חנה

איך נראים הלימודים בתלמוד התורה?

מדוע לומדים ילדי החרדים בתלמוד התורה ולא בבית הספר הממלכתי, וגם: אילך נראים הלימודים בתלמוד התורה?

 

  • כבר אלפי שנים צועדים ילדים יהודיים מדי בוקר לתלמוד התורה, כדי להחכים ולקנות דעת. הרבה לפני שהמושג 'בית ספר' הגיע לאוזניהם של העמים האחרים, ולפני שהומצא 'חוק חינוך חובה'.

 

  • תלמודי התורה בארץ ישראל, משתייכים למספר רשתות חינוך, ואינם כפופים באופן ישיר למשרד החינוך, משום שהתכנים הנלמדים בהם שונים בחלקם מאלו הנלמדים במוסדות החינוך הממלכתיים.

 

  • בכיתות הגבוהות בתלמודי התורה, מתחילים את היום, אחרי תפילת שחרית, בלימוד גמרא שבדרך כלל נמשך עד שעות הצהרים. רק אחר הצהרים הם לומדים לימודי חול, לצד לימודי תנ"ך, 'משניות' ועוד.

 

  • לימוד החול בתלמודי התורה, מתמקדים בעיקר במקצועות הבסיסיים: חשבון, טבע, גאוגרפיה, היסטוריה, דקדוק ובחלק מתלמודי התורה לומדים גם אנגלית.

 

  • יום הלימודים בתלמודי התורה ארוך מהמקובל במוסדות החינוך הממלכתיים, ועשוי להימשך בכיתות ז' ו-ח', אפילו עד השעה 19:00 בערב, בחלק ממוסדות החינוך.

מה היא קריאת שמע? מתי קוראים אותה, ומי מחויב בכך?

מה היא קריאת שמע? מתי קוראים אותה, ומי מחויב בכך?

  • קריאת שמע היא אמירת פרשת 'שמע ישראל' הכתובה בספר דברים, בה אנו מחויבים על פי התורה.
  • על פי ההלכה אנו קוראים 'קריאת שמע' שלוש פעמים ביום:
    בשעות הבוקר – בתוך תפילת שחרית. בשעות הלילה – בתוך תפילת ערבית, ופעם שלישית לפני שהולכים לישון – 'קריאת שמע שעל המיטה', אלא שהחיוב בקריאת שמע שעל המיטה הוא מדברי חכמנו זכרונם לברכה לעומת קריאת שמע בוקר וערב בה אנו מחויבים 'מדאורייתא' – כלומר זו מצווה שנכתבה במפורש בתורה.
  • 'קריאת שמע' היא גם הצהרת אמונים של יהודי לבורא עולם. לכן נהגו יהודים לקרוא קריאת שמע בעת שמסרו נפשם על קידוש ה'. כך נהגו יהודי אירופה כשנרצחו במסעי הצלב שהובילו הנוצרים הארורים, כך נהגו יהודי המזרח כשנטבחו על ידי מוחמד ומאמיניו ימ"ש, וכך נהגו מיליוני הקדושים שנרצחו בשואה הנוראה.
  • כשאדם חולה ונוטה למות, מתכנסת משפחתו סביבו, ובעת שהוא מוסר את נפשו בחזרה לבורא עולם, קוראים הסובבים את מיטתו 'קריאת שמע', כדי ללוות את נשמתו בבואה לתת דין וחשבון לפני  בית הדין של מעלה.
  • פרשת שמע כתובה גם במזוזה הקבועה בדלתו של כל בית יהודי, וכן גם בתפילין שעל היד ובתפילין שעל הראש. קריאתה ידועה גם כסגולה להינצל מהפחד למי שסובל מפחדים, וגם כסגולה להינצל מהיצר הרע שמנסה לפתות את האדם לדבר עבירה.

מה זה משנה, מי חיבר אותה, כמה סדרים היא כוללת ומה הן מסכתות

  • המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה. היא מהווה אסופה של אלפי 'משניות' – הלכות, שנאמרו על ידי ה'תנאים', שחיו בתקופת בית המקדש השני בעיקר.
  • המשניות מחולקות לששה 'סדרים', שכל אחד מהם מקיף נושא שלם בהלכה היהודית.
    ששת הסדרים הם:
    'זרעים', העוסק במצוות התלויות בארץ, הלכות ברכות, תפילה ועוד.
    'מועד', העוסק בהלכות שבת וחגי ישראל.
    'נשים', העוסק בהלכות הנוגעות לסוגיות שונות של מבנה המשפחה, מהלכות חתונה ולהבדיל גירושין, ועד הלכות הנוגעות למצוות ייבום, כתיבת הכתובה, תשלומי מזונות שמחויב הרב לשלם לילדיו ועוד.
    'נזיקין', העוסק בהלכות ממוניות, מחלוקות כספיות, כיצד יש להכריע את הדין בין מי שהזיק למי שרכושו ניזק ועוד.
    'קדשים', העוסק בהלכות של הקרבנות המובאים בבית המקדש.
    'טהרות', העוסק בהלכות של טומאה וטהרה.
  • כל אחד מששת הסדרים הללו מחולק ל'מסכתות' רבות, כשכל מסכת עוסקת בתת נושא מתוך הנושא הכללי עליו נסוב ה'סדר'. כך למשל בסדר 'מועד' שעוסק כאמור בהלכות שבת ומועדי ישראל תמצאו את מסכת 'שבת' העוסקת בהלכות שבת, מסכת 'סוכה', העוסקת בהלכות סוכה, מסכת 'ביצה' העוסקת בהלכות החגים, מה מותר לבשל וכיצד, מסכת 'יומא' העוסקת בהלכות יום הכיפורים ועוד.
  • המשניות נאמרו במשך מאות שנים על ידי התנאים, ונלמדו בעל פה מאב לנו ומרב לתלמידו, עד שראה רבי יהודה הנשיא המכונה 'רבי', שהעם מתחיל לשכוח את המשניות, וסידר אותן בכתב בששת הסדרים הללו.
  • את המשניות אנחנו לומדים כחיבור בפני עצמו, וגם כחיבור בסיס לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי, שמבארים אותן ומרחיבים את הנושאים המוזכרים בהן בקצרה.

מה הוא כיסוי ראש? מי צריך לכסות את ראשו ומדוע?

 

  • כיסוי הראש מהווה סממן דתי בולט ביהדות, כשהגברים חובשים כיפה והנשים מכסות את שער ראשן במטפחת או בכובע.
  • על אף שגברים וגם נשים צריכים לכסות את ראשם, הסיבות לכיסוי הראש שונות, וגם ההלכות משתנות בין גברים ונשים, כשגברים חובשים כיפה גם בילדותם, החל מגיל 3, ואילו נשים מכסות את ראשן רק מעת חתונתן, בלי קשר לגיל בו הן מתחתנות.
  • חבישת הכיפה על ידי הגברים מטרתה להזכיר לנו שתמיד יש מישהו מעלינו שמתבונן בנו ועוקב אחר ההתנהגות שלנו. כך אנו מחזקים את ה'יראת שמים' שקרבנו, וגם מצהירים בד בבד על כך שאנו מאמינים בבורא העולם, ומרגישים מחויבים לקיים את מצוותיו.
  • כיסוי הראש אצל נשים הנו חלק מהצורך בצניעות. אומנם הצניעות נוהגת בנשים כבר מגיל ילדות, והן צריכות ללבוש בגדים צנועים, אך כיסוי הראש הנו רק לנשים נשואות שצריכות להתנהג בצניעות יתירה, ובמקביל מהוה גם מעין הצהרה על כך שהן נשואות, בדומה לטבעת הנישואין שנוהגות נשים רבות לענוד כדי להצהיר על כך שהן נשואות, ולא פנויות לייצר קשרים עם אנשים אחרים.
  • הכיפה, וכך גם המטפחת, יכולה להיות מכל סוג של בד, אריג או חומר אחר. אין הבדל הלכתי בין כיפה שחורה לכחולה, כיפת בד או כיפה סרוגה, כמו גם כיפת קרטון או כובע שמש המכסה את הראש. כל הכיסויים כשרים, ובלבד שנחבוש אותם מתוך מחויבות לקיום מצוות הבורא, ורצון לקיים את רצונו בכל עת.

מה זה גמרא, מה היא מוסיפה על המשנה, ומה היא עוזרת לנו בחיי היום יום?

  • ה'גמרא' הנו שם כולל לתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי שמהווים חלק מהתורה שבעל פה, אך בדרך כלל כשמזכירים את הגמרא, מתכוונים לתלמוד הבבלי, ואם רוצים לדבר על התלמוד הירושלמי מזכירים במפורש שמדובר בו ולא בזה הבללי.
  • ה'תלמוד', הנו למעשה ספר המרחיב ומבאר את המשנה. הוא חוקר את המשנה, מדקדק בלשונה, בוחן את ההלכות הנובעות ממנה, ופוסק כמו מי מהתנאים שדעותיהם מוזכרות במשנה עלינו לנהוג הלכה למעשה.
  • ה'תלמוד הבבלי', נכתב בבל, שם גרו רוב חכמי ישראל בתקופת התלמוד. לעומתו נכתב ה'תלמוד הירושלמי', בארץ ישראל, ועל אף שהוא מכונה ירושלמי, רוב חכמיו התגוררו בטבריה ובאזור הסמוך לה.
  • לא על כל מסכתות המשנה יש בידינו גם תלמוד. כך למשל מבין עשרות המסכתות שבסדרים 'זרעים' וטהרות' שבששת סדרי המשנה, יש בידינו כיום תלמוד בבלי רק על מסכת אחת מסדר זרעים (מסכת ברכות), ועל מסכת אחת בלבד מסדר טהרות (מסכת נידה). התלמוד הירושלמי גם הוא אינו חיבור שלם, וכיום אין בידינו בכלל תלמוד ירושלמי על המסכתות שבסדר 'קדשים'.
  • חכמנו זכרונם לברכה גינו את מי שפוסק הלכה על פי המשנה, מבלי ללמוד את הגמרא המדברת עליה, כי ללא הגמרא אי אפשר להבין באופן מלא את המשנה, והפסיקה על פי השמנה עלולה להיות מנוגדת לדעתו האמיתית של התנא שכתב את המשנה, אלא שמפאת העובדה שלימוד המשניות היה בעל פה, היו התנאים מקצרים מאוד בדבריהם כדי שיוכלו התלמידים לזכור אותם לאורך שנים, ועל כן חובה ללמוד את הגמרא לפני שפוסקים את ההלכה למעשה.

5 דברים שידעת או לא ידעת על ישיבה

 

 

  • 'ישיבה' היא מוסד חינוכי תורני, בו לומדים תלמידים מגילאי 13 ועד החתונה. הלימודים בישיבה הם תורניים בעיקרם, על אף שקיימות מסגרות ישביתיות שונות בהן ניתן ללמוד גם לימודי חול, להשלים בגרויות ועוד.
  • ברוב הישיבות הלימוד מקיף את כל שעות היום, החל מהשעה 7:00 בבוקר בערך, עם לימוד לפני תפילת שחרית, ועד השעה 10:00 בלילה, עם לימוד אחרי תפילת ערבית.
  • בחלק מהישיבות פעילה גם פנימיה, בה ישנים התלמידים בשעות הלילה. בישיבות מסוימות קיימת אפשרות לישון רק בהפסקת הצהרים הנמשכת כשלוש שעות, וישנן ישיבות רבות, בעיקר לתלמידים צעירים עד גיל 16 לערך, שבהן אין בכלל פנימיה, והתלמידים שבים מדי ערב לביתם.
  • הלימוד בישיבה מתחלק ל'סדרים'. סדר א' מתחיל בערך בשעה 9:30 ונמשך עד 13:00 ברוב הישיבות. סדר ב' מתחיל בשעה 16:00 ונמשך כשלוש שעות עד השעה 19:00, וסדר ג' נמשך כשעתיים מהשעה 20:00 ועד השעה 22:00. ההפסקות שין לבין מכונות בעגה הישיבתית 'בין הסדרים'. התלמידים השקדנים שרוצים להצליח בלימודם, קובעים סדרי לימוד עצמאיים לבד או עם חבר, גם בשעות בין הסדרים, וברוב הישיבות בית המדרש אינו מתרוקן לחלוטין בכל שעות היום, ועד השעות הקטנות של הלילה.
  • הלימוד בישיבות הוא בעיקר ב'גמרא' – התלמוד הבבלי. בבוקר לומדים סוגיות עיוניות ומפלפלים בהן תוך הבאת פירושים רבים ומגוונים, העמקה לסיבת המחלוקות בין המפרשים השונים, קושיות ותירוצים. אחר הצהרים לומדים לימוד קל יותר, המכונה 'בקיאות', אשר מטרתו לצבור ידע נרחב בתלמוד הבבלי, מבלי להעמיק בכל נושא יתר על המידה, ובסדר ג' שמתקיים בשעות הערב משננים את הנלמד בסדר א', או לחלופין לומדים לימודים חלופיים ב'מכסתות' אחרות מהתלמוד הבבלי.

5 דברים שידעת או לא ידעת על אדמורים

5 דברים שידעת או לא ידעת על אדמורים

  • התואר 'אדמו"ר' הנו למעשה ראשי התיבות של התואר "אדונינו מורנו ורבינו".
  • בתואר זה משתמשים בעיקר קהילות חסידיות, כלפי הרב שמנהיג את קהילתם. הוא נפוץ גם בקרב בני משפחת 'אבו חצירא', נכדי הבבא סאלי הקדוש זכר צדיק לברכה.
  • בדרך כלל האדמו"ר הוא תלמיד חכם, אך אינו רב המוסמך לפסוק הלכות, וגם לא נהוג לשאול אדמו"רים שאלות בהלכה, אלא בעיקר לבקש את ברכתם או להתייעץ עמם בנושאים רוחניים ובנושאים גשמיים.
  • למעשה אין הבדל בין אדמו"ר לבין כל יהודי אחר. התואר אינו ערובה בהכרח לצדקות, וגם לא לחכמה יתירה. קיימים אדמו"רים שהם צדיקים מופלגים שנוהגים כל ימי חייהם בקדושה יתירה, וקיימים למרבה הצער גם אנשים שאינם עונים להגדרות הללו ובכל זאת מכנים את עצמם בתור אדמו"ר. לכן כדאי תמיד לבדוק ולוודא שאם בחרתם להתייעץ עם אדמו"ר, שאתם אכן פונים לאדם הנכון.
  • זכרו: אפשר להיות צדיק גם בלי להיות אדמו"ר, כל אחד יכול, גם אתה. גם את. כל מה שצריך זה פשוט לעבוד את ה' יתברך ולקיים את מצוותיו לאורך שנים, מתוך שמחה, אהבה ויראת שמים מופלגת.

 

5 דברים שידעת או לא ידעת על רבנים

 

  • התואר 'רב' שמור במקור למי שהשקיע שנים ארוכות מחייו בלימוד מעמיק של ההלכה, עד שהוסמך לרבנות ומעתה הוא יכול לפסוק שאלות בנושאים הלכתיים.
  • עם זאת, כיום נהוג לכנות אנשים בעלי רקע תורני "רב", גם אם הם אינם מוסמכים לפסוק הלכות. כך למשל ראש ישיבה, או אפילו 'אברך כולל' מהשורה מכונים לפעמים בתואר "רב", אבל בדרך כלל הם לא באמת רבנים, אלא יהודים תלמידי חכמים שיש להם ידע תורני נרחב, אשר אינו כולל הסמכה לרבנות. בקהילות מסוימות נהוג לכנות בתואר "רב" גם מורים בתלמוד תורה, שמלמדים את הילדים תורה.
  • חשוב לדעת: לא כל אדם חרדי הוא רב, גם אם יש לו זקן ארוך והוא לובש בגדים שנראים לכם כבגדים של רב. אם אתם רוצים לשאול אותו שאלה הלכתית, כדאי שתבררו קודם לכן אם הוא אכן רב, ואם לא, תוכלו לבקש ממנו שיפנה אתכם למישהו שכן מוסמך לענות שאלות
    בנושאים הלכתיים.
  • עם זאת, יש שאלות פשוטות, שכל אדם שומר מצוות יודע לענות עליהן, ואין צורך לשאול רב לשם כך, כמו למשל הלכות שבת בסיסיות, דיני אבלות בסיסיים, כיצד יש להתפלל ועוד. כל יהודי שומר מצוות ישמח לעזור לכם בשאלות מסוג זה.
  • ממי אפשר לבקש שיברך אתכם, ועל מי אפשר לסמוך? זאת שאלה שקשה לענות עליה בקצרה, וחשוב שנזכור שחכמנו זיכרונם לברכה לימדו אותנו "לא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך", כלומר אפילו אנשים פשוטים יכולים לברך זה את זה, ולברכתם יש משמעות.
    לגבי השאלה על מי אפשר לסמוך: צריך להפעיל את הראש. אם אתם רואים שמישהו מנסה לנצל אתכם, דורש ממכם סכומי כסף תמורת עצה או ברכה, או מנסה לנצל אתכם בכל דרך אחרת, כדאי שתתרחקו ממנו.
    למרבה הצער פועלים לא מעט רמאים ושרלטנים, המציגים עצמם כצדיקים וכמקובלים גדולים, ובאמת אינם אלא מאחזי עיניים שמנצלים את חוסר הידע של אנשים תמימים. אל תהססו להתרחק מהם, ואם יש לכם ספק, זכרו שברכה ועצה תוכלו לקבל גם מרבנים אחרים, שלא יגבו ממכם כסף או ינצלו אתכם בדרכים אחרות.

 

בעלי לא מוכן בשום אופן לעשות לבננו ברית מילה, מה אעשה?

שלום לרב.

אנחנו זוג חילוני, אך בעלי דתי לשעבר. אני בהיריון ויש לי בן, ולי מובן מאליו כשיוולד נעשה לו ברית מילה.

הבעיה שבעלי לא מוכן בשום פנים ואופן לעשות לו ברית, הוא ממש מתנגד לזה בכל תוקף והדבר גורם למתיחות גדולה בנינו. עד כדי כך שאני מרגישה שזה יכול להפריד בנינו.

מה הרב ממליץ לעשות בעניין?

תודה

יעל

 

שלום וברכה

קודם כל הרבה מזל טוב וקבלי את ברכותי שתהיה לך לידה קלה ותראי הרבה נחת מבן זה, ומשאר הילדים בהמשך.

נחישותך לקיום מצות המילה למרות האתגר המורכב מעוררת השתאות, הדבר מוכיח עד כמה למרות שאת מצהירה על עצמך כחילונית את קשורה בלבך בקשר חם ואוהב לתורת ישראל.

מדובר באחד המצות המיוחדות ביותר של עם ישראל, מצוה שעימה כרת האלוקים ברית עם אברהם אבינו לפני 4230 שנה בדיוק, ומדובר בחוליה המקשרת אותנו לאבות אבותינו במשך 4230 שנה, לעם הנפלא ביותר שקיים, לאומה שהעניקה לעולם יותר מאומה אחרת.

אברהם אבינו שניפץ את עבודת האלילים, והנחיל לעולם את התפיסה המופשטת, ואת העובדה שישנם דברים מעבר לתפיסה החושית הפשוטה. הוא העביר לנו את המתנה הנפלאה ששמה ברית מילה.

העובדה שגם אנשים הרחוקים מאד מקיום כל סממן יהודי מקפידים על מצות מילה לעיתים קרובות במסירות נפש, מוכיחה עד כמה גם אנשים המצהירים של חילונים לחלוטין עדיין חלק מעם ישראל ותורת ישראל. ועד כמה ברית המילה הוא הסמל של עם ישראל.

להסביר את הנושא אפשר להמשיל את הדבר לאדם שהיה לו עסק מצליח, הוא אהב את עסק ונקשר עימו. לימים נוצר לו קושי להמשיך לנהל את העסק, והוא סגר זמנית את העסק, שנים עמד העסק שומם ומעלה חלודה, עד שביום בהיר הוא הוריד את השלט. בהורדת השלט הוא הצהיר כי הוא התייאש לגמרי מכל קשר עם העסק האהוב עליו בעבר, וכי אין בדעתו לחזור שוב לעסק המכניס והאהוב מהעבר.

ברית מילה הוא השלט של עם ישראל!!!

לך אישית אני אוסיף, כי הרמב"ם שהיה גדול הרופאים של ימי הביניים כותב, כי אדם שנימול שולט על יצריו פי כמה מאדם שאינו נימול. ולא צריך לפרט איזה טובה זה לילד לתת לו כח ועוצמה לשלוט על יצרים אלו. אם כי לבעלך לא כדאי להעלות טענה זו מכמה סיבות.

במקרה שלך, קרוב לוודא שבעלך עבר טראומה קשה בהיותו דתי והוא משליך זאת על כלל הציבור הדתי ועל תורת ישראל, ולכן חשוב לו מאד לנתק את עצמו, ולכן חשוב לדבר איתו בשפה רפואית, למרות שאנחנו מקיימים את המצות משום שאנחנו סומכים שיוצר האדם יודע ברית מילה מהוה סמל של מצוה שהמחקרים בימינו מוכיחים עד כמה היא נכונה. העמדה של העולם הרפואי שמומלץ שלא לבצע ברית מילה בשבעת ימיו הראשונים של חייו, אך מהיום השמיני מומלץ לבצע אותו כמה שיותר מוקדם.

מרבית הרופאים בפרט האמריקאים ממליצים לבצע ברית מילה. הדבר מונע את סרטן הערלה, ומסייע מאד להיגיינה של המקום, ומונע דלקות רבות. ברית מילה פופולארית מאד מסיבה זו בארה"ב, [באירופה המילה נתפסת כמשהו יהודי, ואירופה עדיין רוויה ברגשות אנטישמיים עזים, לפחות ברמה שלא לעשות לילדים משהו יהודי].

חשוב גם להעלות את הטענה שבמציאות הישראלית סביר להניח שכל חבריו היהודים יהיו נימולים, והדבר בהחלט לא נעים בלשון המעטה להיות שונה, בפרט בחברת הנוער הישראלי היום.

תשתדלי כמה שפחות להעלות לו את הנושא היהודי, כי אי אפשר לדבר עם אדם שעבר טראומה.

המשימה שלך מאתגרת אך אני בטוח בהצלחתך

זכות המצוה דוקא כשהיא באה בקשיים תביא לביתכם שפע ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

נ.ב. אם תצליחי בתהליך איטי מאד להחדיר לבעלך את המציאות שלמרות שנראה שהוא סבל איזה סבל נוראי, לא כל הדתיים כאלה, ולא כל הדת היהודית כזו, ויש גם יהדות מאירה פנים וכייפית, אני לא מתכוון שהוא יתקרב לדת או יקיים מצוות, אלא רק שישתחרר מתחושת האנטי, זה יהיה מתנה נפלאה לבעלך, כיון שכל אדם שמצליח לשלוט על הטרואמה שלו מרגיש מצויין עם עצמו. זה תהליך שאמור לקחת שנים, וכוונתי שבחכמתך תצילחי למצוא משהו זעיר פה ושם מפעם לפעם.

האם אוכל למכור את החמץ של אבי?

האם אוכל למכור את החמץ של אבי?

 

שלום וברכה ותודה רבה על זיכוי הרבים!

רציתי לשאול- אבי היקר פתח עסק פרטי לא מזמן- למוצרים טבעוניים בלבד.

לצערי- על חלקם אין הכשר בכלל .

השאלה שלי היא האם אני יכולה לעשות בשבילו מכירת חמץ לעסק (על המוצרים

הכשרים כמובן) למרות שהעסק כולל בתוכו גם מוצרים לא כשרים?

נקודה חשובה- הוא מתכוון לסגור את העסק במהלך החג ככה שלא

יימכר חמץ לאף אחד בעזרת השם.

ושאלה נוספת: האם מותר לי להשתמש במהלך החג בחלב או יין לקידוש

כשרים לפסח שפתחתי לפני החג? אשמח לתשובה.

תודה רבה על המענה!

מור

 

מור שלום וברכה

ראוי למכור את החמץ של אביך, ולהציל אותו והקונים מאיסור חמץ. ואנו תפילה

שאם הזמן תצליחי בדרכי נועם להשפיע עליו גם למכור בעסק רק מוצרים כשרים.

לגבי מוצרים פתוחים כל עוד ומותר לאכול חמץ אפשר להשתמש בהם גם בכלי פסח,

לאחר זמן האיסור ראוי להמנע מלהשתמש בהם, כיון שיש חשש קטן שנפל לתוכם פירור.

אך בשבת שלאחר החג אפשר להשתמש בהם, ואפשר להשאירם בסוף המקרר אם סימון.

אציין שהאר"י הקדוש הרחיב מאד בשפע ברכות המגיעות למי שמצליח להזהר ממשהו חמץ.

 

ברכה והצלחה

פסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגאון רבי לוקסנברג שיזכה לימים טובים אמן.

אני לא זוכרת אם שמתי מהסוכר של החמץ

כבוד הרב שלום!

היום הכנתי סלטים לחג הפסח וברוטב לסלט החצילים צריך סוכר

אני לא זוכרת אם שמתי מהסוכר של החמץ או לא שמתי האם עלי לזרוק

את החצילים שהכנתי?

תודה

חני

שלום וברכה

כיון וחכמים החמירו מאד בפסח להזהר ממשהו חמץ, והאר"י הקדוש הרחיב במעלה

ובברכות שאדם שהצליח להזהר ממשהו חמץ זוכה בהם, ראוי להמנע מלאכול את הסלט

בזמן איסור אכילת חמץ, אך כל עוד מותר לאכול חמץ [היום ומחר בבוקר] אפשר להשתמש

בהם גם בכלי פסח. לאחר זמן האיסור ראוי להמנע מלהשתמש בהם. אך בשבת שלאחר

החג אפשר להשתמש בהם, ואפשר להשאירם בסוף המקרר עם סימון שהוא לא לפסח עצמו.

באופן כללי אין לאכול בשבת לאחר החג מאכלים שלא אוכלים בפסח, אך במקרה הספציפי

הזה אפשר לאוכלו בשבת.

 

ברכה והצלחה

פסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

יעקב לוסטיג

  • אסרו חג (תוספת לחג) הוא היום הראשון אחרי כל אחד מהחגים הנחשבים ל'רגל', והם: פסח שבועות וסוכות. לעומת זאת, הימים שאחרי חנוכה, פורים, ראש השנה ויום הכיפורים אינם נחשבים ל'אסרו חג'.
  • על אף שנהגו להרבות בסעודה ובמשתה ב'אסרו חג', זהו יום חול רגיל, בו יש להניח תפילין כמו בכל יום, ואין איסור בעשיית מלאכה.
  • במספר קהילות חסידיות נוהגים ללבוש ב'אסרו חג' בגדי שבת וחג', אך אין בכך חיוב בהלכה וברוב המקומות לא נהוג כך.
  • הסיבה שנוהגים להרבות בסעודה ב'אסרו חג' היא הרצון שלנו להראות שאנחנו לא מתאבלים ומצטערים על ההוצאות הכספיות הגדולות שהוצאנו במהלך החג, כי ההוצאות הללו נעשו לכבוד החג ולכבוד הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את החגים.
  • למרות האמור, ועל אף שאסרו חג הוא יום של שמחה, באסרו חג של חג הפסח אין לשמוע מוזיקה או להשתתף בריקודים, כי אנחנו כבר נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, שבהן נוהגים מקצת דיני אבלות.

5 דברים שידעת או לא ידעת על חול המועד

5 דברים שידעת או לא ידעת על חול המועד

  • חול המועד אלו ימים שהם גם 'חול' מצד אחד ומותר לעשות בהם מלאכה (בתנאים מסוימים, כפי שנבאר בהמשך), אך מצד שני הם גם נחשבים לימי 'מועד' – חג, ויש להם דינים מיוחדים.
  • בימי חול המועד נוהגים שלא להניח תפילין. המנהג הזה מקובל כמעט על כל העדות והחוגים שומרי המצוות בארץ ישראל, ובחוץ לארץ קיים הבדל במנהג זה בין העדות השונות כשהספרדים כולם נמנעים מהנחת תפילין וכך גם החסידים האשכנזים, אך הקהילות ה'ליטאיות' בחלקן נוהגות שכן להניח תפילין.
  • על אף שמותר לעשות מלאכה בחול המועד, כמו להדליק האור, לבשל, ולבצע מלאכות רבות אחרות, יש להימנע מכתיבה במידת האפשר, וכן יש להימנע במידת האפשר מלעבוד כשכיר או כעצמאי. עם זאת, מי שאין לו כסף כדי לקנות אוכל או מצרכים לצורך המועד והחג, יכול לעבוד כשכיר בימי חול המועד. כמו כן מותר לעבוד במקרה שמדובר בצורך לרבים ומי שנאלץ לעבוד מחשש שיפטרו אותו ממקום עבודתו, ראוי שישאל רב פוסק הלכה כיצד עליו לנהוג בנושא זה.
  • בחג הסוכות אנחנו חוגגים חול המועד במשך ששה ימים בארץ ישראל, וחמישה ימים בחוץ לארץ, ובחג הפסח חוגגים בארץ ישראל חמישה ימי חול המועד, ובחו"ל ארבעה ימים בלבד, זאת בשל העובדה שחג הפסח נמשך שבעה ימים שהראשון והחרון מביניהם נחשבים ל'חג' ולא ל'חול המועד', ואילו חג הסוכות נמשך שבעה ימים שרק הראשון מביניהם הוא חג, והיום השמיני הוא חג בפני עצמו – שמיני עצרת (שמחת תורה).
  • בחול המועד סוכות אומרים 'הלל השלם' בברכה לפניו ולאחריו, ובחול המועד פסח אומרים הלל שאינו שלם, ולכן מנהג הספרדים שלא לברך על אמירתו, בשונה ממנהג רוב הקהילות האשכנזיות שמברכים על אמירת ההלל, גם כשאינו שלם.

5 דברים שידעת או לא ידעת על 'ספירת העומר'

יעקב לוסטיג

 

  • ספירת העומר היא מצות עשה מ'דאורייתא' (מצווה שהחיוב שלה נכתב בתורה הקדושה), שהיתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים. עם זאת, כיום אנחנו מקיימים את המצווה הזאת 'מדרבנן' (מצווה שקבעו חכמינו זכרונם לברכה), במטרה לזכור את בית המקדש שבו היתה נהוגה המצווה הזאת.
  • את ספירת העומר מתחילים ממוצאי החג הראשון של פסח, והיא נמשכת שבעה שבועות – 49 יום, כשהיום ה-50 הוא חג השבועות.
  • עיקר המצווה נועדה כדי לסייע לנו לקבוע באיזה יום יחול חג השבועות, שבשונה מכל שאר החגים, אין לו תאריך בפני עצמו, והוא חל כעבור 50 יום מהחג הראשון של פסח. ביום הראשון של ספירת העומר היו מביאים בבית המקדש את מנחת העומר שהיתה עשויה משעורים שנקצרו במהלך הלילה, ויחד עמה הביאו גם את 'קרבן העומר'. ביום ה-50, בחג השבועות, הביאו את מנחת 'שתי הלחם' שהיתה עשויה מקמח חיטה.
  • כתבו חכמי הדורות שטעם המצווה הוא כדי שנספור את הימים לקראת חג השבועות – חג מתן תורה, כדי שנראה ונפגין כלפי חוץ את הציפיה הגדולה שלנו לקבלת התורה, בכל שנה בחג השבועות.
  • בתקופת התנאים אירעה מגיפה גדולה בקרב תלמידי רבי עקיבא, שמספרם עמד על 24 אלף, והם מתו כולם בימי ספירת העומר, למעט חמישה תלמידים שנשארו בחיים. לכן אנחנו שומרים בימים אלו על מנהגי אבלות חלקיים, נמנעים משמיעת מוזיקה, מהשתתפות בריקודים, ומתגלחת השיער.

 

5 דברים שידעת או לא ידעת על שביעי של פסח

5 דברים שידעת או לא ידעת על שביעי של פסח

1. שביעי של פסח, הוא כמובן היום השביעי של חג הפסח, ונחשב ל'חג', בשונה מימי 'חול המועד'.

אסור לעשות בו מלאכה כמו בשבת, למעט מלאכות שהותרו לבצע בחגי ישראל, לצורך בישול והכנת 'אוכל נפש'.

2. ב'שביעי של פסח' אנחנו מציינים את 'קריעת ים סוף', שאירעה בליל היום השביעי של פסח,

לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים ביום הראשון של פסח, וצעדו במדבר עד שחצו את ים סוף.

3. כמו בכל חג, גם בשביעי של פסח יש לערוך שתי סעודות, אחת בליל החג ואחת נוספת ביום.

במקומות שונים נהגו לאכול גם סעודה שלישית, אך אין בכך חיוב על פי ההלכה.

בחב"ד נהגו לאכול סעודה שלישית ביום זה, ולכנותה 'סעודת משיח'.

4. חשוב לדעת שהחג נמשך עד רדת הלילה, ורק אחרי צאת הכוכבים מותר לאכול חמץ או להחזיק חמץ בבית.

לכן אסור להתחיל להכין אחר הצהרים את ה'מופלטה' לחגיגות המימונה שנערכות במוצאי החג,

כי יש בזה איסור חמור של "לא יראה לך חמץ".

5. כמו כן אין להתחיל לארגן את הבית ולארוז את הכלים של פסח לפני צאת הכוכבים,

ורק לאחר שיוצא החג אפשר להתחיל בעשיית מלאה, דבר שלא יתאפשר השנה (שנת תשע"ח)

כי חג זה חל ביום שישי בשבוע, ועם מוצאי החג נכנסת השבת, מה שאומר שעלינו לדחות את כל המלאכות עד לצאת השבת.

האם מותר לספר ילד בן 3 שיש לו חלאקה בחול המועד?

שלום.

שאלתי אם מותר לספר ילד בן 3 שיש לו חלאקה בחול המועד?
דניאל חיים

 

תשובה
שלום וברכה

הרבה מזל טוב לרגל השמחה

יהי רצון שתזכו לגדל את בנכם לתורה חופה

ומעשים טובים ולרוות ממנו רוב נחת.

המנהג הוא שלא לספר בחול המועד.

כדאי לספר אותו בערב פסח, מעלת החלאקה הוא לחנך את הילד

למצות פאות, ובמקרה זה תזכו גם לחנכו למצוה להסתפר לכבוד החג.

את האירוע מומלץ לעשות בחול המועד, וקדושת היום מתאים לשמחה של מצוה זו.

או לחלופין אפשר להמתין עד ל"ג בעומר, ואז לעשות את החלאקה.

 

ברכה והצלחה ופסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה עושים עם יין של אוצר בית דין?

שלום, יש לי בבית 2 בקבוקי יין פתוחים, כתוב עליהם "אוצר בית דין", אמרו לי שאסור לזרוק.

מה עושים איתם?
אורטל

 

שלום וברכה

זו אכן בעיה, כיון שאסור לזרוק עד שהיין מתקלקל, ואסור לגרום לו קלקול בידים,

ויין הוא מוצר שיכול להחזיק מעמד זמן רב בלי להתקלקל.

אך אם היין התקלקל מותר לזורקו.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

שתית ארבע כוסות בפסח מגביע של כל השנה

שלום
כוס של קידוש (מכסף) שבכל שבת שותים בה אני רוצה לקדש אותה בפסח זה בסדר??
אביבה

תשובה

שלום וברכה

כוס של קידוש ששימש כל השנה רק לשתיית מיץ ענבים ויין, די בשטיפה

טובה, ולוודא שהוא נקי לגמרי. [אם נהוג לפעמים להשתמש בו לחמץ חריף,

כדוגמת ויסקי, יש להגעילו. אפשר בבית לנקותו היטב, ולודא שאין עליו לכלוך

קילוף וכו', להרתיח סיר, ובזמן שהמים מבעבעים להטבילו בסיר].

 

ברכה והצלחה

פסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם מותר לאכול מצה לפני ערב פסח?

שלום כבוד הרב!

האם מותר לאכול מצה לפני ערב פסח?
תהילה

תשובה
שלום וברכה

עד ערב פסח אין איסור מעיקר הדין, יש מנהגים שונים,

אם לא ידוע לך על מנהג אבותיך לאסור, אין חובה לנהוג במנהג זה.

בערב פסח עצמו הוא איסור גמור.

 

ברכה והצלחה

פסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

אחי הגוי רוצה להתארח אצלנו, מה לעשות?

אני גיורת ויש לי אח שאמא שלו לא יהודייה.

בשל מצב רפואי ומוות קליני שעבר החליט לעשות עלייה לישראל. עבר גם מוות קליני.
ביקש לארח אותו עדיין לא אמרתי לו שזה יהיה מספר שבועות כי בעלי לא מסכים, אבל מסכים חודש בלבד. רק בתנאי שאחי לא יכניס לבית אליו או בתיקו צלב ועוד כל מיני דברים כי זה עבודה זרה ויכול לפגוע בקדושת הבית.
אני לא יודעת אך להגיד לו את זה כי אולי עלול להיפגע בפעמים הקודמות שביקר הלך עם מגן דוד ובפירוש ביקשתי שלא יהיה דברים כאלו.
השאלה נשאלת האם הוא יביא בכל אופן ואני לא רוצה שתהיה לי בבית עבודה זרה חס ושלום האם מצב כזה קורה מותר לשים את זה באוטו או שאוטו ובית זה אותו דבר? מה הפתרון שאתה מציע לי.
אמא שלי הייתה גרה איתנו ובחיים לא נתקלתי בצלב או עבודה זרה כי היא כיבדה.

ועוד שאלה נוספת. יום אחד עבד אצלנו מוסלמי בבית ונכנס לבית אולי היה אליו משהו של עבודה זרה..זה נחשב גם? או רק שגרים? אני ממש לא ידועת מה לעשות נכון אשמח לעזרתך כבוד הרב.
קארין

תשובה
שלום וברכה

הדקדוק שלך על קדושת הבית ראוי ומבורך, ובזכותו תזכו להקים בית קדוש ומבורך, ותזכו לבנים ובנות צדיקים וצדקניות.

אכן כדאי שלא יכנס עבודה זרה לרשותך ואין הבדל בין ביתך לבין מכונית שלך, אם יש לך חשש שאחיך יכניס, כדאי להתחמק מלהזמינו. ואם אי אפשר יש להסביר לו כי שבשם הצלב עם ישראל עלה על המוקד וסבל בל יתואר אלפים שנה, ולכן הדבר מהוה פגיעה קשה ברגשותינו. ועל כך לעמוד בתוקף. [לעצמנו חובה להחדיר כי עבודה זרה מהוה פגיעה בה' האלוקים שמחייה אותנו כל רגע, ודואג לכל צרכנו באהבה וברחמים, ולא צריך להסביר מה המשמעות של לומר עליו שהוא בשר ודם או עץ ואבן. אך למי שלא זכה להכנס תחת כנפי השכינה קשה להסביר את הדבר].

לגבי מוסלמי, הם מאמינים בא-ל אחד, ולכן אין בעיה של עבודה זרה, אנחנו מתרחקים מדברים הקשורים לאמונה בנביא שקר, אך אין בעיה אם הוא החזיק במשהו בזמן עבודתו.

בכל אופן אם נכנס לבית באיזה צורה עבודה זרה, צריך רק להרבות קדושה בבית כנגד, ללמוד בבית יותר תורה, ולהתחזק במעשים טובים ומצוות בבית.

ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם לאשכנזים מותר לאכול בפסח קלחי תירס?

האם לאשכנזים מותר לאכול בפסח קלחי תירס? (להבדיל מפתיתי תירס)
אברהם

תשובה

שלום וברכה

נהגו להמנע מאכילת קטניות בכל צורה שהיא.

 

פסח כשר ושמח

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

שימוש בכיריים החשמליות בפסח

שלום כבוד הרב
האם אוכל להשתמש בפסח עם הכיריים החשמליות שברשותי?
יוסף

 

תשובה
יוסף שלום וברכה

יש מספר סוגים ואפרט:

א. פלטת בישול מתכת לוהטת: צריך לנקותו היטב, אח"כ לחמם שעה לחום המכסימלי,

לכסות בנייר אלומיניום רצוי מהסוג העבה הנמכר לפני פסח. חשוב להזהר שהנייר

אלומיניום לא יגע בחלק התחתון של הכיריים באיזור גוף החימום מטעמי בטיחות.

 

ב. פלטת בישול ספירלה מתכת: לנקות היטב ולחמם לחום המכסימלי, אך במקרה

זה נייר אלומיניום קשיח מלמעלה הוא רק הידור, ואם זה קשה אין צורך.

 

ג. כיריים זכוכית: הספרדים נוהגים כדעת המחבר, ודי לנקותו היטב. האשכנזים

נוהגים כדעת הרמ"א שאין אפשרות להכשירו לפסח.

 

פסח כשר ושמח

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם תה עלים שמגיע בשקית סגורה צריך כשרות לפסח?

האם תה עלים שמגיע בשקית סגורה צריך כשרות לפסח?
יוסף

תשובה

יוסף שלום וברכה

בעבר היו הוראות גורפות על מוצרים רבים שאינם זקוקים להשגחה לפסח.

הבעיה שבימינו הטכנולוגיה והידע מתפשטת במהירות רבה גם למקומות נידחים

בעולם, וגם יצרני תה פרימיטיביים בהרי סרי לנקה מגלים לעיתים שיטות שונות

להשביח את התוצרת שלהם, או להגן עליו מבלאי, ולעיתים קרובות זה כולל השריה

במוצרים שאינם כשרים, או שמכילים חמץ. לכן הנהגה טובה וראויה הוא להקפיד

על כשרות בכל מוצר, בפרט בפסח.

אמנם במקרה ויש קושי ושעת הדחק, אפשר להקל בעלי תה. אך מומלץ להתעדכן

שאכן בימינו עדיין אין בכך בעיה. אחד המקומות הטובים לברר מה המציאות המעודכנת

הוא במשרדי כשרות בד"צ העדה החרדית בירושלים:

02-6700200
02-6700222

לעברית הקש 2

במקרה ואתה פונה חשוב לפרט להם את הקושי להשיג מוצר בכשרות.

 

ברכה והצלחה

פסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם נשים חייבות להתפלל?

יעקב לוסטיג

 

את המאמר הבא אנחנו מביאים כאן לאחר שהתקבלו מספר שאלות בנושא, והגענו להבנה שנשים ובנות רבות אכן מבקשות לדעת אם הן חייבות בתפילה ואיך הן צריכות למלא את חובתן בנידון:

לדעת רוב פוסקי ההלכה, נשים חייבות רק בתפילה אחת מדי יום, או תפילת שחרית, או תפילת מנחה. עם זאת, ישנם פוסקים הסבורים כי נשים חייבות בשתי התפילות הללו, וישנם פוסקי הלכה הסבורים שנשים חייבות אף בתפילת ערבית. (יש גם פוסקים הסבורים כי נשים פטורות בכלל מתפילה, וחייבות רק לומר משפט אחד של תחנונים מדי יום. לדוגמה: "אלוקים, עזור לי שיהיה לי היום יום מוצלח").

 

מצוות קריאת שמע

לפי כל הדעות, נשים פטורות ממצוות קריאת שמע, אך ראוי לכל אשה לומר לפחות את הפסוק הראשון של קריאת שמע בבוקר ובערב, ולאחריו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

כמו כן, נשים צריכות לומר מדי בוקר את ברכות התורה ואת ברכות השחר, ובערב כשהן הולכות לישון הן צריכות לומר 'קריאת שמע שעל המיטה', או לפחות את הפרשה הראשונה של שמע. את קריאת שמע שעל המיטה אפשר לומר בעמידה, בישיבה או בשכיבה על המיטה, כל אחת בהתאם לרצונה ולנוחיותה.

בתפילת שחרית יש לומר כאמור את ברכות התורה, ולאחר מכן את ברכות השחר.

אמירת סדר הקרבנות שאחר ברכות השחר אינה חובה לנשים, וכן אמירת הפרקים שב'פסוקי דזמרה' אינה חובה לנשים, והן יכולות לדלג מיד אחר ברכות השחר לתפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה), אך כאמור ראוי שתאמרנה לפחות את הפסוק הראשון של קריאת שמע.

רצוי לומר גם את הברכה שאחרי קריאת שמע – "אמת ויציב" וכו', כי היא כוללת את הזכרת יציאת מצרים, וישנם פוסקי הלכה הסבורים שנשים חייבות להזכיר את יציאת מצרים מדי יום ומדי לילה. אפשר לצאת ידי חובה זו גם באמירת הפרק השלישי של קריאת שמע "ויאמר ה' אל משה" – פרשת הציצית, שבה גם יש אזכור ליציאת מצרים.

את כל התפילות הללו אפשר לומר בישיבה או בעמידה, בהתאם לרצונה של המתפללת.

בתפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה) יש לעמוד! אם את מתפללת באוטובוס או ברכב, אפשר לומר את התפילה בישיבה אם אין אפשרות אחרת. פוסקי ההלכה מדגישים שעדיף להתפלל בישיבה מאשר לעמוד באוטובוס מה שגורם להפרעה לאנשים נוספים הנוסעים האוטובוס, וגם מפריע למתפללת עצמה להתרכז בתפילתה.

 

מתי צריך לעמוד?

אם את בוחרת להתפלל את כל התפילה מראשיתה ועד סופה, אלו המקומות שבהן את צריכה לעמוד: בברכת "ברוך שאמר והיה העולם" עד סופה, ולאחר מכן בפרק "ויברך דוד" עד אחר "ישתבח שמך לעד מלכנו…. ברוך חי העולמים". וכמו כן בתפילת העמידה ובסוף התפילה באמירת 'עלינו לשבח'.

בעת אמירת 'תחנון' ("רחום וחנון חטאתי לפניך", כמנהג האשכנזים ו"לדוד אליך ה' נפשי אשא" כמנהג הספרדים ובני עדות המזרח) – יש לשבת, ולא לעמוד.

את כל יתר התפילות אפשר לומר בעמידה או בישיבה, אך לא ראוי לומר אותן בשכיבה אלא אם כן המתפללת חולה או חלשה וקשה לה לשבת.

 

נשים יכולות להפסיק לדברים אחרים בין חלקי התפילה?

שימי לב: אם את עסוקה בשעות הבוקר ואין לך פנאי להקדיש זמן מספיק לאמרית כל התפילה או כל חלקי התפילה שאת צריכה או רוצה לומר – את יכולה בהחלט לחלק את הקטעים, ולומר בתחילה רק את ברכות השחר, לחזור לעיסוקייך ולאחר מכן להמשיך בתפילת העמידה וכדומה.

ואלו המוקמות שבהם אסור להפסיק: בין ברכת 'ברוך שאמר' לברכת 'ישתבח' אסור להפסיק, ואת יכולה לומר ביניהן רק פרק אחד (רצוי לומר את 'אשרי יושבי ביתך' – תהילה לדוד ארומימך') ולסיים בברכת ישתבח, לעשות הפסקה נוספת ולאחר מכן להתפלל את תפילת העמידה.

 

תפילת מנחה

אשה המתפללת תפילת מנחה יכולה להסתפק רק בתפילת העמידה (תפילת שמונה עשרה), ואינה חייבת לומר לפני כן את סדר הקרבנות ואת 'אשרי', כמו כן אינה חייבת לומר 'עלינו לשבח' אחר התפילה.

אשה הבוחרת כן לומר את כל התפילה מראשיתה ועד סופה כולל הקטעים שבהם אינה חייבת, תבוא עליה הברכה, והיא בוודאי תבוא על שכרה מאת הבורא יתברך.

בהתאם לשמה של תפילת העמידה, יש לומר אותה בעמידה. עם זאת, במקרה שאת מתפללת בדרך, באוטובוס או ברכב, אפשר להתפלל את התפילה הזאת גם בישיבה, אם אין ברירה אחרת.

כמו כן נהוג לומר את תפילת 'עלינו לשבח' בעמידה, וכך ראוי לנהוג.

מתקשה עם הלכות ברכות? הנה כמה עצות להקל

שאלה

חג שמח. ישנה דרך שעוזרת להבין/ללמוד מה הברכה הראשונה לכל מאכל? נורא מתקשה עם זה.

בינה

 

תשובה

שלום וברכה

חכמים אמרו שמי שרוצה להיות חסיד שילמד וידקדק בהלכות ברכות, הדקדוק ורצון שלך לדעת היטב את הברכה הראויה והנכונה מראים על מעלה וקרבה לקדוש ברוך הוא.

כל דבר בהתחלה הוא קשה ואף מבלבל, כשלומדים לאט לאט, ומשננים בנחת כל יום הלכה אחת, מגלים פתאום ששולטים בהלכות.

מומלץ לקבוע זמן לימוד בספר 'וזאת הברכה', בסוף הספר יש גם לוח של מרבית המאכלים הקיימים היום בארץ וברכתם. [אם מאיזה סיבה את לא מתחברת לספר, יש עוד ספרים רבים המתמצתים את ההלכות, וחשוב שתחפשי בחנות הספרים ספר שאת מתחברת אליו].

תוכלי גם להעזר במידע הנמצא באתר שלנו באחינו בענין.

חשוב גם ללכת מהקל אל הכבד, לשנן היטב את הכללים הבסיסים, ואח"כ ללמוד לאט לאט את הכללים של מאכלים מורכבים מכמה ברכות, או מאכלים מעובדים.

טיפ קטן וחשוב, בחלק ניכר מהמוצרים עם כשרות מהודרת נהוג מאותיות קטנות את הברכה, כגון ב. מזונות ב. שהכל, על פי רוב לא שמים לב לכיתוב זה, לאחר שמתרגלים למצוא את הכיתוב, הוא מיקל מאד

אני מוסיף כאן כמה עקרונות לעניין הברכות

העיקרון של הברכות הוא כך:
על לחם לסוגיו השונים, פיתות לחמניות וכו' ברכתם המוציא לחם מן הארץ
על עוגות לסוגיו השונים מברכים בורא מיני מזונות,
על פירות מברכים בורא פרי העץ
על ירקות מברכים בורא פרי האדמה
על ממתקים ושתיה מברכים שהכל נהיה בדברו

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם יש תנור עם מצב שבת המפסיק את הטרמוסטט?

שאלה

האם יש תנור עם מצב שבת שמפסיק את הטרמוסטט וממילא החום הוא קבוע ולא משתנה בשום מצב?

ברוך

 

 

תשובה

ברוך שלום וברכה

א. אכן יש הכשרים המוודאים שמצב השבת מכבה לגמרי את הטרמוסטט.

באופן כללי מוכרים לי 3 הכשרים שניתן לסמוך עליהם בענין, בד"ץ העדה החרדית, משמרת השבת, והמכון המדעי טכנולוגי להלכה

ב. יש מחלוקת האם לאחר כיבוי הטרמוסטט מותר להניח מאכלים מערב שבת, לדעת רוב הפוסקים מותר, אלא אם כן ידוע לך שמנהגכם להחמיר בכך.

ג. הבד"ץ העדה החרדית נותנת הכשר לחברות כדלהלן: דלונגי בקו בלרס נורמנדי וטלסה. [יש לודא שהדגם הספציפי שהנך קונה הוא בהכשר, כיון שהכשר אינו כולל את כל דגמי החברה].

לתשומת ליבך באישור של הבד"ץ נאמר שהאישור אינו כולל את מצב השבת, מבירור שערכתי מולם הם מוודאים שבתנורים בהשגחתם במצב שבת הטרמוסטט אינו פועל כלל, אולם אינם רוצים להכנס למחלוקת ההלכתית האם מותר להניח במצב זה מאכלים מערב שבת, או שיש בכך איסור 'הטמנה', ולכן הם מסייגים את הכשרות רק לנושא של בשרי וחלבי.

ד. מצ"ב מידע על תנורים של המכון המדעי טכנולוגי להלכה, וניתן גם להתעדכן באתר שלהם. להורדה לחץ כאן

ה. לגבי משמרת השבת לא ידוע שיש להם גם תנורים, אך אם יש בהחלט ניתן לסמוך עליהם.

בברכת שבת שלום
ויהי רצון שבזכות דקדוק ובירור הלכות שבת תזכו לרוב שפע ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

למה אסור לשתות בירה בפסח?

 

שאלה

למה אסור לשתות בירה בפסח?

מאיר אהרון

 

תשובה

מאיר אהרון

שלום וברכה

לצורך יצור הבירה משרים את השעורים במים תקופה ארוכה עד שהשעורים

תוססים ונוצר הבירה, בתקופה זו השעורים מחמיצים בודאות, ולכן המים

היוצאים מהשעורים הם חמץ גמור. [באותה מידה ויסקי שהוא תוצר של השרית

חיטים במים הוא חמץ גמור].

 

ברכה והצלחה, ופסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

ילד שנולד לאחר תקופת המתנה, התפילות יצקו לתוכו יסודות נאמנים

שאלה

שלום.

ברצוני לשאול האם יש כאן נדר. ואם כן, איך אפשר לבטל אותו.

אני ובעלי התקשנו להרות. הפנו אותנו לרב מסויים שנתן לנו ברכה ואמר שאצליח להרות עד ה17 למאי ואם זה יהיה בן הוא יהיה הסנדק.

הסכמנו למרות שלא היינו שלמים על החלטה זו. עברו החודשים. עבר התאריך המצויין, וכחודש לאחר התאריך שהרב נקב בו נכנסתי להריון.

שאלתי היא האם יש פה עדיין נדר? מכיוון שהתאריך שהרב נקב בו עבר וזה קרה רק חודש אחרי..

ואם כן, כיצד אנו מתירים אותו?

תמר

 

תשובה

שלום וברכה

מזל טוב לרגל לידת הבן, יהי רצון שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים.

ילד שנולד לאחר ברכות תפילות הוא ילד מיוחד יותר, יש על כך משל יפה, כשרואים מישהו שמכין במשך כמה שעות קרקע, מיישר אותה, חופר פה ושם, יודעים שהוא הולך להחנות כאן קרוואן. אם הוא חופר כמה ימים ויוצק יסודות, נדע שכאן נבנה בית קטן נחמד. אם חופרים חודש, נדע שמקימים כאן בנין גדול. אך אם חופרים תקופה ארוכה יסודות נדע שנבנה כאן מגדל עוצמתי.

בדיוק כך ילד שנולד לאחר קושי ותקופת המתנה, ונולד בזכות תפילות רבות וברכות, כל התפילות המעשים הטובים יצקו לתוכו יסודות נאמנים, והוא עתיד לגדול ולצמוח לתפארת לבנין עדי עד.

לגופו של ענין, לפי מה שאת כותבת אין כאן בעיה מבחינת עמידה בדיבורך, ובודאי שאין כאן חשש נדר, כיון שהישועה הגיעה לאחר התאריך הנקוב.

מכל מקום אם נראה לכם שהברכה הועילה, ראוי להכיר על כך טובה, אף אם אין ביכולתכם לכבדו בסנדקאות.

ושוב הרבה מזל טוב, ותזכו לראות רוב נחת מבנכם
ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

גנבתי ואני מתבייש מאד להחזיר את הכסף, מה אעשה?

שאלה

שלום רב,

רציתי לשאול שאלה מאוד חשובה אשמח לדעת מה לעשות בנושא הזה לפני שחזרתי בתשובה השם יעזור לצערי גנבתי ואני יודע מאיפה.
אבל אני מאוד מתבייש להחזיר וזה ממש עושה לי צער מה לעשות במקרה כזה (האם אפשר לשלם את הסכום לקופת צדקה או לאביונים)?

תודה מראש
אבי

תשובה

אבי,
שלום וברכה

שמחתי לקרוא כי זכית להתקרב להקב"ה ולשנות כיוון.

לשנות אורח חיים הוא בהחלט אתגר מיוחד, הדבר מוכיח על העוצמה שבקרבך, והתגמול ממרומים הוא בהתאם, [כפי שאמרו חכמים 'לפום צערא אגרא' – לפי מידת הצער והקושי בקיום המצוה, והתגברות על היצר, כך הוא גודל השכר].

לגופו של ענין אם יודעים ממי נלקח הכסף, יש חובה להשיב לו את הכסף. אך אפשר ומומלץ להעביר לו את הכסף בצורה אנונימית. [לשלוח לו בדואר, או ע"י אדם שלישי, אם זה מכר קרוב אפשר לתת לו מתנה באירוע, או כל רעיון אחר שמתאים למקרה שלך].

רק במקרה ולא ידוע ממי גנבו יש לתרום את הכסף לצרכי ציבור, וראוי לתרום למקום שהנגנב יהנה מהכסף. לדוגמא אם אדם גנב משכונה מסוימת, ואינו יודע ממי, ראוי לתרום דבר שישרת את כלל תושבי השכונה.

אם הדבר מתאפשר מומלץ לצרף מכתב מודפס אנונימי שבו אתה כותב לאדם כי בעבר לקחת את הכסף, ואתה מתחרט ומתנצל על עגמת הנפש שקרה לו בעקבות כך, תוסיף שחזרת בתשובה ומבקש את סליחתו. אך העיקר הוא לדאוג שהכסף איכשהו יחזור לבעליו, בלי שהוא ידע שזה אתה.

אגב אחד הרבנים המדהימים ביותר שאני מכיר הוא הרב שמואל טולדנו רב שכונה בראשון לציון [הרב קוק 17], בכל בעיה מומלץ לך ליצור עימו קשר, הוא יבין לליבך היטב, ויתן לך הדרכה אישית מעולה.

כמובן אתה מוזמן לפנות אלינו שוב בכל שאלה בעיה, במקרה זה או בכל מקרה אחר, אנחנו כאן לסייע לך בכל הנדרש.

ברגשי הערכה
ברכה והצלחה בכל הענינים
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

"אם לא תאכל נורמלי – תמות", איך אתקן את הדיבור?

שאלה

שלום כבוד הרב,

איך לתקן אפשר לתקן את מה שאמרתי??

בפורים הלכתי עם הבן שלי לקנות אוכל הבן שלי נורא בררן באוכל . הוא אוכל בדרך כלל דברים לא הכי בריאים באותו זמן הוא גם היה קצת חולה והתעקש איתי על אוכל מסויים. בגלל הדאגה שלי אליו לא הסכמתי ואמרתי לא בטעות שאם הוא לא רוצה לקנות אוכל נורמלי אז "תמות" כוונתי הייתה אחרת אבל זה פשוט נפלט לי המשפט הזה. הכוונה שלי הייתה שאם יוכל לא בריא הוא יהיה אחראי להשלכות.

למילים יש משמעות ואני מאוד מתייסר על מה שבטעות נפלט בגלל כעס באותו רגע.

אני חייב לציין שהבן שלי עדין חולה ולא יוצא מהמחלה כבר שבועיים וחצי….

איך אפשר לתקן אודה לך על תשובה !

מיכאל

 

תשובה

מיכאל שלום וברכה

קודם כל הרשה לי לברך ולאחל לבנך רפואה שלמה, ובריאות איתנה, קראתי פרק תהילים והתפללתי לרפואתו ולהצלחתו בכל הענינים.

מצד אחד אסור לזלזל בפליטת פה, כפי שאמרו לנו חכמים "ברית כרותה לשפתיים". מצד שני "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן", וכפי שחכמים אמרו שמדה טובה מרובה ממדת פורענות פי 500, צריך רק ללמוד כיצד עושים זאת.

הצעד שעשית שפנית לשאול ולברר מראה על אחריות רבה, והוא צעד נבון ביותר. ובעזרת ה' יתברך נלמד יחד כיצד ניתן להפוך קללה לברכה, וכיצד ניתן לברך ולהחיל על ילדך ועל כל אדם שפע ברכה והצלחה.

דבר ראשון יש כלל שזדונות נהפכים לזכויות, כלומר ע"י תשובה ושינוי אורחות חיים העבירה עצמה נהפכת למצוה והקללה עצמה נהפכת לברכה!!! ההסבר לכך הוא פשוט, יש כלל שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם, ולכן מי שלוקח את העבירה או הקללה והופך אותו למנוף לשינוי, מנוף להצלחה, אין הכוונה שיש לו עבירה או קללה ח"ו וכנגד זה יש לו שפע מצוות וברכות, אלא העבירה או הקללה עצמה נהפכת לברכה. התהליך של כל דבר טוב מתחיל בזרע שמרקיב באדמה, ואח"כ נובט ופורח.

כוחה של ברכה היא בעיקר ע"י עין טובה, לדוגמא אם בנך מתקשה לאכול אוכל בריא, צריך לתפוס אותו על חם כשפעם אחת הוא אוכל קצת יותר בריא ממה שהוא רגיל, ממש למצוא עם זכוכית מגדלת התקדמות זעירה ביותר, ולפרגן מכל הלב. בכל פעם שאדם רואה את הדברים בעין טובה ומפרגן, יש לו כח לברך ולהביא שפע של ברכה על המתברך.

מאידך כשאדם פלט פעם אחת בשגגה קללה, והוא לוקח את זה כתמרור לשינוי, והופך את הכשלון למנוף להצלחה, הוא הופך את הקללה לברכה.

חשוב גם ללמוד את הנושא של כח הדיבור, לימוד תורה בפה, ובפרט לימוד נושא זה נותן לאדם עוצמה וכח לברך, והופכת את הקללות לברכות. אני ממליץ לקבוע לימוד קבוע כל יום של 10 דקות למשך חודש בנושא.

כדאי ללמוד את הנושא ממקורו בגמרא, מומלץ ללמוד את הסוגיא במסכת כתובות דף סב עמוד ב העוסקת בברית כרותה לשפתיים, ושגגה היוצאת מלפני השליט.

לא ציינת האם יש לך נסיון בלימוד הגמרא, אם יש בבית כנסת בסביבת מגורך ש"ס מהדורת מתיבתא\שוטנשטיין או\ו עין יעקב המבואר הייתי ממליץ להעזר בהם להבין את הגמרא או להרחיב את היריעה.

אם אין לך נסיון בכך, אני ממליץ שתרים טלפון לארגון חברותא הם יתאמו לך ללא כל עלות חברותא מדהימה שילמד עמך בזמן הנח והרצוי לך בטלפון, וזה סתם חויה שאסור לפספס.

האתר של חבורתא הוא: https://b-2.co.il/

טלפון: 1800-202-502 08-9140600

פקס: 073-2590898
דוא"ל: [email protected]

כדאי גם ללמוד את דברי רבינו בחיי בפתיחה לפרשת יתרו על עוצמתו של כח הדיבור. ויהי רצון שיקויים בך הפסוק מרפא לשון עץ חיים.

אתפלל ואברך אותך מכל ליבי שתזכה לשפע ברכה והצלחה, ורפואה שלמה לבנך
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

גילוח עם סכין תער מדוע הוא אסור?

שאלה

מדוע חל איסור להתגלח עם סכין תער?

אשר

 

תשובה

אשר שלום וברכה

גילוח בסכין תער הוא איסור גמור בתורה.

אם תרצה להרחיב בענין אני ממליץ ללמוד את הסוגיא במסכת

קידושין דף לה עמוד ב.

אם אין לך נסיון בלימוד גמרא, אני ממליץ שתרים טלפון לארגון

חברותא הם יתאמו לך ללא כל עלות חברותא מדהימה שילמד

עמך בזמן הנח והרצוי לך בטלפון, איזה נושא או ספר שנח לך,

וזה סתם חויה שאסור לפספס.

האתר של חבורתא הוא: https://b-2.co.il/

טלפון: 1800-202-502 08-9140600

פקס: 073-2590898
דוא"ל: [email protected]

תוכל גם להכנס למדרשת לב לאחים ברמלה, ואברך מומחה בתחום

ישמח ללמוד איתך כל גמרא שתבחר. לתיאום ופרטים 036145060.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

קמח ללא גלוטן בפסח – האם מותר להשתמש בו?

שאלה: 

האם מותר להשתמש בפסח בקמח ללא גלוטן?

 

תשובה

שלום וברכה

יש כמה הבדלים בין גדרי ההלכה של חמץ ובין דבר המוגדר ללא גלוטן מבחינה בריאותית, ולכן אין להסתמך בפסח רק על כיתוב של ללא גלוטן, אלא יש לחפש גם חותמת כשרות לפסח.

ברכה והצלחה
פסח כשר ושמח
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

חודש הניקיון הגדול, מתחיל!!!

מכאן הכול התחיל: חמץ אסור לא רק באכילה

הסממן הבולט ביותר בחג הפסח הוא אמנם המעבר לאכילת מצות ומזון שאין ברכיביו חמץ, אך היחס השלילי במהלך חג הפסח לחמץ אינו מסתיים במאכלים הוא ממשיך לכל הבית: אסור שיהיה חמץ בכל רחבי ביתך ורכושך במשך כל ימי הפסח. חמץ ששהה בניגוד לאמור ברשותך במהלך החג, נאסר באכילה ובהנאה גם לאחר הפסח. מכאן, מהצורך לסלק מהבית את נוכחותו של החמץ, התחילה חגיגת הניקיונות הגדולה…

 

את מה צריך לנקות?

העיקרון ההלכתי קובע כי שהיית חמץ(= לצורך העניין חתיכות פת, מאפים וכל מה שעשוי מדגנים) במרחבי הרשות הפרטית שלנו אסורה רק אם הוא עונה על שני קריטריונים: גדול משיעור כזית (ריבוע של כ3 ס"מ) וראוי לאכילה. אם הוא פחות משיעור כזית או שאינו ראוי לאכילה, אין צורך לטרוח לסלק אותו מהבית, למרות שהוא עדיין אסור לחלוטין באכילה. לכן, כל מקום בבית, במשרד או במכונית שעשוי להיות בו חמץ העונה על הקריטריונים (למעט: פירורים זעירים או חמץ שנשטף בחומרי חיטוי ולכן אינו ראוי לאכילה) יש לנקות ביסודיות עד לסילוק מוחלט של החמץ מהשטח.

 

איך מנקים?

לצורך יישום מעשי של ניקוי הבית לפסח יש צורך לדעת: היכן סביר שיימצא חמץ? (במקומות שלא סביר, אין צורך לבדוק) אולי הילדים, או עובדים אחרים וכדו' הכניסו לשם חמץ בלי ידיעתי? כל מקום מסוג זה, כמו חדר המגורים (הסלון) ורהיטיו, חדרי הילדים, החצר והמרפסת ועוד, יש לנקות לפסח ולוודאות שאין בהם חמץ. אין צורך להשתגע, ניקיון שיספק את הסבירות ההגיונית בהחלט מספק. בחדר המטבח הניקיון יותר תובעני, משום שלשם שימוש במהלך החג במזון כשר לפסח יש צורך לוודאות שאין ולו פירור חמץ שיתערב או יידבק בו. לכן, את כל מקומות אכסון המזון, משטחי העבודה, השולחנות ועוד יש צורך לנקות ביסודיות רבה.

 

אגב, אין להשתמש בכלי חמץ לצורך מזון כשר לפסח ובכדי להתיר זאת, על הכלים לעבור תהליך הגעלה. על כך במאמר נפרד.

 

על מי מוטל עול הניקיונות?

חובת הניקוי לפסח נובעת בעיקר מחובת "בדיקת חמץ" אותה קבעו חכמים כהלכה מחייבת כל בעל או בעלת בית לבודקם מחמץ בליל ערב פסח. לכן, גם עול הניקיונות מונח על כתפי בעלי הבית, הרכב או המשרד אך ברור כי דין השוכרים, לצורך כך, כדין הבעלים…

בנוסף, מקום שניתן לסוגרו למהלך החג ולמוכרו לגוי (על מכירת חמץ קרא במאמר נפרד) כבר מערב הפסח טרם זמן חובת הבדיקה, אין צורך לנקותו. ניתן בהחלט להקל על עצמכם ולמכור לגוי חדרים, מחסנים, משרדים שאינם בשימוש יומיומי.

 

בהצלחה!

נקיון הבית לפסח

חמץ אסור בפסח באכילה ובהנאה, ואסור שיהיה ברשותנו בכל שבעת ימי החג.

להלן הסברים כיצד לנקות את הבית לפני חג הפסח.

 

א. אם במשך השנה לא הכניסו חמץ למקום מסוים, אין צורך לנקות ולבדוק את החמץ באותו מקום.

ב. כלי שלא ישתמשו בו בפסח, ומוכרים את החמץ שבו, אינו צריך בדיקת חמץ, ויש להצניעו במקום סגור.

ג. פרורים אשר נעשו בלתי ראויים לאכילה, אינם נחשבים חמץ, כאשר אינם ראויים לאכילת כלב.

ד. חומר הניקוי שנשתמש בו הינו כל סוג חומר הגורם שהפירורים יהיו בלתי ראויים לאכילה.

ה. חמץ הנמצא במקום כזה שכדי להגיע אליו צריך פירוק והרכבה של חפצים, כגון: חמץ הנמצא בתוך רשמקול, או מתחת למשטח העליון של הגז, אין צורך לפרק את החפץ כדי לנקותו.

 

ניקוי והכנת חדרי הבית 

ארונות בגדים: במקרה שיש אפשרות סבירה להמצאות חמץ בארון יש לפנות אותו מתכולתו ולנקותו בסמרטוט לח (טבול בחומר ניקוי). יש לעשות כן במדפים, שידות, ארגז מצעים וכו'.

בגדים, שמיכות וכו': אם כובסו באבקת כביסה או נשלחו לניקוי, אין צורך לבדוק אותם. אם לא עברו כיבוס, יש לנקות במברשת את הבגד, ולהקפיד במיוחד על ניקוי הקפלים, הכיסים והמקומות הנסתרים שבהם עלול להדבק חמץ. [בגדים שלא ילבשו אותם בפסח, ולא כובסו, אפשר לשים במקום סגור או שמור ולמכור את החמץ שבהם, ואז אין צורך לבודקם. (כמו שיוסבר בהמשך)]

רצפות: יש לטאטא ולנקות בחומר ניקוי את רצפת הבית

סידורים, ברכונים, ספרי קודש וספרי קריאה: אם קיימת אפשרות שהם מכילים פרורי חמץ, צריך לשים אותם עם כלי החמץ ולמכור את החמץ שבתוכם, או לבדוק ולנקות אותם היטב.

צעצועים: אם יש בהם חמץ הראוי לאכילה, צריך לנקות ולהוציאו. באם לא ניתן להוציאו, יש לפסול אותו מלהיות ראוי לאכילה ע"י חומר ניקוי חריף או מרוכז.

זהירות! כשמנקים את הדלתות והמשקופים צריך להזהר מאד שהמים לא ישפכו על המזוזות, כי המים עלולים לפסול את המזוזות

פורים בפתח! אסור להחמיץ! תתפללו על הדברים החשובים לכם

יעקב לוסטיג

פורים בפתח! אסור להחמיץ! תתפללו על הדברים החשובים לכם.

יום הפורים הוא יום קדוש ונשגב. זהו יום שבו אין מקום להוללות ולהתנהגות פרועה ברחובות העיר. עלינו לשמוח, לחגוג בראש חוצות, אבל לעשות זאת בעדינות המתבקשת מיהודי ירא שמים.

בספרי החסידות זוכה יום הפורים לייחס מיוחד, ונקבע כ"עת רצון" – כלומר זמן שבו התפילות שאנו מתפללים, מתקבלות לרצון לפני בורא העולם.

חשוב לזכור שהתפילה חשובה בכל עת, אבל ישנם זמנים מיוחדים שבהם יש "עת רצון", ומי שזוכה מנצל אותם כראוי כדי לבקש מהקדוש ברוך הוא את כל צרכיו וענייניו.

חכמנו זכרונם לברכה אף אומרים כי בפורים, "כל הפושט יד – נותנים לו". כוונתם המקורית היא בפשטות שכשאנו באים לקיים את מצוות 'מתנות לאביונים", ולתת צדקה לעני, אנחנו לא צריכים לתחקר אותו כמה הוא עני ואם מגיעים לו כספי צדקה, אלא כל מי שפושט יד ומבקש צדקה, אנחנו יכולים לתת לו את ה'מתנות לאביונים' – אלא אם כן ידוע לנו בבירור שהוא לא באמת עני.

בספרדי החסידות ביארו את דברי חז"ל גם באופן נוסף: בפורים, "כל הפושט יד", כל מי שמבקש בקשה מהקדוש ברוך הוא "נותנים לו", הוא מקבל את כל חפצו שהוא מתפלל עליו.

בהקשר זה, אף מובא משל יפה לאדם שהמלך התחייב להכניס אותו לאוצרותיו, ולאפשר לו לאסוף במשך שעה שלמה ככל שיספיק.

כשהתקרב המועד חשש המלך שהאזרח ינצל את ההזדמנות וירוקן את כל אוצר המלך מהכסף האוצרות הטמונים שם, ולכן פיתה אותו המלך לשתות יין חזק ומשכר בזמן שהוא נכנס לאוצר המלך, ומחמת השיכרות הוא שכח לאסוף כסף וזהב, ויצא בסופו של דבר בידיים ריקות.

כך הוא הדבר גם לגבי יום הפורים. זהו יום חשוב כל כך, שבו אנחנו יכולים לפעול גדולות ונצורות בעזרת התפילה שלנו, ולכן יש לנו טרדות רבות ביום זה, מנהגים משונים של ריסוס ספריי שלג ופיצוץ חזיזים, מצווה לשתות יין ולהשתכר, וכל זה כדי שלא נבקש יתר על המידה. אבל החכם עיניו בראשו ומי שרוצה שיתקבלו תפילותיו, דואג לשמור על צלילות מלאה במהלך הפורים, וגם אם הוא שותה יין כדי להשתכר, הוא עושה זאת מתוך מחויבות לקיום ההלכה ולא מתוך רצון לפרוק עול ולהתנהל בצורה חסרת אחריות.

ויהי רצון שנזכה להתפלל כראוי, ושיתקבלו התפילות שלנו לרצון לפני בורא העולם.

האם חייבים להשתכר בפורים?

יעקב לוסטיג

 

מצוות 'משתה ושמחה', ביום הפורים היא מצווה הכתובה במפורש במגילת אסתר, ואכן מקפידים בכל תפוצות ישראל לקיים אותה ככתבה וכלשונה.

את הסעודה יש לערוך דווקא ביום הפורים, ולא בליל פורים.

אפשר לקיים את הסעודה לכל אורך היום, ואפשר ליטול ידיים לסעודה גם בשעות אחר הצהרים, אבל כדאי להקפיד שרוב הסעודה תהיה במהלך הפורים, ולא אחרי ששוקעת החמה.

על אף שעיקר מצוות הסעודה היא דווקא ביום, לדעת פוסקים רבים יש מצווה מיוחדת לאכול סעודה גם בליל הפורים, ולא להסתפק בארוחת ערב רגילה, אלא להרבות במאכלים, ולהדליק נרות לכבוד היום המיוחד.

כך גם בסעודת היום רצוי להדליק נרות לאות שמחה.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאת סעודת הפורים יש לקיים עם אכילת פת – לחם או חלה, או לחמניה או כל מאכל שמברכים עליו 'המוציא לחם מן הארץ'.

מי שיש לו אפשרות, יקנה בשר בקר ויאכל בסעודת הפורים, ומי שאין לו אפשרות כספית לקנות בשר בקר, יכול להסתפק באכילת בשר עוף.

את הסעודה רצוי לאכול יחד עם בני משפחה וחברים, שכן עיקר מצוות הסעודה היא כדי לשמוח בשמחת הפורים, וכשאדם אוכל לבדו הוא אינו שמח כמו בסעודה רבת משתתפים.

רבים נוהגים לאכול בסעודת הפורים 'זרעונים', כדוגמת חומוס, פול, שעועית או זרעונים אחרים, זכר לאסתר המלכה שבהיותה בבית אחשוורוש אכלה רק זרעונים, משום שלא יכלה לאכול את המאכלים בבית המלך מטעמי כשרות.

ביום הפורים יש מצווה מיוחדת לשתות יין ולהשתכר.

חכמנו זיכרונם לברכה אף קבעו שצריך לשתות יין בכמות שתגרום לנו להתבלבל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".

עם זאת, חשוב לקרוא בעיון את פרטי ההלכה הזאת כדלהלן:

שתיית היין צריכה להתבצע בתוך הסעודה, ואל לשתות יין סתם במהלך היום, לפני שישבתם לסעודת הפורים.

מי שחושש שאם ישתכר יתנהג בצורה לא הולמת, יפגע באנשים או ברכוש, יסכן את עצמו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וכדו', או לא יברך ברכת המזון ולא יתפלל תפילת מנחה – צריך להימנע משתיית יין.

מי שקשה לו לשתות יין, והדבר אינו משמח אותו, אינו צריך לשתות יין.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאין חיוב להשתכר ממש, אלא רק לשתות יין קצת יותר ממה שהאדם רגיל לשתות במהלך השנה, ועל ידי היין תיפול עליו תרדמה ויישן. כשאדם ישן הוא אינו יודע מה ההבדל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", וכך הוא מקיים בעצם את המצווה ושותה יין עד שאינו מבדיל ביניהם.

ממנהגי הפורים: לתת שלושה חצאי שקלים לצדקה

יעקב לוסטיג

 

בקהילות רבות נוהגים לתת 'זכר למחצית השקל', ביום הפורים או בסמוך לו, ומקיימים את המנהג הזה, שמוזכר גם בספרי ההלכה, באמצעות נתינת מטבע של חצי שקל. יש נוהגים לתת שלושה חצאי שקלים.

מקור המנהג הוא במצווה מיוחדת שהיתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים – פעם בשנה, במהלך חודש אדר, היה צריך כל יהודי לתרום חצי שקל לטובת בית המקדש.

חכמנו זכרונם לברכה מציינים שכשהמן הרשע ביקש לשלם לאחשוורוש עשרת אלפים כיכר כסף, כדי שירשה לו להשמיד את כל היהודים, יצאה בת קול משמים ואמרה להמן: "רשע, כבר קדמו שקליהם לשקליך", כלומר מצוות 'מחצית השקל' שקיימו היהודים לאורך השנים, תגן עליהם מפני השקלים שאתה רוצה לתת לאחשוורוש כדי להשמיד אותם.

כיום בית המקדש חרב לצערנו, ואיננו יכולים לקיים את מצוות 'מחצית השקל', אבל אנחנו רוצים לזכור את המצווה הזאת, ולבטא את הרצון שלנו לקיים אותה במהרה, כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ולכן אנחנו נותנים חצי שקל לצדקה.

המנהג הוא לתת מחצית מהמטבע הנהוג במדינה בה מתגורר הנותן. מי שנמצא בארץ ישראל ייתן חצי שקל ישראלי, מי שמתגורר בארה"ב ייתן חצי דולר, ומי שמתגורר באנגליה ייתן חצי לירה שטרלינג.

החיוב לתת 'זכר למחצית השקל' נהוג רק לגבי אנשים בני עשרים ומעלה, שהיו מחוייבים לתת מחצית השקל בזמן שבית המקדש היה קיים. אנשים צעירים יותר, לא היו צריכים להביא מחצית השקל, ועל כן אינם צריכים לקיים את 'זכר למחצית השקל'.

גם נשים, בנות עשרים ומעלה, צריכות לתת מחצית השקל, והאבא או הבעל יכולים לתת גם עבורן.

בגלל שבפרשת 'כי תשא', בה מוזכרת המצווה של מחצית השקל, כתובה המילה "שקל" שלוש פעמים, נהוג לתת שלושה חצאי שקלים.

את הזכר למחצית השקל נותנים בפורים או בסמוך לו, בכל קהילה בהתאם למנהג המקום. יש שנותנים אחרי תפילת מנחה בערב פורים, יש שנותנים בליל פורים לאחר תפילת ערבית וקריאת המגילה, ויש שנותנים דווקא ביום הפורים.

למה צמים לפני פורים?

יעקב לוסטיג

חכמנו זיכרונם לברכה קבעו כי יום לפני פורים, יצומו כל עם ישראל, וצום זה נקרא 'תענית אסתר'.

הצום הוא בי"ג באדר, כך שגם תושבי ירושלים וערים אחרות שבהן חוגגים את יום הפורים בט"ו באדר, מקיימים את התענית ביום י"ג, שהוא ערב פורים בכל המקומות האחרים. ביום י"ד באדר אסור לצום, אפילו למי שמתגורר במקום שבו חוגגים את הפורים רק למחרת.

זמן התענית הוא מעלות השחר של י"ג באדר, ועד צאת הכוכבים. בלילה שלפני התענית מותר לאכול ולשתות כרגיל, אך מי שכבר שכב לישון 'שינה של קבע', כלומר תכנן לישון את שנת הלילה שלו במלואה, והתעורר לפני עלות השחר – אסור לו לאכול כי הוא כבר קיבל על עצמו תענית בזמן שהלך לישון.

עם זאת, מי שהתכוון מראש לקום לפני עלות השחר, כדי לאכול ולשתות לפני הצום – יכול לעשות זאת ללא חשש, ובלבד שהתכוון לעשות זאת לפני שנשכב לישון.

בשונה משאר הצומות, בתענית אסתר מותר לשמוע מוזיקה, להתקלח, להסתפר ואפילו לעשות מסיבה לילדים שאינם חייבים בתענית. זאת, משום שתענית אסתר מוגדרת 'תענית של שמחה'.

ולמה אנחנו צמים בתענית אסתר? זכר לצום שצמו כל בני ישראל, על פי הוראתה של אסתר המלכה, בעת שנגזרה עליהם הגזרה הקשה, כשביקש המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים במלכות אחשוורוש.

כתבו חכמנו הראשונים, שהסיבה שבגינה אנחנו צמים ביום זה, היא כדי שנזכור שכשעם ישראל נמצא בצרה, והוא צם ושב בתשובה לאבינו שבשמים – הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו ומבטל את כל הגזרות הקשות.

המנהג הוא להמשיך את הצום אל תוך הלילה, ולשבור אותו רק אחר תפילת ערבית וקריאת המגילה בליל הפורים, במקומות בהם מקיימים את יום הפורים בי"ד באדר. עם זאת, מי שקשה עליו להמשיך את הצום, יכול לאכול ולשתות עם רדת הליל, לאחר צאת הכוכבים, ורק לאחר מכן להתפלל ערבית ולשמוע את קריאת המגילה.

אנשים הסובלים ממחלה כלשהי, או תלויים בתרופות אנטיביוטיות או כרוניות, פטורים מלצום בתענית אסתר. כך גם נשים הרות ומניקות, וכל מי שהרופאים הורו לו שלא לצום.

באיזה יום חוגגים פורים? תלוי את מי שואלים…

יעקב לוסטיג

פורים נחגג בכל שנה על פני יומיים. בתאריך י"ד באדר, הוא נחגג בכל רחבי הארץ והעולם, למעט מספר מקומות בודדים, ובמקומות הבודדים הללו, הוא נחגג בט"ו באדר.

למה בעצם?

כדי להבין את הסיבה, עלינו לחזור אל סיפור המגילה: המן גזר, באישורו של המלך אחשוורוש, שהגויים יוכלו להרוג את היהודים ביום שלושה עשר לחודש אדר, ובמילים אחרות ב-י"ג באדר.

לאחר מכן חל מהפך, תפנית בעלילה. המן נחשף במלוא קלונו, ואסתר המלכה גילתה למלך שהיא בת לעם היהודי. המלך לא יכול היה לבטל את הגזירה הקודמת, כי גזירה שנחתמה בטבעת המלך אי אפשר לבטל, ולכן הוא גזר גזירה חדשה, במסגרתה התיר ליהודים להילחם בשונאיהם ולהרוג את אויביהם באותו היום – ב-י"ג באדר.

הגויים שמעו על גדולתו של מרדכי היהודי בבית המלך,

 

והתמלאו פחד מפני היהודים. הם לא העזו להילחם בהם, ואילו היהודים היו מלאי אומץ ותעוזה, יצאו לנצל את היום המיוחד בו הותר להם להרוג את שונאיהם, ובכל עיר ועיר הם נקהלו יחדיו והרגו במי שהציקו להם לאורך שנים וביקשו להשמיד אותם.

היתה זאת מלחמה לכל דבר. אלו מנסים להרוג את אלו, והיהודים ניצחו בכל החזיתות – זהו נס הפורים המרכזי.

יום למחרת, בי"ד באדר, ערכו היהודים מסיבות גדולות, חגגו ושמחו את נס ההצלה שלהם, ואת ההזדמנות שניתנה להם להשמיד את אויביהם. ומאז אנחנו חוגגים את הפורים ביום י"ד באדר.

אבל בשושן הבירה, העיר בה התגוררו המלך אחשוורוש ואסתר המלכה, כמו גם מרדכי היהודי, ניתנה רשות ליהודים להמשיך את המלחמה יום אחד נוסף, ולהרוג את הגויים השונאים אותם גם ביום י"ד באדר. הם נחו רק למחרת, בט"ו באדר, ומאז חגגו יהודי שושן הבירה את יום הפורים בט"ו באדר.

כשקבעו החכמים של אותו הדור את החגיגות הללו כיום הפורים אותו יחגוג עם ישראל בכל שנה ושנה, הם החליטו להשאיר את המתכונת שהיתה נהוגה בשנה הראשונה, ולקיים את יום הפורים בשושן הבירה בכל שנה ושנה בתאריך ט"ו באדר לעומת שאר המקומות בהם חגגו בי"ד באדר.

אל שושן הבירה צירפו החכמים עוד מספר ערים, הערים בארץ ישראל, שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, תלמידו של משה רבינו אשר העלה את בני ישראל לארץ כנען, וכבש אותה מידי העמים שגרו כאן קודם לכן. כדי לחלוק כבוד ליהושע, שהיה הראשון שנלחם בעמלק, העם אליו השתייך המן הרשע, החליטו החכמים להחיל על הערים הללו את יום הפורים ביום ט"ו באדר, כמו בשושן הבירה.

הכינוי ההלכתי לשני הימים הללו הוא "פורים דפרזים" המתייחס ליום הפורים בי"ד אדר, בערים ב'פרוזות' שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ו"פורים דמוקפים" המתייחס לט"ו באדר, יום הפורים בעירם שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון..

אחת הערים הללו, שידוע לנו שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, היא העיר ירושלים, ולכן בירושלים חוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר, בשונה מיתר המוקמות שבהן חוגגים את יום הפורים בי"ד באדר.

קיימות מספר ערים נוספות שלגביהן יש ספק אם הן מוקפות חומה בימות יהושע בן נון כמו צפת, טבריה ומספר ערים נוספות. לכן בערים אלו, יש שנוהגים לערוך את הפורים יומיים, לקרוא את המגילה בשני הימים וגם לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים בשניהם, כי אנחנו לא בטוחים באיזו יום הם צריכים לחגוג את הפורים לפי ההלכה ולכן הן חוגגים בנשי הימים, כדי שבכל מקרה יקיימו את ההלכה ככתבה וכלשונה.

עוד יש לדעת, שני ימי הפורים הם ימים של שמחה בכל מקום. גם הירושלמים צריכים לשמוח בי"ד באדר, וגם מי שאינם ירושלמים צריכים לשמוח בט"ו באדר. בימים אלו אסור לצום ולהתענות, ויש מצווה להרבות בסעודה של שמחה ולשמוח לכבוד הנס הגדול שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

 

משלוח מנות כהלכתו, כל מה שצריך לדעת

משלוח מנות כהלכתו, כל מה שצריך לדעת

יעקב לוסטיג

 

מצוות משלוח מנות כהלכתו ביום הפורים, היא אחת מארבעת המצוות, לצד מקרא מגילה,

מתנות לאביונים ומשתה ושמחה. אבל כדי לקיים את המצווה הזאת כהלכתה,

כדאי לרענן מעט את הזיכרון שלנו לגבי האופן בו צריך לקיים את המצווה.

 

  • מי צריך לשלוח משלוח מנות?

כל אחד, גבר או אשה, נער או נערה, גם מי שמתגורר בבית הוריו ואינו מתפרנס

באופן עצמאי צריך לקיים את המצווה ולשלוח מנות לחבר או למכר. אפילו ילדים

שעדיין לא הגיעו למצוות, אנחנו צריכים לחנך אותם לקיום המצוות ולהרגיל אותם

לשלוח מנות לחברים ביום הפורים.

 

  • לכמה אנשים צריך לשלוח?

מספיק לשלוח לאדם אחד! אין צורך לשלוח ליותר אנשים, אך כל אחד מבני המשפחה

צריך לשלוח לפחות משלוח אחד, כך שברוב המשפחות צריכים להכין מספר משלוחי

מנות כדי שכולם יצאו ידי חובה. כמובן שאפשר לשלוח מנות לאנשים רבים ככל שתחפצו

וכל מה שמוסיף על שמחת הפורים, ומרבה אהבה בין בני משפחה וחברים – הרי זה משובח.

 

  • למי שולחים משלוח מנות?

לכל יהודי באשר הוא. למעט מי שמכיר את בורא העולם ומכריז על כך שהוא כופר בו,

במשלוח מנות לאדם כזה – לא יוצאים ידי חובת משלוח מנות, ואם מדובר בבן משפחה

או שכן אפשר לשלוח לו, אך להקפיד לשלוח גם לאנשים נוספים כדי לצאת ידי חובה על ידם.

שימו לב: גברים צריכים לשלוח מנות לגברים, ונשים צריכות לשלוח לנשים.

אסור לשלוח משלוח מנות למי שנמצא בשנת האבל על מות הוריו לא עלינו, או חלילה

ב-30 ימי האבל על מות קרובי משפחה אחרים מדרגת קרבה ראשונה – בן או בת זוג,

אח ואחות, בן ובת. האבל עצמו כן צריך לשלוח לפחות משלוח מנות אחד, אבל לא מחזירים

לו משלוח מנות.

 

  • מה חייבים לשים במשלוח המנות?

משלוח המנות צריך להכיל שני מאכלים שראויים לאכילה באופן מיידי. אם שמתם פחית קפה

וחבילה של פסטה לא מבושלת – לא יצאתם ידי חובה כי ה'מנות' הללו צריכות עוד הכנה לפני

שיוכלו לאכול או לשתות אותן. לעומת זאת, חבילת ופלים עם חפיסת שוקולד – נחשבת למשלוח

מנות כי אפשר לאכול את המנות הללו באופן מיידי ללא כל הכנה נוספת.

כמובן שאם משלוח המנות מכיל שתי מנות כאמור, אפשר להוסיף עליהן מנות נוספות וגם מאכלים

שעדיין צריכים הכנה כמו קפה, תה, פסטה וכל מאכל או כל חפץ העולה על דעתכם.

 

משלוח המנות צריך להישלח ביום הפורים עצמו! לא בליל הפורים, ולא בימים שלפני

הפורים אלא דווקא ביום הפורים עצמו, בין הזריחה לשקיעת החמה.

 

  • מה עוד צריך לדעת?

כדאי לשלוח את משלוח המנות על ידי שליח. אפילו אם השליח הוא בן המשפחה.

אפשר לבקש מהבן, מהאחות או מהשכן, שיקחו את משלוח המנות שלכם וימסרו

בשמכם למי שאתם מבקשים למסור לו. שליחת משלוח המנות על ידי שליח,

נחשבת להידור בהלכה, והיא מוסיפה אהבה ורעות בין אנשים, כשהם רואים שאתם

מכבדים אותם ואפילו משגרים אליהם שליחים עם מנות לכבוד הפורים.

חג פורים, חג פורים, חג גדול לאביונים!

יעקב לוסטיג  

 

מצוות 'מתנות לאביונים', היא אחת מארבע המצוות המיוחדות ליום הפורים, לצד מקרא מגילה, משלוח מנות ומשתה ושמחה.

המצווה היא לתת שתי 'מתנות' נפרדות לשני אביונים שונים.

המתנות יכולות להיות כספיות, וכמו כן הן יכולות להיות גם מנות של מזון. מנה אחת לכל עני.

כמובן שאפשר לתת לכל עני גם יותר ממתנה אחת.

כל אחד מבני המשפחה צריך לתת שתי מתנות לשני אביונים. אבל יכולים כל בני המשפחה לתת את המתנות שלהם לאותם האביונים, ואינם צריכים לחפש אביונים אחרים.  

 

מתי נותנים?

ביום הפורים עצמו, אחרי עלות השחר ולפני שקיעת החמה.

 

כמה כסף צריך לתת?

בעיקרון אפשר לצאת ידי חובה אפילו עם חצי שקל לכל אחד משני האביונים. אבל ראוי לתת סכום מכובד, שיספיק לפחות לצורכי סעודה צנועה, והרבנים בימינו ממליצים לתת עשרה שקלים לכל אחד משני האביונים, ובסך הכל עשרים שקלים. אך כאמור, אפשר לצאת ידי חובה גם בסכום קטן הרבה יותר.

הרמב"ם וכל פוסקי ההלכה כותבים, שמצוות מתנות לאביונים חשובה יותר ממצוות משלוח מנות וממצוות משתה ושמחה, וראוי להשקיע בה ולפזר עבורה סכום כסף נכבד, כל אחד בהתאם ליכולותיו, ואפילו אם צריך לשם כך לחסוך בהוצאות הסעודה של הפורים.

וזה לשון קדשו של הרמב"ם: "מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים".

 

למי נותנים את המתנות לאביונים?

אם אתם מכירים אנשים עניים מרודים, שממש אין להם כסף והם רעבים ללחם, בוודאי שכדאי מאוד לתת להם את המתנות לאביונים. ואם זכיתם ואין כאלו אנשים בסביבתכם, אפשר לתת גם למי שפרנסתו דחוקה לו מאוד והוא אינו מרוויח מספיק כדי מחייתו – אפילו אם הוא אינו רעב ללחם ובגדיו אינם קרועים.

אפשר לתת מתנות לאביונים באמצעות ארגוני צדקה הפועלים תחת פיקוח של רבנים ידועי שם, ולהדגיש בזמן הנתינה שמדובר במתנות לאביונים, כדי שידעו להעביר את הכסף עוד במהלך יום הפורים לידי האביונים.

שימו לב: הכסף חייב ללכת לעניים, ולא לענייני צדקה אחרים. תרומה לבית הכנסת היא חשובה מאוד, אך אי אפשר לצאת בה ידי חובת מתנות לאביונים.

כדאי מאוד לחלק מתנות לאביונים רבים, אפילו בסכומים קטנים. הכינו עוד מלפני הפורים שקית עם כמה עשרות מטבעות של שקל או חצי שקל, וחלקו לעניים רבים ככל האפשר. עצם נתינת הצדקה היא מעשה חשוב מאוד, ובמיוחד ביום הפורים שבו יש מצווה מיוחדת לתת מתנות לאביונים.

שימו לב: חכמנו זיכרונם לברכה אומרים על מצוות מתנות לאביונים "כל הפושט יד – נותנים לו", כלומר כל מי שמבקש צדקה אפשר לתת לו את המתנות לאביונים, ואנחנו לא צריכים לתחקר אותו ולבדוק עד כמה הוא עני.

חכמי החסידות והמוסר פירשו את הדברים גם בדרך נוספת והסבירו ש"כל הפושט יד", כל מי שפושט את ידו כלפי מעלה בתחינה לקדוש ברוך הוא שיברך אותו בפרנסה, בילדים, בזיווג, בבריאות ובכל מה שהוא צריך "נותנים לו" מהשמים את כל מבוקשו, כי יום הפורים הוא יום גדול מאוד, והתפילות מתקבלות בו לרצון לפני אדון כל.

ומי שמרבה לתת צדקה כאן בעולם הזה, גם שם בשמים הקדוש ברוך הוא שמח לתת לו צדקה, ונותן לו טובה וברכה אפילו מעבר למה שמגיע לו.

ראיתי שהוא נחנק… הביאו לו מים והוא נעלם כאילו התנדף

שלום רב,

סבא שלי נפטר לפני כמעט שנתיים, והיום חלמתי שאני נמצאת עם כל המשפחה שלי בבית שכנראה היה שלי אך לא זיהיתי אותו. אנחנו בישלנו לכבודו כי ידענו שאנחנו צריכים להפרד ממנו, סבא שלי שכב במזרון על הרצפה ואני הערתי אותו שיבוא לאכול והוא אמר לי למה את אומרת לי ככה לקום, פעם סבתא שלך הייתה מעירה אותי יפה (הטון דיבור שלו היה נעים הוא לא התעצבן) לאחר שהבנתי שאין לנו מספיק אוכל כי גם לאחי הרווק היחידי הייתה חברה באותו רגע, הלכתי להביא ואחר כך, ראיתי את סבא יושב בשולחן ואוכל ישבתי לידו ואז ראיתי שהוא נחנק והצביע לי על מים, הביאו לו מים ואז הוא פשוט נעלם כאילו התנדף לתוך הכוס מים. ואני נשארתי עם הכוס בידי בוכה בהיסטריה.

הדס

 

שלום וברכה

גדולי ישראל הורו שחלומות בימינו אין בהם ממש, והם רק מהרהורי הלב במשך היום, ונדיר שאדם חולם חלום שיש בו משמעות אמתית.

אם בכל זאת החלום מטריד אותך, צריך לזכור כי נשמות המתים זקוקים למזון רוחני, בעולם הבא יש לנו רק את המזון שהכנו כאן בחיים. מעבר לכך אין אפשרות להשיג בעולם הבא מזון רוחני, מלבד אפשרות אחת, צדקה ותורה הנלמדים או נעשים ע"י כספו ורכושו שהשאיר כאן בעולם, ובפרט צדקה או תורה הנלמדת ע"י יוצאי חלציו. וזהו הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען נשמת יקירנו, ובכך להשיב להם טובה על שטרחנו למעננו בעולם הזה.

הדברים נכונים בלי קשר אם החלום נכון, ולעיתים נדירות יש לאדם זכות מיוחדת לבא מעולם האמת ולבקש מצאצאיו להתאמץ לשלוח לו עוד מזון רוחני, או מים שהוא מסמל את התורה.

גם נשים יכולות לקרוא פרקי תהילים או ללמוד פרקי אבות, או לתמוך בלומדי תורה.

ברכה והצלחה

שבת שלום

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מתי עושים את סדר טו בשבט? והאם צריך לעשות פעמיים?

שלום
האם צריך לעשות סדר טו בשבט פעמיים? גם ביום או בשבט עצמו? או מספיק בערב או בשבט?
מרים מוריה

 

שלום וברכה

סדר טו בשבט הוא מנהג טוב, אך אינו חיוב
אין צורך לעשות אותו יותר מפעם אחת בליל ט"ו בשבט
או ביום בזמן הנח העיקר הוא התחזקות והתחדשות

במאמר המוסגר: ט"ו בשבט מסמל את היום שחכמי התורה
ידעו שהעץ קיבל מהגשמים את רוב השרף הפנימי, שרף שמכוחו
הוא קיבל את הכח והעוצמה לתת פירות לכל שנת היבול הבאה.

ויש כאן מסר חשוב שכדאי מאד לקחת אותו לכל השנה
בעיני כל העולם הפריחה מתחילה רק באביב כשאנחנו רואים בעינים
את הפריחה את הלבלוב, כשאנחנו יכולים למשמש בחושים את תחילת
גדילת הפירות. ואילו טו בשבט נתפס כאמצע החורף, העץ ערום ועלוב,
כשיא ימי הקור והגשמים, כזמן חשוך ומעונן.

אך ביהדות ראש השנה לאילנות הוא טו בשבט, ובדיוק כך גם לבני אדם,
תחילת השנה הוא ברגע שהאדם קיבל את הכח והעוצמה את ההחלטה להשתנות,
הנקודה הפנימית עדיין חבויה בלב, יש עוד דרך לא קלה עד הפריחה,
האדם עוד נראה ערום, ההרגשה חשוכה ומעוננת, אך היהדות רואה כבר
עכשיו את הפירות שיהיו בסוף התהליך, גם אם הוא יקח 120 שנה…

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגאון רבי לוקסנברג שליט"א

מה עושים נגד עין הרע?

שלום
רציתי לדעת מה אפשר לעשות ברגע שיש עין הרע על ילד?
רחלי

 

שלום וברכה

עין הרע פוגע רק במי שחושש לעין הרע
פשוט לא לחשוש לעין הרע ולבטוח בה' יתברך.
אם את מרגישה שקורים לילד יותר מדי דברים לא טובים ח"ו,
זו הזדמנות להרבות בתפילה
ואין כמו תפילה של אמא

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה עושים נגד עין הרע?

ברכה על דיסה

שלום
מה מברכין על דיסה?
דוד

 

דוד שלום וברכה

על דייסה העשויה מחמשת מיני דגן [חיטה שעורה כוסמין שיפון שבולת שועל]

מברכים  בורא מיני מזונות. שאר דייסות כגון תירס מברכים שהכל.

דייסה העשויה מתערובת של כמה מינים, במקרה וחמשת מיני הדגן מיועדים לשבח

את טעמו של הדייסה, מברכים בורא מיני מזונות.

אם לא ידוע לשם מה עירבו בדייסה חמשת מיני דגן, הולכים אחר הרוב, אם הרוב חמשת

מיני דגן מברכים בורא מזונות, אם לא מברכים שהכל.

 

בהצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנבורג שליט"א

קנה מנגו וזכה באוצר, וגם בברכה

יעקב לוסטיג

 

הרבנית בת שבע קנייבסקי, היתה דמות משפיעה מאוד על רבבות נשים חרדיות ולא חרדיות בארץ ישראל ובעולם כולו. היא היתה רעייתו של גדול הדור הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זכר צדיק לברכה, ונכדתו של "הרבי של האסירים" הגאון רבי אריה לוין זכר צדיק לברכה.

נשים רבות שמעו מפי הרבנית את הסיפור הבא, שממנו היא השכילה לקחת מוסר השכל חשוב מאוד.

בישיבת 'עץ חיים' בירושלים, היה אברך תלמיד חכם שהיה הוגה בתורה יומם ולילה. הוא היה מחבב מאוד את המצוות, אך במיוחד אהב לברך את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

מתי מברכים את ברכת "שהחיינו"? בחגים ובמועדי ישראל, כשנוטלים לולב בפעם הראשונה בחג הסוכות, כשמדליקים נר חנוכה, וגם כשקוראים את מגילת אסתר.

אבל יש זמן נוסף שבו מברכים שהחיינו: כשאוכלים פרי חדש שעוד לא טעמנו מסוג הפרי הזה בעונת הגידול הנוכחית. בפעם הראשונה בשנה בה אנו אוכלים רימון, נברך עליו שהחיינו, בפעם הראשונה בשנה בה נאכל ענבים, נברך גם עליהם את הברכה הזאת, וכן כל פרי חדש שטרם טעמנו ממנו ומשכמותו בשנה החולפת.

אותו אברך, חיבב כאמור את הברכה המיוחדת הזאת, ולכן היה נכנס אחת למספר ימים לחנות הפירות והירקות של ערבי שהחזיק דוכן בשוק 'מחנה יהודה', הסמוך לישיבת 'עץ חיים' בו הוא למד.

"יש לך פרי חדש"? היה שואל, והערבי היה משתדל תמיד לשמור עבורו פרי חדש, מתוך ידיעה ברורה שהוא יקנה את הפרי כדי לברך עליו ברכת 'שהחיינו', ולא משנה כמה יעלה הפרי.

פעם אחת הגיע היהודי וכהרגלו שאל אם הגיעו פירות חדשים.

"כן, יש לי פרי חדש, מנגו, אבל הפעם מדובר בפרי שהוא באמת יקר, ואני לא חושב שבאמת תרצה לקנות אותו", אמר הערבי במבט מלא רחמים על היהודי העני שמבזבז את כספו עבור ברכה חביבה בעיניו.

היה זה בימים שבהם רק עשירים מופלגים יכלו להרשות לעצמם קניית פירות נדירים, ומנגו בהחלט נחשב אז לפרי נדיר במיוחד.

האברך לא היסס. הוא שולף את ארנקו ושלשל לידי הערבי את מלוא הסכום שביקש עבור הפרי הנדיר.

הערבי נדהם. הוא אפילו קצת כעס על היהודי שמכלה את כספו בעבור ברכה: "בוא ואראה לך משהו, אבל תבטיח לי שלא תספר לאיש", אמר לאברך, "אתה רואה את המרצפת הזאת שנמצאת כאן מאחורי הדלפק? היא נראית תמימה למראה, נכון? אבל שים לב מה קורה כשאני מרים אותה ממקומה, מתחתיה יש סכום כסף גדול במיוחד, עשרות אלפי לירות.

"אתה רואה? אני אדם עשיר, ובכל זאת אני לא מפרגן לעצמי לאכול מנגו. אני לא נוגע בפרי הזה, וקונה ממנו רק כמה יחידות בודדות כדי למכור לעשירים גדולים ממני.

"ואתה? אתה מבזבז את הכסף רק כדי לברכת ברכת "שהחיינו"? זה חוסר אחריות מצדך. יש לך אשה וילדים?".

האברך לא נבהל מהמתקפה של הערבי. הוא גם לא ניסה לשכנע אותו ולהסביר לו כמה חשובה היא ברכת 'שהחיינו' בעיניו ובעיני אשתו וילדיו, עד שהם מוכנים לחסוך בדברים אחרים כדי שיזכו לברך אותה שוב ושוב כל ימות השנה. הוא נפרד מהערבי, והזכיר לו שימשיך לשמור עבורו את הפירות הנדירים, לכשיגיעו, כדי שיוכל לשוב ולברך את הברכה החביבה כל כך.

ימים אחדים עברו, ו… הערבי בעל הדוכן מת פתאום. מוות פתאומי של אדם בריא בשיא כוחו.

שבועות אחדים חלפו, ושלט 'למכירה' נתלה על החנות. היתה זו חנות לא גדולה ולא מטופחת במיוחד, באזור שבאותה העת לא נחשב ליקר במיוחד.

האברך הבין שנקרתה לפניו הזדמנות מיוחדת. הוא לווה כסף מחברים, ומיהר לקנות את החנות. פתח אותה, הרים את המרצפת, שלף את האוצר הכספי ובאותו היום החזיר לחביריו את ההלוואה הכספית, כשהוא נשאר עם סכום כסף גדול בידיו, ועם חנות שאותה יכול היה להשכיר לסוחרים אחרים ולזכות בכנסה חודשית קבועה.

התברר בסופו של דבר, שקנייתו של המנגו הייתה משתלמת במיוחד, והוכח שוב שמי שדבק במצוות ובמעשים טובים מתוך אמונה שלמה בקדוש ברוך הוא הזן ומפרנס את כולנו – אכן זוכה ורואה את ההשגחה הפרטית מאירה לו פנים, ומגלגלת לידיו את שכרו המלא, ועם עודף…

דבר אחי, מי מפריע לך?

יעקב לוסטיג

 

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, היה אחד מגדולי הדור הבולטים ביותר לפני כמאה שנים. הוא חי בעיירה קטנה ונידחת בבלארוס, אך מצודתו היתה פרושה על פני אירופה כולה, והאירה אף אל היבשות האחרות.

חיבורים רבים חיבר הרב, והבולטים מביניהם הם ה'משנה ברורה', ספר הלכה יסודי ובסיסי בכל בית שומר מצוות, וכן 'חפץ חיים' שעל שמו מכונה הרב 'החפץ חיים'. ספר זה מוקדש להלכות שמירת הלשון, וההימנעות מדיבור לשון הרע.

באחד מחיבוריו הרבים 'תורת הבית' שמו, כותב ה'חפץ חיים' דבר נפלא.

שמתם לב שהדיבור של האדם מורכב למעשה משלל פעולות שונות? כדי לדבר אנחנו מפיקים קול ממיתרי הקול, מוציאים הבל פה שלוקח עמו את הקול ומעביר אותו דרך 'מוצאות הפה'. הוא עובר דרך הגרון, החך, הלשון, השיניים והשפתיים. אלו מעצבים את הקול מפרידים בין ההברות, נותנים להן את הצבע והסגנון, את הניקוד והחיתוך, וכך יוצא הדיבור מפה האדם.

למעשה מדובר במארג שלם של פעולות המתבצעות על ידי הפה שלנו, מבלי שנשקיע בכך מאמץ כלשהו.

זה קצת משונה, כי פעולות אחרות אנחנו יכולים לבצע רק אחרי שהשקענו בהן מחשבה, ואנחנו צריכים להתאמץ קצת או הרבה כדי לבצע אותן.

רק הדיבור זורם בחופשיות, ואנחנו בכלל לא שמים לב לפעולות הרבות הללו שנעשות כביכול מאליהן, מבלי שנתאמץ אפילו מאמץ קל לשם כך.

למה זה כך?

מסביר ה'חפץ חיים', שאם היינו צריכים להשקיע מחשבה ותכנון לפני כל מילה שנוציא מהפה, כיצד עלינו להטות את הלשון ולקמוץ את השפתיים כדי שההברות יצאו בצורה נכונה ומסודרת – הדיבור שלנו היה איטי מאוד.

עם דיבור איטי, איך נוכל ללמוד תורה? כיצד נוכל להספיק ללמוד את התורה כולה? איך נוכל להתפלל לקב"ה שלוש תפילות ביום, אם כל מילה תדרוש מאתנו מאמץ ותכנון אסטרטגי מורכב לפני שנוציא אותה מהפה?

לכן עשה הקדוש ברוך הוא חסד גדול עם האדם, ואפשר לו לדבר בקלות, ללא כל מאמץ מצדו.

אבל מה קורה אם אנחנו חלילה משתמשים במתנה הנפלאה הזאת לדיבורים אסורים? אם אנחנו יושבים שעה או שעתיים עם חברים ומדברים לשון הרע על הזולת חלילה וחס?

אנחנו לוקחים את המתנה הגדולה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, ומשתמשים בה נגד רצונו… מצערים אותו צער רב… גורמים לו כביכול להתחרט על כך שאפשר לנו לדבר מילים רבות בכל דקה, כי בכך הוא בעצם גרם לנו לחטוא בקצב מהיר הרבה יותר.

אז מה עושים?

נזהרים שלא להשתמש בדיבור למטרות לא ראויות. משתדלים לנצל אותו רק לדיבורים חיוביים, לעסוק יותר בתורה הקדושה, לשבח את החברים, להחמיא להם, ולומר רק דברים טובים. כדי שהקדשו ברוך הוא ישמח בנו, ויוסיף לנו עוד ועוד מתנות מאוצרו הגדול והאינסופי.

אבל אתה לא מבוסס כלכלית כמו שהיית בעבר, אמר יחזקאל

יעקב לוסטיג

 

יצחק ויחזקאל, כך נכנה אותם, לצורך הסיפור הבא שללא ספק ידהים אתכם. את שמותיהם האמתיים איננו יודעים, אך על מעשיהם שמענו גם שמענו.

שכנים קרובים היו יצחק ויחזקאל. כמעט בכל יום הם נפגשו בחדר המדרגות של הבניין הבני ברקי בו התגוררו, שוחחו מעט על דא ועל הא ונפרדו איש איש לביתו ולמשפחתו.

אבל הבדל גדול היה בין השניים. יצחק היה אדם מבוסס היטב, הוא עשה חיל בעסקיו ופרנסתו היתה מצויה לו בשפע.

לעומתו, ביתו של יחזקאל היה ריק מדברי מאכל. משפחתו התקיימה על ארוחות דלות, ובעבודה בה עסק, לא הרוויח סכומי כסף שיספיקו לו לפרנס בהרחבה את אשתו וילדיו.

באחת השבתות, הקיש יצחק על דלת ביתו של יחזקאל, וביקש להשאיל ממנו דבר מה. יחזקאל פתח את הדלת ואץ רץ בשמחה כדי להביא את מבוקשו של שכנו החביב.

כשהעיף מבט אל שולחן השבת של שכנו הקרוב, נדהם יצחק לגלות כי השולחן כמעט ריק מדברי מאכל. קופסת טונה וחלה יבשה – זה מה שאכלו בני המשפחה לסעודת השבת.

הוא הזדעזע מאוד, ושב לביתו כשהוא שקוע במחשבות.

במוצאי השבת, הקיש יצחק בשנית על דלת השכנים, וביקש מיחזקאל לשוחח עמו בארבע עיניים: "ראה ידידי", אמר לו יצחק, "כמו שאתה יודע, אני מתפרנס יפה מאוד, לא חסר לי דבר. אני רוצה לקחת חסות על סעודות השבת בביתך. אתה יכול לקנות במכולת מדי יום חמישי את צורכי השבת בלי להצטמצם ולהתקמצן, ולאחר מכן תרשום את הקניה על החשבון שלי במכולת השכונתית".

יחזקאל סירב בתחילה, אבל יצחק לא הותיר לו ברירות רבות, ולבסוף הצליח לשכנע אותו שיקבל את התרומה הקבוע, למען הילדים הרכים שבוודאי זכאים לקבל יותר ממה שהוא יכול להרשות לעצמו לתת להם.

מספר שנים עמדו שני השכנים בהסכם. יחזקאל קנה את צרכי השבת, ויצחק שילם ביד רחבה, בשמחה ובמאור פנים.

אחרי תקופה, הורע מזלו של יצחק. העסקים נקלעו לקשיים גדולים, וכעבור שבועות אחדים הוא נשאר עני וחסר כל.

יחזקאל ידע על כך, והחליט שהוא מפסיק לקנות את צרכי השבת על חשבונו של שכנו הנדיב. אבל יצחק גילה זאת מהר מאוד, וגער בשכנו על כך שהוא מפר את ההסכם הקיים ביניהם.

"אבל אתה כבר לא מבוסס כלכלית כמו שהיית בעבר", אמר יחזקאל, "אני לא יכול להרשות לעצמי לקנות אוכל לילדי על חשבון הילדים שלך".

יצחק מצדו השיב לו שמאחר ומדובר בהוצאות השבת, אין זה על חשבון ילדיו: "חכמנו זכרונם לברכה מגלים לנו שהקדוש ברוך הוא אומר "לוו עלי ואני פורע", אתם תקנו את הוצאות השבת ואני אחזיר לכם הכל עד הפרוטה האחרונה. לכן אתה תמשיך לקנות כפי שעשית עד כה, ואני אשלם לך בהלוואה – הקדוש ברוך הוא כבר יחזיר לי".

השניים המשיכו להתווכח, עד שהחליטו לבסוף לגשת לגדולי הדור ולשאול לחוות דעתם. את השאלה הם הפנו לשני הרבנים הגדולים בבני ברק, הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זכר צדיק לברכה.

מעניין לציין ששני הרבנים היו חלוקים בדעתם: הרב קנייבסקי הסכים עם יחזקאל וטען שהוא צודק בכך שהוא מסרב לקבל את כספו של יצחק, ואילו הרב שטיינמן זצ"ל טען שצודק יצחק שטוען שמדובר בהוצאות השבת, כי אם הוא לא יכול להינות מסעודתו בזמן שהשכן שלו מסתפק בקופסת טונה, הרי שתשלום ההוצאות של השכן נחשב לחלק מהוצאות השבת שלו עצמו, ועל כך אמר הקדוש ברוך הוא "לוו עלי ואני פורע".

כיצד הסתיים הסיפור? אנחנו לא יודעים, אבל נראה שזה עיקר הסיפור, וההמשך שלו אולי מאוד מסקרן, אבל הוא כבר פחות חשוב…

מהו הערך של מטבעות פדיון הבן?

שלום רב,

ברצוני לדעת בבקשה כמה נהוג לשלם בכסף לכהן על מצוות פדיון הבן לערך המטבעות…

תודה מראש

 

 
שלום וברכה

המון מזל על לידת הבן הבכור

מצות פדיון הבן היא מצוה יחסית נדירה וזכות עצומה לתינוק.

ערך המטבעות הוא 100 גרם כסף טהור, שערו נקבע לפי שער כסף טהור

בבורסה, בתוספת אחוז תיווך המקובל לשלם לסוחר.

לאחרונה חלים שינוים חדים בשער הכסף, וכדאי להתעדכן בסמוך לפדיון.

המקום המוסמך והמדויק ביותר להתעדכן בשער הכסף ההלכתי הוא קו המידע

של בית המדרש להתיישבות בהלכה שמספרו 02-6488888

יש אתר https://www.keter.org.il/ שבו יש מידע המתעדכן, אך אין לי מושג מי

עורך שם את החישוב, ועד כמה הוא מוסמך.

למרות שע"פ ההלכה ניתן לקנות לשלם בכסף מזומן יש עדיפות להביא מטבעות

כסף טהור, שאותם ניתן לרכוש ע"פ רוב מהכהן [אם הוא כהן מוכר שרגילים לפדות

אצלו], או בחנות תשמישי קדושה.

 

ושוב הרבה מזל טוב

יהי רצון שתזכו לגדל את בנכם לתורה חופה ומעשים טובים

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

האם התורה מנמיכה נשים?

האם התורה מנמיכה נשים?
הכוונה שהיא מוציאה את האישה קטנה ליד הגבר, לדוג' בברכות השחר הגברים אומרים "ברוך שלא עשני אשה" והנשים אומרות "ברוך שעשני כרצונו" כאילו הגבר אומר תודה הקב"'ה שאני לא אישה, והאישה אומרת תודה שעשית אותי האופציה השניה, כאילו ברירת מחדל.
עוד דוגמא היא הירושה, הבכור מקבל פי שניים מהרכוש והבכורה לא.
אני לא מתכוונת לתפילין או צניעות, את הנושאים האלה אני מבינה.
חשוב לי לציין שאני לא פמניסטית וקיצונית ובדעות שלי.

תודה.
יעל

שלום,

אני מודה לך מאד ששאלת, כך את מאפשרת לי לעקור טעות כל כך נפוצה וכל כך מקוממת בתרבות המערבית, אין עוד מקום בעולם שנותנים לאשה מעמד כל כך נעלה ונכבד כמו ביהדות!

השאיפה והכמיהה של כל יהודי הוא לגאולה שבו עתיד ה' לעשות מחול לעם ישראל שבו כל יחיד יוכל לומר באצבע הנה זה אלוקינו קוינו לו ויושיענו.
הספרים מבארים את הסיבה שלעתיד לבא המעמד יהיה במחול, כיון שבמעגל כל אחד עומד קרוב לה' המצוי במרכז המעגל במרחק שוה מחברו,
כל אחד יראה בחוש ברמה של להצביע באצבע, כי הוא קיבל תפקיד מרכזי שרק הוא יכול להשלים בדרכו שלו, ובלעדיו המעגל לא שלם
כל אחד יוכל לומר הנה זה אלוקינו קוינו לו ויושיענו, והוא יראה כיצד דרכו היחודית, ארגז הכלים התואם שקיבל, הם הביאו את הגאולה השלמה.

לגופו של ענין ביהדות יש הבדל בין הנשים לגברים, כיון והנשים מטבען קרובות הרבה יותר לבורא עולם, ואילו הגברים יותר רחוקים וצריכים מאמץ יותר גדול כדי להתקרב אליו, ולכן הם זקוקים ליותר מצות כדי שיוכלו למלא את תפקידם נאמנה.
אנחנו מודים לה' שכל אחד קיבל את התפקיד המתאים לנשמתו האישית, ואת הכלים המתאימים לו ע"מ שיוכל למלא את תפקידו בשלמות.
כך מסביר המהר"ל מפראג את הפסוק 'נשים שאננות', כיון שהן יותר שאננות ובטוחות שיגיעו לגאולה השלמה, שהרי מלכתחילה הן יותר קרובות לכך, וממילא המאמץ והתיקון הנדרש מהן קטן יותר.
הרב חיים ויטל גדול המקובלים בכל הדורות, מבאר שהברכה שעשני כרצוני פירושו שעשני קרוב יותר לרצון של ה' יתברך.
דוקא אצל הגבר הסיכוי רב יותר שח"ו הוא יכשל ולא ימלא את תפקידו נאמנה, ולכן תיקנו חכמים שהגבר לא יברך על המצות שקיבל כדי שיוכל למלא את יעודו נאמנה, 'שעשני גבר', אלא רק על דרך השלילה 'שלא עשני אשה'.
[זו גם הסיבה שאנחנו לא מברכים שעשני ישראל או שעשני בן חורין, כיון שיש לנו חשש שמא ח"ו נכשל ולא נמלא תפקידנו כישראל או כבן חורין נאמנה, ולכן תיקנו שנברך רק על דרך השלילה].

בתרבות המערבית ההערכה לכסף חוצה גבולות, ומשכך ההערכה לעבודה גברית המביאה קריירה כספית גבוהה בהרבה מתפקדים נשיים כגון אמא מסורה אשה וניהול הבית.
ביהדות הכסף הוא עול, יש קללה של בזעת אפך תאכל לחם, ולכן אנחנו צריכים להגיע לכסף, אך הוא לא מטרה ותכלית, ובודאי לא כבוד. ואילו הכבוד וההערכה לאם היהודיה ולתפקידה הטבעיים מרקיע שחקים.
בלשון חכמים על הגבר מוטלת העול להביא חיטים לפרנס את אשתו, והאשה מאירה את עיניו מהחיטים שהביא.
ביהדות אדם שקיבל ירושה נחלה בלשון התורה, הוא קיבל תפקיד לעבוד את האדמה ולהפוך אותו לדבר רוחני. הוא קיבל עול ומחוייבות.
כשאדם נפטר מוטלת על בניו החובה להמשיך את תפקיד האב. ולכן נקבעו דיני ירושה, על מי מוטלת חובה זו. עול וחובה זו אינה מוטלת על הבת, תפקידה הוא להאיר את הבית שהיא הקימה בעצמה, ועל בעלה מוטל העול הכספי.

זה נכון שאדם שירש עושר שמח ומאושר, אך הוא בעצם קיבל תפקיד לא קל, ואם הוא לא מתאים לכך, הוא עוד יצטער על רגע הזכיה בירושה, וכפי שהזהיר שלמה המלך החכם מכל אדם, "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו". לא קשה למצוא לא מעט עשירים שבמבט נבון נוכל לומר עליהם שהעושר מרחיק אותם מהאושר.
כולנו תפילה שנזכה לחיים של אושר ועושר, אך לא פחות שנזכה למלא את תפקידנו ויעודנו נכונה.

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

עם הזמן נפלו לי יותר ויותר שיניים

עם הזמן נפלו לי יותר ויותר שיניים

שלום כבוד הרב,

בחודשים האחרונים מטריד אותי חלום חוזר ונשנה… בתחילה, שיניי הטוחנות

היו נופלות בחלום, אחת בכל חלום, מבלי שהרגשתי, אך עם הזמן, יותר ויותר

שיניים החלו ליפול בכל חלום, וידיי מתמלאות דם בחלום. החלק המוזר הוא שבחודש

האחרון, גם בחלומותיי על שיניים וגם במספר חלומות אחרים כשאני מסתכלת במראה

בחלום, אני רואה אנשים אחרים- ואיני מכירה איש מהם.

החלומות מטרידים את מנוחתי כבר זמן רב, והפרט הנוסף עם האנשים האחרים בחלום

מפריע לי אפילו יותר. תוכל לעזור לי להבין את החלומות?

או לייעץ מה יכול לעזור לי להבין אותם, ואולי להפסיק?

 

תודה רבה כבר מראש כבוד הרב

 

שלום וברכה

חכמי דורנו הורו שבימינו אין להתייחס כלל לחלומות, והם רק מהרהורי הלב ביום,

כך שלאחר חלום אחד, האדם מוטרד ביום, ואז החלום מגיע שוב בלילה וחוזר חלילה

אם בכל זאת החלום מטריד אותך, כדאי לקבל על עצמך חיזוק בברכת המזון, למשל

להקפיד בסעודה אחת בשבת לקרוא את ברכת המזון מתוך ברכון.

שפע ברכה הצלחה ופרנסה טובה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

 

שלום וברכה

חכמי דורנו הורו שבימינו אין להתייחס כלל לחלומות, והם רק מהרהורי הלב ביום,

כך שלאחר חלום אחד, האדם מוטרד ביום, ואז החלום מגיע

בגד של תינוק לתינוקת

שלום
האם מותר להלביש בגד של תינוק לתינוקת?

 

שלום וברכה

אם ניכר שהוא בגד רק של בן יש בעיה

אם הוא בגד שרק יותר מקובל מצד צבעו וכדומה

לייעד אותו לבן אפשר

 

גידול קל והרבה נחת

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

איך אטלטל את הפלאפון בשבת?

אני חייל דתי וכשאני בכוננות ההוראות מחייבות אותי להחזיק פלאפון בשבת וחג.
איך אוכל להמנע מאיסור מוקצה?
ואיך אוכל להטעין את המכשיר כשיש יומיים חג ו/או שבת?

 

שלום וברכה

אין ספק כי בזכות חיילים כמוך החפצים להתקדם בקיום ודקדוק ההלכה עם ישראל מנצח את אויביו

לגבי טלטול הפלאפון: בזמן שמטעמי פיקוח נפש אתה נאלץ להחזיק פלאפון בשבת הגדרתו לגבי מוקצה הוא כלי שמלאכתו לאיסור.
מותר לטלטל אותו לצורך שהמכשיר יהיה זמין בהישג יד. אך יש איסור מוקצה כאשר הטלטול הוא רק לצורך שמירה על המכשיר. למשל בלילה כשהולכים לישון ראוי לטלטל את המכשיר ע"י דבר אחר.
לגבי הטענת הפלאפון: כדאי להטעינו למקסימום בערב שבת, יתכן ואפשר גם לחבר אליו מטען נייד כל השבת, שיהיה מחובר כל השבת יחד עם הכבל למכשיר, ולהדק אותו בעזרת גומי\דבק נייר למכשיר, וכך הפלאפון לא יצטרך הטענה בשבת וחג.
אם יש במחנה אדם לא יהודי ע"פ ההלכה ואפשר לבקש ממנו, עדיף שהא יטעין את הפלאפון.
בזכות דקדוק ההלכה והשבת ימלא ה' כל משאלות ליבך לטובה

לגבי הלולב: קשה מאד לענות על השאלה בלי לדעת בדיוק על מה המדובר.
בכל אופן כיון והשאלה אינה נוגעת למעשה אסתפק רק בציון דברי המקובלים כי ראוי להתפלל בט"ו בשבט על ד' מינים מהודרים לשנה הבאה.
חכמים תיקנו לימוד הלכות ד' מינים 30 יום קודם חג הסוכות, והדבר מהוה סגולה לקיום מצות החג בהידור

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

התינוק בוכה? אל יאוש!!

שלום כבוד הרב,

רציתי לשאול בקשר לבני,
בן שנה וחודש לא ישן טוב בכלל בלילות במשך חודש וחצי ובוכה המון במהלך היום וכל הלילה.
היינו אצל רופאים ואומרים שאין לו כלום. אולי יש משהו שהרב יכול לומר לנו מה לעשות בכדי לעזור לו?

תודה רבה

 

שלום וברכה

אני אישית מבין היטב מה שאת עוברת מבין ילדי היו כאלו רגועים מאד, והיו כאלו שהיו חודשים שהם בכו הרבה מאד, וזה באמת מעייף וקשה.

מתוך דבריך ניכר כמה את מקריבה למען בנך, ואת ראויה להערכה על כך.
הדבר הטוב ביותר הוא תפילה, אישית קראתי פרק תהילים שהתופעה של בנך תחלוף כלעומת שבאה.

כדאי לזכור כי הנתינה האמהית לתינוק חסר ישע, כשהוא עובר סבל קשה, אינה לשוא היא נתינה שבונה לו את החיים, ולא פחות גם בונה את האמא.
אמא שנתנה את עצמה לבנה, אינה אותה אשה שהיתה קודם, יש לה כבר אישיות אחרת, אישיות נעלה יותר.
התורה מספרת כי מרים הנביאה נקראת בתורה בשם פועה, כיון שהיא היתה מדברת ופועה את התינוקות של בני ישראל בעת לידתם.

חכמים הרחיבו כמה חשוב לדבר אל התינוק הרבה הרבה לפני שהוא מבין את השפה, להסביר לו כמה אמא מבינה שהוא סובל, וכמה אמא אוהבת אותו.
לא פעם יש הפתעות בכך, אך לא פחות חשוב בתת מודע הילד יזכור כל הקרבה והקרבה שעשית למענו לנצח, גם אם הוא בגיל שבמודע הוא לא יזכור.

כדאי גם לחשוב על כך שאני מקיימת מצוה, הקדוש ברוך הוא סומך רק עלי והפקיד בידי פקדון יקר, ואני מתמסרת לסייע לו, ולבקש מה' כי בשכר מסירות זו ישלח לבנך רפואה שלמה.

בצד הפרקטי אפשר לשחק בעדינות עם התזונה, ולהמשיך לבדוק אצל רופאים אחרים, גם אם קלינית אין בעיה, לכל רופא יש נסיון אחר.
אצל בננו בן ה12 כשהוא היה בן שנה הוא הקיא בכל פעם שהוא אכל חלבון, והוא צרח בלילות, הרופאים לא מצאו בעיה. כשבעזרת ה' יעצה לנו שכנה תנסו רק לכמה ימים להוריד גלוטן, התופעה של המקרה הספציפי שלנו חלפה.
תודה לקל לאחר שנה בהתייעצות עם רופא החזרנו אותו לגלוטן ואין לו שום רגישות, היום אנחנו בקושי זוכרים את הימים הקשים של הפרח שלנו.
כמובן אין לעשות שינוי דרסטי בתזונה בלי התייעצות עם רופא, אך אפשר כמה ימים לנסות לשנות קצת את התפריט.

בברכת רפואה שלמה והצלחה בכל הענינים

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

 

איך מתפללים בכוונה?

שלום
ברצוני לדעת איך מתפללים תפילה מעומק הלב, מה השלבים?
אשמח למקורות/יעוץ/עצה
תודה מראש

 

שלום וברכה

התפילה בכוונה כוללת שני חלקים, ההרגשה שאנחנו עומדים לפני מלך, וכוונת פירוש המילים.

ע"פ רוב החלק החשוב ביותר של עמידה בפני מלך נזנח יותר, וחבל כי דוקא בו ראוי להשקיע יותר, ודוקא הוא החלק שמעכב.

צריך לנסות לדמיין שאנחנו עומדים בפני אדם נכבד ביותר, להתלבש כראוי, ולחשוב כל התפילה שאנחנו עומדים בפני מלך.

סבי בן 89 מקפיד כל בוקר לצחצח נעליים לפני התפילה, ללבוש עניבה, הוא אומר לנו תמיד לפני התפילה אני עושה כל מה שהייתי עושה אילו הייתי צריך לפגוש בנשיא ארה"ב, הלוואי שאני אזכה להגיע לדרגתו ביחסו לתפילה.

אפשר גם לנסות לדמיין שאנחנו נשלחנו לשליחות חשובה לכפר פרימיטיבי, ואין לנו עם מי לדבר לענין מלבד אדם אחד שאותו אנחנו פוגשים פעם ביום. כך הוא בדיוק הרגשת הנשמה שבתוכנו שהתפילה היא הזמן היחיד שהיא יכולה לשוחח עם מישהו שמבין אותה.

לא פעם אנחנו מצפים שהלב יתמלא התרגשות, העינים ידמעו, יצא צעקה עמוקה ממעמקי הלב, או כל תיאור ספרותי אחר, בפועל הדברים הללו קורים כשאדם נמצא במצב רגשי חזק [היי], וקשה לתכנן שתמיד בזמן התפילה נהיה במצב רגשי כזה. והוא גם לא נצרך. חשוב לזכור כי במחילה מהמורה לספרות הנשמה אינה מדברת ברגשות אלו, התיאורים הספרותיים מתאימים היטב להתרגשות החלק של הרוח שבתוכנו, הנשמה היא חלק נעלה יותר שאנחנו לא יכולים לחוש אותה כלל. הנשמה מתרגשת מתפילה שנאמרה בדקדוק ומתינות, בנוסח המדויק, ולנסות להבין את פירוש המילה. בספרים הקדושים הנשמה תמיד מתוארת כחלק השכלי של האדם.

יש מעלה עם גם חלק הרוח שבתוכנו הצטרפה לתפילה בכל כוחה, עם כל התיאורים הנ"ל, אך בניגוד למקובל זה לא העיקר.

לעיתים קשה לנו להתחבר לנוסח התפילה, ואנחנו יוצאים עם הרגשה שזה לא היה תפילה מעומק הלב, כדאי לדמיין שכיבדו אותנו לקרוא ברכה לנשיא ארה"ב ברכה שנוסחה לטעמו האישי ע"י טובי היועצים של המדינה שערכו עליו מחקר מקיף, במילים גבוהות ונמלצות השובות את ליבו [המשל לא בהכרח מתאים לנשיא טראמפ…], כך אמורה להראות תפילה.

קל לכתוב קשה לבצע, זה משימה שאורכת 120 שנה, ואני עדיין עובד על זה…

בהצלחה
יהי רצון שיתקבלו כל תפילותיך לרצון

בברכה

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

העגלה הריקה שהתמלאה במידות טובות

יעקב לוסטיג

 

הגאון רבי עקיבא איגר, ידוע כאחד מענקי הדורות הקודמים. הוא חי לפני כ-200 שנה, והתגורר בעיירה פוזנא שבפולין, אך שמעו יצא למרחקים, ומכל קצווי העולם היהודי שוגרו אליו איגרות עם שאלות מורכבות בהלכה.

בתקופתו חי גאון נוסף, רבי יעקב לורברבוים, המכונה 'הגאון מליסא', שהיה גם הוא אחד מגדולי הדור, וספריו העמוקים משמשים עד היום כספרי יסוד בכל בית מדרש ישיבתי בארץ ובעולם.

ביום מן הימים קביל רבי עקיבא איגר מכתב ובו בשורה משמחת – הגאון מליסא כתב לו כי הוא מתעתד להגיע לביקור בעיירה פוזנא, משום שהוא רוצה לפגוש אותו.

רבי עקיבא איגר שמח עד למאוד. הוא זימן אליו את פרנסי הקהילה, והורה להם להיערך לקבלת פנים מפוארת שטרם נראתה כמותה, לכבודו של הגאון הגדול מגיע לבקר בעיירה.

העיירה כולה לבשה חג ביום בו נועד הגאון מליסא להגיע לביקור. הילדים והמבוגרים לבשו בגדי שבת, הבנות והנשים קישטו את הרחובות היהודיים, וכרכרה מפוארת ששימשה את אחד מעשירי הקהילה הוכנה במיוחד לכבודו של האורח הדגול. וכך נערכו כל תושבי העיירה בכניסה לעירם, ערוכים ונכונים לקבל בכבוד הראוי את האורח שאמור להגיע בשעות הקרובות.

אבל רבי עקיבא איגר היה חסר סבלנות. הוא התרגש כל כך לראות את הגאון הגדול, ולרגע לא חשב על כך שהוא עצמו נחשב לגאון גדול לא פחות מהאורח המיוחד. "מה אנחנו עומדים כאן חסרי מעש", קרא בצהלה להמון שהתאסף סביבו, "בואו נצא מהעיירה, ונצעד לקראתו של הגאון הגדול, כדי שנוכל לקבל את פניו על אם הדרך, ולאחר מכן נלווה אותו בשירה ובריקודים כל הדרך עד לעירנו".

דבריו של הגאון התקבלו בשמחה, וכך החלו כל יהודי העיירה צועדים בדרך הראשית, עד שהבחינו בכרכרה המגיע לכיוון העיירה. ואכן, הכרכרה הביאה עמה את האורח הנכבד.

רבי עקיבא איגר מהר לרוץ לעבר האורח החשוב, ולאחר שלחץ ידו בחביבות בלתי מוסתרת ובירך אותו לרגל בואו לבקר בעירו, הציע לו לעלות עמו אל הכרכרה ההדורה והמקושטת שהוכנה במיוחד לשם כך.

שני הגאונים ישבו בכרכרה, ושוחחו ביניהם בדברי תורה, כשהקהל הרב מלווה אותם בשירה סוחפת ובריקודים סוערים.

לאחר זמן ממושך, החלו המלווים לטעון שאולי הם לא עשו די הצורך כדי לכבד את שני הגאונים הענקיים היושבים בעגלה: "מה אנחנו נותנים לסוסים הללו לשאת העגלה", אמרו זה לזה. "הרי ממילא אינם מבינים את הזכות שנפלה בחלקם. בואו נתיר את מוסרותיהם, ובמקומם נרתום את עצמנו לעגלה".

רבי עקיבא איגר הביט מהחלון וראה את המתחולל. לבו התמלא בהתרגשות לראות את תושבי עירו יוצאים מגדרם לכבודו של האורח המיוחד. הוא החליט להצטרף אליהם, ובעודו מנצל את הדוחק והמהומה שנוצרו סביב הכרכרה, ירד ממנה והצטרף לקהל הנלהב שדחף את העגלה בשירה מרוממת.

רבי יעקב לורברבוים חשב בדיוק באותו הכיוון, אלא שהוא סבור היה שהקהל יוצא מגדרו כדי לכבד את רבי עקיבא איגר. הוא ירד מהעגלה והצטרף לקהל שמכבד את גדול הדור.

רק כשהגיעו אל העיר פתחו תושבי העיר את דלתות הכרכרה, וראו היא ריקה מאדם. ברגע הראשון הם נבהלו, אך עד מהרה נפתרה החידה, שני הגאונים הגדולים אותרו בין הקהל, כשהם מתנשפים ממאמץ ופלגי זעה ניגרים ממצחם.

הקהל התאכזב מעט להיווכח כי המאמץ היה לשווא, ושהעגלה לא הכילה בכלל את שני הגאונים, אך אחד מנכבדי הקהילה היסה את הנוכחים, ואמר: "רבותי אנחנו לא דחפנו עגלה ריקה. היתה זו עגלה מלאה במידות טובות, בענווה מופלגת של שני גדולי הדור, שכל אחד מהם בטוח היה שכבוד גדול כל כך, בוודאי מיועד לחברו ולא עבורו. למדנו היום שיעור מאלף, עד כמה גדולה היא הענווה של מי שראויים לכבוד יותר מכל אדם אחר עלי אדמות".

"אבל סבא", אמרו לו הנכדים, "אתה הרי חלש מאוד. טרם החלמת באופן מלא מהניתוח הקשה"

יעקב לוסטיג

 

הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, היה מגדולי הדור, וכל פוסקי ההלכה בארץ ובעולם שחרו לפתחו כדי לשמוע את פסיקותיו בנושאים הלכתיים סבוכים.

ממעט היה הרב אלישיב לצאת מביתו שלא לצורך מיוחד, ולמעט היציאות הקבועות שלו לבית המדרש כמעט לא זז מספרי הלימוד בהם היה שקוע במשך למעלה ממאה שנה.

בעת שהיה בגיל מתקדם מאוד, וכבר כמעט מלאו לו 100 שנים, נקלע הרב למצב רפואי מורכב מאוד. טובי הרופאים הוזעקו לביתו, בדקו אותו שוב ושוב, עד שהכריעו כי עליו לעבור ניתוח מורכב מאוד, שגם אנשים צעירים עלולים למות במהלכו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בישיש מופלג.

בני המשפחה חששו מאוד לקראת הניתוח, אך לא היתה להם אפשרות לותר עליו, כי הרופאים הבהירו ללא הניתוח, ימיו ספורים, ואילו הניתוח על אף שהוא מסוכן מאוד, יש סיכוי של 20 אחוזים שהוא ייצב את מצבו הרפואי של הרב ויאפשר לו לחיות מספר שנים נוספות.

מסע בירורים מקיף, הביא לכך שאחד מטובי הרופאים בעולם יובא במיוחד לישראל, כדי שינתח את הרב. ואכן, הניתוח הוכתר בהצלחה, והרב שב אט אט לאיתנו הראשון, על אף שנזקק לתקופת החלמה ממושכת.

מספר נכדו הרב אריה אלישיב: מספר חודשים אחרי הניתוח, הגיע לבית הרב ראש העיר ירושלים באותם ימים, הרב אורי לופליאנסקי, יחד עם בנו בן ה-13, ובידיו הזמנה לבר המצוה.

הרב שמח מאוד לראות את ראש העיר, שהוא עצמו היה זה שהורה לו להתמודד על התפקיד ואף העניק לו את התמיכה הנדרשת כדי שינצח בבחירות. הוא בירך אותו בחום, והתנצל על כך שעקב מצבו הרפואי הוא לא יוכל להגיע ולהשתתף בבר המצווה.

ראש העיר ניבהל מעצם הרעיון שהרב הישיש יטריח את עצמו כדי להשתתף בשמחת בר המצווה: "לא הבאתי לרב את ההזמנה כדי שישתתף בשמחתי", אמר, "אלא רק כמחווה של כבוד, כדי שהרב יברך אותי ואת בני לקראת יומו הגדול".

הרב בירך את הנער בחום, ואיחל לאביו, ראש העיר המשך הצלחה בכל ענייניו.

כשהגיע היום בו נערכה שמחת בר המצוה, הודיע הרב לבני משפחתו כי הוא חפץ לצאת לבר המצוה: "אבל סבא", אמרו לו הנכדים, "אתה הרי חלש מאוד. טרם החלמת באופן מלא מהניתוח הקשה. אפילו לחתונות של הנכדים והנינים שלך אתה לא מגיע, ועכשיו פתאום אתה רוצה להגיע לשמחת בר המצווה של אדם זר?".

"כן", השיב להם הרב, "אני רוצה להגיע לבר המצווה כי אני חייב בהכרת טובה לרב אורי לופליאנסקי. מאז שחליתי אני שוכב על מיטה מתכוננת ונוחה שהושאלה לי לי על ידי ארגון 'יד שרה' שבראשו הוא עומד. ההליכון בו אני משתמש, הושאל לי גם כן על ידו. זאת ההזדמנות שלי להשיב לו על מעשיו הטובים".

הנכדים לא נשארו חייבים: "סבא", הם אמרו לו, "הרי אתה עשית עמו טובות גדולות עוד יותר. קודם כל הוא משאיל מיטות והליכונים לכל אדם, וכשאתה, גדול הדור משתמש בציוד הרפואי שלו, זהו כבוד גדול מאוד עבורו ועבור הארגון שבראשותו.

"ובנוסף, אתה בוודאי זוכר שאתה עצמך הבאת לכך שהוא ייבחר לתפקידו כראש העיר ירושלים. אם מישהו חייב כאן הכרת הטוב, הרי זה הרב אורי לופליאנסקי שחב לך הכרת טובה גדולה מאוד, ולא אתה חייב לו…".

הגאון הישיש הביט בנכדיו והסביר להם: "כשמישהו עושה לנו טובה, אנחנו צריכים להכיר בטובתו, ולהשיב לו טובה בהזדמנות הראשונה שאנחנו יכולים. זה לא תשלום שאנחנו משלמים לו. אם היה זה תשלום – אתם צודקים, הוא אכן חייב לי יותר ממה שאני חייב לו. אבל זה לא תשלום, זו הכרת הטוב, והוא עשה לי טובה – אני מכיר לו טובה ומגיע לבר המצווה של בנו כדי לשמח אותו ולהודות לו על הטובה שעשה עימי".

בהקשר זה מספרים גם שהרופא שהגיע מחו"ל כדי לנתח את הרב, היה דובר אנגלית, ולפני שנפרד ממנו, ביקש הרב מסובביו שילמדו אותו כיצד אומרים "תודה רבה" באנגלית בהסבירו: "אני רוצה להודות לרופא בשפה שהוא מבין. כשאומרים "תודה", אסור להסתמך על התרגום, צריך לומר זאת בפה מלא ובשפה שבה הוא יבין את התודה שאני אומר לו".

הגאון שחשש שיפטרו אותו מתפקידו, ולכן החזיק בכיסו לוח שנה

יעקב לוסטיג

 

הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך, היה אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון. הוא נחשב לרב המקובל על כל חלקי עם ישראל, ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים, ישראלים ואמריקאים, כולם שעו לפסקי ההלכה שלו והתייחסו אליהם בכבוד גדול.

מספר הרב יהושע ליף: "פעם נזקקתי לשאול את רבי שלמה זלמן שאלה הלכתית מורכבת מאוד. היה זה לגבי תינוק שנולד מעט אחרי שקיעת החמה של ערב שבת, ובמקרה כזה יש ספק הלכתי גדול מתי לערוך את הברית.

"לפי ההלכה יש לערוך את הברית ביום השמיני להולדת התינוק, ואם יש ספק כי התינוק נולד 'בין השמשות', כלומר בזמן שלא ברור אם הוא שייך ליום הקודם או ליום הבא, דוחים את הברית ליום התשיעי. הבעיה שהיום התשיעי יוצא בשבת, ובשבת לא עורכים ברית מילה לתינוק, אלא אם כן זה היום השמיני. לכן צריך לדחות את הברית ליום ראשון אם היה לנו ספק אם התינוק נולד ביום שישי או בשבת.

"רבי שלמה זלמן אויערבך, שמע את השאלה שלי, הוציא מכיסו לוח שנה קטן, ובדק מתי היתה שקיעת החמה, רק לאחר מכן השיב לי על השאלה ששאלתי אותו.

"היודע אתה מדוע אני מחזיק לוח שנה בכיסי", אמר לי בחיוך צופן סוד, "בוא ואספר לך סיפור: הגאון רבי אריה לייב גינצבורג, שחיבר את הספר 'שאגת אריה', היה מגדולי הדור בזמנו, אך בצעירותו הוא לא היה מוכר, וכשמינו אותו כרב צעיר בעיירה קטנה, ניגש אליו אחד מתושבי העיירה ושאל אותו באיזו שעה תשקע החמה. הרב השיב שהוא אינו יודע, ויהיה עליו לבדוק בלוח השנה שבביתו, אותו אדם נחרד לשמוע שהרב החדש אינו יודע מתי תשקע השמש, והקים סערה גדולה בעיירה, עד שבסופו של דבר התחרטו יהודי העיירה והחליטו לפטר את הרב…

"לכן אני מחזיק לוח שנה בכיסי", סייך הרב אויערבך בחיוך", כי אני תמיד חושש שעוד רגע יפטרו אותי מתפקידי…".

רק כדי לסבר את האוזן, נציין שבאותה העת היה רבי שלמה זלמן אויערבך רב מפורסם מאוד, ומכל העולם שלחו אליו שאלות הלכתיות. אך הוא לא נתן למעמדו להשפיע עליו, ותמיד ראה את עצמו כבר מזל על כך שזכה לקבל תפקיד תורני, למרות שהרגיש שאינו ראוי לתפקיד בכיר כל כך…

אשתי אוהבת מאוד את שלושת השמות לביא ארי ודוד

אשתי אוהבת מאוד את שלושת השמות לביא ארי ודוד

השלום והברכה

אשתי אוהבת מאוד את שלושת השמות לביא ארי ודוד.

אשמח לדעת מה כבוד הרב חושב?

ומה הוא ממליץ?

עדי

 

שלום וברכה

קודם כל המון מזל טוב

שלשת השמות אכן יפים, ויש לכם טעם טוב, והם מסמלים את דוד המלך שבא משבט יהודה המשול לאריה ולביא

באופן כללי יש להורים סייעתא דשמיא מיוחדת וכעין רוח נבואה בבחירת השם,

ויש חשיבות לשם שההורים בוחרים. אני רק אסכם לכם בקצרה את מה שמובא במקורות,

מתוך תקוה שהדבר יסייע לכם בבחירת השם:

א. במקורות מובא כי בעבר היו בעלי רוח הקודש והיו קוראים לילד על שם המאורע, אך בימינו

קוראים לילדים על שם אבותיהם. ביאור הדבר הוא שמאחר ואין רוח הקודש, אין אפשרות לדעת

את המשמעות המלאה של השמות, ולכן יש עדיפות ללכת על בטוח, ולבחור בשמות שנקלטו

במשך דורות רבים בעם ישראל, שמות שהנסיון הוכיח שהם הצמיחו אנשים גדולים ונשמות קדושות.

ובכך גם מחברים את הנשמה למורשת הדורות הקודמים, והנשמה מתחברת אל שורשה.

ב. טובת הנשמה כשהוא נקרא על שם אדם צדיק מהדורות הקודמים, או אחד מאבות המשפחה

בתנאי שהיה אדם כשר, או על שם אדם מפרשת השבוע.

ג. השם דוד מצוי בעם ישראל בכל העדות מאז דוד המלך, דרך אנשים גדולים בכל הדורות,

כדוגמת רבי דוד הנגיד, גדול מפרשי המקרא רבי דוד קמחי – הרד"ק, גדול הפוסקים רבי דוד הלוי בעל הט"ז,

או רבי דוד פארדו מגדולי המחברים בעם היהודי, רבי חיים יוסף דוד אזולאי בעל החיד"א, ועוד רבים וטובים.

ד. השם אריה התחיל אצל האשכנזים, לפני כמה מאות שנים, כאשר תינוקות רבים מתו,

והמקובלים באותה תקופה יעצו לתת שמות של חיות בר, והם המליצו על השמות: אריה, דב, צבי, זאב, ועוד.

הדבר עזר לפעוטות לשרוד, ומאז עם ישראל מלא בגדולי עולם שנקראו בשם אריה,

כדוגמת רבי אריה לייב גינזבורג – השאגת אריה, או רבי אריה לייב הלר – הקצות החושן,

בדור הקודם בלט הצדיק רבי אריה לוין, ועוד.

ה. השם לביא הוא אמנם שם נרדף לאריה, אך הוא שם חדש, ולא זכור לי שנתקלתי בו

בקרב גדולי ישראל בדורות הקודמים.

ו. כשיש שם שאוהבים יש עדיפות למצוא צדיק שנקרא בשם זה, ולקרוא לילד על שמו,

אפשר לדוגמא לבחור מהשמות הנ"ל.

לסיום נותר לי רק לאחל שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים

ותרוו ממנו הרבה נחת, שתהיה לכם את הסייעתא דשמיא למצוא את השם הראוי ביותר עבורו

בהצלחה
בית ההוראה נאות שמחה

איך השם נועם אליה?

שלום לכבוד הרב
ילדתי בן זכר, ואני רוצה לקרוא לו נועם אליה האם השם מתאים?

 

תשובה:

שלום וברכה
הרבה מזל טוב לרגל לידת בנכם
יהי רצון שתזכו להכניסו לבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו, לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים
השם מאד יפה ובהחלט מתאים
חשוב מאד להדגיש כי השם אליה הוא שמו של אליהו הנביא מלאך הברית, [המוזכר חמישה פעמים בתנ"ך בשם המקוצר אליה]
בקריאת שם של צדיק קדום אתם עושים טובה גדולה לנשמת בנכם הקטן, ובפרט שם שהיה נהוג במהלך כל הדורות, המחבר את הנשמה למורשת הדורות.
תורת ישראל קרויה אמרי נועם, ודרכי דרכי נועם
נוכל לאחל כי בנכם יזכה לקיים את התורה בדקדוק ובדרכי נועם, וילך בעקבותיו של אליהו הנביא
הרבה מזל טוב והרבה נחת מבנכם

שפע ברכה והצלחה
בית ההוראה נאות שמחה

אני גולש גלים ושומר שבת, האם אפשר לגלוש גלים בשבת?

גולש גלים ושומר שבת

 

שלום רב
אני גולש גלים והתחלתי לשמור שבת לפני כחודשיים. השאלה שלי אם מותר לי ללכת לגלוש בשבת?
שמעתי דעות חלוקות בנושא. אם התשובה היא שאסור אשמח לפירוט וגם לשמוע אם יש דרך מסוימת שאפשר מבלי לחלל את השבת.
תודה
מיכאל, בת ים

 

שלום וברכה
קודם כל הרשה לי לברך אותך על כך שהתחלת לשמור שבת, ועל הרצון לברר את פרטי הדינים וההלכות.
אני חייב להביע את התפעלותי והערכתי לכח ולעוצמה שלך לבצע מהפך ושינוי.
לגופו של ענין הדברים מפורשים לאיסור בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שלט), וקשה לי להבין מהיכן שמעת שיש בזה דעות חלוקות.
מדבריך ניכר שהמדובר באתגר לא קטן, אולם בעזרת הנחישות שאת מגלה מובטחני שתצליח לעמוד בהצלחה גם באתגר לא פשוט זה.

בטוח בהצלחתך
בית ההוראה נאות שמחה

יש גם לכם שאלות, הרב של האינטרנט לרשותכם בכל ענין ושאלה ביהדות

צרו קשר, נשמח לעזור לכם

אם עניין אותכם הנושא של גולש גלים ושומר שבת,

אז בודאי מעניין אתכם עוד נושאים בנושא השבת, אנו ממליצים לכם להיכנס לכתבה נוספת במדור 'שבת וחג'

השבוע טיילתי בגן עדן

השבוע טיילתי בגן עדן. לא נתנו לי להיכנס פנימה, הלוואי שאזכה לכך בבוא יומי לעבור לעולם שכולו טוב.

אבל כן הצלחתי להרגיש את הטעם של גן עדן, לחוות את החוויה. טוב, לא ממש גן עדן, אבל דוגמית קטנה, טיפ טיפה מההרגשה הזאת של 'להיות בגן עדן'.

לא תאמינו איזו הרגשה נפלאה זו היתה.

האמת שזה קרה לא רק השבוע. את הטיול הזה לגן עדן אני עושה מדי שבוע, וכמוני עושים אותו מאות אלפים יהודים נוספים.

כן כן, גם אתם יכולים להצטרף אל הטיול המופלא הזה. הנסיעות וכרטיסי הכניסה – עלי!…

כמנו זכרונם לברכה מספרים במדרש, שכשרצה הקדוש ברוך הוא לתת את התורה הקדושה לבני ישראל,

הוא הציע להם עסקה:אתם תלמדו תורה ותקיימו מצוות, ובתמורה אני אכניס אתכם לגן עדן לאחר שתסיימו את חייכם בעולם הזה.

אבל אתם בוודאי יודעים שחוש המסחר היהודי תמיד היה מפותח, והיהודים לא הסכימו לחתום על העסקה מבלי להיכנס לגן עדן כדי להבין במה דברים אמורים.

אבל בכניסה לגן עדן עומדים סלקטורים חמורי סבר שאינם מאפשרים כניסה למי שאינו זכאי לכך,

אז הקדוש ברוך הוא העניק לבני ישראל דוגמית קטנה, שיוכלו לחוות מעט מאותה חוויה נפלאה: "לא תוכלו להרגיש את גן עדן במלוא התגלמותו", אמר להם,

"אבל קצת לטעום ולחוות טיפ טיפה מההרגשה הנפלאה הזאת, תוכלו מדי שבוע".

ואז הוא נתן להם את השבת.

איזו ברכה אני צריכה לברך על לחם מקמח ללא לגלוטן?

ברכה על לחם ללא גלוטן

אני נערה עוד מעט בת 17 ואני רגישה לגלוטן איזה ברכות אני צריכה לקרוא אם אני אוכלת לחם ללא גלוטן?
אורית פתח תקוה

שלום וברכה
לחם ללא גלוטן ברכתו 'שהכל נהיה בדברו', וכן פסטות או מוצרי מאפה ללא גלוטן. להוציא לחם משבולת שועל ללא גלוטן שברכתו 'המוציא לחם מן הארץ', ועוגות משבולת שועל ללא גלוטן ברכתם 'בורא מיני מזונות'.
במאמר המוסגר הרשי לי להעיר את תשומת ליבך, שיש שני סוגים של שבולת שועל, ישנו את הסוג הקלאסי שבו יש אחוז נמוך של גלוטן, והדבר מצריך התייעצות עם הרופא. אך יש סוג נוסף של שבולת שועל הגדל באיזורים מסוימים של סקוטלנד שהוא ללא גלוטן כלל.

בברכת ברכה והצלחה ובריאות איתנה
בית ההוראה נאות שמחה

אם אתם מעוניינים לדעת עוד כמה פרטים על ברכות שונות, אנו ממליצים להיכנס לטבלת הברכות המלאה במדור תפילות וברכות כאן באתר

המדור 'תפילות וברכות' מומלץ מאוד לכניסה ועיון על סוגי התפילות השונות והברכות השונות

לפניכם דוגמא של כמה ברכות

אות  המאכל
ברכה
ראשונה
ברכה
אחרונה
א אבוקדו העץ בורא
נפשות
אבטיח האדמה בורא
נפשות
אגוזים רוב
הסוגים, ברכתם העץ.

חוץ
מאגוז אדמה (בוטן) שברכתו האדמה.

אגס העץ בורא
נפשות
אוכמניות העץ בורא
נפשות
אורז מזונות בורא
נפשות
אטריות מזונות על
המחיה
אננס האדמה בורא
נפשות
אפונה האדמה בורא
נפשות
אפרסמון העץ בורא
נפשות
אפרסק העץ בורא
נפשות
אפרשזיף העץ בורא
נפשות
אשכולית העץ בורא
נפשות
ב יוגורט"" שהכל בורא
נפשות
בוטנים האדמה בורא
נפשות
בורקס מזונות על
המחיה
ביגאלאך מזונות על
המחיה
בייגל מזונות על
המחיה
ביסלי מזונות על
המחיה
ביסקויט מזונות על
המחיה
ביצה שהכל בורא
נפשות
בירה שהכל בורא
נפשות
במבה שהכל בורא
נפשות
בננה האדמה בורא
נפשות
בקלאווה מזונות על
המחיה
בשר שהכל בורא
נפשות

ברכה על לחם ללא גלוטן

 

האם יש צורך לזרוק כלים שמשתמשים בהם אך לא הוטבלו?

שלום לכבוד הרב,

מבקשת לשאול : כלים שלא הוטבלו ומשתמשים בהם, האם ניתן להטביל
ולהמשיך להשתמש בהם כרגיל או שצריך לזרוק ולקנות כלים חדשים
בתודה ובברכה טליה

 

שלום וברכה

יש חיוב לטבול כלים הבאים במגע עם האוכל העשויים ממתכת או זכוכית
ניתן לקיים חיוב זה בכל שלב
אך יש איסור להשתמש בכלים כל זמן שאינם טבולים
ולכן גם אם השתמשו בהם יש לנקות את הכלים ולטבול אותם
אין שום ענין לזרוק את הכלים, ואדרבה יש בכך איסור בל תשחית

בברכה
בית ההוראה נאות שמחה

עד מתי אפשר להניח תפילין

שלום כבוד הרב
אני מקפיד בכל יום להניח תפילין ועדיין לא הפסדתי יום בלי להניח והיום עדיין לא הנחתי האם מותר לי עוד להניח אחרי שקיעת החמה?
אבי, תל אביב

 

שלום וברכה
יש להקפיד להניח תפילין כל יום עד שקיעת החמה,
במקרה ולא הניחו תפילין עד זמן זה יש להניח תפילין עד צאת הכוכבים, ישנם שיטות רבות מתי הוא צאת הכוכבים, ולכן ראוי להניח תפילין עד 72 דקות לאחר השקיעה.

ברשותך אוסיף לך תובנה נפלאה מהמקורות:
האלוקים נתן לנו יצר מתוחכם מאד, משום שהוא האמין בכוחות העצומים שלנו שנוכל לגבור עליו, כדי לעשות זאת עלינו להכיר אותו
חכמי ישראל שהכירו את היצר היטב לימדו אותנו כיצד הוא פועל, וכיצד ניתן לנטרל אותו.
היצר מחפש כיצד להרוס לנו את המוטיבציה, כשיש לאדם אתגר לדוגמא במקרה שלנו כשאדם יודע שאין יום ללא תפילין הוא לא מפספס,
כשיש לאדם אתגר 'מהבר המצוה מעולם לא פספסתי שום יום' יוצרת מוטיבציה עצומה.
ולכן חשוב מאד ליצר הרע ליצור נסיבות שיהיו איך שיהיו שיקרה פעם ראשונה, וזה אכן קורה לכל אחד בתחום אחר.
החכמה והעוצמה היא כיצד ניתן להגן על עצמנו שלעולם לא יקרה פעם שניה, שאף פעם לא נפספס שוב.

והפתרון הוא פשוט מאד, כשאנחנו קולטים שיש בדיוק מה שהיצר רוצה, אנחנו קולטים שבעצם יש לנו אתגר חדש, אתגר עוצמתי הרבה יותר!!!
כשאדם אומר לעצמו, לי היצר לא יהרוס את המוטיבציה, אני יוכיח לו שאני לא מפספס פעם שניה, האתגר מרתק לא פחות!
אדם שעמד באתגר של 'מעולם פספסתי בפעם השניה', הוא בעל כוחות הנפש ושליטה עצמית הרבה יותר גבוהה מאשר מי שעמד באתגר של 'מעולם לא פספסתי'.

בטוח בהצלחתך
בית ההוראה נאות שמחה

נולדתי בעשרה בטבת בבוקר, אני צריכה לצום באותו יום?

נולדתי בעשרה בטבת בבוקר, אני צריכה לצום באותו יום?

שאלה

רציתי לשאול עוד מעט יש לי בת מצווה ואני נולדתי בעשרה בטבת בבוקר

אני צריכה לצום באותו היום?

 

תשובה

שלום וברכה

הרבה מזל טוב לרגל הבת מצוה, הרגע הנעלה שבו את לוקחת אחריות על עצמך,

ומתחילה לצמוח ולפרוח בעזרת המצות שהאלוקים נתן לנו כדי שנעלה ונתעלה.

כולנו תפילה שעד היום הגדול שלך נזכה לשיבת ציון ובנין בית המקדש, ועשרה

בטבת יהפך למועד ושמחה, ותזכי להתחיל את חייך הבוגרים במצות יום החג

והשמחה על הגאולה.

עם שקיעת החמה בלילה שלפני עשרה בטבת, על פי ההלכה את גדולה, ומתחייבת

במצוות, ונוהגת בכל דבר כגדולה, למרות שנולדת בבוקר.

אם ח"ו עד אז לא יבנה בית המקדש, בהעדר בעיה רפואית או חולשה מיוחדת יש

לצום בצום זה, אציין שבגילך לעיתים יש חולשה או קושי מיוחד לצום, ואז באופן כללי

אפשר להקל בכלל הצומות מלבד תשעה באב ויום הכיפורים, במקרה כזה יש לאכול

ולשתות מה שנצרך לקיום הגוף, ולהמנע ממתקים או מאכלים מיוחדים בצום.

עצם העובדה שאחד המצוות הראשונות שעמהם תתחילי את חייך הוא האבלות על

ירושלים, הוא סיבה שבעזרת השם תזכי לראות בנחמת ציון ובנית ירושלים במהרה בימינו.

הרבה מזל טוב

 

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

 

נ.ב. טיפ קטן לקראת הצום, החולשה בצום ע"פ רוב הוא מאיבוד נוזלים ולא מחוסר באכילה,

מומלץ מאד ב24 שעות לפני הצום לשתות כל שעה כוס מים, בכך הגוף ספוג בנוזלים,

וכמובן לא לעשות פעילות ספוטרטיבית או שהייה בשמש וכדומה הגורמים לאיבוד נוזלים מוגבר.

מקום הדלקת נרות חנוכה

יעקב לוסטיג

 

נרות חנוכה מניחם ליד פתח החצר או פתח הבית הסמוך לרשות הרבים, מבחוץ – בתוך חלל הפתח או בתוך הטפח הסמוך לו (טפח = 10 – 8 ס"מ).

לא יניח את נרות החנוכה למטה מ – 3 טפחים (כ 30 – 24 ס"מ) ולא יניחם גבוה מעשרים אמה (כ – 960 ס"מ). ואם להב הנרות גבוה משיעור זה – לא קיים את המצוה.

מצוה לכתחילה להניחם למטה מעשרה טפחים (כ 100 – 80 ס"מ) וזאת כדי שהנרות ייראו היטב ויתפרסם הנס.

מניחם מצד שמאל של הפתח (דהיינו משמאלו של הנכנס לבית) כדי שתהיה מזוזה מימין ונרות חנוכה משמאל ויהיה מוקף במצוות בבואו ובצאתו מביתו.

הגרים בקומות העליונות או כשיש חשש היזק בהנחת הנרות בפתח ביתו מבחוץ – מניחם בחלון הפתוח לרשות הרבים.

אם חלונות ביתו גבוהים למעלה מעשרים אמה מרשות הרבים, מניחם בתוך הבית. ונוהגים גם אז להניחם ליד אחד הפתחים מבפנים.

צריך להדליק את הנרות במקום הנחתם, ולכן לא ידליק בתוך ביתו ואחר כך יוציא את הנרות ויניחם בפתח הבית.

בבית כנסת מניחם בכותל דרום – זכר למנורת בית המקדש שמקומה היה בצד דרום.

 

לסדר הדלקת נרות חנוכה לחץ כאן

 

מאמרים נוספים בנושא:

נר לי דקיק

הדלקת נרות חנוכה

הנר כבה! מה הדין?

נר לי דקיק

מצוה מן המובחר להדליק את נרות חנוכה בשמן זית, זכר לנס שנעשה בבית המקדש, ובפתילות צמר גפן או חוטי פשתן שדולקות יפה.

אם אין לו שמן זית – מדליק בשמנים או בנרות שמעלים להבה יפה, ובדיעבד כל השמנים והפתילות כשרות.

 

טוב להחמיר שלא להדליק חלק מן הנרות בשמן וחלק מן הנרות בשעוה, אלא ידליק את כל הנרות בשמן או את כל הנרות

בשעוה, כדי שיהיה ניכר שאדם אחד הדליק אותם. ועוד, מפני שאין זה הידור מצוה כשאין כל הנרות שוים. (בן איש חי)

 

אין יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בנורה חשמלית.

שמן מאוס שאיננו ראוי לאכילה כלל אין להדליק בו נרות חנוכה. אך שמן מר – אף על פי  שאינו ראוי לאכילה מדליקים בו. (בן איש חי)

יהדר להדליק בחנוכיה יפה לקיים מצות "זה א-לי ואנוהו".

אין להדליק בתוך קליפה של פירות או של ביצים משום שהדבר נחשב לביזוי מצוה.

לא ידליק נרות לבד בלא כלי, שהרי הנס היה בכלי (=במנורה).

 

אין צורך להחליף את הפתילות כל ערב, וכן אפשר להדליק בשמן שנותר או בשיירי הנרות.

ויש נוהגים להחמיר לקחת פתילות חדשות בכל לילה זכר למנורת בית המקדש שהיו משתמשים בה בכל יום בפתילות חדשות.

 

לסדר הדלקת נרות חנוכה לחץ כאן

גבינה ושמן – מה הקשר?

יעקב לוסטיג

 

נוהגות הנשים להמנע מעשיית מלאכה כשנרות חנוכה דולקים, מפני הנס שנעשה על ידי אשה – יהודית בת יוחנן כהן גדול.

יש נוהגים שגם האנשים נמנעים אז ממלאכה: כדי שלא יבואו לעשות מלאכה לאור נרות חנוכה.

ימים אלו נקראים חנו-כה, שחנו ונחו ממלאכה, וזכר לכך נמנעים מעשיית מלאכה.

נוהגים לאכול מאכלי גבינה בחנוכה, זכר לתבשילי גבינה שהאכילה יהודית לצורר.

נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים בשמן – לביבות וכדומה, זכר לנס פח השמן.

נהגו ילדי ישראל לשחק בחנוכה במשחק הסביבון, שעליו חרוטות האותיות נ.ג.ה.פ. (או נ.ג.ה.ש.) ראשי תיבות נס גדול היה פה (או "שם"), כדי לחנך את הילדים לזכור את הנס אף בעת משחקיהם.

בשבת חנוכה ירבה בסעודה יותר משאר שבתות וכל שכן אם חל ראש חודש בשבת זו. (בן איש חי)

נוהגים להרבות בסעודות, ואם אומרים בהם שירות ותשבחות ודברי תורה – הוי סעודת מצוה. (שו"ע רמ"א)

נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת. הטעם למנהג זה הוא כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו בקיא ואינו יודע להדליק הנרות בביתו, או להוציא את מי שאין לו שמן, או את האורחים שאין להם בית ללון בו. ותקנו להדליק בבית הכנסת דווקא, מפני שהוא מקדש מעט והרי זה זכר לנס המנורה שאירע בבית המקדש, וגם מפני שרבים מצויים שם ויש בזה פרסומי ניסא.

 

שאלות ותשובות לחג החנוכה

הרב ש. גנס עונה לשאלות נפוצות בענייני חנוכה והדלקת נרות

 

ש. אדם שטס טיסה ארוכה ולא יספיק להדליק נרות – האם מחויב להדליק נרות חנוכה?

ת. לא – אינו מחויב.

 

ש. אני יוצא מביתי בצהרים ואחזור מאוחר בלילה, מה אעשה עם הדלקת נרות חנוכה?

ת. אם הינך חוזר לאחר שאין אנשים ברחוב יש למנות שליח שידליק בבית ויברך, כי שלוחו של אדם כמותו.

 

ש. במה עדיף להדליק נר חנוכה, בשמן זית למאור שאינו ראוי למאכל או בשמן סויה רגיל?

ת. בשמן זית למאור.

 

ש. האם אחרי הדלקת נרות בחנוכה צריך לומר 'נשמת כל חי'?

ת. לא צריך לומר נשמת כל חי אחרי הדלקת נרות.

אבל אפשר לומר, כיון שאמירת נשמת היא הודאה להקב"ה, והימים הללו הם ימים מיוחדים של ימי הודאה והלל להקב"ה, ולכן מי שרוצה יכול לומר.

 

ש. האם אפשר לעלות לקברי צדיקים ולטבול במקווה האר"י בחנוכה?

ת. מותר

 

ש. האם בנות רווקות יכולות להדליק נרות חנוכה אחרי הבנים?

ת. יכולות, אולם נהגו שאין בנות גדולות מדליקות, וכל כבודה בת מלך פנימה.

 

ש. האם חנוכייה ללא שמש נחשבת כשרה?

ת. כן

 

ש. האם כל הנרות בחנוכיה צריכים להיות במרחק שווה?

ת. העיקר שישימו לב שאכן הכל שייך לחנוכיה אחת, ושיוכלו להבחין כמה נרות יש.

 

ש. האם מניחים תפילין בחנוכה?

ת. חובה גמורה להניח תפילין בחנוכה, אין שום היתר בעולם לא להניח תפילין בחנוכה.

 

ש. חוזר בתשובה שאין לו מנהג קודם מביתו – מתי ידליק נרות חנוכה?

ת. אם הוא נוהג מנהג אשכנז שידליק בשקיעה או 10 דקות אחר השקיעה, ואם הוא נוהג מנהג ספרד – בצאת הכוכבים.

 

ש. מה הדין אם שכחתי לומר על הניסים בברכת המזון?

ת. אין צריך לחזור.

 

ש. מה הדין אם שכחתי לומר על הניסים בתפילה?

ת. אין צריך לחזור.

 

ש. מהו סדר ההדלקה בערב שבת? אילו נרות מדליקים קודם?

ת. קודם מדליקים הגברים נרות חנוכה ואח"כ מדליקות הנשים נרות שבת.

 

ש. מותר להדליק נרות חנוכה בשמן משומש?

ת. לא ראוי כך לכבד את המצוה.

 

ש. מתי מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת? האם מדליקים בברכה?

ת. כשמתקבצים בבית הכנסת. בשביל להדליק בברכה צריכים עשרה גברים. ואם אין ידליקו בלי ברכה.

 

ש. עד מתי מותר להדליק נרות חנוכה?

ת. כל זמן שעוברים אנשים ברחוב.

 

ש. עד מתי ניתן להדליק את החנוכיה בלילה?

ת. כל זמן שעוברים אנשים ברחוב.

 

ש. עיוור – האם חייב בהדלקת נר חנוכה?

ת. כן

הבית שקט מידי?

• אשה שמתקשה להביא ילדים לעולם, תתרום ספרי לימוד וסידורי תפילה לבית הכנסת או לישיבה, ובזכות זאת תיפקד במהרה. מי שיש בידו יכולת כלכלית, יתרום גם ספר תורה לבית הכנסת.
• סגולה לבנים: להקפיד על הדלקת נרות שבת בכל ערב שבת לפני כניסת השבת, שני נרות לפחות. עדיף שהנרות יהיו משמן זית.
• לפני הדלקת נרות כדאי לתת מטבע לצדקה, ומומלץ להניח קופת צדקה ליד הנרות, כדי שתזכור לתת את הצדקה לפני שהיא מדליקה את הנרות, כי אחרי ההדלקה כבר נכנסה השבת ואסור לגעת בכסף בשבת.
• אחרי הדלקת נרות, תאמר האשה את ההפטרה שאומרים אחרי קריאת התורה ביום הראשון של ראש השנה:

א וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן-הָרָמָתַיִם, צוֹפִים–מֵהַר אֶפְרָיִם; וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן-יְרֹחָם בֶּן-אֱלִיהוּא, בֶּן-תֹּחוּ בֶן-צוּף–אֶפְרָתִי.  ב וְלוֹ, שְׁתֵּי נָשִׁים–שֵׁם אַחַת חַנָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה; וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה; וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי, חָפְנִי וּפִנְחָס, כֹּהֲנִים, לַיהוָה.  ד וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה; וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ, וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ–מָנוֹת. ה וּלְחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם:  כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב, וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ.  ו וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס, בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ:  כִּי-סָגַר יְהוָה, בְּעַד רַחְמָהּ.  ז וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה, מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה–כֵּן, תַּכְעִסֶנָּה; וַתִּבְכֶּה, וְלֹא תֹאכַל.  ח וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ, חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי, וְלָמֶה, יֵרַע לְבָבֵךְ:  הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ, מֵעֲשָׂרָה בָּנִים.  ט וַתָּקָם חַנָּה, אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת, הֵיכַל יְהוָה.  י וְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-יְהוָה, וּבָכֹה תִבְכֶּה.  יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים–וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ.  יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ.  יג וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה.  יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ.  טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי יְהוָה.  טז אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל:  כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה.  יז וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר, לְכִי לְשָׁלוֹם; וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן אֶת-שֵׁלָתֵךְ, אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ, מֵעִמּוֹ.  יח וַתֹּאמֶר, תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ; וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל, וּפָנֶיהָ לֹא-הָיוּ-לָהּ עוֹד.  יט וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה; וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ, וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה.  כ וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו.  כא וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה, וְכָל-בֵּיתוֹ, לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת-זֶבַח הַיָּמִים, וְאֶת-נִדְרוֹ.  כב וְחַנָּה, לֹא עָלָתָה:  כִּי-אָמְרָה לְאִישָׁהּ, עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וְיָשַׁב שָׁם, עַד-עוֹלָם.  כג וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, שְׁבִי עַד-גָּמְלֵךְ אֹתוֹ–אַךְ יָקֵם יְהוָה, אֶת-דְּבָרוֹ; וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת-בְּנָהּ, עַד-גָמְלָהּ אֹתוֹ.  כד וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ, בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן, וַתְּבִאֵהוּ בֵית-יְהוָה, שִׁלוֹ; וְהַנַּעַר, נָעַר.  כה וַיִּשְׁחֲטוּ, אֶת-הַפָּר; וַיָּבִאוּ אֶת-הַנַּעַר, אֶל-עֵלִי.  כו וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי; אֲנִי הָאִשָּׁה, הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה.  כז אֶל-הַנַּעַר הַזֶּה, הִתְפַּלָּלְתִּי; וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת-שְׁאֵלָתִי, אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ.  כח וְגַם אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה.  א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה, וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל-אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ.  ב אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר, כֵּאלֹהֵינוּ.  ג אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.  ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים, חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים, אָזְרוּ חָיִל.  ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה.  ו יְהוָה, מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל, וַיָּעַל.  ז יְהוָה, מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל, אַף-מְרוֹמֵם.  ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם:  כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.  ט רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ:  כִּי-לֹא בְכֹחַ, יִגְבַּר-אִישׁ.  י יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָו, עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם–יְהוָה, יָדִין אַפְסֵי-אָרֶץ; וְיִתֶּן-עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ.
• סגולה גדולה לזכות לבנים, מרבינו האריז"ל הקדוש: להקפיד לקבל את השבת קצת לפני זמן הדלקת הנרות, חמש או עשר דקות קודם, וכן להקפיד להוציא שבת קצת אחרי זמן צאת השבת.
• מצוות הכנסת אורחים היא סגולה לזכות לבנים.
• לבקש משני כהנים בארץ ישראל שיזכירו את שם האשה ושם בעלה בכל יום לפני שהם עולים לברכת כהנים, ויכוונו עליהם בזמן הברכה.
• לבקש ממוהל או סנדק שיברכו את בני הזוג לפני קיום הברית, שיזכו לזרע של קיימא.

התפילה כתחנות בטיפוס לאלפים

משה ויטמן

היה זה כאשר אוהד, צעיר נתנייתי זכה בהגרלה גדולה שנערכה, לטוס עם שני חברים שיבחר בעצמו לחופשה בחו"ל. לא היתה זו "עוד" חופשה, אלא חלום חיים של הרבה צעירים בעולם – חופשת סקי מדהימה באלפים השוויצריים. היה לו עוד כחודש עד הטיסה והוא נערך לה במרץ ובהתלהבות. כמו בחור יסודי, הוא רכש ציוד סקי מקצועי, ארגן את פרטי הטיול, ארז את המזוודות וביום המיוחל נסע בהתלהבות עם שני החברים שבחר, לעבר נמל התעופה. הטיסה עברה עליהם בשלום והם הגיעו אל מקום ייעדם – מדינת השוקולד- שוויץ. ללא עיכובים יצאו החברים מנמל התעופה לעבר האתר. כבר ממרחק ההתרגשות פעמה בהם בחזקה, מביטים בציפייה מחלונות הרכבת אל ההרים הענקיים שניבטים אליהם מרחוק, פרפורי הבטן הלכו והתחזקו ככל שההרים התקרבו עד שהגיעו סוף סוף אל התחנה הסופית – אתרי הסקי הידועים בעולם. אוהד וחבריו חסו על כל רגע. מיד לאחר הנחת חפצים זריזה במלון, התארגנו עם הציוד ויצאו לעבר האתר. מלאים בציפייה והתרגשות להגיע אל פסגת ההר עלו על הרכבל, הם נדהמו לגלות שהרכבל שבו עלו, עוצר מדי כמה דקות. נוסע ועוצר, שוב נוסע ושוב עוצר. זה היה נראה להם מוזר. סבלנותם כבר עמדה לפקוע. הם לא הצליחו להבין מדוע העלייה הנחשקת מתעכבת. רק לאחר שהגיעו ועמדו על ראש ההר, חשו את הגובה שבו שהו והרגישו אל השוני בלחץ האויר, הם הבינו את פשר הדבר: לגובה כה רב, אי אפשר לעלות בבת אחת. אדם שמגיע מלמטה חייב לעשות זאת שלב אחר שלב. אם ננסה לדלג על השלבים לא נגיע לעולם לראש ההר. העצירות, הם הבינו, לא מעכבות אותנו אלא מקדמות אותנו.

לאחר שנים הפנים אוהד את רעיון השלבים, גם לגבי הטיפוס בהר האלוקים במהלך תפילת שחרית. תפילת שמונה עשרה – תפילת העמידה, היא אכן פסגת התפילה, שיא הקרבה אל אלוקים שיכול לחוש בן אנוש בעולם הזה. למעמד התפילה יש צורך לטפס, להתעלות, להתקרב. אך חייבים לחלק את הטיפוס לשלוש תחנות, שלושה שלבים שבכל אחד מהם אנו מתקדמים במעלה ההר ובקרבת האלוקים. אלו הם שלושת חלקי התפילה שקבעו חכמים: קרבנות, פסוקי דזמרא, קריאת שמע וברכותיה.

הבה ונכיר את התחנות השונות, כדי שנצליח לעלות ולהגיע באמצעותן אל הפסגה  הנחשקת.

(אל שלושת השלבים, מצטרף בסידור חלק מוקדם שבו אנו אומרים את ברכות השחר, הן אינן חלק מהתפילה והן צורפו לסדר התפילה רק כדי להקל על האדם. נעסוק בהן בנפרד. למאמר עליהן לחץ כאן.)

תחנה ראשונה- הקרבנות. בחלק זה של התפילה, אנו אומרים את פרשיות התורה ופרקי המשניות העוסקים באופן הקרבת הקרבנות בבית המקדש. טעם המנהג נעוץ בפסוק "ונשלמה פרים שפתינו" שפירשו בו חכמים את המילה "ונשלמה" מלשון 'השלמה' ולמדו מכאן שאנו מסוגלים להשלים את חסרון ה"פרים" – קרבנות בית המקדש, על ידי "שפתינו" – אמירת פרשיות ההקרבה שבתורה. לחלק זה מצטרפת אמירת הפרשה העוסקת בעקידת יצחק, כדי להזכיר לעצמינו ולבורא עולם את מעשהו המפעים של  אברהם אבינו ובכך לעורר עלינו רחמי שמיים. בחלק זה גם נשזרת פרשת קריאת שמע לצורך פתרון מצב שבו עד שיגיעו בבית הכנסת לתחנת קריאת שמע, יחלוף זמן המצווה. פרק זה של התפילה, נועד גם להשלים לאדם את שלושת חלקי התורה: מקרא, משנה ותלמוד על ידי אמירת פרשיות מהתורה, משניות מהמשנה וקטעים מהתלמוד העוסקים בקרבנות.

הגענו אל התחנה השנייה –  פסוקי דזמרא (= פרקי שירה). חלק זה כל כולו שירות ותשבחות להקב"ה שאמרם המשורר האלוקי דוד המלך בפרקי התהילים. כה חשובה שירתינו לפני הקב"ה, עד שאמרו חכמים "אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שישראל אומרים שירה למטה" ננסה לראות בדמיוננו את הדריכות וההמתנה השוררת בעולמות העליונים בקרב מלאכי השרת הקדושים, שכל תפקידם בעולם הוא לומר שירה, בציפייה שאנחנו כאן למטה נאמר את השירה שלנו – פסוקי דזמרא. את אמירת פסוקי דזמרא נפתח בברכת "ברוך שאמר" ונחתום ברכת "ישתבח" שבהן אנו מודים להקב"ה על הזכות לשיר ולהלל לפניו. בתחנה זו עלינו במדרגת התפילה, אין להפסיק בדיבור במהלך אמירת המזמורים ויש לאמרם בנחת ובשמחה "כאדם המונה מעות". חלקים מסויימים מפסוקי דזמרא יש לומר בעמידה והם: ברכת ברוך שאמר, מזמור לתודה, ויברך דוד וברכת ישתבח.

פסוקי דזמרא מורכבים ממזמורי התהילים שסידרו אנשי כנסת הגדולה בתפילה ויש להקפיד על אמירת כולם. דינים מיוחדים ישנם לאדם שבשל אילוץ נצרך לומר רק חלק מהמזמורים כמו למשל אדם שאיחר לבית הכנסת ואם יאמר את כולם, לא יספיק את תפילת העמידה עם הציבור. להנחיות בצורת הדילוג במקרה כזה ודומיו לחץ כאן

לאחר שטיפסנו במעלה ההר ועברנו את התחנה השנייה הצלחנו להגיע אל התחנה השלישית והאחרונה-

תחנת קריאת שמע וברכותיה. את תחנה זו מצאו חכמים לנכון לקבוע כתחנה סופית במעלה ההר ולהסמיכה לתפילת העמידה, משום ברכת הגאולה שמסיימת אותה וכמאמרם "איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפילה", אך יש לה משמעות גדולה ומיוחדת בזכות עצמה. בחלק זה אנו אומרים את הפסוק המבטא יותר מכל את האמונה היהודית במהלך כל הדורות "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". פסוק זה, יחד עם פרשת "ואהבת" "והיה אם שמוע" ופרשת ציצית, מרכיבים מצווה מן התורה החלה עלינו פעמיים בכל יום בבוקר ובליל – מצוות קריאת שמע. מצאו חכמים לנכון לחבר ברכות מיוחדות סביב לקריאת שמע, בשחרית שתיים לפניה ואחת אחריה ובערבית שתיים לפניה ושתיים לאחריה. בשחרית – ברכת יוצר המאורות, בה אנו מברכים את הקב"ה על יצירת אור השמש המאירה לנו ביום ועל שירת המלאכים שבעולמות העליונים בכל בוקר. ברכת אהבת עולם,  בה אנו מברכים על התורה ומתפללים שנזכה ללומדה ולקיימה. לאחר קריאת שמע, נברך על גאולת ישראל הן גאולת מצריים שהיתה והן הגאולה השלמה שתבוא במהרה בימינו ומיד אחריה נזכה להגיע סוף סוף אל פסגת הר האלוקים, החלק הגבוה שבתפילה, תפילת העמידה.

כאמור, אמירת קריאת שמע מלבד היותה חלק מההתקדמות בשלבי התפילה, היא גם מצווה לכשלעצמה ולכן יש להקפיד לקיימה כפי הלכותיה:

פרשת קריאת שמע מכילה רמ"ח (=248) מילים כנגד רמ"ח איברי האדם לסמל את הזדהותו השלמה של האדם בכל רכיבי גופו באמונה ובקבלת עול המצוות. אלא שחסרות למספר שלוש מילים, אותן נשלים באמירת "ה' אלוהיכם אמת" פעם נוספת על ידי שליח הציבור, או בהקדמת הפסוק "אל מלך נאמן" למי שאומרה ביחידות.

יש לומר בקול את כל פרשיות קריאת שמע, כדי שישמע הקורא באזניו את מילותיו. אין להפסיק בדיבור או אפילו ברמיזה כמו קריצת עין או סימון ביד לחבר, במהלך הקריאה ואמירת הברכות. ויש להקפיד לומר את כל המילים בשלמותן.

מצוות קריאת שמע נלמדת מהפסוק בתורה "ודברת בם….בשכבך ובקומך" לכן יש לומר קריאת שמע בלילה בזמן "שכיבה" ובבוקר בזמן "קימה" וכפי שלמדונו חכמים שהזמן בלילה הוא לכתחילה עד "חצות" אך בדיעבד עד "עלות השחר" והזמן בבוקר הוא "שעה שלישית" שהיא השעה הזמנית (אחד חלקי שתים עשרה משעות היום, זריחה עד שקיעה) השלישית ביום. כל הזמנים שציינו מופיעים בלוחות השנה.

מנהג ישראל להחזיק בין אצבעות היד, הקמיצה והזרת (אצבעות 4,5) את חוטי הציצית במהלך אמירת קריאת שמע בבוקר. בעת הזכרת המילה "ציצית" ובסיום הקריאה יש לנשקם ובעת אמירת הפסוק "וראיתם אותו" נותנם על העיניים, מסתכל בהם ומנשקם.

כח התפילה במניין

מאת: משה ויטמן

"במחאה החברתית, היית?" שאלתי את יניב שכני, "כן", הוא ענה. "אז תאמר לי, מדוע היה צורך בכל כך הרבה אנשים יחד?, מה היה רע אם כל אחד היה מוחה מהבית? למה צריך לטרוח ולהגיע עד הכיכר"? לא הבנתי את השאלה – "איך זה היה מועיל אם כל אחד היה בבית, הרי כל העניין בהפגנה הוא שכולם ביחד מוחים ועושים רושם של עניין רציני"? הוא ענה

"יפה" אמרתי לו עכשיו אתה מבין את העניין הגדול של התפילה בבית כנסת. והוא היה המום. 'מה הקשר?' הוא שאל. ואני עניתי לו:

"כמו במחאה החברתית, כך זה גם בתפילה. כשכולם מתאספים יחד להביע את אותן בקשות ולומר את אותם דברים, זהו קולה של הקבוצה, לא קולו הבודד של היחיד. אין הקב"ה מואס בתפילתם של ציבור." "אבל לא רק זאת", הוא המשיך, "כשעשרה יהודים מתאספים לדבר קדושה ובפרט בבית כנסת, השכינה שורה עליהם. כך אלוקים ישמע את תפילתך". שלוש פעמים ביום כולנו מתאספים יחד, בקבוצה של לפחות עשרה, לפנות לקב"ה בתפילה ובבקשה. אנחנו לא באים לבקש כל אחד בזכות עצמו, אלא עם כל הכוח של הקבוצה, הכח של הכלל.

מצוות תפילה בציבור נלמדת בתלמוד מהפסוק "אלוה-ים נצב בעדת א-ל" שממנו למדו חכמים שהתאספות של עשרה יהודים הנקראת "עדת א-ל" גורמת להשראת השכינה עליהם. בספר איוב נאמר "הן א-ל כביר ולא ימאס" מכאן למדו שאין הקב"ה מואס בתפילת "כביר" = ציבור. כוחו של הציבור הוא בכך שאף אם היחיד לכשלעצמו אינו זכאי שתתקבל תפילתו, אולם הציבור כקבוצה זכאים לכך ואינם נמדדים לפי מאזנו האישי של כל אחד ואחד הם ותפילתם נשמעת. לפיכך מובן שיש לחזר אחר התפילה ב"מניין" דווקא, כדי שתפילתינו תתקבל.

חלקים מרכזיים בתפילה אי אפשר בכלל לאומרם אלא בציבור המונה עשרה – "מניין". כך: הקדיש, הקדושה, ברכו, ברכת כהנים ועוד. המקור לזה הוא מהפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מכאן למדו חכמים, שאמירת דברי קדושה – "ונקדשתי", היא רק "בתוך בני ישראל", כאשר הם מפרשים את מובנה של המילה "בתוך" ל"מניין" עשרה מישראל, באמצעות השוואתה למקורות אחרים בתורה. הזכות שלנו לומר דברי שבח וקדושה לקב"ה היא לא בכח מה שאנו לכשלעצמינו אלא מתוך היותינו חלק מהעם היהודי ובכוחו של כל העם, לכן עלינו להתאסף בקבוצה בכדי לזכות לאמרם.

חשיבות רבה ישנה גם לתפילה בבית הכנסת בדווקא. המקום המקודש לעם היהודי מיום שחרב בית המקדש ובו שורה השכינה. אדם שזוכה להתפלל בתוך בית הכנסת הרי הוא כאדם שהגיע לבית המקדש! לכן אף אם אין מניין עשרה בבית הכנסת ואתה מתפלל ביחידות, ישנה עדיפות לתפילה בתוך בית הכנסת על פני תפילה בבית.

מתוך העניין הגדול להתפלל בעשרה, כאשר קורה לפעמים ואתה מגיע לבית הכנסת באיחור ואם תאמר את כל חלקי התפילה, לא תספיק לומר את תפילת העמידה יחד עם שאר המתפללים. עליך להעדיף לדלג על פסוקי דזמרא, בכדי להספיק לסיים את קריאת שמע והברכות שלפניה ושאחריה ולומר יחד עם הקהל את תפילת העמידה. שמתוך מרכזיותה היא זאת שנדרשת להיות בציבור.

כמובן, אין לאחר את זמן התפילה (רשום בלוחות השנה) לטובת תפילה בציבור ואם אדם רואה שיעבור זמן תפילה לפני שיספיק להגיע להתפלל בבית הכנסת, מוטב שיתפלל יחידי בביתו.

נעים להכיר: "ברכה מעין שלוש"

משה ויטמן

ברכת המזון בנוסח מקוצר
קח רגע לידיים נוסח ברכת המזון, תתמקד בשלושת הברכות הראשונות (הרביעית תוקנה בתקופה מאוחרת לשלושתן) ושים לב לתוכנן: הראשונה, עוסקת בהודאה על המזון, השנייה, מכילה הודאה על ארץ ישראל והשלישית: תפילה על בניין ירושלים. ברכת המזון, נאמרת רק לאחר אכילת פת, אך ישנם מאכלים נוספים שאמנם אינם חשובים כמו פת, אך כיון שגם בהם השתבחה ארץ ישראל רצו חכמים שגם עליהם תאמר ברכה המכילה את שלושת הרכיבים, מזון ארץ וירושלים ולכן חיברו את ברכת מעין שלוש שהיא ברכה אחת מעין 3 ברכות כי היא מכילה את הרכיבים הקיימים בשלושת ברכות "ברכת המזון".

שלושה סוגי מאכלים מתחייבים בברכת מעין שלוש:
חמשת מיני דגן כאשר אינם עשויים כמו לחם ולא מברכים בסיומם ברכת המזון, מברכים עליהם ברכת מעין שלוש, עם ציון המילים "על המחיה ועל הכלכלה".

אכילת פירות משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל שהם: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. בהם מציינים את המילים "על העץ ועל פרי העץ".

לאחר שתיית יין שברכתו הראשונה היא "בורא פרי הגפן", מברכים ברכת מעין שלוש עם המילים "על הגפן ועל פרי הגפן".

כמה צריך לאכול?
בניגוד לברכה ראשונה הנאמרת ללא קשר לכמות המזון שאותו אנו מעוניינים לאכול, ברכה אחרונה נאמרת רק לאחר אכילת "כזית" של פירות או מיני מזונות או לאחר שתיית "רביעית" יין.

נוסח ברכת מעין שלוש ניתן למצוא כאן

חשוב לזכור:
את ברכת מעין שלוש יש לברך בסמיכות ככל האפשר לסיום האכילה, אך מקסימום הזמן שלה הוא 72 דקות מסיום הארוחה!

בתאבון!

חמישה טיפים לשדרוג התפילה שלך

משה ויטמן
זה אמנם נכון שכשאנו שומעים את המושג תפילה עולה לנו מיד בראש שלושת התפילות שאנו צריכים להתפלל בבוקר בצהריים ובערב, אך זו לא מסתכמת בכך.

תפילה היא הזכות של כולנו, בני עם ישראל, לפנות בכל רגע נתון לבורא עולם ולבקש ממנו, בפה ובלב את בקשתנו האישית. התפילה נושאת בחובה כוח אדיר ועוצמתי הטבוע בה על ידי בורא העולם והיא מסוגלת להזיז עניינים, להשפיע עלינו ברכות והצלחות ולעורר עבורנו ישועות ורחמים.

אבל מה, חשוב שנדע, כי ככל שהתפילה תהיה איכותית יותר וברמה גבוהה יותר, כך לא רק שיש לה סיכוי טוב יותר להישמע ולהתקבל אלא היא תרומם ותגביה אותנו אל מחוזות גבוהים יותר, שאותם נחווה היטב לאחר שנסיים את התפילה ונצטרך לשוב ולהתמודד עם חומריות החיים.
איך משדרגים את איכות התפילה?

חמישה טיפים מהמקורות מוגשים בזאת לפניכם:
1. צדקה לפני התפילה. חכמינו ז"ל ממליצים בתלמוד לתת ולו סכום פעוט לצדקה לפני התפילה, זאת כדי לעורר עלינו חסד ורחמים מלמעלה ולפתוח שערי שמים לתפילתנו. "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים" אמרו חכמים ולכן מומלץ מאוד לעשות זאת כשאנו מצפים לרחמים.
2. תפילה בריכוז ובכוונה. למרות שהבנת פירוש המילים ותשומת הלב אל משמעותן בעת התפילה אינה תנאי הכרחי לקיום חובת תפילה, אינה דומה תפילה הנאמרת עם כל הכוונה הראויה, לתפילה הנאמרת בפה כשהמחשבות נמצאות במקומות אחרים לחלוטין… האמת היא, שהכוונה בתפילה מתחילה עוד לפני התפילה עצמה בהכנה והתארגנות מתאימים. אל תבוא עם החיפזון והבהילות מהעבודה והיומיום אל בית הכנסת, שב רגע ותירגע, תן לראש שלך להתרכז ולהתאפס ורק אז תיכנס, ללא טלפונים וללא מפריעים אחרים אל בית הכנסת.
3. תפילה במניין. אם לכל אחד מישראל יש את הזכות להתפלל והעוצמה להשפיע בתפילותיו, לקבוצה גדולה יש כוח גדול הרבה יותר. על פי המקורות אלוקים משרה את כבודו וקדושתו על קבוצה של עשרה יהודים – "מניין" ולכן ישנה עדיפות ויתרון להתפלל במניין. גם אם משום מה נבצר ממך להתפלל במניין, כדאי שתתאים את שעת תפילתך לשעה בה הציבור בבית הכנסת מתפללים, היא תתקבל הרבה יותר.
4. תפילה בבית כנסת. עם ובלי קשר למניין, כדאי מאוד להתפלל בבית הכנסת. קדושת בית הכנסת המהווה מאז חורבן בית המקדש "בית מקדש קטן" או "מקדש מעט" בז'רגון התורני, משדרגת ומגביהה את רמת התפילה הן בנוגע להשפעתה עלינו – בחיים שאחרי התפילה והן ביחס להשפעתה במרומים. לכן, גם אם אתה מתפלל ביחידות, כדאי שתעשה זאת בבית כנסת. מומלץ בחום.
5. אמונה בבורא עולם. היסוד הפנימי של כוח התפילה הוא האמונה החזקה בבורא עולם המוצאת את ביטויה בכך שאנו פונים ומבקשים על חיינו ממנו. כך לפי הספרים הקדושים. לכן, ככל שהאמונה בליבנו תהיה יציבה ברורה וחזקה יותר, תפילתנו תהיה איכותית יותר. נסו לפני התפילה לחשוב כמה שניות על כך שאלוקים הוא המנהל את העולם ובידיו להגשים את כל תקוותינו ותראו איך התפילה נראית אחרת.

 

 

המפתח לשער השמים

משה ויטמן

 

את גלעד אני מכיר כבר שנים. הוא אדם מאוד רגיש ואכפתי. הוא בוכה כשהוא רואה חתול שנדרס והוא רוקד מאושר כשחבר טוב שלו מתחתן. כזה הוא: יש לו לב. יש לו נשמה. אחד הדברים שמאוד מרגשים אותו זה לראות את השמש מתחילה לזרוח "כשאני יוצא לעבודה בשעה מוקדמת כשעוד חשוך, ורואה מהדרך את השמש מתחילה לזרוח, רואה את העולם מסביבי נקי וריחני, גם אני זורח" הוא אומר תמיד, "זאת השעה שלי. אני חש אז דחף רוחני בתוכי להתפלל מהלב למי שברא את כל היופי הזה, לרצות להתחבר אליו להתקשר איתו". זו החוויה הרוחנית שלו, חוויה של תפילה. "אבל זה נשאר אצלי בתוך הלב, אני לא מבין למה צריך להביע את זה במילים, זה רק הורס, לא?!" תמיד חשבתי שהוא צודק. מדוע יש נוסח לתפילה? מדוע יש לה זמנים? מדוע יש לה סדר וצורה? המילים בסידור הן די קשות ולא תמיד מובנות, מדוע לא נתפלל בשפתינו שלנו על הדברים שדחופים לנו?

תשמעו סיפור:

היתה זו סיטואציה בה נתקלתי לפני כמה שבועות. היינו צריכים להגיע אל אחד מבעלי הסמכות הבכירים בעירייה, לצורך פתרון בעיה מסויימת שהתהוותה בעסק בו אני עובד, בכדי לנסות לשכנעו להגמיש את דרישות העירייה היבשות ולבוא לקראתינו, דבר שלנו היה שווה כסף רב. ניסינו להשיגו בדרכים שונות ומשונות, דרך הטלפון, באמצעות המשפחה, בתיווך חבר בעירייה, על ידי עיתונאי, אך ללא הועיל, לא הצלחנו לקבוע את הפגישה בה היינו מאוד מעוניינים. עד שיום אחד, פגשתי באקראי אדם מבוגר ממני, שידעתי כי בעבר היה לו עסק דומה לשלי. שוחחתי עמו על הבעיה. הוא מיד הגיב "מנסיוני, תדבר עם פלוני בצורה כזו וכזו, תאמר לו כך וכך, תבטיח לו נושא מסויים. זה כבר יעשה בשבילך את העבודה". כך אכן עשיתי, הפגישה נקבעה והעניין הצליח לבוא על פתרונו.

לאחר נסיונותי להפעיל קשרים בעירייה הבנתי את הנקודה. וכתוצאה מכך, הפנמתי את הצורך בתקנה של נוסח התפילה. הנוסח נקבע ברוח הקודש על ידי אנשי "כנסת הגדולה" שחיו בסיום תקופת הנביאים. עד לימיהם כל אדם אכן היה מתפלל בשפה אישית משלו כנאמר בתורה "לעבדו בכל לבבכם" ואמרו חכמים "איזוהי עבודה שבלב? זוהי תפילה!" התפילה כעבודת הלב, בוקעת מתוך הלב ורגשות האדם ואף אם היא מובעת במילים היו אלו מילותיו של האדם עצמו. אנשי כנסת הגדולה ראו צורך לקבוע נוסח אחיד ותמידי לתפילות, כך שבכל יום, שלוש פעמים, כל יהודי מתפלל את אותו הנוסח (ההבדלים בין העדות השונות הם מזעריים) ומבקש את אותן הבקשות. הם עשו זאת, בכדי להורות לכל יהודי ויהודי את הדרך בה יצליח להשיג את התוצאה המבוקשת בתפילתו. לחסוך מאתנו את נסיונות השווא כיצד לדבר עם הקב"ה, מה לומר כדי להפעיל את מידת הרחמים כלפינו, מהו העיתוי הראוי לכך ועל אילו צרכים להתמקד, באו אנשי כנסת הגדולה, שברוח חכמתם וקדושתם ידעו מה באמת הופך את מדת הדין למדת הרחמים והורו לנו באצבע: "זה שער השמים!". כך נפרוט על המיתרים הנכונים ונשיג את מבוקשינו.

את נוסח התפילה קבעו החכמים בסדר מסויים. סוג של פירמידה. כאשר מרכז התפילה בכל שלושת התפילות הוא תפילת העמידה (שמכונה כך משום החיוב לאומרה בעמידה ישרה כשהרגליים צמודות זו לזו כדוגמת המלאכים) הנקראת גם תפילת "שמונה עשרה", על שם שמונה עשרה הברכות המרכיבות אותה כשאליהם נוספה בתקופה מאוחרת יותר הברכה התשע עשרה- ברכת "ולמינים ולמלשינים". חלק זה של התפילה הוא החשוב והעקרי, כך שלדוגמא חולה שאינו מסוגל לומר את כל התפילה ונאלץ לבחור בין חלקי התפילה, עליו לבחור לומר את תפילה "שמונה עשרה" מאחר והיא העיקר. תפילה זו היא גם אחידה לשלושת תפילות היום (מלבד הבדלים פרטניים בברכת "שים שלום", הברכה האחרונה, על פי חלק המנוסחאות) והיא משתנית רק בשבתות וימים טובים בהם התפילה מונה רק שבע ברכות.

נשים לב כי תפילת שמונה עשרה בנויה באופן הבא: שבח, בקשה והודאה, בהתאם לעקרון שאמרו חכמים "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום (=הקב"ה) ואחר כך יתפלל", לא חלילה בכדי "להחניף" לבורא עולם, אלא משום שעלינו לבסס את אמונתינו שהכל מגיע ממנו קודם שנבקש את צרכינו. לכן נקבעו בנוסח התפילה שלושת הברכות הראשונות: אבות, גבורות וקדושה לאמירת שבחו של הקב"ה. לאחר מכן מגיעות שלוש עשרה ברכות הבקשה, שש מהן אישיות שבהן אנו מבקשים על הדעת, התורה, הסליחה, הגאולה, הרפואה והפרנסה. אחריהן שש כלליות שבהן אנו מבקשים על קיבוץ גלויות, השבת משפט ישראל, סילוק הרשע, רחמים, בנין ירושלים וביאת משיח. ובסופן ברכה כוללת – ברכת שמע קולינו שבה אנו מבקשים על קבלת התפילה כולה. חלקה האחרון של התפילה הוא שלושת ברכות ההודאה (למרות שמשולבות בהן בקשות, מטרתן הודאה): שיבת ציון, מודים ושים שלום.

לסיום ברכות שמונה עשרה מתלווית תפילה שנסחו חכמי התלמוד (– האמוראים) על עניינים חשובים שונים תפילת "אלוהי נצור", המסתיימת בבקשה "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי".

להורדת נוסח התפילה לחץ כאן

את תפילת שמונה עשרה יש לומר בלחש כתפילת חנה שנאמר בה "היא מדברת אל ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" ויש לאומרה ברצינות, בכבוד ובריכוז, כאדם העומד לפני מלך ומבקש ממנו את חייו. מסיבה זו אנו גם פוסעים שלוש פסיעות קדימה בתחילת התפילה ואחורנית בסיום התפילה כאשר מבקשים "עושה שלום במרומיו", לציין את ההתקרבות שלנו אל הקב"ה לצורך התפילה ואת יציאתינו מלפניו בסיומה. נשים לב כי נוסח התפילה בנוי בלשון נוכח "ברוך אתה ה"' כי אנחנו עומדים ומדברים אל מלך מלכי המלכים ישירות! ללא שום גורם מתווך או מקשר. לכן אנו פותחים את התפילה בבקשה "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" כי רק ממנו יתברך מגיעה אלינו הזכות והעוצמה לדבר אתו ישירות.

התפילה מנוסחת בלשון רבים "רפאנו ה"' במקום בלשון יחיד "רפאני ה"', משום שכולנו כל עם ישראל יחד באותה סירה ומבקשים אנו בשביל כולנו – כאיש אחד בלב אחד.

העמידה לפני המלך דורשת מאתנו להתעלות מעל עצמינו ולהדמות למלאכי השרת ובכלל זה לעמוד ישרים וזקופים כמו מלאכי השרת שנאמר עליהם "רגליהם רגל ישרה" לכן גם נצמיד את רגלינו זו אל זו כאילו זו רגל אחת ישרה. במהלך התפילה נשלב גם כריעה והשתחוות לפני הקב"ה: בברכת אבות- בתחילתה במילים "ברוך אתה" ובסופה במילים "ברוך אתה" ובברכת מודים – בתחילתה במילים "מודים אנחנו לך" ובסופה במילים "ברוך אתה". הכריעה היא במילה "ברוך" על ידי שנכופף את הברכיים קדימה, ההשתחוות במילה "אתה" על ידי הטיה קדימה של פלג הגוף העליון ונזדקף לחלוטין לאמירת שם השם. ב"מודים" נשתחווה ללא כריעה באמירת המילים "מודים אנחנו לך".

בשל גודל המעמד, אין להפסיק באמצע תפילת העמידה לשום צורך, אין להסתכל לצדדים או למרחב בית הכנסת. אפשר לנצל את הזכות להפגש עם הסמכות הבכירה בכל העולמות כולם ולהוסיף בקשות פרטיות בשפתינו אנו, בשתי תחנות בתפילה: בברכת שמע קולינו לפני אמירת חתימת הברכה – "כי אתה שומע" ובתפילת "אלוהי נצור" לפני אמירת המשפט האחרון- "יהיו לרצון".

לקראת מעמד הפגישה המשמעותית והמיוחדת עם בורא עולם, נקיים את הנאמר "הכון לקראת אלוהיך ישראל" נתלבש בצורה מכובדת ונקיה, נסתדר ונרגע, נסלק מעלינו דברים שיכולים להסיח את דעתינו, נשתיק את הסלולרי וכך ניגש לפני המלך.

אין חובה "להתנדנד" בתפילה, הדבר נתון לשיקולו של כל מתפלל אם זה מסייע לו בכוונה או להיפך. המנהג להתנדנד נלקח מהפסוק "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" שמשמעו שעל כל הגוף להשתתף בברכה.

מה מברכים על זה?

 

 

המאכל

ברכה ראשונה

 ברכה אחרונה

א

אבוקדו

העץ

 בורא נפשות

 

אבטיח

האדמה

 בורא נפשות

 

אגוזים

רוב הסוגים, ברכתם העץ.

חוץ מאגוז אדמה (בוטן) שברכתו האדמה.

 

אגס

העץ

 בורא נפשות

 

אוכמניות

העץ

בורא נפשות 

 

אורז

מזונות

בורא נפשות

 

אטריות

מזונות

על המחיה

 

אננס

האדמה

בורא נפשות 

 

אפונה

האדמה

בורא נפשות 

 

אפרסמון

העץ

בורא נפשות 

 

אפרסק

העץ

בורא נפשות 

 

אפרשזיף

העץ

בורא נפשות 

 

אשכולית

העץ

 בורא נפשות

ב

יוגורט

שהכל

בורא נפשות 

 

בוטנים

האדמה

 בורא נפשות

 

בורקס

מזונות

על המחיה

 

ביגאלאך

מזונות

על המחיה

 

בייגל

המוציא

על המחיה

 

ביסלי

מזונות

על המחיה

 

ביסקויט

מזונות

על המחיה

 

ביצה

שהכל

בורא נפשות 

 

בירה

שהכל

בורא נפשות

 

במבה

שהכל

בורא נפשות 

 

בננה

האדמה

בורא נפשות 

 

בקלאווה

מזונות

על המחיה 

 

בשר

שהכל

 בורא נפשות

ג

גבינה

שהכל

 בורא נפשות

 

גויאבה

העץ

בורא נפשות 

 

גזר

האדמה

בורא נפשות 

 

ג'חנון

מזונות

על המחיה 

 

גלידה

שהכל

בורא נפשות 

 

גליליות

מזונות

על המחיה

 

גליק / קליק

שהכל

בורא נפשות 

 

גמבה

האדמה

בורא נפשות 

 

גרעינים – פיצוחים

האדמה

בורא נפשות 

ד

דבש

שהכל

בורא נפשות 

 

דגים

שהכל

בורא נפשות 

 

דובדבן

העץ

בורא נפשות 

 

דלעת

האדמה

בורא נפשות 

ו

וופלים

מזונות

על המחיה

 

ויטמינים

לא מברכים

 (אלא אם כן הם טעימים לחיכו)

ז

זית

העץ

על העץ

ח

חבוש

העץ

בורא נפשות 

 

חלב

שהכל

בורא נפשות

 

חלה רגילה

המוציא

ברכת המזון 

 

חלה מתוקה

לבני ספרד – מזונות, ולבני אשכנז – המוציא

 

חלווה (משומשום)

שהכל

 בורא נפשות

 

חמאה

שהכל

 בורא נפשות

 

חסה

האדמה

 בורא נפשות

 

חציל

האדמה

בורא נפשות 

 

חרוב

העץ

בורא נפשות 

ט

טופו

שהכל

בורא נפשות 

 

טחינה

שהכל

בורא נפשות 

י

יוגורט

שהכל

בורא נפשות 

 

יין

בורא פרי הגפן

על הגפן

כ

כבד

שהכל

בורא נפשות 

 

כרוב

האדמה

בורא נפשות 

ל

לביבות מירקות

האדמה

בורא נפשות 

 

לבן

שהכל

בורא נפשות 

 

לחם

המוציא

ברכת המזון

 

לימונדה

שהכל

בורא נפשות

מ

מים

אם צמא – שהכל, ואח"כ בורא נפשות

ואם אינו צמא (אלא לתרופה וכדו') – לא מברך. 

 

מיץ (פירות או ירקות)

שהכל

בורא נפשות 

 

מיץ ענבים

הגפן

על הגפן

 

מישמש

העץ

בורא נפשות 

 

מלאווח

מזונות

על המחיה

 

מנגו

העץ

 בורא נפשות

 

מנדרינה

העץ

 בורא נפשות

 

מסטיק

שהכל

 

 

מצה

בפסח – המוציא. בכל השנה;

לבני ספרד – מזונות, ולבני אשכנז – המוציא

ברכה אחרונה: ברכת המזון

 

מרק ירקות

אם הירקות ניכרים – האדמה.

 אם הם לא ניכרים – שהכל.

ברכה אחרונה: בורא נפשות

 

מרק עוף

שהכל

בורא נפשות 

 

מרשמלו

שהכל

בורא נפשות 

נ

נקניק

שהכל

בורא נפשות 

ס

סברס

העץ

 בורא נפשות

 

סוכר

שהכל

 

סופגניות

מזונות

 על המחיה

 

סלק (מבושל)

האדמה

 בורא נפשות

 

סלרי

האדמה

בורא נפשות 

 

סמבוסק

מטוגן בשמן; מזונות וברכה אחרונה: על המחיה.

אפוי בתנור; המוציא וברכה אחרונה: ברכת המזון.

ע

עגבניה

האדמה (רסק – שהכל)

בורא נפשות 

 

עוף

שהכל

בורא נפשות 

 

ענבים

העץ

על העץ

 

ערמון

העץ

 בורא נפשות

פ

פלאפל (כדורים)

שהכל

 בורא נפשות

 

פאפיה

האדמה

 בורא נפשות

 

פודינג

שהכל

בורא נפשות 

 

פומלה – פומלית

העץ

בורא נפשות 

 

פופקורן

האדמה

בורא נפשות 

 

פיסטוק

העץ

בורא נפשות 

 

פיצה

אם העיסה רק מקמח ומים-המוציא, ואח"כ ברכת המזון 

קמח ומי פירות – מזונות ואח"כ על המחיה.

 

פיתה

המוציא

ברכת המזון 

 

פלפל

האדמה

בורא נפשות 

 

פצפוצי אורז

מזונות

בורא נפשות

 

פריכיות אורז

האדמה

בורא נפשות 

 

פתיתים

מזונות

על המחיה

צ

צימוקים

העץ

על העץ

 

ציפס

האדמה

בורא נפשות 

 

צנון

שהכל

בורא נפשות 

 

צנונית

האדמה

בורא נפשות 

 

צנימים

המוציא

ברכת המזון 

ק

קקאו (משקה)

שהכל

בורא נפשות 

 

קובה

מזונות

על המחיה 

 

קובנה

מזונות (אפילו כדי שיעור סעודה)

על המחיה 

 

קוגל איטריות

מזונות

על המחיה

 

קוגל תפוח אדמה

אם תפוחי האדמה ניכרים; האדמה.

 אם לא; שהכל.

ברכה אחרונה: בורא נפשות

 

קולורבי

האדמה

בורא נפשות 

 

קוקוס

העץ

בורא נפשות 

 

קוקטייל פירות

אם הרוב פירות- העץ.

 אם הרב פרי האדמה- האדמה

ברכה אחרונה: בורא נפשות

 

"קורנפלקס"

שהכל

בורא נפשות 

 

קטשופ (אוכלו בנפרד)

שהכל

בורא נפשות 

 

קיווי

העץ

בורא נפשות 

 

קינמון

לבד- לא מברך. עם סוכר- שהכל.

 על מציצת עץ קינמון- שהכל.

 

קישואים

האדמה

בורא נפשות 

 

קליפת הדרים מצופה

 בסוכר או שוקולד

שהכל

 

 

קליפת פירות

העץ

 

 

קלמנטינה

העץ

בורא נפשות 

 

קניידלאך

מזונות

על המחיה 

 

קפה (משקה)

שהכל

בורא נפשות 

 

קצפת

בנפרד- שהכל. עם עוגה- מזונות

 

 

קרחון (ארטיק)

שהכל/

אין מברכים ברכה אחרונה

 

קרמבו

על הביסקויט- מזונות, על הקצפת- שהכל.

 מפוסקי ספרד- שהכל פוטר את הביסקויט

 

קרקר

מזונות

על המחיה

 

קשיו

העץ

בורא נפשות 

ר

ריבה

שהכל

 

 

רימון

העץ

על העץ

ש

שום (חי, מבושל)

שהכל

 

 

שומר

שהכל

בורא נפשות

 

שוקולד

שהכל

בורא נפשות 

 

שזיף

העץ

בורא נפשות 

 

שטרודל

מזונות

על המחיה 

 

שמנת

שהכל

בורא נפשות 

 

שניצל

שהכל

בורא נפשות 

 

שקדים

העץ

בורא נפשות 

 

שקדי מרק

מזונות (אפילו כדי שיעור סעודה)

על המחיה

ת

תאנה

העץ

על העץ

 

תה

שהכל

בורא נפשות 

 

תות שדה

האדמה

בורא נפשות 

 

תירס

האדמה

בורא נפשות 

 

תמר

העץ

על העץ

 

תפוז

העץ

בורא נפשות 

 

תפוח עץ

העץ

בורא נפשות 

 

תפוח אדמה

האדמה

בורא נפשות 

 

תרופה

בלי טעם – לא מברך,

עם טעם טוב – שהכל.

 

רגע לפני שהאוכל נכנס לפה..

משה ויטמן
חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו בתלמוד הבבלי, ש'אסור לו לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה'. כלומר, לפני שאנחנו אוכלים, שותים ואפילו מריחים עשב ריחני, אנחנו צריכים לברך את בורא העולם, ולהודות לו על האוכל, המשקה או העשב הריחני שהעניק לנו.

הברכה מתחילה תמיד המשפט הבא: "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם", והמשמעות שלו היא שאנחנו משבחים את בורא העולם, ומזכירים כי הוא מקור הברכה, ממנו מושפעת הברכה אל העולם, לנו ולכל אדם אחר, כי אלמלא בורא העולם היה מעניק לו את הברכה הזאת, לא היינו מקבלים אותה.

לכל ברכה יש גם סיומת, בהתאם לעניין ולמאכל שאנו עתידים לאכול, ובהמשך הכתבה נפרט את הברכות, אבל רגע..

1. תן כבוד לברכה!
אתה אוחז את התפוז ביד, מתכונן לברך עליו בורא פרי העץ, אבל רגע קודם, זכור משהו חשוב: באמירת הברכה אתה מזכיר פעמיים שם שמיים, עליך לעשות זאת בכבוד. איך? על פי ההלכה, חובה שהידיים תהיינה נקיות בעת הזכרת שם שמיים ועליך ליטול ידיים לאחר שהייה בשירותים, אמבטיה וכדומה כדי שתוכל לברך ולהזכיר שם שמיים כשתחפוץ בכך. כמובן, שאין להזכיר שם שמיים ולברך במקומות אלו וגם ליד פחי אשפה, ביוב פתוח וכדומה.

2. זרוק את המסטיק מהפה!
לאחר שווידאת שידיך נקיות, ישנה נקודה חשובה נוספת: מהפסוק "ימלא פי תהילתך" לומדים חז"ל כי על האדם למלאות את פיו במילות הברכה כאשר הוא מברך והמשמעות היא שאסור שיהיה משהו אחר כמו מאכל, מסטיק וכדומה, בחלל הפה בעת הברכה. הבעיה משמעותית יותר, אם התחלת לאכול ורק אז נזכרת לברך, שבמאכל שאין זה מאוס להוציאו עליך להוציאו בעת הברכה כדי שהברכה תיאמר בפה ריק. רק אם הוצאת המאכל מאוסה בעיניך, התירו לך בלית ברירה לברך כאשר המאכל בפה.

3. ברור לך מה צריך לברך?
שים לב: מצד אחד אסור לאכול דבר מאכל בלי ברכה או בלי הברכה הנכונה, מאידך, לא תמיד ברורה לנו הברכה הנכונה אותה עלינו לברך עבור המאכל שאנו מעוניינים לאכול. חשוב לברר את הברכה ורק אז לברך, כדי שחלילה לא תאכל ללא ברכה או תיכשל בברכה לבטלה.
4. אחוז את הפת בעשר אצבעותיך
בעת אמירת הברכה צריך שהמאכל יהיה מוכן לאכילה או המשקה לשתייה. אם הוא עטוף, נמצא במטבח, דורש חימום או כל הכנה אחרת, עשה אותה לפני אמירת הברכה. בנוסף, בעת אמירת ברכת המוציא על לחם ראוי לאחוז אותו בעשר אצבעות. המקור לכך הוא מהפסוק "מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם להוציא לחם מן הארץ" – פסוק המכיל 10 מילים, כנגד 10 האצבעות…

5. ברך בקול רם!
כשאתה מברך, מאוד חשוב שיענו אחריך "אמן". אם אתה ליד אנשים הקפד לברך בקול רם ולזכות אותם ואותך בעניית "אמן". אבל, שים לב: נפסק להלכה, כי אם הם 'עם ביס בפה' תברך דווקא בשקט, כדי שהם לא יצטרכו לענות "אמן" באמצע האכילה, מפאת הסכנה שבדבר.

6. בירכת? מהר לאכול!
החל מהרגע שבירכת, כל התעכבות בין הברכה לאכילה נחשבת "הפסק" ועליך לאכול בהקדם האפשרי ללא עיכוב וללא התעסקות בדברים אחרים. בתאבון!

מה מברכים??

לכל ברכה יש גם סיומת, בהתאם לעניין ולמאכל שאנו עתידים לאכול.

סדר הברכות נקבע לפי הסיסמה הבאה:  "מגע אש", כלומר: מזונות, גפן עץ, אדמה שהכל.

מתי-יש-מצווה-לאכול-99398819-[Converted]
אם אנחנו אוכלים לחם, כל המזונות האחרים הופכים טפלים אליו ונכללים בתוך הסעודה. לפני שאוכלים לחם נוטלים את שתי הידיים (הפנייה להלכות נטילת ידיים), ומברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָים.

לאחר מכן מנגבים את הידיים במגבת, יושבים ליד השלחן, מחזיקים את הלחם ביד ימים ומברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

כאמור, כשאנו שותים מים או שתייה ממותקת, אוכלים סלטים, דגים בשר וכו' בתוך הסעודה, לא מברכים עליהם ברכה בפני עצמה, כי כל המשקאות והמאכלים טפלים אל הלחם ואל הסעודה. יוצאים מן הכלל הם יין, שעליו מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וכן מאכלים שאינם נאכלים בדרך כלל בתוך הסעודה, כמו תפוח למשל, או וופלה. עליהם מברכים בפני עצמם.

להלן הברכות שמברכים על מאכלים, אם אנו אוכלים אותם בפני עצמם ולא בתוך הסעודה.

על כל תבשיל או מאפה העשוי מ'חמשת מיני דגן' (חטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושבולת שועל), כמו עוגה, דיסה וכדו'. מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת.

על היין מברכים כאמור: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

מי שאוכל פירות עץ, כמו תפוח, קיווי, אגס, אגוז, אבוקדו או תפוז, מברך: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

מי שאוכל פירות הגדלים על גבי שיחים, כמו עגבניה, בננה, אבטיח וכדו', וכן ירקות מכל הסוגים ומהינים, מברך לפני אכילתם: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

על מוצרים מן החי כמו בשר, ביצים דגים וחלב, או מוצרים מהצומח שאיבדו את הצורה המקורית שלהם כמו רסק עגבניות או פירה – מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.

מי  שיש לפניו כמה מיני מאכל שמברכים עליהם ברכות שונות, כמו מלפפון עם תפוח, כוס יין ופרוסת עוגה, יברך את הברכות על פי סדר 'מגע אש', כלומר יברך קודם על העוגה ברכת בורא מיני מזונות, לאחר מכן יברך בורא פרי הגפן וישתה מהיין, בהמשך יברך בורא פרי העץ ויאכל מהתפוח, ברכת בורא פרי האדמה ויאכל את המלפפון ואחרונה אחרונה חביבה היא ברכת שהכל נהיה בדברו.

אחרי שמסיים לאכול, מברך 'ברכה אחרונה'.

אם אכל ארוחה מלאה עם לחם, יברך ברכת המזון. אם שתה יין יברך ברכת על הגפן, אם אכל מוצרי מאפה ומזון מחמשת מיני דגן יברך ברכת 'על המחיה',ואם אכל פירות משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים), יברך ברכת 'על הארץ ועל פרי הארץ'.

 

מי שאכל פירות שאינם משבעת המינים, או אכל ירקות, פרות האדמה, וכן מי שאכל מוצרים מהחי, כמו בשר, ביצים וחלב, או שתה מים וכל משקה אחר (למעט יין), יברך ברכת 'בורא נפשות': בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָא לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים.

 

מי שמריח בשמים עם העשב המקורי שלהם, (ולא בשמים כימיים), יברך לפני ההרחה: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָֹמִים.

ללוח ברכות מפורט לעיון או להורדה לחץ כאן

מתי-יש-מצווה-לאכול-99398819-[Converted]

אני לא מדבר עם עצמי, אני מתפלל!

משה ויטמן

 

מתפללת או מדברת לעצמה?

הוא ראה אותה עומדת צמוד לקיר, מדברת או יותר נכון: ממלמלת לעצמה. היה לו קשה להאמין למראה עיניו – אישה הנראית כמו כולם ושלעולם לא היית משייך אותה לאלו הלוקות בהפרעה נפשית, מתנהגת בצורה ממש הזויה. המחשבה שעלתה בראשו הייתה – היא שיכורה.

הוא החליט לגעור בה, לכאן לא נכנסים שיכורים, חשב. "מדוע נכנסת לכאן שיכורה"? פנה אליה כשסיימה ותגובתה לא איחרה מלהגיע: "אינני שיכורה, אדוני, לא שתיתי יין או כל אלכוהול אחר" אמרה לו, "בסך הכול התפללתי".

הדו שיח הזה לא קרה היום, הוא התרחש לפני שנים רבות, אלפי שנים, כפי שמתואר בתנ"ך והוא התקיים בין עלי שנשא בתפקיד הרוחני החשוב "כהן גדול" לבין חנה, אישה אנונימית עד אז, קשת יום, שהתפללה כי לא התברכה בילדים. חנה שייסדה, על פי התלמוד, רבים מכללי ומאפייני התפילה, התפללה לראשונה בלחש כשרק שפתיה נעות וקולה לא נשמע ולכן עלי היה בטוח כי לפניו שיכורה או הרבה יותר חמור מזה. רק כשהבין שזו תפילה, הוא נרגע.

אז מדוע באמת? איך זה הגיוני להתפלל כשאף אחד – כולל המתפלל – לא שומע את המילים? איך התפילה מגיעה עד אלוקים? מדוע בכלל צריך להתפלל אליו? מה זה עוזר? לא יותר הגיוני- פשוט לקום ולעשות מעשה? הכול על הרעיון העומד מאחורי התפילה, במאמר שלפניכם.

אלוקים מקשיב לך, לי, לנו!

הגיע הזמן לשנות את התפיסה שלנו: אם הרגשנו עד היום שאנו אמורים להתמודד לבד עם החיים, התקוות והציפיות שלנו, ועלינו לנסות להשיג את הכול בכוחות עצמנו, טעינו. יש מישהו שמקשיב לנו. לא סתם "מישהו" אלא מלכו של עולם המחזיק במפתחות המלאים לכל דבר ועניין בחיינו ושבידיו יש את היכולת להגשים את כל צרכינו ומשאלותינו.

התורה מכנה את אלוקים בעשרות מקומות שונים ולגבי מגוון של נושאים – "שומע תפילה" או כינויים דומים שמשמעותם ברורה- אלוקים שומע את התפילות שלנו. הוא שומע אותן כי הוא מקשיב להן, כי הוא מקשיב לך, לי , לנו. היכולת הראשונית להתחבר למושג "תפילה" היא רק על ידי ההפנמה כי אלוקים מקשיב לנו ורוצה לשמוע אותנו ואת רצונותינו.

גם כשאתה לא תקוע, אתה צריך תפילה!

התפילה, מבואר במקורות, אינה רק כלי למקרה שאנו תקועים ורוצים לבקש בדחיפות פיתרון מבורא עולם, אלא היא אמצעי הכרחי לקבלת כל ברכה וטובה בעולם.

לעיתים, מסבירים הפרשנים, אלוקים מחליט כי מגיעה לאדם טובה וברכה כל שהיא בתחום מסוים, בבריאות, בפרנסה או בכל עניין אחר,והטובה תמתין ותתעכב עד שהוא יתפלל ויבקש אותה. רק כשהאדם מתפלל, השפע משתחרר אליו. הסיבה: אלוקים תלה את טובות העולם בתפילה כי הייתה לו מטרה חשובה ביותר במציאותה של התפילה בעולם ובשימוש שבני אדם יעשו בה. מהי המטרה?

המטרה: לעצור את הסחף

כשאנחנו מתפללים, לדוגמה, על בריאות ורפואה. בעת התפילה אנו פונים לאלוקים, מחדדים בקרבנו את ההכרה כי ממנו תצמח הישועה, יוצאים לכמה דקות מהתפיסה הטבעית שלנו כי עלינו להתאמץ בכוחות עצמנו או לחפש אחרי רופאים מוצלחים ובכך מרעננים את האיזון הנכון שאמור להיות בעולם בין המאמצים החומריים לבין האמונה בהתנהלות רוחנית של העולם.

מחד גיסא, כך מסביר הרמח"ל, אלוקים רוצה את ההשתדלות החומרית משום שהבחירה החופשית שהוא מעוניין בה נוצרת בעקבות ההסתבכות, כלשונו, של האדם עם אמצעי העולם החומרי, אך מאידך, כדי לאזן זאת וכדי שהאדם יוכל באמת לעצור את הסחף, הוא נתן ורצה את התפילה.

איך זה באמת עובד?

התפילה, אם כן, מאפשרת לנו לעמוד בתנאים הנכונים כדי לקבל את שפע הברכה והטובה מלמעלה, אך חשוב שנבין גם: איך באמת היא עובדת? איך החלטות של אלוקים יכולות להשתנות רק בגלל שנבקש? הרי אנחנו יודעים את האמת הדי קשה על עצמנו, מודעים למצבנו ביחס לדרישות התורה בקיום המצוות ולא חושבים שיש לנו אפשרות לשכנע את אלוקים כי הטענות נגדנו אינן נכונות. אז איך באמת זה עובד?

לעבור מיחס תקיף ליחס מרחם

הסוד הוא: מידת הרחמים. כמבואר בתורה, בורא עולם מנהל את העולם בשתי צורות הנהגה שונות וקצת סותרות – מידת הדין ומידת הרחמים. השוני בין המידות הללו כה קוטבי, עד שאפילו שמותיו של בורא עולם משתנים בתורה בהתאמה למידה הספציפית בה הוא נוקט באותו עניין – שם הווי"ה למידת הרחמים ושם "אלוקים" למידת הדין. מידת הדין היא המידה בה בורא עולם מנהיג את העולם על פי כללים חדים וברורים של זכאות או חובה אצל בני האדם: אם אדם חייב הוא נענש, אם אדם זכאי הוא מקבל שכר.

מידת הרחמים היא המידה בה העולם מנווט על פי שיקולי רחמים – מי שזכאי לרחמים מקבל ברכה וטובה ומי שאינו זכאי לרחמים, מעמיד את עצמו תחת אושיות מידת הדין. אינסוף עומק ופרטים נידונים בתורה ביחס לשתי המידות הללו, אך דבר אחד ברור: תפילה היא המעורר הגדול של מידת הרחמים וכך התלמוד מדמה את התפילה לכוחה של המחרשה ההופכת את האדמה ואומר כי כוחה של התפילה להפוך ולשנות את היחס לאדם ולזכות אותו ביחס של מידת הרחמים. כשאדם זוכה למידת הרחמים, הוא יכול להרוויח הרבה.

הדרך הטובה ביותר: מילות התפילה

הדרך בה התפילה מובילה את האדם ממידת הדין למידת הרחמים, עוברת דרך מילות התפילה וכלליה. אלו, נוסחו בידי חכמינו ז"ל, במטרה להביע במילים הטובות ביותר את צרכינו השונים הכלליים והאישיים ומילים אלו נבחרו בגלל מדד אחד: מידת היכולת שלהם – על פי הבנתם העמוקה של חכמינו ז"ל בחכמת הנסתר ובדרכי ההנהגה של בורא עולם – לשנות את מידת הדין ולהופכה למידת הרחמים.

כמובן, ניתן להתפלל גם במילותינו שלנו ואף מותר להוסיפם אל תוך נוסח ברכות תפילת העמידה – בכל ברכה כפי עניינה – בין הברכה לחתימה, או בסיום התפילה, ניתן גם להתפלל בלב ובמחשבה במהלך היום שלנו, אך הכרחי לומר את שלושת התפילות הבסיסיות – בדיבור בפה, במילים שאותם ניסחו חכמינו ז"ל ובשעות שנועדו להם: בוקר, צהריים וערב לתפילת שחרית, מנחה וערבית.

לא מאבדים נקודות בדרך

וכשאנו מתפללים חשוב להקפיד על כמה כללים, כדי שהתפילה לא תאבד את כוחה:

 1) להתפלל, גם אם זה בתפילות האישיות שלך או באמירת פרקי תהילים, עם גוף נקי, ידיים רחוצות, לא בקרבת מקומות מטונפים ובכובד ראש הראוי.

 2) להביע את התפילה בפה ואת קריאת שמע וברכותיה – תאמר בקול המגיע לאוזניך.

 3) להשתדל לעשות זאת במניין עשרה ובבית הכנסת.

התהילים… כל מה שרצית לדעת.

משה ויטמן

 

אלפי שנים מלווה ספר התהילים את עם ישראל מאז שכתבו דוד המלך נעים זמירות ישראל ועד ימינו אנו.

אלפי שנים שיהודים בכל התקופות ומכל המקומות מצאו בו את המזון המרגיע לנפשם. בין אם היה זה בעת צרה שנחתה על העם כולו או על האדם הפרטי, כשתפילות במילותיו של ספר התהילים בקעו את השמים ובין אם היה זה בעתות נחמה ושמחה, עת תפילות של הודיה ותהילה נאמרו בהתלהבות מפיותיהם של בני העם היהודי כשמשבחים ומודים הם להשם על הצלתם. מאות הפרקים השונים מצאו את המסילות הנכונות אל הלב היהודי וכך הפך ספר התהילים לספר גדוש דמעות, רגשות, אכזבות ושמחות שנחרתו בהיסטוריה היהודית.
היום, כשהעולם הסוער סביבנו גורר יותר ויותר אנשים למצוא את דרכם אל פרקי התהילים, הגיע הזמן שנעשה סדר:

מהו בעצם ספר התהילים?

מדוע מתפללים ממנו?

מה עושים כשלא מבינים את המילים?

ועוד שאלות מציקות אחרות, שיקבלו את המענה הנכון במאמר שלפניכם.
לשם מה נכתב ספר התהילים?
ספר התהילים נכתב בעיקר על ידי דוד המלך עליו השלום, אך לא רק. במדרש מבואר שעשרה מצדיקי התקופה השתתפו בחיבור פרקי התהילים, אך דוד המלך נבחר להיות הסולן הראשי של התזמורת הזו ומכאן מגיע כינויו המפורסם – נעים זמירות ישראל.

מטרתו של ספר התהילים רמוזה בשמו – תהילים = תהילות (מלשון שבח ותהילה). פרקי התהילים מתארים את הקשר הישיר עם הקדוש ברוך הוא בכל דבר ועניין בחיים. חלקם מספרים על חייו האישיים של דוד המלך, חלקם עוסקים באירועים שאירעו אז לכל עם ישראל וחלקם עוסק בתפילות של בקשות תחנונים או הודאות כלליים האמורים לצאת מפיו של כל אחד שחי בעולם וחווה את החיים.
כמובן, כמו כל שאר ספרי התנ"ך, ספר התהילים לא היה נכתב ונכנס לתנ"ך אלמלא היה לו תפקיד ומטרה לכל דורות עם ישראל. המטרה שלו היא – להיות ספר התפילות של העם היהודי. ספר התשבחות וההודאות לאלוקים מצד אחד והבקשות והתחנונים מאידך. הספר שייתן לכל יהודי באשר הוא את הנוסח והמילים להודות לאלוקים על חסדיו וטובותיו ולהתפלל ולבקש ממנו את בקשותיו.

מדוע בעצם שנאמר תהילים?
אמירת התהילים מלבד היותה מצווה הדומה ללימוד כל חלק אחר של התורה, התקבלה בעם ישראל כאמצעי התפילה הטוב ביותר. בכל מצב, בטוב או חלילה בפחות טוב, בגלות או בארץ ישראל, מהווה ספר התהילים אמצעי התפילה שלנו. פרקי התהילים המגלמים את המגוון העצום של תפילות דוד בן ישי, קולעות למטרה לכל צורך ותפילה אפשריים שלנו.

למה להתפלל דווקא מתוך התהילים?
ספר התהילים אינו רק כתובת לתפילותינו האישיות אלא גם חלקים נרחבים מתוך שלושת התפילות שנקבעו על ידי חכמינו ז"ל להתפלל בכל יום, נלקחו מתוך ספר התהילים. כל פסוקי דזמרה, אשרי יושבי ביתך, שיר של יום, תפילת הלל הנאמרת בראש חודש הם בעצם פרקי תהילים ועוד ביטויים ממנו נשזרו בתוך משפטי תפילה אחרים. כך, שספר התהילים הינו ספר התפילות היהודי וככזה מומלץ מאוד להתפלל מתוכו, למרות שבוודאי שיש להוסיף בסיום אמירת הפרקים תפילה אישית.
בנוסף לכך, סגולה נפלאה וגדולה ידועה לאמירת פרקי תהילים על חולה או בעת צרה אחרת, שבזכות כוחם הרוחני הגדול של פסוקי התהילים והעומק הצפון בהם הם מסוגלים לפעול ישועות גדולות למען המתפלל. בעקבות זאת, התקבלו בעם ישראל פרקים מסוימים לאומרם למען חולה, בעת אזכרת נשמות או על פי ימים.

מה עושים עם המילים הקשות? יש עניין להבין אותן?
חשוב לזכור אמירת תהילים אינה פעולה מכנית שאמירה של פסוקים בלבד יכולה לפעול ישועות, אלא היא כמו תפילה שלנו שעליה נאמר "תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה". לכן ברור כי יש עניין וחשיבות גדולים להבין את פירוש המילים ולהתרכז בהן בעת אמירתן ולא לומר את התהילים בהיסח הדעת.

מה עדיף: ללכת לשיעור או לומר תהילים?
עם כל המעלה הגדולה והסגולה הנפלאה של אמירת תהילים, העיסוק בלימוד תורה מקיף ועיוני מהווה את עיקר העיסוק של העם היהודי מדורי דורות ומקבל את החשיבות העליונה במעלה. העיסוק בתפילה ובתהילים מקבל גם הוא את מקומו וכבודו, אך אם יש לך התלבטות אם ללכת לשיעור תורני או לומר תהילים ויש לך את הכוח והריכוז לשמוע שיעור איכותי, עדיף לעשות זאת מאשר לומר תהילים.