יעקב לוסטיג
פורים בפתח! אסור להחמיץ! תתפללו על הדברים החשובים לכם.
יום הפורים הוא יום קדוש ונשגב. זהו יום שבו אין מקום להוללות ולהתנהגות פרועה ברחובות העיר. עלינו לשמוח, לחגוג בראש חוצות, אבל לעשות זאת בעדינות המתבקשת מיהודי ירא שמים.
בספרי החסידות זוכה יום הפורים לייחס מיוחד, ונקבע כ"עת רצון" – כלומר זמן שבו התפילות שאנו מתפללים, מתקבלות לרצון לפני בורא העולם.
חשוב לזכור שהתפילה חשובה בכל עת, אבל ישנם זמנים מיוחדים שבהם יש "עת רצון", ומי שזוכה מנצל אותם כראוי כדי לבקש מהקדוש ברוך הוא את כל צרכיו וענייניו.
חכמנו זכרונם לברכה אף אומרים כי בפורים, "כל הפושט יד – נותנים לו". כוונתם המקורית היא בפשטות שכשאנו באים לקיים את מצוות 'מתנות לאביונים", ולתת צדקה לעני, אנחנו לא צריכים לתחקר אותו כמה הוא עני ואם מגיעים לו כספי צדקה, אלא כל מי שפושט יד ומבקש צדקה, אנחנו יכולים לתת לו את ה'מתנות לאביונים' – אלא אם כן ידוע לנו בבירור שהוא לא באמת עני.
בספרדי החסידות ביארו את דברי חז"ל גם באופן נוסף: בפורים, "כל הפושט יד", כל מי שמבקש בקשה מהקדוש ברוך הוא "נותנים לו", הוא מקבל את כל חפצו שהוא מתפלל עליו.
בהקשר זה, אף מובא משל יפה לאדם שהמלך התחייב להכניס אותו לאוצרותיו, ולאפשר לו לאסוף במשך שעה שלמה ככל שיספיק.
כשהתקרב המועד חשש המלך שהאזרח ינצל את ההזדמנות וירוקן את כל אוצר המלך מהכסף האוצרות הטמונים שם, ולכן פיתה אותו המלך לשתות יין חזק ומשכר בזמן שהוא נכנס לאוצר המלך, ומחמת השיכרות הוא שכח לאסוף כסף וזהב, ויצא בסופו של דבר בידיים ריקות.
כך הוא הדבר גם לגבי יום הפורים. זהו יום חשוב כל כך, שבו אנחנו יכולים לפעול גדולות ונצורות בעזרת התפילה שלנו, ולכן יש לנו טרדות רבות ביום זה, מנהגים משונים של ריסוס ספריי שלג ופיצוץ חזיזים, מצווה לשתות יין ולהשתכר, וכל זה כדי שלא נבקש יתר על המידה. אבל החכם עיניו בראשו ומי שרוצה שיתקבלו תפילותיו, דואג לשמור על צלילות מלאה במהלך הפורים, וגם אם הוא שותה יין כדי להשתכר, הוא עושה זאת מתוך מחויבות לקיום ההלכה ולא מתוך רצון לפרוק עול ולהתנהל בצורה חסרת אחריות.
ויהי רצון שנזכה להתפלל כראוי, ושיתקבלו התפילות שלנו לרצון לפני בורא העולם.