האם התורה מנמיכה נשים?

האם התורה מנמיכה נשים?
הכוונה שהיא מוציאה את האישה קטנה ליד הגבר, לדוג' בברכות השחר הגברים אומרים "ברוך שלא עשני אשה" והנשים אומרות "ברוך שעשני כרצונו" כאילו הגבר אומר תודה הקב"'ה שאני לא אישה, והאישה אומרת תודה שעשית אותי האופציה השניה, כאילו ברירת מחדל.
עוד דוגמא היא הירושה, הבכור מקבל פי שניים מהרכוש והבכורה לא.
אני לא מתכוונת לתפילין או צניעות, את הנושאים האלה אני מבינה.
חשוב לי לציין שאני לא פמניסטית וקיצונית ובדעות שלי.

תודה.
יעל

שלום,

אני מודה לך מאד ששאלת, כך את מאפשרת לי לעקור טעות כל כך נפוצה וכל כך מקוממת בתרבות המערבית, אין עוד מקום בעולם שנותנים לאשה מעמד כל כך נעלה ונכבד כמו ביהדות!

השאיפה והכמיהה של כל יהודי הוא לגאולה שבו עתיד ה' לעשות מחול לעם ישראל שבו כל יחיד יוכל לומר באצבע הנה זה אלוקינו קוינו לו ויושיענו.
הספרים מבארים את הסיבה שלעתיד לבא המעמד יהיה במחול, כיון שבמעגל כל אחד עומד קרוב לה' המצוי במרכז המעגל במרחק שוה מחברו,
כל אחד יראה בחוש ברמה של להצביע באצבע, כי הוא קיבל תפקיד מרכזי שרק הוא יכול להשלים בדרכו שלו, ובלעדיו המעגל לא שלם
כל אחד יוכל לומר הנה זה אלוקינו קוינו לו ויושיענו, והוא יראה כיצד דרכו היחודית, ארגז הכלים התואם שקיבל, הם הביאו את הגאולה השלמה.

לגופו של ענין ביהדות יש הבדל בין הנשים לגברים, כיון והנשים מטבען קרובות הרבה יותר לבורא עולם, ואילו הגברים יותר רחוקים וצריכים מאמץ יותר גדול כדי להתקרב אליו, ולכן הם זקוקים ליותר מצות כדי שיוכלו למלא את תפקידם נאמנה.
אנחנו מודים לה' שכל אחד קיבל את התפקיד המתאים לנשמתו האישית, ואת הכלים המתאימים לו ע"מ שיוכל למלא את תפקידו בשלמות.
כך מסביר המהר"ל מפראג את הפסוק 'נשים שאננות', כיון שהן יותר שאננות ובטוחות שיגיעו לגאולה השלמה, שהרי מלכתחילה הן יותר קרובות לכך, וממילא המאמץ והתיקון הנדרש מהן קטן יותר.
הרב חיים ויטל גדול המקובלים בכל הדורות, מבאר שהברכה שעשני כרצוני פירושו שעשני קרוב יותר לרצון של ה' יתברך.
דוקא אצל הגבר הסיכוי רב יותר שח"ו הוא יכשל ולא ימלא את תפקידו נאמנה, ולכן תיקנו חכמים שהגבר לא יברך על המצות שקיבל כדי שיוכל למלא את יעודו נאמנה, 'שעשני גבר', אלא רק על דרך השלילה 'שלא עשני אשה'.
[זו גם הסיבה שאנחנו לא מברכים שעשני ישראל או שעשני בן חורין, כיון שיש לנו חשש שמא ח"ו נכשל ולא נמלא תפקידנו כישראל או כבן חורין נאמנה, ולכן תיקנו שנברך רק על דרך השלילה].

בתרבות המערבית ההערכה לכסף חוצה גבולות, ומשכך ההערכה לעבודה גברית המביאה קריירה כספית גבוהה בהרבה מתפקדים נשיים כגון אמא מסורה אשה וניהול הבית.
ביהדות הכסף הוא עול, יש קללה של בזעת אפך תאכל לחם, ולכן אנחנו צריכים להגיע לכסף, אך הוא לא מטרה ותכלית, ובודאי לא כבוד. ואילו הכבוד וההערכה לאם היהודיה ולתפקידה הטבעיים מרקיע שחקים.
בלשון חכמים על הגבר מוטלת העול להביא חיטים לפרנס את אשתו, והאשה מאירה את עיניו מהחיטים שהביא.
ביהדות אדם שקיבל ירושה נחלה בלשון התורה, הוא קיבל תפקיד לעבוד את האדמה ולהפוך אותו לדבר רוחני. הוא קיבל עול ומחוייבות.
כשאדם נפטר מוטלת על בניו החובה להמשיך את תפקיד האב. ולכן נקבעו דיני ירושה, על מי מוטלת חובה זו. עול וחובה זו אינה מוטלת על הבת, תפקידה הוא להאיר את הבית שהיא הקימה בעצמה, ועל בעלה מוטל העול הכספי.

זה נכון שאדם שירש עושר שמח ומאושר, אך הוא בעצם קיבל תפקיד לא קל, ואם הוא לא מתאים לכך, הוא עוד יצטער על רגע הזכיה בירושה, וכפי שהזהיר שלמה המלך החכם מכל אדם, "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו". לא קשה למצוא לא מעט עשירים שבמבט נבון נוכל לומר עליהם שהעושר מרחיק אותם מהאושר.
כולנו תפילה שנזכה לחיים של אושר ועושר, אך לא פחות שנזכה למלא את תפקידנו ויעודנו נכונה.

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א