חשוב שתדעי כי ילד יהודי שבוכה אלוקים בוכה עמו

בעיצומה של שבת חתן

הצדיק רבי שמשון פינקוס היה רב הקהילה בעיר אופקים. מתוקף תפקידו היו פונים אליו בכל עניין הקשור לצורכי הקהילה, בענייני תורה והלכה, וגם כאשר היה צריך לעזור למשפחות מעוטות יכולת, או לאסוף כסף עבור חתן וכלה יתומים וכדומה, מעשים גדולים של גמילות חסדים נקשרו בשמו ותמיד היה קשוב לצורכי קהילתו ולכל הפונים אליו.

אבל לא רק למען 'דברים גדולים' בלבד נתן עיניו וליבו לשאת את העול באהבה וברצון, ובצדק זוכים לתשומת ליבו המרובה. גם לעניינים שהיו נראים 'פעוטים', ובכללם גם עבור נצרכים פעוטים, הקדיש את מלוא תשומת ליבו, גם בזמנים גדולים שממלאים את כל חללי הלב, ואינם מניחים לעסוק ב'זוטות':

מנהג מעניין נקט בשבתות ה'עלייה לתורה' של בניו, שבתות אלו בהם חתן העומד להינשא או נער לקראת ה'בר מצוה' עולים לתורה והציבור זורק עליהם סוכריות כמנהג ישראל: תכף עם שוך סערת השלכת הסוכריות ואסיפתן במרץ בידי ילדי המתפללים, היה הוא עצמו מתרוצץ בידיים מלאות סוכריות שהוכנו לשם כך מתחילה, ושאלתו בפיו: "מי לא קיבל? מי לא הצליח לתפוס?" וכך, בתוך המולת האיחולים הלבביים המופנים לעברו ובעצם הרגשות הגואים בשמחה, מצא את הפנאי לחפש בין ספסלי בית המדרש ילד יהודי, שעיניו התרות אחר סוכריות נשכחות בפינה חבויה, מלאות בצער על כי לא עלה בידו למלא בהן את כיסיו בממתקים. ליבו הרחום לא יכול היה לשאת גם את הצער הזה.

יפה אמר אחד מבני הקהילה, כי הדבר מזכיר לו סיפור שרבי שמשון עצמו היה מספר בהתפעלות: הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ז"ל פסע פעם ברחוב, ובדרכו פגש בילדה קטנה בוכייה. הוא ניגש אליה, כופף את שמונים שנותיו לעברה ושאל "למה תבכי?" וכשהילדה השיבה לעומתו בקול בכי שחברותיה צחקו על השם שלה, כאב לבו והגיב: "אמרי להם, כי אני אמרתי שהשם שלך יפה מאוד!", ולא זז משם עד שנרגעה ורוחה שבה אליה…

 

למנוע בכי של תינוק יהודי

ביום בהיר שב יהודי פלוני אל ביתו שבתפרח, והבחין על השולחן במרכז הדירה בפתק בלתי מוכר, ובו נכתב: "שמעתי את התינוק בוכה, נכנסתי, ונתתי לו בקבוק שתייה שהיה על השולחן. על החתום: שמשון פינקוס".

"תבין, לא יכולתי להמשיך בדרכי!", הסביר לו משנפגשו למחרת פנים אל פנים, "כאשר קול בכי תם של תינוק עלה באוזניי".

מעשים שבכל יום. הלב נצבט מכאב של הזדהות, עם הקול התינוקי הטהור המעיד על מצוקה, אבל מתגברים וממשיכים הלאה בשטף החיים. יש בהחלט צרות גדולות יותר, אבל רבי שמשון לא פטר את העניין בצורה פשוטה כזו, אלא ניגש אל דלת הבית שמשם נשמע הקול, נקש פעם ופעמיים שוב ושוב, ומשווידא כי אין איש בבית פסע פנימה אל התינוק הממרר בבכי, ומשחיפש ואף מצא את המשקה העשוי להרגיעו פנה והלך לו לדרכו, בהותירו אחריו פתק התנצלות…

 

 השכינה בוכה יחד עמו

בכיו של התינוק ההוא נגרם בשל היסח הדעת של ההורים, אך במקרה אחר הניחו תינוק בכוונה תחילה לבכות ללא הפוגה:

היה זה באישון לילה. בכי ממושך שהפר את הדממה, הצליח לנתק את הרב שמשון מתלמודו לשעה קלה. הוא חידד את שמיעתו, וכשהצליח לזהות את מקור הבכי שבקע מבניין סמוך, התקשר אל אותה משפחה ושאל אם הוא יכול לעזור, ולהשיג דבר מה העשוי להשקיט את הבכי הממושך. נקל לשער כי נכון היה לנסוע עד מרכז הקניות שבבאר שבע, או אף למקום המרוחק משם ככל שיידרש, למען התינוק הסובל.

אך לא. האם שמעבר לקו לא הוטרדה כלל מן הבכי, והודיעה בשלווה כי בכוונה תחילה מותירה היא את עוללה לצווח, על מנת להקנות לו כבר מינקות הרגלי משמעת ברורים. "לא חסר לו דבר", הסבירה, "שבע התינוק ונקי, ואין לו סיבה לבכות". עניין של שיטות חינוך…

רבי שמשון נזעק: "אינני רוצה להתערב בענייני חינוך, אבל חשוב שתדעי כי ילד יהודי שבוכה הרי השכינה בוכה ומצטערת עמו"…

בכלל, מעידה בתו: "בעיצומן של סוגיות לימוד תורה מורכבות, שהיה ניכר כי אבא עסוק וטרוד בהן כולו, וכל רעש אחר שבבית לא היה בכוחותיו להפריע את כוח ריכוזו, הרי בכי של ילד היה מצליח לנתקו ממחשבותיו. במקרים כאלו, כשלא היתה אפשרות שהדבר ייעשה על ידי מישהו אחר, היה קם מעם תלמודו וניגש להרגיע את הבכי, ולדאוג שאת מקום הבכי יכבוש החיוך".

 

טלפון מתחת החופה

גם בעיתות לחץ או בפסגת רגעי שמחה, שמר מקום מיוחד בליבו כדי לזכור תמיד את הזולת, איך להיטיב עימו ולעזור לו. בכמה מקרים התגלתה רגישותו הגדולה לזולת במלוא הדרה:

בשמחת נישואי אחד מבניו, נבצר מאחד מחשובי הקהילה ליטול חלק בשמחה, עקב כאבי גב חריפים שמהם סבל במשך תקופה, ואילצוהו לשכב אין אונים מיוסר במיטתו.

והנה לעת ערב בהתקרב זמן החופה, צלצל הטלפון בביתו, והקול המוכר המשתפך ובוקע מן השפופרת, בא לו כמים קרים על נפש עייפה: "שלום, מדבר שמשון פינקוס. רציתי לספר לך שזה עתה נסתיימה החופה ותודה להשם אנו בשמחה גדולה. אברך אותך שתהיה לך רפואה שלמה בקרוב ויהיה לך כל טוב!"…

לתומו, סבר האיש כי שיחת הטלפון המרגשת והבלתי צפויה, היתה פרי יוזמתו של אחד מידידיו כדי לעודדו במצבו הרגיש, ולרגע לא עלה על דעתו שרבי שמשון עצמו הוא זה שיזם את השיחה בשעה כה גדולה עבורו, אלא שבירור שערך העלה שאמנם כך היה.

תכף לאחר שהסתיימה החופה, וטרם לחיצות הידיים וברכות ה'מזל טוב' מהקרובים, נראה רבי שמשון כמחפש דבר מה, וכשהבחין באחד ממקורביו ביקש ממנו שיביא לו פלאפון, ולאחר מכן שאל מה מספר הטלפון של יהודי פלוני. חייג אליו בזריזות, ורק משהרעיף על ראש ידידו ברכות ועידוד, נפנה לברך ולהתברך מפי בני המשפחה והמחותנים.

כיצד הצליח לזכור בעיצומם של רגע ההתרגשות את מצבו של הידיד, ולהגות רעיון כה מוצלח, לרוממו ולשמחו? אין זאת אלא שמלבד הראש הפיקח שבו נתברך, פעם בו לב, אולי פיקח עוד יותר…

 

ההרצאה לאחר חצות לילה

לפני כמה עשרות שנים הגיע ארצה עולה חדש מאמריקה, שהתמחה ברפואה טבעית ובזיהוי מחלות ואלרגיות באמצעות בדיקת גלגל העין, ובא להתגורר באופקים.

משום מה לא היה ספק בליבו, שהרבנים באזור מגוריו החדש ישמחו להעשיר את ידיעותיהם בנושא שבו התמחה, ולהחכים בתורת מבנה העין והדברים הרבים שניתן לזהות דרכה. ברשותו היו אף שקופיות ייחודיות המסייעות להבנת הנושא.

הוא פנה, אפוא, לרבי שמשון, סיפר אודות תחום התמחותו, והביע את רצונו להנעים לרבני המקום בהצגת השקופיות, בליווי הסברים מפורטים וממצים.

הרב פינקוס שהבין כמה חשוב הדבר עבורו, ניסה לחשוב מחשבות כיצד יעלה בידו לקבץ קבוצת מאזינים שיואילו להקדיש מזמנם היקר למענו (האיש עמד על כך שהשומעים יהיו בעלי רמה והבנה מוכחים…).

לאחר בירורים, שב אליו רבי שמעון בידיים ריקות: "הזמן היחיד שניתן לקבץ כעשרה משתתפים בלי לפגוע בסדרי לימוד התורה בישיבות שלהם, הוא בשעת ליל מאוחרת של מוצאי שבתות", אמר לו. אולם הלה לא נרתע מן השעה והסכים להעביר את ההרצאה בחצות של מוצאי שבת.

וכך היה. רבי שמשון בכבודו ובעצמו ליקט אחד לאחד את עשרת השומעים הנבחרים, בני תורה נכבדים, ובשעה היעודה התקבצו ובאו לשמוע מה בפיו. ברם תכף עם תחילת ההרצאה התגלתה "בעיה קטנה",  התברר שהאיש בקושי מסוגל להוציא מפיו שתי מילים רצופות בעברית, ואילו 'קהל המאזינים' אינו מבין את שפת האנגלית שבפיו. מה עושים?

פשוט ביותר. הרב דיבר והבין אנגלית נעמד תכף לצידו והציע בטבעיות: "אני אשמש כמתורגמן".

וכך התנהל לו האירוע, כשהוא משמיע כמה מילים, ורבי שמשון מתרגם את הדברים מאנגלית לעברית. ההרצאה הסתיימה קרוב לאחת אחר חצות…

"לימים הבנתי כי ההרצאה שלי לא ממש עניינה את המשתתפים", סיפר אותו יהודי יקר, "וגם אם ההתמחות שלי חשובה ותועלתית, להם- לא היה שום עניין לשמוע אודותיה. ורק רגישותו הנדירה של הרב פינקוס שלא ידעה גבולות, שברה שיאים של הבנה והטבה".

 

(מתוך הספר- 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו')

 

 

5 דברים שידעת או לא ידעת על רבנים

 

  • התואר 'רב' שמור במקור למי שהשקיע שנים ארוכות מחייו בלימוד מעמיק של ההלכה, עד שהוסמך לרבנות ומעתה הוא יכול לפסוק שאלות בנושאים הלכתיים.
  • עם זאת, כיום נהוג לכנות אנשים בעלי רקע תורני "רב", גם אם הם אינם מוסמכים לפסוק הלכות. כך למשל ראש ישיבה, או אפילו 'אברך כולל' מהשורה מכונים לפעמים בתואר "רב", אבל בדרך כלל הם לא באמת רבנים, אלא יהודים תלמידי חכמים שיש להם ידע תורני נרחב, אשר אינו כולל הסמכה לרבנות. בקהילות מסוימות נהוג לכנות בתואר "רב" גם מורים בתלמוד תורה, שמלמדים את הילדים תורה.
  • חשוב לדעת: לא כל אדם חרדי הוא רב, גם אם יש לו זקן ארוך והוא לובש בגדים שנראים לכם כבגדים של רב. אם אתם רוצים לשאול אותו שאלה הלכתית, כדאי שתבררו קודם לכן אם הוא אכן רב, ואם לא, תוכלו לבקש ממנו שיפנה אתכם למישהו שכן מוסמך לענות שאלות
    בנושאים הלכתיים.
  • עם זאת, יש שאלות פשוטות, שכל אדם שומר מצוות יודע לענות עליהן, ואין צורך לשאול רב לשם כך, כמו למשל הלכות שבת בסיסיות, דיני אבלות בסיסיים, כיצד יש להתפלל ועוד. כל יהודי שומר מצוות ישמח לעזור לכם בשאלות מסוג זה.
  • ממי אפשר לבקש שיברך אתכם, ועל מי אפשר לסמוך? זאת שאלה שקשה לענות עליה בקצרה, וחשוב שנזכור שחכמנו זיכרונם לברכה לימדו אותנו "לא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך", כלומר אפילו אנשים פשוטים יכולים לברך זה את זה, ולברכתם יש משמעות.
    לגבי השאלה על מי אפשר לסמוך: צריך להפעיל את הראש. אם אתם רואים שמישהו מנסה לנצל אתכם, דורש ממכם סכומי כסף תמורת עצה או ברכה, או מנסה לנצל אתכם בכל דרך אחרת, כדאי שתתרחקו ממנו.
    למרבה הצער פועלים לא מעט רמאים ושרלטנים, המציגים עצמם כצדיקים וכמקובלים גדולים, ובאמת אינם אלא מאחזי עיניים שמנצלים את חוסר הידע של אנשים תמימים. אל תהססו להתרחק מהם, ואם יש לכם ספק, זכרו שברכה ועצה תוכלו לקבל גם מרבנים אחרים, שלא יגבו ממכם כסף או ינצלו אתכם בדרכים אחרות.

 

אני לא מתכנן להיות רב גדול, כמה אני צריך ללמוד?

אני לא מתכנן להיות רב גדול, כמה אני צריך ללמוד?

יעקב לוסטיג

 

לא מעט נערים מתלבטים בשאלה הזאת. מצד אחד הם רוצים להתחזק בשמירת המצוות,

אבל מצד שני, הם לא מבינים למה זה חייב להיוך כרוך בלימוד תורה. הרי הוא לא מתכנן

להיות רב גדול, אז למה צריך לשבת כל יום ליד הספרים וללמוד עוד ועוד? ובכלל, הם שומעים

על אברכים שלומדים בישיבות ובכוללים, ומשקיעים בלימוד התורה את רוב שעות היממה.

למה זה חשוב כל כך, מה שה נותן להם?

הרב שמואל הורביץ, מרבני 'אחינו', מסביר:

בראש ובראשונה צריך לדעת שהסביה שבשבילה יהודי בא לעולם, היא כדי לקיים מצוות.

לימוד התורה, מעבר לכך שזו מצווה גדולה וחשובה בפני עצמה, זה גם השער לקיום המצוות.

מי שאינו לומד תורה, איך הוא יכול להיזהר שלא לעבור על ההלכה? איך הוא יכול לקיים

מצוות בהידור? קחו לדוגמה אדם שרוצה לקיים מצוות סוכה. הוא בונה סוכה, שם עליה סכך,

מקשט אותה בקישוטים נאים וכו', אבל אם הוא בנה אותה מתחת לגג או מתחת לעץ, זה לא

שווה כלום. מי שלומד תורה יודע שסוכה חייבת להיות תחת כיפת השמים. סוכה זה רק דוגמה

אחת, אפשר להביא עוד אלפי ורבבות דוגמאות לאנשים שרוצים לקיים מצווה, אבל לא יכולים

לקיים אותה כי הם לא יודעים איך עושים את זה בפועל. וכי נעלה על הדעת ללכת ל'רופא' שלא למד

רפואה? האם נוכל לסמוך על טייס שלא למד איך מטיסים מטוס? בוודאי שלא! אותו הדבר גם לגבי

לימוד התורה, כל אחד צריך לדעת לפחות את הבסיס ההלכתי, כדי לקיים את המצוות כמו שצריך.

אבל יש בלימוד התורה עוד חלק, חשוב לא פחות. בואו נתבונן רגע, מה זה התורה. זה הרי חכמה

אלוקית. התורה הקדושה היא דבר שהקדוש ברוך הוא בעצמו כתב, בחכמה עצומה שאנחנו לא מצליחים

אפילו להבין את ההיקף שלה, כי אין לה סוף. כבר אלפי שנים יהודים לומדים תורה ועדיין אפשר לחדש

בה חידושים נפלאים שלא נשמעו מעולם.

כל מה שכתוב בתורה זו אמת מוחלטת. זה לא כמו המדעים האחרים שמשתנים עם השנים.

אם תקחו ספר פסיכולוגיה שלומדים היום באוניברסיטאות, תראו שהוא שונה שינוי עצום מהספרים שכתב פרויד

למשל. פרודי נחשב לאבי תורת הפסיכולוגיה, אבל רוב התיאוריות שלו הופרכו והפכו ללא מקובלות

באקדמיה המודרנית. התורה לא השתנתה. אנחנו לומדים ומאמינים בדיוק כמו שהיו היהודים לפני אלף

ואלפיים שנה. בתורה יש את כל החכמות, יש בה מתמטיקה, יש בה פסיכולוגיה, יש בה אסטרונומיה,

בוטניקה וזאולוגיה. וכל מה שכתוב בה זו אמת מוחלטת. כשאנחנו לומדים תורה, אנחנו מתחברים לחכמה

האלוקית, אנחנו סופגים מהתורה ערכים נעלים, היא מטהרת את הנפש שלנו, מוציאה את הפסולת

ומכספיגה אותנו בקדושה. יש בה, בתורה, כח סגולי עצום, שהופך אדם אכזר לרחמן, אדם טיפש לחכם,

אדם גס הופך לעדין. לימוד התורה הופך אותנו לאנשים טובים יותר, הוא משביח את האישיות שלנו,

ומקרב אותנו לאבינו שבשמים.

סטפן קארי הוא הרבי שלי

אוהד אטינגר על האיש עם 'קרסולי הזכוכית', שנפצע פעם אחר פעם ונחשב לשחקן כושל, שהצליח להפוך למלך הבלתי מעורער של ה-NBA, רק בזכות כח הרצון • מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו.

קוראים לו סטפן קארי, והוא שחקן כדורסל, רכז בקבוצת גולדן סטייט ווריורס בליגת ה-NBA ובנבחרת ארצות הברית שנחשב לאחד השחקנים הטובים בעולם.
הוא צובר 'שלשות' בקצב מעורר השתאות. הוא עדיין צעיר לימים, רחוק מסיום הקריירה שלו, ובכל זאת הוא מחזיק בשיא של הזמנים מבחינת מספר השלשות שהוא צבר וידוע בזכות הקליעה האבסולוטית גם ממרחק רב. הוא מצטיין גם בשליטה בכדור, במסירה ובאסיסטים.
"בעונת 2011/12 סבל קארי מפציעה חוזרת בקרסול והחמיץ את רוב המשחקים", כותבים אוריאל דסקל ורון גורדון במוסף 'כלכליסט'. "בפגרה עבר שני ניתוחים ועלה חשש שהקריירה שלו תסתיים מוקדם מהצפוי. אף על פי כן באוקטובר 2012 האריכה גולדן סטייט את חוזהו בארבע שנים תמורת 44 מיליון דולר. זה אמנם הרבה פחות מהארכה לחמש שנים תמורת 80 מיליון דולר, שלה היה זכאי לפי התנאים המקוריים, אך גם כך הגדירו הפרשנים את החוזה החדש הימור גדול, שטוב יותר לקארי מלקבוצה. הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, בוב מאיירס, אמר בשעתו: "נדע רק במשך הזמן אם זה נכון, אבל מבחינתנו שמנו 44 מיליון דולר על השולחן כדי להראות את האמון שלנו בו. זה מראה על האמונה שלנו בבריאות שלו".
לקארי היה חלום להפוך לכוכב בכדורסל, אבל התנאים הפיזיים שלו לא התאימו. ב-NBA הכוכבים הם ענקים מארץ הנפילים, כשאתה אינך מתנשא לגובה של שני מטרים ויותר אתה בבעיה. התברר גם שהגוף שלו אינו מסוגל לשאת את המאמץ הרב, ומכאן הפציעות החוזרות והנשנות. אבל קארי לא וויתר, הוא חרק שיניים והחליט שהוא יהיה כוכב בכדורסל ויהי מה. הוא התאמץ, חזר, שינן, ביצע תרגילים, הלך למומחים שייעצו לו ולאורך כל הדרך המשיך לעבוד קשה עד שהגיע לתוצאה המדהימה.
"קארי שוקל 86 ק"ג, המתפרשים על 1.91 מטר", כותבים השניים ב'כלכליסט'. "הוא האנטיתזה לאבטיפוס של כוכב ה־NBA של שנות ה־2000: נמוך מהשחקן הממוצע ב־15 ס"מ ושוקל בערך 20 ק"ג פחות ממנו. הוא לא התקבל לקבוצת הקולג' של וירג'יניה טק ונאלץ לשחק עבור דיווידסון, מכללה לא מוכרת יחסית. ל־NBA הגיע כגארד השלישי שנבחר בדראפט (בחירה מס' 7). הוא הבין שהוא לא יוכל להתחרות באתלטיות של רוב השחקנים, אז הוא מצא לעצמו נישה שבה הוא היה יכול להיות הכי טוב: זריקה מקו השלוש אגב תנועה. בשנתיים האחרונות התבסס מעמדו של קארי כזורק השלשות הטוב בהיסטוריה.
"לפי "ESPN סיינס", קארי צריך רק 0.3 שניות כדי לעצור בזמן ריצה ולעלות לזריקה — המהיר בליגה. הוא גם משחרר את הכדור מהר הרבה יותר מכל שחקן בהיסטוריה — 0.4 שניות, שזה 0.6 שניות לפני שיגיע לשיא הקפיצה שלו. לכן הכדור משתחרר בזווית של 50־55 מעלות, גבוה בהרבה מהממוצע של 45 מעלות. הסיבה לשחרור הזה היא שקארי נמוך מיריביו, וזה עובד לטובתו. הקשת היפה והגדולה שהוא מייצר מגדילה את סיכויי הקליעה ב־19%. זה המון.

"לשם השוואה, קארי נמוך, חלש ואפילו אטי יותר מלברון ג'יימס. בשיאו ג'יימס מגיע למהירות של 32 קמ"ש. קארי מסתפק ב־30. לכן המשחק שלו תלוי בקבלת החלטות ובזריזות. בזמן שהוא משחרר את הכדור ב־0.4 שניות, לברון אפילו לא מתייצב לזריקה. לכוכב קליבלנד לוקח 0.56 שניות לשחרר את הכדור, פער של 40%. קארי גם עושה קרוס־אובר (הטעיה עם כדור) בפחות מרבע שנייה — ונהנה מהיכולת לייצר לעצמו קליעה ברמות שלא נראו בעבר".
מה חושבים הפרשנים?
"קארי המציא כדורסל חדש, בזכות יכולות קליעה לא נורמליות ומטווחים לא נורמליים", אומר גילי מוסינזון, כדורסלן עבר ופרשן בהווה. "מעולם לא היה שחקן שקלע באחוזים כאלה מטווחים מטורללים כאלה, ואף שחקן לא הפך את זה לנשק העיקרי שלו. היכולת לקלוע ממקומות שאיש לא חשב שאפשר לקלוע מהם היא נשק שמשנה את המשחק. זה גם מאפשר לקבוצה שלו, גולדן סטייט, לשחק כדורסל עם נמוכים ולשנות את הליגה שבמשך שנים התבססה על עוצמות ואתלטיות. קארי זה הכדורסל החדש".
אז זהו אנחנו לא במדור הספורט, ועם כל זה ברגע אחד שחשבתי עליו אמרתי וואווו, זהו: קארי הוא הרבי שלי…
וכל זה למה?
כי אמרתי לעצמי, רגע אחד, תסתכל מה אפשר ללמוד על חשיבותו של כח הרצון, ולא פחות מכך על
חשיבותה של הדבקות במטרה.
פתגם עממי ידוע קובע ש"אין דבר העומד בפני הרצון". ובכן, לא בטוח עד כמה הפתגם הזה מדוייק במאת האחוזים, אבל ללא ספק ברוב המקרים הוא די מוכיח את עצמו, וכשאנחנו באמת רוצים משהו בכל הכח, אנחנו גם משיגים אותו.
בשבוע שעבר פגשתי את אורן, שסיים את הצבא והחליט יום אחד, שנמאס לו מהעולם החומרי הזה, נמאס לו מהבלאגן של הרדיפה אחרי הכסף, התאוות והחיים ה'כאילו' יפים, והוא אמר לעצמו בוא נתחזק קצת ביהדות.
ואז הוא אומר לי: האמת, רציתי להתחזק ואולי אפילו ללכת קצת ללמוד בישיבה, להרגיש קצת 'רוחני' אבל פתאום הרגשתי שבעצם אין לי כח.. לאן, אני יכול כבר להגיע? לאילו הישגים? 'עזוב אותך', אין לי סיכוי…
ואז נזכרתי בכח הרצון של סטפן קארי, ואת ההישגים שלו, אמרתי לו 'אורן' תלמד מקארי, וזה יתן לו את הכח לשנות את חייך ולהקדיש את חייך ללימוד התורה. תתחיל לשקוד בתלמוד, אל תתחשב בכך שהכישרון שלך אולי לא מספיק חזק, שהזיכרון לא משהו, ושהיצר הרע מאיים לגבור עליך בנוק אאוט. תיצמד לספרים הקדושים, תלמד תלמד ותלמד עד שתהפוך לגאון עצום, כי לא הכישרונות, ואפילו לא הנתונים הפיזיים הם שיקבעו לך כמה תצליח. רק כח הרצון הוא זה שיכתיב לך את מהלך החיים. והוא הקשיב, הפנים, והתחיל..
לכן, סטפן קארי הוא ה'רבי שלי'.

צילום: מתוך ויקפדיה

רבני בתי חולים ברחבי הארץ

 

 

שם בית החולים

שם הרב

טלפון

פלאפון

אסותא

הרב חיים יצחק פלדמן

03-7644163

052-7144488

בלינסון

הרב שמואל הרטמן

03-9376043

054-6323175

בני ציון

הרב יוסף זילברפרב

04-8359991

04-8376489

הדסה

הרב משה קליין

02-6776229

 02-6522930

העמק

הרב יגאל ורדי

04-6494388

04-6494457

הרצפלד

הרב רזיאל משה

050-7431842

השרון

הרב שמואל הרטמן

054-6323176

מעייני הישועה

הרב יוסף ברוך הופנר

03-5771156

03-5771177

סוראסקי

הרב רזניקוב אברהם

03-6973130

052-4266008

פוריה

הרב יוסי כהן

050-6267088

רמב"ם

הרב שמואל קפלן

04-8542287

050-2063176

שוהם

הרב דניאל אשרף

050-6261735

שיבא – תל השומר

הרב ישראל סלומון

03-5303347

שניידר

הרב שלמה הרשקוביץ

03-9253034

052-6742722

שערי צדק

הרב משה ח. פלג

02-6666483