5 דברים שידעת או לא ידעת על רבנים

 

  • התואר 'רב' שמור במקור למי שהשקיע שנים ארוכות מחייו בלימוד מעמיק של ההלכה, עד שהוסמך לרבנות ומעתה הוא יכול לפסוק שאלות בנושאים הלכתיים.
  • עם זאת, כיום נהוג לכנות אנשים בעלי רקע תורני "רב", גם אם הם אינם מוסמכים לפסוק הלכות. כך למשל ראש ישיבה, או אפילו 'אברך כולל' מהשורה מכונים לפעמים בתואר "רב", אבל בדרך כלל הם לא באמת רבנים, אלא יהודים תלמידי חכמים שיש להם ידע תורני נרחב, אשר אינו כולל הסמכה לרבנות. בקהילות מסוימות נהוג לכנות בתואר "רב" גם מורים בתלמוד תורה, שמלמדים את הילדים תורה.
  • חשוב לדעת: לא כל אדם חרדי הוא רב, גם אם יש לו זקן ארוך והוא לובש בגדים שנראים לכם כבגדים של רב. אם אתם רוצים לשאול אותו שאלה הלכתית, כדאי שתבררו קודם לכן אם הוא אכן רב, ואם לא, תוכלו לבקש ממנו שיפנה אתכם למישהו שכן מוסמך לענות שאלות
    בנושאים הלכתיים.
  • עם זאת, יש שאלות פשוטות, שכל אדם שומר מצוות יודע לענות עליהן, ואין צורך לשאול רב לשם כך, כמו למשל הלכות שבת בסיסיות, דיני אבלות בסיסיים, כיצד יש להתפלל ועוד. כל יהודי שומר מצוות ישמח לעזור לכם בשאלות מסוג זה.
  • ממי אפשר לבקש שיברך אתכם, ועל מי אפשר לסמוך? זאת שאלה שקשה לענות עליה בקצרה, וחשוב שנזכור שחכמנו זיכרונם לברכה לימדו אותנו "לא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך", כלומר אפילו אנשים פשוטים יכולים לברך זה את זה, ולברכתם יש משמעות.
    לגבי השאלה על מי אפשר לסמוך: צריך להפעיל את הראש. אם אתם רואים שמישהו מנסה לנצל אתכם, דורש ממכם סכומי כסף תמורת עצה או ברכה, או מנסה לנצל אתכם בכל דרך אחרת, כדאי שתתרחקו ממנו.
    למרבה הצער פועלים לא מעט רמאים ושרלטנים, המציגים עצמם כצדיקים וכמקובלים גדולים, ובאמת אינם אלא מאחזי עיניים שמנצלים את חוסר הידע של אנשים תמימים. אל תהססו להתרחק מהם, ואם יש לכם ספק, זכרו שברכה ועצה תוכלו לקבל גם מרבנים אחרים, שלא יגבו ממכם כסף או ינצלו אתכם בדרכים אחרות.

 

300 שנה עברו ועדיין הוא נענש

300 שנה עברו ועדיין הוא נענש

יעקב לוסטיג

 

חכמנו זיכרונם לברכה מזהירים מאוד שלא נעז לפגוע חלילה וחס בכבודם של תלמידי חכמים,

ואף קבעו שמי שמזלזל בתלמיד חכם, "אין רפואה למכתו", כלומר העונש שלו חמור כל כך,

ששום דבר לא יציל אותו מפניו. בהקשר זה ראוי לספר את הסיפור הנורא שאירע עם רבי יוסף

בן דוד אִבְּן לב, המכונה 'מהר"י בן לב'. המהר"י בן לב היה אדם תקיף מאוד, הוא לא פחד מאיש,

ולא נרתע מאיומים של בעלי הון ושררה. כשהיה יושב במסגרת תפקידו כדיין בבית הדין, הוא היה

פוסק לפי ההלכה, לפעמים גם לרעת אנשים עשירים ובעלי קשרים בחלונות הגבוהים של השלטונות.

בשל כך שילם המהר"י בן לב מחיר יקר, כשפעם פסק בדין נגד אדם אלים במיוחד, ובתגובה שכר

האיש רוצחים שכירים שרצחו את בנו של הרב.

פעם אחת אירע מעשה שבו הרב פסק נגד אדם בשם ברוך, שהיה אלים וגאוותן גדול. ברוך כעס מאוד

על הרב שפסק נגדו, וכשיצא הרב מבית הדין המתין לו ברוך ליד חנותו של הבשם – מוכר הבשמים,

וסטר לרב על פניו בעוצמה רבה. במקום היו נוכחים אנשים רבים, אך אלו חששו להגיב, ובמקום למחות

על כבוד התורה ועל הפגיעה הנוראה ברב הצדיק, הם עשו עצמם כאילו לא ראו כלום והמשיכו ללכת.

כל יהודי העיר שמעו על המעשה, ואף אחד לא העז לנזוף בעשיר האלים על מעשהו במכוער.

באותו לילה התרוצץ הבשם בחנות הבשמים, וחיפש אחרי עכבר שחדר לחנותו. תוך כדי שהוא מחפש

אחר העכבר, נפל הנר מידו, ובחנות פרצה שריפה, הודות לחומרים הדליקים מהם מורכבים הבשמים.

השריפה התפשטה וכילתה את רוב בתי היהודים בעיר. התושבים נמלטו החוצה מהעיר העולה בלהבות

אבל האש שהתפשטה במהירות גרמה להרוגים רבים, ולאחר שהושגה שליטה על האש וכובו הלהבות

התברר שכמאתיים בני אדם נספו בלהבות. הטרגדיה הקשה המשיכה גם בימים שלאחר מכן.

בעקבות השריפה פרצה בעיר מגיפה ומאות בני אדם נוספים נהרגו.

**

כ-300 שנים מאוחר יותר, הופיע המהר"י בן לב בחלומו של הצדיק הגדול רבי מרדכי אושמינר,

שהיה ידוע בקרב יהודי ליטא כצדיק וכאיש קדוש מאוד. המהר"י בן לב גילה לרבי מרדכי בחלום,

שהוא נכדו של אותו ברוך הרשע, והודיע לו שלמרות שחלפו כבר 300 שנים, נשמתו של ברוך עדיין

לא הגיעה לתיקונה, והוא סובל סבל רב בעולם העליון. "עליך לעשות תיקון לנשמה של הסבא שלך",

אמר לו הרב, "סע לעיר פלונית, בביתו של הרב שם תמצא את הספר שכתבתי, תלמד בספרי ותשנן

אותו בעל פה, ובכך יגיע התיקון לסבא שלך". רבי מרדכי אושמינר סיפר את הסיפור מאוחר יותר,

כדי שכולם ידעו עד כמה חמורה הפגיעה בכבודו של תלמיד חכם.