שעתיים של רווח

כל העובדים שלי יודעים שבשעה שלוש אין עם מי לדבר. אני יכול לשבת עם לקוח על הזמנה של שישים אלף שקל ופתאום באמצע הכל לעזוב, למה? כי יש לנו מנין של תפילת מנחה, ואני אחד מבעלי המניות החזקים במנין.

רבים מבעלי החנויות והמבקרים ב"דיזין סנטר" שבאיזור התעשייה של בני ברק מתאספים באמצע היום בשעות החזקות ביותר מבחינת מכירות, לתפילת מנחה בקומת הכניסה של הקניון.

איך הוקם המנין? אספר לך. לפני כחמש שנים עליתי לארץ מצרפת, בתחילה שלא הייתי מסודר עדיין בעבודה קבועה. הייתי משתדל לפתוח את היום עם שלוש שעות של לימוד תורה, אולם כשהתחלתי לעבוד בצורה קבועה ממש הרגשתי רע עם העובדה ששוב לא יכולתי להקדיש כל כך זמן ללימוד תורה. אך כידוע המח היהודי תמיד מוצא פתרון. גרתי באותם ימים באשדוד. כל בוקר הייתי עובר בתחנת האוטובוס ומציע לאברכים טרמפ לבני ברק שם הוא גם מקום עבודתי, "בתמורה" לכך שאסיע אותם במכוניתי עד למקום חפצם ממש הייתי מבקש מהם שיאמרו לי דברי תורה בדרך. כך נהגתי גם בתום יום העבודה בדרכי לביתי והנה היו לי כשעתיים של לימוד תורה יום יום.

בחודש אוגוסט לפני קצת יותר משנה אספתי אל רכבי בחור ישיבה צעיר בשם משה, כיון שמיהרתי מאוד נסעתי ישירות למקום עבודתי ב"דיזין סנטר". רציתי לארגן לו מונית משם למחוז חפצו, היה יום חם מאוד וממש אילצתי אותו לעלות אלי למשרד שישתה כוס מים קרים לפני שימשיך לדרכו, תוך כדי שיחה אני מסביר לו למה כל כך חשוב לי שיסע איתי וילמד איתי בדרך, והוא מפתיע ומציע לי שעכשיו בימי החופשה שלו הוא יוכל לבוא ללמוד איתי במשרד מידי יום, ואכן ביום ראשון התייצב משה עם גמרא מסכת בבא מציעא אצלי במשרד ובמשך שלושה שבועות ידעו כל העובדים אצלי שבין אחד לשלוש היומן מלא אני בפגישה חשובה ביותר- – -!

ביום הראשון ללימוד המשותף שאל אותי משה היכן מתקיימת כאן תפילת מנחה? הצבעתי על פינת החדר ואמרתי לו כאן… מה לעשות… . משה הביט בי כאינו מאמין, מה הבעיה הוא אמר תן לי עשר דקות ויש לך כאן מנין. הוא עבר בין החנויות וגייס מנין למנחה, הייתה ממש מריבה בין המוכרים בחנותו של מי תתקיים התפילה, והמנין הפך להיות חלק בלתי נפרד מהקניון.

בכל פעם שמשה בחופשה מלימודיו בישיבה אנחנו קובעים לימוד משותף אצלי במשרד, היית יכול לחשוב שאם אני לא עובד בשעתיים הכי "חמות" ביום אני מרוויח פחות, תתפלא אני רואה שיש לי ברכה מיוחדת בימים האלו, אני אומר לכל בעלי העסקים טיפש מי שלא קובע זמן לשיעור תורה…..

כח התפילה במניין

מאת: משה ויטמן

"במחאה החברתית, היית?" שאלתי את יניב שכני, "כן", הוא ענה. "אז תאמר לי, מדוע היה צורך בכל כך הרבה אנשים יחד?, מה היה רע אם כל אחד היה מוחה מהבית? למה צריך לטרוח ולהגיע עד הכיכר"? לא הבנתי את השאלה – "איך זה היה מועיל אם כל אחד היה בבית, הרי כל העניין בהפגנה הוא שכולם ביחד מוחים ועושים רושם של עניין רציני"? הוא ענה

"יפה" אמרתי לו עכשיו אתה מבין את העניין הגדול של התפילה בבית כנסת. והוא היה המום. 'מה הקשר?' הוא שאל. ואני עניתי לו:

"כמו במחאה החברתית, כך זה גם בתפילה. כשכולם מתאספים יחד להביע את אותן בקשות ולומר את אותם דברים, זהו קולה של הקבוצה, לא קולו הבודד של היחיד. אין הקב"ה מואס בתפילתם של ציבור." "אבל לא רק זאת", הוא המשיך, "כשעשרה יהודים מתאספים לדבר קדושה ובפרט בבית כנסת, השכינה שורה עליהם. כך אלוקים ישמע את תפילתך". שלוש פעמים ביום כולנו מתאספים יחד, בקבוצה של לפחות עשרה, לפנות לקב"ה בתפילה ובבקשה. אנחנו לא באים לבקש כל אחד בזכות עצמו, אלא עם כל הכוח של הקבוצה, הכח של הכלל.

מצוות תפילה בציבור נלמדת בתלמוד מהפסוק "אלוה-ים נצב בעדת א-ל" שממנו למדו חכמים שהתאספות של עשרה יהודים הנקראת "עדת א-ל" גורמת להשראת השכינה עליהם. בספר איוב נאמר "הן א-ל כביר ולא ימאס" מכאן למדו שאין הקב"ה מואס בתפילת "כביר" = ציבור. כוחו של הציבור הוא בכך שאף אם היחיד לכשלעצמו אינו זכאי שתתקבל תפילתו, אולם הציבור כקבוצה זכאים לכך ואינם נמדדים לפי מאזנו האישי של כל אחד ואחד הם ותפילתם נשמעת. לפיכך מובן שיש לחזר אחר התפילה ב"מניין" דווקא, כדי שתפילתינו תתקבל.

חלקים מרכזיים בתפילה אי אפשר בכלל לאומרם אלא בציבור המונה עשרה – "מניין". כך: הקדיש, הקדושה, ברכו, ברכת כהנים ועוד. המקור לזה הוא מהפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מכאן למדו חכמים, שאמירת דברי קדושה – "ונקדשתי", היא רק "בתוך בני ישראל", כאשר הם מפרשים את מובנה של המילה "בתוך" ל"מניין" עשרה מישראל, באמצעות השוואתה למקורות אחרים בתורה. הזכות שלנו לומר דברי שבח וקדושה לקב"ה היא לא בכח מה שאנו לכשלעצמינו אלא מתוך היותינו חלק מהעם היהודי ובכוחו של כל העם, לכן עלינו להתאסף בקבוצה בכדי לזכות לאמרם.

חשיבות רבה ישנה גם לתפילה בבית הכנסת בדווקא. המקום המקודש לעם היהודי מיום שחרב בית המקדש ובו שורה השכינה. אדם שזוכה להתפלל בתוך בית הכנסת הרי הוא כאדם שהגיע לבית המקדש! לכן אף אם אין מניין עשרה בבית הכנסת ואתה מתפלל ביחידות, ישנה עדיפות לתפילה בתוך בית הכנסת על פני תפילה בבית.

מתוך העניין הגדול להתפלל בעשרה, כאשר קורה לפעמים ואתה מגיע לבית הכנסת באיחור ואם תאמר את כל חלקי התפילה, לא תספיק לומר את תפילת העמידה יחד עם שאר המתפללים. עליך להעדיף לדלג על פסוקי דזמרא, בכדי להספיק לסיים את קריאת שמע והברכות שלפניה ושאחריה ולומר יחד עם הקהל את תפילת העמידה. שמתוך מרכזיותה היא זאת שנדרשת להיות בציבור.

כמובן, אין לאחר את זמן התפילה (רשום בלוחות השנה) לטובת תפילה בציבור ואם אדם רואה שיעבור זמן תפילה לפני שיספיק להגיע להתפלל בבית הכנסת, מוטב שיתפלל יחידי בביתו.