יעקב לוסטיג
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, היה אחד מגדולי הדור הבולטים ביותר לפני כמאה שנים. הוא חי בעיירה קטנה ונידחת בבלארוס, אך מצודתו היתה פרושה על פני אירופה כולה, והאירה אף אל היבשות האחרות.
חיבורים רבים חיבר הרב, והבולטים מביניהם הם ה'משנה ברורה', ספר הלכה יסודי ובסיסי בכל בית שומר מצוות, וכן 'חפץ חיים' שעל שמו מכונה הרב 'החפץ חיים'. ספר זה מוקדש להלכות שמירת הלשון, וההימנעות מדיבור לשון הרע.
באחד מחיבוריו הרבים 'תורת הבית' שמו, כותב ה'חפץ חיים' דבר נפלא.
שמתם לב שהדיבור של האדם מורכב למעשה משלל פעולות שונות? כדי לדבר אנחנו מפיקים קול ממיתרי הקול, מוציאים הבל פה שלוקח עמו את הקול ומעביר אותו דרך 'מוצאות הפה'. הוא עובר דרך הגרון, החך, הלשון, השיניים והשפתיים. אלו מעצבים את הקול מפרידים בין ההברות, נותנים להן את הצבע והסגנון, את הניקוד והחיתוך, וכך יוצא הדיבור מפה האדם.
למעשה מדובר במארג שלם של פעולות המתבצעות על ידי הפה שלנו, מבלי שנשקיע בכך מאמץ כלשהו.
זה קצת משונה, כי פעולות אחרות אנחנו יכולים לבצע רק אחרי שהשקענו בהן מחשבה, ואנחנו צריכים להתאמץ קצת או הרבה כדי לבצע אותן.
רק הדיבור זורם בחופשיות, ואנחנו בכלל לא שמים לב לפעולות הרבות הללו שנעשות כביכול מאליהן, מבלי שנתאמץ אפילו מאמץ קל לשם כך.
למה זה כך?
מסביר ה'חפץ חיים', שאם היינו צריכים להשקיע מחשבה ותכנון לפני כל מילה שנוציא מהפה, כיצד עלינו להטות את הלשון ולקמוץ את השפתיים כדי שההברות יצאו בצורה נכונה ומסודרת – הדיבור שלנו היה איטי מאוד.
עם דיבור איטי, איך נוכל ללמוד תורה? כיצד נוכל להספיק ללמוד את התורה כולה? איך נוכל להתפלל לקב"ה שלוש תפילות ביום, אם כל מילה תדרוש מאתנו מאמץ ותכנון אסטרטגי מורכב לפני שנוציא אותה מהפה?
לכן עשה הקדוש ברוך הוא חסד גדול עם האדם, ואפשר לו לדבר בקלות, ללא כל מאמץ מצדו.
אבל מה קורה אם אנחנו חלילה משתמשים במתנה הנפלאה הזאת לדיבורים אסורים? אם אנחנו יושבים שעה או שעתיים עם חברים ומדברים לשון הרע על הזולת חלילה וחס?
אנחנו לוקחים את המתנה הגדולה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, ומשתמשים בה נגד רצונו… מצערים אותו צער רב… גורמים לו כביכול להתחרט על כך שאפשר לנו לדבר מילים רבות בכל דקה, כי בכך הוא בעצם גרם לנו לחטוא בקצב מהיר הרבה יותר.
אז מה עושים?
נזהרים שלא להשתמש בדיבור למטרות לא ראויות. משתדלים לנצל אותו רק לדיבורים חיוביים, לעסוק יותר בתורה הקדושה, לשבח את החברים, להחמיא להם, ולומר רק דברים טובים. כדי שהקדשו ברוך הוא ישמח בנו, ויוסיף לנו עוד ועוד מתנות מאוצרו הגדול והאינסופי.