יעקב לוסטיג
כל אשה נשואה שעוברת תהליך של התחזקות והתקרבות לדת היהודית, תספר לכם שאחד הצעדים הקשים ביותר עבורה הוא עניין כיסוי הראש. ככה, ביום בהיר מפסיקה האשה להתהדר בשיער שאותו טיפחה שנים רבות כל כך, ומצניעה אותו מעין כל? זה בכלל לא קל.
מעבר לעצם הוויתור על השיער ברחובה של עיר, יש גם את העניין ההצהרתי, נשים רבות מרגישות שכשהן מכסות את הראש הן בעצם מודיעו לכל חברותיהן ומכריהן, שהן "דוסיות", כבר לא "קוליות", ושמעכשיו צריך לחשוב פעמיים לפני שפותחים את הפה בנוכחותן.
אז למה בעצם כל כך חשוב לכסות את השיער? האם זו באמת חובה הלכתית? ומה הגבולות? איפה צריך ואיפה לא צריך?
קודם כל חשוב לציין את המובן מאליו: אשה רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה, ולא משנה בת כמה היא. החיוב לכסות את הראש בא יחד עם ברית הנישואין, ונשאר גם אחרי הגירושין חלילה, או במקרה שבו אשה מתאלמנת, בר מינן.
איפה נוהג החיוב לכסות את הראש? בכל מקום שהוא לא הבית שלך. כשאת יוצאת לחדר המדרגות, צריך לכסות את הראש, בחצר הבית, במקום שאנשים זרים יכולים לראותך אותך, את צריכה לכסות את הראש. כמובן שכשאת יוצאת החוצה לרחובה של עיר, בוודאי ובוודאי שיש חובה לכסות את הראש, בין אם תושבי העיר יהודים ובין אם הם גויים.
אודות החיוב לכסות את הראש בתוך הבית, יש מחלוקת בין פוסקי ההלכה, אך רוב רובם סבורים שמותר ללכת בתוך הבית בראש שאינו מכוסה, כל עוד אין גבר זר שמבקר בבית או מתגורר בו באופן קבוע. אם הגברים היחידים בבית הם, בעלך, הבנים שלך, אחים ואבא, מותר ללכת בראש גלוי, גברים אחרים – אסור, גם אם הם קרובי משפחה, בני דודים, גיסים או שכנים קרובים.
למרות שבבית מותר ללכת עם ראש גלוי, נוהגות נשים רבות לכסות את ראשן גם בבית, וחז"ל מציינים את סיפורה של אשה בשם קמחית, שהבנים שלה היו יפים במיוחד, ושאלו אותה בזכות מה היא זכתה לכך, והשיבה שבזכות שהקפידה מאוד לכסות את ראשה, עד שהשיער שלה מעולם אל היה מגולה, אפילו בתוך הבית.
החובה לכסות את הראש נובעת מכך שהשיער הוא חלק שאמור להיות יותר אינטימי. נשים נוהגות להתייפות בשיערן, ואשה שרוצה להימנע מלהכשיל גברים זרים, משתדלת לכסות את השיער כמו את חלקי הגוף המוצנעים.
עם זאת, כל אשה יכולה ואף צריכה לשמור על מראה מכובד ואף נאה. לכן אין צורך ללבוש 'שאלים', או כל מיני סוגים אחרים של רעלות. החיוב הוא לכסות את שיער הראש, ולא את הפנים. את הרעלות נשאיר לבנות דודינו הערביות.
ישנם סוגים שונים ומגוונים של כיסויי ראש. החל ממטפחות בנדנה וכלה בפאה נוכרית. כל הכיסויים טובים וכשרים, (הרב עובדיה יוסף היה אוסר לחבוש פאה נוכרית), ובלבד שיכסו את השיער כולו (יש שמתירים לגלות מעט שיער סמוך למצח).
ומה לגבי החשש מהחברה? נכון, אולי זה לא הכי נעים בעולם לשנות סטטוס ולהצהיר על עצמך שפתאום הפכת לדתיה, אבל אי הנעימות הזאת תחלוף מהר מאוד, החברות יבינו את השינוי ובתוך ימים אחדים כבר תרגישי בנוח עם המראה החדש שלך, בלי שתצטרכי להתנצל בפני מכרים כאלו ואחרים על הדרך שבה את רוצה לחיות את חייך. סביר מאוד להניח שרבים מהמכרים דווקא יתמכו בך, ויביעו בפנייך את הערכתם על הצעד הזה.
ובנוסף, ממי עדיף שנתבייש? מהחברים בעולם הזה או מבורא העולם ונשמות הצדיקים בעולם הבא?
לצפיה בסרטוני הדרכה לקשירת מטפחות לחצי כאן!
לרכישת מטפחות וכיסויי ראש:
מידע אינפורמטיבי בלבד. מערכת האתר אינה אחראית לטיב ולמחיר, ומביאה את המידע כשירות לקורא.
סיוון רהב מאיר וכיסוי הראש המפורסם
אחת הנשים היותר מפורסמות בחברה הישראלית היא העיתונאית ואשת הטלוויזיה סיוון רהב מאיר.
רהב לא גדלה בבית דתי, ואת היהדות היא למדה בכלל באוניברסיטה, אחרי שהתעניינה ולמדה באופן עצמאי בשנות העשרה המאוחרות. את הליך החזרה בתשובה שלה היא עשתה בעודה מפתחת קריירה תקשורתית מכובדת, ואת כיסוי הראש החלה ללבוש אחרי שהתחתנה, כשעם ישראל התרגל לראות אותה על מסך הטלוויזיה על בסיס יומיומי.
כיסוי הראש לא רק שלא עצר את ההתקדמות שלה, אלא להיפך, הפך כמעט להיות הסמל המסחרי של סיוון. היא אחת הדמויות המוכרות ביותר בישראל, ואף אחד לא מצליח לדמיין איך היא היתה נראית בלי כיסוי הראש…
