יעקב לוסטיג
חכמנו זיכרונם לברכה קבעו כי יום לפני פורים, יצומו כל עם ישראל, וצום זה נקרא 'תענית אסתר'.
הצום הוא בי"ג באדר, כך שגם תושבי ירושלים וערים אחרות שבהן חוגגים את יום הפורים בט"ו באדר, מקיימים את התענית ביום י"ג, שהוא ערב פורים בכל המקומות האחרים. ביום י"ד באדר אסור לצום, אפילו למי שמתגורר במקום שבו חוגגים את הפורים רק למחרת.
זמן התענית הוא מעלות השחר של י"ג באדר, ועד צאת הכוכבים. בלילה שלפני התענית מותר לאכול ולשתות כרגיל, אך מי שכבר שכב לישון 'שינה של קבע', כלומר תכנן לישון את שנת הלילה שלו במלואה, והתעורר לפני עלות השחר – אסור לו לאכול כי הוא כבר קיבל על עצמו תענית בזמן שהלך לישון.
עם זאת, מי שהתכוון מראש לקום לפני עלות השחר, כדי לאכול ולשתות לפני הצום – יכול לעשות זאת ללא חשש, ובלבד שהתכוון לעשות זאת לפני שנשכב לישון.
בשונה משאר הצומות, בתענית אסתר מותר לשמוע מוזיקה, להתקלח, להסתפר ואפילו לעשות מסיבה לילדים שאינם חייבים בתענית. זאת, משום שתענית אסתר מוגדרת 'תענית של שמחה'.
ולמה אנחנו צמים בתענית אסתר? זכר לצום שצמו כל בני ישראל, על פי הוראתה של אסתר המלכה, בעת שנגזרה עליהם הגזרה הקשה, כשביקש המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים במלכות אחשוורוש.
כתבו חכמנו הראשונים, שהסיבה שבגינה אנחנו צמים ביום זה, היא כדי שנזכור שכשעם ישראל נמצא בצרה, והוא צם ושב בתשובה לאבינו שבשמים – הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו ומבטל את כל הגזרות הקשות.
המנהג הוא להמשיך את הצום אל תוך הלילה, ולשבור אותו רק אחר תפילת ערבית וקריאת המגילה בליל הפורים, במקומות בהם מקיימים את יום הפורים בי"ד באדר. עם זאת, מי שקשה עליו להמשיך את הצום, יכול לאכול ולשתות עם רדת הליל, לאחר צאת הכוכבים, ורק לאחר מכן להתפלל ערבית ולשמוע את קריאת המגילה.
אנשים הסובלים ממחלה כלשהי, או תלויים בתרופות אנטיביוטיות או כרוניות, פטורים מלצום בתענית אסתר. כך גם נשים הרות ומניקות, וכל מי שהרופאים הורו לו שלא לצום.