'מר ישראל' מקריב את הקריירה לכבוד התורה

אבא

במהלך גלישה סתמית ושגרתית באתר הסקופים 'רוטר' צדה את עינינו ידיעה שמבחינתנו היא החשובה ביותר מבין כל החדשות העולות באתר.

מורדי הרוש, צעיר ישראלי שמשקיע את רוב שעות היום שלו בפיתוח הגוף, מנצח בקרב קשה מאוד את היצר הרע, ומוריד אותו ב'נוק אאוט'.

וכך הוא כותב בפייסבוק שלו:

"אבא שבשמיים אני עושה את זה למענךבקושי רב אני מוותר על החלום שלי, ואני מבטל את התחרות שלי בספרד

הסיבה לכך זה שהתחרות אמורה להתקיים בשבת וזה מתחבר גם לחג שבועות שזה במוצ"ש.

ופה התחיל לערער בי משהו בתור אחד ששומר שבת,

הרגשתי כבר מצפון אם אני יתחרה גם בשבת וגם בחג שבועות שזה זמן מתן תורה,

למרות שכן התכוונתי להתחרות בתחרות בשבת, התחלתי למצוא לעצמי כל מיני סיבות.

תכננתי לקחת מלון קרוב לתחרות בשביל שאני לא יצטרך לנסוע ברכב בשבת, ובעיקרון לא הייתי אמור לחלל שבת פיזית,

למרות שלהתחרות בשבת זה כן חילול שבת, אבל הכבוד והתהילה של התחרות הזאת עיורו אותי

אבל מה שעצר אותי זה החג שבועות, אני לא יעמוד על הבמה בזמן מתן תורה בזמן שעם ישראל קיבל את התורה… 

תודה רבה אבא שבשמיים שפתחת לי את העיניים… 

אני יודע בוודאות שהשכר שלי בשמיים יהיה ענק על זה שויתרתי על משהו שכל כך רציתי להגשים אחרי הרבה שנים של עבודה קשה!

 

כצפוי תגובות הגולשים מעורבות.

אלו שמכירים בערכה וקדושתה של השבת מצדיעים לו ומברכים אותו מעומק הלב.

גם מבין אלו שאינם שומרי שבת, ישנם שמעריכים אותו על ההקרבה האישית. אדם שמקריב את הקריירה למען ערכיו ראוי להערכה!

ויש גם את מי שמזלזלים ובזים לו ולנו, שומרי השבת, אבל אנחנו לא נרתעים מהם, ומתפללים שיום יבוא וגם הם ידעו להעריך את קדושתה האדירה של שבת המלכה.

המגיב הראשון כותב תחת הניק 'צוק איתן': "יבורך מפי עליון. קידוש השם!!!!", הוא מגיב.

כותב בכינוי 'טומי לפיד' כותב לו "המסת את לבי".

'סמי הכבאי' מברך ומזכיר "זהו הניצחון האמיתי",

'סלקטור' מלא ביטחון ש"הכל יחזור בכפל כפליים", ומדגיש שמדובר בקידוש שם שמים.

'מעיד נאמן' סבור שהשבת תביא לו ברכה בעמלו, הגולש 'סלט' מסתפק במחמאה "איזה גבר",

וכן הלאה המגיבים ברובם המוחלט מלאי הערכה והתרגשות מההקרבה האישית של אדם שאינו מגדיר את עצמו כדתי או חרדי, ובכל זאת יודע לכבד את היום הקדוש שבו קיבלנו תורה מסיני.

קורונה – איך נזהרים מהנגיף? יש הנחיות מיוחדות ליהודים?

יעקב א. לוסטיגמן

 

המגפה כבר כאן. זאת עובדה מוגמרת. קבוצה של 39 תיירים מקוריאה הדרומית ביקרה בארץ, ולאחר ששבה לקוריאה התברר כי 31 מהם היו חולי 'קורונה'.

המשמעות: אין שום ספק שלפחות אחד מהתיירים נדבק בנגיף עוד לפני שהם יצאו מקוריאה הדרומית והגיעו ארצה. כשהיו בארץ, הם היו צמודים זה לזה במשך שבוע שלם, וכך נדבקו כמעט כולם במחלה.

אם הם הדביקו זה את זה, כמעט בטוח שהם הדביקו גם אזרחים ישראליים. נהג האוטובוס והמדריך שליוו אותם כל השבוע בוודאי היו חשופים לנגיף, ויש סיכוי סביר שהם נדבקו, וכך גם ילדים, נערים, וגם מבוגרים ששהו איתם במקומות שונים, כמו במצדה בה הם ביקרו, במערת המכפלה ובמקומות נוספים.

במשרד הבריאות מניחים שהנגיף כבר בארץ, ובהתאם לכך נדרש כל אזרח להתחיל ללמוד את כללי הזהירות.

כתבנו כאן את השאלות הנפוצות והחשובות ביותר עם התשובות עליהן, אבל לפני כן הרשו לנו לשאול שאלה אחת שנוגעת רק לנו, היהודים:

  • מה מזכיר לנו נגיף קורונה לגבי 'זיהום סביבתי'?

הנגיף הוא יצור קטן כל כך, עד שאי אפשר לראות אותו אפילו באמצעות מיקרוסקופ רגיל, וכדי לצפות בו צריכים המומחים להשתמש בציוד אלקטרוני משוכלל מאוד.

כשאדם נדבק בנגיף, בתחילה לא נראה עליו סימן כלשהו. הוא לא השתנה, ואפילו אינו סובל מחום או שיעול.

אבל האדם שנדבק בנגיף, הופך לפצצה מתקתקת, הוא צועד ברחובה של עיר כאחד האדם, וללא ידיעתו הוא מפיץ את המחלה ומדביק בה אנשים אחרים, בהם גם אנשים שעלולים למות ממנה חלילה וחס.

לכן, כשאנחנו שומעים שיש מדינה שבה יש אנשים רבים עם הנגיף, משרד הבריאות מזהיר אותנו שלא נבקר בה, שלא נתקרב אליה, ושכל מי ששהה בה צריך לבדוק את עצמו במשך שבועיים, לראות אם הוא לא נדבק חלילה, לפני שיצא לרחובה של עיר. כדי שלא לסכן אחרים.

בדומה לנגיף הקורונה יש 'נגיף' מסוג קצת שונה. היצר הרע. גם הוא בלתי נראה, אפילו לא באמצעות ציוד משוכלל מאוד. אדם שעושה עבירות נראה כמו אדם רגיל, אנחנו לא יכולים לראות שום שינוי על הפנים שלו, על צורך ההליכה או דרך הדיבור שלו. אבל בפועל הוא חולה, והוא מדבק את כל מי שבא בסביבתו. כשאנחנו ליד אדם שאינו הגון, ושסובל ממחלה רוחנית, אנחנו צריכים להיות זהירים מאוד כדי שלא נידבק ממנו חלילה.

ועכשיו נחזור לנגיף קורונה .

אז מה באמת אנחנו צריכים לדעת? יש הרבה מאוד מידע באתר של משרד הבריאות ובמקומות נוספים, אבל לכאן ליקטנו מתוך דף המידע של משרד הבריאות, את המידע הכי מעשי והכי רלוונטי:

  • איך בני אדם נדבקים בנגיף?

ישנה העברה של הנגיף קורונה מאדם לאדם, ככל הנראה בחשיפה להפרשות מדרכי הנשימה בעת עיטוש או שיעול.
טרם הוברר עד כמה המחלה מדבקת, אך בשלב זה נראה כי רמת הדבקה דומה לפחות לזו של נגיף השפעת.
עדיין לא ברור האם אנשים יכולים להדביק לפני הופעת תסמינים של המחלה, או שההדבקה מתחילה להתבצע רק לאחר הופעת התסמינים אצל החולה המדבק.

  • איך אוכל לדעת אם נדבקתי בנגיף חלילה?

סימני המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה דומים לאלו של שפעת: חום, שיעול, קוצר נשימה וקשיי נשימה.
למעשה, לא ניתן להבדיל בבדיקה קלינית בין הדבקה בנגיף הקורונה לבין מחלות נשימתיות אחרות.
רק באמצעות בדיקת מעבדה אפשר לדעת זאת בוודאות.

המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, לתסמונת נשימתית חמורה, לאי ספיקת כליות ואף למוות חלילה וחס.
אחוז הסיבוכים הקשים מכלל הנדבקים טרם הוברר.

  • קורונה – עד כמה זה מסוכן?

הנתונים המפורסמים מסין מצביעים על כך שברב המקרים מדובר במחלה קלה.
עד 20% מהחולים המאובחנים מפתחים סיבוכים ושיעור התמותה הינו כ-2% מהחולים. ניתן להניח כי לא כל החולים בסין מאובחנים.

לא ברור גם מהם גורמי הסיכון לפתח מחלה קשה.
על פי המידע כעת, נראה כי המחלה קשה יותר בקרב מבוגרים ואנשים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון וממחלות כרוניות.

  • אם הייתי ליד מישהו שחולה בקורונה, מה אני צריך לעשות?

במקרה של מגע הדוק עם חולה מאומת במחלה, יש להיכנס לבידוד בית על פי ההנחיות ולדווח על כך למשרד הבריאות כמחויב על פי חוק באמצעות טופס מקוון או המוקד הטלפוני "קול הבריאות" 5400*.
במקביל יש לפנות טלפונית לרופא המטפל או למוקד קופת החולים להתייעצות.
אילו שהוחלט לגביהם שאכן היו במגע הדוק נדרשים לפעול לפי אותן הנחיות המומלצות לחוזרים מסין ומהמדינות הנגועות בנגיף – בתשובה הבאה.

  • אם הייתי בסין, יפן, קוריאה הדרומית, סינגפור, תאילנד או מקאו, מה אני צריך לעשות?

​בידוד בית למשך 14 יום מהיציאה ממקום זה.
הבידוד והודעה על כך למשרד הבריאות מחויב על פי חוק.
מי ששהה בסין חייב לנהוג לפי הוראות אלו גם אם עבר בה רק במסגרת טיסת קונקשן, בשאר המדינות המוזכרות בשאלה ההוראות חלות רק על מי ששהה בתוך המדינות עצמן.
מי שנשאר רק בשדה התעופה אינו מחויב לנקוט באמצעים אלו.
כמו כן צריך להתקשר ל מוקד 101 של מד"א ולדווח על חזרתך ממדינה הנגועה בנגיף.

  • מה עושים בבידוד מחשש להידבקות בווירוס הקורונה?

אין לצאת מהבית.

יש לשהות בחדר נפרד מאוורר היטב עם דלת סגורה.
יציאה מהחדר תהיה רק לצורך פעולות הכרחיות ולזמן קצר ככל הניתן, תוך כדי כיסוי הפה והאף במסכת אף-פה או בבד.
במידה וישנם מספר מבודדים באותו משק בית, הם יכולים לשהות יחד באותו חדר.
במידה וכל בני הבית נדרשים לבידוד, אין כל מגבלות מיוחדות בתוך הבית.

צריך לשטוף ידיים במים וסבון או לחטא אותן בחומר חיטוי אלכוהולי לפני ואחרי הכנת אוכל, לפני אכילה ולפני ואחרי שימוש בשירותים.
במידה ועל הידיים יש לכלוך נראה לעין, יש להעדיף שטיפה במים וסבון על פני חומר חיטוי.
עדיף להשתמש בניירות חד-פעמיים לייבוש הידיים.

במידת האפשר, יש להשתמש בשירותים נפרדים.

יש להקפיד על כיסוי הפה והאף בעת עיטוש או שיעול, בעדיפות אל תוך מטפחת חד פעמית או מרפק מכופף.
זאת על מנת למנוע את פיזור הנגיף.
מיד לאחר מכן, יש לשטוף ידיים במים וסבון או לחטא אותן בחומר חיטוי אלכוהולי.

אם הופיעו חום או תסמינים נשימתיים, ובכל בעיה רפואית, יש לפנות למוקד 101 של מד"א.

  • מה אנחנו לומדים מהווירוס הזה?

כמו שאמרנו בהתחלה, הווירוס הוא אמיתי מאוד, אבל הוא גם משמש כמשל. מהווירוס אנחנו צריכים ללמוד כמה עלינו להתרחק מהעבירה.

היצר הרע מפתה אותנו לדברים קטנים, חטאים לא מורגשים כאלו, שאחרי שעברנו עליהם חלילה וחס אנחנו לא מרגישים שום שינוי.

אבל חכמי המשנה לימדו אותנו ש"עבירה גוררת עבירה".

חטא אחד קטן, מביא אחריו עוד חטא קטן ועוד אחד, ואז, לאט לאט החטאים גדלים, בקצב איטי מאוד, עד שהאדם החוטא מוקף פתאום בעבירות מכל עבר, הוא שקוע בתוך הטומאה, ואז הוא כבר חולה מאוד.

אבל אל יאוש, גם מי שכבר שקוע בחטאים חלילה וחס, עדיין יכול לקבל 'תרופה', כלומר לחזור בתשובה, להתוודות על חטאיו ולכפר עליהם.

אבל זה כבר נושא למאמר נפרד…

מה זה היצר הרע הזה, והאם הוא קשור לשטן?

בטח שאלתם את עצמכם, האם יש בכלל דבר כזה שנקרא יצר הרע? ואם יש אכן דבר כזה, מה זה בדיוק?

אנסה לענות תשובה:

בתורה נאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א), ובדברי חז"ל ובשאר ספרות הקודש מוצאים אנו רבות התייחסות ליצר הרע. אם כן, ללא ספק היצר הרע הוא אכן דבר אמיתי וקיים.

כשמדברים על יצר הרע, מתכוונים לכוח ולמשיכה החומרית והתאוותנית שיש באדם. נסביר בעזרת השם עניין זה ביתר הרחבה:
כל יהודי מורכב מגוף ונשמה. גוף הכוונה הן לגוף החומרי שלנו והן לחלק הנמוך של הנפש שנמצא בתוכנו, אשר מושך אותנו להנאות הגופניות. נשמה הכוונה לחלק רוחני אלוקי גבוה הנטוע בנו, חלק אשר נמשך רק לרוחניות, לקדושה, לעשיית רצון ה' יתברך ולדבקות בבורא עולם.
מכיוון שהגוף והנשמה סותרים ומנוגדים זה לזה, ישנה מלחמה עיקשת ביניהם. כל אחד מהם מנסה למשוך את האדם לכיוון שלו. מלחמה זו היא היא המושג הידוע של מלחמת היצר הטוב עם היצר הרע.

היצר הרע נקרא גם בשם שטן או בשם נחש, וכפי שכתב הספורנו בספר בראשית (ג', א'): " והנחש הוא שטן הוא יצר הרע, רב החזק עם מעוט היותו נראה". ישנם גם כינויים נוספים ליצר הרע, כגון שונא, מלך זקן וכסיל ועוד.
ליצר הרע ישנה גם יכולת להכנס לתוך מישהו אחר ודרכו להחטיא את האדם, דהיינו שהוא יכול להכנס למישהו אחר ולגרום לו לגרות ולמשוך את אותו אדם שהיצר הרע שייך אליו לדבר עבירה.

תפקידנו בעולם הוא להלחם ולהתגבר על היצר הרע, וה"נשק" שקיבלנו מהבורא יתברך בכדי להצליח במשימה קשה זו היא התורה הקדושה. לתורה יש כח עצום בכדי לקדש אותנו ולטהר אותנו מהיצר הרע.

 

כתוספת לדברים, נביא כמה מאמרים על היצר הרע והמלחמה כנגדו מהגמרא במסכת קידושין דף ל' עמוד ב':

♦ "הקב"ה אמר להם לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר (בראשית ד', ז') 'הלא אם תטיב שאת', ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר 'לפתח חטאת רובץ', ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך, שנאמר 'ואליך תשוקתו', ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר 'ואתה תמשל בו'".

♦  "קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר (בראשית ח', כ"א) 'כי יצר לב האדם רע מנעוריו'".

♦  "יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר (בראשית ו', ה') 'רק רע כל היום'. ואמר ר"ש בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר (תהלים ל"ז, ל"ב) 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו', ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, שנאמר 'אלקים לא יעזבנו בידו'".

♦  "בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר (ירמיהו כ"ג, כ"ט) 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע'. אם אבן הוא נימוח, שנאמר (ישעיהו נ"ה, א') 'הוי כל צמא לכו למים', ואומר (איוב י"ד, י"ט) 'אבנים שחקו מים'".

שהשותף שלך לא "ישפשף ידים" בהנאה, 'אלא "יחטוף על הראש"

 לכל אדם יש שותף לחיים: היצר הרע!

מיד עם צאתו לאוויר העולם נרקמת השותפות ביניהם. בידיו של האדם להחליט אם, בסופו של כל יום, השותף שלו ישפשף ידיים בהנאה, או יחטוף על הראש.

מובא בחז"ל מעשה בדיג שהיה דג דגים בים הגדול. בים יש הרבה הפתעות, לעולם אי אפשר לדעת איזו מציאה תיפול לך לידיים.
באחד הימים העלה הדיג ברשתו דג גדול ושמן, נהדר ביופיו, והחליט להביאו מתנה למלך.
המלך התפעל מאוד ממראהו של הדג, וצווה לתת לו, בשכרו אלף דינרי זהב. הדיג שמח מאוד, והחל לטכס עצות ותחבולות כיצד יצליח לשוב ולדוג דג שכזה. מזלו האיר לו פנים וכעבור תקופה לא ארוכה, הצליח לדוג דג שמן ויפה, אף יותר מן הראשון.
הוא החליט שגם הפעם הוא יביא את הדג למלך. אלא שהפעם שומר הפתח לא הניחו להיכנס עד שיבטיח לו, בחתימת ידו, שיקבל חלק ממה שהמלך יתן לו.
גם לאחר ששומר הפתח הניחו להיכנס לארמון, עדין לא תם הסיפור. כדי להגיע אל חדרו של המלך יש לעבור עוד כמה משוכות. יש לעבור דרך הקצין, דרך המפקד, דרך שומרי הראש אף אחד מהם לא הסכים להכניס את הדיג, מבלי שיבטיח לו שיקבל חלק ממה שיקבל מן המלך.
הדיג נאלץ אפוא, לצרף אליו מספר שותפים "לעסק", עד שסוף סוף, זכה לעמוד לפני המלך, ולהראות לו את הדג. המלך התפעל מאוד מיופיו של הדג, שמח מאוד, וביקש לדעת מה מבקש הדיג בתמורה.
השיב הדיג: "אדוני המלך! הפעם אבקש לקבל אלף מלקות, במקום אלף הדינרים, שאדוני המלך נתן לי בפעם שעברה".
"כלום יצאת מדעתך"? שאל המלך. "מדוע לבקש מלקות אם בידך לבקש עושר ומתנות"?
נענה הדיג והשיב: "הפעם יש לי 'שותפים'. ברצוני שכל שותף יקבל 'חלק' במה שקבלתי מהמלך".
אומרים חכמינו: כשאדם נולד, ומבקש להכנס לאויר העולם הזה, בא אליו "השותף", היצר הרע, ואומר לו: "כדי להכנס לכאן – עלינו להיות שותפים: קצת מצוות, קצת עברות. קצת רוחניות, קצת גשמיות. אני אתן לך לקיים כמה מצוות, ובלבד שתאפשר לי לקבל את חלקי, ותעבור גם עבירות".
אין לאדם כל ברירה! הוא חיב "לחתום שותפות" עם היצר הרע!
אבל יש לו אפשרות שלכל הפחות השותף לא "ישפשף ידים" בהנאה, אלא "יחטוף על הראש"!

אדם שנכשל בעברה, נהה אחרי תאוותיו, גרם ליצר הרע, לשותף, להיות שמח! אבל, אומר הזוהר הקדוש, אם אדם בסוף היום, בלילה, טרם לכתו לישון, אומר בכוונה ובמתינות את נוסח הווידוי, ומתחרט בכל לב על העברות שעשה במשך היום – הקב"ה מוחל לו עליהן, וכשמגיע יצר הרע עם ה"חבילה" בידו, ומתחיל להרצות ולמנות את כל החטאים ששותפו עבר במשך היום, הקב"ה מלקה אותו על ראשו, ואומר לו: "הרי על העברות האלו כבר מחלתי לו!"
את כל המלקות שהיה האדם צריך לקבל – מקבל יצר הרע: "צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו" (משלי יא, ח).
כל לילה, בחצות, הנשמות של כולנו עולות למעלה לשמים. גם אם אדם ער – הנשמה שלו עולה למעלה. שם, למעלה, הנשמה חותמת על כל המעשים שהאדם עשה במשך היממה, שמחצות לילה ועד חצות לילה, שנאמר (איוב לז, ז) "ביד כל אדם יחתום". היצר הרע, השותף, מתיצב גם הוא שם ומרצה את העברות שעליהן האדם חותם.
כאמור אדם שהתודה על חטאיו וביקש עליהם מחילה, גורם לכך שהמלקות שהיו צריכות לחול על ראשו עוברות לראשו של שותפו.

(מתוך הספר דורש ציון, פנינים משלים וסיפורים , מדרשותיו של הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א)

מה למדתי משלטי ההכוונה של הנמלים

מה למדתי משלטי ההכוונה של הנמלים

אוהד אטינגר

שלמה המלך מייעץ לנו בספר 'משלי': "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם", כי אכן הנמלה היא סמל לחריצות, ועל אף שמשך חייה הוא בסך הכל כששה חודשים, היא אוגרת מזון לתקופות ארוכות הרבה יותר, כשהיא אומרת לעצמה שאולי הקדוש ברוך הוא יעניק לה חיים ארוכים יותר, והיא צריכה להיות מוכנה גם לאפשרות כזאת.

בעידן המודרני מאפשר לנו המדע המתקדם להבין ולהכיר את אורח חייה של הנמלה, ולהרחיב את מוסר ההשכל שאנו למדים ממנה ומדרכיה. מסתבר שתבונתה של הנמלה היא פלאית. היכולת של הנמלים להוציא לפועל פרויקטים בממדים עצומים ביחס לגודלן, מעוררת השראה. צוותים של עשרות ומאות נמלים פועלים יחדיו מבלי שיוכלו לתקשר זו עם זו בעזרת מכשירי קשר או אפליקציות מתקדמות. שיתוף פעולה מוחלט, הירתמות של הפרט למען הכלל, והרמוניה תמידית – אלו הם סודותיה של הנמלה.

מחקר ישראלי חדש שופך אור על חלקים נוספים בחיי הנמלים. המחקר נערך על ידי ד"ר עופר פיינרמן, מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן, ד"ר אודי פוניו מהמעבדה שלו, וד"ר עמוס קורמן, מומחה לתיאוריה של מדעי המחשב ממכון המחקר הצרפתי CNRS בפריס.

החוקרים שוחחו עם כתב 'הארץ' עידו אפרתי ושיתפו אותו בממצאי הביניים של המחקר שלהם. המידע שחשפו מפתיע ומלמד אותנו שבבריאה שברא הקדוש ברוך הוא, טמונה חכמה עצומה, שגם אלפי שנות לימוד ומחקר לא יספיקו כדי שנוכל להקיף אותה ולרדת לעומקה המלא.

נמלים עושות בחוש הריח שימושים רבים מגוונים. "הן יכולות לסמן באמצעות הריח אזור או מזון מסוים, להפיץ את הריח באוויר בתור גז כדי להזהיר מפני סכנה או למרוח על גופן ריח בעל מסר, כמעין 'סטטוס' שמספר מה הן עושות באותו זמן או לאיזה קן הן שייכות", מסביר פיינרמן. את חלקיקי הריח מפרישות הנמלים מחלקו האחורי של גופן, בתנועה שנראית כפעולת הטלה ומשאירה נקודה זעירה על פני השטח, וניתנת לביצוע גם תוך כדי תנועה מהירה.

ואולם, מה שנראה ברור ונכון עבור הנמלה הבודדת, כותב אפרתי, משתנה והופך מורכב יותר בתרחיש שבו עשרות או מאות נמלים צריכות לנווט את דרכן חזרה אל הקן.

בניגוד לשביל הנמלים "הקלאסי", מסביר פיינרמן, כשמדובר בסחיבה משותפת סימון נתיב החזרה אל הקן נעשה במקטעים קצרים — כמו במשחק "סימני דרך" במסגרתו ילדים עוקבים אחרי חיצים שמצוירים על המדרכה תוך כדי תנועה. הנמלים מסמנות ומחזקות את סימני הריח רק לכמה סנטימטרים קדימה בכל פעם. הן מתקדמות, מסמנות וחוזרות לעזור לחברותיהן בפעולת הסחיבה. בכך הן מייצרות שלטי הכוונה לקבוצה תוך כדי תנועה ומסייעות לנווט את הדרך חזרה.

ואולם, יכולות הניווט של הנמלים אינן מושלמות כשמדובר בסחיבה משותפת. "גילינו שרוב סימני הדרך שהן יוצרות נכונים — אבל לא כולם. זה נובע מההבדל בין נקודת המבט של הנמלה הבודדת לנקודת המבט הקבוצתית. נמלה יכולה לסמן, למשל, נתיב שעובר תחת עלה גדול מבלי להביא בחשבון שהקבוצה לא תוכל לעבור דרכו עם המשא והיא למעשה מוליכה אותן לעבר מכשול. הן לא תמיד יודעות להעריך את תנאי השטח ואת יכולות הקבוצה. צריך לזכור שעבור הנמלים זו אף פעם לא אותה משימה בדיוק — המקום, המרחק, תנאי הדרך והחבילה שהן נושאות משתנים בכל פעם", יוצא פיינרמן להגנתן.
"בניווט המשותף יש לנמלים מרכיב אקראי שנכנס לפעולה, ואחת לכמה 'שלטי הכוונה' (המבוססים על חותמות ריח שהטביעו הנמלים בדרך אל הקן) הן סוטות מכיוון השלט, גם אם הוא מסמן כיוון נכון. זה מנגנון שמתייחס למכלול הרחב של הניווט ולא לכל סמן בנפרד", מסביר קורמן. האקראיות עלולה להתפרש, ובכן, כ"אקראית" וסתמית. אלא שהחוקרים גילו שרמת האקראיות תואמת את שיעור הטעויות בניווט של הנמלים ועל כן מצליחה לאזן אותה. "אנחנו ניתחנו את האלגוריתם של המנגנון ומצאנו שהוא אופטימלי מבחינת מיצוי האפשרויות. משך הזמן שלקח להן להגיע ליעד היה לא רחוק ממשך הזמן שהיה לוקח להן לו כל השלטים היו נכונים", מסביר קורמן.

עכשיו תגידו לי אתם: הכיצד ייתכן שיצור קטנטן כל כך, שמעולם לא למד, ושהיכולת שלו לתקשר עם בני מינו מוגבלת מאוד, הגיע לתוצאות מפתיעות כל כך?

מי שאינו מנסה להתחמק מהתשובה האמתית, יגיע בוודאי למסקנה הברורה מאליה: בורא העולם הוא זה שברא את כל היצורים עם תנאים מתאימים להישרדות ולהתרבות.

אז למה אותנו, בני האדם, הוא ברא חסרים כל כך, וזקוקים לכל כך הרבה לימוד, הכוונה, ניסוי ותעייה?

התשובה היא שאותנו הוא ברא כדי שנתמודד, נתהה, נילחם ביצר הרע, ניאבק בכוחות הרשע ונעשה את רצונו למרות כל הקשיים. כל יתר הנבראים נמצאים פה רק למעננו, רק כדי לשרת אותנו, כל אחד בדרכו הוא. ולכן הם אינם צריכים להתמודד, הם נבראו שלמים ומוכנים כדי שיוכלו לשרת אותנו וכדי שאנחנו נוכל להתקיים בעולם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא, ולעשות רצונו בלבב שלם.

זהו. נגמר לי הכח

זהו. נגמר לי הכח

אוהד אטינגר

קבלו את האיגואנה המדהימה
עשרות נחשים רודפים אחריה. היא נמלטת מנחש אחד בזמן שנחשים אחרים מאגפים אותה מהצדדים, מזנקים לעברה מן המארב. היא מזגזגת ביניהם, מתחמקת פעם אחר פעם אבל זה לא עוזר לה. נחש ארוך ומתפתל מזנק עליה מבין הסלעים ולוכד אותה. הוא נכרך סביבה וחבריו נחלצים לעזרתו. יחד הם מנסים למחוץ אותה למוות כדי שיוכלו לאחר מכן להפוך אותה לארוחה דשנה ומשביעה.
אבל היא לא מוותרת. בכוחותיה האחרונים היא בועטת ודוחפת, דוחקת וזוחלת, עד שהיא מצליחה לחמוק ממלכודת המוות וממשיכה להימלט. הנחשים גם הם לא מוותרים, הם ממשיכים לרדוף אחריה אבל היא מנצלת את החורים שבין הסלעים, ובעודה מזנקת בשארית כוחותיה מעל הנקיקים, נופלים הנחשים בזה אחר זה ונאלצים להסיר אותה מהתפריט של הארוחה המתוכננת.

גם אנחנו כך, זכרו שאף פעם לא אבוד, תלחמו!!! תלחמו!!!
ובסוף תצליחו, אל תתנו ליצר הרע להכניע אותכם, חפשו כל פירצה, גם כשהכל נראה אבוד, ובסוף הישועה תגיע

דמיינו לעצמכם בחור צעיר שמגלה את אור היהדות. זה מתחיל בשיעור תורה קליל פעם בשבוע, ממשיך בהתעניינות גוברת בפרטי ההלכות הנוגעות לחיי היומיום, ולאט לאט מתחילים להופיע סימנים חיצוניים: הליכה לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית, הנחת תפילין מדי בוקר, אמירת קריאת שמע וברכת המזון ועוד.
ההורים לא מתלהבים. האחים והאחיות אפילו קצת מזלזלים. החברים מתחילים להתרחק, או גרוע יותר להטיף לו נגד אורח החיים החדש שהוא בחר לעצמו. בבית הספר זה כבר הופך לסיוט, הגברתנים של הכתה מתחילים להציק קצת, ובתווך עומד לו בחור צעיר ובודד שאינו יודע כיצד להתמודד עם כל הקשיים מולם הוא מתמודד.
אבל יש חלק קשה עוד יותר מההתמודדות החברתית. זהו החלק של מלחמת היצר. יושב לו הבחור בליל שבת, כולם יושבים מול הטלוויזיה, צופים בסרט אקשן סוחף. בחוץ ממתינים לו פיתויים גדולים עוד יותר, ומול כל אלו הוא צריך להיאבק, להילחם, לנהל ויכוחים ועימותים פנימיים.
כבר אין לו כח. הוא מרגיש שעוד רגע קט הוא נכנע ליצר הרע ולשליחיו הרבים, שאינם יודעים אפילו שהם עובדים בשירותו של היצר הרע.
זהו. נגמר לו הכח. הוא מתכוון לרדת על הברכיים, להרכין ראש בבושה ולהודות בכישלונו.

הדברים נכונים הרבה יותר במאבק שלנו מול היצר הרע. הקדוש ברוך הוא, שברא אותנו ושלח את היצר הרע כדי לנסות אותנו, הבטיח לנו שאם אנחנו נאבק מספיק חזק, הוא תמיד יבוא לעזרתנו ויסייע לנו לנצח במלחמה.
יש לך מאבק עם היצר הרע, הוא חונק אותך, ונראה שאין מוצא?
אתה מרגיש אבוד?

זכור שאף פעם לא אבוד, תלחמו!!! תלחמו!!!
ובסוף תצליחו, אל תתנו ליצר הרע להכניע אותכם, חפשו כל פירצה, גם כשהכל נראה אבוד, ובסוף הישועה תגיע

"היצר תופס אותי ומתלבש עלי בכל פעם עם נפילות קשות"

 

שאלה:

שלום כבוד הרב,

אני מתחזק כבר במשך חצי שנה, לאחרונה נפלתי לייאוש גדול ואי חשק, היצר תפס אותי ומתלבש עלי כל פעם עם ​נפילות קשות.

במשך חמישה חודשים שמרתי לחלוטין, ופתאום אני לא מתמודד אפילו יום אחד. גם כשאני לומד גמרא פתאום שוב זה תופס אותי! אני לא יודע מה לעשות הייתה תקופה שבה ממש הרגשתי את הקדוש ברוך הוא איתי ועכשיו פתאום הכל דעך , אני רוצה להרגיש את ה' איתי!!

איך אוכל להינצל מהיצר ומה אוכל לעשות כדי להשיב את האור?!

שמעון

 

 

תשובה:

שלום שמעון!

עליך לדעת שבתהליך הבניה הרוחנית של האדם, אי אפשר להתחמק מתקופות יותר קשות, זה חייב להיות ככה, שיש גם קשיים.

יש תקופות שבהן היצר מתחזק, והרגשת הקדושה פוחתת. זה מצב נתון. כמו שהיממה מורכבת מיום ולילה, אור וחושך, כך גם חיי האדם מורכבים מתקופות של אור ומתקופות בהן מרגישים יותר חשכות.

כל עוד נעבוד את השם רק מתוך חשק והרגשה של קדושה, זה עדיין לא אומר שהאמונה והרצון ללכת בדרך התורה טבועים עמוק עמוק בנפש.

היכן האדם נבחן? הוא נבחן דווקא בזמנים היותר קשים, שם רואים אם האמת טבועה כבר עמוק בנפש, ושום ניסיון לא יזיז את האדם מהרצון ללכת בדרך התורה, או שמא חס וחלילה, כשנעשה קשה, האדם מתייאש ומפסיק להשתדל לעשות את רצון השם.

סיבה נוספת שצריכים גם לעבור תקופות כאלו, היא משום שדווקא בזמנים ההם, כשמרגישים שנמצאים בתוך הבור, בחושך, מרגישים יותר צורך לצעוק אל השם ולבקש ממנו "אנא השם הושיעה נא", וההרגשה הזו שצריכים להישען על אבינו שבשמים ולהתחתן לפניו, מעלה מאד את הדרגה הרוחנית של האדם ומקרבת אותו לבוראו. דווקא דרך ה"מן המצר קראתי י-ה", זוכים ל"לענני במרחב י-ה".

אל תדאג שמעון, מה שעובר עליך זהו תהליך טבעי לחלוטין. מה שהכי חשוב הוא שלא להתייאש, מי שמביא עליך את הקשיים שאתה עובר, זה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וזאת משום שהוא יודע שזה טוב עבורך לעבור את תקופת הניסיון הזו, והוא יודע שאתה מסוגל להתגבר על הקושי.

חלילה מלהישבר מהנפילות והמכשולות, בשמים בוחנים אותנו לא לפי ההצלחות המעשיות שלנו, אלא מסתכלים רק על האם אנו רוצים לעשות את רצון התורה והאם אנו משתדלים בכך. מי שמשתדל לעשות את מה שצריך, הוא אהוב מאד בשמים, ויש לקדוש ברוך הוא המון נחת ממנו. זו הסיבה שכל כך חשוב לא להתייאש, עליך לשמוח מעצם זה שאתה משתדל ושכואב לך אם נכשלת. אתה הרי רוצה ללכת בדרך התורה ומשתדל, וזה מה שחשוב.

השם יתברך תמיד נמצא איתך, גם בזמנים הכי קשים – "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי". נכון שלא תמיד מרגישים זאת, אך הוא וודאי נמצא איתנו תמיד.

יש גם לנצל את התקופה זו לדבר עם השם ולבקש ממנו על כל מה שזקוקים לו. כאמור זה דבר שמאד מקשר את האדם לשם, ומחזק את ההרגשה שהשם אתנו. אתה תראה שעוד יגיעו בעזרת השם ימים נפלאים, ימים עוד יותר טובים וחזקים מאלו שהיו לך עד כה.

ולגופה של שאלה: שאלת איך אתה יכול להינצל מהיצר הרע. הדרך להינצל מהיצר היא דבר ראשון להתרחק מהדברים ומהמקומות שגורמים ליצר להתעורר ולהתגבר, ודבר שני זה לא רק שלא לחשוב מחשבות של היצר הרע – מחשבות לא טובות, אלא גם להשתדל למעט בכלל במחשבות על עצמך ועל הקשיים שיש לך בעניין זה. ריבוי מחשבות שקשורות לפגם הברית, גם אם חושבים מחשבות טובות בעניין זה, כגון כמה זה חמור וכמה זה לא טוב שאני עושה כך וכך, גורמות לאדם להיות "תקוע" בעניין זה ומפריעות לו להשתחרר מהיצר הרע.

כשיש ניסיון צריכים לחשוב קצת מחשבות מחזקות, אבל מיד יש להסיח דעת ולהתחיל להתעסק עם דברים אחרים. ככל שלמדים יותר להסיח דעת מכל מה שקשור לעניין הזה, רק נעשה יותר קל.

לגבי מכשיר סמארטפון כשר תוכל לפנות לחברת נתיב, המספר שלהם הוא: 074-7001717. מומלץ מאוד לעבור בהקדם, כי הסמארטפון הלא מסונן, הוא מתכון כמעט בטוח לנפילות חוזרות ונשנות כפי שיעיד כל מי שיש לו סמארטפון.

 

בהצלחה ובברכה

יעקב

חיסל מחבל ועשה לנו בית ספר

יעקב לוסטיג

זה קרה לו בהפתעה גמורה בלב העיר פתח תקוה. הוא חשד שהאיש הזה מחבל, אבל לא היה בטוח. לפתע שלף האיש סכין חדה וארוכה, ונעץ אותה בצווארו, כשהוא מנסה לרצוח אותו. יונתן היה בהלם כבד, הכאב היה חזק מאוד והפחד עצום, אבל הוא התעשת במהירות, שלף החוצה את הסכין (אל תנסו את זה בבית) ודקר למוות את המחבל שניסה לרצוח אותו.
יונתן לא לבד. באותו היום דווח על אזרח נוסף שהסתדר עם מה שהיה בידו, והציל חיים של אנשים רבים. הפעם אנחנו מדברים על ישי מונטגומרי. הוא ישב על ספסל ליד החוף וניגן בגיטרה האקוסטית שלו, כשלפתע ראה ערבי חמוש בסכין רץ לעברו במהירות ומנסה לדקור אותו. ישי בחן בשבריר שניה את המצב, וקיבל החלטה. במקום להתקפל ולחכות שהמחבל ידקור אותו למוות, הוא מחזיר מתקפה משלו. בתוך רגע הפכה הגיטרה מכלי נגינה מרגיע לכלי נשק יעיל במיוחד.
תיבת התהודה של הגיטרה חבטה בעוצמה רבה בראשו של המחבל, שנאלץ לשנות כיוון ולהימלט על נפשו מפני המחסל עם הגיטרה. ישי יכול היה לעצור במקום ולנשום לרווחה על כך שהוא ניצל ברגע האחרון, אבל לא, הוא שינס את מותניו והחל לרדוף אחרי המחבל כשהוא מזהיר את כול שמדובר במחבל.
12 אנשים הצליח המחבל לדקור עד שהגיע לישי. אחד מהם נהרג וכמה אחרים נפצעו באורח קשה. אבל ישי עצר את מסע המוות הזה כשהוא הופך את המחבל מרודף לנרדף, עד שהגיעו שוטרים וירו בו למוות, משל היה כלב שוטה.
אז קודם כל אנחנו משבחים כמובן את מעשיהם של השניים. אין ספק שגבורתם הצילה לא רק את חייהם אלא גם חיים של אנשים אחרים. אבל אנחנו צריכים גם לומר להם תודה על השיעור המאלף שהם העניקו לנו במעשיהם. הם עשו לנו בית ספר.
למדנו מהם שכשהיצר הרע בא אליך ותוקף אותך, יש לך שתי דרכים להגיב. אתה יכול להצטנף בפינה ולקוות שהוא יעזוב אותך ויעבור לקרבן הבא שלו, ואתה יכול גם להגיב בהתקפה שהיא כידוע ההגנה הטובה ביותר. במקום להתפתל בייסורים ולקוות שהיצר הרע לא יפתה אותך לעשן סיגריה בשבת, 'תראה לו מה זה', תקבל על עצמך ללכת לכל התפילות לבית הכנסת, נראה אותו אז ממשיך לבוא ולהציק לך…
אבל אנחנו לומדים עוד משהו. גם אחרי שהיצר הרע כבר ניצח אותך, הוא כבר נעץ לך סכין בצוואר, בעיקרון אתה כבר שחוט, מת, אין לך כל תקווה, אסור להתייאש. אם יונתן עזריהאב היה מתייאש, היום היינו עולים על קברו ולומדים משניות לעילוי נשמתו. אבל הוא לא התייאש, גם כשהוא כבר היה על סף מוות, אחרי שהוא כבר נדקר בצווארו, הוא השיב מלחמה וניצח את המחבל.
מה זה אומר עליך?
זה אומר שגם אתה יכול!

הקימו מרפאה לגנב שנפצע במהלך 'עבודתו'

חלם כמרקחה. גם הלילה פרץ זעליג הגנב לבית נוסף בעיר, ולא רק שהוא 'גילח' מהוויטרינה היפה שבסלון הבית את כל כלי הכסף, אלא שבדרכו פנימה הוא ניפץ את זגוגיות החלונות והותיר אחריו פתיתי בדולח זעירים ודוקרניים.

"זה לא ייתכן" זעקו כמה מבאי בית הכנסת לאחר תפילת שחרית. "חייבים לעשות לזה סוף. כל לילה הוא שובר חלונות ופורץ לבית אחר. זעליג נלקח אל 'חדר הקהל', שם הוא נכלא עד שיחליטו מה לעשות עמו, וחכמי העיר התכנסו לאסיפה שנמשכה שבעה ימים ושבעה לילות, ובסופה התקבלה ההחלטה הכי הגיונית בעולם.

"כדי למנוע מזעליג הגנב לפרוץ לבתים", הודיע הכרוז בשמם של חכמי העיר, "הוחלט פה אחד שכל תושב בחלם יעניק לו מפתח לדלת הראשית של הבית, וכך לא יזדקק זעליג לשבור עוד חלונות, ובא לחם גואל".

רעיון מבריק! אין ספק!

איך לא חשבנו על זה קודם?!

עברו ימים ושבועות והנה צצה לה בעיה חדשה. חמורה עוד יותר מקודמתה. מתברר שזעליג החל לצלוע, ובפניו נראו חבורות אדמדמות וסגלגלות למכביר. כששאלו אותו התושבים מה קרה, השיב זעליג בעיניים מושפלות שמאחר ותושבי חם נהגו עמו בצורה כל כך יפה, הוא משתדל לגנוב מבתיהם מבלי להעיר אותם. בגלל זה הוא עובד בחושך ומדי פעם הוא נתקל ברהיטים או בקירות, ונחבל פעם אחר פעם.

התכנסו חכמי העיר, ישבו שבעה ימים ושבעה לילות, ובסיומו של סיעור המוחות הממושך הוחלט פה אחד להקים מרפאת לילה שבה יועמדו רופאים הכן להגיש סיוע רפואי לזעליג מייד כשייפצע בפעם הבאה. הרי אי אפשר שהוא יגנוב בלילה, ויקבל את הטיפול הרפואי רק בבוקר. נכון??

עד כאן המשל, ומכאן ואילך הנמשל.

אני, אתה ועוד הרבה אנשים אחרים מתנהגים לפעמים כמו חכמי חלם. 'זעליג הגנב' מהמשל, הוא 'היצר הרע' בחיים האמיתיים. היצר בא אלינו בחשאי, שובר את ההחלטות הטובות שלנו, מפצח את הקבלות הטובות שקיבלנו וגונב לנו מהמצוות והמעשים הטובים, מפתה אותנו ללכת בדרכו הקלוקלת והעקלקלה.

במקום לגרש את היצר הרע וזרוק אחריו אבנים, במקום לתפוס אותו ולכלוא אותו לאורך ימים ושנים בכלא מצחין הרחק מהלב והרחק מהעין שלנו, אנחנו מרחמים עליו ועוזרים לו. קונים מכשיר טכנולוגי שיקל על היצר את העבודה, או לחלופין מתחברים לחבר רע שעוזר לזעליג לגנוב כאוות נפשו. אנחנו נותנים לו את המפתחות ללב שלנו.

אולי באמת הגיע הזמן שנתחיל להתנהג כמו בני אדם אחראיים, ונעניק לזעליג את הטיפול המגיע לגנבים כמותו??

מה בין פרופסור בנאס"א לנקניקיה עסיסית

ד"ר ולוול גרין היה פרופסור לאפידמיולוגיה באוניברסיטה של מיניסוטה. בהמשך הוא נטל חלק בתכנית נאס"א לחקר החיים על המאדים. לא, הנקניקיה לא הגיעה מהמאדים. המתינו בסבלנות בבקשה. דודי, הרב משה פלר, ערך היכרות עם הפרופסור. הם שוחחו הרבה, בעיקר על נושאי יהדות.

יום אחד הרב פלר התקשר לפרופסור גרין ואמר לו. "ולוול, אני יודע שאתה אמור לטוס בקרוב לצרכי עבודה. תעשה לי טובה: לפני הטיסה, תתקשר לחברת התעופה ותזמין אוכל כשר." ולוול השיב: "מה? אתה יודע שאני לא שומר כשרות. אם אני לא שומר כשרות בביתי שלי, מדוע אני צריך לעשות זאת במטוס?"

הרב פלר הסביר שכאשר נוסעים אחרים יראו את הפרופסור המכובד מזמין אוכל כשר, זה יעודד אותם לשמור כשרות. מדוע הם צריכים להפסיד מכך שהוא עדיין לא התחיל לעשות זאת בעצמו?

"תראה, אני בכלל לא בטוח שזה רעיון טוב, אבל אם זה ישמח אותך אעשה לך טובה" השיב ולוול.ד"ר גרין הזמין מנה כשרה וכשהגיע תאריך הטיסה הוא עלה על המטוס. כשהדיילת הגיעה אל המושב שלו, היא הגישה לו מנה רגילה – לא כשרה. הוא כבר התכונן לכך: כחכח בגרונו ואמר: "גברתי, הזמנתי מנה כשרה".

"שמך?"

"פרופסור ולוול גרין".

ראשים הסתובבו. הפרופסור מנאס"א הזמין מנה כשרה! "טוב, אשוב מיד" אמרה הדיילת. בעוד הנוסעים האחרים היטיבו את ליבם במנת עוף ברוטב פרמז'ן, מנגבים את הרוטב העסיסי עם פרוסת לחם, הדיילת נעלמה כלא הייתה. הפרופסור היה רעב; ריח האוכל מסביבו החל לדקור את בטנו. הוא לחץ על הכפתור הקטן וכשהדיילת הופיעה הוא ביקש לדעת "היכן המנה הכשרה שלי?"

"אנו עדיין מחפשים" היא השיבה. כמה דקות לאחר-מכן, אחרי שכל הנוסעים כבר קיבלו את מנתם, שבה הדיילת. "אני נורא מתנצלת" היא אמרה, "כנראה חלה טעות. אין לנו מנה כשרה במטוס".ד"ר גרין כמעט פלט "טוב, תתני לא מנה אחרת". הרי זה לא היה הרעיון שלו. בבית הוא אכל הכול. הבעיה הייתה שכשהוא ביקש מנה כשרה, כל המטוס שמע שהוא מזמין מנה כשרה. מה הם יאמרו אם עכשיו הוא יאמר "טוב, תנו לי מנה רגילה?"

הוא כעס. כעס מאוד. הוא כעס על חברת התעופה. הוא כעס על עצמו שהוא הסכים לשטות המוזרה הזו. הוא כעס על אלוקים, כי המינימום שאלוקים יכל לעשות עבורו הוא לארגן עבורו מנה כשרה במטוס הזה, במיוחד אחרי המחווה הגדולה שהוא עשה עבורו! אבל יותר מכל, הוא כעס על הרב פלר ששיכנע אותו לעשות זאת. והוא החליט שהוא עוד יראה לו. באמצע הלילה הוא נחת בשיקגו, חניית ביניים בת שעה בלבד. הוא נכנס לשדה התעופה, ורק חנות אחת הייתה פתוחה: דוכן למכירת נקניקיות. לא כשרות, כמובן. הם נראו טוב והריחו נפלא. הוא היה רעב, אך יותר משהיה רעב – הוא כעס. הוא החליט להשתמש בטלפון הציבורי עוד לפני שהוא ירכוש את הנקניקיה. הוא יתקשר לרב פלר בגוביינא – כדי להלחיץ אותו באמצע הלילה. אכן, הרב פלר היה בטוח שמשהו נורא קרה.

"כאן פרופסור גרין העצבני שמתקשר אליך משדה התעופה של שיקגו" הוא אמר, "אני חייב לומר לך שלא הייתה להם מנה כשרה במטוס, ואני מת מרעב. אני גם רוצה שתדע שבמרחק חמישה מטרים ממני יש דוכן נקניקיות לא כשרות. לפני שאלך לרכוש לעצמי נקניקיה, רציתי להעיר אותך ולומר לך שאני עומד לאכול אותה. בתוך הלחמניה אשים חרדל, בצל וכרוב כבוש. אחרי שאסיים את הלחמניה הראשונה, אוכל עוד לחמניה!

הרב שתק. אחרי שתיקה בת דקה, הוא אמר. "ולוול, פעמים רבות שאלת אותי מהי נשמתה של היהדות, בסופו של דבר, מה היא אמורה לגרום לנו. אלו כוחות פנימיים בתוכנו היא צריכה לעורר. "הלילה, עכשיו, בשיחת הטלפון הזו, אני עומד לומר לך מהי היהדות. יהדות היא לעבור ליד דוכן הנקניקיות ולא לקנות נקניקיה. היהדות היא לעלות על הטיסה הבאה שלך רעב, אבל לא לאכול את הלחמניה. זוהי היהדות. היתר הוא רק פירוש.

"פלר, אתה משוגע!" הגיב הפרופסור בלי לחשוב פעמיים. "תמיד חשבתי שאתה משוגע, עכשיו אני יודע שאתה משוגע. זוהי היהדות? פלר, בכל לעיסה מהנקניקיה שאוכל, אחשוב עליך ואזכיר את השם שלך. אני אוכל את הנקניקיה לכבודך". והוא טרק את הטלפון.

הוא ניגש אל הדוכן וחיכה לתורו. הוא כמעט הזמין את הנקניקיה בלחמניה, אבל משהו מוזר קרה. הוא ניסה לומר "תני לי בבקשה נקניקיה". הוא רצה, הוא היה רעב, הוא כעס, והנקניקיות… הן היו משהו שלא מהעולם הזה.

אבל הוא לא יכל.

אז, באותו הרגע, הוא הבין. לא, הוא לא גדול יותר מהנקניקיה, וגם הוא לא יודע בדיוק כיצד להתגבר על הרעב המקנן בבטנו. אלוקים הוא זה שיותר גדול מהנקניקיה, והוא צריך לציית למצוותיו. לא בגלל שהוא מפחד, לא בגלל שהוא מתבייש, אלא בגלל שהוא אוהב. וזו היהדות, היהדות כולה

נקניקיה אחת פחות, וחייו של ד"ר גרין השתנו. לנצח.

(יוסי לו בית חב"ד)

חבר, היצר הרע רודף אחריך? 3 טיפים בשבילך!

משה ויטמן
רובנו אם לא כולנו מכירים היטב את הבעיה. אתה מקבל על עצמך קבלה טובה של התחזקות, התברר לך על משהו מסוים שהוא אסור ואתה מעוניין להפסיק לעשות אותו, למדת על חשיבותה של מצווה מסוימת ואתה מתמלא בהחלטה פנימית לקיים אותה ואז, למרות כל הכוונות הטובות, משהו בדרך משתבש. קשיים שלא תכננת אותם, לבטים שפתאום צצים לך בלב וחשק פנימי בלתי מוסבר בדיוק לדבר שממנו אתה מעוניין להתרחק.
רגע לפני שאתה מתייאש, תדע לך: זה לא אתה, זה היצר הרע. ממש כמו כל הכוחות הרוחניים הקיימים בעולם, שחלקם מזוהים בלקסיקון שלנו בשם "מלאכים", ברא אלוקים כוח רוחני חזק שתפקידו הוא לא אחר מאשר להחטיא ולהפיל אותנו. לכוח הזה קוראים שטן או יצר הרע. מטרתו של אלוקים ברורה- לאפשר בחירה חופשית והתלבטות בין "שני צדדים" לבני האדם כדי שבבחירתם בכיוון החיובי הם יוכלו לזכות לחיי העולם הבא בשלמות.
אך מה עושים? איך אנחנו יכולים להתגבר עליו, אם אנו רואים שהוא מצליח להביס אותנו פעם אחר פעם? קבלו שלושה טיפים מן התורה, שנמסרו לנו כדי – לנצח את היצר הרע.
1. בריחה מן הניסיון. לא תמיד זה קל, לא תמיד זה מתקבל ברצון ובהבנה על ידי הסביבה, אבל הדרך הטובה ביותר לברוח מהיצר הרע ולהתחמק מנפילות היא על ידי מניעה ובריחה ככל האפשר מהתחככות איתו.

בתלמוד נפסק כי אסור לאדם לעבור במקום בו קיים חוסר צניעות גם אם יצליח לעצום את עיניו, משום שאסור לאדם להתחכך בניסיונות. לא תמיד זה מתאפשר ולעיתים היצר גורר אותנו לתוך הניסיונות וגם אז תפקידנו להילחם ולהביס אותו, אך במידת האפשר, מומלץ ועדיף לברוח מכל נקודה קשה ומאתגרת ולא לנסות להוכיח לעצמנו או לאחרים שאנחנו חזקים עליו.
2. לימוד תורה. "אם פגע בך מנוול זה – משכהו לבית המדרש" נאמר בתלמוד ביחס ליצר הרע. לימוד התורה מצויד בכוח סגולי שנטבע בו משמיים לקדש ולרומם את האדם ולהביס את רצונותיו ותשוקותיו החומריים המטים אותו לכיוונו של היצר הרע.

בספרים הקדושים נכתב כי אם ידועה לאדם נקודה מסוימת שבה היצר נלחם בו ומנסה להפילו, ילמד את התורה הנוגעת לאותו תחום וכך ינצח אותו. גם נשים או אנשים שאין בכוחם ללמוד, יכולים לקיים את העצה הזו בשני דרכים – לימוד ככל יכולתם- נשים, למשל, יכולות ללמוד הלכות הנוגעות אליהן או לקרוא תהילים, או באמצעות החזקת ידי לומדי תורה.
3. תפילה. "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" אמר אלוקים לעם ישראל ביחס לעבודת ההתחזקות שלהם בתורה ובמצוות והבטיח בכך עזרת שמיים מיוחדת לכל מי שיפתח פתח צר למלחמה עם היצר הרע. לעיתים, נכתב בספרים, תפילה על ההצלחה במלחמת היצר והצלחת ההתחזקות, כמוה כפתיחת פתח שתביא לאדם שפע של סייעתא דשמיא לנצח במלחמותיו עם היצר הרע.

תפילה על רוחניות אינה שבה ריקם הבטיח הרמב"ן אחד מגדולי הראשונים ולכן מומלץ מאוד להוסיף בסיומה של תפילת העמידה, קודם אמירת "יהיו לרצון" תפילה מעומק הלב במילים שלנו על ניסיונותינו ומאבקינו עם היצר הרע.
ורגע לפני סיום, משהו קטן נוסף. "בתחבולות עשה לך מלחמה" אומר הפסוק וממליץ מאיתנו להיות ערניים ומתוחכמים במלחמתנו עם האויב הגדול שלנו – היצר הרע. אחת התחבולות היא – לקבל את הקבלות לאט ובהדרגה. כך, נכבוש שטח אחר שטח, מעשה מתווסף למעשה, עד שנוכל להביט לאחור בגאווה ולראות כיצד הותרנו את האויב הרחק מאחור.
בהצלחה רבה!

אריה דרעי נכשלתי בחטא היוהרה

נכשלתי בחטא היוהרה, ושילמתי מחיר יקר. תגידו ליצר הרע חאלס אל תתחיל איתנו!!!
מפגש מרגש התקיים בין הרב אריה דרעי לאחים גת, ובמהלכו נאמרו דברים נרגשים ע"י דרעי, שכדאי לצפות בהם.
'נכשלתי בחטא היוהרה ושילמתי על זה מחירים יקרים, למדתי ברוך השם,
כל פעם שיבוא אליכם הנודניק של היצר הרע תגידו לו היינו אצל אריה דרעי ראינו מה זה..
אז חאלס אל תתחיל איתנו, לך למישהו אחר.
תשירו עם הצניעות ועם הפשטות שלכם.
אני מקנא בכם.

היצר הרע מטריף אותך? לא נותן לך מנוח, אתה עומד להתפוצץ !!

 

shutterstock_739555726 (Small)

עוד פעם זה קורה לך
שוב ושוב, עוד הפעם אתה באותו מצב
כמה פעמים הבטחת לעצמך לא עוד.. די… אני כבר לא יחזור לזה
והנה שוב ושוב, זה תוקף אותך ללא רחמים
הנה מגיע שוב הרגע הזה

אתה מתמלא באנדרלנין היצר מפתה אותך בכל הסיבות שבעולם, תוקף אותך מימין ותוקף אותך משמאל.

אתה מרגיש שאתה כבר לא יכול.. עומד להתפוצץ…. היצר הרע המרושע הזה חונק אותך, רודף אחריך ולא נותן לך מנוח

ואז בוםםםם

…………..נפלת
מרגיש נורא.. עצוב… מדוכא… ושוב למה למה זה קורה לי
!!!הצילו

? ,אז איך משתחררים מזה

קודם כל צריך להחליט שאתה יוצא למלחמה

כן יוצא למלחמה

אתה חייב לצאת למלחמה נגד מי שרוצה לחסל את החיים שלך בעולם הזה ובעולם הבא

כן, שיהיה לך ברור, היצר הזה, מ-ח-ס-ל  לך את החיים.

עזוב אותך מכל הזוהמה הזאת, עזוב אותך מכל הטומאה הזאת

צא לחיים טהורים ומשוחררים

ובמלחמה כמו במלחמה

אל תתן ליצר להניח לך מארב

אל תתן לו להניח לך מטעני חבלה, שיהרגו אותך

שמור מרחק, ואל תנסה להיכנס לשטח האוייב. מי שנכנס לשטח האויב מחוסל מיידית

אל תיכנס לרשת שלו, כי אתה תיפול

תילחם לא להתחיל ולא להיות באיזור הזוהמה הזאת

! שמור מרחק

? איך מכפרים על העבר ומה עושים בעתיד

אספנו עבורך כמה עצות

דבר ראשון לא להתייאש.

גם אם נפלת זכור אלוקים אוהב אותך בתנאי שתשוב למוטב בכלל ובאמת

? איך עושים תשובה ומכפרים

מתחרטים על העבר, מתוודים לפני בורא העולם, ומקבלים על עצמנו לא לשוב עוד לדרך זו

אך זכור תמיד, אלוקים שבשמים אוהב אותך ומצפה לתשובתך המהירה

גם ביום שנפלת ונכשלת שא עיניך למרום תמיד אפי' שאתה כבר מתבייש ותאמר רבונו של עולם אני מתחרט על כל מה שאני עושה שלא כרצונך ואני מקבל על עצמי להמשיך ללחום עד להצלחה והנצחון הגדול

קבלה עצמית

הנה דברים שכתב בענין הזה הרב שלום ארוש:

הכלל הראשון והתנאי ההכרחי והחשוב ביותר, בשביל שהאדם יתקן את עצמו, הוא – שיכיר את מקומו! שידע שיש לו יצר הרע.

אדם חייב לקבל עובדה זו, למרות שהיא לא לרוחו, ולדעת שכשם שהוא נברא עם ידיים ורגליים וכו', ואין לו שאלות וקושיות על המבנה של גופו, כך הוא נברא עם יצר הרע, ולא צריכות להיות לו שאלות וקושיות על כך. כי הבורא רצה שתהיה לאדם בחירה, לכן נתן באדם יצר טוב ויצר הרע.

ואותם בני אדם שהולכים שבורים, כשרואים שיש להם יצרים רעים, והתגברות של תאוות ומידות רעות – זו היא שטות ממדרגה ראשונה! כך נבראת – ובשביל כך נבראת, שתתגבר על יצרך הרע.

נקבל את עצמנו ונסתכל למציאות בעיניים

זכור זאת היטב! אל תתרעם כנגד ה' ח"ו, על כך שיש לך יצר הרע, כי זה בעצמו היצר הרע הגרוע ביותר. כי יצר הרע הגדול ביותר שישנו, זה הרדיפה העצמית שהאדם תמיד מרגיש שהוא לא בסדר, ואף פעם הוא לא שמח, כי הוא לא יצא ידי חובתו כראוי, והוא שונא את עצמו ונופל לעצבות מחסרונות שלו ומתייאש וכו' – אלא תלמד להכיר את עצמך, שיש לך תאוות ורצונות רעים וכיוצא בזה, ותבקש מה' שיעזור לך להתגבר על היצר הרע שיש לך להגיע ליעוד שלך.

אדם שכל הזמן מתבלבל, כשרואה שיש לו יצר הרע המתגבר עליו, לא יוכל לעולם לתקן את עצמו, משום שהוא אינו מכיר את מקומו, ואינו יודע היכן הוא עומד, ולאן עליו לפנות וכיצד למצוא את דרכו וכו' וכו'.

לכן לא מועילות לו גם העצות הטובות ביותר, שהתורה, שבכתב ושבעל-פה, מלאה מהן, בשביל להיטיב את מעשיו. למה הוא דומה? לאדם האוחז בידו מפת דרכים, אבל אינו יודע את המקומות במפה. ולכן, אפילו בידו המפה המפורטת והמדויקת ביותר בעולם, אין זה עוזר לו, והוא אינו יכול בשום אופן למצוא את דרכו.

ומה גם, שהמפה של דרך התשובה היא קשה לקריאה, ויש בה הרבה נסתרות ומניעות, בפרט לאדם שטעה ונטה הרבה מן הדרך. כי אפילו אדם היודע את מקומו, צריך לעבוד קשה בשביל למצוא את דרכו ולתקן את עצמו. וכל שכן, אם הוא אינו יודע את מקומו, שבוודאי ילך ויטעה, וילך ויטעה…

זו נקודה שחייבים להבין היטב! עד שנעשים צדיקים גמורים, ואין חוטאים כלל, וגם מקיימים את כל המצוות בשלמות, הדרך ארוכה מאוד – כאורך ימי חייו של האדם. וגם אדם רציני ומתמיד, שעושה את כל מה שביכולתו בכדי להגיע לשלמות ולתיקון שלו, בהכרח שהוא יכשל הרבה בדרך; פה הוא יכשל בכעס, וכאן בלשון הרע; וכן התאוות הכרוכות בו באופן קבוע, לא יתנו לו מנוח. וכל זה הוא מלבד הנסיונות הרבים, שיהיו לו בחייו בענייני הפרנסה וכדומה ומבני ביתו וכו' וכו'

(קטעים מהספר בגן האמונה)

עוד בדרכי התשובה עיין כאן

קבל גם 3 טיפים בשבילך כאן

 ואם אתה ממש מכור הנה האתר שיסייע לך להיגמל