אוהד אטינגר
ראש השנה נמשך תמיד יומיים, והשנה הוא מתחיל ביום שבת, או יותר נכון בשישי בערב, ונמשך עד יום ראשון בערב. 49 שעות מתחילתו ועד סופו.
כידוע יש הבדל בין ההלכות הנוהגות בשבת לאלו הנוהגות בחג, יש דברים שמותר לעשות בחג ואסור לעשות בשבת, ולכן כדאי שנרענן קצת את הזיכרון ונעבור על הדברים החשובים הללו עוד לפני התקדש החג.
שלא ניכשל חלילה וחס בעוון של חילול שבת או חילול החג של ראש השנה…
בואו נתחיל מה'זום'.
לפני ליל הסדר התנהל פולמוס גדול בין הרבנים, לאחר שהיו כמה רבנים שטענו שיש להתיר שימוש בתוכנת 'זום' בליל הסדר, כדי להפיג מעט את הבדידות של המבוגרים ולאפשר להם לעשות את ליל הסדר יחד עם בני המשפחה, גם אם הם בריחוק מקום.
רוב רובם של הרבנים התנגדו לטענה הזאת, ובכללם גם הרבנות הראשית שפסקה שחל איסור גמור להשתמש ב'זום'.
אבל חשוב לדעת שהפעם, בראש השנה, בגלל שהוא חל בשבת, אפילו מי שכן התיר אז את ה'זום', בניגוד לדעת כל הרבנים האחרים, הפעם הוא מודה לרבנים האחרים ומסכים שאיסור גמור להשתמש ב'זום' במהלך השבת.
חשוב לדעת את זה.
אסור לבשל
בחג מותר לבשל. אסור להדליק אש, אבל מותר להעביר אש, כלומר אפשר להשתמש בנר שדולק מערב החג כדי להדליק ממנו גפרור ובאמצעותו להדליק את הגז, להעמיד סיר ולבשל.
חשוב לדעת שיש הרבה הלכות שצריך ללמוד לפני שמבשלים בחג, ומי שעדיין לא למד אותן, עדיף שלא יבשל בכלל בחג כדי שלא ייכשל חלה וחס באיסורים מורים.
הנה דוגמה אחת כמשל: אומנם מותר להעביר אש עם גפרור מהנר לגז, אבל אחר כך אסור לכבות את הגפרור… צריך להניח אותו שיכבה מעצמו.
בקיצור, יש בזה הלכות שחייבים לדעת לפני שנעמדים לבשל בחג.
אבל גם אם אתם יודעים את כל ההלכות בעניין, חשוב שתזכרו שהשנה, כשהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, אסור לבשל, כי זה יום שבת, ובשבת כידוע לא מבשלים אפילו לא על אש שהיתה דלוקה מערב שבת.
לא תוקעים בשופר
למרות שבראש השנה המצווה המרכזית שלנו היא לתקוע בשופר, השנה לא תוקעים בשופר ביום הראשון, כי בשבת לא תוקעים בשופר. במקום זאת אנחנו מסתפקים באמירת 'פסוקי השופרות' בתפילת המוסף של ראש השנה, ובזה אנחנו יוצאים ידי חובה, כמו שכתוב בתורה שלפעמים יהיה 'יום תרועה' שבו יתקעו ממש בשופר, ולפעמים 'יום זיכרון תרועה', שבו נסתפק רק בהזכרת השופר והפסוקים העוסקים במצווה זו.
כמובן שביום השני של ראש השנה כן תוקעים בשופר, וכמובן שהמצוה היא לשמוע את קול השופר, ואין צורך שכל אחד יתקע בעצמו, אלא אחד תוקע וכל השאר מקשיבים בדממה ויוצאים ידי חובתם.
מתי מדליקים נרות
יש נשים שנוהגות להדליק נרות חג לאחר רדת הלילה, על ידי העברת אש עם גפרור או קיסם הדלקה, מנר שהיה דולק כבר מערב החג וממנו מדליקים את כל הנרות בליל החג עצמו.
השנה כמובן שאסור לעשות זאת בלילה הראשון של ראש השנה, כי זה לא רק חג אלא גם שבת, וכאמור בשבת אסור אפילו להעביר אש מנר דולק לקיסם וממנו לנר אחר.
לכן חובה להדליק את נרות השבת והחג לפני כניסת השבת.
לעומת זאת, בלילה השני של החג, במוצאי השבת (שבת בלילה) מדליקים נרות פעם נוספת לכבוד היום השני של ראש השנה, אבל הפעם צריך לחכות עד שיהיה חושך מוחלט בחוץ, ורק לאחר זמן צאת השבת אפשר להדליק את הנרות של החג, כשכמובן יש להעביר אש מנר דולק.
לכן חשוב להשאיר עוד מערב השבת לפחות נר אחד שידלק עד אחר השבת ושיהיה אפשר להדליק ממנו נרות בלילה השני.
חשוב לזכור: אחרי שאת מדליקה נרות בליל החג השני, אסור לכבות את הגפרור, יש להניח אותו על המגש או השיש, ולתת לאש לדעוך מעצמה.
כמו הבדלה
שימו לב: למרות שבמוצאי השבת אנחנו עדיין בחג ואסור לנו לעשות מלאכות רבות, אסור להדליק חשמל ולנסוע ברכב ולדבר בטלפון וכו' וכו', בכל זאת, זה כבר לא שבת ובגלל שמותר לנו כבר לבשל בחג וכדו', יש לעשות הבדלה, או יותר נכון 'סוג של הבדלה'.
הפעם אנחנו לא מבדילים בין קודש לחול, כמו בכל מוצאי שבת, אלא 'בין קודש לקודש', כי יצאנו מקדושה חמורה שהיא קדושת השבת לקדושה קלה יותר שהיא קדושת החג, אבל זה לא יום חול רגיל.
המתפללים תפילת ערבית ימצאו במחזור את הנוסח המיוחד שיש לומר בתוך תפילת העמידה, במיוחד במוצאי שבתות.
כמו כן, בקידוש של ליל החג, אנחנו משלבים גם את ההבדלה, כמו שתראו במחזור, ואפילו מברכים' בורא מאורי האש' על הנר, אבל לא מברכים על הבשמים כמו במוצאי שבת רגילה.
עם זאת, הנשים המדליקות נרות לפני הקידוש ולא התפללו תפילת ערבית, וכן נשים שמבשלות אוכל בצאת השבת, בזמן שהן ממתינות לגברים שיחזרו מבית הכנסת וכדו', צריכות לעשות 'כמו הבדלה', ולומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.
באמירה הזאת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', את בעצם 'מחליפה פאזה' ועוברת מ'מצב שבת' ל'מצב חג'.
אגב, חשוב לזכור את זה בכל מוצאי שבת, אם את או אתה עושים מלאכה לפני שעשיתם הבדלה או התפללתם ערבית עם ההבדלה שבתפילה (אתה חוננתנו), אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. הפעם בגלל שאנחנו עברנו משבת לחג אנחנו אומרים כאמור 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.
כמובן שבמוצאי החג, ביום ראשון בלילה, עושים שוב הבדלה על כוס יין (בלי בשמים ובלי נר), ומברכים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", כמו בכל מוצאי חג.
שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל, שיתקבלו התפילות שלנו לרצון לפני אדון כל, ושנזכה לבית גואל צדק עוד בזאת השנה.
