יעקב לוסטיג
יואב גילה את הקדוש ברוך הוא בגיל 16. הוא הצטרף לשיעור תורה פעמיים בשבוע, התחיל להניח תפילין ולשמור שבת, מקפיד יותר על כשרות ומשתדל בכל כוחו לשמור מצוות. הוא עדיין לומד מה מותר ומה אסור, הוא רק בן 17, והוא עושה את המסלול הזה כמעט לבדו. ההורים לא הכי מתלהבים מהכיוון החדש שהוא מאמץ לעצמו, החברים בכלל לא מבינים מה עובר עליו והדודות בודקות אותו בכל פעם בעין בוחנת כדי לבדוק אם הוא עדיין שפוי, ואם הוא לא מתכוון מחר לרקוד על גגות של מכוניות בטבורה של העיר.
יואב לא נבהל מהקשיים האלו. הוא מבין שכדי להתקדם בחיים הוא צריך עמוד שדרה חזק. הוא יודע שהדרך שהוא בחר בה היא הדרך הנכונה, וזה שכל הסביבה שלו חושבת אחרת, לא הופך את האמת לפחות ברורה.
אבל יש משהו שכן מפריע לו. היצר הרע. על כולם הוא יכול להתגבר, אבל כשהיצר הרע מתגנב בשקט ללב שלו, הוא אפילו לא שם לב לכך שהוא אפשר לפורץ המרושע הזה לעשות בו שמות. פתאום הוא תופס את עצמו בעיצומו של מעשה אסור, פתאום הוא באמצע סרט לא צנוע, קורא ספר לא ראוי, או אפילו בשיחה עם חבר טוב מדבר לשון הרע 'עסיסי'. הוא לא מצליח להפסיק, חייב לראות את הסרט עד הסוף, חייב להשלים את מעשה העבירה. הוא קצת מנסה להתגבר ונופל, מתייאש. "היצר הרע חזק ממני", הוא חושב, וממשיך להידרדר במדרון התלול.
כשהוא מסיים את העבירה, כשהוא משלים את הפעולה האסורה, מגיעה התחושה המזופתת הזאת. ההרגשה הרעה שפוקדת אותו תמיד אחרי שהוא עובר עבירה, אחרי שהוא חוטא לפני הקדוש ברוך הוא.
הוא מתחיל לייסר את עצמו, "למה עשיתי כך וכך, למה נפלתי כמו איזה אפס מאופס, נכנעתי ליצר הרע, לא הצלחתי לנצח אותו. מה שווה כל התורה שלי, מה שוות המצוות שאני שומר, מה כל ההצגה הזאת שאני משחק אותה דתי, אולי עדיף להוריד את הכיפה ולגלח את הפאות. ממילא אני לא מצליח לשמור על הקדושה שלי, לא יכול לשמור על העיניים, לא יכול להימנע מלדבר לשון הרע. מה אני שווה בכלל? כלום! כלום! כלום וחצי!!!".
אז מה באמת צריך לעשות כדי לא ליפול שוב ושוב לרגלי היצר הרע? מה עושים כשזה כבר כן קורה? ואיך אפשר להימנע מהחולשה הזאת שאנחנו מרגישים בכל פעם שהוא מגיע אלינו בהתקפה מדוקדקת ומחושבת, מפיל אותנו אחרי קרב קצר או ארוך, ומוציא לנו את החשק להיאבק בכלל בפעם הבאה?
יש הרבה תשובות לשאלה הזאת, אבל יש תשובה אחת שהיא הבסיס להכל.
הסיבה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם היא כדי להיטיב לברואיו. הקב"ה הוא טוב, ורצונו לעשות טוב לאחרים, ולשם כך הוא ברא את האנשים, כדי שיוכל להיטיב עמהם.
תשאלו למה הוא לא עושה לנו רק טוב? והתשובה היא שאם היה עושה לנו רק טוב, היינו מרגישים בושה, לא היינו שמחים בכל הטוב הזה. כתוב בפסוק בנביא יחזקאל, שהמלאכים מכסים את פניהם בכנפיים שלהם, ומסבירים הצדיקים שהם מכסים את הפנים פשוט כי הם מתביישים מרוב השפע והטוב שהקדוש ברוך הוא משפיע עליהם.
לכן ברא הקדוש ברוך הוא את היצר הרע. הוא נלחם בנו, אנחנו משלמים מחירים כואבים לפעמים כדי לקיים את מצוות ה'. אנחנו מוותרים על הנאות שונות כי הן אסורות על פי התורה, אנחנו מחזרים אחרי מצוות התורה, משלמים כסף ברכישת ציצית, תפילין, לולב, מצה ועוד ועוד, אנחנו נמנעים מלעבוד בשבת, גם כשזה לא קל.
עכשיו, אחרי כל המאמץ הגדול הזה, מגיע לנו שכר. כשהקדוש ברוך יכניס אותנו לגן עדן, וישפיע עלינו טוב בשפע עצום, אנחנו כבר לא נתבייש. לא נצטרך לכסות אתה פנים. אנחנו לא נאכל לחם חסד, אלא נקבל משכורת שמגיעה לנו ביושר!
אחרי כל ההקדמה הזאת, עדיין יש לך שאלות למה קשה לך להילחם ביצר הרע? הרי כל הסיבה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם זה כדי שאנחנו נילחם ביצר הרע.
נכון, במלחמה יש גם אבדות. במלחמה תמיד משלמים מחיר. לפעמים אנחנו נופלים, והיעד שלנו הוא לצמצם את מספר הנפילות. להקפיד לשמור על מגמה של התחזקות ועלייה. שהנפילות תהיינה קטנות יותר, כואבות פחות, ונדירות יותר.
אם נפלת זה לא אומר שאתה אפס. זה אומר שאתה בן אדם, וזה אומר שאתה עדיין לא מספיק מיומן בתורת הלחימה. אז תתאמן! תתחזק! תחפש איפה הנקודה החלשה שדרכה תקף אותך היצר הרע, תסגור את הפרצות ותתחזק. אם אתה רואה שהסמארטפון שלך מכניס אותך פעם אחר פעם למצבים שאינם תואמים בדיוק את רצון ה' יתברך, תעבור לטלפון קצת פחות 'חכם'. אפשר לעשות גם חסימות שונות על הטלפון החכם. אם אתה רואה שבילוי עם חברים מסוימים יכול להוביל אותך למעשים לא רצויים, אתה יכול לשמור קצת מרחק מהם. לא חייבים להחליף את החברים, אבל אפשר לעשות הפרדת כוחות, להיפגש רק עם אחד מהם בכל פעם, או לפגוש אותם בתוך הבית, אפילו להזמין אותם לשיעור תורה קצר.
והכי חשוב, לשמור על הראש למעלה. היצר הרע הוא זה ששותל לנו בלב את המחשבות של הכניעה. את ההיגיון המטופש הזה שאם אנחנו לא מצליחים להימנע מלדבר לשון הרע, אולי עדיף שנזרוק את הכיפה ונחזור לחלל שבת חלילה וחס. וכי בגלל שהפרת את מצוותו של הקדוש ברוך הוא מספר פעמים, זה אומר שאתה צריך למרוד בו לחלוטין ולהפסיק לשמוע בקולו בכל התחומים? איזה מין היגיון מעוות זה!
ולסיום אזכיר נקודה נוספת וחשובה מאוד. אחת הבעיות הגדולות של יואב, שאתו התחלנו את המאמר הזה, היא שהוא עושה את כל העבודה הקשה הזאת לבדו, בלי שום רב או מדריך שינחה אותו ויעודד אותו בשעות מצוקה.
כל חוזר בתשובה, ובפרט בחורים צעירים, חייב שיהיה לו מדריך, מישהו שיש לו ניסיון בתחום, ויכול לעזור לו לקבל פרופורציות, מה יותר חשוב, על מה אפשר לוותר בינתיים, איך אפשר להסתדר עם ההורים גם אם הם לא כל כך אוהבים את הצעד שאתה עושה.
המדריך הזה יפתור לך הרבה מהספקות, ויעזור לך לשמוח בדרך שלך.
קראתי את השאלה ואת התשובה ונראה לי שאפשר להשיב אחרת רק שצריך הרבה מאד הקדמות ולא כאן המקום להתחיל לכתוב את אלו ההקדמות