לכל אדם יש שותף לחיים: היצר הרע!
מיד עם צאתו לאוויר העולם נרקמת השותפות ביניהם. בידיו של האדם להחליט אם, בסופו של כל יום, השותף שלו ישפשף ידיים בהנאה, או יחטוף על הראש.
מובא בחז"ל מעשה בדיג שהיה דג דגים בים הגדול. בים יש הרבה הפתעות, לעולם אי אפשר לדעת איזו מציאה תיפול לך לידיים.
באחד הימים העלה הדיג ברשתו דג גדול ושמן, נהדר ביופיו, והחליט להביאו מתנה למלך.
המלך התפעל מאוד ממראהו של הדג, וצווה לתת לו, בשכרו אלף דינרי זהב. הדיג שמח מאוד, והחל לטכס עצות ותחבולות כיצד יצליח לשוב ולדוג דג שכזה. מזלו האיר לו פנים וכעבור תקופה לא ארוכה, הצליח לדוג דג שמן ויפה, אף יותר מן הראשון.
הוא החליט שגם הפעם הוא יביא את הדג למלך. אלא שהפעם שומר הפתח לא הניחו להיכנס עד שיבטיח לו, בחתימת ידו, שיקבל חלק ממה שהמלך יתן לו.
גם לאחר ששומר הפתח הניחו להיכנס לארמון, עדין לא תם הסיפור. כדי להגיע אל חדרו של המלך יש לעבור עוד כמה משוכות. יש לעבור דרך הקצין, דרך המפקד, דרך שומרי הראש אף אחד מהם לא הסכים להכניס את הדיג, מבלי שיבטיח לו שיקבל חלק ממה שיקבל מן המלך.
הדיג נאלץ אפוא, לצרף אליו מספר שותפים "לעסק", עד שסוף סוף, זכה לעמוד לפני המלך, ולהראות לו את הדג. המלך התפעל מאוד מיופיו של הדג, שמח מאוד, וביקש לדעת מה מבקש הדיג בתמורה.
השיב הדיג: "אדוני המלך! הפעם אבקש לקבל אלף מלקות, במקום אלף הדינרים, שאדוני המלך נתן לי בפעם שעברה".
"כלום יצאת מדעתך"? שאל המלך. "מדוע לבקש מלקות אם בידך לבקש עושר ומתנות"?
נענה הדיג והשיב: "הפעם יש לי 'שותפים'. ברצוני שכל שותף יקבל 'חלק' במה שקבלתי מהמלך".
אומרים חכמינו: כשאדם נולד, ומבקש להכנס לאויר העולם הזה, בא אליו "השותף", היצר הרע, ואומר לו: "כדי להכנס לכאן – עלינו להיות שותפים: קצת מצוות, קצת עברות. קצת רוחניות, קצת גשמיות. אני אתן לך לקיים כמה מצוות, ובלבד שתאפשר לי לקבל את חלקי, ותעבור גם עבירות".
אין לאדם כל ברירה! הוא חיב "לחתום שותפות" עם היצר הרע!
אבל יש לו אפשרות שלכל הפחות השותף לא "ישפשף ידים" בהנאה, אלא "יחטוף על הראש"!
אדם שנכשל בעברה, נהה אחרי תאוותיו, גרם ליצר הרע, לשותף, להיות שמח! אבל, אומר הזוהר הקדוש, אם אדם בסוף היום, בלילה, טרם לכתו לישון, אומר בכוונה ובמתינות את נוסח הווידוי, ומתחרט בכל לב על העברות שעשה במשך היום – הקב"ה מוחל לו עליהן, וכשמגיע יצר הרע עם ה"חבילה" בידו, ומתחיל להרצות ולמנות את כל החטאים ששותפו עבר במשך היום, הקב"ה מלקה אותו על ראשו, ואומר לו: "הרי על העברות האלו כבר מחלתי לו!"
את כל המלקות שהיה האדם צריך לקבל – מקבל יצר הרע: "צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו" (משלי יא, ח).
כל לילה, בחצות, הנשמות של כולנו עולות למעלה לשמים. גם אם אדם ער – הנשמה שלו עולה למעלה. שם, למעלה, הנשמה חותמת על כל המעשים שהאדם עשה במשך היממה, שמחצות לילה ועד חצות לילה, שנאמר (איוב לז, ז) "ביד כל אדם יחתום". היצר הרע, השותף, מתיצב גם הוא שם ומרצה את העברות שעליהן האדם חותם.
כאמור אדם שהתודה על חטאיו וביקש עליהם מחילה, גורם לכך שהמלקות שהיו צריכות לחול על ראשו עוברות לראשו של שותפו.
(מתוך הספר דורש ציון, פנינים משלים וסיפורים , מדרשותיו של הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א)