'מר ישראל' מקריב את הקריירה לכבוד התורה

אבא

במהלך גלישה סתמית ושגרתית באתר הסקופים 'רוטר' צדה את עינינו ידיעה שמבחינתנו היא החשובה ביותר מבין כל החדשות העולות באתר.

מורדי הרוש, צעיר ישראלי שמשקיע את רוב שעות היום שלו בפיתוח הגוף, מנצח בקרב קשה מאוד את היצר הרע, ומוריד אותו ב'נוק אאוט'.

וכך הוא כותב בפייסבוק שלו:

"אבא שבשמיים אני עושה את זה למענךבקושי רב אני מוותר על החלום שלי, ואני מבטל את התחרות שלי בספרד

הסיבה לכך זה שהתחרות אמורה להתקיים בשבת וזה מתחבר גם לחג שבועות שזה במוצ"ש.

ופה התחיל לערער בי משהו בתור אחד ששומר שבת,

הרגשתי כבר מצפון אם אני יתחרה גם בשבת וגם בחג שבועות שזה זמן מתן תורה,

למרות שכן התכוונתי להתחרות בתחרות בשבת, התחלתי למצוא לעצמי כל מיני סיבות.

תכננתי לקחת מלון קרוב לתחרות בשביל שאני לא יצטרך לנסוע ברכב בשבת, ובעיקרון לא הייתי אמור לחלל שבת פיזית,

למרות שלהתחרות בשבת זה כן חילול שבת, אבל הכבוד והתהילה של התחרות הזאת עיורו אותי

אבל מה שעצר אותי זה החג שבועות, אני לא יעמוד על הבמה בזמן מתן תורה בזמן שעם ישראל קיבל את התורה… 

תודה רבה אבא שבשמיים שפתחת לי את העיניים… 

אני יודע בוודאות שהשכר שלי בשמיים יהיה ענק על זה שויתרתי על משהו שכל כך רציתי להגשים אחרי הרבה שנים של עבודה קשה!

 

כצפוי תגובות הגולשים מעורבות.

אלו שמכירים בערכה וקדושתה של השבת מצדיעים לו ומברכים אותו מעומק הלב.

גם מבין אלו שאינם שומרי שבת, ישנם שמעריכים אותו על ההקרבה האישית. אדם שמקריב את הקריירה למען ערכיו ראוי להערכה!

ויש גם את מי שמזלזלים ובזים לו ולנו, שומרי השבת, אבל אנחנו לא נרתעים מהם, ומתפללים שיום יבוא וגם הם ידעו להעריך את קדושתה האדירה של שבת המלכה.

המגיב הראשון כותב תחת הניק 'צוק איתן': "יבורך מפי עליון. קידוש השם!!!!", הוא מגיב.

כותב בכינוי 'טומי לפיד' כותב לו "המסת את לבי".

'סמי הכבאי' מברך ומזכיר "זהו הניצחון האמיתי",

'סלקטור' מלא ביטחון ש"הכל יחזור בכפל כפליים", ומדגיש שמדובר בקידוש שם שמים.

'מעיד נאמן' סבור שהשבת תביא לו ברכה בעמלו, הגולש 'סלט' מסתפק במחמאה "איזה גבר",

וכן הלאה המגיבים ברובם המוחלט מלאי הערכה והתרגשות מההקרבה האישית של אדם שאינו מגדיר את עצמו כדתי או חרדי, ובכל זאת יודע לכבד את היום הקדוש שבו קיבלנו תורה מסיני.

אז איך קוראים לחג הזה

 

קבלו את 5 השמות של חג השבועות

 

1. חג השבועות

השם המרכזי של החג הוא 'חג השבועות'.

שם זה מופיע בתורה כמה פעמים, וזה, על שם שבעת השבועות שסופרים מתחילת קרבן העומר בחג הפסח עד חג השבועות.

 

 

 

2. חג הקציר –

שם נוסף של החג הוא 'חג הקציר'.

גם שם זה מופיע בתורה, 'וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה' (ספר שמות)

וזה, על שם קרבן המנחה 'שתי הלחם' שהיו מביאים בזמן בית המקדש מקציר החיטים.

 

האם מותר לתת תרומה לכהן בתמורה שיעזור באסיף?

3. יום הביכורים –

שם נוסף של החג הוא 'יום הביכורים'.

גם שם זה מופיע בתורה, ''וביום הביכורים… מקרא קודש יהיה לכם' (ספר במדבר)

וזה, על שם ביכורי פירות הארץ שהובאו לבית המקדש.

 

4. עצרת –

שם נוסף של החג הוא 'עצרת'.

שם זה קראהו חכמינו, בתלמוד ובמשנה.

בעל ה'ספורנו' ממפרשי התורה מסביר שהשם עצרת הוא שבהיות  יום החמישים ליציאת מצרים יום מתן תורה, אשר בו נעצרו ישראל יחדיו לעבודת הא-ל ית'.

 

 

 

 

5. חג מתן תורה –

שם נוסף של החג הוא 'חג מתן תורה'.

שם זה הוא על המעמד הגדול של מעמד הר סיני שבו אלוקים התגלה לעם ישראל וקיבלו את עשרת הדיברות

וע"כ הוא נקרא חג מתן תורתינו

חג השבועות

 

ועוד משהו קטנטנן

  • לחג הזה יש גם כינוי עממי'חג המים' בעקבות מנהג קדום בקרב יהודי צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה בחג השבועו

 

ומשהו שכדאי לדעת!!

 

בלילה הזה, במסורת היהודית העם היהודי בליל שבועות לא הולך לישון, אלא הוגה בתורה במשך כל שעות הלילה, או אומר וקורא 'תיקון ליל שבועות'.

כי בלילה הזה יש ערך מיוחד ללימוד תורה.  – הצטרפו גם אתם

חג השבועות

 

זה נכון שמותר לבשל אוכל בחג השבועות לשבת?

זה נכון שמותר לבשל אוכל בחג השבועות לשבת?

 

יעקב לוסטיג

אילו הלכות צריך לדעת לפני השבת, וכיצד יש להיערך לקראת החג?

שמירת השבת היא מצווה חשובה מאוד, וגם שמירת חגי ומועדי ישראל חשובה. זה ברור

לכל יהודי מאמין. מה שלא תמיד ברור לכולם זה איך מסתדרים כשיש חג ושבת צמודים יחד,

וגם, האם יש הלכות מיוחדות שצריך לדעת לקראת הימים הללו.

השנה יחול חג השבועות ביום שישי בשבוע, כלומר: הוא יתחיל בחמישי, ויימשך עד יום שישי

בערב שהוא ליל שבת.

 

חז"ל תיקנו תקנה מיוחדת הנקראת 'עירוב תבשילין' כדי שנוכל לבשל בחג לצורך השבת

ע"י שנכין תבשיל מיוחד כבר מערב החג לצורך השבת

 

מדיני עירוב תבשילין:

א. יום טוב שחל בערב שבת או ביום חמישי ושישי,

ב. עירוב זה מכינים בפת ותבשיל.

שיעור הפת כביצה או יותר,

ושיעור התבשיל מכזית,

ונוהגים להכין ביצה שלוקה קשה:

ג. מותר להניח עירוב אפילו בבין השמשות.

ואם התפלל ערבית של יום טוב, ואפילו אמר רק "ברכו",

ונזכר, אף על פי שעדיין לא שקעה השמש,

אסור להניח עירוב, אלא יסמוך על העירוב של רב העיר:

ד. ישמור את העירוב עד ליל שבת.

ומצוה להניחו בליל שבת וביום שבת כ"לחם משנה",

ובסעודה שלישית יבצע עליו:

ה. בערב יום טוב לפני תפלת המנחה טוב להכריז בבית הכנסת שמצוה להניח עירוב

 

נוסח הברכה

יקח העירוב בידו ויברך:

בָּרוּךְ אַתָּה אֵדׂנָי , אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵירוּב:

 

בְּדֵין עֵירוּבָא, יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לַאֲפוֹיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוֹנֵי וּלְתַקּוּנֵי

(וּלְמִשְׁחַט) וּלְאַדְלוּקֵי שַׁרְגָּא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא,

מִיּוֹם טוֹב לשבת (ורב שעושה עירוב לתושבי עירו מוסיף:

לָנָא וּלְכָל בְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת):

צריך שיבין מה שאומר, וטוב שיחזור לומר בלשון הקודש:

בְּעֵרוּב זֶה יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַדְלִיק

הַנֵּר וְלַעֲשֹוֹת כָּל צְרָכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לשבת:

 

מותר לבשל אוכל בחג? עיינו במאמר מיוחד העוסק בשאלה זו

49 ימים של התעלות רוחנית

 

יעקב לוסטיג

 

מדי שנה אנחנו מציינים את ימי ספירת העומר, בהם אנחנו סופרים שבעה שבועות, 49 ימים שבין החג הראשון של פסח לבין חג השבועות. מתחילים לספור ממוצאי החג הראשון של פסח, ושכמגיע היום ה-50, עורכים את חג השבועות.

ספירת העומר נועדה למעשה לקבוע את התאריך של חג השבועות. בשונה מכל חגי ישראל, לחג השבועות אין תאריך משל עצמו. בתורה לא כתוב היום שבו יהיה חג השבועות אלא רק שהוא ייערך אחרי שספרנו 49 יום ממחרת החג הראשון של פסח.

היום ה-50 יוצא תמיד ב-ו' בסיוון, אבל בשנים קדמוניות קרה לא פעם שחגגו את חג השבועות ב-ז' בסיוון. היה זה כאשר לוח השנה היה נקבע על פי עדות ראיה שהיו מגיעים עדים ומעידים שהם ראו את חידוש מולד הלבנה, מה שאומר שהגיע חודש חדש. במקרה כזה, קרה לא פעם שעדים הגיעו ביום ה-30 לחודש ניסן, מה שאומר שבאותו יום התחיל חודש אייר, וחודש ניסן הורכב רק מ-29 ימים. אם חודש ניסן הוא 'חודש מלא' שיש בו 30 יום, היום ה-50 לספירת העומר יוצא ב-ו סיוון, אבל אם חודש ניסן הוא חודש חסר, היום ה-50 יהיה ב-ז' סיוון. ומה יקרה אם גם חודש אייר יהיה חסר? יחגגו את חג השבועות ב-ח' בסיוון.

אבל ספירת העומר היא לא רק טווח זמן שנקבע להמתנה בין החג הראשון של פסח לחג השבועות. לספירת העומר יש גם משמעות עמוקה יותר, של ציפיה לקבלת התורה. אנחנו סופרים כל יום, הנה כבר עברו שלושה עשר יום, ארבעה עשר, חמישה עשר וכו', מה שאומר שנותר יום אחד פחות כדי לקבל את התורה. הנה אנחנו מתקרבים עוד ועוד למתן התורה, איזה יופי, איזו התרגשות!

חשוב שנדע, שהצדיקים הקדושים מלמדים אותנו, שבכל חג שאנחנו חוגגים, אנחנו מעוררים את מה שקרה באותו היום לפני אלפי שנים. בחג הפסח אנחנו מעוררים שוב את נושא הגאולה והיציאה לחירות. בפורים אנחנו שוב מעוררים את "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", ובחג השבועות אנחנו שוב מקבלים את התורה, במשנה כח ובמשנה מרץ.

לכן גם היום, כשכבר יש לנו את התורה, אנחנו עדיין צריכים לצפות ולייחל לחג השבועות, ולהמתין בכיליון עיניים ליום שבו נקבל את התורה.

ואיך עושים את זה בפועל?

לא מספיק רק לשבת רגל על רגל ולהסביר בקול שאנחנו מחכים לקבלת התורה.

אנחנו צריכים לעשות מעשה, לצחצח את הלב, להבריק את הנפש, ולהתכונן בצורה מעשית לקבלת התורה.

בספרים הקדושים כתוב שכשבני ישראל היו במצרים, הם היו שקועים ב'מ"ט שערי טומאה'. חכמי הקבלה מסבירים שישנם 50 שערים של טומאה, ובני ישראל היו שקועים ב-49 שערי טומאה. רק עוד מעט הם היו נשארים מבצרים והיו טובעים גם בשער ה-50 חלילה. מי שמגיע לשער ה-50, אין לו תקומה, הוא לא יכול לצאת משם לעולם. לכן מיהר הקדוש ברוך הוא להוציא את בני ישראל ממצרים ביום הראשון של חג הפסח. מאז הם עברו תהליך של הזדככות והיטהרות, ויצאו בכל יום משער טומאה נוסף. הם ספרו 49 יום, וביום החמישים הם כבר יצאו מ-49 שערי טומאה ונכנסו במקום זאת בשערי הקדושה.

גם אנחנו צריכים לצעוד בדרך הזאת, ואת ימי ספירת העומר עלינו לנצל להזדככות רוחנית, ליציאה מהטומאה. כל יום לוותר על עוד משהו קטן שמגביל אותנו מבחינה רוחנית. כל יום נקריב קרבן קטנטן לקדוש ברוך הוא, פעם אחת נתחזק בנושא של הלבנת פנים, נקבל על עצמינו להיזהר שלא להעליב חברים, למחרת נתחזק מעט בנושא של הימנעות משקר, יום אחר כך נקפיד קצת יותר על ממונו ורכושו של החבר, יום אחד נקפיד יותר לשמור את העיניים שלא להביט במקומות ראויים, כל אחד לפי הדרגה שלו ולפי המקום הרוחני שבו הוא נמצא בימים אלו. כשיעברו 49 הימים, נביט לאחור ונראה איך עשינו גם אנחנו מעין יציאת מצרים קטנה, יצאנו מעבדות לחירות, ובמקום לעבוד אצל היצר הרע שכובל אותנו אליו ולעולם הגשמי, התקדמנו הלאה, השתחררנו לפחות מחלק מהכבלים שקשרו אותנו, ונכנסנו למקום רוחני יותר.

אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לעבודה!