מרים

התורה מעדנת גם מי שלא מבין אותה

גדול הדור הגאון הרב שטיינמן הסביר פעם: "גם כשבחור לא מבין את התורה שהוא לומד, התורה משפיעה עליו ומעדנת אותו" * הרב אהרן ביטון, מהמדרשיה בחולון, מעיד שראה את הדברים בחוש בקרב נערים שעברו אצלו

 

הרב ביטון:

 

"הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א, אמר פעם שכאשר לומדים עם מישהו תורה, אפילו גמרא שלכאורה הוא לא תמיד מתחבר אליה בהתחלה, התורה משפיעה ישירות על הנשמה שלו. אני יכול להעיד שאכן רואים זאת בחוש, ואחרי שבחור מתחיל ללמוד תורה רואים את התוצאות, ורואים כמה שהוא מחפש להתקרב עוד ועוד. הרי בעצם, בבתי הספר התיכוניים והמקיפים של ימינו, אין הרבה דברים ערכיים להציע, וכשהנוער רואה את ההתנהגות והמצב החברתי בתוך הכיתות של בתי הספר הכלליים – הוא מחפש משהו יותר עמוק, עם יותר ערכים, ואת זה הנוער מוצא בתורה, בה הכל ערכי ואמיתי, ואין משהו שעושים או לא עושים בגלל אינטרס, אלא עושים רק את מה שהקב"ה אמר, ומה שאמר לא לעשות – לא עושים. כשאדם לומד תורה, הוא מרגיש שיש מישהו מעליו והוא מתרכך יותר ועובד על המידות שלו. הוא מבין שזו התכלית בחיים – להיות אדם יותר טוב, וזו העבודה האמיתית שלו והמהות של התורה, והוא מתחיל לעבוד עם עצמו על ה'תקנון' הזה".

הרב ביטון נזכר ומספר:

אצלי במדרשיה היה נער מאד רחוק, ממש בלי זיקה ליהדות, שנקלע למדרשיה על ידי חבר שהביא אותו. הייתה חבורה שהתעללה בו בבית הספר, אך גם הוא לא היה 'פראייר', ולפני שהוא הגיע למדרשיה באותו היום הוא חטף הרבה מכות והחליט להתנקם בהם בצורה ברוטאלית. כשהוא הגיע למדרשיה ראיתי שהוא מאד כעוס, אך בהתחלה לא דיברתי אתו, ורק מסרתי שיחה מוסרית כללית במדרשיה. כך, הוא בעצם ראה שיש דברים אחרים חוץ מאגו שחצנות וגאווה, שזה מה שהולך באמת בבתי הספר, והוא נמשך לדברים והרגיש שאם הוא ירסן את מידותיו – הוא ייחשב לגיבור האמיתי. כך הוא עשה, והוא החל להתנתק מהם ולבוא עוד ועוד למדרשיה. הוא התקדם המון והיה מגיע אליי אפילו ל'כולל' כדי ללמוד כמה שיותר, והיום הוא יושב בישיבה במודיעין עלית. הוא הגיע מאד רחוק. מהסיפור הזה אנחנו רואים בחוש איך שהתורה מעדנת את האדם, ממש כמו שהרב שטיינמן אמר: גם אדם שלא מבין את הגמרא – לימוד התורה משפיע עליו ומעדן אותו".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

לימוד תורה היא הדרך הנכונה היחידה למי שמבקש להתחזק

בשיחה מיוחדת ל'רב של האינטרנט", מסביר הרב משה מגידיש, מנהל רשת המועדוניות התורניות

המפורסמות לנוער מקרית גת, כי ישנה דרך אחת בלבד להתחזק נכון – והיא עוברת דרך לימוד התורה.

 

אבידור רענן

מדוע בחור שמתחזק חשוב שישב וילמד תורה?

"ברגע שבחור מתחיל להתחזק, אם הוא לא נכנס למסגרת לימודית שיש בה אברכים ושיעורים תורניים

יומיומיים שמבססים אותו ואת החזרה שלו בתשובה, הוא יכול לצמוח בצורה עקומה, משום שאינו יודע

כיצד עליו להתנהג ומה לעשות. ואכן, אלה שלא הולכים למסגרות תורניות או לישיבות, ברוב המקרים

הם מתייאשים וחוזרים בסוף לנקודות ההתחלה ו'יורדים' מזה, בגלל שהם מרגישים: 'ניסיתי, ולא הצלחתי'.

והם לא יודעים שהם אינם בשלים משום שעשות את הדברים בצורה לא נכונה. זה ממש כמו אישה

שטעמה אצל חברה שלה איזו עוגה מאד טעימה וביקשה ממנה את המתכון. וחברתה אומרת לה:

שימי ביצים, קמח תופח, קקאו, קצפת, אגוזים וכו'. היא רשמה את המצרכים, אך כשבאה להכין

אמרה לעצמה: במקום אגוזים, אשים בוטנים. במקום קצפת, אשים שוקולד וכו' ולבסוף שינתה

חצי מהמתכון, וכשהיא הכינה את העוגה יצאה לה 'על הפנים'. אז היא צלצלה לחברה ואמרה לה:

את לא מתביישת? מדוע הבאת לי מרשם שאינו נכון? אמרה לה החברה: תקריאי את המרשם

שיש לך. ואז היא אומרת: במקום קצפת שמתי שוקולד, במקום אגוזים – בוטנים, במקום קמח

תופח – קמח רגיל. אומרת לה החברה: ברור שלא יצא לך טוב, כי בשביל שיצא לך טוב היית

צריכה ללכת לפי המתכון ולא לשנות.

כך בדיוק בתהליך התשובה וההתחזקות

אם בחור נמצא עם חברים כמוהו שרוצים להתחזק, זה מה שיכול לקדם אותו. אצלנו במועדוניות

התורניות אנחנו עושים טיולים ביחד, ערבי גיבוש ועוד, וזה משלים את החלל החסר של הבחור

כאשר הוא מתרחק מהחברים הישנים שלא הולכים בדרך שלו, וכך תהליך הצמיחה שלו יותר טוב.

בנוסף, לימוד התורה מעדן את הבן אדם וגורם לו להוריד את המידות הרעות שלו, וכך הוא זוכה

לצמוח בעבודת ה'. וזה היתרון בללמוד תורה במקום מסודר, שאתה לומד עם אברכים המנוסים

בתחום, וכשהבחור נקלט שם הוא בעצם נכנס למשפחה גדולה שעוזרת לו בכל צעד במשך שנותיו

הבאות, ממש עד שהוא מגיע אפילו לחופה כשרה. כמובן, כל בחור ודרכו בעבודת ה' ומה שמתאים לו".

האם התורה משפיעה על הלומד? על התנהגותו?

"אנחנו כיום כמעט 8 שנים בתחום, וראינו עשרות רבות של בחורים שבזכות לימוד התורה הם

השתנו מהקצה אל הקצה, ואפילו נערים שהיו בעבר אלימים ולדבר איתם ברחוב זה היה סכנת

נפשות, בזכות הלימוד תורה הם פשטו צורה ולבשו צורה. היו לא מעט הורים שסיפרו על בניהם

שהיו תקיפים איתם והיה פחד להיות איתם בבית, ואילו אחרי שהם החלו ללמוד תורה ולמדו

על כיבוד הורים, כבר ההורה היה מספר לנו: כשאני נכנס לבית, הבן עומד לכבודי. הוא לא מאמין

לאיזו רמה הבאנו את הילד, ויש עשרות דוגמאות לכך".

מה צריך בחור לעשות בזמן הראשון בו הוא רוצה להתחזק?

"בשביל הצלחת הבחורים בעולם הישיבות, כדאי שיהיו חצי שנה במסגרת יומיומית של לימוד גמרא,

כך שיקנה כבר בסיס וידע כיצד לשבת וללמוד. כמובן שהרצון הוא להגיע לישיבה, וגם צריך לדעת

לאיזו ישיבה להגיע, כי כל בחור מתאים לסוג ישיבה אחרת. מדרשיה זה כמו 'אדנית' קטנה לפרחים

שנותנת שורשים, אבל המטרה היא להתפתח וללכת לישיבה".

מה בחור יכול לומר להורים שאינם מרוצים מכך שבנם יגיע לישיבה?

"יביא אותם לישיבה, והמנהל יראה להם. אצלנו למשל יש סנוקר, פינג פונג ועוד, ואנחנו מסבירים

להורים שאנחנו לא עושים אותם פנאטים, אלא מלמדים אותם קצת על כיבוד הורים ומוסר וזה המטרה שלנו".

 

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מהאופנוע לבית המדרש

אבידור רענן
יעקב נעימי, העובד לפרנסתו במשלוחים באזור המרכז באמצעות האופנוע שברשותו, מספר על השמחה שנותנת לו שעת הלימוד תורה בערב: "זה הדבר היחיד שממלא אותי בסיפוק"

אני עובד די קשה במהלך היום. את היום שלי אני מתחיל מוקדם בבוקר, ב-6 בבוקר, אז כבר ממתינים לי מספר שליחויות מהמשרד, והיום הזה נגמר מאוחר בלילה.

אני נוהג על אופנוע, ומעביר דברים (בדרך-כלל דחופים) ממקום למקום. זה יכול להיות משכונה לשכונה באותה העיר, או מעיר לעיר. מדובר בעבודה די קשה, שכן מלבד הנסיעות עצמן אני גם סוג של "סבל" ואני סוחב את הדברים שאני מניח בארגז האופנוע אל הנמענים, כשמדובר פעמים רבות במשלוחים שהם די כבדים.

אני עושה את זה כבר לא מעט שנים, ואולי אף התחברתי לעבודה הזו, במסגרתה אני פוגש אנשים רבים ויש לי חוויות רבות מהנסיעות, אבל אני יכול לספר שבכל היום שלי – אני ממתין בכל יום רק לדבר אחד: למפגש עם דף הגמרא בערב.

זו השעה היחידה שבאמת אני חש בה רגוע, ולא משנה אם תהיה לי עבודה אז או משהו אחר ששווה הרבה כסף – על זה אני לא אוותר. לימוד הגמרא, מכניס בי סיפוק ששום דבר אחר לא מכניס לי. אני פותח את הגמרא ונשאב ללימוד, ושוכח מכל העולם.

קשה לי לתאר במילים את מה שאני מרגיש אחרי הלימוד. זו תחושה נפלאה של סיפוק שמתפשט בתוכך, וממלא אותך בשמחה רוחנית אמיתית.

זה הדבר שבאמת מחזיק אותי יום יום מול העבודה הפיזית ומול שאר הדברים איתם הבן-אדם צריך להתמודד – שעת הלימוד הזו שמחברת אותי לריבונו של עולם ולתורה הקדושה שהוא נתן לנו.
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

24,000 תלמידי ישיבה נפטרו

מרים פיינשטיין

ספור עממי מספר על שני אנשים, במקרה שני קרחים, שפסעו בדרכם על פני אותו השביל.

זה בא מדרום וזה מצפון. מספר מטרים מבדילים בין השניים, לפתע באותו רגע ממש מבחינים

הם בחפץ המונח באמצע הדרך. "מעניין מה מונח לו שם על אם הדרך".

הדמיון הפרוע החל בעבודה מאומצת והלב בעקבותיו חומד, חושק…

באופן אוטומטי הרגליים החלו בריצה מהירה לעבר האוצר. אוהו, איזה "מזל", אף אחד מהם לא תפס

ראשון כי…כי שניהם תפסו בו זמנית בחפץ. קרח זה משך לכאן וחברו משך לשם, כך התפתחה לה

מריבה לא נעימה שסופה היתה משיכה קצת יותר חזקה שהעשירה ברגע את אחד הקרחים.

"זה שלי, אני תפסתי!" ."מה פתאום, צעק השני, אני ראיתי את זה ראשון!"

ומבלי לבזבז זמן יקר, הזוכה המאושר פתח את היד והופס…לא פחות ולא יותר התגלה לנגד עיניהם

המאוכזבות" מסרק עלוב" , מסרק שבעצם לא יהיה בו שימוש לא אצל זה ולא אצל האחר.

ימי "ספירת העומר" ימים של אבלות על פטירתם של 24,0000 תלמידי רבי עקיבא. סיבת הפטירה,

כידוע, שלא נהגו כבוד זה בזה.

הבה ננקוט במשנה זהירות כאשר אנו עוסקים בתלמידי חכמים, גדולי עולם, תנאים קדושים שכידוע

הקב"ה מקפיד איתם כחוט הסערה, ונתבונן במה שמביא בעל "השפתי חיים" (מועדים ג' – מה') על הנושא.

"הגמרא מציינת את הסיבה בגללה נענשו תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה לזה.

ורבי עקיבא גילה לתלמידיו שהגורם שלא כיבדו זה את זה הוא צרות עין!

צרות עין

צרות עין פירושו, שלא יכולים לסבול שלשני טוב, חוששים שמא הוא לוקח ממה שמגיע לי.

וזה גורם שלא יכבדו את השני כפי הצורך, כי כל הזמן חשים כמי שמתחרה ונוגס בחלקי". עכ"ל.

באו ונוריד את הדברים אלינו וניקח מהם צידה לדרך.

מכירים את השכן שלא יכול לסבול ששכנו יוציא מרפסת בטענה הכל כך "אנושית" "כי למה שלך

יהיה ולי לא?" פשוט כך, בלי כל בושה!

"טענה אנושית" אמרנו? כן! כי זו תכונה המאפיינת לא מעט בני אנוש. הקנאה, הצרות עין והתחרות.

נו, מה עושים? איך מתפטרים מרעה חולה זו? איך ממגרים את התופעה? ובכן באו ונשמע דבר חשוב

ויסודי. האדם מגיע לעולם ומציידים אותו כביכול עם "ערכה" הכוללת את כל הצרכים שיצטרך מיומו

הראשון ועד יומו האחרון – "ערכה" זו עוברת בדיקה ורענון מידי ראש השנה.

הבורא מוסיף ומוריך לפי הצורך – הבורא יתברך הוא ורק הוא יכול להחליט אם לתת או לקחת.

אם האדם יעמיק את הידיעה הזו בקרבו, ויבין "שאין אדם יכול לנגוע במוכן לחברו כמלא הנימה"

אז האדם יקבל מבט חדש על החיים, על מה שיש ועל מה שאין לו ולחברו.

השלווה והרוגע יהיו מנת חלקו – תיפסק הרדיפה המטורפת אחר כל מה שמיותר ואינו נצרך באמת,

והכוונה לא רק לרכוש כי אם גם להישגים בחיים, וביניהם הצלחות וכישלונות.

לא יקשה עלי לפרגן לשני כמה שהוא מוצלח, כי הצלחתו לא מורידה ממני מאומה ולא מעלה – כי

היא לא קשורה לחיים שלי כלל, כי כמו שאמרנו זה היה כלול "בערכה" שהוא קיבל לצרכים שלו,

ואינני יכול לנגוע במוכן לו… בדיוק כמו שהוא לא יכול לנגוע במוכן לי.

הבה נתמקד בעצמינו, בלא קשר והשוואה לחברינו, נפתח את המודעות העצמית שאנו כה זקוקים לה.

נכיר את המעלות שבנו וגם החסרונות. נכיר את הצרכים האמיתיים שלנו ונגלה שהם לא רבים,

ושהרבה מהם נמצאים כבר ברשותנו.

נלמד לוותר מראש על המיותר, ולפרגן את כל המיותר הזה לסובב אותנו נפתח עין טובה היודעת

להכיר במעלת חברנו ולא בחסרונם, כך בדיוק כמו שאמר רבי אלימלך מליזנסק זצ"ל בתפילתו המיוחדת.

 

רוצים לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתם מוזמנים להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

כך הפכה מסיבה ריקנית לאירוע בעל משמעות

דוד רוזנהיים

במסגרת המדרשיות שאני מנהל, אני מלמד קבוע ועובד עם כמה בני נוער מאזור אשקלון.

שבוע שעבר שוחחנו, ואז הם מספרים לי על מסיבה מתוכננת לל"ג בעומר. הם תכננו, ביחד עם

חברים וחברות להביא די.ג'יי. אל חוף הים, שישים שם מוזיקה שה' ישמור, וכל זה בתערובת

בנים ובנות וכמובן מתוך אווירה מתירנית – והכל בל"ג בעומר, היום הקדוש.

ביקשתי מהם שיספרו לי מה הם יודעים על ל"ג בעומר, וחלק מהם באמת ידעו שרבי שמעון

בר יוחאי נפטר ביום הזה, וידעו את הסיפור על כך שהוא התחבא במשך שנים במערה ולמד

שם תורה, מפחד השלטונות.

ישבתי איתם ביחד, הסברתי להם מהי המשמעות האמתית של ל"ג בעומר, איזה יום קדוש שזה

ואיך במחי מסיבה אחת הם הולכים להפוך ערב של קודש קודשים לערב של טומאה לא-עלינו.

אבל הם כל-כך כבר היו שבויים במסיבה שתוכננה, ששאלו: אתה אמנם צודק, אבל איך אפשר

לפספס דבר כזה?? והם אמרו לי: אם תעשה לנו משהו אחר במקום המסיבה, אנחנו מוכנים לבוא איתך.

וזה בדיוק מה שעשינו! ביום ראשון, ל"ג בעומר, אז אתמול אחה"צ לקחנו על לקחנו מנגל ושמנו באוטו.

שכרנו כמה זוגות אופניים והעמסנו גם אותם. אחרי התארגנות מדוקדקת יצאנו ב-12 בלילה צפונה, ל

קבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון. הבאתי איתנו גם גיטריסט, וכן 'בוקסה' עם שירים, לעשות חפלה קדושה.

וכך היה: נסענו למירון, והתפללנו שם שחרית. משם עשינו מסלול של אופניים על כל הר מירון, עד הצד השני,

בחזרה לקבר. בהמשך עצרנו ב'רמות נפתלי', תפסנו שולחן וערכנו ארוחת בוקר, תוך כדי שהגיטריסט פורט

על הגיטרה ואנחנו מדברים כולנו דיבורים של יראת שמים, דיבורים של קדושה.

והמדהים היה סוף הסיפור: באחד העיקולים עצר אותנו שוטר. הוא התחיל להעיר לי שהמראה לא תקינה,

שיוצא עשן רב מהאגזוז וגם שנסענו במהירות גבוהה. לא ידעתי מה לעשות. ואז הוא שואל אותי:

איך אתה קשור לחבר'ה הצעירים שאיתך? והסברתי לו שהם כעת מתחזקים. כשהוא שמע את זה,

הוא פשוט עזב הכל ואמר: תשמע, ה' איתכם! אתם עם-ישראל האמיתי, דרככם ימשיך ויפרח עם ישראל

במשך הדורות. סע. ה' איתכם, ולא צריך כעת דבר.

היה זה החיזוק האחרון בשרשרת החיזוקים של היום, אותם ראינו בעינינו.

כך הפכנו שוב את ל"ג בעומר ליום של קדושה.
מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו
1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278

מה הן ה"סליחות"?

הרב דוד שטרן:

 

אנחנו מתקרבים לראש השנה וליום הכיפורים שהם שני ימי דין, ובהם נחתם גורלו של האדם ושל העולם כולו למשך השנה שתבוא, ולכן, נהוג בימים שלפני ימי הדין הללו להרבות בתשובה ובתפילה.

עוד מתקופת ה"גאונים" (שהיו חכמי בבל לפני כ-1,300 שנים), החל המנהג להשכים בחצות הלילה או לפנות בוקר בכל יום ולומר תחנונים ("סליחות") בציבור. כבר אז היו בעניין זה מנהגים שונים, כאשר חלק היו משכימים בעשרת ימי תשובה בלבד, וחלק אחר – כבר מראש חודש אלול. ועד היום, בקרב יהודי צרפת ובאשכנז (גרמניה), כלומר – עדות אשכנז, התפתח מנהג להשכים לסליחות רק ממוצאי השבת שלפני ראש השנה, ואם ראש השנה חל בתחילת השבוע – ממוצאי השבת שלפני כן. ואילו בקרב יהודי ספרד – החל מראש חודש אלול.
מדוע אומרים י"ג מידות ("ה' ה' א-ל רחום וחנון") כל קטע קצר ב"סליחות"? מה העניין?

ובכן, כאשר משה רבינו ביקש מהקב"ה "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ", אמר לו הקב"ה שאמנם "לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", אך הוא יגלה לו את הגילוי העליון ביותר שהאדם יכול להשיג מדרכיו של הקב"ה. וכך נאמר שם בפסוקים (שמות ל"ד, ו'-ז'): "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם (כלומר, סבלן ואינו ממהר לכעוס) וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים (כלומר, זוכר את המעשים הטובים לאלפי דורות), נֹשֵׂא (כלומר סולח על) עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה (כלומר מנקה את האדם מעוונותיו)".
בפסוקים האלו, מופיעות 13 "מידות" של רחמים, ואנו לומדים מהן שהרחמים והסליחה הן המידות העליונות ביותר בהנהגת ה' בעולם. ומשום כך, תמיד יש מקום לחזור בתשובה ולהתפלל לישועת ה'. הקב"ה גילה למשה רבנו שכאשר אומרים את הפסוקים הללו בציבור, הדבר מעורר את מידת הרחמים. משום כך בקטע המרכזי בכל נוסחי הסליחות, שחוזר על עצמו כמה פעמים ומתחיל במילים "א-ל מלך יושב על כסא רחמים", מוזכרים הפסוקים הללו.

לידה בשנת אבל

שלום, כבוד הרב

זכר או נקבה

אבי ז״ל נפטר לפני ארבעה חודשים ואני בחודש תשיעי, ידוע כי בשנת אבל מידת הדין מתוחה וכשיש לידה של בן הוא מבטל את מידת הדין, וכשזה בת אז…??

 

תשובת הרב:
שלום רב.
מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה ששיש לידה של תינוק זכר נתרפאה כל המשפחה, הוא מחמת הברית, ולכן כשיש לידה של בת שאין ברית לא נאמרה הגדרה זו שנרפאה כל המשפחה. אמנם מצינו שכל שמחה שיש במשפחה בשנת אבל, מרפאה את השברון לב.
שבת שלום.

אולי גם יעניין אותך קריאת שם לבת

אזכרה לנפטר בשנה מעוברת

ראובן העצני

 השנה תשע"ד היא שנה מעוברת, שאלות רבות נשלחו לרב של האינטרנט מאותם אלו שהוריהם נפטרו בחודש אדר ואינם יודעים האם עליהם לערוך אזכרה באדר א' או באדר ב' או שמא בשניהם?

 לפניכם תשובה מקיפה בנושא זה מאת הרב של האינטרנט:

בענין זה יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים. ספרדים עושים את האזכרה באדר ב' ואילו אשכנזים משתדלים להחמיר לעשות זאת פעמיים בשני האדרים. ובמקום שאי אפשר נוהגים לעשות זאת באדר א'.

וכן הדין לענין העליה לקבר.

תענית:

לגבי תענית לנוהגים להתענות ביום הזכרון, למנהג הספרדים מתענים באדר ב' ולמנהג האשכנזים באדר א' ולכתחילה אם אפשר עדיף גם באדר ב'.

פטירה בחודש ניסן תשע"ג:

במידה והפטירה הייתה בחודש ניסן תשע"ג אזכרת 11 חודש תהיה באדר א' וה12 חודש באדר ב' ועדיף לעשות אזכרה נוספת גם בד' ניסן.

במידה והפטירה עצמה הייתה גם כן בשנה מעוברת?

האזכרה לעולם תהיה באותו החודש שבו הייתה הפטירה

יש לך שאלה לרב לחץ כאן

מקווה איך הוא נראה מבפנים

מקווה איך הוא נראה מבפנים

בואי ליום פינוק במקווה

אל תתפשרי… תבררי על מקווה טוב ומשופץ באזור מגורייך, שיתן לך את החוייה המקסימלית ליום כל כך מיוחד…

קבלו יעוץ ומלווה אישית חינם בכל שאלה, הדרכה וסיוע בתחום זה.

הרבנית ציפי עומדת לרשותכם 050-4103624 בכל יום בין השעות 17:00-21:00 

 

היצר הרע מטריף אותך? לא נותן לך מנוח, אתה עומד להתפוצץ !!

 

shutterstock_739555726 (Small)

עוד פעם זה קורה לך
שוב ושוב, עוד הפעם אתה באותו מצב
כמה פעמים הבטחת לעצמך לא עוד.. די… אני כבר לא יחזור לזה
והנה שוב ושוב, זה תוקף אותך ללא רחמים
הנה מגיע שוב הרגע הזה

אתה מתמלא באנדרלנין היצר מפתה אותך בכל הסיבות שבעולם, תוקף אותך מימין ותוקף אותך משמאל.

אתה מרגיש שאתה כבר לא יכול.. עומד להתפוצץ…. היצר הרע המרושע הזה חונק אותך, רודף אחריך ולא נותן לך מנוח

ואז בוםםםם

…………..נפלת
מרגיש נורא.. עצוב… מדוכא… ושוב למה למה זה קורה לי
!!!הצילו

? ,אז איך משתחררים מזה

קודם כל צריך להחליט שאתה יוצא למלחמה

כן יוצא למלחמה

אתה חייב לצאת למלחמה נגד מי שרוצה לחסל את החיים שלך בעולם הזה ובעולם הבא

כן, שיהיה לך ברור, היצר הזה, מ-ח-ס-ל  לך את החיים.

עזוב אותך מכל הזוהמה הזאת, עזוב אותך מכל הטומאה הזאת

צא לחיים טהורים ומשוחררים

ובמלחמה כמו במלחמה

אל תתן ליצר להניח לך מארב

אל תתן לו להניח לך מטעני חבלה, שיהרגו אותך

שמור מרחק, ואל תנסה להיכנס לשטח האוייב. מי שנכנס לשטח האויב מחוסל מיידית

אל תיכנס לרשת שלו, כי אתה תיפול

תילחם לא להתחיל ולא להיות באיזור הזוהמה הזאת

! שמור מרחק

? איך מכפרים על העבר ומה עושים בעתיד

אספנו עבורך כמה עצות

דבר ראשון לא להתייאש.

גם אם נפלת זכור אלוקים אוהב אותך בתנאי שתשוב למוטב בכלל ובאמת

? איך עושים תשובה ומכפרים

מתחרטים על העבר, מתוודים לפני בורא העולם, ומקבלים על עצמנו לא לשוב עוד לדרך זו

אך זכור תמיד, אלוקים שבשמים אוהב אותך ומצפה לתשובתך המהירה

גם ביום שנפלת ונכשלת שא עיניך למרום תמיד אפי' שאתה כבר מתבייש ותאמר רבונו של עולם אני מתחרט על כל מה שאני עושה שלא כרצונך ואני מקבל על עצמי להמשיך ללחום עד להצלחה והנצחון הגדול

קבלה עצמית

הנה דברים שכתב בענין הזה הרב שלום ארוש:

הכלל הראשון והתנאי ההכרחי והחשוב ביותר, בשביל שהאדם יתקן את עצמו, הוא – שיכיר את מקומו! שידע שיש לו יצר הרע.

אדם חייב לקבל עובדה זו, למרות שהיא לא לרוחו, ולדעת שכשם שהוא נברא עם ידיים ורגליים וכו', ואין לו שאלות וקושיות על המבנה של גופו, כך הוא נברא עם יצר הרע, ולא צריכות להיות לו שאלות וקושיות על כך. כי הבורא רצה שתהיה לאדם בחירה, לכן נתן באדם יצר טוב ויצר הרע.

ואותם בני אדם שהולכים שבורים, כשרואים שיש להם יצרים רעים, והתגברות של תאוות ומידות רעות – זו היא שטות ממדרגה ראשונה! כך נבראת – ובשביל כך נבראת, שתתגבר על יצרך הרע.

נקבל את עצמנו ונסתכל למציאות בעיניים

זכור זאת היטב! אל תתרעם כנגד ה' ח"ו, על כך שיש לך יצר הרע, כי זה בעצמו היצר הרע הגרוע ביותר. כי יצר הרע הגדול ביותר שישנו, זה הרדיפה העצמית שהאדם תמיד מרגיש שהוא לא בסדר, ואף פעם הוא לא שמח, כי הוא לא יצא ידי חובתו כראוי, והוא שונא את עצמו ונופל לעצבות מחסרונות שלו ומתייאש וכו' – אלא תלמד להכיר את עצמך, שיש לך תאוות ורצונות רעים וכיוצא בזה, ותבקש מה' שיעזור לך להתגבר על היצר הרע שיש לך להגיע ליעוד שלך.

אדם שכל הזמן מתבלבל, כשרואה שיש לו יצר הרע המתגבר עליו, לא יוכל לעולם לתקן את עצמו, משום שהוא אינו מכיר את מקומו, ואינו יודע היכן הוא עומד, ולאן עליו לפנות וכיצד למצוא את דרכו וכו' וכו'.

לכן לא מועילות לו גם העצות הטובות ביותר, שהתורה, שבכתב ושבעל-פה, מלאה מהן, בשביל להיטיב את מעשיו. למה הוא דומה? לאדם האוחז בידו מפת דרכים, אבל אינו יודע את המקומות במפה. ולכן, אפילו בידו המפה המפורטת והמדויקת ביותר בעולם, אין זה עוזר לו, והוא אינו יכול בשום אופן למצוא את דרכו.

ומה גם, שהמפה של דרך התשובה היא קשה לקריאה, ויש בה הרבה נסתרות ומניעות, בפרט לאדם שטעה ונטה הרבה מן הדרך. כי אפילו אדם היודע את מקומו, צריך לעבוד קשה בשביל למצוא את דרכו ולתקן את עצמו. וכל שכן, אם הוא אינו יודע את מקומו, שבוודאי ילך ויטעה, וילך ויטעה…

זו נקודה שחייבים להבין היטב! עד שנעשים צדיקים גמורים, ואין חוטאים כלל, וגם מקיימים את כל המצוות בשלמות, הדרך ארוכה מאוד – כאורך ימי חייו של האדם. וגם אדם רציני ומתמיד, שעושה את כל מה שביכולתו בכדי להגיע לשלמות ולתיקון שלו, בהכרח שהוא יכשל הרבה בדרך; פה הוא יכשל בכעס, וכאן בלשון הרע; וכן התאוות הכרוכות בו באופן קבוע, לא יתנו לו מנוח. וכל זה הוא מלבד הנסיונות הרבים, שיהיו לו בחייו בענייני הפרנסה וכדומה ומבני ביתו וכו' וכו'

(קטעים מהספר בגן האמונה)

עוד בדרכי התשובה עיין כאן

קבל גם 3 טיפים בשבילך כאן

 ואם אתה ממש מכור הנה האתר שיסייע לך להיגמל

לראות הצגה בשנת אבל

שלום הרב

 

אני בשנת אבל על אבי ז"ל. האם מותר לי לראות הצגה עם צוות חדר המורים שבו אני עובדת לסיום שנת הלימודים?

בתודה,

תשובת הרב

 אם ההצגה היא סביב מוזיקה ושמחה, אין לך להשתתף בהצגה בזמן זה. ורק אם זה לא קשור לשמחה והוללות תוכלי להשתתף עם הצוות בהצגה זו.

בהצלחה רבה.

יש לכם שאלה? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם

איזה תרגיל ניתן לעשות לשיפור המצב רוח?

משה ויטמן

אין יותר קל בימינו מלמצוא שותף, כל עוד מה שאתה מחפש מאותו שותף, הוא להיות שותפך לצרה. לכל תחום אחר שתחפש שותפים או חברים, אתה עלול למצוא את עצמך מאוכזב מתוסכל ונותר בסופו של דבר לבד, אך שותפים לצרה, לצערנו הרב, ממש לא חסר. מי לא עוברקשיים, צרות, אכזבות ובעיות מגוונות ושונות, החיים לא מי יודע מה מאירי פנים וכשהם לא מאירים לנו את פניהם, האתגר שלנו להמשיך ולהאיר את פנינו שלנו לעצמנו ולסביבתנו, נעשה יותר ויותר קשה.

איך מתעודדים? יש הרבה דרכים חלקן מוכרות יותר, חלקן פחות. הבעיה הגדולה מתחילה כשאנו מנסים למצוא נחמה, אך משום מה כל הדרכים המוכרות לא מספיק עובדות אצלנו. אומרים לנו שהכל לטובה, אנו מנסים להאמין בזה באמת, אבל הקושי ממשיך להציק. אומרים לנו שהייסורים באים מאהבה, אך אנו לא מצליחים לשמוח בהן, אז מה עושים?

שאלה זו המגיעה אלינו מגולשים רבים, מעסיקה כנראה הרבה אנשים ולכן, בואו נקדיש כמה דקות כדי לנסות לפתור אותה. אך קודם כל, ננסה לעמת את עצמנו עם שאלה מפתיעה:

האם אנו באמת מסכנים? האם באמת החיים שלנו 'דפוקים'?

לא משנה מהן הבעיות שלך, לא משנה כמה הן חמורות, לא משנה כמה הן מציקות ורודפות אותך, אני אוזר את האומץ במלוא האחריות, להציע לך לקחת דף ועט ולבדוק ברצינות: האם אתה מסכן?

איך תבדוק זאת? טבלה פשוטה תוכל לסייע לך בעניין. צור טבלה, את העמודה הימנית תקדיש לכל מה שאלוקים מעניק לך ואת השמאלית לכל מה שלדעתך הוא משום מה לא נותן לך. תתחיל מהדברים הבסיסיים ביותר כמו חיים ובריאות ותמשיך לפרט עד הפרטים הקטנים ביותר. לא לפספס: כל מה שאלוקים נותן לך בצד אחד וכל מה שהוא לא נותן לך בצד השני.

כיון שנקודת המוצא הפשוטה שלנו היא שכל מהשאלוקים מעניק לנו זה בחינם והוא בעיקרון אינו חייב לנו מאום, הרי כל דבר ודבר מהקטן ביותר ועד הגדול והמשמעותי ביותר, הוא טובה מוחלטת וחסד טהור שצריך למלא אותנו בשמחה רבה ואף להאפיל על הטור של הצד השלילי.

לאחר מילוי הטבלה נבדוק: מה יותר הרבה? או ליתר דיוק: מה יותר משמעותי? האם הטור של החיובי או הטור של השלילי?ובאחריות מלאה: הטור של החיובי הרבה יותר משמעותי. זאת מהיכן? משום שכל עוד שהטבלה נעשתה על ידי אדם חי, הרי מתנת החיים היא המתנה הגדולה המשמעותית והנפלאה ביותר, גם אם הרבה דברים אחרים ממשיכים להפריע ולהעציב את ליבנו. כך שהחיים כשלעצמם אמורים למלאות אותנו בשמחה עצומה.

אגב, טבלה כזו לא רק תעודד ותנחם אותנו מאבל הצרות והקשיים, היא גם תוביל אותנו למסקנה נוספת: מה אנו חייבים לבורא עולם. אם אנו רגילים בתוך ליבנו לעסוק בחשבונות מה אלוקים "חייב" לנו ומה מתוך זה הוא לא נותן לנו, בואו נעשה חשבון הפוך: מה אנו מקבלים מבורא עולם ומה אנו חייבים להשיב לו בתמורה? נקודה למחשבה…

מה היא שבת חזון ומה מיוחד בה?

משה ויטמן

בשבת לא בוכים

זה או להצטער או לא להצטער. אלו הם שתי האפשרויות היחידות שאנחנו מכירים. והאמת? זה לא רק בצער, זה כך גם בכל פעולה רגשית אחרת. או שאנחנו מתרגשים או שלא. או שהדבר נוגע בליבנו, מרגש אותנו ואז אנחנו – בהתאמה – נשמח, נצטער, נתרגש, נתלהב, נכעס, נפחד או רגשות אחרים, או שלא.

ביהדות, קיימת גם אפשרות שלישית: אתה תתרגש מבפנים, אבל תרגיע את עצמך ביכולת המופלאה הנקראת "שליטה עצמית". גם אם אתה מצטער, לעיתים עליך לכבוש את הצער עמוק בפנים ולהשכיח אותו מליבך. מתי?

בשבת.

שבת קודש, יום העונג המקודש של היהודים, עלינו להתענג, ליהנות ולשמוח ואין מקום לעצבות,  לדאגה או צער. לכן, בשבת אסור לבכות. בשבת אסור להצטער. זהו סודה של היהדות, סודו של האדם שבליבו יש מקום להכל, אבל במינון מדויק ובשליטה עצמית מדהימה.

האיסור להצטער ולהתאבל בשבת, פוגש את כולנו, גם אלו שתמיד טוב להם ושבעזרת השם תמיד ימשיך כך, פעם בשנה, בשבת שבתוך תשעת ימי האבל על חורבנו של בית המקדש- בשבת חזון.

שבת חזון הוא הכינוי לשבת הקודמת לתשעה באב, השבת שבתוך ''תשעת הימים" והיא מציבה לפתחנו את הבעיה: מצד אחד, אנחנו בימים אלו עסוקים בלהצטער ולהתאבל על הגלות ועל בית המקדש, מצד שני – שבת. בשבת אסור להצטער גם אם המדובר הוא על צער על בית המקדש. מה עושים?

זוהי שבת חזון

בשבת חזון, הכינוי לשבת הקרובה לתשעה באב, לא נוהגים מנהגי אבלות, לא נמנעים מכל אותם דברים מהם נמנעים בתשעת הימים עליהם תקרא כאן, אבל לשכוח ליום אחד מחורבן בית המקדש, זה גם לא אפשרי ולכן עלינו לזכור בצורה "שבתית" את האבילות.

איך עושים זאת? הכירו את פרק התנ"ך – ההפטרה – אותו קוראים בבית הכנסת בשבת חזון.

"חזון ישעיהו בן אמוץ" נפתח הפרק המדבר על חורבנה של ירושלים ועל יציאתה לגלות בעיניו של ישעיהו, פרק המתאר את צער החורבן, מזכיר את החוויות הקשות של אותם הימים, מכניס אותנו חזק לליבם של יהודים הרואים את הדבר הקדוש להם ביותר נשרף באש ואותו קוראים בבית הכנסת עם סיומה של קריאת התורה בשבת הסמוכה לתשעה באב. לכן, נקראת שבת זו "שבת חזון".

לא רק ההפטרה, גם בקריאה בתורה עצמה, נוהגים בחלק מהקהילות להדגיש קטעים ייחודיים מהפרשה ולקוראם במנגינה מגילת איכה, המגילה המלווה את תשעה באב. כך שתזכורות לאבלות ולצער השוררים בימים אלו על בית המקדש, יש. אבלות ממש – אין.

והנה ההלכות של שבת חזון:

בגדי השבת : על פי מנהג האשכנזים, יש הנוהגים ללבוש בשבת זו בגדי חול ויש הנוהגים לכבד את השבת גם בלבוש וללבוש בגדי שבת כרגיל.  למרות זאת, ישנם כאלו שמחסירים פריט לבוש חגיגי מבגדי השבת שלהם כדי לציין את האבלות. לפי מנהג עדות המזרח לובשים בשבת חזון בגדי שבת כרגיל.

הרחצה לקראת השבת : על פי מנהג עדות המזרח להימנע מרחיצת תענוג רק בשבוע בו חל תשעה באב, אפשר להתרחץ לקראת שבת חזון כרגיל. על פי מנהגם של עדות האשכנזים שכבר מראש חודש אב נמנעים מכל רחצה של תענוג, אסור להתרחץ כרגיל, אלא לרחוץ במים פושרים לצורך ניקוי הגוף לכבוד השבת אך לא להתענג על הרחצה.

גילוח ותספורת : האשכנזים הנוהגים שלא להתגלח כבר מצום שבעה עשר בתמוז ולמשך כל שלושת השבועות של ימי בין המצרים, לא מתגלחים גם לכבוד שבת חזון. בני עדות המזרח הנוהגים להימנע מתספורת וגילוח רק בשבוע בו חל תשעה באב, יכולים להתגלח כרגיל. (בשנה שתשעה באב חל מיד בצאת השבת, נוהגים גם בני עדות המזרח לא להתגלח).

 יש לכם שאלה? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם 

3 סגולות לחזור הביתה לשלום!

משה ויטמן
מצב הדרכים הקטסטרופלי בישראל מצריך את כולנו להיזהר שבעתיים בדרכים.

אך מה לעשות, לא תמיד מועילה הזהירות ובנוסף, אף אחד מאיתנו אינו מעוניין לשלם על טעויות או שטויות בכביש של נהגים אחרים.

לשם כך בדיוק, דאגנו לצייד אתכם בשלוש סגולות בדוקות ומנוסות להגנה ובטחון בכבישים ובדרכים, סגולות שיעזרו לך לחזור הביתה בשלום.

כל הסגולות נלקחו ממקורות אמינים ורציניים ומומלץ מאוד ליישם אותן.

ואלו הם:
נשיאת מטבע של צדקה.
בתלמוד הבבלי הובטח מפורשות כי "שלוחי מצווה אינם ניזוקים" כלומר: כל אדם שמטרת הליכתו היא קיום מצווה לא יינזק בדרך. לאור זאת, המליצו מאוד גדולי החכמים כי כל אדם ידאג להגדיר את עצמו כאשר הוא יוצא לדרך כשליח מצווה. איך? פשוט מאוד: קחו מטבע, תתרמו אותו לצדקה ותכניסו אותו לתוך התיק/הארנק. כעת, אתם נושאים עליכם בדרך מטבע של צדקה ואתם מוגדרים כשלוחי מצווה עד שתעבירו אותו לקופת הצדקה. שווה, לא?!

אמירת תפילת הדרך.
לאור הסכנות הכרוכות מאז ומעולם בדרך תקנו חכמינו תפילה ייחודית להגנה בדרכים הנקראת "תפילת הדרך". אמירה של תפילה זו במתינות ויישוב הדעת כאשר יוצאים לדרך מהווה הגנה ושמירה מעולה לנסיעה בדרכים ומומלצת מאוד. למרות שבנוסח התפילה המקורי שנקבע לפני אלפי שנים לא מוזכרות סכנות עכשוויות כמו תאונות דרכים או מחבלים, הם נכללות בה ואם רוצים ניתן להוסיף זאת במפורש בתוך התפילה.

ליווי קצרצר של היוצא לדרך.
סגולה שלישית ואחרונה לשמירה בדרכים: ליווי היוצא לדרך על ידי אחרים בעת יציאתו, ארבע אמות (כשני מטרים) מחוץ לדירה/לנקודת היציאה. על פי המקורות, הליווי הזה מביא שפע של ברכה על היוצא לדרך ומהווה סגולה עצומה ובדוקה להגנה ושמירה עליו. מומלץ מאוד.

איך להתחזק באמונה למרות כל הקשיים הרבים?

השאלה:

התגיירתי כבר מעל 10 שנים ובעלי גם כן גויר, מאז החתונה אנחנו עוברים בלי סוף קשיים אני באמת משתדלת לעשות רצון השם תמיד אפילו שהמשפחות שלנו אינם יהודים, עם כל הקשיים לא מוותרים רציתי לשמוע עם יש לרב איזו עצה להחזיק מעמד ובאמת להאמין שהכול לטובה ומאהבה אלינו…

בתודה

הרב של האינטרנט עונה:

שלום רב,

אין גבול לאהבה אותה אוהב הקדוש ברוך הוא את כל אותם אלו שבחרו מרצונם לחבור לעם היהודי ולהצטרף לשורות העם הנושא את התפקיד הגבוה בעולם – שמירת הקשר בין העולם לבין אלוקים. התורה מצווה מספר רב של פעמים על האהבה והחיבוק האוהב שיש לכל אחד להעניק לגרים, זאת כתוצאה ישירה של האהבה והחיבוק לו אתם זוכים ממלכו של עולם.

למרות כל זאת ואדרבה, דווקא בשל כך, אתם חווים קשיים ואתגרים בחייכם. כמו אב שהוא גם רופא הנאלץ להכאיב לבנו אהובו בטיפול קשה אך חיוני, הוא לא עושה זאת בגלל שהוא רוצה להכאיב חלילה לבנו, אדרבה, הוא אוהב אותו ורוצה לרפאות את גופו ודווקא בשל כך הוא נאלץ להכאיב לו, כך הם הקשיים והצרות המגיעים אליו מאת אלוקים.

כשהקדוש ברוך הוא, האב האוהב והרחמן, נותן לאדם קשיים ואתגרים, הוא לא עושה זאת אלא מתוך אהבה. "כי גם הייסורים ממקור האהבה הם באים" כותב המקובל רבי משה לוצאטו בספרו דרך השם. לעיתים הקשיים נועדים כדי לנסות את האדם אם ימשיך לדבוק באמונתו ובכך לאפשר לו להגיע לרמות רוחניות של קשר עם אלוקים, קשר גבוה ומושלם יותר, לעיתים הם נועדים כדי לנקות ולטהר את האדם מכתמי החומריות המעיבים על נשמתו ומפריעים לה להתחבר לבוראה ולעיתים הם באים מחשבונות ושיקולים אחרים, כשהמשותף לכולם כי מתוך אהבה גמורה הם באים ואך ורק לטובתו של האדם.

עצם הידיעה וההבנה כי הקשיים המלווים את חיינו קיימים אך ורק לטובתנו, גם אם אנו עדיין לא יכולים לראות זאת ולהבין מדוע זה טוב, יכולה לנחם אותנו בעת הקושי, בפרט אם נצליח להיזכר כמה פעמים בחיינו דברים שנראו לנו לא טובים התבררו לנו אחר כך כדבר הכי טוב עבורנו. ממש כמו הסיפור על האדם שאיחר לטיסה חשובה והפסיד בשל כך הרבה כסף, אבל רק כמה שעות אחר כך כשהתפרסם שהמטוס התרסק, הוא הבין שהוא זכה לקבל את חייו במתנה.

איחוליי שיהיה לכם רק טוב וכמובן, לכל שאלה נוספת אנחנו כאן בשמחה.

משה

גם יש לך שאלה? בשביל זה יש את הרב של האינטרנט… לחץ כאן!

איך שומרים נדה?

המחזור החודשי שוב פעם הגיע, הימים בהם הגוף שלך מתנקה ומשחרר את הדם. מה זה אומר לגבייך? ואיך ההלכה מתייחסת לכך:

בהופעת הוסת אצל האישה או מכל סיבה שהיא אם יוצא מהרחם אפילו טיפת דם,

אסור מבחינה הלכתית לבעל ולאישה לבוא במגע כלשהוא, עד להיטהרות והתחדשות.

בשל ריחוק זה שבין האישה לבעלה נקראת האישה בשם נדה, כלומר מרוחקת.

משעה שהאשה נעשית נדה, אסורים הבעל והאישה בכל קירבה גופנית עד אחרי שהאשה עוברת הליך ניקוי וטובלת במקווה.

יש לזכור שדיני נדה נוהגים בכל אישה שלא טבלה: רווקה, נשואה, גרושה ואלמנה.

 

מתי כבר אפשר ללכת לטבול?

כשהדם פוסק [או כשהאשה מחליטה להתחיל לשמור טהרת המשפחה, ומפסיקה לקיים יחסים

עד לטבילה כדין], על האישה לבדוק אם היא נקיה לגמרי. בדיקה זו נקראת בפי חכמים "בדיקת הפסק טהרה".

לפני הבדיקה תרחץ היטב סביב לאותו מקום. כדי שלא ישאר דם ישן שבגללו הבדיקה עלולה לצאת לא תקינה,

תחכה 10 דקות ואז עליה לקחת פיסת בד לבן רך ונקי (יש לזכור לבדוק היטב את בד הבדיקה

לפני הבדיקה כדי לוודא שאכן הוא נקי לגמרי), להכניס אותו עמוק עד מקום שיכולה ולבדוק את עצמה

היטב היטב בכל הצדדים בתנועה סיבובית. בדיקה זו יכולה להעשות החל מסוף היום החמישי מתחילת הוסת.

 

מה זה בד/עד בדיקה

עד בדיקה הוא בד לבן ורך, שנבדק מראש על מנת לוודא שהוא נקי.

עד הבדיקה משמש לביצוע בדיקה פנימית הלכתית. ניתן להשיג בד זה, בשמות שונים בדי בדיקה- בדית,

סריגית, ועוד בכל מקווה, ובמקומות רבים בחנויות הפארם בבתי מרקחת, בסופרמרקטים ובמכולות.

במקרה שבו אין בנמצא עד בדיקה סטנדרטי, ניתן לבצע את הבדיקות באמצעות כל בד לבן ורך,

ובלבד שיהיה מכובס ונקי מכתמים ולכלוך.

 

הבדיקה יצאה טובה כבר אפשר לטבול?

על שבעה נקיים שמעת?

התאזרי קצת בסבלנות, עכשיו מתחילים לספור שבעה ימים נקיים ללא דם,

בימים אלו נוהגים ללבוש בגד תחתון לבן ונקי, ולעשות בדיקה פעמיים ביום בבוקר כשקמים

ובערב לפני השקיעה (זמן השקיעה מפורסם בלוחות השנה או כאן) אם רק עכשיו התחלת לשמור

וקשה לך עם הבדיקות בהתחלה, ניתן להקל לעשות חוץ מבדיקת ההפסק הטהרה, רק עוד בדיקה אחת

ביום הראשון ובדיקה נוספת ביום השביעי לפני השקיעה.

אחרי 20 שנה כמו בשבוע הראשון, האושר שבשמירת טהרת המשפחה…

זהו הולכים למקווה, מה הולך להיות שם?

על יום פינוק יהודי שמעת?

כן יום שכולו חוויה בו את תגיעי למקווה מסודר ומאורגן את לבד עם עצמך כשכל הזמן שבעולם לרשותך

לטפח את גופך לנקות אותו היטב ביסודיות לפתוח את כל הקשרים בשערות להסיר שאריות של עור

וציפורניים לסדר גבות והכל בחדרים יפים ומאובזרים…

בסוף כשתסיימי להתפנק, תכנסי לבריכה קטנטנה מלאה במים נקיים חמימים ונעימים,

שם את אמורה להיכנס ולטבול כשכל גופך מתחת למים הצלולים.

סיימת… מתי פעם אחרונה שמעת על זוג שחי באותו בית ומתגעגע אחד לשני???

זהו את טהורה קיימת את המצווה הגדולה את מוזמנת לחי העולם הבא. ולבעל שמחכה לך כבר שבועיים

קבלי יועצת ומלווה אישית חינם בכל שאלה, הדרכה וסיוע בתחום זה.

הרבנית ציפי עומדת לרשותכם 050-4103624 בכל יום בין השעות 17:00-21:00

בניית סוכה – כל הפרטים


אז מתי בעצם הכי מומלץ להתחיל בבניה?

מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים בהכנות לעשיית הסוכה כדי לקיים את הפסוק "ילכו מחיל אל חיל" – ממצות יום הכיפורים למצות סוכה.

מצווה להשלים את הסוכה ביום המחרת כי "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה". רק בערב שבת לא יעשנה אלא עד חצות היום.

סוכה העשויה משנה שעברה, או שנעשתה לפני 30 יום שלפני החג (לפני ט"ו באלול) – יש לעשות פעולה בסכך, כגון שינענעו תוך 30 יום לחג, לשם מצות סוכה.

ראוי לעשות הסוכה בעצמו, לטרוח בה טרחת הגוף, ולהזיע בעשייתה.

איפה נמקם אותה?

הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים. ואם עשאה תחת מרפסת, אילן, גג וכדומה – הסוכה פסולה.

לא יעשה את הסוכה במקום שיצטער אח"כ מהישיבה בה, כגון שיש שם ריח רע, רוח חזקה, יתושים וכדומה.

באיזה סכך נשתמש?

הסכך צריך להיות מהצומח מן הארץ – עצים, קנים, ענפים וכו'. דברים שאינם מן הצומח פסולים.

הסכך צריך להיות תלוש מן הארץ. לכן יקצץ תחילה את הענפים והשיחים ואח"כ יסכך בהם.

כלים, בין שלמים בין מפורקים, פסולים לסכך, שאין מסככים בדברים המקבלים טומאה. לכן יש לברר על נסרי עץ אם אין הם באים מארגזים שפורקו ופסולים לסיכוך.

עלים המתייבשים או נושרים מהר, והסוכה לא תהא מסוככת על ידם כדין עד יום האחרון של חג – פסולים לסיכוך מיד, אפילו בעודם רעננים.

לא יסכך בסכך שריחו רע ובמיני ענפים הנשירים ביותר, מכיוון שהם מכבידים על הישיבה בסוכה.

אפשר לקחת דפנות מבטון?

כל הדברים כשרים לדפנות, גם קירות הבית ואילנות מחוברים.

הסוכה צריכה שתהא ראויה לכל החג ועל כן לא יעשה הדפנות מדברים המתייבשים מהר עד שלא יישארו הדפנות כל שבעת ימי החג.

הדפנות צריכות להיות עמידות בפני רוח מצויה, אבל אם הן רופפות וינודו ברוח – פסולות אפילו במקום שאין שם רוח. לכן העושה את דפנות הסוכה מבד וכדומה צריך להקפיד מאוד למתחן ולחברן היטב מכל צדדיהן, או יעמיד בדפנות נסרים במרחקים של פחות משלושה טפחים(24 ס"מ) ואז אפילו ינוד הבד ברוח – כשרות הדפנות ע"י הנסרים.

הסוכה צריכה לפחות 3 דפנות. גובה הדפנות מינימום עשרה טפחים (100 – 80 ס"מ). דפנות המוגבהים מן הקרקע 3 טפחים (24 ס"מ) פסולים. אין הדפנות צריכות להגיע עד הסכך.

הנחת הסכך

תחילה יעמיד את הדפנות ואח"כ יניח הסכך ולא להיפך.

יש להדר להניח את הסכך על קורות שהן עצמן כשרות לסיכוך דהיינו שהדבר ש"מעמיד" את הסכך – יהי אף הוא כשר לסיכוך.

הסוכה הכשירה צריכה שתהא צילתה מרובה מחמתה דהיינו שמידת הצל בסוכה, בצהרי היום, תהיה יתירה ממידת השמש.

לא ירבה בסכך יותר מידי עד שאי אפשר יהיה לראות דרכו את הכוכבים הגדולים. ומכל מקום אם הרבה בסכך ואין נראים הכוכבים דרכו – כשרה.

הסכך צריך להינתן על הסוכה לשם סוכה או לשם צל (דהיינו שנעשה כדי להגן מקרני השמש) ועל כן בשעה שמניח את הסכך על הסוכה יכוון שמניח לשם סוכה. ואם הניח את הסכך רק כדי להסתיר שם דברים מעין רואים או שנפל מעצמו הסכך על הסוכה – פסולה. כיצד יתקנה? ירים את הסכך מעט ויחזור ויניחו במקומו לשם סוכה.

מידות הסוכה

חלל הסוכה – אחרי תליית הסדינים והקישוטים על הדפנות חייב להיות לפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים (56 X56, או, 70 X70 ס"מ). פחות משיעור זה הסוכה פסולה.

גובה חללה של הסוכה: לכל הפחות עשרה טפחים (100 – 80 ס"מ) ולכל היותר עשרים אמה(960 ס"מ).

השולחן חייב להיות בתוך הסוכה, ואם השולחן חוץ לסוכה ליד הפתח והוא יושב בתוך הסוכה ליד השולחן ואוכל עליו, הריהו כאילו לא אכל בסוכה.

סוכה גזולה

סוכה גזולה, הדפנות או הסכך, פסולה ואסור לברך עליה. לכן יזהר מאוד לא לקחת קרשים שאינם שלו ולא יקצץ סכך מחצר פרטית שלא ברשות, שנוסף על איסור גזילה – לא מקיים מצות סוכה ויברך ברכות לבטלה.

לא יעשה סוכתו בקרקע של חבירו שלא ברצונו ולא בקרקע משותפת במקום שהסוכה תפריע לעוברים ושבים. וכן לא ישב בסוכת חבירו נגד רצונו.

מצווה חשובה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים

יקשט את הסוכה בסדינים, בתמונות וכדומה (ונוהגים לקשט אותה בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל על שם חג האסיף). ויכניס לתוכה כלים ורהיטים נאים משום "זה א-לי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, כדי שתהא הסוכה נאה וחביבה ויהנו לשבת בה.

לא יכניס בסוכה כלי מטבח, סירים, קדרות וכדומה. וכן לא יעשה בסוכה כל תשמיש בזוי, כגון רחיצת כלים.

סוכת החג – הסכך, הדפנות, הקישוטים, מיני הפירות התלויים בה, יש להם קדושת סוכה ואסורים בשימוש אחר והנאה אחרת כל ימי החג, אפילו נפלו מהסוכה.

נפל פרי מקישוטי הסוכה בשבת או ביום טוב, אסור בטלטול משום מוקצה.

הישיבה בסוכה

בסוכות תשבו שבעת ימים – כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ג)

אז למה אנו יושבים בסוכה בכלל?

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"

ישנם שני פירושים בגמרא:

הכוונה לשבעת ענני כבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר. וזכר לשבעת ענני הכבוד חוגגים שבעה ימים את חג הסוכות.

הכוונה לסוכות ממש שעשו להם במדבר להגן עליהם בהיותם 40 שנה במדבר בארץ לא זרועה, בארץ ציה ושממה, שבדרך הטבע אין אפשרות לחיות, ובנ"י חיו בניסים תמידיים – מן, שליו, באר מים, ובגדיהם לא בלו ולא חסרו דבר, וישבו שם בסוכות. וזכר לגודל ניסים אלו חוגגים את חג הסוכות.

"בהוציאי אותם מארץ מצרים"

והלא יציאת מצרים בחודש ניסן היתה, ולמה אם כן נצטוינו לעשות סוכה בתשרי?

אלא, כדי שהישיבה תהיה ניכרת שהיא לשם מצוה, ובחודש ניסן שהוא תחילת עונת הקיץ – רגיל אדם לצאת מביתו ולשבת באוהל או בסוכה, ולא יהיה ניכר שיושב "לשם מצוה". אבל בחודש תשרי – תחילת החורף וימי הגשמים, בני אדם שבים אז לביתם, ואילו ישראל יוצאים מהבית ונכנסים אל הסוכות, והכל רואים ויודעים שמפני מצוותו של הקב"ה הם עושים כן – "למען ידעו דורותיכם". (טור)


מצות סוכה

מצות "עשה" מן התורה לישב בסוכה שבעה ימים מט"ו בתשרי עד כ"א בו.

יכוון בישיבתו בסוכה את טעם התורה "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

כיצד מצות ישיבת סוכה? שיהיה אוכל ושותה וישן ולומד ומשוחח ושוהה בה כל שבעת ימי החג בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שאר ימי חג הסוכות עושה את ביתו ארעי ואת סוכתו קבע, ומארח שם את חבריו וקרוביו הבאים לבקרו.

קדושת סוכה גדולה מאוד. לכן ירבה בה בדברי תורה, ויזהר מלדבר בה דיבורים אסורים כלשון הרע, ליצנות, קריאת עיתונים וספרי הבאי.

בליל החג הראשון חובה לאכול לחם בסוכה (כחובת אכילת מצה בליל פסח). וחייב לאכול לפחות שיעור כזית (כ – 30 גרם).

ביתר הימים אין חובה לאכול אלא שאם רוצה לאכול לחם – חייב לאוכלו בסוכה.

מעיקר הדין מותר לאכול אכילת ארעי (פירות ושתיה) מחוץ לסוכה, אך המהדרים במצוות מקפידים לאכול אפילו אכילה ארעית רק בסוכה.

אכילת קבע, כל ימי החג, רק בסוכה.

שינה, אפילו ארעית, כל ימי החג, רק בסוכה.

לפני כל אכילת קבע בסוכה מברך "לישב בסוכה".

קטן מגיל 6 – 5 חייב בסוכה.

המצטער פטור מן הסוכה, כגון אם יורדים גשמים או שיש שם יתושים וכדומה.

נשים פטורות ממצוות סוכה אבל בידן לשבת בסוכה ולקיים מצוותה, ולבני ספרד אין מברכות.

נהגו שיום אחרון של סוכות לפנות ערב נכנסים לסוכה ואוכלים משהו ונפרדים ממנה ואומרים "יהי רצון שכשם שזכיתי לישב בסוכה זו כך אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן".

לשאלות נוספות תוכלו לפנות לרב של האינטרנט לחצו כאן 

בריכות שחיה נפרדות

בריכות שחיה נפרדות

ברוך ה' מתחזקים רוצים להתחיל לשמור על הנהגות התורה החלטתם ללכת לבריכה אבל ישנה בעיה יהודי שרוצה לקיים את התורה לא הולך לבריכה מעורבת חלילה בדיוק בשביל זה תוכלו להכנס ללינק המצו"ב ולבחור לכם בריכה כשרה למהדרין לשחיה בשעות נפרדות גברים נשים אז שיהיה לכם שחיה מהנה ובריאה ובעיקר כשרה

לצפיה במידע לחצו כאן

השעון היהודי: מזריחת החמה ועד לצאת הכוכבים

משה ויטמן

אם לא נדע את הזמנים נאבד מעשים רבים
אין ספור מצוות ומנהגים ביהדות תלויים ומותנים בזמן. מגוון עצום של מעשים שאם עשית אותם מעט לאחר שעבר הזמן או מעט לפני שהוא הגיע – לא עשית כלום. רק בזמן שנקבע עבורם הם נחשבים למצוות. מעשים כמו: תפילות היום, קריאת שמע, הנחת תפילין, שמירת שבתות וחגים והרשימה עוד ארוכה, תלויים ועומדים בגורם משמעותי אחד: הזמן בו יש לקיים אותם, כל אחד בזמן שנקבע עבורו. תפילין – ביום ולא בלילה, קריאת שמע של היום ביום ושל הלילה בלילה וכן הלאה. זמני היום והלילה ביהדות מוגדרים בצורה שונה מהמקובל אז בואו נערוך היכרות עם מונחי הזמן שקובעים אותם. אם לא נדע נכון את הזמנים נוכל לאבד מעשי מצוות רבים.

צאת הכוכבים
ביממה היהודית הלילה קודם ליום וכך נספרות היממות – לילה ויום, לילה ויום. תחילתו של הלילה מגדירה את תחילתו של יום חדש, כמו צאת השבת, חגים או צומות תשעה באב יום כיפור וכדומה. הלילה מתחיל בעת "צאת הכוכבים" – השעה בה יוצאים (נראים) בשמיים שלושה כוכבים בינוניים, היא רגע תחילתו של הלילה. קריאת שמע של ערבית ותפילת ערבית יש לומר לאחר צאת הכוכבים כי זמנם הוא – הלילה.

עלות השחר
סופו של הלילה ותחילתו של היום הוא זמן "עלות השחר". זמן זה הוא הרגע בו אור השמש נראה על פני השמים למרות שעדיין אינו נראה באופק והוא משמעותי לכמה מצוות חשובות במיוחד – אמירת קריאת שמע של שחרית, עטיפת טלית והנחת תפילין, אמירת ברכות השחר ועוד… את תפילת העמידה של תפילת שחרית, מתפללים רק כאשר החמה זורחת בעת "זריחת החמה". החל מזמן התלמוד הרגע המדויק נקבע באופן יחסי לזמן זריחת החמה – זמן הילוך 4 מיל לפני זריחת החמה. באיזה שעה זה? תראה בלוח השנה…

זריחת החמה
זריחת החמה או בשמה החלופי "נץ החמה" הוא הזמן בו אור השמש נראה באופק והיום מתחיל באופן סופי. את תפילת העמידה של תפילת שחרית ניתן להתפלל החל מנץ החמה והזריזים, שבלשון הגמרא נקראים "ותיקין" מקפידים להתפלל את תפילת השחר מיד עם נץ החמה ולא לאחרה עוד, לכן תפילה בזמן הזה נקראת "תפילת ותיקין".

חצות היום (וגם הלילה)
אם תיקח את היום מתחילתו בזריחת החמה עד לסופו בשקיעתה ותחלק אותו לשניים – תקבל את חצות היום. אם תיקח את הלילה מתחילתו בצאת הכוכבים ועד סופו בעלות השחר ותחלק אותו לשנים – קיבלת את חצות הלילה. חצות היום מפריד בהלכה בין הבוקר לבין הצהרים, הפרדה המשמעותית במיוחד ביחס לזמני תפילות שחרית ומנחה. שחרית ניתן להתפלל רק עד לחצות היום ומנחה ניתן להתפלל רק כחצי שעה אחריו.

שקיעת החמה
שקיעת החמה היא הרגע הקובע כי היום נגמר לו ואת הנחת התפילין, תפילת המנחה ועוד מצוות היום לא ניתן יותר לעשות (במקרים מסוימים ניתן לאחר עד 13 דקות מזמן שקיעת החמה שבלוחות). "שקיעת החמה" הוא הזמן בו השמש נראית כשוקעת ומתכנסת מעבר לאופק והיא, כמו שאר הזמנים, משתנים ממקום למקום בהתאם לאופק של אותו אזור ועל סמך חישובים שונים. לכן, זמן כניסת שבת שנקבע לזמן שקיעת החמה (את הסיבה לכך נראה בהמשך) משתנה ממקום למקום ומעיר לעיר. זמני כניסת השבת ויציאתה בעשרות ערים ברחבי ישראל מתפרסמים באתר "טוב טוב" ובעמוד הפייסבוק שלנו אליו אתם מוזמנים להצטרף.

בין השמשות
"בין השמשות" הוא הזמן היחידי ביום שאינו מוגדר. זאת משום שבין השמשות הינו "ספק יום ספק לילה". בין השמשות הוא משך הזמן בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים ובפועל מחמירים לנהוג בו לשני הכיוונים – לא לקיים בו כבר את מצוות היום שהיה (תפילת מנחה) אך להתחיל בו, לחומרא, את מצוות היום הבא (כניסת שבת). לכן, יציאת השבת, החגים והצומות היא בצאת הכוכבים שבו בוודאות הסתיים היום והתחיל היום הבא, אך כניסת השבת והחגים מתרחשת בשקיעת החמה, הזמן בו מתחיל "בין השמשות" ויש לנהוג בו ליתר ביטחון כאילו שכבר השבת נכנסה.

זמני היום והלילה מחושבים באופנים שונים ועל פי מגוון שיקולים והם מודפסים בלוחות השנה לכל אזור בישראל בפני עצמו.

 

רוצים לקבל זמני כניסת ויציאת השבת למייל בכל שבוע?
רוצים לקבל מידי פעם ניוזלטר מרתק לתיבת המייל שלכם?
הכניסו את כתובתיכם בתיבה הבאה  

ציצית, למה לובשים אותה ומה היא מסמלת?

שאלה:

מדוע לובשים ציצית? ומה הציצית מסמלת?

תשובה:

שלום רב!

מצות ציצית נכתבה בתורה בספר במדבר פרק ט"ו, וכך נאמר שם:

{לז} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {לח} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: {לט} וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: {מ} לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: {מא} אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:

 

למרות שמעיקר הדין אין חיוב ללבוש כל הזמן טלית עם ציציות, אלא החיוב הוא רק לשים ציציות על בגד שיש בו 4 פינות (ד' כנפות) בזמן שאדם לובש אותו, בכל אופן נהגו בעם ישראל ללכת תמיד עם טלית קטן מתחת לחולצה, שתלויים בה ציציות, ויש בזה ענין גדול.

עוד נאמר בספרים על הזהיר במצות ציצית כהלכתה, שהוא יזכה לאשה ובנים, להנצל מהחטא, להשמר ממזיקין, להיות מוגן מעין הרעולקבל פני השכינה.

בברכה,

יעקב

גם לך יש שאלה? לחץ כאן!

"לא פותח את היום בלי תפילין"

משה ויטמן

מאלי ממטולה ועד דני מאילת…
אתה תמצא אותם בכל רחבי הארץ, במוסכי הרכבים או במגדלי המשרדים, בצפון, במרכז או בדרום, צעירים, מבוגרים או קשישים, זה יכול להיות אלי ממטולה או דני מאילת, ציון מרמת גן או חיים מירושלים, כל אחד עם סגנון החיים והאמונות שלו, הגיל והמאפיינים שלו, אבל המשותף לכולם הוא אחד – הם לא יפתחו את היום בלי להניח תפילין. "בלי תפילין" מסביר בלהט עודד בחור בן 19 מרחובות, "איזה טעם יש לי ליום? איך אני יכול לצאת לעבודה בלי לשבת 2 דקות עם עצמי ולהתחבר לאלוקים שילווה אותי כל הזמן"?

ואכן, כל אלו שהזכרנו ועוד רבים אחרים מרגישים כך בכל ליבם. רגעי הנחת התפילין הקסומים מאפשרים להם לחוות את הייחודיות היהודית שלהם, את הקשר הבלתי עקיף עם בורא עולם ולקיים את המצווה העצומה "והיו לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך".

רוצה אבל לא יודע במה להתחיל?
פעמים אינספור אנחנו מוצאים את עצמנו במגוון תחנות בחיים מחפשים את הדרך לחיזוק הקשר עם אלוקים. אנחנו פוגשים ונתקלים בלא מעט אירועים קטנים או גדולים שמבליחים לרגע קרן אור חזקה לתוך נשמתנו וגורמים לה פתאום לשאול את עצמה בשקט: "מה, ככה אני מנותק מאלוקים"? אנחנו רוצים את האהבה שלו, אנו מחפשים את הקשר איתו ויודעים כי להיות "מיודד" עם מלכו של העולם זה נכס שאי אפשר לוותר עליו. "משהו בשביל הנשמה" דורש אותו קול פנימי שמהדהד בתוכנו ורוצה ללחלח את החומריות שמקיפה אותנו בחוויות רוחניות ומרוממות שירימו אותנו קצת מהקרקע הבוצית של החיים. אבל אז, נשאלה השאלה: "איך אני אדע במה להתחיל"?

והאמת? מאוד קל להבין אותך…
השאלה הזו, בכנות וביושר, מאוד מטרידה. יש לך חיים, אתה כבר עובד או לומד, מוקף בחברים ובמשפחה ועם כל הכבוד לרצונות הפנימיים שלך, אתה עדיין לא רוצה לאבד ולהפוך את כל חייך. בלי לדעת יותר מדי הלכות, די ברור לך שהתקרבות לאלוקים תגרור אותך לוותר על דברים או חוויות שעד היום היו חלק מההרגל היומיומי שלך… ויתורים כואבים ובלתי פשוטים. "הוי מחשב שכר מצווה כנגד הפסדה" אמרו חכמים בפרקי אבות והתכוונו לחישוב הבסיסי והפשוט ביותר: שים על המאזניים את הרווח האישי שלך מצעדי ההתקרבות מול ההפסדים שאתה כה פוחד מהם. כעת, תראה בעצמך: לאן הכף נוטה? מה שוקל יותר?

צעד קטן לאדם
"נכון, אני מסכים עם זה" אתה רוצה לומר "אבל עדיין הקושי והחשש לא נותנים לי להתקדם", התורה מאוד מבינה אותך ובמיוחד בשבילך היא ממליצה על צעדי ההתקדמות איטיים. צעד קטן לאדם, זה מה שתעשה כעת. ותרשה לנו להציע לך לנסות את התפילין. כן, התפילין שכל כך הרבה אנשים מצליחים לחוש דרכם את החיבור וההתרוממות מהעולם החומרי והארצי, יוכלו להוות עבורך את הצעד הקטן והראשוני כדי לטעום את טעם החיים. הנחת התפילין אורכת דקות ספורות, לא מפריעה לך להמשך היום ולא מונעת ממך להמשיך בשגרת החיים אליה התרגלת. אך מנגד היא בהחלט – צעד גדול ליהדות.

צעד גדול ליהדות!
הנחת התפילין אמנם דורשת מינימום מאמץ וזמן מאיתנו מניחי התפילין, אך למרות זאת המשמעות והתוצאות של המעשה הקטן הזה עולות ובוקעות עד הרקיע. על פי המקורות, בהנחת התפילין אנו קובעים על ידינו ועל ראשינו את קדושת השם יתברך, את שמו הגדול וממליכים אותו על העולם. אנו לוקחים את הכתר של מלכו של עולם וקושרים אותו עלינו, הכי קרוב שאפשר לאברים המרכזיים בגופנו – המוח והלב. במעשה הקטנטן הזה אנו יוצרים חיבור אדיר ועוצמתי בינינו לבין הבורא יתברך, חיבור שאחריו כל היום שלנו ייראה ויישמע אחרת. חיבור שיביא אותנו לראות את חיינו מבעד למשקפיים רוחניות יותר ויגרום לנו לרצות לראות את עולמנו היומיומי והמוכר גבוה, רוחני ויהודי יותר.

כמה פרטים חשובים:
לא לחינם, הנחת התפילין מומלצת על ידי גדולי הרבנים כצעד ראשוני קטן שמשמעותו היהודית- ענקית. אך רגע לפני שאתה מאמץ בחום את הנחת התפילין כחלק אינטגראלי מסדר היום שלך, שים לב לכמה פרטים חשובים ומשמעותיים בקיום מצוות הנחת התפילין.

1 . כדי שהתפילין יעמדו במשימה הקדושה שהוטלה עליהם, הם נדרשים לעמוד בתקנים הלכתיים ברורים ולענות על דרישות רבות. רק תפילין שהוכנו ונעשו עם כל הפרטים הנדרשים, ראויים להיות התפילין שאותם תזכה להניח ולכן ברר כי התפילין שברשותך או שאתה מתכוון לרכוש הוכנו ונעשו על ידי מקור כשר ומוסמך.

2. גם אם התפילין שברשותך ישנות מאוד, זה לא אומר שעליך לרכוש אחרות או להפסיק להשתמש בהם. ישנם אנשים רבים המניחים את אותם התפילין במשך כל חייהם. אלא, שבמקרה כזה עלינו לבצע להם אחת לכמה שנים בדיקה תקופתית שתברר את מצבם העכשווי ותוודא כי לא ארע בהם פסול. אם אתה מעוניין בכך, פנה אל מכון בדיקת התפילין הסמוך למקום מגוריך ובצע זאת.

3. צורת הנחת התפילין מוגדרת היטב בהלכה ובכדי לקיים את המצווה עלינו להניח את התפילין "כמו שצריך". אם אתה לא יודע, או שיש לך ספיקות, אין לך מה להתבייש. פנה אל הבחורצ'יק שלצידך ובקש ממנו עזרה קטנה. בפעם הבאה תהיה אתה זה שעוזר לאחרים…
בהצלחה!

לוויה מנהג ירושלים

לוויה מנהג ירושלים

שלום, כבוד הרב

קבורה בגבעת שאול

היה לוויה של קרוב משפחה שגר בירושלים, ולתדהמתי הנכד שאינו תושב ירושלים לא נכנס לבית העלמין וגם אלמנתו של המנוח נשארה מחוץ לגדר -ממרום גילי מעולם לא ראיתי מנהג מוזר כזה.?

ניתן ליצור קשר עם שולמית רון

תשובת הרב

שלום רב.
מנהג ירושלים בעדות רבות (ויש נוהגים כך גם במקומות נוספים) שזרעו של הנפטר לא מלווה לבית הקברות ולא הולך אחרי מיטתו, במקום שהבן או אחד משאר יוצאי חלציו צריכים להיות בבית הקברות לצרכי הקבורה הוא יוצא קודם שמוציאים את המת, וממתין שם עד שמביאים את המת.
וכן נוהגים שנשים לא נכנסות לבית הקברות בשעת לווית המת (כך פסק השולחן ערוך סי' שנ"ט סעיף ב').
בהצלחה רבה.

גם לך יש שאלה? לחץ כאן!

אשר יצר

ברכת אשר יצר, מתי ולמה וסגולותיה

נתנאל לייפר

ברכת "אשר יצר", אותה מברכים בתפילת שחרית ובמשך היום לאחר עשיית הצרכים, הינה אחת הברכות היותר קלות להבנה, ניתן לברך אותה בקלות תוך כדי הזדהות וכוונה אמיתית.

ככל שהמדע מתקדם, אנו מבינים יותר ויותר את נפלאות הבריאה וגוף האדם, המערכות המשוכללות שפועלות ללא הרף במיליוני פעולות מדויקות ומתוחכמות כדי לבלוע את המזון לעכלו להוציא ממנו את החומרים הנצרכים לגוף ולהיפטר מהפסולת. על כל אחד מהתהליכים אותם הזכרנו בשתי מילים נכתבו ספרים מדעיים רבים המנסים להבין ולהסביר את מורכבות הפעולות ואת הדרך לטפל בהן כאשר הן נפגעות.

אנו רגילים בשטף החיים לראות כל דבר כמובן מאליו וברור שיקרה ללא תקלות וללא בעיות אך אלו שסובלים מבעיות עיכול ומעיים, אבנים בכליות וכדו' יודעים כי כל תקלה ולו הקטנה באחד מהתהליכים גורמת לייסורים רבים ובמקרים רבים לאשפוז בבית חולים ולצורך בניתוחים מסובכים ותרופות יקרות.

אחד מגדולי ישראל של הדורות הקודמים אמר פעם כי אם האדם היה יודע ומעריך את הנס שגופו מתפקד כראוי היה מתקשר לביתו בכל פעם שהתפנה כדי לבשר להם שהכל בסדר…

הברכה הקצרה (כ20 שניות) היא עצירה לרגע לצורך התבוננות והכרה בנפלאותיו של הבורא וההודאה על המערכת המשוכללת השוכנת בקרבנו ופועלת ללא תקלות

ברכת "אשר יצר" ידועה גם כסגולה לבריאות איתנה ולמניעת מחלות רבות (בשם החפץ חיים) וישנם סיפורים רבים על כאלו שקיבלו על עצמם לאומרה בכוונה ומתוך הכתב ונרפאו ממחלותיהם השונות.

שאלה : כמה זמן אחרי שיצא מבית הכסא יברך?
תשובה : יברך מיד לאחר שייטול או ישטוף את ידיו אם אין לו כלי ליטול בו, עד חצי שעה לאחר מכן. יש להקפיד לומר את הברכה במקום נקי בלבד.

להורדת ברכת אשר יצר לחץ כאן

 

מה טמון בברכה זו?

ברכה זו היא הודיה לאלוקים על ניתוח קשה ומסובך, שנעשה בגופנו זה עתה, ניתוח זה מתבטא בניקויו של הגוף מן הפסולת שבו ועלינו להודות על כך בכל לבבנו ובכל נפשנו.

הדבר הראשון שיש להודות עליו, הוא, שהניתוח נעשה באופן הקל ביותר.
הדבר השני, שהוא נעשה ללא הרדמה וסיכונים.
השלישי, ללא כאבים ויסורים.
הרביעי, אנו ודים שהניתוח נעשה על ידי הרופא הגדול ביותר שקיים בעולם, והוא השם יתברך.
הדבר החמישי שהניתוח נעשה חינם אין כסף.

על כל אחד מחמשת הדברים הללו, יש לתת הודיה גדולה לאלוקים ולהללו ולשבחו בברכת 'אשר יצר'.
(מתוך הספר 'ברכי נפשי, המייחס זאת לרבי אליהו' ראטה)

עוד משהו: אם היינו חושבים לרגע ומנסים להתבונן מה נעשה בגופינו, מהרגע שהאוכל נכנס לפה עד שהוא יוצא מהגוף, הינו שולחים כל יום sms לכל חברינו וידידינו שידעו שהכל עבר בשלום.
(עפ"י רבינו ירוחם ממיר מגדולי בעלי המוסר בדור העבר)

יש לכם שאלה? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם 

 

ברכת אשר יצר

ברכת אשר יצר להורדה

ברכת אשר יצר הינה ברכה מיוחדת שהתקינו חז"ל בכל פעם שאדם יוצא לאחר עשיית צרכיו בחדר השירותים. ברכה זו מהללת ומברכת על היכולת המופלאה של גוף האדם להתנקות ועל החכמה שביצירת האדם באופן מופלא ומתוחכם. לברכה זו כאשר נאמרת בכוונת הלב אמיתית וכנה סגולות מרפא וכבר הפליגו גדולי ישראל באמירת הברכה במתון ובכוונה עצומה. בבתי עסק ובבניינים ציבור רבים בישראל נהגו לתלות שלט מהודר עם נוסח הברכה על אחד הקירות הסמוכים ליציאה מהשירותים.

 

אשר יצר עדות המזרח

נוסח ברכת אשר יצר כוללת את הפתיחה המוכרת של ברוך אתה השם אלוקינו…וממשיך עם יתר הברכה שתוכלו לראות כאן בתמונה:

אשר יצר ספרדי שונה אך במקצת מהנוסח האשכנזי, אמנם הברכה החותמת זהה.

  • "יצר את האדם בחכמה" כאמור על פי ספר בראשית, הקב"ה יצר את האדם "בצלם אלוקים" מבחינה רעיונית רוחנית. גם בדברים שלכאורה נתפסים כנחותים, בזויים ומלוכלכים כמו הפרשת צואה יש להם חכמה והגיון אלוקי רוחני.
  • "נקבים- נקבים, חלולים-חלולים" הכוונה למורכבות שיש בנקבי גוף האדם וכל סתימה או פתיחה שלהם שלא בצורה הטבעית והנכונה עלולה ליצור פגם ומום באדם חלילה.
  • "מפליא לעשות" – הכוונה לכך שרוח האדם נשמרת בתוך הגוף אף על פי שהוא מלא בנקבים הפתוחים לחלל האוויר החיצוני.

נקיות בזמן הברכה

כיוון שאי אפשר לדבר דברים שבקדושה בתוך בית הכיסא (שירותים) צריך לומר אותה מיד לאחר צאתו משם ובמקום נקי ללא ריח רע. לפני הברכה צריך לשטוף את הידיים במים ובניגוב.

 

על מה אומרים אשר יצר

למעשה בכל פעם שהאדם מתפנה, צריך לברך ואפילו על טיפה אחת. גם אם אדם נכנס לשירותים עשרות פעמים במהלך היום יש לברך על כל פעם ופעם שנכנס לשם. אמנם אם סיים ויצא מהשירותים אך מייד מרגיש בעצמו שצריך לחזור לשירותים ולהוציא שוב, אינו מברך אלא חוזר פנימה עד שמרגיש בעצמו שבוודאות התנקה לחלוטין.

תחושת החמצה תחושת כישלון איך מתמודדים?

החמצה, כישלון!

שאלה:

תקופה ארוכה שאני מסתובב עם הרגשה של החמצה, של כישלון ושל חוסר מימוש עצמי. אני מרגיש שאני לא מסוגל להמשיך לחיות ככה. מה הרב מייעץ לי לעשות?

תשובה:

שלום רב!

יאיר היקר, קשה לי לדעת מה הגורם לעיכובים והחסימות ולתחושת החמצה וכישלון שאתה מרגיש בחייך בלי להכיר אותך יותר מקרוב, אך מה שכן אני יכול לומר לך, שלפי הדברים שכתבת, נראה שאתה קבעת לעצמך איזה מסלול או מסלולים מסויימים לחיים, ואתה מרגיש שרק אם תצליח לצעוד באותם מסלולים, החיים שלך יהיו מאושרים, מוצלחים ומלאי סיפוק.

אבל אתה צריך להבין שקביעת מסלולים ותוכניות כאלו זה דבר שיכול להעיק מאד על כל החיים ולגרום סבל נפשי רב, משום שמי אמר לך שהתוכניות שקבעת לך לחיים, אלו באמת התוכניות שגם משמים ייעדו לך. יכול להיות שהקדוש ברוך הוא רוצה ממך דברים אחרים, יכול להיות שבשבילך דוקא הכי טוב זה להיות מתקין דודי שמש, ואם היית עובד בתחום המחשוב, הדבר היה גורם לך בעיות וקשיים שאתה היום לא מודע להם בכלל.

וזה לא רק מהבחינה החומרית. הרי השם יתברך, הוא זה שמסדר לנו את כל מה שעובר עלינו בחיים, ואם הוא קבע שאתה צריך לעסוק בדברים מסויימים, סימן שזה הדבר שיביא לך את התועלת הרוחנית הטובה ביותר עבורך. אלו דברים עמוקים וגבוהים, ואנחנו לא יכולים לדעת למה הקדוש ברוך מסדר לכל אחד ואחד מסלול חיים אחר, אבל אין ספק שהמסלול חיים שלנו זההדבר הכי טוב עבורנו.

אני מציע שתתרגל לראות את הטוב בכל דבר, וגם במקום שלא תצליח לראות את הטוב, לפחות תאמין שאם הקדוש ברוך הוא עשה את זה, חייב להיות שגם זה דבר טוב.

וגם תנתב את השאיפות שלך לחיים לפי הדברים שכן מסתדר לך לעשות. למשל אם העבודה היחידה שיש לך כעת זה להיות מתקין דודי שמש, אז תחפש איך אתה יכול להפיק את הטוב ביותר מאותה עבודה, ואיך אתה יכול גם לנצל את העבודה הזו בשביל עבודת השם, כגון לתת יחס טוב לאנשים, לשמח אנשים ולעשות הרבה מצוות.

אם יסתדר לך בקלות לעבוד בהמשך בעבודה שיותר מושכת ומענינית אותך, אז אין שום מניעה שתעבור לעבוד באותה עבודה, אבל כל עוד שהדבר לא מסתדר לך, תהיה שמח בחלקך.

גם תשתדל להיות עסוק יותר בלימוד תורה וקיום מצוות ולחשוב איך אני יכול לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. אם תרבה להשקיע בעבודת השם, תוכל לקבל מכך המון סיפוק והנאה, ואז כבר לא יפריע לך כל כך מה שדברים אחרים פחות מסתדרים.

גם לך יש שאלה? לחץ כאן!

יוסי שריד: נשמתי נפרדה מגופי, ראיתי הכל מלמעלה


אתר הידברות 

כששדרן הרדיו בני בשן החליט להשיק בתכנית הרדיו שלו בגלי צה"ל, "בני ברדיו", את הפינה "בני, אף אחד לא מאמין מה קרה לי", במטרה שבמהלכה יספרו מאזינים על מקרים מפתיעים במיוחד שאירעו להם, הוא לא תיאר לעצמו מהו הסיפור המפתיע הראשון שיתדפק על דלתו, כמעט במקרה.

כשהשר לשעבר, יוסי שריד, עלה לשידור לקראת פינת העברית שלו, שאל אותו בשן, כמעט באגביות, "יוסי, קרה לך משהו שלא האמינו לך?". מכאן ואילך, הנה השתלשלות הדברים. יש לציין שלאחר השידור המקורי, ההקלטה נחשפה לראשונה בתכנית הבוקר של ידידיה מאיר, המשודרת ברדיו קול חי.

וכך סיפר שריד: "פעם מתתי, הייתי מת, וכבר לא הייתי פה. נסענו כל המשפחה במכונית, אני זוכר את הילדים שלי האומללים יושבים מאחור, ובוכים מרה על אביהם שנסתלק, את אשתי חיוורת.."

"אני לא מאמין לך", העיר השדרן.

"זה היה, אבל אף אחד לא מאמין שזה קרה לי", הדגיש שריד. "נסענו באוטו, ופתאום הרגשתי חולשת דעת ופרץ חום עצום, ופתאום הרגשתי שאני מתרומם ומתעופף מעלה מעלה. הרגשתי תחושה מאוד עמוקה של יציאת הנשמה".

בני בשן: "רגע רגע, הרגשת תחושה של הפרדה בין נשמה לגוף?".

שריד: "כן. כן. הרגשתי תחושה של יציאת הנשמה. כנשמה מעופפת התבוננתי על פני הכדור, ואז ראיתי את משפחתי ממשיכה לנסוע באוטו, כי אשתי שמה את פעמיה תיכף ומיד לבית החולים. ולשם הגענו בסופו של דבר. כשהגעתי לבית החולים שבתי לעצמי".

בשן: "ובזמן הזה אתה רואה אותם מלמעלה, כמו בסרטים?".

שריד: "אני לא יודע איך זה בסרטים, אולי בסרט הזה לא הייתי. אבל זה קרה בחיים".

בשן: "כלומר, יש ישות נפרדת, שהיא הנשמה שלך?".

שריד: "כן, אתה מדייק. הנשמה, הנפש, נפרדת מהגוף".

בשן: "ויש לה איזשהו מראה חיצוני?".

שריד: "בזה אני כבר לא כל כך זוכר, ואני בכלל לא מאמין בהישארות הנפש, אתה מבין? זה גם בניגוד לאידיאולוגיה שלי".

בשן: "מה שאתה אומר לי פה, וזה שהדברים באו מהפה שלך – מהאנשים הריאליים וההגיוניים והציניים שאני מכיר – (מפתיע). ואתה אומר את זה כעובדה… ראית גם את גופך?".

שריד: "אני לא זוכר שראיתי את גופי, אבל ראיתי אותם. כנראה שגופי נשאר שם, אבל הוא לא היה חלק מהתמונה שראיתי מלמעלה".

בשן: "ואתה בדרכך למעלה?".

שריד: "הגעתי לסוף הדרך, ואני כבר שם וצופה ממרחקים, מהרקיע".

בשן: "ואיך אתה חוזר לגוף שלך?".

שריד: "כשהגעתי לבית החולים, שבתי לעצמי. בני משפחתי לא חיים בזכותי, חס וחלילה. גם כשהייתי איש ´חשוב´ כביכול, הם התרחקו מהחשיבות הזו כרחוק מזרח ממערב, ולא היה להם שום חלק ונחלה בציבוריות שלי. אבל במקרה הזה, משום שהיה מדובר בפיקוח נפש, בחיים ומוות ביד הלשון, אני זוכר שאשתי אמרה באופן מפתיע ובלתי אופייני ´הבאנו את יוסי שריד´. הרופאים התאספו סביבי, התחילו לבדוק אותי, ולהם היה רושם אחד כנראה, שלא אמות ואחיה".

בשן: "איך הם אבחנו אותך?".

"אני לוקח את זה לכל החיים

שריד: "כאיש חי שעבר איזשהו אירוע לא בהכרח מאובחן מבחינה רפואית. אני אפילו זוכר שהיה שם רופא שאמר שהוא מכיר תופעה כזו, שאדם מרגיש פתאום גל חום פנימי גואה בו, והודף אותו כלפי מעלה. כנראה שזה המקרה, אבל לא היתה שום אבחנה רפואית. לפעמים אולי הנשמה רוצה להשתחרר ולצאת. היא רוצה חופש, ולהתבונן על דברים אחרים, מתוך הכלוב הפנימי הזה".

בשלב הזה נשמע השדרן בני בשן – לא אדם דתי, יש לציין – מופתע לחלוטין. "יוסי, אני לוקח את הדבר הזה באמת לכל החיים", אמר. "הרבה דברים אני אוהב לחתום מול עצמי ב´אני לא יודע´ גאה. מבחינתי העדות הזו שלך היא העדות המשכנעת ביותר שיכולתי לקבל".

לקראת סוף השיחה סיפר שריד על ספר שקיבל, אודות מקרי מוות קליני, ואמר שהוא כנראה לא הספיק להיפגש עם אוהביו המנוחים ועם הקב"ה, כפי שמתואר בספר, והוסיף שפגישה כזו כנראה לא תקרה, כי הוא לא מאמין כלל.

"אני לא מקבל את הטענה שלך, ואנחנו גם נתווכח על זה מתישהו", אמר בני בשן, הידוע כאמן ושדרן חילוני לגמרי, שנראה כי  משהו ייסודי בתפיסתו התערער תוך מספר דקות.

 על אף ההלם של המראיין, המשיך שריד להתעקש ולטעון כי לחוויה שלו לא היה קשר לאלוקות. אך כפי שטען בשן, נראה שדווקא עדותו של אתאיסט מוצהר כשריד, על אודות היפרדות הנפש מהגוף, היא העדות המשכנעת ביותר לכך שהגוף והנשמה – שניים הם…

אנחנו צריכים לפחד מהקללות שקיללו אותנו?

שלום וברכה כבוד הרב

לאחר נתק של 5 שנים בין אשתי ואני לבין ביתי ובני ביתה, קיבלנו השבוע מכתב בו נכתבו בין היתר את הנאצות והקללות הבאות שנכתבו ע"י חתני:
"היות ואני אדם מאמין, אני משאיר לאלוקים להחזיר לכם, כגמולכם – ארורים אתם וארורים תהיו. והיות שאני לא עשיתי לכם שום רע מעולם, עד מותכם וגם לאחריו תרדוף אתכם קללתי. לא תהיה לכם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולמות הבאים. לא תדעו נחת וכל יום כיפורים שעובר מעצים רק את מה שמצפה לכם. יש צדק בעולם והוא יגיע גם אליכם. אין שלום לרשעים".
דברים איומים ומבחילים הנשמעים כ "פולסא דנורא" מבלי שאני מבין לעומק, את המושג הזה.
כיצד עלינו להתייחס לקללות אלו שהתורה כבר התייחסה לגביהן בזו הלשון " מקלל אביו ואימו מות יומת" .
הקללות ומקורן, מטרידות את מנוחתנו שעה שעה , יום ולילה. בריאותנו הולכת ומחמירה ואין לנו מזור!!!

מה היחס שלנו ל… קללה?
בתודה ובברכה.

 

תשובת הרב

שלום רב.
צר וכואב מאוד לקרוא על התנהגות ירודה כל כך של ילדים כלפי הוריהם, אין לכך שום היתר, אף אם היה נעשה הדבר הקשה ביותר על ידכם להם (מה שאינני מאמין שנעשה), ויש להורות לילדים אלו לחזור בתשובה שלימה על חטא חמור זה, ולהפנות אותם לרב שיספרו לו את המעשה הזה ויורה להם דרך תשובה אמיתית.

ביחס להשפעת קללה זו עליכם:

קודם כל צריך לדעת שלא צריך להתרגש מקללה, כתוב במשלי פרק (כ"ו) "קללת חנם לא תבא" שלא צריך לחשוש מאדם שמקלל כאשר אין סיבה מוצדקת לכך כיון שגם אם הוא קילל אין לכך כל השפעה. אמנם קללת חכם יכולה להשפיע אפילו אם קילל בחנם, אבל בדרך כלל אדם חכם אין זה מדרכו לקלל ולכן אין זה מציאותי שתחול קללתו.
אבל אם אכן עשיתם דבר לא טוב למקלל ולכן הוא קילל, והקללה שלו היא לא לחנם אז קללה שלו יכולה להשפיע.

וישנם כמה דרכות להסיר קללות:
קודם כל תפילה מועילה בכל דבר, ואפשר להתפלל לה' שתבורכו ולא תקוללו ח"ו, עוד אפשר ללכת להתברך מחכם, שהרי אין קללה במקום ברכה.
יש אומרים שמי שמקללים אותו יעשה דבר קל שיחול עליו הקללה, כדי שלא יחול הקללה על דבר גדול, ולמשל אם קיללו אותו שיטבע בים יקח את בגדו ויטביל אותו בים.
יש התרת קללות בנוסח שתיקן הרש"ש את התרה הזאת ראוי שגם אתה תעשה את ההתרה, ואם יש לך אפשרות לבקש מהמקלל לעשות התרה, תבקש ממנו שיעשה התרה, נוסח ההתרה מודפס בספר עבודת הקודש לחיד"א. תוכל למצא אותו כאן
יש בימי שישי בצהרים בכותל המערבי מקום בו עושים התרת קללות במנין (צמוד לעזרת הנשים), ניתן להשתתף שם ובעזרת ה' לא יאונה לכם כל רע.
כולי ברכה ותפילה שילדיכם יפתחו את עיניהם, ויקיימו את מצוות התורה בשלימות ובתמימות, ויבינו את גודל העוון לקלל הורים בצורה מחפירה כל כך, ואין לזה שום הצדקה שבעולם.
תבורכו מפי עליון וכל טוב.

מתכנן נסיעה להודו? זהירות!

משה ויטמן

לעולם לא פוגעים באבא

לא משנה אם לאבא שלך יש חנות פלאפל, בגדים או תכשיטים, משרד עו"ד, מפלגה או כל דבר אחר, את כלל הברזל הזה אף אחד לעולם לא יפר: לא פוגעים באבא. לכן, לעולם לא ימצאו אותך עוזב את אבא לטובת המתחרים. האמת היא, זה לא קורה מתוך היגיון, אבל לא באמת צריך אותו כדי לעשות זאת. לכל אחד מאתנו מספיקה העובדה שהעסק הזה שייך לאביו, כדי שנרגיש כבר ממעמקי הלב, בלי שנדע אפילו מדוע, כי זהו העסק המשתלם ביותר בתחום לכל מי שמתעניין אצלך. מאיפה זה מגיע? זהו בהחלט נושא למחקר, אבל איפה הרגש הזה נמצא, אנחנו יכולים בהחלט לדעת: במעמקי הלב. עמוק בפנים אנחנו מרגישים מחוברים כל כך ומזוהים כל כך עם כל מה שקשור לאבינו, שלעולם לעולם לא נוכל להרשות לעצמנו להתכחש אליו או חלילה לבגוד בו אצל המתחרים.

אם נעקוב אחר פסוקי התנ"ך, המתארים את החומרה הגדולה, בה רואה אלוקים את העובדה שבני העם היהודים עזבו בתקופות מסוימות את התורה והעדיפו לעבוד עבודות רוחניות אחרות ולהשתייך לדתות אחרות, ניווכח כי הפגיעה העצומה בהעדרו של הרגש הבסיסי הזה, אותו יש לכל בן ביחס לאביו, ביחסינו כלפי אלוקים, היא זו שגורמת לעבודה הזרה להיות החמורה שבעוונות.

מהי "עבודה זרה"?

עבודה זרה, היא אפוא, כל התעסקות רוחנית שנובעת מתוך אמונה או רצון חיבור לכוח מיסטי אחר, המנוגד ליהדות או סותר לאמונה באחדותו הבלעדית של בורא עולם ובכך שכל הכוחות היו ונותרו לעולם בידיו. כל אמונה או ייחוס של כוח רוחני או פיזי לכל גורם אחר בעולם היא בעצם נטייה אחר עבודה זרה. גם אם אמונה שלא מביאה לפולחן וגם פולחן שאינו נובע מאמונהאחרת, אסורים לחלוטין.

 פנייה אחרי אחת מהדתות האחרות הנפוצות יותר או פחות ברחבי העולם המערבי או במזרח הרחוק, מהווה פגיעה ובגידה חמורה בבורא עולם. וכשפגיעה זו נעשית על ידי מי מבניו, הפגיעה חמורה שבעתיים.

לכן, התורה מזהירה עשרות פעמים, יותר מכל איסור אחר, מהנטייה אחר עבודה זרה כלשהיא. התורה אוסרת גם כל קשר שהוא עם גורמי העבודה זרה (כפי שנראה בהמשך) ולא רק את העבודה המיסטית עצמה. כך שבכל מגע עם אמונות, כתות או שיטות שונות ומשונות עלינו לשאול את עצמנו: האם זו אינה עבודה זרה? האם יצירת קשר ולו לשם החוויה לא תהווה פגיעה קשה בקשר שלנו עם בורא עולם, פגיעה שאנו בוודאי לא מעוניינים בה?

בזמנינו, כשצעירים רבים נוסעים לטיול ממושך במזרח הרחוק ובפרט בהודו, הבעיה הפכה להיות בעלת משמעות מעשית וקריטית. מה מותר לעשות? ממה צריך להיזהר? היכן מותר והיכן אסור לטייל?ובמילים אחרות –

 

ממה צריך להיזהר?

ננסה לעשות מעט סדר, כשכמובן נדגיש שלכל שאלה מעשית יש לפנות לרב מוסמך באופן אישי.

הבעיות הקיימות:

  1. אסור להיכנס למקדשים ומנזרים המשמשים לעבודה זרה גם אם מטרת הכניסה היא להנאה מיופי המקום או הנוף הנשקף ממנו. דבר זה נכון לכל המקדשים המשמשים את הכתות המיסטיות השונות, גם אם הן משתייכות לדתות שהן כביכול אתאיסטיות.
  2. התורה אסרה לעשות כחוקות עבודה זרה, כשהכוונה היא לכל טקס, פולחן, נימוסים לסוגיהם, תספורות, בגדים, מאכלים או כל דבר אחר המהווה סמל בעל משמעות בקרב המשתייכים לאותה כת.
  3. יש להיזהר מאוד מכתות המציעות תרפיות רוחניות, חוויות מיסטיות וכדומה גם אם הן אינן קשורות באופן מוצהר לדת או כת מסוימת וגם אם נראות יותר "רפואיות" מאשר "רוחניות". כדי לדעת באופן מעשי יש לפנות לרב.
  4. אסור לאכול ממזון שנעשה כחלק ממערכת עבודה זרה. לכן, אין לאכול במקדשים בהם הארוחות מוגשות כחלק מפולחנם של בני הכת, (גם אם הן מוגשות בחינם ו)גם אם אין בהן כל בעיית כשרות או איסור אחר.

לעבודה זרה לא מתקרבים

כאמור, הפגיעה והבגידה הקיימת באבינו שבשמיים, בורא עולם, כאשר אנו חלילה מעדיפים חוויות רוחניות השאובות מעולם תועה, על פני החוויות הרוחניות האמתיות המוצעות לנו בלעדית ביהדות, גרמה לתורה לדרוש מאתנו לא רק מההתעסקות והפולחן עצמם אלא גם מכל אמצעי קשר אחר של השתתפות בחוויה רוחנית זרה כל שהיא. עלינו לשים לב כי בהכרות שלנו עם העולם הרחב, אנו לא מכניסים לקרבנו חוויות או דברים אחרים הגורמים לנו לאבד את ייחודיות זהותנו היהודית ואת הקשר הבלעדי והישיר שלנו עם בורא עולם.

תפסיק לפחד! על כל צעד שלך אלוקים יעשה שני צעדים לקראתך.

משה ויטמן

"רוצה להתחיל אבל מפחד שלא אחזיק מעמד"

 

חייבים התחזקות!

"תשמע, האמת שאני כבר ממש רוצה להתחיל במשהו, אתה יודע – איזה צעד קטן של מצווה, מעשה טוב, משהו לכיוונו של אלוקים, אבל מה? רק מלחשוב על האפשרות שלא אחזיק מעמד אני נתקף בפחד, איך אני יכול להתחיל כך"?

"חבר, הנפילות שאתה כל כך מפחד מהן, צריכות להיות בשבילך דווקא עידוד! כן. אם תבין את משמעותן של נפילות ביהדות, תבין שגם אם נפלת, לא נכשלת! וזה בסוף יביא אותך להתחזקות  איך זה"? קרא:

כך אלוקים ברא אותנו

האמת צריכה להיות גלויה: לא צריך להיות פרנואיד כדי לחשוש מנפילות או ירידות בכל מה שקשור להתקדמות ביהדות, אין אדם המנסה להתקדם במשהו – בשלב ביהדות בו הוא אוחז, שאינו למוד נפילות. מדוע? מסיבה בסיסית מאוד: גם אם אנחנו באמת רוצים להתקרב או להתקדם וגם אם יש לנו תכנית ברורה איך לעשות זאת ומעשה או תחום מסוים שאנו מרגישים חשק פנימי לבצעו, יש מישהו מהצד השני שיעשה הכול כדי להפיל אותנו. מישהו שאלוקים ברא במטרה לעשות זאת, מתוך תכנון מוקדם 'לאתגר' אותנו גם אם זה כרוך בנפילות:היצר הרע/השטן/כוחות החומר או בכל שם אחר שנקרא לחלק המושך אותנו לכיוון השני.

לנפילות יש מטרה. חשובה מאוד!

ברור לנו כי אלוקים שמאוד שמח בכל התקדמות שלנו לכיוונו, לא תכנן את האתגרים והנפילות כדי שניפול ונתרחק, אלא דווקא להיפך: הנפילות נועדו כדי לקדם אותנו. איך התרחקות גורמת להתקדמות? איך נפילה גורמת לעליה? משום שנפילות, מעידות והתרחקויות דורשות מאיתנו להתאמץ יותר כדי להתקדם, אנו נאלצים לבנות את עצמנו ואת יהדותנו ברמה איכותית יותר ומושקעת מצידנו תשומת לב פנימית גבוהה יותר וזו המטרה: אל תקיים מצוות 'סתם', תעשה זאת עם בניה אישית, עבודה והתקדמות צעד אחר צעד.

כולם נופלים והמשימה היא: לקום

אתה ניצב רגע לפני הצעד הראשון ואתה חושש מליפול, רועד שלא לעמוד במה שהתחלת, שיתגלעו בפניך קשיים שלא תכננת, ואתה צודק: הם יגיעו ואולי אתה גם תמעד. אבל זכור: בשונה מכל תחום אחר המוכר לך, ביהדות גם אם נפלת, זה לא אומר שנכשלת. אתה תיפול ואז תהיה לך משימה חדשה: לקום ולהתרומם מחדש. משימה "ששווה" להתחיל וליפול רק בשביל להגיע אליה… לא שיש נוסחה אחידה איך לקום, בדיוק כמו שאין נוסחה איך להתחיל, אבל אתה, בכוחות שלך, תמצא בתוכך את האנרגיות כדי להתקדם שוב והפעם בצורה בנויה יותר, שווה יותר שתחזיק מעמד יותר. זכור: ההתרוממות שאחר כל נפילה היא עמידה יותר ושווה יותר!

אין מה לחשוש מנפילות

כדאי גם להפנים נקודה משמעותית נוספת: כשאתה מתחיל, אתה אמנם בונה רק על הכוחות שלך וחושב רק על ההתמודדות שלך, אבל הרשה לנו לחדש לך שהמציאות ממש אינה כך: על כל צעד שאתה תעשה, אלוקים יעשה שני צעדים לקראתך. על כל רצון שאתה תגלה, אלוקים יקרב אותך ביד אוהבת. עזרת שמיים ייחודית תאפשר לך הרבה יותר מיכולותיך, אתה תפתח פתח צר כחודו של מחט והוא יפתח לך פתח כפתחו של אולם. זה מובטח בתורה וגם אצלך זה יתקיים. אתה מוזמן להיווכח בעצמך!

וכמובן: מוקד המיוחד של רב האינטרנט פתוח לשירותך בשיחת חינם 1-800-20-18-19
או לייעוץ אישי/התחזקות מאת הרב שמעון וייס 052-7636278 או להרב אהרון 050-4141386 בכל נושא, מטרה או התלבטות. בהצלחה!

"זה בחינם, אז קח שתיים"!

משה ויטמן

איזה טיפוס שכחן אני…
מה לא עושים בשביל לזכור, במיוחד כשאתה טיפוס שדי בקלות שוכח והידיעה שאתה צריך לזכור חשובה לך מדי. פעם זה מספר טלפון של חבר שפגש בך בדיוק כשהסלולארי שלך שבק ולא היה לך איך לכתוב, פעם זה הודעה חשובה שאם תשכח אותה, ההפסד יהיה כולו שלך ולעיתים זה מסר שביקשו ממך להעביר לאביך שתפגוש רק בעוד שבוע אבל אם לא תעביר לו את זה, אתה לא רוצה לחשוב על התוצאה… כך או כך, המאבק שלך בשכחה, יוליד את הרעיונות היצירתיים ביותר כדי שתצליח בכל זאת לאחוז ראש ולזכור את העניין. פעם קראתי על מישהו שהפך את השעון ליד המקבילה, כדי לזכור את המשימה, יש כאלו שכותבים זאת על כף ידם ויש את אלו שיעשו לעצמם שינון 10 פעם רצוף של המספרים בראש כדי שאלה לא יתערבבו להם בטעות וגם כך, עדיין צריך לקוות שכח השכחה המטורף שלנו לא יעיף את המידע "לכל הרוחות".

מה יש בנו שגורם לנו כל כך הרבה לשכוח? זאת שאלה שחוקרי מוח או פסיכולוגים בוודאי מתעסקים בה שנים ואולי כבר מישהו קיבל עליה פרס יוקרתי, לנו נשאר להתמודד עם המציאות הזו ולנסות לחשוב איך להרגיע את כל מי שכועס עלינו בגלל הדברים ששכחנו ובעיקר ואפילו עדיף – להצליח בכל זאת לזכור לפחות את מה שבאמת חשוב ומשמעותי.

אלוקים – "רחוק מהעין רחוק מהלב" אז מה עושים?
כשזה מגיע לנקודה הקריטית ביותר בחיינו, אנחנו ממש אובדי עצות. במשפט אחד: אנחנו לא מצליחים לזכור את אלוקים. למה? מהרבה סיבות ובוודאי גם הם יכולות להוות סיבות למחקרים אינסוף, אבל המציאות מוכיחה: כולנו או לפחות רובנו, לא מצליחים באמת לזכור את העובדות הבסיסיות הבאות: אלוקים קיים ורוצה מאיתנו משהו. אנחנו חיים כאן בשביל איזושהיא סיבה. יש לנו תפקיד משמעותי בחיינו, מהו?

התורה, שמכירה אותנו היטב, לא במקרה אלא בגלל שבמפתיע זה שכתב את התורה הוא לא אחר מאשר זה שברא את האדם… יודעת היטב את הסיבה וגם מגלה לנו אותה: כבני אדם, באופן טבעי, מה שלא מוחשי אצלנו באחד לפחות מחמשת החושים – לא תופס נוכחות. ממש כמו שאומר הפתגם העממי הנפוץ "רחוק מהעין, רחוק מהלב". אז מה עושים? איך בכל זאת זוכרים את המשימה ולא מגלים את עצמנו בסיום הטיימינג לקיומה, כשלא הצלחנו לזכור את המטלות? יש פיתרון והתורה עצמה מעניקה אותו:

מצוות ציצית
למה לובשים ציצית? התורה מסבירה: "למען תזכרו את כל מצוות ה' ועשיתם אותם והייתם קדושים לאלוהיכם". כל מילה נוספת מיותרת.
הציצית ניחנה באופן סגולי (הידוע רק ליודעי חכמת הנסתר ותלמידיהם ) בכוח להזכיר לאדם את נוכחותו של האלוקים כל יום כל היום, לא רק מתי שהוא רואה את הציצית, אלא גם כשהיא מסתתרת תחת בגדיו. היא שם, הוא חש אותה ו "קרוב לעין קרוב ללב". עם הציצית הרבה יותר קל לזכור את המשימה.

זה בחינם, קח שתיים…
מה שמדהים במצוות ציצית, זו הקלות המדהימה בה ניתן לזכות בה. ללא מאמץ, ללא כל ויתור על דבר, בלי שאף אחד יראה או ישאל שאלות, אתה שם עליך את הציצית שעולה בערך 20 ₪ (מצאת זול יותר כספך יוחזר) וזוכה למצוה שבהגדרתה בשפת חכמינו ז"ל שקולה כנגד כל המצוות כולן ושיכולה להזכיר לך ללא שתתאמץ את מה שקריטי כל כך לזכור.

רוצה להתחיל ממשהו? ציצית מומלצת לפניך בחום. ואגב, מותר להיכנס עם הציצית לכל מקום והיא לא מגבילה בכלום. לא שווה? אז למה אתה מחכה?

אולי יעניין אותך גם:

מהי טלית קטן? ומהו הגודל של טלית גדול>>>

להחזיק חזק בציצית >>>

הציצית מאירה את נשמתנו>>>
רוצה להעמיק יותר? מעוניין להתקרב וצריך הנחיות מאיפה להתחיל או איך ליישם? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו לשיחת חינם 1-800-20-18-19
לשמעון 052-7636278 או לאהרון 050-4141386

איך הכי מומלץ לתת צדקה?

משה ויטמן
אחד הסימנים החזקים ביותר לכך שאתה יהודי הוא הנטייה הטבעית שלך לנסות לעזור לזולת ולהעניק לו.

הרחמים הפנימיים הללו שבגללן אינך מצליח להתעלם ולהמשיך הלאה, הגיעו אליך מלא אחר מאשר – אברהם אבינו(!) שבמעשי החסד שלו הטביע בעם ישראל לכל הדורות את הנטייה לאכפתיות ונתינה.

לא תמיד נתינה היא דווקא בכסף, אך פעמים רבות היא בהחלט כן. מה לעשות, העולם שלנו פועל על כסף ואם חסר למישהו צרכים חיוניים אין כמו המימון הנכון בזמן הנכון שיושיע אותו ויעמיד אותו על הרגליים.
אין ספור סוגים ואפשרויות למתן צדקה עומדים לפני כל אחת ואחד מאיתנו. אפשר לתת לאגודות ואפשר לעניים ברחוב, אפשר לתרום לבית הכנסת ואפשר לכתיבת ספר תורה ועוד…

אז מה עושים? איך נדע מה המומלץ ביותר עבורנו? מפתיע לגלות כי התורה דירגה בסולם בן שמונה דרגות את סוגי נתינות הצדקה מהמעולה ביותר ועד הנמוך ביותר כאשר העיקרון המוביל הוא – רמת האלגנטיות של נתינת הצדקה או במילים אחרות: כמה כבוד עצמי נותר לנזקק לאחר קבלת הצדקה…
אז איך הכי מומלץ לתת צדקה? בשורות שלפניך (מעובד מתוך ספר חכמת אדם):
הדרגה הגבוהה ביותר: תמיכה באדם שאינו עני אך נמצא בקשייםבעלי סיכון לעוני. "וכי ימוך אחיך והחזקת בו" כותבת התורה על מצוות צדקה. הנוסח "והחזקת" מעיד על עדיפות ברורה למצב בו התמיכה אינה מיועדת להקים את האדם מנפילתו אלא להחזיק בו שלא ייפול כאשר הוא בסיכון לכך, לאור זאת חשיבות עליונה ניתנת לסוג כזה של צדקה. איך תומכים בו? לעיתים בהלוואות, בעזרה במציאת עבודה או בפתיחת עסק ולאו דווקא בנתינת צדקה.
רמה 2: נתינת צדקה בדיסקרטיות מלאה, כאשר הנותן אינו יודע למי הוא נותן והמקבל אינו יודע ממי הוא מקבל. סוג צדקה כזה, מתבצע בדרך כלל על ידי קופות צדקה של מתן בסתר, אך חובה לבדוק לפני הנתינה את מידת נאמנותם של מנהליה.
רמה 3: דיסקרטיות פחותה יותר – כשהנותן יודע למי מיועד הכסף אך המקבל אינו יודע ממי הוא קיבל. צורה כזו מתקבלת באגודות מסוימות הממוענות לצרכים ספציפיים או בהתרמות לאדם מסוים. לעיתים, אתה יודע על מישהו שזקוק לכסף ואתה מאוד מעוניין לתת לו, טוב תעשה אם תשלח אליו שליח או תעביר אליו את הכסף באופן שלא יזהה את עקבותיך.
רמה 4: דיסקרטיות בצורה הפוכה– הנותן אינו יודע למי הולך הכסף אך המקבל יודע. באופן טבעי יתבייש הנזקק מהנותן ולכן דרגה זו פחותה יותר. לא תמיד ניתן לשמור על דיסקרטיות מלאה משני הצדדים אך עדיין עדיף לשמור על רמה זו מאשר הרמה הבאה.
רמה 5: צדקה גלויה. הנותן יודע למי הוא נותן והמקבל יודע ממי הוא מקבל ולעיתים היא ניתנת באופן ישיר, אך הנותן העניק את הצדקה ללא שהעני ביקש זאת ממנו קודם לכן. נתינה כזו אמנם כרוכה בבושה אצל הנזקק, אך פחותה מהרמה הבאה בה הוא הגיע עד למצב שהוא נאלץ לפנות בבקשה לא נעימה.
רמה 6: צדקה המגיעה לאחר בקשת הנזקק. אם חיכית עד שהעני ביקש ממך ולא שמת לב אליו קודם לכן, הצדקה היא בדרגה נמוכה יותר, אבל עדיין כל עוד ואתה עוזר לו ותומך בו באופן המשמעותי עבורו ובסבר פנים יפות, הוא חש שהבקשה שלו התקבלה והצלחת לשמח אותו שהוא לא השפיל את עצמו בחינם.
רמה 7: צדקה בסכום לא משמעותי אבל עם חיוך. החיוך וסבר פנים יפות שווים המון, בייחוד לאדם הנאלץ להשפיל את עצמו ולכן גם אם הנזקק ביקש ממך וגם אם אתה לא מספק לו את מחסורו, החיוך שלך והיחס המכבד מציל את שאריות כבודו ונותן לו תחושה טובה. לכן, הצדקה אמנם אינה ברמה גבוהה כמו הקודמות לה, אבל עדיין יש בה מעשה חסד יפה ו.
רמה 8 והנמוכה מכולן: נתינה במבט קשוח. כאשר הנותן מיצר בליבו על הנתינה והצורך לתת, למרות שאינו מראה זאת לנזקק בצורה גלויה. נתינה כזו משאירה את העני אמנם עם פרוטה ביד, אבל ללא כל תחושת כבוד או אמפתיה כלפיו והוא יחוש רק עוד יותר מסכן. לכן, הנותן אמנם קיים את מצוות צדקה אבל…
חשוב להפנים: נתינת צדקה בפנים זועפות ומזלזלות אינה מהווה מצוות צדקה כלל. חשוב לתורה לראות את האמפתיה והחמלה שאתה מגלה כלפי הנזקקים לכך ולאו דווקא את הכסף שלך מחליף ידיים…

 

חלמתי שמישהו נפטר

חלומות מה הם אומרים לנו?

השאלה:

לפני כשנתיים חלמתי שמישהו נפטר ,בהתחלה חשבתי שזה סימן טוב לפרנסה או לאריכות ימים

אך כעבור שנה הוא חלה בסרטן ובאמת נפטר יתרה מכך, השלט שמראה על הפטירה היה באותו מקום בדיוק!

לפני כשבועיים חלמתי שמישהי אחרת נפטרה ועכשיו אני מפחדת שיקרה אותו דבר! מה לעשות???

הרב של האינטרנט עונה:

 

שלום רב ושבוע טוב.

חכמים לימדונו שבזמן הזה רוב החלומות באים לאדם בלילה מחמת מחשבות שהיו לו במשך היום,

ועל חלומות כאלו אמרו חז"ל 'חלומות שווא ידברו'. ולכן אין צריך לחשוש מחלומות.

וכך יש לנהוג למרות המקרה הקודם שהיה לך שבמקרה החלום הקדים וניבא את מה שקרה לאחר מכן.

בנוסף, חשוב לדעת כי באופן כללי כתוב בספרים שאדם שרואה בחלום מישהו ממשפחתו שנפטר

סימן הוא שיאריך ימים, וכוונת הדברים שכל חלום אם פותרים אותו לטובה הוא ייהפך לטובה,

וגם במקרה זה קבלי פתרון זה שהאשה הזו תאריך ימים, ובעזרת ה' כך יהיה.

בהצלחה רבה.

אם גם לך יש שאלה תוכל ללחוץ כאן ו'הרב של האינטרנט' ישמח לענות לך!