מה מותר ומה אסור בימי בין המצרים?

שאלה

אפשר קצת סדר לגבי שלושת השבועות? מה אסור ומה מותר- שמיעת מוזיקה, טיולים ובילויים , מפגשים חברתיים, קניית בגדים חדשים, וסתם דברים כיפים שרוצים לעשות עם חברות.. זה מבאס כי זה אמצע החופש.

אשמח תשובה, לדעת מה אסור.

תודה

 

תשובה

שלום וברכה

על מנת לעשות סדר בנושא כדאי לחלק את הנושא לשלשה חלקים נפרדים:

ההלכה, הנהגה ראויה והרגשת הלב, זמן סכנה.

מצד ההלכה, בימי בין המיצרים נהגו להמנע מלשמוע מוזיקה, ריקודים ומחולות, האשכנזים נהגו אף להמנע מלערוך חתונות [למרות שבריקודים של מצוה אפשר להקל], וכן יש ספרדים המקפידים על כך.

וכן אין לברך שהחיינו בימים אלו, כיון שהזמן אינו זמן טוב, ואי אפשר לברך שהגענו לזמן הזה. אך יש מקילים לברך בשבת. ולכן נמנעו מלקנות בגדים חדשים הגורמים שמחה ומחייבים ברכת שהחיינו, אך אפשר לקנות ולחדש את הבגד בשבת, למקילים בענין.

מעבר לכך אין איסור הלכתי.

בחודש אב ממעטים בשמחה, כוונת חכמים לכלל בילוי חברתיים כפי שתיארת בשאלתך, או התחדשות בבגדים או חידוש הדירה בכל צורה הגורמת לשמחה.

עד כאן הנושא ההלכתי.

יש נושא נוסף של הנהגה הראויה והרגשת הלב, בימים אלו אנחנו מצווים להתאבל על ירושלים, ולהחדיר לעצמינו כמה בית המקדש חסר, כמה חסר לנו הקדושה והשארת השכינה בעם ישראל, וכמה חסרה לנו אותם כוחות נפלאים להלחם ביצר הרע שקבלנו מבית המקדש, ומעל הכל הכאב שהעולם נברא לתכלית להרבות כבוד שמים, ומצבנו רחוק מאד מכך.

החיוב להתאבל הוא כל אחד לפי רמתו, מי שנמנע מדברים שלפי דרגתו אינם תואמים את האבלות שלו על ירושלים, זוכה לשכר עצום, וזוכה לראות בנחמת ציון. אי אפשר לומר מה מותר ומה אסור, משום שהדבר תלוי גם מה הצורך של האדם במעט בילוי וחופש, וגם באיזה דרגה של אבלות על ירושלים הוא זכה להגיע. אך בהחלט אפשר כשעושים בילוי לזכור את ירושלים, להמעיט מעט את הבילוי, ולעשות דיון חברתי על הנושא, או להקדיש כמה דקות בתחילת המפגש ללמוד מספר מתאים.

סכנה ומזל לא טוב. נושא שלישי הוא שבימי בין המיצרים שולט מזל שאינו טוב על עם ישראל, וראוי להמנע ככל שניתן מדברים שיש בהם סכנה, ולכן זה אינו הזמן לטיול מאתגר ודברים שיש בהם מעט סכנה, גם אם הם מותרים במהלך השנה.

בתפילה שימים אלו יהפכו לימי שמחה וששון
בהצלחה רבה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

ממתי לא מתרחצים לצורך הנאה בימי בין המצרים?

שאלה

שלום, ברצוני לשאול לגביי תקופת בין המצרים.

ממתי מומלץ שלא להתרחץ במים לצורך הנאה?

חושבים על נופש משפחתי צנוע בכנרת וחשוב לי לדעת.

בברכה.

 

תשובה

שלום וברכה

בימי בין המצרים אין איסור לצאת לנופש, אם כי הוא זמן שפחות מתאים לכך, ובמקום הצורך אפשר להקל.

מראש חודש אב יש דין להמנע מאירועים כאלו, ובמקרה הצורך צריך לעשות שאלת רב.

בתפילה שבקרוב יבנה המקדש, והשאלה לא תהיה רלוונטית.

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

הילד יהיה בן שלוש בשבעה עשר בתמוז, מתי לעשות את החלאקה?

שאלה

בוקר טוב

לבן שלי בעזרת השם בתאריך 31.6 יהיה בן 3 וצריך לעשות לו מצוות חלאקה

וזה יוצא מוצאי שבת, השאלה עם מותר להקדים לו ליום חמישי כי יום ראשון זה

צום שבעה עשר בתמוז?

 

תשובה

שלום וברכה

אכן ראוי להקדים את שמחת החלאקה לפני שלושת השבועות.

שיהיה הרבה מזל טוב

ותזכו לרוות נחת רב מבנכם, ומכל יוצאי חלציכם

 

בהצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

זמני כניסת ויציאת צום י"ז בתמוז

זמני כניסת ויציאת צום י"ז בתמוז תשפ"ג

עירכניסת הצוםיציאת הצום
אלעד04:1320:10
אשדוד04:1520:11
באר שבע04:1720:09
בית שמש04:1420:09
ביתר עילית04:1420:09
בני ברק04:2220:07
חיפה04:1820:05
טבריה04:0820:10
ירוחם04:1720:27
ירושלים04:1320:09
מודיעין עילית04:1320:10
נתניה04:1220:12
עפולה04:0920:11
צפת04:0720:11
קרית מלאכי04:1520:10
רחובות04:1420:11

לשאוף – התחלת הגאולה

הם ישבו קבוצת תלמידים, מכונסים סביב אדם נשוא פנים, מאזינים לכל מילה

נושא השיחה היה "חורבן וגלות". הוא דיבר אתם על ימי "בין המצרים" המבטאים ימים של זכרון, של כאב על מה שהיה ואיננו, על ירושלים שחרבה בידי שונאים ועל היהודים שיצאו לגלות ארוכה בשנים.

ומאז אנחנו בוכים, ממאנים להתנחם.

הם ניסו להפנים את הדברים, אבל תלמיד אחד ביטא בקול את שחשו כולם:

"אבל, כבוד הרב, היום ירושלים עומדת על תילה, אלפים מתגוררים בתוכה, והיא שוקקת חיים כמעט כמו בימים עברו, אז איך אפשר לבכות על חורבן, כשמול העיניים רואים בניין?"

"ואולי יותר מכך. כששומעים את הסיפורים על מלחמת השחרור ועל מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, הלב מתמלא שמחה. על ההישג, על מה שזכינו, על ירושלים העתיקה ששבה לידי הבנים האוהבים. מדוע, אם כן, לבכות?"

במקום תשובה, פתח הרב בסיפור:

שני אחים היו בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה. האחד תושב ירושלים, גר בבית קטן וצפוף, אך מאושר וטוב לב, מחלונות ביתו הוא רואה את בית המקדש מתנוסס לתפארה, מבחין בכהנים הממהרים לעבודתם, בלווים ההולכים וכלי נגינה בידיהם, ובהמוני בית ישראל העולים לבית המקדש וקרבנותיהם בידיהם. סמוך לביתו חצר קטנה ובה מעט עצי פרי, כרם גפנים קטן ותרנגולות מטילות ביצים. הוא אוהב את ביתו, ולא מוכן לעבור לגור במקום אחר תמורת כל מחיר.

יום אחד עלו הרומאים לירושלים, עקרו את גידוליו, החרימו את בהמותיו, שרפו את ביתו, ואותו גירשו לארץ זרה.

הלוך הלך ובכה, מיאן להתנחם.

האח השני התגורר בכפר פקיעין שבגליל, בבית אבן גדול ורחב ידיים. מחלונות ביתו נשקף נוף גלילי מדהים. מסביב לבית על שטח של דונמים רבים היו נטועים עצי פרי לרוב, עצי זית מניבי שמן, גפנים ושדות תבואה. בהמותיו הסתובבו מדושנות בשדות המרעה.

היה לו טוב, הוא היה שמח בחלקו ובנחלתו, והודה לבורא שזיכה אותו לחיות בשלווה בארץ ישראל.

יום אחד חרב עליו עולמו, חיילי הצבא הרומי פשטו על שדותיו, שרפו, החריבו והשחיתו את הכל. לא הותירו פיסת אדמה אחת שלא נחרכה, ואותו שלחו לגלות בארץ נכריה.

אף הוא הלך הלוך ובכה, ממאן להנחם.

שנים חלפו, האחים מאנו לקבוע את מושבם בגולה, לבם היה מר עליהם, והם ניסו בכל דרך לעלות חזרה ארצה.

בהזדמנות הראשונה הם עשו זאת.

האחד חזר לפקיעין, בנה מחדש את ביתו, ניקה את אדמותיו, סיקל, עדר חרש וזרע את שדותיו, נטע מחדש את הכרמים ועצי הפרי. רכש בהמות. והחל שב למסלול חייו הקודם.

היה לו טוב, מדי בוקר היה עומד בחלון ביתו משקיף על הנוף המדהים אותו חשב שלא יזכה לראות עוד, מודה לאלוקיו על שזכה לחזור ולהתגורר בארץ ישראל, ושמחתו הייתה גדולה.

האח הירושלמי חזר אף הוא לאדמתו, שיקם את הריסות ביתו, נטע מחדש את עצי הפרי, הכניס עופות לחצרו, וניסה לשוב למסלול חייו הקודם. אך השמחה היתה ממנו והלאה.

מחלון ביתו שוב לא ראה את בית המקדש, המתנוסס לתפארה. הקטורת שהייתה מבשמת בריחה הטוב את ירושלים כולה, שוב לא הפיצה את ריחה הנעים בביתו, ועשנה לא היתמר אל על כמימים ימימה. שירת הלווים לא נשמעה, והמוני העולים לרגל שהיו ממלאים את העיר, לא נראו צועדים ברחובותיה.

ירושלים הפכה לחסרת חן, זוהרה ניטל ממנה, הדרה נעלם, זיווה הועם ויופיה הושחת.

היא הפכה לעיר חסרת נשמה.

נכון, ביתו עומד על תילו, העצים נותנים פירות כבעבר, התרנגולות מטילות ביצים, אבל בעצם, לאמיתו של דבר, שום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה. הכל שונה, זו לא אותה עיר, הנשמה שבה חסרה, השכינה ששרתה בה הסתלקה ואיננה. זו ירושלים אחרת

הוא לא יכול לשמוח.

הוא בוכה, יום יום, שעה, שעה.

הוא יודע מה חסר לו.

כדי שנצליח לבכות, אמר הרב, צריך לדעת מה חסר לנו. צריך להתחבר למה שהיה, ואיננו. להתחבר אל הנשמה של ירושלים, אל האור שבה, האור שהאיר והוחשך.

אם נדע למה לשאוף, מה לבקש, זו כבר התחלת הגאולה.

[ערכים]

תשעה באב במוצאי שבת

 

יעקב לוסטיג

 

השנה, שנת תשע"ו, חל תשעה באב בשבת קודש (13.8.2016). בשבת אסור לצום, ולכן אנחנו דוחים את הצום ליום ראשון (14.8.2016). אם נדייק יותר: הצום נדחה למוצאי שבת.

עם זאת, את הצום אנחנו מכניסים בפועל עוד לפני צאת השבת, כי אנחנו לא יודעים בדיוק מתי מתחלף היום ולכן אנחנו מתחילים את הצום קצת לפני שקיעת החמה, בזמן שאת השבת אנחנו מוציאים רק אחרי צאת הכוכבים.

איך עושים את זה בפועל? פשוט מאוד!

זמן קצר לפני שקיעת החמה, (לחץ כאן לצפיה בזמני שקיעת החמה ברחבי הארץ) אנחנו מפסיקים לאכול ולשתות. כשעברו 20 דקות משקיעת החמה, מתחיל איסור הרחיצה בלבד! ונזהרים ברחיצת הידים  רק עד סוף האצבעות,  עם זאת, אנחנו לא חולצים את נעלי העור, לא יושבים על הקרקע ולא עושים שום מעשה של אבלות בפועל, עד לאחר צאת השבת (לחץ כאן לצפייה בזמני צאת השבת).

עם צאת השבת אנחנו אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים את הנעליים ועוברים לשבת על הקרקע. מי שיכול יוצא כמובן לבית הכנסת כדי לשמוע את מגילת 'איכה', וכדי לומר את הקינות.

את הצום אנחנו ממשיכים עד למחרת אחרי צאת הכוכבים (לחץ כאן לצפיה בלוח זמני צאת הצום ברחבי הארץ).

שימו לב: בשנים רגילות, בהן תשעה באב חל באמצע השבוע, אוכלים את הסעודה המפסקת – הארוחה האחרונה שלפני הצום – עם תנאי מסויימים, כמו איסור לאכול יותר מתבשיל אחד, מנהג לאכול ביצים קשות או מאכל עגול אחר, לשבת על הקרקע ולא לאכול בחבורה גדולה.

אבל השנה, בגלל שהסעודה המפסקת היא בעצם סעודה שלישית של שבת קודש, אנחנו לא נוהגים שום מנהגי אבלות, אוכלים מה שרוצים ושותים משקאות טעימים ושמשובחים. כל עוד לא שקעה החמה מתנהגים כמו בשבת רגילה, אם כי יש להיזהר שלא לערוך חגיגה המונית, ולא לצאת בריקודים ובמחולות.

כדאי ומומלץ להימנע מאכילת מאכלים מלוחים או כבדים מדי לפני הצום, כדי שלא להגביר את הצמא או להכביד על הגוף במהלך הצום עצמו. כמו"כ מומלץ להרבות בשתיה בימים שלפני תשעה באב, ובפרט במהלך השבת, ולא להסתמך על שתייה מרובה רגע לפני כניסת הצום, כי שתיה מרובה בבת אחת אינה נספגת היטב בגוף, לעומת שתייה מוגברת במשך יממה או שתיים, שנספגת טוב יותר ושתסייע לכם לעבור את הצום בקלות רבה יותר.

"וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה".

חתונות, מוזיקה, ריקודים, תספורת ואכילת בשר

חתונות, מוזיקה, ריקודים, תספורת ואכילת בשר -כל מה שרצית לדעת על ימי בין המצרים

יעקב לוסטיג

 

ימי 'בין המצרים' הם ימים שבהם נוהגים בכל תפוצות ישראל מנהגי אבלות,

בשל הצער הגדול שאנו חווים בימים אלו בהם פרצו האויבים לירושלים,

טבחו בתושביה ובסופו של דבר החריבו את בית המקדש.

תקופת 'בין המצרים' מתחילה מיום שבעה עשר בחודש תמוז, ונמשכת עד אחרי תשעה באב.

בימים אלו נוהגים שלא לערוך שמחת נישואין, אפילו בלי תזמורת וריקודים. עם זאת,

ישנן עדות מבין עדות המזרח שהקילו בנושא זה, ומי שהדבר נוגע לו ראוי שיתייעץ עם רב פוסק הלכה.

כמו"כ אסור בימים אלו להסתפר, לפי מנהג האשכנזים ורוב קהילות צפון אפריקה.

בימים אלו אסור לשמוע מוזיקה, אפילו בלי ריקודים, ואסור לרקוד גם מבלי שלמוע מוזיקה.

אבל מותר לשיר שירים בפה, בלי לרקוד ובלי ליווי מוזיקלי.

כמו כן נוהגים שלא להסתפר בימים אלו, וגם מי שמגלחים את זקנם בדרך כלל, נמנעים מכך בימי בין המצרים.

ימים אלו נחשבים לימים שבהם המזל של עם ישראל אינו טוב, ועל כן הם ימי סכנה.

בהתאם לכך יש שנזהרים מאוד שלא לרחוץ בים בימי בין המצרים, לא לצאת לטיולים עם מסלולי הליכה מסוכנים,

ולא לעשות שום מעשה שנחשב כמסוכן.

מנהג טוב שהנהיג האריז"ל, ושנהוג עד היום בקהילות מסוימות הוא לערוך 'תיקון חצות',

בחצות היום או בשעות אחר הצהרים מדי יום, במשך כל ימי בין המצרים.

עם זאת, מותר לאכול בשר, לשתות יין, להתרחץ כרגיל ואין צורך להימנע מכל אלו.

המנהגים וההלכות הללו נוהגים עד ראש חודש אב, שבו מתחילים האשכנזים להחמיר יותר

בהלכות אבלות, נמנעים מרחיצה במים חמים, נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין,

ולא מכבסים את הבגדים במידת האפשר.

ימים אלו מכונים 'תשעת הימים'

בני עדות המזרח נוהגים את מנהגי האבלות המחמירים

רק אחרי השבת הסמוכה לתשעה באב, ולא מראש חודש אב.

ימים אלו מכונים 'שבוע שחל בו תשעה באב', או בקצרה 'שבוע שחל בו'.

יוצאי תימן אינם נוהגים את המנהגים המחמירים גם ב'שבוע שחל בו',

ורק בערב תשעה באב הם נוהגים את מנהגי האבלות הללו.

דיני ימין בין המצרים חלים החל מהלילה שלפני שבעה עשר בתמוז,

למרות שצום שבעה עשר בתמוז מתחיל רק מעלות השחר ונמשך עד צאת הכוכבים.

חשוב לזכור את מאמר חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה".

יהי רצון שנזכה כולנו לראות בנחמת ציון וירושלים, בבניין בית המקדש השלישי

במהרה בימינו אמן, והגאולה השלמה שיגאלנו משיח צדקנו.

האם מותר לצאת לחופשה בארץ או בחו"ל בימי בין המצרים

שלום רב, ברצוני לשאול האם מותר לצאת לחופשה בארץ או בחו"ל בתקופה שבין י"ז בתמוז לראש חודש אב.
תודה

דורית

שלום רב
מאחר וזה זמן סכנה עדיף להמנע מכך, אך אם יש צורך ליסוע דווקא בזמן זה אפשר ליסוע.
בהצלחה

זה הזמן לעשות משהו מעשי!

שלום לכולם,

בסוף הכתבה ישנם רעיונות לחיזוקים! זה הזמן לעשות משהו מעשי!

בימי בין המיצרים , הקב"ה מצפה מאתנו שניקח על עצמנו משהו מיוזמתנו , להתחזק. ובלי להסתכל מי רחוק ומי קרוב , מי מתחזק ומי לא…
בזמן הזה נפתח חלון הזדמנויות לכל אחד ואחד.
לצערנו נכנסנו בימים שמידת הדין מתוחה לעימות חזק עם שונאינו ודווקא מתוך המסירות נפש של החיילים , שהם צבא ה' , הנלחמים על עם ישראל וארץ ישראל , ב"ה ימים אלו יהפכו לימי שמחה וששון עוד השנה ,ב"ה יתברך.

כל מי שמוכן לקחת על עצמו, אפילו ל- 40 יום

ודווקא מה שהכי קשה לך להתחזק בו – תתחזק! "ותשובה ותפילה וצדקה , מעבירין את רוע הגזירה"

מי יודע , איך הזכות שלך תעורר עוד יותר חסדי שמיים ותשמור חזק חזק על כל אחד מהחיילים! וכל ישועה שתבוא עלינו לטובה ולברכה.

בלי נדר , אני מוכן לסייע לכל אחד שירצה להתחזק , להעביר נוסח תפילות , ביאורי התפילה ודרכי תפילה. להדריך אתכם ולהפנות לגורמים שיהיו לכן להכוונה ולהדרכה!

"מִן הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּ-הּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָ-הּ.
ה' לִי, לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.
ה' לִי, בְּעֹזְרָי; וַאֲנִי, אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.
טוֹב, לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ, בָּאָדָם.
טוֹב, לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ, בִּנְדִיבִים.
כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ְה', כִּי אֲמִילַם"
(תהילים קיח , פס' ה-י).

כל מי שלוקח על עצמו משהו , שיגיד: "בלי נדר , אני לוקח על עצמי למען שמירה על כל החיילים ולמען שמירה על עם ישראל ולכל ישועה את הקבלה הזו:_________ ,יהי רצון שה' ,ברוב רחמיו וחסדיו יזכור לי וייתן לנו מתנות חינם , "כי אין לנו על מי להישען , אלא על אבינו שבשמיים".

ð נטילת ידיים בבוקר.
ð לקרוא ברכות השחר בבוקר.
ð לתת צדקה בכל יום ולבקש בקשה.
ð לקרוא 2 פרקי תהילים בכל יום.
ð להשתתף בשיעור תורה לפחות אחת לשבוע.
ð לברך על כל מה שאוכלים ושותים וללמוד את ההלכות.
ð ללמוד בכל יום הלכות שמירת הלשון ולעסוק בלימוד מדרשים ועניינים הקשורים לשמירת הלשון וכוח הדיבור.
ð ללמוד 2 הלכות שמירת שבת בכל יום.
ð לערוך הפרשת חלה אחת לשבוע.
ð להדליק נרות שבת.
ð לשמור שבת.
ð ללבוש יותר צנוע.
ð לגברים: כיפה.
ð לגברים: ציצית.
ð לנשים: כיסוי ראש
ð להחזיק ולתמוך בבני תורה. לתת מעשר לתלמיד חכם שיישב וילמד ויקדיש את הלימוד לכל בקשה שלך.
ð לקרוא את קריאת שמע שעל המיטה מתוך כוונה שהקב"ה ישמור אותך מכל רע.
ð לומר בבוקר בכוונה , לאט ומתוך שמחה שקמת בבוקר : "מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"
ð לקרוא ברכת המזון בקול ובקריאה ברורה- שזו סגולה לפרנסה טובה.
ð להתפלל לפחות תפילה אחת ביום (שחרית , מנחה , ערבית).
ð לשבת עם הילדים ולקבוע "זמן לימוד תורה" ,לפחות אחת ליום.
ð לברך את ברכת "אשר יצר".
ð ללמוד הלכות בטהרת המשפחה בספר ובטלפון מול מדריכה.
ð שיר השירים בכל ערב שבת.
ð לקרוא אגרת הרמב"ן פעם בשבוע.
ð לקרוא בכל יום "13 העיקריים" באמונה.
ð לקבל את השבת כ- 10 דקות לפני הזמן בלוח שנה.
ð לא לדבר דברי חולין בשבת.
ð לא לקרוא עיתונים בשבת
ð ללבוש בגדים יפים בשבת.
ð לקנות כלים יפים להדר את שולחן.
ð לקנות ברכונים למזמורי שבת. ולשיר סביב השולחן בשבת מתוך הברכונים.
ð להקפיד על סעודת "מלווה מלכה" עם פת לחם.
ð לארגן שיעור תורה אחת לחודש
ð לארגן ערב הפרשת חלה עם שיעור תורה.
ð לקרוא במשך 40 יום את תפילת רחל אימנו לעורר את זכותה.
ð ב- 5 דקות כשאת נכנסת הביתה לא מעירה כלום.
ð לחזק את מצוות כיבוד אב ואם.
ð סבר פנים יפות. להשתדל לחייך.
ð לגלות סלחנות
ð לגלות אדיבות
ð לא להתערב בענייני אחרים
ð לעשות מעשה למען הזולת (הורים , סבתא וסבא , אחים, חברה , שכנה , וכל נפש מישראל ששמעת שצריך עזרה).
ð לא לדבר בקול רם , לעשות השתדלות לדבר בנחת.
ð פחות הערות וביקורת.
ð להשתדל לא לפגוע ולא להעליב.
ð לא לדבר בבית כנסת.
ð להשתדל לעמוד בהבטחות.
ð להימנע מקללות וממילות גנאי.
ð לא לספר דבר שנתבקשתי לשומרו בסוד.
ð במקום שיש דיבור לשון הרע לא להשתתף בשיחה.
ð להשתדל לשפוט לכף זכות , להבין את השני כפי שהיית רוצה שיבינו אותך.
ð לעבוד על המידות. (כל אחד יודע איזו מידה עליו לתקן לדוגמא: נעלבות , כעס , ללמוד לבקש סליחה , חוצפה , קנאה , רגשנות יתר , עצבות , מצבי רוח).
ð להשתדל לדבר אמת וכמה שיותר קרוב לאמת. להשתדל לדייק בדיבור.

ה' יברך אתכם!

זכות להפיץ ולהעביר הלאה…

בשורות טובות ,

להכנס לדירה חדשה בבין המצרים

שלום כבוד הרב

אני גרה בשכירות ומחכה כבר חודש שיסיימו לשפץ את הדירה שאני עוברת לגור בה גם בשכירות ונראה שהם יסיימו בסביבות ד' באב

אני תימניה ואומרים שלספרדים מותר לעבור אם היה בכוונתי לעבור לפני בין המצרים

אומנם יש באפשרותי להשאר עד י' אב אבל קשה לי מאוד
חשוב לי ביותר  לדעת האם מותר או אסור על פי ההלכה לא מעניין אותי היתרים אבל לא אכפת לי לדעת כדי להחזיר תשובה אם טעות בידם.
כמו"כ בהנחה ומותר האם אפשר לעבור דירה ורק אחרי יומיים לעשות חנוכת בית? יש לציין שיש קירות חדשים בבית. אשמח לתשובה, בתודה

תשובת הרב:

שלום רב.

מעיקר הדין אין איסור לעבור לדירה חדשה בתשעת הימים, ורק מפני שכתוב בחז"ל שבימים אלו אין מזל טוב לישראל נהגו שלא לעשות דברים חדשים שצריכים סייעתא דשמיא מיוחדת,

ומשום כך נוהגים להימנע מלעבור דירה בימים אלו. אמנם כתבו הפוסקים שכאשר יש הפסד ממון או צער הגוף אם לא תעברו בימים אלו מותר לכתחילה לעבור אף בתשעת הימים

(ובפרט בשכירות דירה שאין מברכים כשנכנסים לגור בה שהחיינו והטוב והמטיב). אמנם סעודה של חנוכת הבית אין לעשות בימים אלו ויש לדחותה לאחר י' באב.

שיהיה בהצלחה רבה.

 

(שאלה נוספת באותו עניין) 

 

שלום וברכה הרב

בימים אלו אני לפני קניית דירה ורציתי לדעת 
האם ניתן לעשות זכרון דברים בימים אלו של בין המצרים
לא מדובר עדיין בחוזה רק בזכרון דברים.

תודה

 

תשובת הרב

שלום וברכה

נהגו להמנע מלחתום חוזה בשלושת השבועות, אך אפשר לחתום על זכרון דברים בימים אלו כדי שלא יקדם אחר ויקנה את הדירה, ולאחר תשעה באב לחתום על החוזה.

בהצלחה מרובה