moyshi100

"בבורסה אין רחמים!" – מה למדתי מצניחת שווי המניות של חברת 'זום'

הרב ישראל ליוש זום

 

ידיעה כלכלית זו פורסמה בערוצי התקשורת השונים, ודומני שאם נלמד אותה היטיב, נסיק ממנה מסקנות חשובות לחיינו,

אף אם איננו אנשי כלכלה או סוחרי מניות….

'זום' הוא עוד אחד מהמושגים שהתחלנו להבין בהם בזכות או בחובת הקורונה, [הציבור החרדי, האמון על דעת רבותינו,

ואינו צורך 'אינטרנט', לפני הקורונה לא רק שלא צרך זום, גם בקושי ידע מהו זום], ע"י הזום מתקיימים פגישות מרחוק דרך המחשב,

כשכל משתתף נמצא בביתו, וכל המשתתפים נראים דרך המסך. פגישות עסקים, ישיבות ממשלה,

ואפילו כיתות בבתי ספר מתנהלים כך, בימים אלו כשהריחוק נכפה עלינו, והנה כאשר החיסון קרוב ואיום הקורונה מתעתד לעזוב אותנו,

ברוך ה', יחזרו לקיים פגישות אמיתיות כמו שהיה פעם, וממילא צריכת הזום תפחת משמעותית. פשוט מאוד…

 

חיסון…

תודו שכאשר אתם שמעתם שהנה החיסון קרב, חשבתם על הרבה דברים, על החתונות שמעתה יחזרו להיות רגילות והמוניות,

על הקפסולות שיפתחו, ועל המסכות שייעלמו, אבל על המניות של חברת זום לא חשבתם, ולא בגלל שאינכם נמנים על משתמשי הזום,

ואף לא בגלל שלא ידעתם שחברת זום נסחרת בבורסה, אלא בגלל שהידיעה הזו אינה נוגעת אליכם, אינכם סוחרי מניות כלל,

[וגם אם כן… לא של חברת זום!] אבל מי שכן סוחר במניות של חברת זום, הידיעה על החיסון הקרב תפסה אותו,

הוא מיד חישבן שהקורונה מרוויחה לו כסף, כי אנשים צורכים זום, ואם יש חיסון אין קורונה, ואם אין קורונה אין זום,

ואם אין זום המניה תרד… חייבים מהר למכור את המניות בחברה, ומכאן הדרך לצלילת ערך המניה פשוטה מאוד…

דבר זה יכול ללמד אותנו מוסר השכל ענק לחיי היום יום שלנו, אם נהיה שקועים בענייננו הרוחניים, נזהה סכנות ונשכיל לא להפסיד הזדמנויות….

 

אין מצב שהמניות שלי יפלו בדיוק בימים שאני נח…"

תארו לכם שאחד מסוחרי הבורסה שברשותו מניות רבות של חברת זום, היה נח בימים הללו, וכדרכם של האנשים המרבים לנוח,

היה אומר לעצמו: "יהיה בסדר… אין מצב שהמניות שלי יפלו בדיוק בימים שאני נח…"

הוא אפילו יגבה את הרהוריו בתחשיב סטטיסטי: "מה הסיכוי שאם המניות שלי כבר כמה שנים בעליה מתמדת,

הם בדיוק יתנדנדו בשבוע שאצא לחופש…" כשהוא יחזור מהחופשה שמח וטוב לב ויבדוק באקראי את חשבון ניירות הערך שברשותו,

שמחתו תהפוך לתוגה, והרהוריו המרגיעים יהפכו למסכת האשמות והלקאה עצמית. אבל זה כבר יהיה מאוחר מידי….

כך מתנהלים הדברים גם בבורסה הרוחנית שלנו, עלינו להיות דרוכים כל העת, כי סכנות רבות אורבות לפתחנו,

כל פעם בדמות אחרת. זה עלול להיות חבר לא טוב, שמי שאינו כסוחר מניות שדרוך כל העת ואינו הולך לנוח,

לא ישים לב שהחבר הזה מקלקל אותו, או לכל הפחות מקרר אותו ומוריד אותו מדרגתו. ופעמים שהסכנה באה בדמות מנהג מפוקפק,

שבתחילה נראה שהוא לא עשוי להשפיע עלינו לרעה, וקל לומר עליו: "זה חד פעמי…",

"אני מספיק גיבור שעלי זה לא ישפיע…", "זה לא חלק ממני, זה משהו שלא באמת מאפיין אותי…", אבל בבורסה אין רחמים,

אם זה מפיל את כולם זה מפיל גם אותך. מי שנרדם בשמירה, הפסיד… המניות שלו צנחו… ומכאן, השיקום ארוך וקשה…

 

לא נפספס את ההארות הללו,

סוחרי מניות ממולחים, לא רק נזהרים מנפילות, הם גם מזהים הזדמנויות. הם יהיו דרוכים כל העת ויבדקו מי הנפילה שלו זמנית ועתידו מבטיח,

ומי ההווה מזהיר ועתידו לוט בערפל… גם עלינו לזהות הזדמנויות שימריאו אותנו רוחנית. קורה ולפתע אנו זוכים בהארה קדושה,

או במחשבת חיזוק מבטיחה, אם עתידנו הרוחני יעמוד לנגד עינינו, לא נפספס את ההארות הללו, נדע למנף אותם ולסחור בהם ולעשות מהם מיליונים….

תורתנו הקדושה מפז ומפנינים יקרה, כל חפציך לא ישוו בה וטוב סחרה מכל סחורה.

אם בסחורה הזולה ההצלחה דורשת ערנות וזהירות. בסחורה היקרה, על אחת כמה וכמה… נשכיל לסחור בה ביעילות,

להיות ערניים… לזהות הזדמנויות ולהיזהר מנפילות… ובסייעתא דשמיא ההצלחה תאיר לנו פנים ומניותינו ירקיעו שחקים.

אודות 'הרב של האינטרנט'

הרב של האינטרנט, כשמו כן הוא, סוג של רב שמשיב לפונים באמצעות האינטרנט, ומעניק יעוץ הדרכה והכוונה בנושאי יהדות לנוער ולמבוגרים המתעניינים ומבקשי לקבל יעוץ.
כך למשל מעניק האתר הדרכה מעשית בשפה עכשווית וקולחת, הדרכה מעשית בנושאים הלכתיים שונים. איך עורכים ליל הסדר על פי ההלכה, מה עושים כשפוקדים קבר באזכרה, מי אומר את הקדיש, מה מברכים על פרות וירקות כאלו ואחרים, וכיצד יש לנהוג לפי ההלכה בכל תחומי החיים.

האתר, פרי יוזמה של ארגון 'אחינו – תורה ויהדות לנוער', הפרוס ברחבי הארץ עם מאות עובדים ומתנדבים הפועלים כחונכים לבני נוער ומבצעים עבודות של חינוך, סיוע ורווחה.
הארגון באמצעות האתר ובאמצעות רשת המתנדבים שלו, משקיע רבות בייעוץ לבני נוער המתעניינים ביהדות, ומכוון אותם לדרך של התקדמות שקולה ומחושבת, מעודד את הצעירים המתחזקים ביהדות לעשות זאת בתיאום עם ההורים, תוך מתן כבוד לשאר בני המשפחה, והימנעות מחיכוכים מיותרים שקורעים לעיתים משפחות שלמות בגלל חזרה בתשובה בצורה לא נכונה ולא מכוונת, השואבת את הנער הצעיר לדרך של קיצוניות מיותרת ושגויה מעיקרה.
כל האמור מתבצע לפי ההלכה הצרופה, בהתאם להשקפת העולם החרדית, ועל פי הכוונתם של גדולי התורה, מבלי להתגמש על קיום ההלכה ועל שמירת המצוות, אך מבלי להיתפס לקיצוניות מיותרת וחסרת תוחלת.

קטגוריית השו"ת
אגף חשוב מאוד בפעילותו של האתר עוסק בשאלות והתשובות. בקטגוריית 'צור איתנו קשר' נינת לכל גולש האפשרות לשגר שאלה ל'רב של האינטרנט', בכל נושא הקשור לשמירת המצוות וקיום ההלכה.
צוות הרבנים מקבל את השאלות ומשיב להם במהירות וביעילות, תוך התייחסות פרטנית לנושאים שהוצפו על ידי השואל.
ההתכתבויות הנבחרות והתשובות שנראות ככאלו שעשויות לעניין גולשים רבים נוספים, מעולות לאתר במדור 'אתם שאלתם', ואכן רבות מהן זוכות לכניסות רבות במעגל השנה, מצד גולשים המבקשים לשאול את אותה השאלה, וזוכים לקבל תשובה מוכנה מבלי לטורח או להמתין עד שהרב יענה על שאלתם באופן פרטני.

מעגל השנה
'הרב של האינטרנט' משקיע גם בליווי מלא של כל מעגל השנה היהודי, מראש השנה ועד חודש אלול של השנה הבאה, דרך חגי תשרי, חנוכה, פורים, פסח, שבועות, חורף, קיץ, הצומות השונים, ל"ג בעומר, ימי הילולא של גדולי הדורות ורבנים מפורסמים ועוד.
כל אחד מהנושאים הללו מונגש בצורה עכשווית ועדכנית, בשלל מאמרים עם תכנים ברורים ובהירים, שכל מטרתם להנגיש את המידע על החג, את אווירת החג ואת המנהגים והמסורות הנהוגות בחג, בצורה שתהיה הכי קלה והכי מונגשת עבור האדם הלא תורני, שרוצה להרחיב את הידע אודות חגי ומועדי ישראל או אישים בולטים בשרשרת הדורות של העם היהודי.
המלאכה עדיין בעיצומה, ומדי שנה נוספים מאמרים חדשים המעשירים את התוכן הקיים, ומעניקים זוויות נוספות של סקירה והסברה בכל הקשור למעגל השנה היהודי.
צוות האתר פועל ברגישות רבה, כהוא פונה לקהל יעד ברמות דתיות שונות, ועושה מאמץ גדול בהתנסחות ובאופן הגשת החומרים שלא לפגוע באיש, ולאפשר לכל אחד למצוא באתר את אשר אהבה נפשו, בצורה נעימה לקריאה ונוחה לעיכול.

צפו והצטרפו למיזם: ברכת 'אשר יצר' בכוונה לרפואת הרב ישעיהו הבר שליט"א

ברכת אשר יצר

הרב ישעיהו הבר, מייסד ויו"ר עמותת "מתנת חיים",  נדבק בנגיף הקורונה ואושפז בבית החולים הדסה עין כרם

ארגון "מתנת חיים" מעודד אנשים המעוניינים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים, כאשר המדובר הוא בתרומה אלטרואיסטית – התנדבותית בלבד. הארגון פועל ללא כל כוונות רווח. המניע היחיד של כל הנוטלים חלק במלאכה הוא הרצון והנכונות לעזור לזולת ולהציל חיי אדם.
התפללו לרפואתו של הרב אברהם ישעיהו בן הדסה בתוך שאר חולי ישראל, הרב הבר הציל מאות יהודים ממוות בשנים האחרונות בזכות המהפכה שייסד ויזם ומוביל, וכעת הוא עצמו זקוק לתפילה של כל אחד מאיתנו כדי שיחלים במהרה".

הצטרפו גם אתם וקבלו על עצמכם לברך ברכת 'אשר יצר' בכוונה לרפואת הרב הבר ולרפואת כלל חולי הקורונה

 

צפו בראיון עם הרב הבר על כוחה וגדולתה של ברכת 'אשר יצר' 
ועל סגולתה המוכחת כמועילה לרפואה שלימה 

 

 

 

קבלו את הסגולה הגדולה לרפואה שלימה! – ברכת 'אשר יצר'

נוסח עדות המזרח
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה. וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יי, רוֹפֵא כָל-בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

 

נוסח אשכנז
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים.גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׁוֹת:

 

נוסח ספרד
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים.גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׁוֹת:

 

מה טמון בברכה זו?

ברכה זו היא הודיה לאלוקים על ניתוח קשה ומסובך, שנעשה בגופנו זה עתה, ניתוח זה מתבטא בניקויו של הגוף מן הפסולת שבו ועלינו להודות על כך בכל לבבנו ובכל נפשנו.

הדבר הראשון שיש להודות עליו, הוא, שהניתוח נעשה באופן הקל ביותר.
הדבר השני, שהוא נעשה ללא הרדמה וסיכונים.
השלישי, ללא כאבים ויסורים.
הרביעי, אנו מודים שהניתוח נעשה על ידי הרופא הגדול ביותר שקיים בעולם, והוא השם יתברך.
הדבר החמישי שהניתוח נעשה חינם אין כסף.

על כל אחד מחמשת הדברים הללו, יש לתת הודיה גדולה לאלוקים ולהללו ולשבחו בברכת 'אשר יצר'.
(מתוך הספר 'ברכי נפשי, המייחס זאת לרבי אליהו' ראטה)

"לפני חודשיים הייתי בפולין, שמתי את השגרה בצד ואמרתי לה יפה: 'זוזי, עכשיו תורי, אני ממריאה, שמרי לי על הבית'.

לפני חודשיים הייתי בפולין, שמתי את השגרה בצד ואמרתי לה יפה:
זוזי, עכשיו תורי, אני ממריאה, שמרי לי על הבית. טובה ושמחת לב
הגעתי לוורשה, תיירת מתלהבת, מתרשמת, חדש לצד ישן.

 

ואז הגיע יום שישי בערב והשבת נכנסה.

בחו"ל לא מרגישים אותה, הכל כרגיל, דבר לא עוצר; אבל בלב פנימה,

קשה לא להרגיש, כל יהודי חש את הזיקה הזו ליהדות, לשבת, וכשנמצאים

בחו"ל התחושה מתחדדת ומתעצמת: אין שבת, אבל יש. אז הלכתי לטייל

ברחובות ורשה, צעידת זיכרון. כמעט בכל פינת רחוב נחשפים אנדרטה או

גלעד, להזכיר לי שלפני קצת יותר מ-70 שנה, קהילות שלמות הושמדו כאן

כי היו יהודיות, כי ביקשו להתעטף בטליתות ולשמור את השבת; יהודים כמוני

וכמוכם שחלמו על מדינה משלהם, על ארץ ישראל. נרגשת ומתייחדת

סיימתי את השבת שלי.

למחרת, יום ראשון, תכננתי להסתובב בחנויות, בכל זאת, אשה ושופינג, ורק

תעזו להפריד בינינו… מתארגנת, מתלבשת, מתכננת לחרוש את רחוב החנויות

ששמתי עליו עין, יצאתי לרחוב. מתקרבת והנה הכל שקט, מתקרבת יותר ומבחינה

שהחנות סגורה וזו שלידה סגורה, וגם ההיא וההיא וכולן. רגע, למה הכל סגור ביום ראשון?

ראשון הוא יום שבתון בחו"ל. אז התאכזבתי קצת אך לא יכולתי לשנות.

האם אנשים ברחוב, תיירים כמוני התעצבנו שהכל סגור? לא. האם תושבי

ורשה כעסו כי הכל סגור? לא. האם הפרלמנט הפולני העמיד הצעת חוק

לפתוח את העסקים ביום ראשון? ודאי שלא.

כי מדובר ביום שבתון, יום מנוחה שבועי שמגיע לכל אחד; מנוחה מהעבודה,

פנאי לעצמו ולמשפחה. אז למה כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל, קשה

לקבל את העובדה שיש שבתון בשבת?

למה צריך לחוקק חוק במדינה שאמורה לשמור על צביון יהודי עם זיקה למסורת ישראל?

אף אחד לא קבע למישהו לא לנסוע בשבת. אף אחד לא קבע למישהו מה לעשות

בשבת במרחב הפרטי שלו. למה לגזול מאתנו את יום החופש היחיד בשבוע? אני

לא אדם דתי ומתנגדת לכפיה דתית; אני חילונית עם זיקה למסורת ישראל. כאחת

כזו, אני מתביישת שיש אנשים המנסים לפורר את השבת, לפגוע בקדושתה ובייחוד

שלה במרחב הציבורי, ועל הדרך לפלג ולשסות אותנו אלה באלה. מי שפועל כך,

פועל ממניעים אלקטורליים נטו, כי הוא מריח בחירות מתקרבות.

במשך 70 שנים נשמר כאן סטטוס קוו רגיש בין הצרכים השונים של האוכלוסייה

המגוונת, ואין סיבה לשנותו עכשיו. התנהלות סביב החוק בימים האחרונים, מכל

גוני הקשת הפוליטית, מביישת, היא תעודת עניות לכנסת.

 

(לירז מאור / קוראים כותבים מתוך 'ישראל היום' ינואר 2018)

 

לשאוף – התחלת הגאולה

הם ישבו קבוצת תלמידים, מכונסים סביב אדם נשוא פנים, מאזינים לכל מילה

נושא השיחה היה "חורבן וגלות". הוא דיבר אתם על ימי "בין המצרים" המבטאים ימים של זכרון, של כאב על מה שהיה ואיננו, על ירושלים שחרבה בידי שונאים ועל היהודים שיצאו לגלות ארוכה בשנים.

ומאז אנחנו בוכים, ממאנים להתנחם.

הם ניסו להפנים את הדברים, אבל תלמיד אחד ביטא בקול את שחשו כולם:

"אבל, כבוד הרב, היום ירושלים עומדת על תילה, אלפים מתגוררים בתוכה, והיא שוקקת חיים כמעט כמו בימים עברו, אז איך אפשר לבכות על חורבן, כשמול העיניים רואים בניין?"

"ואולי יותר מכך. כששומעים את הסיפורים על מלחמת השחרור ועל מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, הלב מתמלא שמחה. על ההישג, על מה שזכינו, על ירושלים העתיקה ששבה לידי הבנים האוהבים. מדוע, אם כן, לבכות?"

במקום תשובה, פתח הרב בסיפור:

שני אחים היו בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה. האחד תושב ירושלים, גר בבית קטן וצפוף, אך מאושר וטוב לב, מחלונות ביתו הוא רואה את בית המקדש מתנוסס לתפארה, מבחין בכהנים הממהרים לעבודתם, בלווים ההולכים וכלי נגינה בידיהם, ובהמוני בית ישראל העולים לבית המקדש וקרבנותיהם בידיהם. סמוך לביתו חצר קטנה ובה מעט עצי פרי, כרם גפנים קטן ותרנגולות מטילות ביצים. הוא אוהב את ביתו, ולא מוכן לעבור לגור במקום אחר תמורת כל מחיר.

יום אחד עלו הרומאים לירושלים, עקרו את גידוליו, החרימו את בהמותיו, שרפו את ביתו, ואותו גירשו לארץ זרה.

הלוך הלך ובכה, מיאן להתנחם.

האח השני התגורר בכפר פקיעין שבגליל, בבית אבן גדול ורחב ידיים. מחלונות ביתו נשקף נוף גלילי מדהים. מסביב לבית על שטח של דונמים רבים היו נטועים עצי פרי לרוב, עצי זית מניבי שמן, גפנים ושדות תבואה. בהמותיו הסתובבו מדושנות בשדות המרעה.

היה לו טוב, הוא היה שמח בחלקו ובנחלתו, והודה לבורא שזיכה אותו לחיות בשלווה בארץ ישראל.

יום אחד חרב עליו עולמו, חיילי הצבא הרומי פשטו על שדותיו, שרפו, החריבו והשחיתו את הכל. לא הותירו פיסת אדמה אחת שלא נחרכה, ואותו שלחו לגלות בארץ נכריה.

אף הוא הלך הלוך ובכה, ממאן להנחם.

שנים חלפו, האחים מאנו לקבוע את מושבם בגולה, לבם היה מר עליהם, והם ניסו בכל דרך לעלות חזרה ארצה.

בהזדמנות הראשונה הם עשו זאת.

האחד חזר לפקיעין, בנה מחדש את ביתו, ניקה את אדמותיו, סיקל, עדר חרש וזרע את שדותיו, נטע מחדש את הכרמים ועצי הפרי. רכש בהמות. והחל שב למסלול חייו הקודם.

היה לו טוב, מדי בוקר היה עומד בחלון ביתו משקיף על הנוף המדהים אותו חשב שלא יזכה לראות עוד, מודה לאלוקיו על שזכה לחזור ולהתגורר בארץ ישראל, ושמחתו הייתה גדולה.

האח הירושלמי חזר אף הוא לאדמתו, שיקם את הריסות ביתו, נטע מחדש את עצי הפרי, הכניס עופות לחצרו, וניסה לשוב למסלול חייו הקודם. אך השמחה היתה ממנו והלאה.

מחלון ביתו שוב לא ראה את בית המקדש, המתנוסס לתפארה. הקטורת שהייתה מבשמת בריחה הטוב את ירושלים כולה, שוב לא הפיצה את ריחה הנעים בביתו, ועשנה לא היתמר אל על כמימים ימימה. שירת הלווים לא נשמעה, והמוני העולים לרגל שהיו ממלאים את העיר, לא נראו צועדים ברחובותיה.

ירושלים הפכה לחסרת חן, זוהרה ניטל ממנה, הדרה נעלם, זיווה הועם ויופיה הושחת.

היא הפכה לעיר חסרת נשמה.

נכון, ביתו עומד על תילו, העצים נותנים פירות כבעבר, התרנגולות מטילות ביצים, אבל בעצם, לאמיתו של דבר, שום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה. הכל שונה, זו לא אותה עיר, הנשמה שבה חסרה, השכינה ששרתה בה הסתלקה ואיננה. זו ירושלים אחרת

הוא לא יכול לשמוח.

הוא בוכה, יום יום, שעה, שעה.

הוא יודע מה חסר לו.

כדי שנצליח לבכות, אמר הרב, צריך לדעת מה חסר לנו. צריך להתחבר למה שהיה, ואיננו. להתחבר אל הנשמה של ירושלים, אל האור שבה, האור שהאיר והוחשך.

אם נדע למה לשאוף, מה לבקש, זו כבר התחלת הגאולה.

[ערכים]

כיף זה ויסקי קולנוע דיסקוטקים וברצלונה נגד מדריד

כיף זה לא אושר, אושר זה להיות אדם המאושר בעולם
אז איך עושים את זה

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"הישיבה חישלה ובנתה אותי"

אבידור רענן
מהי החשיבות של לימוד בישיבה?

"אין דבר בעולם כמו ישיבה. ישיבה היא כמו מכונה, שאת התפוקה שהיא מביאה לך – לא תקבל בשום מקום אחר. בשום מקום אחר לא תקבל את ההווי של הישיבה, את השיחות של הישיבות, ואת סוג הלימוד והתפילות שיש בישיבה. חוץ מזה, בישיבות בדרך כלל יש פנימיה, וכך אתה יכול להתנתק מכל האזור הקשה שאתה לעתים נמצא בו, מה שאין כן בלימוד במדרשיה או שיעור יומי, שכל יום זו מלחמה בפני עצמה ללכת לשיעורים האלה".

מה הישיבה מוסיפה לבן אדם?

"לכל אדם היא מוסיפה ועוזרת בדברים מגוונים, אבל ככלליות ניתן לומר שישיבה עושה אותו בן אדם. שמעתי פעם בשם אחד מהרבנים הגדולים, שישיבה היא 'בית היוצר של האדם'. ישיבה עושה אותך לבן תורה אמיתי, בן ישיבה".

הרב ברלין מספר על עצמו, איך שהישיבה חישלה וחיזקה את אישיותו. "הישיבה לצעירים מאד עיצבה וחישלה אותי. עד לשנה השנייה בישיבה לצעירים הייתי עדיין כמו ילד כזה, אך עם הזמן והלימוד בישיבה, הרגשתי שבניתי את עצמי מאד חזקה בישיבה. בישיבה אדם מוצא את עצמו, את האישיות הפנימית שלו – כל אחד בסגנון שלו. אני עצמי יכול לומר שביטאתי את עצמי בשנים האלה".

מה ניתן לומר להורים ש'לא מתלהבים' מכך שבנם יילך לישיבה?

"זה מאד יחסי. להורים שיש להם כבר מושג מה זו ישיבה, אפשר להסביר שהתפוקה שהם יקבלו מבנם שילמד בישיבה, אינה דומה לתפוקה בשום מסגרת לימודים אחרת. בשום מקום אחר לא ייצא אותו דבר, כי אין דבר כזה כמו בישיבה. בישיבה הבחור לא חשוף לחברים לא טובים או לטכנולוגיה הרסנית. ישיבה היא כמו 'תיבת נח', היא בעצם התיבת-נח של העולם היהודי. ככל שהישיבה יותר שמורה, כך הבן חסין יותר מכל הפגעים שבחוץ והאווירה הרחובית.

"להורים שלא מבינים מה זו ישיבה, צריך להסביר שעל ידי הלימוד בישיבה הם יקבלו בחור עדין, עם דרך-ארץ. בחור ישיבה הוא עדין יותר, לא אגרסיבי כמו לעתים נערים אחרים שגדלים במקומות אחרים. ואם מפחיד אותם מושג של ישיבה, אומרים להם שישיבה זה לא גרוע ולא כל הישיבות הן כמו שהם מכירים, ויש בהחלט ישיבות עם יותר תמיכה וסובלנות והרבה יותר חוויות ופעילות חברתית".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

הטעות ברישום התגלתה כסימן משמים

אבידור רענן
מה מיוחד בלימוד תורה דווקא בישיבה?

"דרך התורה היא הרי הדרך האמיתית, וכדי ללכת בדרך הזו כראוי, חייבים להימצא בסביבה שמשפיעה יראת שמים וקדושה. בלי זה, כשנמצאים סביב אנשים הרחוקים מיראת שמים אמיתית, לא ניתן להימנע מהשפעה שלילית, והמצבים בהם אדם ימצא את עצמו מתרחק מדרכה של תורה ובוחר לעשות דברים הנוגדים את רצון השם יתברך, ירבו ויגדלו. ומכיוון שאדם מחויב להימצא בסביבה שתחזק אצלו את היראת שמים והרצון ללכת בדרך התורה, ישנה נחיצות גדולה, לכל המסוגל לכך, ללמוד בישיבה קדושה, ושם להגות בתורה, במוסר, בתפילה, בחיזוק האמונה, בתיקון המידות ובכל מה שנוגע לעבודת השם.

"צריך גם לדעת, שאיכות ורמת הלימוד שמגיעים אליהם על ידי לימוד בישיבה קדושה, גדולים ללא היכר מהאיכות והרמה שאליהם שמגיעים אם לא לומדים בישיבה. כמו כן, על ידי לימוד בישיבה אדם מסוגל להגיע לדרגה רוחנית הרבה יותר גדולה, ובהתאם לכך כמובן שגם ההנאה והעונג שיש לאדם מפריחתו בתורה ובעבודת השם גדלים ומתרבים".

בישיבה, מוסיף הרב יעקב, הלימוד תורה הוא ברמה הרבה יותר גבוהה, ישנה אווירה של יראת שמים, המסייעת מאד להתנתק ממשיכות שליליות ורחוביות. ישנם חברים טובים סביבך, וכל התפילות והשיעורים הם באיכות אחרת.

האם הלימוד בישיבה מוסיף משהו גם לחיים אחר-כך?

"בוודאי. מי שלמד בישיבה, החיים שלו לאורך השנים לאחר מכן הם באיכות אחרת לגמרי מבחינה רוחנית. אחרי שמתחתנים, המשפחה היא ברמה אחרת לגמרי, חיי הנישואין הם ברמה אחרת לגמרי, חינוך הילדים וכן גם כל ההרגשות וכל הליכות החיים. כשההורים למדו, בישיבה הם אחר-כך מנחילים את כל מה שלמדו גם לילדים שלהם".

הרב יעקב נזכר בסיפור פלאי: "היה בחור אחד שהכרתי שהתחיל להתחזק. הוא היה הולך למדרשיה ומשתתף בשיעורים, אך כשהגיע הזמן ללכת לישיבה, הוא יותר נמשך להמשיך את הלימודים לכיתה י"ג. היה לו ניסיון מאד קשה, והוא אכן החליט להמשיך ללימודים גבוהים. אבל מה שהיה הוא שהקב"ה סידר שלהיכן שהוא רצה ללמוד הייתה איזו טעות ברישום בנוגע אליו, ולכן בסוף הוא לא התקבל לשם. הוא הבין מכך שזה רמז משמים שהוא צריך ללכת לישיבה… הוא באמת הלך לישיבה, למד בה כמה שנים, התעלה מאד ונהנה מכל רגע. כל השנים הוא אמר שהוא כל-כך מודה לקב"ה שהוביל אותו לישיבה, כי החיים וההתעלות שיש בישיבה הם משהו שאי אפשר לתאר. אגב, לא מזמן הוא זכה להתחתן ולהקים בית, והיום הוא ב"ה אדם מאושר ושמח".

איך מסבירים להורים ובני המשפחה את הרצון ללמוד בישיבה?

"אם אתה מרגיש שנפשך נקשרת לישיבה, צריכים להסביר היטב להורים את החשיבות של הלימוד בישיבה ולהראות להם בכל דרך אפשרית עד כמה הדבר חשוב ושאין שום כוונה לוותר על התוכנית ללמוד בישיבה. יש להבהיר להם היטב ששום מסגרת אחרת חוץ מישיבה קדושה לא תתאים לי ולא תתן לי את המענה שנפשי זקוקה לו. אתה חייב להבין שמנקודת המבט של ההורים הם רוצים אך ורק ותמיד את טובתך בלבד. הם מתנגדים שתלך לישיבה כי הם חושבים שזו טובתך – אולי בשל שיש דעות קדומות ששוכנות בליבם. יכול להיות שהם פוחדים מעצם השינוי ובעיקר, הם פוחדים לאבד אותך, את היקר להם. הם פוחדים שהמהלך שאתה עומד לבצע יקח מהם את ילדם האהוב.

"אתה חייב להחליט, וגם לשדר זאת להורים: מההורים לא מתנתקים, אף פעם, בשום אופן. אתה חייב להרגיע אותם. ההליכה לישיבה לא מנתקת אותך מההורים ואתה חייב בכבודם בכל מקרה ובכל מצב, גם אם אתה בחור ישיבה והם חילוניים גמורים. אתה חייב לתת להם את התחושה שזה מה שהולך לקרות בכל השלבים של ההתחזקות שלך. אתה חייב להדגיש לעצמך וגם להורים שללמוד בישיבה זה לפעמים אולי מרחק פיזי של נסיעה לעיר אחרת, אבל הקשר הנפשי והאישי מתחזק והולך ואף מתקבע באופן הראוי וההולם ביותר כי הליכותיו של בחור ישיבה הם הליכות אציליות ומיוחדות".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

הלוואי שכל הילדים יהיו כמוהו

אבידור רענן
בן להורים רחוקים מאד מכל דבר הקשור ביהדות, שכנע את הוריו ברצונו ללכת לישיבה * חצי שנה לאחר מכן, ההורים שאפילו לא שמרו את יום כיפור אמרו: "הלוואי שכל הילדים שלנו יהיו כמוהו"

הרב יעקב מויאל, אחראי רישום לישיבות באזור ירושלים, שפוגש יום יום צעירים מתלבטים, ופינה לנו כמה דקות מזמנו היקר לראיון מיוחד בו נזכר בסיפור הזה.

מדוע עדיף ללכת ללמוד בישיבה ולא במדרשיה או בשיעור יומי וכדומה?

"משום שישיבה היא 'כור ההיתוך' של עולם התורה, והיא ה'תיבת נח' של הדור. בישיבה הבחור יקבל את מה שהוא לא מקבל במדרשיה. בישיבה הוא יכין עצמו לחיים העתידים בצורה הנכונה, כשצריך להדגיש שהלימוד בישיבה לא נוגד את הרצונות של בחור לעתיד בשום דרך".

הרב מויאל נזכר בסיפור בבחור כזה, שעשה את הצעד והלך ללמוד בישיבה. "אני מכיר ילד שבא ממשפחה רוסית שבה אפילו לא שומרים שבת ולא-עלינו אפילו לא יום כיפור. הילד הזה הכיר שכן שלו בבניין, אברך, שקבע אתו לימוד ב'חברותא'. על ידי הלימוד הזה הוא עבר לבסוף לבית-ספר תורני של 'החינוך העצמאי'. אחרי שנות הלימודים בבית הספר, הוא היה חד משמעי שאין סיכוי שיגיע לשום מסגרת של ישיבה, משום שהוריו היו רחוקים מאד מאד מיהדות. אבל אחרי פגישות חוזרות ונשנות עם בני ישיבה, הוא הבין שזה המקום שהוא יכול לגדול ולפרוח ולחיות את החיים כיהודי טוב וכשר.

"לקחנו אותו למבחן בישיבה, וכשהוא הגיע לישיבה, אחרי שהוא נבחן אצל ראש הישיבה, הוא שאל את ראש הישיבה כמה עולה השכר לימוד. שאל אותו הראש ישיבה: מדוע אתה שואל? והוא הסביר שהוא יהיה חייב לשלם את השכר בעצמו, משום שיש לו בעיה עם הוריו והם אינם מוכנים לשלם לו, מפני שהם מתנגדים שילך לישיבה. אמר לו ראש הישיבה: אל תדאג. אחרי שבועיים לקחנו את ההורים שלו לראות את הישיבה, והם מאד התרשמו והסכימו שילך לשם, אך עדיין לא רצו לשלם לו את שכר הלימוד. הבחור, בסיום הפגישה, שלף מהכיס סכום כסף וביקש לתת לישיבה כשכר הלימוד ההתחלתי שלו. ראש הישיבה מאד התפעל ושאל אותו מאיפה הכסף, והבחור סיפר שהוא עבד בתור בייביסיטר, קיבל 10 ש"ח לשעה, ובתחילה חשב לקנות בזה בגדים לתיכון. אבל כעת, כך אמר, כשהחליט שהוא לא הולך לתיכון אלא לישיבה, הוא רוצה את הכסף הזה כדי להראות להורים שלו כמה חשוב לו הלימוד בישיבה עד שהוא מסכים אפילו לשלם את מה שחסך כמקדמה על שכר הלימוד, והעיקר ללמוד בה.

"אחרי חצי שנה", מסיים הרב יעקב את הסיפור, "היה בישיבה ערב 'אבות ובנים' בו למדו הבחורים ואבותיהם ביחד. אביו של אותו בחור הגיע לישיבה ולמד אתו ביחד, בחברותא. כשיצא מהחברותא, האבא אמר לי משהו שריגש אותי מאד: שהוא רוצה ששאר הבנים גם יהיו כמו הבן הזה".

מה הישיבה נתנה לך לחיים?

"היא נתנה הכל. הישיבה נותנת לך את הכלים לחיות כמו יהודי נכון, עם מתיקות של התנהגות עדינה ודרך ארץ".

איך אפשר להסביר את הרצון ללכת לישיבה לבני המשפחה?

"לאט לאט, בגישושים ובכנות וישרות. אני יכול לספר שאני לוקח הורים שמסתפקים אם לשלוח את הבן לישיבה לשיחות, ואז אני מראה להם איך נראה תיכון עם הילדים ואיך נראית ישיבה. וכשהם רואים את הישיבה – בדרך כלל הם כבר מבינים לבד את הכל".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"רק בישיבה מתפתחים נכון"

אבידור רענן
האם יש תחליף ללימוד בישיבה? מה חשוב לדעת בקשר עם הסביבה הישנה ובני המשפחה? כיצד יש להתנהג איתם?

הרב יחזקאל מנת, מחשובי הרבנים המצויים בעולם התשובה שהרצאותיו נחשבות לנצפות ביותר בהרצאות הוידאו באינטרנט, מתייחס בראיון מיוחד ל'אתר הרב של האינטרנט' לקשיים אותם עוברים צעירים מתחזקים:

מול אלו קשיים מתמודדים צעירים המתחזקים?

"הקושי הגדול של המתחזקים נובע מהעובדה שהם צריכים בבת אחת לשנות תפיסת חיים, לשנות הרגלי חיים וחברה, וזה נורא קשה. מכיוון שכשאדם בעצם חי עד עתה את החיים כשהוא מאד בטוח בעצמו שהוא עושה דברים נכונים ויעילים, וזה לא פשוט בשבילו להשתנות. בדרך כלל, מתחזקים רבים גם נמצאים במצב שהמשפחה והסביבה הקרובה לא תומכת במה שהם עושים, בלשון המעטה, והם מוצאים את עצמם נאבקים נגד עצמם ונגד הסביבה שלהם, שלא לדבר על התקשורת והאווירה הכלל הישראלית שרחוקה מלתת קרדיט חיובי לבני התורה והמאמינים, וכך הם מוצאים את עצמם גם בחזית שלישית.

"כל זה ביחד גורם שהם צריכים איזה שהוא מקום לקבל בו את המטען שהם זקוקים לו, ולהיות בחברה שעושה מסלול דומה, ומה שחשוב יותר מכל – לקבל הכוונה. הבעיה הכי גדולה, היא כפי שהנביא אומר 'הנה ימים באים… והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם – כי אם לשמוע את דברי ה". זו נבואה מפורשת שבעצם מדברת על המציאות שאנו רואים בעינינו, של הצמא לתורה. אלא שכשאדם רעב וצמא, אז בדרך כלל הוא אוכל ושותה מה שיתנו לו, גם אם זה לא בריא. כך בענייננו זה אותו הדבר: היום בעולם התשובה יש הרבה זרמים שלוקחים על עצמם את היומרה לכוון מתחזקים ובעלי תשובה, ולא תמיד הם עושים את זה נכון, ולא תמיד הם מובילים למקום הנכון, ולעתים הם יוצרים מצב שהתשתית של בעלי התשובה בצאתם לדרך – אינה מספיק ברורה ויציבה. לכן כל אדם הרוצה להתחזק – צריך לכוון את עצמו למקום שיהיה טוב עבורו".

איך ניתן להתמודד עם הקשיים מול החברה הקרובה?

"קודם כל להבין שהסביבה מקבלת אותך באופן מוזר, שהסביבה חושבת שאולי 'השתגעת', ולהבין שהסביבה גם מוזנת מכל כלי התקשורת והאווירה הישראלית, וממילא להשתדל מאד לא להתווכח ולא להיכנס לכל מיני דיונים, אלא פשוט להוכיח לסביבה דרך המציאות. דהיינו, שאם צעיר שמתחזק מתפתח לכיוון חיובי ומתייצב, וכולם רואים שהוא יותר טוב, יותר רגוע, והוא גם נכנס למטלות החיים עד כמה שאפשר בצורה נכונה – אז המשפחה והסביבה נרגעת ואפילו מעריכה. חשוב גם לא לנסות להחזיר בתשובה את כל המשפחה, מכיוון שכך הוא גורם נגדו התנגדות, וההורים עלולים לחשוב שהנה הוא הולך להחזיר לנו בתשובה את כל הילדים ואף אחד לא יישאר לנו. לכן יש להימנע מכך".

האם עדיף לבחור שמתחזק ללכת וללמוד בישיבה, עם צעירים מתחזקים כמוהו?

"בהחלט. עדיף לו בכל מקרה להיכנס לישיבה. מכיוון שזה המקום היחיד שבו הוא יוכל להתפתח נכון, ובו הוא יוכל לעבור את השלב הראשוני הרבה יותר בקלות, מכיוון שבישיבה הוא קצת יתנתק מהסביבה הקודמת ויצור לעצמו סביבה חדשה שמתאימה למקום בו הוא נמצא כעת. אחר כך, כבר יקל לו לחזור לכל המקומות שהוא היה מחובר אליהם, עם הרבה יותר וביטחון עצמי ומטען רוחני. במדרשיות ומקומות דומים, התהליך הרבה יותר איטי וישנן עליות וירידות, כי בעצם הוא לא מתנתק מהסביבה הישנה שלו".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"מה יותר אידיאלי מללמוד בישיבה?"

אבידור רענן

מול אלו קשיים מתמודדים צעירים המבקשים להתחזק?

"צעירים המתחזקים עומדים בפני כל מיני קשיים. יש כמובן דברים שמאפיינים אותם, שבניגוד למה שהם מכירים, כשהם מתחילים להתחזק אין להם תמיכה, משום שהמשפחה אינה דתית והחברים לא דתיים והם חשים לעתים מאד מאד לבד ומרגישים בודדים. דבר נוסף שהוא בעייתי, הוא שהם אינם יודעים הרבה מושגים. נערים שומרי מצוות שגדלו בסביבה מסוימת מכירים, ואילו צעירים מתחזקים אינם יודעים לעתים דברים שלשומרי מצוות יהיו פשוטים. הם כמובן גם אינם רגילים לכל הדברים המאפיינים חייו של אדם שומר מצוות, ואפילו נתונים לעתים להתקפות מבחוץ מצד החברים או המשפחה שמתקיפים אותם".
כיצד ניתן להתמודד מול אותם הקשיים?

"צעיר שמתחזק, יודע שהוא הולך בדרך מסוימת שהוא משוכנע בה מכל מיני בחינות, בשכנוע שכלי או שכנוע רגשי. אבל באמת, ההתקפות שהוא מקבל לעתים הן אכן התקפות. לא תמיד הבסיס שאותם צעירים בנו לעצמם הוא מספיק חזק, וכשהם מותקפים – יש להם קושי. יש שהם נשברים, שיש שקשה להם מאד, ויש גם כאלה שלהיפך – ההתקפות מחייבות אותם יותר לחפש את הבסיס של עצמם ולהגיע לאמת הפנימית שלהם. אין עצה כללית. זו באמת התמודדות וצריך לדעת שאלו הם קשיים שלעתים נמשכים.

"במישור המעשי, בנושא הקושי ליד אנשים שומרי מצוות שיודעים הרבה יותר מושגים, גם אותם מתחזקים מתחילים אט אט לרכוש עוד ועוד ידיעות. במישור מול בני המשפחה, אני אף פעם לא ממליץ לעשות מלחמה. זה אף פעם לא טוב".
מדוע כדאי לצעיר שמתחזק ללכת דווקא לישיבה?

"האידיאל בשביל כל אותם צעירים הוא שאם הם יכולים שילכו לישיבות, כמו שבחוגי שומרי המצוות כולם הולכים למקום לימוד כזה, כדי להימצא עם אנשים שכולם בני עליה ולהיות שקועים אך ורק בלימוד תורה. כמובן, יש לעתים שההורים לא תמיד נותנים לבחור והוא לא מספיק חזק כדי להתמודד מולם, וצריך כדאי לו בשלב הראשון להישאר לידם ולהשתתף בשיעורים במדרשייה. אך ברור שבסך הכל יהיה נפלא אם הוא יהיה במסגרת תורנית".
מדוע ישיבה עדיפה על מקומות אחרים?

"כי בישיבה אתה כל הזמן שם. אתה יום שלם בתוך חברה שרוצה להתעלות, אתה יום שלם שקוע בלימוד. מה יכול להיות יותר אידיאלי מזה? בכל מקום אחר זה שעה פה ושם, אבל אתה חוזר לחברים ולאווירה הלא טובה, ואילו בישיבה אתה נמצא באווירה הטובה והתורנית 24 שעות ביממה".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"ישיבה היא הרבה יותר מקורס ללימוד תורה"

הרב ישראל ליוש, מרבני ישיבת 'אהבת אהרן', חי את החיים של צעירים מתחזקים. הוא יודע מה הם עוברים מול בני המשפחה וכיצד עדיף להם להתנהג. בראיון מיוחד, הוא מסביר על מעלת הלימוד בישיבה וההסברה של הצעירים מול בני המשפחה.
מדוע חשוב ללמוד דווקא בישיבה?

"צריך לדעת שעולם הישיבות אינו רק 'בית מדרש ללימוד תורה'. אם אמנם היו הולכים רק 'ללמוד תורה', אז את אפשר היה לעשות במדרשיה או שיעור קבוע וכו', אלא צריך לדעת שבעצם המטרה של אדם שבא לישיבה, היא להיכנס לעולם התורה ולעולם הישיבות, לעולם הכולל בתוכו התנהגות של כל אחד ואחד, השקפה נכונה גם בשאר הדברים – לא רק בנושא ידע תורני. כל זה, זה רק בישיבה. בישיבה הוא גם לומד כיצד אוכלים, כיצד שותים או כיצד ישנים. בישיבה לומדים את כל סדר-היום של הבן-אדם, איזו שאלה שואלים איזה רב. כמו כן, בשלב מאוחר יותר, מי שלמד בישיבה יוכל להינשא ולהקים בית כזה שבו הוא יוכל לחנך את הילדים בחינוך הנכון. כלומר, ישיבה, היא אינה רק 'קורס לימוד תורה', אלא הרבה יותר מלימוד. בישיבה הבחור נכנס למנטליות של בן תורה ובן ישיבה".

הרב ליוש מבקש להדגיש, כי "בעניין הזה מאד חשובה התאמתה של ישיבה לכל בחור ובחור. דווקא מכיוון שישיבה היא לא רק בית ספר ללימוד תורה אלא מקום שמעצב את אישיותו של הבחור, אז כל בחור צריך לבחור ישיבה שהוא רוצה להיראות בדמותה, להיות מעוצב בדרך שהיא מתווה, משום שישיבה היא המעצבת של האישיות. ככל שהישיבה יותר מתאימה לבחור, כך אישיותו תהיה מעוצבת בצורה היותר מתאימה לו".
כיצד ניתן להרגיע את בני המשפחה הדואגים מכך שהבחור יילך לישיבה?

"דבר ראשון, זה מאד תלוי בסוג ההורים. אבל באופ כללי, אני דוגל בכך שאין לעשות דברים בצורה קיצונית. לא לבוא אליהם בהודעה דרמטית: אני הולך ללמוד בישיבה! אלא על הבחור להכין אותם לאט לאט. בתחילה לדבר על הרעיון, אחר כך יכול לספר שהוא הולך לשמוע שיעורי תורה, אחר כך יכול לומר ששמע על ישיבה ומידי פעם הוא הולך לשם. וגם תוך כדי שהוא אומר להם, הוא יכול לקשר בין אחד ההורים למישהו מצוות הישיבה. בדרך כלל", מסביר הרב ליוש, "אחת הסיבות שהורים מפחדים מעולם הישיבות, זה כי אינם יודעים בכלל מה זה. אצלנו בישבה אנחנו דוגלים בכך שראש הישיבה ייפגש עם ההורים בבית, וכך הם רואים שהוא נחמד ולא בא לגנוב להם את הילד אלא אדרבה – הוא מבין אותם ובא לעזור להם. הבחור לא צריך לדבר עם ההורים כאילו הוא החליט נגדם, אלא להיפך: עליו לשתף במה זו ישיבה ולשתף אותם בהחלטה ללכת לישיבה. ללכת ראש בראש מול ההורים זה לא טוב, וגורם בדיוק ההפך ממה שצריך להיות".

הרב ליוש נזכר בסיפור של בחור שהיה קרוב אליו: "היה לנו בחור שלמד בישיבה חצי יום, רק בשעות הבוקר, וכך הוא היה אצלנו כמה חודשים. אחרי כמה חודשים הוא הוצרך לעבור ניתוח קטן והוא אושפז בבית חולים. באתי לבקר אותו בבית החולים יחד עם עוד רב מהישיבה, וכשהוא ראה אותנו הוא מיד אמר לאמו שהייתה לידו: הנה שני רבנים מהסמינר שהייתי בו לפני חצי שנה. ואז הבנתי שאמו בכלל לא יודעת שהוא לומד בישיבה ושהוא משקר לה. לאחר מכן, הוא באמת סיפר לנו שאמו כלל אינה יודעת שהוא לומד בישיבה, והיא חושבת שהוא עובד בשעות הבוקר. אמרתי לו: מה אתה חושב? עד מתי זה יהיה כך? והוא אמר: עד שהיא תבשיל. אמרתי לו: למה נראה לך שכך יש סיכוי שהיא תבשיל? צריך לעשות זאת בצורה נכונה, ובטח לא כך. הוא שמע לדבריי, ופנה לאמו ואמר לה שהוא רוצה להזיז את שעות העבודה לערב, משום שהוא רוצה לשמוע שיעורי תורה באיזה מקום בשעות הבוקר. כמה ימים לאחר מכן סיפר לה שהשיעור נמצא בבני ברק. אחר כך סיפר שהשיעור מתקיים בישיבה, עד שסיפר לה שהוא לומד בכל יום בישיבה. הוא לא האמין עד כמה הא קיבלה זאת בקלות ובלי שום קושי, רק כי הוא היה כנה איתה ועשה זאת בצורה אמיתית".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

ללמוד ולבלות – בתוככי הישיבה!

אבידור רענן
איך נראה סדר היום בישיבה? מה קורה כשמאחרים לארוחת הצהרים? והאם יש זמן לטיולים?

מה נער צריך כדי שהחיים שלו יהיו יפים? לכאורה, כדי לשמוח בחיים צריכים חום, אהבה, סיפוק והבנה שיש לי דרך שאני הולך בה – שזה חלק מהסיפוק. כשאני נמצא בישיבה, אני מרגיש שאני חי! שאני לא רק אוכל ושותה וישן, שאת זה גם פרה עושה, אלא יש לי חיים איכותיים אמיתיים.

כשבחור לומד בישיבה, הוא חש שיש לו ייעוד והוא משלים את עצמו. בישיבה, אתה מרגיש שאתה מתקדם גם בבנייה האישית שלך בתור בן אדם. בגלל האירועים שהחיים הולכים להציב לך, שאתה מקווה שכולם יהיו שמחים, אדם מוכרח לגבש אישיות להכיר עצמו יותר עמוק ולדעת מהן המעלות שלו. כשהחברה שמסביבו יותר נעימה וטובה, יותר קל לבחור לגבש את הזהות העצמית שלו. כשאני מוקף באהבה וחום, אני יותר מבין למה גם אחרים צריכים את זה.

ואין כמו החיים בישיבה: לקום בבוקר לתפילה לקול צלילים של רמקול מנגן, ללכת בכיף לאחר מכן לארוחת הבוקר עם החברים ביחד, ובארוחה תמצא את כל מה שאתה אוהב. יש מקרר פתוח וחביתה חמה, וגבינה ממש כמו בבית. ואם איחרת לארוחה, לא נורא – מישהו מהחברים תמיד ידאג לך. תמיד תמצא חביתת עין כמו שאתה אוהב, או כל דבר אחר. לאחר מכן יושבים ללמוד. גם אם אף אחד לא מבקש ממך, אתה נהנה לשבת ללמוד עם החברותא שמחכה לך, וכשרוצים לפוש מעט מהלימוד, אפשר לצאת ולנוח, אולי אף עם כוס קפה.

בישיבה, אתה מבין בפעם הראשונה מבין מה זה לקיים מצוות בכיף, ולחוש אושר אמיתי. החברותא שואל ואני מתרץ, ושנינו יחד מנסים להבין מה התורה רוצה, ואיך הקב"ה מדבר אליי. אחרי זה יש שיעור, שמוסיף ומחדד את הפרטים.

בכל יום ישנה ארוחת צהרים בשרית חמה, כאשר אפילו בבית לא תמיד מחכה לנו ארוחה בשרית… ואם אני רוצה עוד – אז נשאר, ואפשר לבקש. אגב, אצלנו בישיבה יש מנהג, שמי שמאחר לארוחה אז מניחים צלחת על צלחת, ורושמים עליהן את השם שלו, כדי לשמור לו.

אחרי בוקר נעים ומעייף, הולכים לנוח. כל אחד והמנוחה שהוא אוהב: במיטה, לקרוא ספר, או לשחק כדורסל, והכל בתנאים נעימים מאד.

בכל ישיבה, וגם אצלנו, יש זמן לספורט. אצלנו, למשל, בכל יום שני, במקום סדר הלימוד בערב יש ספורט במגרש ליד הישיבה, וממש כולם הולכים לשחק. חייבים להשתחרר כדי לאגור כוחות לנפש.

וכמובן, אין כמו סוף השבוע. ב'ליל שישי' (יום חמישי בלילה), יש סיר טשולנט (חמין), וכולם יושבים לאכול ביחד, עם גיטרה ברקע ואורחים מבחוץ. ב'עונג שבת', שנערך בליל שבת, מצטרפים תמיד חבר'ה מהמושב שרוצים לשמוע דברי תורה, וישנה אווירה מיוחדת.

פעם בחודש יוצאים לטיול: פעם לקארטינג בצומת ביל"ו, או לסנפלינג במערות לוזית, טיולים במורד הכרמל ובנהרות הירדן, כדי להתאוורר. כל אחד דואג לשני והאווירה היא משוחררת ומלוכדת.

צריך לדעת: גם כשיש לנו כבר ב"ה דרך סלולה – עם חברים אוהבים ומחבקים הדרך היא הרבה יותר נעימה וקלה.

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

צעדים ראשונים בישיבה

האם יש מי שמדריך אותנו הצעדים הראשונים שלנו בישיבה? כיצד נראים כותלי הפנימיה מבפנים? מותר בכלל לשחק כדורסל? הרב יוסי וייס, רב בישיבת 'דובר טוב' בגבעת זאב, עונה לנו על כל השאלות.
הרב יוסי וייס:
בחור שנכנס לישיבה, כבר כשמגיע כאורח בתחילת דרכו, ישר כולם מקבלים אותו, הצוות והבחורים, בשמחה ואחווה, כאילו מכירים אותו כבר שנים, זאת למרות שהם מכירים אותו כמה דקות בלבד. מיד כשהוא מגיע הוא מקבל כיבוד ושתיה ועוד המון דברם גשמיים, והחשוב מכולם הוא שהוא מקבל את הדבר האמתי: האור של תורה, שבחיים הוא לא טעם ממנו, והוא מציץ ונפגע כבר בפעם הראשונה.

ברגע שבחור עוזב את התיכון ללמוד בישיבה, יש שני סוגי בחורים: יש בחור שמגיע ישר לישיבה עם פנימייה, וחוזר הביתה פעם בשבועיים ליום-יומיים, ויש בחורים שבאים לישיבה בבוקר וחוזרים הביתה בערב, אבל גם הם מחוברים לישיבה, עוזבים את החברים הישנים וההווי הישן ומחליפים אותו בהווי חברתי אמיתי וכשר, וקדוש יותר.

סדר היום-יום בישיבה, הוא כזה: יש את הלימודים וה'סדרים' (זמן לימוד) במהלך היום, אך פעם בשבוע משחקים כדורגל אחר-הצהריים, פעם בשבועיים הולכים לבריכה, טיול סנפלינג או טיול אופניים (בכל פעם מתאימים את האטרקציה כפרס תגמול לבחורים). פעם בשבועיים עושים שבתות בישיבה – דבר שמאד נותן לבחורים והוא המחבר האמתי של בחור לישיבה. בגלל שברגע שבחור אוכל ונהנה עם כולם ביחד, שר איתם ביחד וכו', אחרי שבת פעמים רבות הוא ניגש לומר לי: עכשיו הרגשתי שאני בחור בישיבה! מהשבתות האלה בחור לעתים ומקבל כל ה'אורות'. בליל-שבת בדרך כלל יש 'עונג שבת', במהלכו כל אחד מספר מאיפה הוא הגיע, מה עשה, ואיך מצא את הדרך לישיבה. אצלנו, למשל, יש בחורים מכל מקום בארץ שבאו אלינו לישיבה בגבעת זאב, כל אחד עם נס משלו כיצד הכיר הישיבה ומי שלח אותו אליה.

באופן קבוע, יש בכל מוצאי-שבת מסיבת 'מלווה מלכה', בישיבה שכולם מגיעים אליה. המסיבה נערכת תמיד בליווי גיטרות, פיצות וכו', ויש בה הווי מיוחד מאד.

האווירה בישיבה היא מאד קלילה ונוחה. אין כפייה להיכנס לבית המדרש. כולם עושים זאת מרצון, כי כל אחד שבא – הגיע כי הבין שזה מה שהוא רוצה, וכל אחד הוא ה'משגיח' של עצמו. ב-9 וחצי כבר בית-המדרש מלא כאילו מישהו 'דחף' כל אחד ואחד להגיע, אבל כל אחד מגיע מרצונו הוא. בסדר הלימוד בערב, יש לעתים מרצה אורח שמוסר הרצאה אקטואלית, והערב זהו גם הזמן בו באים בחורים ממדרשיות לבקר בישיבה. ביקורים אלו נותנים לבחורים הלומדים בישיבה 'גאוות יחידה': אנחנו כבר בישיבה, ומה איתכם?

המעניין הוא שבגלל שזו ישיבה בה לומדים בחורים מגיל 14 וחצי ועד אחרי צבא, הקשרים החברתיים מאד מעניינים: יכול להיות בחור שהוא אחרי צבא ויש לו רכב וכסף משלו, והוא ישן עם חבר חדר צעיר ממנו בהרבה באותו החדר והם מדברים על אותם הנושאים, כשרוב הנושאים המדוברים הם לא 'מה עשינו' ומה היה בעבר, אלא 'מה נעשה', כלומר על העתיד. יש יחסים מיוחדים מאד בין החברים: האחד מעביר לשני הרצאות בנגן ה-mp3, דואג לו וכו', ובכלל כל השפה ביניהם היא מכובדת, לא במילים מהרחוב. יש רגש גבוה האחד לשני: כשיש בחור שלא מרגיש טוב, הוא לא צריך לשלוח סמס לחבר: "תכין לי ארוחת צהרים", אלא החבר מעצמו כבר מעלה לו, בכלל בלי שיצטרך לבקש. החברים גם יילכו לראש הישיבה לבקש עבורו כדור אקמול, והראש ישיבה ישר יתעניין בשביל מי זה, מה מצבו ואף יבוא לבקרו.

תמיד אפשר לראות שבחור שיוצא למרכז מסחרי, תמיד ישאל את החברים אם מישהו צריך שהוא יקנה עבורו שם משהו, כי הוא יודע שאם החבר שלו ייצא לשם, גם הוא יציע לקנות עבורו. כלומר, יש הווי מדהים בין האחד לשני, וכולם חיים ממש כמו משפחה, כבר ההתחלה. כשהולכים לטיול, אף אחד לא עולה לאוטובוס אם מישהו אחד נשאר בחוץ. הקשרים החברתיים הללו הם משהו שמאד תורם לקבוצה המגובשת ביחד.

בישיבות לצעירים המתחזקים, מקפידים שיהיה צוות גדול בישיבה, וכך יוצא שאין בחור שאין לו קשר אישי לפחות עם 2 או 3 מהצוות, איתם הוא חש פתוח ויכול לדבר איתם על כל נושא שהוא. אם לעתים הוא חש דכדוך, הוא ידבר עם אחד מהרבנים וזה ייקח אותו למסעדה או למקום בו הם יכולים לדבר ביניהם בשקט. הצוות עצמו דואג מצדו גם לתת לבחורים את ההרגשה הכי טובה.

כל החברים הלומדים בישיבה, מספרים שהם מרגישים לא רק 'חברים', אלא ממש משפחה!
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מה עושים בישיבות? התשובה המלאה!

מאיר אברהמי

7:00

להתחיל סדר יום בישיבה, הוא לא להתחיל סדר יום כמו בכל מקום אחר. ההרגשה כשקמים מהשינה היא נפלאה, קמים לעוד יום לעבוד את ה' מתוך שמחה! סדר היום בישיבה מתחיל בתפילת שחרית בבוקר. כשבחוץ הציפורים מצייצות והרחוב שקט, אנחנו קמים להתפלל לפני ה', ברוגע ובשלווה, מתוך שמחה, התלהבות והתרגשות. מתפללים על כל רגע ורגע בחיינו, ועל כל אחד מקרובינו היקרים. כל הבחורים מתפללים יחד, והתפילה היא פשוט שמימית…

אחרי התפילה, כש"הרעב לתורה" כבר מתחיל להציק, בדרך-כלל יש שיעור קצר בהלכה. במשך כמה דקות מתקבצים הבחורים ביחד, לשמוע עוד ועוד הלכות, כיצד להפוך את החיים לחיים אמיתיים ומאושרים לפי היהדות.
8:00

אחרי התפילה, אחרי שהתפללנו כולנו יחד לאלוקים מתוך הלב ומתוך התרגשות אמיתית, הבחורים נכנסים יחדיו לארוחת הבוקר, ארוחה בריאה ומזינה, שהיא כידוע כמו שכתוב בחז"ל חשובה ותורמת לחיזוק הגוף. וגם בחלק הגשמי אף בחור לא מרגיש חסר, הכל ממש כמו בבית! ארוחת הבוקר מגוונת וכוללת בין השאר דגני בוקר, סלט, חביתות למיניהן, חלב, יוגורטים, גבינות צהובות, כאשר בימים מיוחדים יותר, כמו ראש חודש או אף סופי-שבוע, מוסיפים עוד איזה משהו טוב לארוחה. הכל כדי שיהיה לבחור, כמה שיותר טוב וטעים! גם את ארוחת הבוקר הבחורים נהנים להפוך ל"ארוחה של תורה", ואחד הבחורים יגיד בדרך כלל איזו הלכה. אחר כך, לכל תלמיד יש זמן חופשי של 20 דקות, בהן אפשר לעשות מה שרוצים לפני תחילת היום: לסדר את החדר או כל משהו אחר ואישי שהבחור רוצה לעשות. יש כאלה שמרוב החשק לתורה, אפילו את הזמן הזה מנצלים לתורה, ובזמן הזה לומדים לימוד משלהם, כמו פרשת שבוע, חומש ונביאים. אין לנו גאווה גדולה יותר מלראות אותם יושבים בזמן הפנוי שלהם ולומדים, ויש לא מעט כאלה.
9:00

אחרי ארוחת הבוקר הדשנה, הבחורים כבר כל-כך רוצים להיכנס ללימוד, והם זורמים מיד לבית המדרש. הלימוד של היום מתחיל בסדר הלימוד של הבוקר (המכונה "סדר בוקר", או "סדר א'"), בו כל בחור יושב ולומד גמרא בסיוע של רב/אברך אישי שלומד אתו בחברותא. אח! אין כמו הלימוד הזה, מתוך הטעם הטוב והמתוק של לימוד הגמרא. האברכים איתם לומדים הבחורים, אלו הם אברכים שכבר יש להם טעם טוב בלימוד, ומצליחים להדביק את הבחורים בטעם הטוב הזה ולפתוח להם צוהר ללימוד הגמרא: הבחורים כל-כך נהנים לדעת בעצמם כיצד לפתוח גמרא, כיצד לומדים נכון. וכך הם לאט לאט הם בעצמם נהיים ה"מלמדים" של האברכים. הם שואלים שאלות, דנים ביחד, והלימוד המתוק נהיה משותף ומחבר את שניהם לתורת חיים שנתן לנו הקב"ה! לא ייאמן עד כמה הזמן של ה"סדר" הזה חולף ביעף, כך אומרים כל הבחורים. התלמידים כה רתוקים לאברך שלומד איתם, עד שהזמן עובר מהר מאד. הבחור הלומד, בונה את הלימוד והלימוד בונה את הבחור!
12:00

אחרי שמבינים את דף הגמרא הנלמד, ואתה חי את הרקע של הסוגיא בגמרא באופן חד וברור, הולכים לשמוע את השיעור. השיעור המסכם והמהנה שנסוב על מה שנלמד בסדר הלימוד שלפניו. הרב "חי" את השיעור, הוא תמיד מגרה את התלמידים בשאלה מרתקת, וכולם דנים ביחד, לדעת מה הקב"ה אומר לנו על השאלה הזאת. כל בחור מרגיש חלק בשיעור! כל בחור מרגיש שהוא רוצה לטעום את הטעם הטוב של התורה, ושואל ומתרץ כדי להגיע לאמת.
13:00

אחר כך מתקיימת ארוחת הצהרים, שתתן לנו כח להמשיך את היום, בלימוד התורה מתוך המתיקות האמיתית. ארוחת הצהרים היא בשרית, וזו ארוחה מזינה עם אוכל טעים וביתי, באווירה חמה ונעימה ובצוותא. החברים משוחחים ביחד, פוגשים אחד את השני, ולמרות שהם יכולים לדבר על כל נושא שבעולם, מרתק לראות כיצד הם מחליפים חוויות מהשיעור ומסדר היום בלימוד עד עכשיו. למה? כי הלימוד כל כך מתוק בעיניהם! זה נושא השיחה הכי מתוק בעולם!

אח"כ הולכים למנוחת צהרים, כשיש בחורים העושים אז כל מיני עיסוקים משלהם, כמו ספורט, לימודים לבגרויות וכו'.
15:30

אחרי מנוחה הצהרים, מתקיימת תפילת מנחה, ולפעמים אחרי התפילה אחד הרבנים מוסר דבר תורה קצר, להמשך המרץ של הבחורים וכדי 'לתדלק' את החבר'ה לקראת המשך הלימוד. הבחורים נהנים, ורוצים להמשיך וללמוד בגמרא שוב!
16:15-19:00

זמן הלימוד של אחר הצהרים מתחיל בשיעור נוסף, שיעור קליל מעט יותר ובצורה מהירה יותר ובהספק מהיר יותר, מבלי להיכנס לעומק ושורש הדברים אלא רק בשביל לתת רקע כללי על הנלמד, ואח"כ מתקיימת חזרה על השיעור הזה.

הבחורים יושבים יחד, שומעים את הרב, וכל כך נהנים לשמוע מושגים חדשים וללמוד עוד ועוד דברים.

מאוחר יותר, יקשיבו הבחורים גם לשיעורים במחשבת ישראל ובהלכה מרבני הישיבה או מרבנים חיצוניים ומרצים אורחים שבאים ומוסרים שיחה. אלו הן שיחות מרתקות שאף אחד מהם לא מוכן לוותר עליהן. לאחר מכן מתקיימת ארוחת הערב.

אחרי ארוחת ערב מתקיים 'סדר מוסר', בו כל אחד לומד בספר מוסר או מחשבה שבא לו, כדי להבין כיצד להיות יהודי טוב יותר, כיצד לשפר עוד ועוד את המידות, ואחרי זה מתפללים כולם יחד תפילת ערבית.
21:00

את יום הלימודים המהנה, מתוך מתיקות ואהבת התורה, חותם 'סדר שלישי', שהוא סדר די 'חופשי', לכל אחד לפי דרכו. בשלב הראשון של אלה המגיעים לישיבה, זה יותר סדר חופשי, ובזמן הזה הם עושים דברים שבא להם לעשות, כמו כושר וכו', אבל אנחנו מאד נהנים לראות כיצד ככל שבחור נמצא יותר זמן בישיבה, רוצה ללמוד גם בזמן הזה… הוא רוצה להספיק עוד ועוד תורת ה'! אתה פשוט נשאב לבד לבית המדרש, וכבר אין לך על זה שליטה… ואתה יושב ולומד ולומד, ולא מפסיק לרצות ללמוד עוד ועוד!

אגב, יש כמה שעות פנאי לכל בחור במהלך היום: בצהרים או בערב הוא יכול לעשות ספורט, וישנם חדרי כושר ברבות מהישיבות. כמו כן בחור יכול בשעות הללו לעשות השלמת בגרויות. בערב הוא יכול גם לעשות סיבוב בחוץ, להתאוורר ולהחליף כח, לעשות ספורט או לשחק עם החבר'ה כדורסל וכו'. זה עושה טוב לבחורים, כך שלמחרת הם אפילו ילמדו טוב יותר, ועם חשק גדול יותר. לפעמים אפילו יוצאים כל התלמידים ביחד לכדורגל או כדורסל לפנות ערב, למגרש ספורט או אפילו לבריכה. וגם המשחקים הללו נערכים מתוך אהבת חברים, באווירה שיש רק בקרב תלמידי הישיבות!

בכל ישיבה וישיבה ישנם רבנים מקסימים שממש אי-אפשר להשתחרר מהם, וכל שאלה קטנה אתה שואל איתם. הרב תמיד יתעניין בתלמיד, וישאל: מה שלום ההורים? הסבתא? הדודה? הבן-דוד?… ואם יש יומולדת לבחור, תמיד יחגגו לו אותו בישיבה. רק היום אני עצמי עשיתי במהלך שיעור שמסרתי בישיבה הפתעה לתלמיד שהיה לו יומולדת, שיבחתי אותו לפני כולם על הצעדים שלו, הבאתי לו איזו מתנה נחמדה, וכולם בירכו אותו. זה כל כך עושה את הבחור מאושר, ומחבר אותו לרב.

וזה לא ייאמן כמה סיפוק הלימוד בישיבה מביא לבחור: בחור שמגיע לישיבה ואומר בתחילה: איך אני אחזיק מעמד אפילו שעתיים ממהלך היום, הרי אפילו בשיעור תורה של שעה אני לא מחזיק מעמד? בסוף היום הוא אומר: וואי, לא הרגשתי בכלל שהזמן עבר… ולמה? כי השיעורים מעניינים ומגוונים, יש בהם סיפורים עם שאלות והם פשוט מרתקים, ממש כמו חידות שאנחנו מפצחים. וכל זה כשהוא יודע שהוא עוסק בתורת האמת, תורתו של הקב"ה!

וגם בישיבה, כשיש צורך – משחררים את הבחור, והרב לפעמים יכול לגשת לבחור ולומר לו: אני רוצה שתיסע קצת הביתה, תרגיש אווירה של בית. הרב, הוא ממש כמו האבא של הבחור לכל דבר.

וכמובן, העונג הגדול הוא בשבתות בישיבה, שהן עולם קסום ונפלא שאף בחור לא מוכן לוותר עליו. האווירה בצוותא של מרגוע ושלווה, השירה יוצרת אווירה קסומה, של שבת המלכה ואנחנו הנסיכים.

בקיצור, החיים בישיבה הם החיים הטובים ביותר!

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רוצה לשבור את הרף? להצליח יותר!!!

מה ההבדל בין חתול לבן אדם?

החתול הולך על ארבע ובן אדם על שניים.
ומה ההבדל בין קוף לבן אדם?

לקוף יש זנב.
ומה ההבדל בין פינגווין לבן אדם?

לפינגווין אין זנב…
התשובה האמיתית היא שלבעלי חיים אין השכלה, במקום זה יש להם תוכנה, שבה נמצא כל מה שצריך לעשות.
למשל אם אדם ייקח את עצמו וישקיע את כל חייו בחקר חיי החתול, האדם הזה יוכל להגיד לך בכל מצב נתון, מה יעשה החתול כשזה יקרה. הוא יכול לצפות מראש את ההתנהגות שלו בכל סיטואציה, כי זאת התוכנה של החתול.

לחתולה אין אפשרות להחליט לא לשרוט כשלוקחים לה את הגורים, בעלי חיים לא יכולים להעביר על המידות. בני אדם נתייחדו בנושא הזה, אמנם לכל אדם יש גם תוכנה של חתולים, אבל הוא יכול להשתחרר מהתוכנה הזאת, ולהיות בעל בחירה – אני יחליט מה לעשות. רוב בני האדם משאירים את התוכנה על ברירת מחדל, ונשארים חתולים כל החיים.
לדוגמא: יש רחובות צרים, ובכל זאת, משום מה, העירייה החליטה שמותר לחנות מצד אחד ובנוסף זה רחוב דו-סטרי. מגיע רכב מכיוון אחד, ומגיע רכב מהכיוון השני. וכל אחד מסמן לחבר שלו שייסע אחורה, הם יוצאים החוצה ומתחילים לצעוק, כל השכנים יוצאים – הצגה בחינם. ואז אחד מברך את אבא של חבר שלו ואת אבי אביו, והשני גם הוא מביע מה דעתו על הייחוס של החבר שלו…

מה בעצם הם צועקים? "אני חתול!", "גם אני חתול!".

למה? הם העמידו את ההתנהגות שלהם על התוכנה של החתולים, במקום להעביר על המידות ולקחת אחורה, הם מייללים, לא חבל על הזמן שלך? על העצבים שלך?
מי הם אלה שמשתמשים בתכונות שיש להם כבני אדם לבחור, להחליט להתעלות מעל האינסטינקטים שלהם?! הרבה אנשים. אבל מעט אנשים הם אלו שמסוגלים לדרגות בבחירה שאף אחד לא יכול להתחרות איתם, וכולם משתייכים אל עמלי התורה, רק אדם שכתש את עצמו בלימוד תורה יכול להעביר על המידות בצורה קיצונית. לא צריך להאריך בסיפורים על גדולי הדור, כולם יודעים. "אם בחוקותי תלכו…", בחוקותי, ולא בחוקות החתול…

תודה למערכת אפריון שלמה – המרכז הרוחני מבשרת ציון
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא ביהדות.

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רגע אחד בלי לימוד תורה והעולם חרב

"אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי".

הווה אומר: אם רגע אחד לא ילמדו תורה לא יהיה עולם! שמש לא תזרח, גשם לא ירד, חיטה לא תצמח. לא יהיה כלום. כך אומר הנביא ירמיהו, ואנחנו מאמינים בזה באמונה שלימה, כי כל דברי הנביאים הם אמת, ומי שאינו מאמין לדברי הנביאים הוא כופר בעיקרי האמונה ואין לו חלק לעולם הבא!

הוא יכול לשמור שבת, לחלק צדקות, חסד, לשים כיפה, ציצית, תפילין, אבל בעולם הבא הוא לא יהיה!
מי שחושב שמפקד טייסת בחיל האויר תורם לעם היהודי יותר מאברך כולל, לא יהיה בעולם הבא! נ-ק-ו-ד-ה. ומי שחושב שבני ישיבות צריכים להתגייס, כי זה לא שוויון בנטל הציבורי – גם הם צריכים לתרום… חולק על הרמב"ם שכתב בהלכות שכנים פ"ו ה"ו: "כל הדברים שצריכים לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר, ואפילו מן היתומים.." כולם צריכים לקחת חלק בנטל. "חוץ מתלמידי חכמים, לפי שאין תלמידי חכמים צריכים שמירה, התורה שומרתן", שמעתם?! צה"ל לא שומר בשטחים בשביל בני הישיבות, הם לא צריכים אותו בכלל. מי שצריך את צה"ל אלו עיתונאים גמדים שהולכים לחדר כושר ויושבים על קופת הזהב… אלו אנשים של כדורגל, שוחד וסיגרים… או שאולי הם לא צריכים את צה"ל אלא את השב"ס…

אבל על כל פנים, בני הישיבות לא צריכים שמירה כי כשאדם לומד תורה הוא מקיים את כל העולם כולו! הוא מחזיק אותו.

כמה אנשים יש בעולם? 7 מיליארד.

כמה יהודים יש בעולם? 15 מיליון.

כמה מתוכם שומרי שבת? 3 מיליון.

כמה מתוכם לומדי תורה לפחות שעה ביום? נניח מיליון. הלוואי.

אז המיליון הללו מחזיקים את כל ה-7 מיליארד האחרים. אז כמה כל אחד מחזיק? 7,000 אנשים.
ילד בתלמוד תורה, פותח את הגמרא: "אמר אביי…", מיד מגיעים 7,000 מלאכי השרת, מחברים אליו 7,000 צינורות חמצן, והוא ממשיך: "אמר אביי…". ואת ה-7,000 צינורות חמצן הללו הם מחברים ל-7,000 אנשים ברחבי העולם… או ל-7,000 סינים שאוהבים לאכול אורז, או ל-7,000 אמריקנים שאוהבים לאכול פיצה, או ל-7000 ישראלים שאוהבים לאכול חרדים…

הילד אומר "אביי", ובצד השני נושמים לרווחה, יש להם חמצן.. אז אם תגידו לא מאמינים, בבקשה. אבל זה אחד מעיקרי האמונה. זו האמת – בגלל לומדי תורה העולם קיים. אבל מצד שני יש אחריות כבדה, אם אחד לא מגיע לשיעור היום, אז 7,000 איש מתחילים להרגיש לא טוב. העולם מזדעזע…

תפוס לך אברך ותתחיל ללמוד, קח לך חלק בקיום העולם!
תודה למערכת אפריון שלמה – המרכז הרוחני מבשרת ציון

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה, ובכל נושא ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"בחור שרוצה להתחזק – חייב ייעוץ והכוונה"

דוד רוזנהיים

בחור שמתחזק, בהתחלה יש לו "אורות", הוא "נדלק". הוא נכנס למדרשיה ונסחף אחרי החבר'ה, אבל אין לו רב שמבין אותו ויודע לכוון אותו.

בהתחלה, הוא בעיקר "נתפס", "נדלק" ממשהו, אבל אין לו מישהו שיכול לכוון אותו, והוא חייב הכוונה וייעוץ מה ואיך לעשות. הוא צריך לדבר עם רב, שיכיר אותו וידריך אותו, כי אם לא תהיה לו הכוונה, ייתכן שהוא יעשה צעדים קיצוניים מידי, שגם זה לא דבר טוב. למה? ראשית, בגלל שאז ההורים שלו ילחמו בו, ושנית, גם עבורו עצמו זה לא טוב.
בחור שמתחיל להתחזק, צריך שיהיה לו רב שיכיר אותו וידריך איך לעשות את המהלכים לבד. למשל, בחור שלא נעזר בהכוונה מסודרת, יכול ביום אחד להתחיל להלביש כובע וחליפה, ואז ההורים ישתגעו איך ברגע אחד יש להם "שחור" בתוך הבית… וחוץ מזה, גם לבחור עצמו זה לא טוב, כי לפני הכל צריך לשנות את הפנימיות, ורק אחר-כך להגיע לחיצוניות.

לכן, חשוב שהצעד הראשוני בתהליך ההתחזקות, ייעשה עם רבנים שילוו את הבחור. בדרך-כלל, המומחים לכוון את הבחורים הללו, הם צוות רבני הישיבות לבעלי-תשובה, שעובדים עם המתחזקים ובעלי-התשובה כל הזמן, ויודעים גם איך לסדר את הדברים מול ההורים, שההורים לא יקבלו שוק ויתנגדו. אותם רבנים יכוונו אותו כראוי.
אף פעם אין לבצע צעד משמעותי של התחזקות ותשובה, מבלי רב שיעזור ויכוון את הצעדים.

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

איך פותחים את הבוקר בישיבה?

דוד רוזנהיים

לפתוח את היום באווירה מיוחדת…

מה כל-כך מהנה בישיבה?
איך נראה תחילת היום בישיבה?
מה גורם לבחורים לקום עם חיוך מהמיטה לעוד יום מיוחד?

אינו דומה הבוקר בישיבה לכל בוקר במקום אחר. כבר בשעה מוקדמת מאד, ישנם לא מעט מהבחורים שמבקשים כבר לקום ולהתחיל את לימוד התורה לאותו היום. קשה להם להתנתק מהלימוד של יום האתמול…

אחד הבחורים נוטל על עצמו את העול להעיר את שאר הבחורים, שגם הם, מיד כשהוא מגיע לחדרם, בדרך כלל קופצים וקמים. הם רוצים כל-כך להגיע לתפילה, להתפלל…

ואין כמו תפילת שחרית בישיבה. אי אפשר לתאר את האווירה המיוחדת והמרגשת. כשבחור אומר "מודה אני… שהחזרת בי נשמתי" ומכוון בכל מילה, וכשהוא מתפלל "רפאנו" וחושב על קרוב משפחה שחולה ומתפלל באמת לרפואתו. והתפילה עצמה… תפילה בישיבה היא תפילה עם כל ההתלהבות, מי שעומד מן הצד ממש מרגיש איך הבחורים חשים שהם כעת מתפללים לפני מלך מלכי המלכים. הבחורים מתפללים ומכוונים בכל מילה, איפה אפשר למצוא כזו תפילה יפה???

אחרי התפילה אמנם כבר יש ארוחת בוקר, אבל בגלל הרצון העז של הבחורים כבר ללמוד תורה, הם פותחים את היום בשיעור הלכה קצר, שמסביר להם כיצד צריכים להיראות חייו של היהודי.
כמובן, כדי לפתוח את היום כמו שצריך, יש ארוחת בוקר טובה. החבר'ה נוטלים ידיים על לחם או על לחמניות, יושבים אחד ליד השני בסדר מופתי ונהנים מארוחה כמו בבית, עם גבינות, חביתות סלט-ירקות וכל מה שצריך כדי לפתוח היום בצורה טובה ונכונה. החבר'ה כבר כל כך "חמים" על התורה, לפתוח את היום בלימוד הגמרא, שהרבה פעמים השיחות בארוחת בוקר הן על מה הולכים ללמוד במשך היום. מה למדו אתמול, מה ילמדו היום וכו'. הבחורים כל כך משתוקקים לפתוח כבר את דף הגמרא!
לאחר ארוחת הבוקר, מתקיים "סדר א'" – סדר הלימוד המרכזי של היום, שאליו נשואות עיניהם של כל הבחורים. סדר א' בישיבות הוא הסדר המרכזי, בו לומדים את הגמרא הנלמדת בעיון.

צריך לעבור בבית המדרש ב"סדר א'" כדי לראות את ההתלהבות שהבחורים נתונים בה בעת הלימוד. הם לא מרגישים שמדובר במשהו שנכתב לפני אלפי שנים, אלא הם חיים ממש כל מילה ומילה!

כל בחור מרגיש שכל סוגיה בגמרא קשורה בקשר חזק לימינו, והוא מבקש לדעת: מה ה' אומר לנו?! הלימוד הוא מתוך התלהבות. כמובן, זה עוד בוקר, והראש עוד פתוח ונקי, ואז יש כל הכח לעיין ולהבין את העומק בסברא שבלימוד הגמרא.
ומהי צורת הלימוד? ובכן, הוא בדרך כלל בשניים, ב"חברותא", פעמים רבות עם אברכים המסייעים לבחורים ולומדים ומכינים אתם את הסוגיא. ואז אתה שומע קריאות וצעקות מכל כיוון. ומה זה הצעקות הללו? אלו הם החברותא, שני החברים הכי טובים, שכל אחד מהם מנסה להסביר לשני שהכוונה בסוגיה בגמרא היא כמו שהוא חושב ושהשני טועה, והשני מנסה להוכיח אחרת, וכך כל מי שעומד מהצד מרגיש צופה ב"מלחמתה של תורה"… עוד רגע הם יחזרו להיות החברים הכי טובים ויתחבקו, אבל כעת בוער להם להבין מה הקב"ה אומר להם דרך דף הגמרא!

הייחודיות בסדר הראשון היא שהבחורים מגיעים בו לסברות, לעומק העניין. כל בחור מנסה לזהות את העומק של התורה, וכך הוא מגיע להנאה מיוחדת מאד. ההנאה מסדר א' היא במיוחד הנאה מאד מיוחדת. הסדר הכל כך מיוחד הזה נמשך בערך עד לשעה 12.

ב-12 מגיע השיא של היום: השיעור. זהו שיעור שנמסר על ידי הרב, שיעור שמחולק לפי הרמה של כל בחור, וכל הבחורים מתחברים אליו ומחכים לו בציפיה דרוכה. אין כמו הדינמיות של השיעור הזה: אפשר לשאול שאלות את הרב, החבר'ה מתווכחים, ויש "מלחמתה של תורה", והכל כמובן מתוך הנאה. לכל אחד חשובה ההבנה בגמרא, ובויכוח נראה שהם "שונאים זה את זה", אבל בסוף, אחרי השיעור, רואים איך שהם הכי אוהבים… אוהבים אחד את השני ואת לימוד התורה בישיבה!
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רוצה ללמוד בישיבה

חיים הורביץ

הרב ישראל ליוש, רב בישיבת 'נזר יהושע' בבני ברק, והרב ישראל דחבש, רב מדרשיות ברחבי הארץ, מסבירים מדוע כה חשוב לקבל הכוונה וייעוץ בתחילת הדרך

הרב ליוש אומר: "עולם הישיבות הוא עולם מאד מגוון. יש הרבה סגנונות של ישיבות, יש ישיבות ששמות דגש על דברים מסוימים, ויש ישיבות ששמות דגש על דברים אחרים, ומאד חשוב להתאים כל בחור לישיבה שהוא צריך. חבל מאד שלפעמים בחור הולך למקום שלא הכי מתאים לו, ואז בסוף הוא רואה שיש לו קשיים והוא כבר בטוח שכל עולם הישיבות לא מתאים לו. בו בזמן שאם הוא היה הולך לישיבה שיותר מתאימה לו, הוא היה הרבה יותר מצליח".
הרב ליוש מוסיף ומסביר כי "בחור שלא מספיק מכיר את עולם הישיבות, בטוח שיש רק כמה ישיבות, שהוא מכיר, והוא אומר: אלו לא הכי מתאימות לי, והוא לא הולך לישיבה. מצד שני, אם הוא ייפגש עם רב שמכיר את הישיבות ויתייעץ אתו, הוא ישמע על הרבה סגנונות של ישיבות שהוא לא ידע שקיימות, באזור שלו או מעט רחוק יותר. כך הוא יוכל למצוא ישיבות שיתאימו לו, כי כאמור חשוב מאד שסגנון של ישיבה יתאים לבחור ולצרכים שלו".
גם הרב דחבש אומר: לא טוב שבחור מתחיל לעשות הכל על דעת עצמו מבלי הכוונה, "בגלל שאחר-כך הבחור יכול לעשות גם דברים שלא צריך לעשות. הוא יכול להחמיר על עצמו יותר מידי, ואז מרגיש שזה קשה לו יותר מידי ועוזב את הכל. ואז הבחור אומר: אם זה כל כך קשה, אני מתגעגע לעבר ורוצה לחזור חזרה. ולמה? סתם! כי הוא מחמיר בדברים שלא כתובים בהלכה. הוא כבר רוצה להחמיר על עצמו דברים שאפילו החרדים לא נוהגים, ואז זה מעיק לו על החיים. אז בהתחלה, הוא ב'אורות' ובהתלהבות, אך באיזה שהוא שלב הוא אומר: ניסיתי, זה לא מתאים לי, אז להתראות. כלומר, בגלל שיש לו שטויות – הוא סר מהדרך.
"בחור צריך ללכת לפי היכולות שלו, ולעלות אט אט בסולם. בסולם לא עולים מיד מהמדרגה הראשונה לאחרונה, וכל זה צריך להיות מלווה בייעוץ והכוונה צמודה".
אז למי צריך לפנות?

הרב ליוש: "בדרך כלל, כמעט לכל בחור שמתחזק יש איזה רב שמלווה אותו בתחילת הדרך. רב מהמדרשיה או מבית-הכנסת, או אברך שלומד אותו. אז קודם שייגש לרב שמכיר אותו וידבר אתו, ואם הרב מכיר ארגוני 'קירוב' שעוסקים בשיבוץ בחורים בישיבות, יתכן שהוא ישלח אותו אליהם. וגם אם הוא לא מכיר, בכל מקרה כדאי לפנות לארגונים מסוימים שעוסקים בהכוונה לישיבות. אבל כאמור, מה שלא יהיה – כדאי להתייעץ עם הרב של הבחור, שמלווה את ההתחזקות שלו".
מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו 1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278

רוצים ללכת לישיבה? הכי חשוב לברר מה מתאים!

מאיר אברהמי
לפעמים, בחור מתחזק ורוצה ללכת לישיבה מיד. מה נכון עבורו לעשות? האם ללכת לישיבה הכי קרובה? ישיבה שהוא מכיר? ישיבה שאחרים המליצו לו? הרב שמעון וייס ממליץ: לך לארגון שמתמחה בזה!

"בדרך כלל", אומר הרב שמעון וייס, "כשבחור חוזר בתשובה, אין לו כבר הרבה זמן. הרי חסר לו הרבה שנים שהוא לא למד בהן תורה, ויש לו כעת כמה שנים שבהן הוא צריך ללמוד ו'להשלים פערים'.
אחרי זה הבחור מתחתן, ואז הוא מתחיל ליישם את כל מה שהוא למד. ובואו נחשוב כמה חבל זה אם הבחור הזה יתחיל לבזבז בתחילת הדרך את הזמן היקר שלו על ישיבה שהיא לא מתאימה עבורו!

אנחנו, בארגון 'אחינו', מכירים את כל הישיבות בארץ, וכשבחור מגיע אלינו אנחנו מנסים לזהות איזו ישיבה תתאים לו יותר, ואיפה הוא יתחבר ויפרח, ולכן לבחור כזה שנכנס לישיבה דרכנו, בוודאי שיש הרבה יותר סיכויים שהוא ינצל את הזמן נכון בתקופה שנשארה לו.
אני יכול לספר שלפני שנתיים היה בחור שהתחזק ונכנס לישיבה מסוימת, שממש לא התאימה לו. בשלב מסוים הוא התקשר אליי בטלפון ושאל אותי איזו ישיבה יכולה להתאים לו. שאלתי אותו היכן הוא לומד כעת, ופשוט הייתי בהלם מהישיבה בה הוא היה. היא לא התאימה עבורו לחלוטין! הוא כלל לא היה קשור לישיבה בסגנון ההוא. אלא מה? כך הוא סיפר לי: מישהו אמר לו ש'אם ה' שלח אותך לשם -שם אתה צריך להיות'…

מובן שעזרתי לו, הבאתי אותו לישיבה בירושלים, ואחרי שבוע הוא צלצל אליי ואמר: אין לי מילים להודות לך! עד עכשיו אפילו לא הבנת על מה דיברת איתי, וכעת אני מבין כמה אני פורח בישיבה שמתאימה לי…

מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו 1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278

ללמוד תורה באווירה כיפית

אביאל בראון
מה נער צריך כדי שהחיים יהיו לו יפים? לכאורה, כדי לשמוח בחיים צריכים חום, אהבה, סיפוק והבנה שיש לי דרך שאני הולך בה – שזה חלק מהסיפוק. כשאני נמצא בישיבה, אני מרגיש שאני חי! שאני לא רק אוכל ושותה וישן, שאת זה גם פרה עושה, אלא יש לי חיים איכותיים אמיתיים.
כשבחור לומד בישיבה, הוא חש שיש לו ייעוד והוא משלים את עצמו. בישיבה, אתה מרגיש שאתה מתקדם גם בבנייה האישית שלך בתור בן אדם. בגלל האירועים שהחיים הולכים להציב לך, אדם מוכרח לגבש אישיות להכיר את עצמו יותר עמוק ולדעת מהן המעלות שלו. כשהחברה שמסביבו יותר נעימה וטובה, יותר קל לבחור לגבש את הזהות העצמית שלו. כשאני מוקף באהבה וחום, אני יותר מבין למה גם אחרים צריכים את זה.
אין כמו החיים בישיבה: לקום בבוקר לתפילה לקול צלילים של רמקול מנגן, ללכת בכיף לאחר מכן לארוחת הבוקר עם החברים ביחד, ובארוחה תמצא את כל מה שאתה אוהב. יש מקרר פתוח וחביתה חמה, וגבינה ממש כמו בבית. ואם איחרת לארוחה, לא נורא – מישהו מהחברים תמיד ידאג לך. תמיד תמצא חביתת עין כמו שאתה אוהב, או כל דבר אחר. לאחר מכן יושבים ללמוד. גם אם אף אחד לא מבקש ממך, אתה נהנה לשבת ללמוד עם החברותא שמחכה לך, וכשרוצים לנוח מעט מהלימוד, אפשר לצאת ולנוח, אולי אף עם כוס קפה.
בישיבה, אתה מבין בפעם הראשונה מה זה לקיים מצוות בכיף, ולחוש אושר אמיתי. החברותא שואל ואני מתרץ, ושנינו יחד מנסים להבין מה התורה רוצה, ואיך הקב"ה מדבר אליי. אחרי זה יש שיעור, שמוסיף ומחדד את הפרטים, והכל מתוך האווירה משוחררת ומלוכדת.
צריך לדעת: גם כשיש לנו כבר ברוך ה' דרך סלולה, – עם חברים אוהבים ומחבקים כמו שיש בישיבה הדרך היא הרבה יותר נעימה וקלה.

ללמוד בישיבה זה משהו אחר לגמרי

אבידור רענן

יש היום הרבה קהל וירטואלי שנוגע-לא-נוגע ביהדות. הוא שומע המון הרצאות וכו', אבל כמו בכל דבר חייבים לפעמים 'מסה קריטית' שתגרום לאיזה שינוי פנימי בתוך הלב, ואם יש לאדם את האפשרות הזאת לעצור רגע את שטף החיים ושנה שלמה ללכת ולטבול במקווה של תורה, בישיבה – זה אחרת לגמרי

רוני איילון, בעברו לוחם בסיירת מטכ"ל שחזר בתשובה ומנהל כיום את מרכז 'שמים' בתל אביב, בראיון מיוחד ל'רב של האינטרנט'.

מה מיוחד בעם ישראל, שלא מוכן לוותר על אף חייל ומה גורם לכל חייל להסכים למסור נפש על עם ישראל?

אני חושב שזה טמון אצלנו בדי.אנ.איי. כתוב הרי שהקב"ה, התורה ועם ישראל אחד הם, ולכן, כמו שספר תורה שחסר בו אות אחת הוא פסול, כך כשבעם ישראל חסרה נשמה אחת, הוא לא יכול להגיע לתכלית. כתוב 'ויחן שם (עם) ישראל נגד ההר' – כאיש אחד בלבד אחד. אם חסרה נשמה אחת מעם ישראל, אז הוא אבוד, בלי זה אי אפשר להגיע לחיבור הקדוש עם הקב"ה ועם התורה. אנחנו לא מוותרים על אף אחד, וצריך להגיע להכרה שרק כולנו יחד יכולים. כולם חשובים, וצריכים להתאמץ להגיע להכרה שלא משאירים חיילים בשטח, אלא שיש להתאמץ להתקרב לכולם, למצוא המכנה המשותף ורק אז נוכל להתקדם ולהיות אחד.

זה משהו שהוא בדי.אנ.איי. משהו עמוק. החייל לא מבין כלל בשכל למה הוא עושה זאת, אבל משהו פועם בו ברבדים הפנימיים של האישיות שלו. לכל אחד יש נשמה קדושה, והנשמה הזו מרגישה דברים שאפילו הוא לא חש, ומשם זה מגיע.

מה הביא אותך ליהדות? איך הגעת לדת בעודך בתפקיד בכיר בצבא?

"ה'ניווטי בדד'. יש משימות צוות, ויש משימות בדד. אני חושב שהמשימות שעשיתי לבד גרמו לי להכיר את אלוקים. זה היה אחד מהדברים העיקריים, כשאתה יוצא אל ה'ג'ונגל' מהביטחון של העיר, ואתה הולך לילות שלמים לבד, אתה מתוודע למציאות הזו של הבריאה, של אלוקים שאתה נמצא לבד אתו במשך שבועות, וזה פועל בנפש. פתאום אתה מתוודע למציאות אחרת, יותר גבוהה מהעולם הרגיל".

מה היית ממליץ לבחור שמבקש להתחזק?

"ללכת לישיבה, זה מאד חשוב. יש היום הרבה קהל וירטואלי שנוגע-לא-נוגע ביהדות. הוא שומע המון הרצאות וכו', אבל כמו בכל דבר חייבים לפעמים 'מסה קריטית' שתגרום לאיזה שינוי פנימי בתוך הלב, ואם יש לאדם את האפשרות הזאת לעצור רגע את שטף החיים ושנה שלמה ללכת ולטבול במקווה של תורה, בישיבה – זה אחרת לגמרי מאשר להיות אקסטרני ששומע מידי פעם שיעורים. והרצון של כולנו הוא להשתנות ולהשתפר, ולמי שיש את האפשרות ויכול לקחת פסק זמן מהחיים ולטבול במקווה של תורה ומצוות, כמובן שזה ה-דבר".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מה ניתן לעשות כשהעובר הפוך

שלום וברכה כבוד הרב

שאלה:
בתי בהריון ראשון בתחילת החודש התשיעי שבוע 37 והתינוקת בבטן לא מתהפכת. בבית חולים שערי צדק נתנו לה תור ליום חמישי הקרוב לעשות היפוך חיצוני .מה לעשות?? יש איזו סגולה?

תשובת הרב:
בכל מקרה אין הרבה מה לעשות בכאילו מקרים מלבד להתפלל להקב"ה ולתת צדקה שהכל יצליח וילך כשורה.
ידוע שהגאון רבי חיים קנייבסקי מורה לכל הנשים המבקשות ברכה שהעובר יתהפך ולא יהיו להם סיבוכים, שיבדקו היטב בביתם אם אין איזה ספר קודש העומד הפוך, ואם ימצאו ספר כזה יהפכוהו חזרה, ובכך תהיה סגולה שהעובר יתהפך חזרה.

בברכה להצלחה ובשורות טובות.
שבת שלום.

מהיכן הכוח שיש לבעלי תשובה

יעקב לוסטיג

איך יש לבעל תשובה כוחות כאלה גדולים לחזור בתשובה, ומתי הכוחות האלה נעלמים.

כדאי לכם לקרוא עד הסוף!!

הרב יעקב הבר, רב קהילת 'שבטי ישורון' ברמת בית שמש, מספר על 'דין תורה' מעניין שבו הוא הובס על ידי בלש במשטרה:

"הייתי אז יהודי חרדי יחיד בשכונה שאינה דתית. כשאנשים התעניינו ביהדות וכדו', הם באו אלי שאעזור להם, וכך קיבלתי יום אחד פניה מידידי יואב, תושב השכונה שעבד כבלש במשטרה.

"יואב אמר לי שהוא רוצה לקנות תפילין. שמחתי מאוד לשמוע שהוא מתחזק בדת, והפניתי אותו לרכישת תפילין בחנות לתשמישי קדושה, כשאני ממליץ לו על תפילין כשרות לברכה, אך לא מהודרות. "חבל על הכסף שלך", אמרתי לו, "אל תשקיע יותר מדי ברכישת תפילין מהודרות מאוד, כי ממילא לא בטוח שתניח תפילין כל יום. תקנה תפילין כשרות וזהו. לא צריך יותר מזה".

"אבל יואב הבין שאני 'מתפשר' בשבילו על רמת ההידור של התפילין והתקומם נגדי. "מה פתאום הרב, אני רוצה תפילין מהודרות, כמו שלך יש. למה שאני אניח תפילין פחות מהודרות ממך?

"הסברתי לו שמדובר בהוצאה כבדה מאוד", מספר הרב הבר, "נתתי לו להבין שזאת הוצאה שהיא למעלה מכוחותיו, אבל יואב היה מאוד נחוש ואמר לי שהוא מצדו מוכר את הרכב שלו כדי לממן את רכישת התפילין, אם יהיה צורך בכך.

"כשראה שאני מנסה לשכנע אותו להישאר עם תפילין פשוטות יותר, דרש יואב ללכת אתי לרב שלי. הרב שיינברג. הגענו לרב ואני יושב ומסביר לו שעם כל ההתלהבות הגדולה של יואב, הוא לא אדם דתי, ובשבילו להשקיע בתפילין מאוד מהודרות זו הוצאה מיותרת.

"אבל הרב שיינברג בכלל לא שמע אותי. הוא התחיל לדבר ישירות עם יואב והדריך אותו אילו רצועות לקנות, ואלו בתים לקנות, כשהוא ממליץ לו על תפילין מהודרות מאוד בשווי של מאות דולרים. באותם ימים היה זה סכום עצום.

"הייתי המום. אבל הרב שיינברג הסביר לי: כשאדם מחליט לחזור בתשובה, הוא מקבל מהשמים כוחות מיוחדים שמסייעים לו להצליח. יש לו עזרה עצומה מהשמים, ולכן זה הזמן לנצל את כוחות העל האלו, ולהתקדם הכי הרבה שאפשר. כשאנו רואים בעל תשובה בתחילת הדרך, צריך לעודד אותו להתקדם במהירות כפי יכולתו, כי אחרי תקופה הכוחות המיוחדים האלו נעלמים, וכל צעד נוסף שהוא ירצה לעשות, יעלה לו בכוחות גדולים ובהשקעה עצומה.

בהמשך פגשתי את המקובל רבי יעקב משה הלל, שהסביר לי שכשאדם חוזר בתשובה, זה לא הוא לבד. הנשמות של הסבים שלו מהדורות הקודמים מצטרפות אליו ועוזרות לו: "אתה מגיע לסבא רבא שלו שהיה רב גדול בתורה ואתה אומר לו שיסתפק בתפילין פשוטות", תהה הרב הלל…".