לא האמנו, אני אשתי והשכנים שמדובר באותה גברת בשינוי אדרת..

לא האמנו, אני אשתי והשכנים שמדובר באותה הגברת רק בשינוי האדרת…

 

רבי יעקב אדלשטיין? שמעתם את השם הזה? שמו הלך לפניו בכל העולם 

והוא שימש במשך עשרות שנים כרב של רמת השרון. אלו שהכירו אותו מקרוב,

לא מפסיקים להתגעגע ולספר על הניסים והנפלאות שזכו. וכך מספר שלומי דוד.

 

הכרתי את הרב שנים מועטות לפני שהתרחש הסיפור שלי. אני גר בבניין מגורים עמוס

לעייפה, רוב המשפחות הנן משפחות ברוכות ילדים ב"ה. וכולנו רצינו לשפץ את הבניין

ולהרחיב גבולנו. הדירות היו דירות של שניים וחצי חדרים, והגענו למצב שהילדים ישנו

במה שנקרא 'סלון', במסדרון וכו', המצב היה דחוק מאוד. אך מרצון למעשה הייתה הדרך

עדיין לא קצרה משום שהשכנה מעלינו, עיכבה בניין שלם מלהגשים רצון כל כך בסיסי של

מגורים ראויים. השכנה מלמעלה לא אהבה, בלשון המעטה את המשפחות הגדולות והדבר

היה לצנינים בעיניה, היא תמיד דאגה להעיר הערות לילדים, ולהתלונן בפני ההורים, והגרוע

מכל היא מנעה מאיתנו להרחיב ולשפץ את הדירות שלנו ומאחר שהדבר דרש את הסכמתה

וחתימתה השיפוץ התעכב שנים רבות.

 

אני מודה ומתוודה שלא גדלתי על מושגים של 'ברכה מצדיקים' אבל לאחר שהכרתי את הרב

זצ"ל ושמעתי עליו כל כך הרבה גדולות ונצורות, החלטתי שמה שלא יועיל בטח גם לא יזיק.

כך חשבתי לי בתפיסת עולמי המוטעית דאז. נגשתי אל הרב וסיפרתי לו את כל העניין.

הרב השתתף במצוקתנו והצטער בשביל כל המשפחות, הוא שאל לשמי ושם אשתי וכו'

ואז ברך מעומק הלב.

הלא יאומן קרה. לאחר כמה ימים כשפגשנו את הגברת המבוגרת מהקומה העליונה,

היא קיבלה את פנינו בברכות חמות, מחמאות ומאור פנים. משל הייתה אדם אחר לגמרי,

לא האמנו, אני אשתי והשכנים שמדובר באותה הגברת רק בשינוי האדרת… ולאחר כמה

ימים כשהשתכנענו שלא מדובר באחותה התאומה, עלינו אליה מהוססים לבקש ממנה

לחתום על הסכמה לשיפוץ וההרחבה המעוכבים מזה שנים. 'מה השאלה' אמרה וחתמה

בחפץ לב.

 

אין זה כי אם מברכתו של הרב זצ"ל, שינוי כל כך מהותי בזמן כל כך קצר, ולכל השכנים

שהכירו את הנפשות הפועלות היה זה ממש בגדר נס!

 

 

 

 

 

 

להיכן נעלמו הניסים שנעשו לאבותינו?

יעקב לוסטיג

 

החוק כבר נחקק, הפקודה ירדה לשטח, וכולם התחילו להתכונן לקראת היום הגורלי. היהודים התחילו להפנים שבקרוב הם עומדים למות יחד עם ילדיהם וכל בני משפחותיהם, ושונאי היהודים החלו לצחצח את החרבות ולהשחיז את הפגיונות לקראת המבצע הבינלאומי להשמדת העם היהודי.

מרדכי קרע את בגדיו, לבש שק ואפר, היהודים בשושן צמו שלושה ימים, גם אסתר המלכה צמה, והקדוש ברוך הוא שמע את התפילות, קיבל את התחינות וביטל את הגזרה. פתאום התהפך לבבו של המלך אחשוורוש, והשנאה שלו ליהודים הפכה את טבעה. בתוך רגעים אחדים הכל התהפך והמלך הורה לתלות את המן על העץ הגבוה שהכין למרדכי.

איזה נס עצום! איזה מהפך!

איך אפשר בכלל לתאר את המחשבה שהרגישו היהודים באותם ימים? הם עמדו על סף מוות, ופתאום לא רק שחייהם ניצלו, אלא שהם הפכו לעם הכי חשוב והכי מכובד בממלכה. האויבים שלהם התחילו להחניף להם, ניסו להפוך לחברים שלהם, ביקשו לזכות בקרבתם.

אבל מה זה שווה בכלל?

את מי מעניין הניסים שקרו לאבות אבותינו לפני אלפיים שנה ויותר? יותר מעניין מה שקורה אתנו, מה שקורה לנו בזמן הזה.

ומה קורה לנו? קורים לנו פיגועים, מתקפות טרור בלתי פוסקות. בטורקיה ובבולגריה, בצרפת ובקוסטה ריקה, בכל מקום שונאים אותנו, בכל מקום מבקשים לפגוע בנו. להיות יהודי זה להיות חיה נרדפת שכל הזמן יש מי שמבקש לצוד אותה ולשים קץ לחייה.

איפה הניסים של פעם? האם הם חלפו לבלי שוב?

התשובה היא כמובן שגם היום אנחנו חווים ניסים עצומים. צדיקי הדורות מסבירים שהנס של פורים היה גדול יותר מהנס של חנוכה, כי בחנוכה באו כמה מכבים גיבורי רוח, ובצורה על טבעית הצליחו לנצח את הצבא האדיר של האימפריה היוונית. זה היה נס גלוי וברור לכל העמים.

אבל בנס פורים לא היה שום ניצחון של חלשים על גיבורים, ואפילו לא מעטים על רבים. כל מה שקרה זה שהמלך אחשוורוש שינה את דעתו, אחרי שהתברר לו שאסתר המלכה היא בת לעם היהודי. מה הביג דיל? אפשר כבר לחשוב… המלך שינה את דעתו, זה קורה! איפה הנס הגדול שממנו אנחנו מתרגשים עד היום?

דווקא בגלל זה השמחה של פורים גדולה יותר מהשמחה בחנוכה, כי בפורים היהודים השכילו להבין שגם אם זה היה נראה כמו תהליך טבעי, זו היתה תוצאה של שלושה ימי צום ותפילה, זו היתה תוצאה של נס אדיר שעשה הקדוש ברוך הוא לעם היהודי. הם היו מספיק חכמים כדי לא לעצום עיניים ולחשוב שהכל קרה באופן טבעי לחלוטין.

ואיך זה קשור אלינו?

כי גם בזמנים שלנו אנחנו חווים ניסים עצומים. העם היהודי הוא העם הנרדף, עשרות מדינות בעולם מסרבות לנהל יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, וגם רבות מאלו שכן מכירות במדינת ישראל מצביעות נגדה באו"ם ובמועצת הביטחון בכל הזדמנות. הם תמיד יגנו אותנו במועצת זכויות האדם ובמועצת הפליטים, הם תמיד יאשימו אותנו בבית הדין הבינלאומי בהאג ובמוסדות האו"ם בג'נבה.

ובכל זאת אנחנו שורדים. אנחנו חיים, נושמים ואפילו קצת בועטים.

קחו דוגמה מגל הטרור שפוקד אותנו בימים אלו. כבר יותר מחצי שנה שיש בארץ פיגוע כל יום! בימים רבים יש יותר מפיגוע אחד. מדובר במאות פיגועים! מאות!

מספר ההרוגים בכל אותן מאות מתקפות טרור עומד על כמה? 34 הרוגים הי"ד. 34 הרוגים זה המון, זה הרבה מעבר למה שאנחנו מסוגלים להכיל ולהבליג.

אבל בואו נראה רגע מה קורה במדינות השכנות: רק בשבוע שעבר היה פיגוע בטורקיה בו נהרגו 37 בני אדם בפיגוע אחד! בשבת האחרונה נהרגו בטורקיה ארבעה בני אדם בפיגוע נוסף. לפני חודש נהרגו שם 32 בפיגוע אחר.

בסוריה נהרגו לפני כחודש יותר מ-130 בני אדם בפיגוע אחד. בניגריה רוצחים הטרוריסטים מאות בני אדם בכל מתקפת טרור. במצרים נהרגו השבוע 19 בני אדם ביום אחד של מתקפות טרור בחצי האי סיני, ובצרפת במתקפת הטרור הגדולה נרצחו 130 בני אדם.

בארה"ב במתקפה הגדולה על בנייני התאומים ובניין הפנטגון נהרגו קרוב ל-3,000 בני אדם!

בואו נחזור רגע לנתונים של הפיגועים בארץ: מאות רבות של מתקפות טרור. 34 הרוגים.

אז נכון, אנחנו יכולים לטעון שזה בזכות הערנות הגבוהה של האזרחים וכוחות הביטחון, אנחנו יכולים להסביר שזה בגלל העובדה שהטרוריסטים בארץ עובדים באופן יחידני ופועלים בלי תשתית ארגונית שתספק להם חומרי חבלה וחגורות נפץ, ואנחנו יכולים לטעון שזה בזכות העבודה האינטנסיבית של המודיעין הישראלי על כל זרועותיו.

אין ספק שכל הגורמים הללו תורמים למערכה, אבל גם במקרה של נס פורים היה גורם מאוד מאוד מרכזי שתרם להצלת העם היהודי: אסתר המלכה הטתה את לב אחשוורוש, גרמה לו לכעוס על המן ולשנות את הגזרה שגזר על העם היהודי. אבל גם אסתר ומרדכי, וגם העם היהודי בכללותו השכילו להבין שזה לא סתם הצלחה גשמית, אלא נס משמים, שמכוסה בשכבות עבות של הסתרה, עד שהוא נראה כמעט כמו תהליך טבעי שהתחולל מעצמו.

לעצור, להביט ולהתבונן

נושמים, גדלים, אוכלים, שותים, ישנים, לומדים, חיים. במרוץ החיים, אנו ממעטים לחשוב על הפלא שבעצם בריאתנו. על הזכות והנס שבמנת חלקנו על היותנו חיים, דינאמיים, מתקדמים, ונבנים. גוף האדם, אף שבדרך כלל הוא נראה לנו מובן מאליו, הוא המכונה המשוכללת ביותר עלי אדמות. הגדול שבמדענים בני האנוש לא יוכל לעולם לפתח מכונה שכזו, וגם לא תחליף פשוט בהרבה. מתנת החיים המפכים בגוף, שפועל בתיאום מושלם ומופלא, אינה דבר של מה בכך.

כמות אדירה של תהליכים בשנייה

בניסיון להבין כיצד פועל גופנו ואילו ניסים מלווים אותנו בכל רגע נתון כדי שנוכל לנשום את הנשימה הבאה, די להציץ בכמה עובדות הקשורות בתפקודנו. לקרוא, להתפעם ולהודות עד בלי די לבורא עולם. ראשית, כדי שהגוף יפעל כשורה, מדי שנייה מתרחשים בו אלפי מיליונים של תהליכים. בשנייה אחת, נהרסים מיליוני תאים, נבנים אלפים של רכיבים כימיים המספיקים לייצור כל תרופה בעולם, ובד בבד, הגוף מפיק אנרגיה רבה כל כך, עד כי ניתן להשתמש בה לצורכי חשמל של עיר. המידע שיש במוח ובגוף הוא בכמות כה גדולה, עד כי עשרות מחשבים מתקדמים ביותר בקושי יצליחו להכילו. ולכל אורך הזמן הזה, ניטשת בגוף מערכה עצומה נגד אלפי פולשים זרים שמבקשים לפגוע בו.

מתקשים להאמין? ובכן, מסתבר כי הניסים שמאפשרים את קיום חיינו, מתחילים בעובר עוד בעודו ברחם אימו. לפי מחקרים שנערכו, העובר מסוגל לשמוע צלילים, והוא מגיב להם. כמו כן, לפי מחקרים אחרים, תינוקות מתחילים לחלום כשהם עדיין ברחם אימם. מיד לאחר הלידה, ראשו של התינוק מגיע לרבע ממשקל גופו. אף על פי שעם לידתו, ניצבת בפני התינוק דרך ארוכה עד להתפתחותו המלאה, הרי שהוא נולד עם כל האיברים, קטנים וחלשים ככל שיהיו.

ראש טוב

אף שראשו של תינוק שזה עתה יצא לאוויר העולם מגיע לרבע ממשקל הגוף שלו, הרי שדרכו להתפתחות מלאה ארוכה למדי. רק בגיל 20 מגיע המוח למשקל המקסימאלי שלו. לאחר מכן, במהלך העשורים שיבואו, ימותו כמיליארד תאי עצב במוח. משקלו יפחת בשיעור של כ-100 גרם. לפי ההערכות, המוח שלנו יכול לאחסן כמות מידע שגדולה יותר מ-5,000 דיסקים. וגם כשאנחנו שולחים מסר למוח, אין מחשב בעולם שיוכל להתחרות במהירות הפעולה שלנו שככל הנראה נע בסיבי העצם במהירות של 200 קמ"ש לערך.

המוח, מעניין לדעת, הוא האיבר הרגיש ביותר בגוף למחסור בחמצן. זאת ככל הנראה הסיבה לכך, שלמרות משקלו הקטן בהשוואה ליתר חלקי הגוף, כ-1,300 גרם, הוא מקבל אספקה של כ-20% מהחמצן שנקלט בגוף. אם חמצן לא מגיע למוח במשך כ-7 שניות, הסובל מהמחסור יתעלף. הסיבה לכך, היא כדי להציל את האדם. קולט את אותות המצוקה, ונופל למצב מאוזן על מנת להזרים כמה שיותר חמצן למוח. ואם כבר במצב מאוזן עסקינן, הרי שבמהלך שנת החלום, השלב החמישי בשלבי השינה, משתק המוח את שרירי הגוף, מה שמונע מאיתנו ליפול תוך כדי שינה.

 

בעומק הלב

תהליכי התיאום והתפעול בין המוח לבין הלב הם פלאיים ממש. שני האברים החיוניים הללו, האחראים לתפקודו של הגוף, פועלים בהרמוניה ובחריצות יתרה, בכל שנייה ושנייה. בשעה אחת, הלב פועל במידה המפסיקה לייצר אנרגיה שיכולה להרים משקל של טון. במהלך תקופת החיים הממוצעת של בן אדם, הלב פועם כ-3 מיליארד פעמים ושואב כ-180 מיליון ליטרים של דם. באשר לשאלת מיקומו של הלב, אף שהתשובה בדרך כלל היא שהוא נמצא בצד השמאלי של החזה, הרי שבפועל, מיקומו שונה. הלב ממוקם במרכז בית החזה, כשקצהו התחתון נוטה מעט שמאלה. זאת הסיבה להנחה המוטעית שהלב ממוקם בצד שמאל. בהקשר זה ראוי לציין, כי חלק קטן מהאוכלוסייה לוקה ב"דקסטרוקרדיה", מצב שבו קצהו התחתון של הלב נוטה מעט ימינה, ולא שמאלה.

משקלו של הלב מגיע ל-350 גרם לערך. הגודל הממוצע שלו, אצל אדם מבוגר, הוא כגודלו של תפוז גדול. כל חדר בלב מתמלא בדם בכמות של חצי כוס לערך. בכל פעימה, מזרים הלב כ-100 מילי-ליטרים של דם. בכל יום עוברים דרך הלב כ-8,000 ליטרים של דם. בתוך שלושה ימים, יכולה זרימת הלב לדם למלא בריכה! אורך כלי הדם בגוף מגיע ל-100 אלף קילומטרים לערך, ששווים ל-3 הקפות לכדור הארץ בקירוב. לחץ הדם בעורקים שלנו הוא חזק ביותר, עד כי הוא מסוגל לפרוץ כמו מזרקה בזרם של למעלה ממטר. התקף לב קורה כאשר עורק שמזין את שריר הלב נסתם. כתוצאה מכך, אותו אזור בלב שהוזן על ידי העורק, מת, והאזור הלבבי עובר תהליך של נמק.

המעבדה המשוכללת בתבל

ומהלב אל הכבד, איבר חיוני ביותר שאחראי על תהליכים רבים בגופינו: ברפואה מגדירים את הכבד כמעבדה של הגוף. עם זאת, בהשוואה למעבדות שהוקמו ושמופעלות על ידי בני תמותה, הרי שמדובר במעבדת-על שאין ביכולתם של בני האנוש להבין בצורה מוחלטת כיצד היא פועלת, ובוודאי שלא ניתן להעתיק אותה. הכבד קולט את הכימיקלים, הוויטמינים, המינרלים והחומרים השונים שהגוף זקוק להם. בדרך, הוא מסלק את הרעלים שמזיקים לגוף. כך שלמעשה, הכבד משמש כמסננת וכספק של חומרים החיוניים לתפקודנו. מעבדת הכבד מסוגלת לטפל בכ-500 תהליכים שונים במקביל, בעת ובעונה אחת.

מלבד היותו של הכבד מעבדה שמזינה אותנו בחומרים חיוניים, ומצילה אותנו בד בבד מרעלים מזיקים, יש לו עוד תכונה מיוחדת: כבד הוא האבר היחיד בגופנו שמסוגל לצמוח מחדש. הכבד הוא בלוטה, שמשקלה כ-1400 גרם. האבר החיוני הזה ממוקם מתחת לסרעפת ותופס, בין היתר, חלק ממערכת הבטן. הכבד מכוסה כמעט כולו בקרום הצפק. מתחת לקרום הזה, יש רקמת חיבור צפופה שעוטפת את הכבד כולו. הכבד מחולק לשתי אונות בסיסיות. האונה השמאלית קטנה יותר, והאונה הימנית, הגדולה יותר, מתחלקת לשלושה חלקים. החלקים מחולקים כל אחד על ידי כלי דם וסיבים פיברוטיים שיוצרים מבנה תומך לאוניות.

 

בעוד הכבד מסנן את הרעלים מגופנו, הקיבה אחראית בין היתר על אכסון מזון, ויסות קצב העברת המזון למעי הדק להמשך עיכול, המשך פירוק מכני של המזון לאחר פירוקו בפה ועוד. אם אתם חשים מלאים מאוד לאחר ארוחה גדולה, אל לכם להתפלא: הקיבה מסוגלת להתנפח עד פי 20 מהגודל המקורי שלה. בשל הגמישות שהיא נדרשת כדי לבצע פעולות שכאלה, הקיבה חייבת לרפד עצמה מחדש מדי שבועיים, אחרת, מיצי הקיבה יאכלו אותה.

ומה באשר לריאות? הריאות, האבר העיקרי האחראי על הנשימה, שואפות בכל יום כמיליון ליטר של אוויר. שטח הפנים של נאדיות הריאה הוא גדול ביותר, ומגיע למידות של מגרש גדול, אף על פי שאנו נושמים אוויר כה רב בכל יום, עדיין למים יש את הנתח הגדול ביותר בגופנו: כ-70% מהגוף מורכב ממים. סוג המים דומה יותר למי ים מאשר למי השתייה הרגילים מהברז. הריאות, וכך גם איברים אחרים בגוף, אינם סימטריים. צד שמאל שלנו לא זהה לחלוטין לצג ימין. ולא בכדי. אם נתרכז בריאות כדוגמא, הריאה השמאלית קטנה מהריאה הימנית, כדי שיהיה מקום ללב, שממוקם בין שתי הריאות.

 

הדם הוא הנפש

הלב הוא המשאבה של הדם, הנוזל הפלאי בבריאה. הנוזל האדום הסמיך מכיל רכיבים שונים, ופועל בצור המיוחדת. אורך חייה של כדורית דם אדומה, הכדוריות שמעניקות לדם את צבעו האדום, עומד על 120 יום. בכל שנייה, שימו לב! נהרסות 15 מיליון כדוריות דם אדומות בגוף. בטרם תיהרסנה, תעבורנה הכדוריות מסע של 12 מיליון קילומטרים ברחבי הגוף. כדורית דם אדומה נעה במהירות רבה ומבצעת הקפה אחת ברחבי הגוף בתוך 20 שניות בלבד. בגוף של אדם בוגר יש כ-6 ליטרים דם (לגברים יש יותר דם מנשים). מילי-ליטר אחד של דם מכיל כ-5 מיליון כדוריות דם אדומות.

מלבד סוגי הדם העיקריים המוכרים, A,B,Oו- AB, בעלי RHחיובי או לא, קיימים עוד תת סוגים רבים של סוגי דם. סוגים אלה לא נבדקים בבדיקות שגרה של בנקי הדם. לכל אדם יש סוג דם בעל מאפיינים ייחודיים לו. זה נגזר מה-DNA, החומר התורשתי שנמצא בגופו של כל אחד ואחד מאיתנו. ה-DNAבנוי בצורת סליל שמקופל כמה פעמים. באופן הזה, מתאפשר אכסון כמויות עצומות של מידע. אם מותחים סליל כזה, אורכו הוא כזה שיכול להגיע לירח 6000 פעמים לערך.

 

מאסה של שרירים

השרירים, כחלק בלתי נפרד ממערכות הגוף, מאפשרים לנו תפקוד תקין של הגוף. מהו השריר החזק ביותר בגופנו? סביר להניח שלא רבים היו מגיעים לתשובה הנכונה: השריר החזק ביותר בגוף, יחסית לגודל שלו, הוא שריר הלשון; 650 שרירים לערך אחראים על היציבה שלנו, על התנועה ואפילו על המראה החיצוני של כל אחד מאיתנו. אנשים הלוקים במחלות ניווניות או קשישים- השרירים שלהם עוברים תהליך של הידלדלות, מה שגורם לעור לשקוע פנימה; בעת ההליכה, בני האדם מפעילים כמעט 200 שרירים. יש שרירים המרימים את הרגל ומסייעים לה לצעוד, שרירי הגב מושכים את הכתפיים אחורנית ושומרים על שיווי משקל, שרירי הבטן מתכווצים ומונעים נפילה לאחור, ושרירי הסרעפת מסייעים לנשימה.

זה בעניין הליכה, ומה קורה כשאנו מדברים? ובכן, לשם פעולה זו נדרש הגוף להפעיל כ-72 שרירים, בשפתיים, בלשון, בלסתות, ובמיתרי הקול. אפילו לקימוט המצח אנחנו נזקקים להפעלתם של שרירים, ובמספר לא מבוטל: 43. דווקא חיוך מצריך מאיתנו מאמץ קטן יותר: "רק" 17 שירים נדרשים כדי לבצע את פעולת החיוך. עוד סיבה לחייך… השריר המהיר ביותר בגוף, הוא השריר האחראי על מצמוץ העין. ביממה אחת אנחנו ממצמצים כ-15 אלף פעמים, ובשנה יותר מ-6 מיליון מצמוצים. נשים ממצמצות פי שניים מגברים. לו היינו ממצמצים "ברצף", עינינו היו עצומות למשך כשנה.

 

נפלאות העור

ואם לרגע חשבתם שהמערכות הפנימיות של הגוף, על כל מה שכרוך בהן, הן הפלא היחיד שאצור בנו, ראו מה קורה עם העור שעל גופנו: בשטח של 6 מ"ר של עור יש 3 מטר של סיבי עצב, 1,300 תאי עצב, 100 בלוטות זיעה, 3 מיליון תאים ו-3 מטרים של כלי דם; על ראשנו יש כ-100 אלף שערות (לא אצל קרחים או מקריחים כמובן); נשים מאבדות בממוצע כ-70 שערות ביום, וגברים כ-40. במהלך שנות חייו, גדלים על ראש אדם כ-950

קילומטרים של שיער ראש.

 

הגבות שמעטרות את החלק העליון שמעל עינינו, נועדו כדי למנוע מזיעה במצח לטפטף על העיניים; על גבי העור של האדם יש יותר יצורים מאשר המספר הכולל של תושבי כדור הארץ. רוב רובם של היצורים הללו, לא מזיק; כל חודש מגדל הגוף שכבת עור חיצונית חדשה. אצל חולי פסוריאזיס (ספחת), קצב הגידול גדול פי 27 מעורו של אדם בריא. ועוד פרט מעניין קטן: הכינים, המכה המוכרת היטב להורים לילדים קטנים, מעדיפות לשכון דווקא בראשים נקיים ולא מלוכלכים…

 

מהי המחלה השכיחה בעולם?

כאמור לעייל, בכל רגע נתון נלחם הגוף בפולשים זרים המאיימים לפגוע בו. כינים הן בעיה קטנה מאוד לגוף בהשוואה לפולשים רבים אחרים המבקשים לפגוע בו. סביר להניח שלא שיערתם, כי המחלה השכיחה ביותר בעולם היא… עששת השיניים. אלא שעששת היא לא המחלה המידבקת ביותר. התואר הלא נכבד הזה שמור להצטננות. מחלה זו נגרמת על ידי קבוצת נגיפים שמכונה "רינו וירוס". בקבוצה זו קיימים כ-180 תת סוגים של וירוסים. למעשה, אין כמעט אדם על פני כדור הארץ שניצל מהידבקות בנגיפים מקבוצה זו, פרט אולי לכמה מקומות בעולם (כמו אנטרקטיקה), לשם הנגיפים הללו טרם הגיעו.

לעומת ההצטננות, המחלה הנדירה ביותר בעולם היא אבעבועות שחורות. במאי 1978 רשם ארגון הבריאות העולמי 0 מקרי הדבקה ברחבי העולם. זאת בזכות החיסון שנמצא למחלה. דווקא בשנים האחרונות, ידוע על כמה מקרים של מחלה זו; הסוכרת היא המחלה המהווה את הגורם העיקרי לעיוורון בעולם המערבי. חוסר האיזון ברמות הסוכר גורם לפגיעה בלתי הפיכה בכלי דם קטנים בעין, לניתוק אספקת החמצן בעין, ול"ע לעיוורון; ובחזרה להצטננות וליתר מחלות החורף: התעטשות, אחד התסמינים הבולטים של המחלה, אינה מאפשרת לנו לפקוח את העיניים במהלכה. בעת התעטשות, כמעט כל תהליכי הגוף נפסקים, כולל פעימות הלב. כשאנחנו מתעטשים, רסיסי הרוק שמשוגרים מפינו, שועטים במהירות של כ-160 קילומטרים לשעה… מה רבו מעשיך ד', כבר אמרנו?!

אז מה זה חנוכה בכלל?

 

יעקב לוסטיג

 

אז מהו חנוכה בכלל? מתי התרחשו הניסים ומה היה לנו שם.

הרב שמואל הורביץ נותן לנו קצת רקע לחג החנוכה

בואו ונציב לעצמינו כמה ציוני דרך ותאריכים בתולדות עמינו, כל התאריכים כוונתם לבריאת העולם כמובן.

היום אנחנו בשנת 5773 לבריאת העולם (וזו הכונה ה' תשע"ג: ה'-5 אלפים תשע"ג-773 שנים)
להלן כמה תאריכים חשובים:

1) בשנת 2,928 לבריאת העולם הוקם בית המקדש הראשון ע"י שלמה המלך.

2) בית המקדש הראשון עמד 410 שנים עד שחרב, ולפי זה בשנת 3,338 חרב בית המקדש הראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל ואז החלה גלות בבל שנמשכה 70 שנה.

3) בשנת 3,408 לבריאת העולם נבנה בית המקדש השני ואז נגמרה גלות בבל.

4) בית המקדש השני עמד 420 שנים עד שחרב על ידי אויבינו, ובמשך תקופת 420 שנה אלו של בית שני עברנו כמה גלויות אף שהיה לנו בית מקדש:
34 שנים ראשונות של בית שני- גלות מדי ופרס ששלטונם היה גם על היהודים אף שנבנה הבית.

לאחר 34 שנה בשנת 3,442 לבריאת העולם תפסו היונים את השלטון והיינו בגלותם 180 שנה ובמשך תקופה זו הצרו לישראל מאד מאד עד שנצחום החשמונאים בשנת 3,622 לבריאת העולם (שזה לפני 2,151 שנים). לאחר מכן היתה תקופת השקט של 26 שנים ואחר כך החלו הרומאים להשתלט ולאט לאט הצרו יותר ויותר עד שהחריבו את בית המקדש השני לאחר 180 שנה של שלטונם שזה היה בשנת 3,828 לבריאת העולם, ובגלותם אנו נמצאים עד היום הזה.

ונסכם את תקופת בית שני שעמד 420 שנים:

• 34 שנים גלות מדי ופרס

• 180 שנים גלות יון

• 26 שנים שקט

• 180 שנים גלות רומי שנמשכת עד ימינו אנו

420 שנה
ועתה נתמקד בגלות יון לדעת מהותה בכדי שנבין מה נצחו החשמונאים ועל מה אנו שמחים בחנוכה. גלות יון החלה כמו שבארנו בשנת 3,442 שנים לבריאת העולם והיתה בזמן בית המקדש השני ונמשכה 180 שנה עד שבשנת 3,662 לבריאת העולם נצחום החשמונאים ויצאנו מגלות זו.

בענין גלות יון:

מבואר בספרים כי היונים היו עם מאד חכם ורצו בחכמתם לשלוט על כל העולם, אך דבר אחד העיב עליהם מאד והוא כי הם ראו שעם ישראל עולה עליהם בחכמתם.

כשראו זאת, החליטו לבדוק מדוע עם ישראל מאד חכם, ומצאו כי חכמת עם ישראל היא בזכות התורה שהם לומדים ומקימים מצוותיה, ושעי"כ יש להם קשר עם בורא עולם. כשהבינו זאת החליטו היונים להתנכל לתורת ישראל ולנסות בכל דרך אפשרית לנתק את עמ"י מהקשר שלו עם בורא עולם ולכן החלו להצר ולגזור עלינו גזירות שהתגברו במשך הזמן.

ונביא כמה דוגמאות לגזירות שגזרו עלינו ומזה נראה כונתם:

1) היונים גזרו לבטל מצוות שבת חודש ומילה ואם נתבונן נראה כי מצוות אלו מראות את הייחודיות והקשר של עמ"י עם בורא עולם, שמילה היא כעין כריתת ברית בינינו לבורא עולם, וכן בשבת אנו מעידים שהקב"ה ברא העולם, ומצות קידוש החודש היא מצוה מיוחדת שעמ"י על ידה נתיחד מכל האומות שיש לו כח מבורא עולם להחליט מתי יתחיל כל חודש ועי"ז נקבעים כל החגים.

ולפי מה שבארנו אנו רואים באופן ברור כי כונת היונים היתה לנתק אותנו מבורא עולם ולבטל

את ייחודיותינו בעולם.

2) גזרו שהיהודים יכתבו על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל ומבואר שכונתם היתה שיפרסמו בגלוי את כפירתם. וגם בכך אנו רואים שרצו לנתק אותנו מהקשר עם בורא עולם.

3) העמידו צלם בהיכל.

4) טמאו כל השמנים בבית המקדש.

5) גזרו שלא ללמוד תורה.

6) גזרו לא לנעול את דלתות הבית ולאחר זמן עקרו את הדלתות, וזאת בכדי שתמיד יוכלו ליכנס לבתיהם, ועי"כ יאבדו היהודים פרטיותם וכן לא יוכלו לקיים מצוות.

וגם מ-4 גזרות אלו האחרונות שכתבנו אנו רואים שמטרת היונים היתה לנתק אותנו מבורא עולם ולבטל ייחודיותינו בעולם.

ולאחר שגברו הגזירות עוד ועוד וכפו על היהודים לא ללמוד תורה ולא לקיים מצוות, אז התעוררו חשמונאי ובניו ומסרו נפשם ממש ללמוד תורה ולקיים המצוות ולכן הוכרחו להלחם ביונים מלחמות רבות, ונעשו להם ניסים רבים שנלחמו מועטים חמישה בני חשמונאי כנגד רבבות ונצחום.
ויש להעיר ולבאר כי אופי וצורת מלחמות החשמונאים ביונים נראה שהיתה באופן זה- שהיו יושבים ולומדים תורה וכשבאו היונים להלחם בהם ולכפותם שלא ללמוד תורה, הוכרחו בלית ברירה להפסיק למודם ולצאת ולהלחם ביונים, ולאחר שנצחום חזרו לתלמודם.

ומלחמות אלו ערכו זמן רב עד שבכ"ה כסלו שנת 3,622 לבריאת העולם נצחו באופן מוחלט את היונים ונחו מהמלחמות, והיות ובית המקדש זה מקום החיבור בין עמ"י לבורא עולם, לכן לאחר שנצחו נכנסו לבית המקדש לעבוד בו כדי להתקשר שוב בצורה מוחלטת לבורא עולם, וכשבאו להדליק המנורה מנורת הזהב ראו כי כל השמנים טומאו, ולא ידעו איך ידליקוה, ובדקו וחפשו, ולבסוף מצאו פך אחד של שמן שהיה סגור בחותמו של כהן גדול, וידעו שלא טמאוהו היונים (שכיון שהיה סגור בחותם ידעו שלא נגעו בשמן שבפנים לטמאותו), וכמות השמן שבפך היתה בכדי להספיק ליום אחד ונעשה נס והספיק השמן לשמונה ימים (שזה היה הזמן שבו יכלו להספיק לעשות שוב שמן חדש טהור).

ולשנה הבאה לאחר מכן ראו חכמים לנכון לקבוע לנו את שמונת ימי החנוכה שאנו עושים עד ימינו אנו זכר לנס שנעשה בפך השמן שדלק 8 ימים, שזה הראה גם על כל הניסים שנעשו להם עד שנצחו היונים שהכל היה ברצון הקב"ה.

ומה קבעו ותקנו לנו שנעשה שמונה ימים?

ידוע שבימים אלו אין להספיד ולהתענות, אך עיקר התקנה היתה להודות ולהלל לבורא עולם ולהדליק נרות חנוכה כל שמונת הימים, והסיבה בהדלקת הנרות בפשטות היא זכר לנס שנעשה להם שדלק שמן שהיה צריך להספיק ליום אחד שמונה ימים.

אך אם נתבונן היטב, נראה בהדלקת הנרות עוד עומק נוסף והוא:

הפסוק אומר "כי נר מצוה ותורה אור"(משלי ו' כג'), והיינו שהמצוות והתורה ביחד הם נר דולק המפיץ סביבותיו אור, והיונים רצו לבטל את עמ"י מתורה ומצוות ובאו להחשיך עיניהם של ישראל ולכן אנו מדליקים נרות בכדי להראות את נצחונינו שניתן לנו שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות באין מפריע, וביותר, אנו יכולים לשים לב כי ימי החנוכה יוצאים תמיד בימים בהם היום הוא הקצר ביותר והלילה הוא הארוך ביותר, ואז כאשר יורד החושך אנו מדליקים בחוץ בחושך נר אשר בכוחו להאיר את החושך, וכך גם אנו אף שאנו עדיין בגלות, אך אם נלמד תורה, אנו מגרשים את כל חשך הגלות ומאירים את דרכינו.

ולפי כל מה שהתבאר אנו רואים שעיקר המלחמה והנצחון ומה שאנו מדליקים נרות הוא על מה שזכינו שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי שום הפרעה, וזה אחד מהפירושים של השם חנוכה, שפירוש אחד יש שאז היתה חנוכת המזבח, אך יש עוד פירוש והוא שהמילה חנוכה מורכבת משתי מילים חנו כ"ה ופירוש הענין שחנו מן המלחמה בכ"ה בכסלו ואז יכלו שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות בהשקט.

ועל פי כל מה שנכתב שראינו שמהות החנוכה היא האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות ולחזק הקשר בינינו ובין בורא עולם, לכן כאשר נגיע לימים אלו נשתדל באמת מלבד הנרות שאנו מדליקים לחזר אחר שיעור תורה או לימוד בחברותא ולקיים מצוות ועי"ז נזכה להתקרב לבורא יתברך ולקרב הגאולה שיהי רצון שתהיה במהרה בימינו אמן.

בברכת חנוכה שמח!