להיכן נעלמו הניסים שנעשו לאבותינו?

יעקב לוסטיג

 

החוק כבר נחקק, הפקודה ירדה לשטח, וכולם התחילו להתכונן לקראת היום הגורלי. היהודים התחילו להפנים שבקרוב הם עומדים למות יחד עם ילדיהם וכל בני משפחותיהם, ושונאי היהודים החלו לצחצח את החרבות ולהשחיז את הפגיונות לקראת המבצע הבינלאומי להשמדת העם היהודי.

מרדכי קרע את בגדיו, לבש שק ואפר, היהודים בשושן צמו שלושה ימים, גם אסתר המלכה צמה, והקדוש ברוך הוא שמע את התפילות, קיבל את התחינות וביטל את הגזרה. פתאום התהפך לבבו של המלך אחשוורוש, והשנאה שלו ליהודים הפכה את טבעה. בתוך רגעים אחדים הכל התהפך והמלך הורה לתלות את המן על העץ הגבוה שהכין למרדכי.

איזה נס עצום! איזה מהפך!

איך אפשר בכלל לתאר את המחשבה שהרגישו היהודים באותם ימים? הם עמדו על סף מוות, ופתאום לא רק שחייהם ניצלו, אלא שהם הפכו לעם הכי חשוב והכי מכובד בממלכה. האויבים שלהם התחילו להחניף להם, ניסו להפוך לחברים שלהם, ביקשו לזכות בקרבתם.

אבל מה זה שווה בכלל?

את מי מעניין הניסים שקרו לאבות אבותינו לפני אלפיים שנה ויותר? יותר מעניין מה שקורה אתנו, מה שקורה לנו בזמן הזה.

ומה קורה לנו? קורים לנו פיגועים, מתקפות טרור בלתי פוסקות. בטורקיה ובבולגריה, בצרפת ובקוסטה ריקה, בכל מקום שונאים אותנו, בכל מקום מבקשים לפגוע בנו. להיות יהודי זה להיות חיה נרדפת שכל הזמן יש מי שמבקש לצוד אותה ולשים קץ לחייה.

איפה הניסים של פעם? האם הם חלפו לבלי שוב?

התשובה היא כמובן שגם היום אנחנו חווים ניסים עצומים. צדיקי הדורות מסבירים שהנס של פורים היה גדול יותר מהנס של חנוכה, כי בחנוכה באו כמה מכבים גיבורי רוח, ובצורה על טבעית הצליחו לנצח את הצבא האדיר של האימפריה היוונית. זה היה נס גלוי וברור לכל העמים.

אבל בנס פורים לא היה שום ניצחון של חלשים על גיבורים, ואפילו לא מעטים על רבים. כל מה שקרה זה שהמלך אחשוורוש שינה את דעתו, אחרי שהתברר לו שאסתר המלכה היא בת לעם היהודי. מה הביג דיל? אפשר כבר לחשוב… המלך שינה את דעתו, זה קורה! איפה הנס הגדול שממנו אנחנו מתרגשים עד היום?

דווקא בגלל זה השמחה של פורים גדולה יותר מהשמחה בחנוכה, כי בפורים היהודים השכילו להבין שגם אם זה היה נראה כמו תהליך טבעי, זו היתה תוצאה של שלושה ימי צום ותפילה, זו היתה תוצאה של נס אדיר שעשה הקדוש ברוך הוא לעם היהודי. הם היו מספיק חכמים כדי לא לעצום עיניים ולחשוב שהכל קרה באופן טבעי לחלוטין.

ואיך זה קשור אלינו?

כי גם בזמנים שלנו אנחנו חווים ניסים עצומים. העם היהודי הוא העם הנרדף, עשרות מדינות בעולם מסרבות לנהל יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, וגם רבות מאלו שכן מכירות במדינת ישראל מצביעות נגדה באו"ם ובמועצת הביטחון בכל הזדמנות. הם תמיד יגנו אותנו במועצת זכויות האדם ובמועצת הפליטים, הם תמיד יאשימו אותנו בבית הדין הבינלאומי בהאג ובמוסדות האו"ם בג'נבה.

ובכל זאת אנחנו שורדים. אנחנו חיים, נושמים ואפילו קצת בועטים.

קחו דוגמה מגל הטרור שפוקד אותנו בימים אלו. כבר יותר מחצי שנה שיש בארץ פיגוע כל יום! בימים רבים יש יותר מפיגוע אחד. מדובר במאות פיגועים! מאות!

מספר ההרוגים בכל אותן מאות מתקפות טרור עומד על כמה? 34 הרוגים הי"ד. 34 הרוגים זה המון, זה הרבה מעבר למה שאנחנו מסוגלים להכיל ולהבליג.

אבל בואו נראה רגע מה קורה במדינות השכנות: רק בשבוע שעבר היה פיגוע בטורקיה בו נהרגו 37 בני אדם בפיגוע אחד! בשבת האחרונה נהרגו בטורקיה ארבעה בני אדם בפיגוע נוסף. לפני חודש נהרגו שם 32 בפיגוע אחר.

בסוריה נהרגו לפני כחודש יותר מ-130 בני אדם בפיגוע אחד. בניגריה רוצחים הטרוריסטים מאות בני אדם בכל מתקפת טרור. במצרים נהרגו השבוע 19 בני אדם ביום אחד של מתקפות טרור בחצי האי סיני, ובצרפת במתקפת הטרור הגדולה נרצחו 130 בני אדם.

בארה"ב במתקפה הגדולה על בנייני התאומים ובניין הפנטגון נהרגו קרוב ל-3,000 בני אדם!

בואו נחזור רגע לנתונים של הפיגועים בארץ: מאות רבות של מתקפות טרור. 34 הרוגים.

אז נכון, אנחנו יכולים לטעון שזה בזכות הערנות הגבוהה של האזרחים וכוחות הביטחון, אנחנו יכולים להסביר שזה בגלל העובדה שהטרוריסטים בארץ עובדים באופן יחידני ופועלים בלי תשתית ארגונית שתספק להם חומרי חבלה וחגורות נפץ, ואנחנו יכולים לטעון שזה בזכות העבודה האינטנסיבית של המודיעין הישראלי על כל זרועותיו.

אין ספק שכל הגורמים הללו תורמים למערכה, אבל גם במקרה של נס פורים היה גורם מאוד מאוד מרכזי שתרם להצלת העם היהודי: אסתר המלכה הטתה את לב אחשוורוש, גרמה לו לכעוס על המן ולשנות את הגזרה שגזר על העם היהודי. אבל גם אסתר ומרדכי, וגם העם היהודי בכללותו השכילו להבין שזה לא סתם הצלחה גשמית, אלא נס משמים, שמכוסה בשכבות עבות של הסתרה, עד שהוא נראה כמעט כמו תהליך טבעי שהתחולל מעצמו.