dirshuRav

קח את הנעליים ללא תשלום ותתקשר אלי אחרי שבת

קח את הנעליים ללא תשלום ותתקשר אלי אחרי שבת

 

העולם סגור ומסוגר, עם ישראל כבר נכנס לסגר שלישי במספר ואין אדם יודע

מה ילד יום. אנשים זועקים לעזרה תחת העסקים שהקימו בעשר אצבעותיהם

הקורסים כך למול עיניהם כאילו לא היה כלום והכל בגלל נגיף כה קטן שאינו

נראה ויתכן שכלל אינו חי.

לפני שבועות אחדים הוזמנתי לשבת נופש שהתקיימה במלון לביא שבצפון הארץ.

במלון, כמו בשאר בתי המלונות היה בריכה ומקווה הפתוחים לרווחת ציבור הנופשים

בכל שעות היממה. ולכן ביום שישי, עת התקרבה השבת פניתי אפוא לבריכה בכדי

לשחות מעט ומשם כוונתי הייתה ללכת ולטבול במקווה לכבוד שבת קודש.

בעודי שוחה להנאתי בבריכה פוגש בי אדם שניכר עליו שהוא בשלבי התקרבות לאבא

שבשמים וביקש ממני ברכה. אמרתי לו בצחות כתוב בכניסה שכאן יש 'בריכה' ולא 'ברכה'.

אבל הוא מצידו התעקש ואומר שהוא חייב ברכה. וכאן הוא החל לספר לי שלאחרונה הוא

הכיר היטב את ענייני התורה והמצוות והחליט שהוא מתחיל להתקרב עוד יותר לאבא

שבשמים. אך מצבו הכלכלי לא בישר לו טובות, ובכדי להתפרנס עבד בתור מחסנאי

בחנות נעליים הנמצאת במקום מגוריו פתח תקוה, וכעת בעקבות משבר הקורונה החליטו

לקצץ בחנות עובדים ובמסגרתה הוא פוטר מעבודתו וכעת הוא נמצע בביתו בלי משכורת

ומתגלגל. וכאן הגיע הברכה שביקש ממני וכמובן ברכתי אותו לאלתר.

לפני שנפרדנו הוא אף סיפר לי שהוא שמע שיחה שלי על חיזוק בכבוד השבת, ולכן הוא

ורעייתו החליטו השבת לשבות מחוץ לבית בלי לטרוח ובלי לבשל, וכמובן לשבת במשך

כל השבת ולשמוע שיעורי תורה מחזקים ועל הדרך לקבל גם עונג שבת שיכבד כיאה

וכראוי את שבת קודש.

הוא התקדם ממני ומיד אחרי כמה רגעים הוא חוזר אלי שוב ומספר לי שהוא שכח

להביא את נעלי השבת, ויש לו במלון רק נעלי יום חול שנמצאות במצב מחפיר.

"ובנעליים אלו אין כבודה של השבת", הפטיר באוזני. "תצחצח אותם היטב",

הצעתי בפניו. הוא עשה לי פנים חמוצות וטען שוב שנעליים אלו אינם כבודה של

השבת.

מכאן לשם תפס את הרגליים, ולא תאמינו הוא הלך ישר לקיבוץ לביא וחיפש חנות

של נעליים כשעוד פחות משעה נכנסת שבת וכל זה רק בשביל נעלי שבת. הוא

מסתובב ומתרוצץ ואחרי זמן מה, מצא חנות אחת שפתוחה שהיתה גם היא רגע

לפני סגירה. הוא נכנס פנימה וראה נעליים מהודרות, וכששאל למחיר חפו פניו.

כל נעל בחנות נעה בסביבות ה-700-800 שקל וכמובן "אגורה לא פחות", אמרו

בפניו כמה פעמים עובדי החנות.

הוא יצא מהחנות וניסה לחפש באזור עוד חנות, ומשלא מצא חזר לחנותו ונטל את

הנעליים של ה-700 שקל וניגש לקופאי שהינו בעל החנות במקרה, וכאן החל לספר

לו שהוא חייב הנחה או הסדר מיוחד בתשלומי האשראי בגלל שעד עתה הוא היה

עובד ובבוקר אחד נפלה עליו צרה בעקבות הקורונה והפסיק לעבוד ולכן אין לו

כסף מיותר בכלל.

בעל החנות שמע את דבריו נצבט ליבו מבפנים. תוך כדי הוא מבקש ממנו לספר לו

בדיוק מה קרה איתו, ומיודענו החל לספר לו את תלאותיו, החל מזה שהיה מחסנאי

בחנות נעליים בפתח תקוה עבר דרך הקיצוץ בעובדים שפגע גם בו וסיים בזה שאין

לו כסף בבית כבר זמן רב ובקושי חי ברווח ובשמחה.

בעל החנות שמע את הדברים ואמר בפניו "קח את הנעליים ללא תשלום, אמנם תיצור

עמי קשר במוצאי שבת כי אני רוצה שתתחיל לעבוד אצלי ברשת חנויות הנעליים הפרוסות

ברחבי הארץ לא לפני שציין בפניו שהסניף הפנוי שיש לו זה ב'אחיסמך' הסמוך מאוד ל…

פתח תקוה כי בדיוק כמה ימים קודם לכן המחסנאי שם עזב את עבודתו וכי פונתה

עבודה במיידית. בשבת קודש הוא ניגש אלי הראה לי את הנעליים וסיפר לי את הנס

הנדיר שאירע עימו. לא לפני שבמוצאי שבת הוא צלצל אליו וסגר עימו את העבודה וביום

שני אני מקבל טלפון המבשר לי על סגירת המעגל – שסכום המשכורת שהוא מקבל שם

היא בדיוק פי שניים!! ממקום עבודתו הקודם.

זה כוחה של השבת!!

 

(מתוך עלון אור השבת 461)

המדריך הקצר לחג הסוכות

אז החלטת לבנות סוכה…

  1. במהלך כל שבעת ימי חג הסוכות צריכה הסוכה להיות מקום המגורים העיקרי של האדם. במילים אחרות, כל מה שהיית עושה בבית – עשה בסוכה.  בכלל זה: אכילה, שינה, מנוחה, לימוד, קריאה או כל פעולה ביתית אחרת.  מפאת קדושת המצווה אין לעשות בסוכה שימושי גנאי. אכילה עראית מותרת גם מחוץ לסוכה (בכלל זה אכילת מיני מאפה עד שיעור 'כביצה', וכן אכילת פירות ללא הגבלה או שתית מים).
  2. סוכה כשרה זקוקה לדפנות יציבים וקבועים, דבר המחייב תשומת לב מיוחדת לבעלי סוכות העשויות בד ('סוכות נצח'). בנסיבות מסוימות גם סוכה שאין לה ארבע דפנות כשרה,  רצוי לקבל הדרכה מפוסק הלכות מוסמך. הסוכה חייבת לעמוד תחת כיפת השמיים. גג, מרפסת או עץ פוסלים את הסוכה שנמצאת מתחתם. מטיילים שימו לב: מלונות, מסעדות, וקיוסקים רבים מעמידים סוכה לרשות אורחיהם, אלא שסוכות אלו בנויות לעיתים בצורה רשלנית ואינם עומדים תמיד באמות מידה הלכתיות. רצוי לבדוק את הנושא מראש.
  3.  גודלה של הסוכה צריך להיות לפחות 60 ס"מ על 60 ס"מ  בגובה 80 ס"מ.
  4. גג הסוכה צריך להיות מכוסה בסכך כשר. כל סוגי הצמחים כשרים לסכך אך רצוי להימנע מצמחיה המתייבשת ומתפוררת. קיימים בשוק סוגים שונים של מחצלות סכך ורצוי לקבל חוות דעת הלכתית לפני שקונים. שים לב מאיפה מגיע הסכך שלך: סכך גזול – פסול, ובכלל זה גם גיזום פיראטי של עצים ציבוריים.

סליחה, מה ההבדל בין אתרוג ללימון?…

  1. מצווה ליטול ארבע מינים בכל אחד מימי חג הסוכות, פרט ליום השבת. השנה חל היום הראשון של סוכות בשבת ועל כן אין נוטלים בו ארבעה מינים.  את ארבעת המינים חשוב להראות לאדם בקי בהלכות אלו כדי שיקבע את כשרותם.
  2. האתרוג: אתרוגים המורכבים בעץ לימון שכיחים מאוד אך הם פסולים לחלוטין. יש לוודא שהאתרוג קיבל הכשר מגורם אמין ומוסמך.
  3. חשוב לוודא שהאתרוג אינו פגום, ושהוא בגודל המתאים. כמו כן יש לוודא שלא מצויים עליו כתמים הפוסלים אותו. מסיבות אלו מוטב להראות את האתרוג לפוסק מנוסה כדי שיאשר את כשרותו.
  4. הלולב: יש לוודא שהוא ישר, שהוא אינו יבש, ושראשו אינו קטום. העלה העליון של הלולב נקרא 'תיומת'. יש לוודא שעלה זה לא נפתח בשיעור העולה על טפח (8-10 ס"מ), אך רבים מחמירים אף בפחות מכך. פסול זה שכיח מאוד, בין היתר משום שאגב 'הבדיקה' נפסלים לולבים רבים.
  5. ההדס: צריך להיות 'משולש' היינו שהעלים יהיו מחולקים לקבוצות של שלוש היוצאים באותה נקודה לאורך הגבעול. אם תנאי זה אינו מתקיים לכל אורך ההדס יש לשאול רב.
  6. הערבה: ענפי ערבה מתייבשים במהירות על כן יש להקפיד שיהיה לח ושמרבית עליו לא נשר.
  7. כדי למנוע מארבעת המינים להתייבש או להינזק מומלץ לעטוף אותם במגבת לחה או לאפסן אותם בנרתיק פלסטיק אטום המיועד לכך.

איך נוטלים לולב?

  1. הנטילה נעשית רק בשעות היום. אוחזים את האתרוג  ביד שמאל ואת שאר המינים ביד ימין. בתחילה אוחזים את האתרוג הפוך, דהיינו, כשהפיטם (השפיץ) מכוון למטה, רק לאחר אמירת הברכה '…על נטילת לולב' הופכים את האתרוג כך שיהיה מכוון למעלה.
  2. מנענעים את ארבעת המינים לכל רוחות השמיים. ישנם מנהגים שונים בסדר הנענועים ואופן ביצועם, על כן מומלץ לקבל הדרכה מאדם בקי בהלכה.
  3. נשים רשאיות ליטול ארבעה מינים אך הן אינן מחויבות בכך.
  4. בפעם הראשונה שנוטלים לולב (השנה ביום ראשון) מוסיפים גם ברכת 'שהחיינו' קודם הנטילה.
  5. ביום השבת המינים הם מוקצה ואסורים בטלטול.

מה עושים בחג?

  1. חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו'. מצווה להתענג ולשמוח בו מתוך שמחת התורה. במקומות רבים מתקיימים אירועי 'שמחת בית השואבה' המוניים (ההשתתפות מומלצת) ברוב שירה וזימרה, זכר למעמד ניסוך המים שהיה נוהג בימי בית המקדש.
  2. שמחת חג הסוכות וקיום מצוות החג יש בכוחם לרומם את האדם למעלות גבוהות ומרוממות. נסיים בתפילה ששמחה זו תלווה אותנו בכל ימות השנה ונזכה בקרוב לראות בבניית סוכת דוד.

הערה חשובה: מאמר זה מיועד לעורר את לב הקוראים בלבד ואינו מהווה תחליף ללימוד ההלכות במקורותיהם. בכל מקרה של ספק יש לפנות לפוסק הלכות מוכר.

סליחה באיחור

סליחה באיחור

הם היו חברים טובים, פעם.
פעם… הוא ניסה להיזכר מתי.
מים רבים עברו מאז בנהר השכונתי, זה בטוח.

הוא נזכר כשהם הכירו, ביום הראשון בפנימייה.
היה לו חיוך משגע, והוא עזר לו לסחוב את הדברים.
"אתה לא נוגע במזוודות, אתה שומע?", אמר לו בחיוך.
הוא היה קטנצ'יק, וחברו היה כזה גברתן.
הם דברו בלילה, בחצר, על המטרות שלהם בחיים,
ולראשונה מצא אדם שבאמת הבין אותו,
והתמלא בתחושה של אושר.

היו אלה ימים יפים…
אבל מים רבים עברו מאז,
והמון דברים מלוכלכים ביחד איתם,
מרביתם באשמתו.
עכשיו הם כבר לא נקראים חברים.
הם אפילו נקראים… יריבים.
הוא לא רצה להתוודות –
אבל הוא התגעגע, אוהו התגעגע.

פעם נסע עד לדרום, ועמד מול דלת ביתו
במטרה לבקש סליחה.
הוא בא לנקוש, ונעצר.
בא לנקוש, ונעצר.

אנשים עושים כל-כך הרבה טעויות בחייהם,
והדבר המינימאלי שנדרש מהם הוא להתנצל.
הוא מעולם לא ידע שזה כל-כך קשה,
זה הכריח אותו להתוודע לכישלון שלו,
ולהודות כמה הוא היה מושחת.

לבסוף הסתובב וחזר בחזרה לעירו בנסיעה דוממת,
כשהוא נוהג מאחורי מכונית שהזכירה לו:
"חבר, אתה חסר".
הוא תהה עד מתי ימשך משחק הכבוד הטיפשי הזה,
ולמה, לכל הרוחות, הוא עדיין משתתף בו.

יום אחד החליט שדיי, זהו, הגיע הזמן להפסיק.
ולראשונה בחייו באמת נקש בדלת.
אישה צעירה פתחה לו את הדלת ושאלה לשמו.
הוא אמר לה.

"בעלי השאיר לך פתק", אמרה.
הוא פתח אותו: "חבר יקר,
דע לך כי למרות הריב בנינו – מעולם לא חדלתי מלאהוב אותך,
אבל רציתי שאתה תהיה זה שיעשה את הצעד הראשון, שתכיר בטעותך… הייתי אידיוט.
וכשבאת פעם קודמת, ראיתי אותך מבעד לחלון,
התפללתי שתדפוק ולא דפקת.
כשהסתובבת- רציתי לצרוח ולא הייתי מסוגל. הייתי קפוא.
ואתה הלכת לך, משאיר חלל בלבי.
אם אתה קורא מכתב זה- סימן הוא שהגעת שוב,
רציתי רק שתדע כי סלחתי."

"מתי בעלך חוזר?", הוא שאל אותה, "יש לי זמן לחכות".
"בעלי?", היא גיחכה גיחוך מריר כזה, בלתי ברור.
"בעלי נפטר. הפתק היה בצוואתו".

איך סולחים, גם כשקשה?

שאלה: יש לי "חבר" שאני כל כך שונא אותו שאני פשוט לא מסוגל לחשוב על סליחה.

כשאני רואה אותו אני מתאפק שלא לעשות משהו שאני אצטער עליו כל ימי חיי,

אני שונא אותו, שונא אותו, שונא אותו, ולא יכול לסלוח לו לעולם ונצח נצחים.

אבל עכשיו מגיע יום כיפור, ואני יודע שצריך לסלוח כדי שגם השם יסלח לנו על החטאים שלנו,

אבל אני פשוט לא מסוגל. מה עושים??

 

תשובה: וואו! הוא בטח עשה לך משהו מאוד רציני שאתה כל כך שונא אותו.

וככל הנראה יש לך סיבות ממש טובות שלא לסלוח, די בעצם העובדה שהלב שלך מלא בשנאה כלפיו.

 

למה בעצם לסלוח?

נתחיל בכך שגם הקדוש ברוך הוא סולח לנו. חטאנו, עווינו, פשענו והרשענו,

ובכל זאת הוא אב רחמן ומוכן לסלוח לנו כשאנו מבקשים את סליחתו בלב שלם.

 

ולמה הוא סולח לנו?

כי הוא מכיר בכך שאנחנו אנושיים, שאנחנו בשר ודם, בני אדם עם יצרים ותאוות,

ולפעמים הלב שלנו מוליך אותנו למחוזות אסורים, מאוחר יותר כשאנחנו מכירים בכך ומבקשים את סליחתו,

הוא סולח. וכמו שאמר הכתוב (בראשית ח) "כי יצר לב האדם רע מנעוריו".

 

לכל בן אדם, גם אם הוא עשוי בשר ודם יש אפשרות להיות אלוקי, להידמות לקדוש ברוך הוא, ובכך להתרומם מעל למצבו החומרי הרגיל.

 

איך מתרוממים?

פשוט מאוד, הולכים בדרכיו של הקב"ה, נוהגים ברחמים, בחנינה, באהבה ובחמלה כלפי הבריות,

מכירים בכך שבני אדם הם בסך הכל  "אנושיים" (הרי גם אנו כאלה, אנחנ ומכירים את הזן הזה היטב),

וממילא אנחנו מתייחסים לכל העולם בצורה שונה, רכה יותר, חומלת יותר, ומוותרת יותר.

 

זו הסיבה שצריך לסלוח, כדי להיות דומים לקדוש ברוך הוא.

 

בני ישראל שתודעת הבורא מלווה אותם בכל דרכיהם מסוגלים לכך, ומצפים מהם לסלוח גם כשקשה,

לוותר גם כשזה נראה בלתי אפשרי. עקשנות, הימנעות מסליחה מתפרשת בנביאים כתופעה אנטי יהודית,

וכך אומר הנביא על הגבעונים שלא היו מסוגלים לסלוח: "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא, ב).

           

 

אז איך סולחים כשקשה?

מנסים קודם כל להבין שהבנאדם שעומד מולנו הוא לפני הכל אנושי, ויכול להיות שטעה,

יכול להיות שיצרו גבר עליו, יכול להיות שהיה במצב נפשי קשה, הרי כבר לימוד אותנו החכמים ש"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו",

אתה לא יכול להיות השופט של השני בלי שתהיה בדיוק באותו מצב נפשי חברתי ואנושי שבו הוא נמצא,

ומי יודע מה עבר עליו כשפגע בך, הוא אנושי, גם אתה טועה לפעמים.

 

ועדיין, עם כל הקושי, זה אפשרי, אפשר ואפשר להטות את הלב לטובה, וכמו שאמרו חכמינו: "צדיקים ליבם מסור בידם".

 

בהצלחה!  

"תשובה? יום כיפור? מתנה שהיא נגד כל הגיון"

יום כיפור הוא יום של חסד, שבו הקב"ה ברוב טובו, עושה חסד בל יתואר עם בריותיו. שהתשובה תבטל חטאים קודמים – זה נגד כל הגיון, אומר הרב בויאר. זו מתנת חינם מאת הקב"ה?

תיאור על יום הכיפורים של גדולי ישראל

כשהיה הרב בויאר בן 18, עבר לפני התיבה בישיבת פוניבז' יהודי בן 80, בשם ר' ישראל סתם.

ר' ישראל זה עוד למד בתלמוד תורה בעיר קלם, בתקופת ר' ישראל סלנטר. כל מילה בתפילה שלו היתה שזורה אימה ופחד אמיתיים,

כבן המתחטא אל אביו. ר' ישראל זה היה מתאר את ימי הכיפור בעיירות כימים שבהם הדגים בים היו רועדים.

אז לא הבין הבחור ירחמיאל בויאר את הדברים. שכן, בעיניו, מי שלא עשה את הימים הנוראים במחיצתו של המשגיח דפוניבז',

ר' חצקל (יחזקאל) לווינשטיין זצוק"ל, לא יכול להשיג את מהותם של ימים אלו. הדוגמה והמופת של אותם אנשים גדולים,

השפיעה והקרינה וסחפה אותנו יחד איתם, הוא מספר. מזה שנים מתפלל הרב בויאר בבית הכנסת "לדרמן" בבני ברק.

הסטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל, היה כבד שמיעה ולא ידע אם שומעים אותו אם לאו.

כשהיה אומר את סדר העבודה  – היה צועק ומרעיד את הלבבות, והיה בטוח שכולם צועקים יחד איתו. והנה, היום, בחלוף השנים,

הוא פתאום מבין למה התכוון ר' ישראל סתם בספרו על ימי הכיפור של העיירות. לכל דור המדרגה שלו.

ראש השנה הוא יום של דין, ויום כיפור הוא יום של חסד, שבו הקב"ה ברוב טובו, עושה חסד בל יתואר עם בריותיו.

שהתשובה תבטל חטאים קודמים – זה נגד כל הגיון, אומר הרב בויאר.

זו מתנת חינם מאת הקב"ה. והקב"ה מצידו, לא מבקש הרבה, קצת, צעד קטן לקראתו,
שנשליך את השרץ שבידנו, ואז הוא יהיה לנו למקווה שמטהר את הטמאים.

התלמוד הירושלמי מספר שכאשר השליכו הכשדים את מנשה המלך ליורה רותחת – התפלל מנשה מעומק הלב,

ומלאכי השרת ביקשו לסגור את חלונות הרקיע, שלא ישמע הקב"ה את תפילתו של מי שהעמיד צלם בהיכל.

אבל הקב"ה חתר לו חתירה, וקיבל את תשובתו, ללמדנו שכל אחד ואחד אפילו הרשיע וחטא ונדמה לו שאין דרך חזרה –

הקב"ה מיד מקבלו אם אך יעשה תשובה.

היום יש סחף גדול אחרי תועבות הרחוב, רדיפה אחרי העולם הזה, העולם הפך למגושם יותר.
אכן, זה לא מה שהיה פעם. ההתמודדות שונה בתכלית, וכך גם רמת הציפיות של הקב"ה מאתנו.
אבל דבר אחד לא השתנה, ולעולם לא ישתנה. אמנם לכל דור ודור המדרגה שלו, אבל התשובה אחת היא לכולם.

יום כיפור: המדריך המלא והמפורט

בליל שבת קודש יחל יום כיפור, היום המקודש ביותר ביהדות. ואם גם אתה מעוניין להקדיש מעט מזמנך כדי להבין אחת ולתמיד את תוכנו ומשמעותו של החג הזה ועל הדרך להכיר גם את כל מה שנחוץ לדעת לקראת בוא היום הקדוש הזה, אתה מוזמן להצטרף ולקרוא את המאמר שלפניך.

מהו בעצם יום כיפור? מה חוגגים בחג הזה?

יום כיפור מהווה על פי המקורות, יום קדוש ורוחני, בו, כפי שמורה שמו של היום הזה, אנו זוכים לכפרת עוונות ולמחילה וסליחה עליהם מריבונו של עולם. כבר בדור המדבר, לפני אלפי שנים, כאשר עם ישראל חטא, זמן לא רב אחר קבלת התורה בהר סיני, בחטא העגל, כעס עליהם אלוקים ורצה להענישם במשך ימים רבים, עד שהגיע יום הכיפורים בו התקבלה תפילתו של משה רבנו והוא נענה בבשורה האלוהית "ויאמר ה' סלחתי כדברך". לכולנו נחוצה וקריטית מאוד הסכמת הסליחה של אלוקים. אין בנמצא ולו אדם אחד המעוניין לפתוח את השנה החדשה כאשר בשמיים יש חשבון פתוח איתו. לכן, השמחה לקראת היום הקדוש הזה, יחד עם התפילות ממעמקי הלב שאכן נזכה לסליחה מלאה על מעשינו וחטאינו, גודשים את לבבות כולנו לקראת יום כיפור.

מתי הוא מתחיל ומסתיים?

כמו כל חגי ומועדי ישראל המתחילים בשקיעת החמה של ערב החג ומסתיימים בצאת הכוכבים שבסופו וזהו תחום ההגדרה של "יממה" על פי היהדות, כך גם יום הכיפורים מתחיל בשקיעת החמה של ערב יום כיפור (השנה: שקיעת החמה של יום שישי) והוא יוצא עם צאת הכוכבים של יום כיפור עצמו (השנה: צאת הכוכבים של יום שבת). כך שהוא נמשך כ25 שעות.

 

לזמני כניסת ויציאת הצום בעשרות ערים בישראל לחץ כאן

למה צמים? ומה כולל הצום?

בשונה מצום תשעה באב או מצומות אחרים ביהדות שנקבעו כאבל על הגלות ואירועי חורבן בית המקדש, צום יום הכיפורים לא נקבע כאבל או כסמן עצבות כל שהוא אלא, אדרבה, זהו יום של שמחה והתרגשות. הסיבה לצום היא משום שכאמור אנו זוכים ביום זה למחילת עוונות ולשם כך עלינו להתעלות מדרגתנו הגשמית הרגילה בה אנו נהנים מחיי העולם הזה ורצים את מרוץ חיי היום יום, לדרגה רוחנית גבוהה יותר, בה אנו מנסים להתדמות למלאכים הקדושים ולהתנתק עד כמה שידינו מגעת מהנאות העולם הזה ומנעמיו.

לכן, נקבע בתורה כחובה מדאורייתא להתענות ביום כיפור ולהתנזר לחלוטין מחמישה דברים: אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה, נעילת נעלי עור ומתשמיש המיטה (אישות).

דברים שחשוב לדעת:

איסור אכילה ושתייה תקף ביחס לכל כמות של אכילה ושתייה אפילו קטנה ביותר ולכן גם אין לשטוף את הפה וכדומה ביום כיפור. חולה הזקוק למזון יתייעץ עם רב קודם הצום.

איסור רחיצה כולל גם שטיפת פנים וידיים ולכן אף כאשר נוטלים ידיים בבוקר או לצורך התפילה וכדומה אין לרחוץ אלא עד פרקי האצבעות.

אין לנעול נעליים שמעורב בהם עור אבל בנעלי פלסטיק ובד אין איסור כלל.

הסעודה מפסקת והכפרות

למרות שכאמור יום כיפור מתחיל בשקיעת החמה בערב של יום שלישי, ישנן הלכות חשובות המתחילות כבר מהבוקר. מהן?

מצווה להרבות באכילה ושתייה בערב יום כיפור ולערוך בו סעודות כמו בשבת ויום טוב. בתלמוד מסופר על אחד החכמים שנהג להתענות על חטאיו כל השנה כולה אך בערב יום כיפור חרג ממנהגו והרבה באכילה ועל כך נאמר "כל האוכל בתשיעי (ט' תשרי, ערב יום כיפור) מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"(-יום כיפור עצמו, י' תשרי). את הסעודה יש להפסיק סמוך לשקיעת החמה בזמן הדלקת נרות והיא נקראת "סעודה מפסקת".

אדם שפגע בעבר הקרוב או הרחוק באדם אחר, יבקש ממנו סליחה בערב יום כיפור, כי "עבירות שבין אדם לחברו אין יום כיפור מכפר עד שירצה את חברו".

נהוג לערוך כפרות לפני יום כיפור כפי נוסח התפילה המופיע בסידורים ולהרבות בצדקה שתעמוד לזכותנו ביום קדוש זה.

להורדת נוסח כפרות לחץ כאן

יום כיפור, בית הכנסת ואתה, הזדמנות של פעם בשנה

פעם אחת בשנה, ביום כיפור, עומדת לנו הזכות וההזדמנות להתפלל מכל הלב, יום שלם, ללא עבודה, ללא ארוחות וללא שום הפרעות, רק אנחנו אלוקים וסידור התפילה, באופן הישיר ביותר וגלוי הלב ביותר, על כל חיינו, צרכינו רצונותינו דאגותינו ותקוותינו. זוהי הזדמנות יקרה מפז שעשויה לשנות לנו לטובה את כל השנה כולה. שווה מאוד לנצל כל רגע.

גמר חתימה טובה

כל מה שאתם רוצים לדעת על מכירת חמץ

לפני שאתם מוכרים את החמץ שלכם, כדאי לקרוא (כאן, בהמשך העמוד) מכתב שכתב עבורנו הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים, וכן סדרת שאלות ותשובות בעניין מכירת החמץ.

לפני שאתם מוכרים את החמץ שלכם, כדאי לקרוא את המכתב הבא שכתב עבורנו הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים:
אחינו היקרים, חג הפסח הקרב ובא, דורש מאתנו לעשות כמה דברים כדי להימנע מלעבור על איסור חמץ, שהוא איסור חמור, הן כשאוכלים אותו חלילה, וגם כשמשהים אותו בבית, אפילו אם לא אוכלים.
לשם כך נצטווינו גם לבדוק את הבית מחמץ, גם לבטל את החמץ, וגם לבער את החמץ, ואחרי כל זה גם במכירת החמץ.
וכל זאת, שמא נשאר בבית חמץ, שאנחנו לא מודעים לקיומו והוא לא ואז הוא יהיה שייך לגוי, ולא נעבור על איסור "בל יראה ובל ימצא".

הציבור לא מוכר את החמץ לרב, הציבור עושה את הרב 'שליח', כדי שבערב פסח הרב ימכור את החמץ לגוי, בשם כל אלו שמינו אותו כשליח ובעצם נתנו לו יפוי כח למכור את החמץ שלהם.
אומנם הדרך המקובלת מימים ימימה היא לגשת באופן פיזי אל הרב ולחתום אישית על כתב המינוי, אבל מי שאין לו אפשרות ויכולת להגיע אל הרב, יכול למנות את הרב כשליח למכור את חמצו, גם דרך האינטרנט.
אשריכם ישראל, שאתם נזהרים באיסורי חמץ, ורוצים לחגוג את חג הפסח בשמחה וגם בכשרות טובה ומהודרת.

חג פסח כשר ושמח לכם ולכל בית ישראל.

 

לפניכם סדרת שאלות ותשובות בעניין מכירת החמץ

למה בכלל צריך למכור חמץ?
איסור חמץ בפסח מורכב משני איסורים שונים הכתובים במפורש בתורה. יש איסור על אכילת חמץ, ויש איסור "בל יראה לך חמץ ובל ימצא לך חמץ".
למרות ששני האיסורים הללו נראים לנו די דומים, יש ביניהם הבדל גדול מאוד:
האיסור לאכול חמץ הוא גורף. מעבר חג הפסח ועד צאת החג אסור לאכול חמץ. לא משנה אם החמץ הוא שלנו או של גוי או שהוא הפקר שאינו שייך לאיש. חמץ זה חמץ זה חמץ! אסור לאכול חמץ!
האיסור השני שאומר "לא יראה לך חמץ", משמעותו שאסור שיהיה ברשותנו חמץ ששייך לנו. אפילו אם אנחנו לא אוכלים אותו. על כל רגע שהחמץ קיים ברשותו של יהודי בחג הפסח, הוא עובר עליו על איסור חמור מהתורה.
עם זאת, באיסור של "בל יראה ובל ימצא" יש מגבלה מאוד מאוד ברורה: האיסור הוא רק על חמץ שלך! חמץ של יהודים. אם החמץ הוא של גוי, אין איסור בכך שהוא קיים, ואפילו אם הוא מונח אצלך בבית אין בכך שום בעיה.
לכן מוכרים את החמץ לגוי לפני ערב פסח, כדי שכל משך הזמן שבו אסור שהחמץ יהיה ברשותנו הוא יהיה חמץ של גוי, וכך בעצם מותר לנו להשאיר אותו בבית.
עם זאת, חשוב מאוד לסגור את החמץ שמוכרים לגוי בארון סגור או בקרטון סגור ומודבק היטב. אם נשאיר אותו במקום הרגיל שבו הוא נמצא כל השנה, אנחנו עלולים בטעות לאכול ממנו במהלך הפסח, אם נשכח לרגע שעכשיו פסח, והרי לאכול חמץ אסור בכל מקרה, גם אם החמץ הוא של גוי.

פסח_262916150 (Small)

מה הרעיון של המכירה?
המכירה לגוי היא לא 'תרגיל' כמו שיש שסבורים. זאת מכירה אמיתית, שאם הגוי יצליח לעמוד בתנאים שלה, החמץ באמת יהיה שלו ואנחנו לא נוכל להתחרט. זאת הסיבה שאנחנו מציבים לגוי תנאים קשים מאוד מאוד. הרב מוכר לו את החמץ ששווה למשל מיליון שקלים, בסכום של מיליארד שקלים. הגוי משלם סכום ראשוני של אלף שקלים במעמד הרכישה, ומתחייב לספק עד סוף חג הפסח את יתרת הכסף שישלים את הסכום למיליארד שקלים. בחוזה כתוב במפורש שאם הוא לא יעמוד בתנאי התשלום, הוא מתחייב למכור בחזרה את החמץ ליהודים מיד עם צאת חג הפסח, ומיד במוצאי החג הרב קונה ממנו את כל החמץ בחזרה בשמם של כל השולחים אותו. כך נוצר מצב שבמשך הפסח החמץ היה שייך לגוי, ולאחר החג הוא שוב חוזר להיות שלנו.
מה צריך למכור לגוי?
כל סוג של חמץ שאנחנו רוצים לשמור אותו לאחר הפסח. בין אם מדובר בסוגים שונים של לחם, כמו פתות, בגטים, לחמניות וכדו', בין אם מדובר במאפים או פסטות וכדו'. כמו"כ יש למכור לגוי כל דבר מזון שאינו חתום בחותמת כשרות המעידה כי הוא כשר לפסח. שוקולד למריחה, קטשופ, קופסאות שימורים, אבקת מרק וכל מה שלא כתוב עליו במפורש שהוא כשר לפסח.
אין צורך למכור לגוי חומרי ניקוי או מוצרים חד פעמיים וכדו', אלא רק דברי מאכל או משקאות שיש בהם חמץ.
חשוב לדעת: משקאות אלכוהוליים רבים נחשבים לחמץ, משום שהם מופקים מחיטה, שעורה וכדו'. בכלל זה נכללים גם הבירה, ויסקי, וודקה ועוד. לכן חשוב מאוד להקפיד בפסח על משנה זהירות, ולהיזהר שלא להכניס לפה שום דבר שאין עליו חותמת כשרות המעידה בבירור שהוא אכן כשר לפסח. בקבוקי משקאות אלכוהוליים יש למכור לגוי יחד עם החמץ.
פסח_379369672 (Small)
מתי אפשר לבצע את המכירה?
המכירה עצמה מתבצעת בערב הפסח, י"ד ניסן (השנה יחול ביום שישי ה-22 באפריל) זמן קצר מאוד לפני 'סוף זמן אכילת חמץ', שהשנה יחול בערך בשעה 9:50 בבוקר.
עם זאת, מאחר ואנחנו לא מוכרים את החמץ לגוי, אלא רק ממנים את הרב כשליח לבצע את המכירה בפועל, אנחנו יכולים להקדים את החתימה על החוזה, ולאחר מכן אנחנו מפקידים את החוזה אצל הרב, כדי שישתמש בו למכור את החמץ שלנו רגע לפני סוף זמן אכילת חמץ. בהתאם לכך אפשר לבצע את המכירה שבוע ואפילו שבועיים לפני חג הפסח.

האם צריך לפרט את כל המוצרים שאנחנו מוכרים לגוי בחוזה המכירה?
בעיקרון מספיק לכתוב שאנחנו מוכרים את כל החמץ שברשותנו לגוי, ואין צורך לפרט. עם זאת, נוהגים להדר ולהשתדל לפרט את מוצרי החמץ העיקריים שאנו מוכרים. כמו"כ נהוג לציין היכן אנחנו מתכוונים לרכז את החמץ שעומד למכירה וכך אין צורך לפרט את כל המוצרים. כך למשל אפשר לכתוב: "מוצרי החמץ המונחים במדף העליון של ארון המטבח הימיני", או "החמץ שיהיה בארגז קרטון בפינת המחסן".

מה אני עושה אם אני לא יודע איפה יש רב שמוכר חמץ?
מומלץ לבדוק בבית הכנסת הקרוב לביתך, אפשר לגשת כמה ימים לפני חג הפסח ולשאול את הגבאי או את המתפללים היכן מוכרים חמץ. כמו"כ אפשר למכור את החמץ דרך האינטרנט, האתרים שונים המציעים את השירות הזה של מכירת חמץ לגוי, וגם כאן ברב של האינטרנט. אבל עדיף לגשת לרב, כדי שהוא יוכל גם להדריך אתכם בצורה ברורה כיצד בדיוק יש למלא את הטופס, ועל אילו דברים יש להקפיד בזמן מכירת החמץ כדי שיהיה לה תוקף הלכתי לפי כל הדעות והשיטות.

פסח_251378317 (Small)

 

חלב, גבינה ומילקי, זה הזמן לאכול!

הלוואי שנזכה תמיד לבחור בהחלטות הנכונות ולדבוק באור על אף כל הקשיים!

מאת: שרי מסנר

תארו לעצמיכם ספר היסטוריה, בו מופיע בין השאר הפרט הבא: קרב אל-עלמיין, הקרב המכריע.. אותו ניהלה האלופה דבי קרינגהים.. המערכת תקרוס מהודעות זעם ומחאה, נכון? מלבד חוסר הצדק והסילוף ההיסטורי, יסכימו גם גדולי הפמיניסטיים כי מציאות כזו לא תיתכן.. אישה מנהלת קרב מכריע מערכות?.. ואם אספר לכם שאת אחת המערכות שהביאו ליציאת הצבא הכובש מארץ הכיבוש, הכריעה אישה?
באמת..!

יהודה. נאנקת, כבושה, פצועה ומדממת. הצבא היווני חותך בה לאורכה ולרוחבה, ומתעמר בה ללא הרף. אך רוחה איתנה, מבטה עיקש והיא בטוחה בניצחון האור.
יהודית. מהאומה הכבושה, עמה פצוע ומדמם. הצבא היווני מאיים עליה ומתעמר בה בגזרותיו ללא הרף. אך רוחה איתנה, מבטה עיקש, והיא בטוחה בעזרת ד' ובניצחון האור.
בת יוחנן כהן-גדול, ממשפחת הכהונה החשובה, הולכת אף היא בעקבות אביה עז הרוח ואחיה הגדולים, ומחליטה גם היא להשפיע על הניצחון.

כשסלה עמוס חריצי גבינה מלוחה ומשובחת, קנקן חלב טרי היא מתקרבת לפתח המחנה היווני. חינה ושפתה החלקלקה הכניסו אותה במהירות אל אליפורנס, המפקד הראשי. בלשון מושכת פיתתה אותו כי יישב ויסעד עמה. המפקד המוקסם לא נקט בכל אמצעי זהירות ואכל בכל פה מהגבינות המצמיאות, לקינוח, לגם חלב מקציף ומעייף. יהודית המתינה דרוכה עד שנרדם, ובאומץ בלתי מצוי כרתה את ראשו מעליו בחרבו שלו ההדורה.
כשיצאה משם, מנופפת לעבר החיילים בראש המדמם, פרצה שם מהומת עולם. יהודית יצאה מן המחנה וסימנה לאחיה כי העת כשירה להכות בהם.

אישה יהודייה גאה ואמיצה זו, הסכימה להקריב את עצמה, כבודה ואף הסתכנה בהקרבת חייה, למען עמה המושפל והדווי. מתוך אמונה יוקדת בצדקת הדרך יצאה לחרף נפשה בעד עמה.
מידי חנוכה, אנו מעלים את זכרה של הצדקת הזו שאומץ ליבה עמד לטובה לכל עמה, ונוהגים לאכול מאכלי חלב שונים, לזכר הגבינות בהם "ניצחה" את אליפורנס.
נוהגים להרבות בשמחה וסעודה בחנוכה, לזכר שרשרת הניסים המופלאה דהתרחשה אז, ובין השאר מרבים באכילת מאכלי חלב.
ניתן לראות עוד רמז נחמד בכך, שהתורה נמשלה לחלב. ובחג זה אנו חוגגים את ניצחון התורה- הרוח היהודית על כל מפריעיה ומהרסיה.
יהי רצון שנזכה תמיד לבחור בהחלטות הנכונות ולדבוק באור על אף כל הקשיים.

ציצית – אפוד המגן הרוחני שלך

 

יעקב לוסטיג

 

מספרים על הגאון מוילנא, שלקראת פטירתו מהעולם הזה, החזיק בידיו את חוטי הציצית שעל בגדו, והחל לבכות בכי מר. שאלוהו תלמידיו: הרב, למה אתה בוכה? הרי מצפה לך שכר גדול בעולם הבא ומפני מה אתה חושש?

אמר להם הגאון רבי אליהו מוילנא, אסביר לכם למה אני בוכה.

היום אני נמצא כאן בעולם הזה, שבו אני יכול לקיים מצוות ולצבור עוד ועוד זכויות. הנה מצוות ציצית, במחיר פעוט אני יכול לקנות ציצית, ללבוש על גופי את הבגד הזה ולקיים בכל רגע מצווה יקרה כל כך שהשכר עליה הוא עצום, בלתי נתפס בשכל האנושי. והנה, בעוד ימים אחדים אני אמות ואפטר מהעולם הזה, ולא אוכל לקיים עוד את המצווה היקרה הזאת. איך לא אבכה?

מצוות ציצית מוזכרת בתורה מספר פעמים, ובאחת מהן היא מובאת באריכות רבה, כשהתורה מצווה אותנו לקשור ציציות בכל בגד שיש בו ארבע כנפות.

אסור ללבוש בגד שיש בו ארבע קצוות ופינות ללא ציצית, למשל אם החלטת לעשות חור במגבת וללבוש אותה עליכם תהיו חייבים להשחיל בה חוטים. בעיקרון חיוב מצוות ציצית חל רק במידה ואנו לובשים בגד של ארבע פינות, ואז מוטלת עלינו החובה להשחיל בו חוטים. עם זאת, בגלל חיבוב המצווה והאהבה שלנו לבורא העולם שנתן לנו את התורה, אנחנו משתדלים ללבוש בכל עת בגד של ארבע כנפות, וכך לקיים בכל רגע נתון את המצווה החשובה – מצוות ציצית.

הציצית הוא שם כולל ל"טלית גדול", ו"טלית קטן". טלית גדול זה הבגד בו מתעטפים היהודים בזמן תפילת שחרית מדי בוקר, ואילו טלית קטן זה בגד של ארבע כנפות הצמוד לגוף, מתחת לחולצה או מעליה, שנשאר איתנו גם אחרי התפילה, במשך כל היום.

המהדרים במצווה מקפידים שחוטי הציצית ישארו גלויים, מעל המכנסיים, כדי לקיים את מה שכתוב בתורה "וראיתם אותו", שנוכל לראות את חוטי הציצית בכל עת, אך אפשר גם להכניס את החוטים מתחת למכנסיים אם אתה מתבייש מהחברים, או אם אתה חושש שחוטי הציצית יתלכלכו במהלך העבודה.

ציצית הנה מצווה שמקיימים ביום, ולא בלילה. וכן היא מצווה של גברים ולא של נשים. ולכן נשים יכולות ללבוש בגד עם ארבע כנפות אפילו אם אין בו ציצית.

כשמתעטפים ב'טלית גדול' מברכים: "ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית". ועוטפים את הראש יחד עם החלק העליון של הגוף בטלית, כשהפנים מגולות, וארבע הקצוות של הטלית, עם החוטים, מופשלים מעבר לכתף השמאלית, למשך כמה שניות.

לאחר לבישת 'טלית קטן' מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות ציצית".

מי שמתעטף בטלית בתפילתו, לא יברך על הציצית הקטנה שלגופו, אלא רק על הטלית הגדולה והברכה חלה גם על הציצית הקטנה.
זכור! הציצית היא אפוד המגן הרוחני שלנו, היא השכפ"ץ שלך! התורה אומרת לנו שמצוות הציצית מסייעת לנו להתגבר על היצר הרע, ולשמור על העיניים שלא יביטו במקומות שאסור להביט, כמו גם על הלב והמוח שלא יחשבו מחשבות שאסור לחשוב. הציצית גם מסייעת לנו לזכור שהקדוש ברוך משגיח עלינו בכל רגע ושנשמרו את המצוות כולן, כמו שכתוב בפרשת ציצית: "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי אשר אני נותן לכם".

חז"ל אומרים גם שמצוות הציצית שקולה כנגד כל מצוות התורה האחרות, מרוב חשיבותה הגדולה. חבל להפסיד מצווה גדולה כל כך, שאפשר לקיים אותה בכזאת קלות, ללא השקעה ובלי מאמץ.

וידאו מיוחד על קשירת ציצית:

מעניין לדעת:

מצוות הציצית כוללת בתוכה מצווה נוספת, לקשור את חוטי הציצית עם פתיל שצבעו תכלת. צבע התכלת הוא צבע מיוחד שהיו מפיקים מדג שהיה ידוע בזמן המקרא עד שגלו ישראל מארצם.

כיום יש כמה דעות לגבי צבע התכלת, יש הנוהגים להשתמש בצבעים אלו כדי לצבוע את הפתיל בו הם קושרים את הציציות, אך ברוב הקהילות לא התקבלו הדעות הללו, ונוהגים להשאיר את כל חוטי הציצית בצבע לבן.


בראיון שהעניק לאתר 'אחינו' נשאל העיתונאי צבי יחזקאלי מהיכן היה לו האומץ להתחיל ללבוש ציצית אחרי שכבר היה איש טלוויזיה מפורסם ומוכר, ובעיקר, מהיכן ישאבו הצעירים המתקרבים ליהדות, את האומץ לעשות זאת? 

"אני מציע שכל אחד יקשיב לקולות שבתוך עצמו", השיב יחזקאלי. "כל אחד יקשיב מאיפה באה ההתנגדות, ומאיפה באים החלומות שלו. בדרך כלל אנחנו נגלה שאדם מקבל את הסביבה שלו בהכנעה או שהוא מורד בדווקא והולך נגד הזרם.

"מי שמבין אם החיים ומבין מה המשחק האמיתי בחיים, יודע שהעיקר זה המידות ודרך התורה. בסוף כולם יגיעו לשם, השאלה כמה זמן הם יבזבזו עד אז.

"רבי נחמן אומר שמטבע אחד יכול להסתיר את השמש. אנחנו צריכים פשוט לבדוק את זה ככה. לראות מה המטבע או המטבעות שמסתירים מאתנו את אור התורה, ולטפל בהם. בסופו של דבר הדרך היא העניין בסיפור הזה, ולא רק ההגעה אל היעד".

קשה לא לעשן בשבת

שאלה:

קשה לי לא לעשן בשבת… מה עושים?

בתודה,

נתנאל

 

הרב של האינטרנט עונה:

נתנאל היקר, שלום.

אשריך שזכית להיות בין מוקירי ומכבדי היום הקדוש ביותר של העם היהודי – יום השבת, עליה אמר אלוקים למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי (כינוי לכספת) ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לעם ישראל, לך והודיעם". ואכן כמו מתנה טובה מעניקה לנו השבת את המנוחה השבועית, את הרוגע, את הניתוק שכל כל נדרש ונחוץ לנו ממרוץ החיים ואת האפשרות יום אחד בשבוע להתרכז בעצמנו, בחברינו ובמשפחתנו. איך אמר לי מישהו? "זה מרגיש לי כמו לנסוע לאיזה חור בהודו"…

יחד עם זאת, הקושי והאתגר הכרוכים ברצון שלנו לשמור את השבת, הם לעיתים גדולים במיוחד, בייחוד אם נדרש מאיתנו לעזוב את ההרגלים החזקים שלנו, כמו לעשן סיגריות למשל, למען קדושת השבת. אך חשוב שנזכור:

מידע רב על הדרך בה אלוקים יחלק את השכר על קיום המצוות – כמו אילו מצוות "שוות" יותר ואילו פחות וכדומה- אין לנו, אבל נתון אחד לימדו אותנו חכמים בפרקי אבות ואמרו:

"אחד בצער כמאה שלא בצער" – כל מצווה (או הימנעות מעבירה) הנעשית מתוך צער או קושי נחשבת כמו מאה (!) מצוות כאלו הנעשות בלי תוספת הצער או הקושי!

הפרשנים מדגישים כי כל רמה נוספת של צער וקושי מכפילה את השכר באופן יחסי פי מאה, כך שעל צער או קושי גדולים במיוחד, יקבל האדם שכר גדול ועצום שאי אפשר לשערו.

נכון, קשה לנו לזכור ברגע הקושי את השכר שאנו רק בעתיד נוכל לראות, אבל נדע: אף רגש של צער או של קושי לא נעלם מעיני ה', הוא רואה את הקושי שלך, הוא רואה את המאמצים שלך והוא מאוד מאוד שמח מעריך ו…אוהב אותך.

ולסיום, טיפ קטן שיעזור לך להתמודד מול הסיגריה המגרה בעיצומה של השבת הארוכה: אל תאמר לעצמך "אני לא מעשן היום", במקום זאת דחה את עצמך בסך הכול ב10 דקות וכשהם יחלפו – שוב בעשר דקות וכן הלאה. אם כל פעם תדחה את העישון רק בעשר דקות, יהיה לגוף קל יותר לקבל זאת.

בהצלחה רבה ולשאלות נוספות אם יש, אנחנו כמובן כאן.

שלך

משה

 

תשובה נוספת מהרב של האינטרנט:

שלום לך נתנאל היקר!

אני מבין מאוד את הקושי שלך להימנע מעישון בשבת, אם כי אני בטוח שאם תבין היטב את חומרת האיסור שיש בהדלקת סיגריה בשבת, יהיה לך קל מאוד, ולא תרגיש כל קושי בהימנעות מעישון בשבת ואדרבה כשתעמוד בזה תרגיש עד כמה אתה לא איש שהולך רק אחר רצונות גופך, אלא אתה מצליח להשליט את שכלך על תאוותיך ובכך ייטב לך מאוד

(ולשם הבנת העניין אביא לך דוגמא באדם הנוסע במטוס סגור 12 שעות מישראל לארצות הברית והוא מסוגל לא לעשן במטוס, מפני שיודע שאין אפשרות לעשות זאת, כך הדבר במי שמבין את האיסור ומחמת כך יודע שאין לו אפשרות לעשן בשבת).

כדי להסביר את גודל האיסור די בהעתקת כמה פסוקים מהתורה הקדושה, וכך נאמר בסוף ספר שמות 'שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת, לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת'.

מפסוקים אלו שאדם קורא עליו להבין כי בכל הדלקה של סיגריה וכל שאיפה ושאיפה הוא עובר על ציווי מפורש של התורה ומתחייב על כך מיתה. יחד עם חומרת האיסור אמרו לנו חכמינו גם כמה גדול השכר של מי שזוכה לשמור את השבת כהלכתה, ועל כך אמרו שכל השומר שבת כהלכתה אפילו עבד עבודה זרה מוחלין לו כל עוונותיו, ועוד אמרו חז"ל שכל השומר שבת כהלכתה יכול לבקש בקשה והקדוש ברוך הוא מקיימה

בטוחני שכשתאמין בדברים אלו, יקל עליך מאוד להמנע מהעישון בשבת ותזכה להנות מהיום הקדוש הזה ולהתקרב עוד ועוד אל ה' יתברך.

בהצלחה רבה.

לכעוס? על מה?

שאלה:

שלום הרב לפעמים קורים לי כל מיני דברים בחיים שמוציאים אותי מהשלווה של החיים הטובים, ואז אני מרגיש כעס פנימי על השם, לא בא לי להתפלל, ללמוד תורה ואל שום דבר שקשור לרוחניות. זה מושך אותי להיות עוד יותר רע, לכעוס על קרובים ולא לשמור על הפה. האם יש דרך להתגבר על זה, ובשעת צרה לדבוק בהשם ולא להתרחק…?

 

תשובת הרב של האינטרנט:

לכל אחד ישנן תקופות טובות יותר וטובות פחות.

כתוב בספרים שהקב"ה נותן לאדם תקופות יותר קשות, שבהן ההרגשות כלפי השם יתברך נחלשות והחשק למצוות פוחת.

והסיבות העיקריות לכך הן:

א. בשביל לבחון את האדם עד כמה באמת התורה והקב"ה חשובים לו, והאם כשאין לו מצב רוח וחשק הוא יזלזל במצוות, או שהאמת היא נר לרגליו, ולא משנה מה יעבור עליו, את התורה הוא לא יזנח.

מי שעומד בניסיונות כאלו ראוי להקרא עבד השם אמיתי ובן יקר של אבינו שבשמים, והמעמד שלו לעתיד לבוא יהיה גדול מאד.

ב. כדי להכשיר את האדם להגיע למדרגה רוחנית יותר גבוהה.

יש כלל שלא יתכן להתעלות בלא לעבור לפני כן ירידה, וכמו שכתוב בספר משלי "שבע יפול צדיק וקם".
בזמן הירידה, כשאדם מתקשה לעבוד את השם יתברך, אם במקום להתייאש הוא מנסה לעשות מה שביכולתו, והוא מצפה שיגיעו ימים עם הרגשות יותר חזקות של קירבה לאבינו שבשמים, התקופה הזו בונה אותו מאד בפנימיות (למרות שבזמן הקושי קשה להרגיש את זה), ובבוא העת, שהתקופה הזו תעבור, הוא ימצא את עצמו ברמה רוחנית יותר גבוהה מהרמה בה הוא היה לפני הירידה.

ככל שהתקופה הפחות טובה יותר קשה, ההתעלות והאור שיגיעו לו אח"כ יהיו יותר גדולים, ועל זה נאמר "כיתרון האור מן החושך".

בימים אלו, כשאנו נמצאים כבר סמוך לביאת משיח צדקנו, ישנה חשכות וקושי כלליים בעולם, והרבה אנשים מרגישים שעוברת עליהם תקופה קשה, אך אל לנו להתייאש, החשכות הזו שעוברת עלינו היא ההכנה האחרונה לפני ביאת הגאולה השלמה, כפי שמבואר בחז"ל שלפני הגאולה השלמה תהיה ירידה רוחנית גדולה בעם ישראל.

מה ניתן לעשות? את השאלה הזו חז"ל כבר שאלו בגמרא בסוף מסכת סוטה – "על מי יש לנו להשען?"

ותשובתם הידועה היא שיש לנו להשען על אבינו שבשמים.

צריך לעשות את המקסימום שיכולים, אך בלי להרגיש עצבות ממה שלא מצליחים לעשות, לשמוח בעצם זה שאנו רוצים ומשתדלים, להאמין שכל מה שעובר עלינו זה לטובה, להתפלל לקב"ה ולהשען

על אבינו שבשמים שיצליח את דרכנו וישלח לנו בקרוב מאד את משיח צדקנו!

אז מה זה חנוכה בכלל?

 

יעקב לוסטיג

 

אז מהו חנוכה בכלל? מתי התרחשו הניסים ומה היה לנו שם.

הרב שמואל הורביץ נותן לנו קצת רקע לחג החנוכה

בואו ונציב לעצמינו כמה ציוני דרך ותאריכים בתולדות עמינו, כל התאריכים כוונתם לבריאת העולם כמובן.

היום אנחנו בשנת 5773 לבריאת העולם (וזו הכונה ה' תשע"ג: ה'-5 אלפים תשע"ג-773 שנים)
להלן כמה תאריכים חשובים:

1) בשנת 2,928 לבריאת העולם הוקם בית המקדש הראשון ע"י שלמה המלך.

2) בית המקדש הראשון עמד 410 שנים עד שחרב, ולפי זה בשנת 3,338 חרב בית המקדש הראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל ואז החלה גלות בבל שנמשכה 70 שנה.

3) בשנת 3,408 לבריאת העולם נבנה בית המקדש השני ואז נגמרה גלות בבל.

4) בית המקדש השני עמד 420 שנים עד שחרב על ידי אויבינו, ובמשך תקופת 420 שנה אלו של בית שני עברנו כמה גלויות אף שהיה לנו בית מקדש:
34 שנים ראשונות של בית שני- גלות מדי ופרס ששלטונם היה גם על היהודים אף שנבנה הבית.

לאחר 34 שנה בשנת 3,442 לבריאת העולם תפסו היונים את השלטון והיינו בגלותם 180 שנה ובמשך תקופה זו הצרו לישראל מאד מאד עד שנצחום החשמונאים בשנת 3,622 לבריאת העולם (שזה לפני 2,151 שנים). לאחר מכן היתה תקופת השקט של 26 שנים ואחר כך החלו הרומאים להשתלט ולאט לאט הצרו יותר ויותר עד שהחריבו את בית המקדש השני לאחר 180 שנה של שלטונם שזה היה בשנת 3,828 לבריאת העולם, ובגלותם אנו נמצאים עד היום הזה.

ונסכם את תקופת בית שני שעמד 420 שנים:

• 34 שנים גלות מדי ופרס

• 180 שנים גלות יון

• 26 שנים שקט

• 180 שנים גלות רומי שנמשכת עד ימינו אנו

420 שנה
ועתה נתמקד בגלות יון לדעת מהותה בכדי שנבין מה נצחו החשמונאים ועל מה אנו שמחים בחנוכה. גלות יון החלה כמו שבארנו בשנת 3,442 שנים לבריאת העולם והיתה בזמן בית המקדש השני ונמשכה 180 שנה עד שבשנת 3,662 לבריאת העולם נצחום החשמונאים ויצאנו מגלות זו.

בענין גלות יון:

מבואר בספרים כי היונים היו עם מאד חכם ורצו בחכמתם לשלוט על כל העולם, אך דבר אחד העיב עליהם מאד והוא כי הם ראו שעם ישראל עולה עליהם בחכמתם.

כשראו זאת, החליטו לבדוק מדוע עם ישראל מאד חכם, ומצאו כי חכמת עם ישראל היא בזכות התורה שהם לומדים ומקימים מצוותיה, ושעי"כ יש להם קשר עם בורא עולם. כשהבינו זאת החליטו היונים להתנכל לתורת ישראל ולנסות בכל דרך אפשרית לנתק את עמ"י מהקשר שלו עם בורא עולם ולכן החלו להצר ולגזור עלינו גזירות שהתגברו במשך הזמן.

ונביא כמה דוגמאות לגזירות שגזרו עלינו ומזה נראה כונתם:

1) היונים גזרו לבטל מצוות שבת חודש ומילה ואם נתבונן נראה כי מצוות אלו מראות את הייחודיות והקשר של עמ"י עם בורא עולם, שמילה היא כעין כריתת ברית בינינו לבורא עולם, וכן בשבת אנו מעידים שהקב"ה ברא העולם, ומצות קידוש החודש היא מצוה מיוחדת שעמ"י על ידה נתיחד מכל האומות שיש לו כח מבורא עולם להחליט מתי יתחיל כל חודש ועי"ז נקבעים כל החגים.

ולפי מה שבארנו אנו רואים באופן ברור כי כונת היונים היתה לנתק אותנו מבורא עולם ולבטל

את ייחודיותינו בעולם.

2) גזרו שהיהודים יכתבו על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל ומבואר שכונתם היתה שיפרסמו בגלוי את כפירתם. וגם בכך אנו רואים שרצו לנתק אותנו מהקשר עם בורא עולם.

3) העמידו צלם בהיכל.

4) טמאו כל השמנים בבית המקדש.

5) גזרו שלא ללמוד תורה.

6) גזרו לא לנעול את דלתות הבית ולאחר זמן עקרו את הדלתות, וזאת בכדי שתמיד יוכלו ליכנס לבתיהם, ועי"כ יאבדו היהודים פרטיותם וכן לא יוכלו לקיים מצוות.

וגם מ-4 גזרות אלו האחרונות שכתבנו אנו רואים שמטרת היונים היתה לנתק אותנו מבורא עולם ולבטל ייחודיותינו בעולם.

ולאחר שגברו הגזירות עוד ועוד וכפו על היהודים לא ללמוד תורה ולא לקיים מצוות, אז התעוררו חשמונאי ובניו ומסרו נפשם ממש ללמוד תורה ולקיים המצוות ולכן הוכרחו להלחם ביונים מלחמות רבות, ונעשו להם ניסים רבים שנלחמו מועטים חמישה בני חשמונאי כנגד רבבות ונצחום.
ויש להעיר ולבאר כי אופי וצורת מלחמות החשמונאים ביונים נראה שהיתה באופן זה- שהיו יושבים ולומדים תורה וכשבאו היונים להלחם בהם ולכפותם שלא ללמוד תורה, הוכרחו בלית ברירה להפסיק למודם ולצאת ולהלחם ביונים, ולאחר שנצחום חזרו לתלמודם.

ומלחמות אלו ערכו זמן רב עד שבכ"ה כסלו שנת 3,622 לבריאת העולם נצחו באופן מוחלט את היונים ונחו מהמלחמות, והיות ובית המקדש זה מקום החיבור בין עמ"י לבורא עולם, לכן לאחר שנצחו נכנסו לבית המקדש לעבוד בו כדי להתקשר שוב בצורה מוחלטת לבורא עולם, וכשבאו להדליק המנורה מנורת הזהב ראו כי כל השמנים טומאו, ולא ידעו איך ידליקוה, ובדקו וחפשו, ולבסוף מצאו פך אחד של שמן שהיה סגור בחותמו של כהן גדול, וידעו שלא טמאוהו היונים (שכיון שהיה סגור בחותם ידעו שלא נגעו בשמן שבפנים לטמאותו), וכמות השמן שבפך היתה בכדי להספיק ליום אחד ונעשה נס והספיק השמן לשמונה ימים (שזה היה הזמן שבו יכלו להספיק לעשות שוב שמן חדש טהור).

ולשנה הבאה לאחר מכן ראו חכמים לנכון לקבוע לנו את שמונת ימי החנוכה שאנו עושים עד ימינו אנו זכר לנס שנעשה בפך השמן שדלק 8 ימים, שזה הראה גם על כל הניסים שנעשו להם עד שנצחו היונים שהכל היה ברצון הקב"ה.

ומה קבעו ותקנו לנו שנעשה שמונה ימים?

ידוע שבימים אלו אין להספיד ולהתענות, אך עיקר התקנה היתה להודות ולהלל לבורא עולם ולהדליק נרות חנוכה כל שמונת הימים, והסיבה בהדלקת הנרות בפשטות היא זכר לנס שנעשה להם שדלק שמן שהיה צריך להספיק ליום אחד שמונה ימים.

אך אם נתבונן היטב, נראה בהדלקת הנרות עוד עומק נוסף והוא:

הפסוק אומר "כי נר מצוה ותורה אור"(משלי ו' כג'), והיינו שהמצוות והתורה ביחד הם נר דולק המפיץ סביבותיו אור, והיונים רצו לבטל את עמ"י מתורה ומצוות ובאו להחשיך עיניהם של ישראל ולכן אנו מדליקים נרות בכדי להראות את נצחונינו שניתן לנו שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות באין מפריע, וביותר, אנו יכולים לשים לב כי ימי החנוכה יוצאים תמיד בימים בהם היום הוא הקצר ביותר והלילה הוא הארוך ביותר, ואז כאשר יורד החושך אנו מדליקים בחוץ בחושך נר אשר בכוחו להאיר את החושך, וכך גם אנו אף שאנו עדיין בגלות, אך אם נלמד תורה, אנו מגרשים את כל חשך הגלות ומאירים את דרכינו.

ולפי כל מה שהתבאר אנו רואים שעיקר המלחמה והנצחון ומה שאנו מדליקים נרות הוא על מה שזכינו שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי שום הפרעה, וזה אחד מהפירושים של השם חנוכה, שפירוש אחד יש שאז היתה חנוכת המזבח, אך יש עוד פירוש והוא שהמילה חנוכה מורכבת משתי מילים חנו כ"ה ופירוש הענין שחנו מן המלחמה בכ"ה בכסלו ואז יכלו שוב ללמוד תורה ולקיים מצוות בהשקט.

ועל פי כל מה שנכתב שראינו שמהות החנוכה היא האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות ולחזק הקשר בינינו ובין בורא עולם, לכן כאשר נגיע לימים אלו נשתדל באמת מלבד הנרות שאנו מדליקים לחזר אחר שיעור תורה או לימוד בחברותא ולקיים מצוות ועי"ז נזכה להתקרב לבורא יתברך ולקרב הגאולה שיהי רצון שתהיה במהרה בימינו אמן.

בברכת חנוכה שמח!

מהחנוכיה עד הסופגניה

ש. אדם שטס טיסה ארוכה ולא יספיק להדליק נרות – האם מחויב להדליק נרות חנוכה?
ת. לא – אינו מחויב.

ש. אני יוצא מביתי בצהרים ואחזור מאוחר בלילה, מה אעשה עם הדלקת נרות חנוכה?
ת. אם הינך חוזר לאחר שאין אנשים ברחוב יש למנות שליח שידליק בבית ויברך, כי שלוחו של אדם כמותו.

ש. במה עדיף להדליק נר חנוכה, בשמן זית למאור שאינו ראוי למאכל או בשמן סויה רגיל?
ת. בשמן זית למאור

ש. האם אחרי הדלקת נרות בחנוכה צריך לומר 'נשמת כל חי'?
ת. לא צריך לומר נשמת כל חי אחרי הדלקת נרות. אבל אפשר לומר, כיון שאמירת נשמת היא הודאה להקב"ה, והימים הללו הם ימים מיוחדים של ימי הודאה והלל להקב"ה, ולכן מי שרוצה יכול לומר.

ש. האם אפשר לעלות לקברי צדיקים ולטבול במקווה האר"י בחנוכה?
ת. מותר

ש. האם בנות רווקות יכולות להדליק נרות חנוכה אחרי הבנים?
ת. יכולות, אולם נהגו שאין בנות גדולות מדליקות, וכל כבודה בת מלך פנימה.

ש. האם חנוכייה ללא שמש נחשבת כשרה?
ת. כן

ש. האם כל הנרות בחנוכיה צריכים להיות במרחק שווה?
ת. העיקר שישימו לב שאכן הכל שייך לחנוכיה אחת, ושיוכלו להבחין כמה נרות יש.

ש. האם מניחים תפילין בחנוכה?
ת. חובה גמורה להניח תפילין בחנוכה, אין שום היתר בעולם לא להניח תפילין בחנוכה.

ש. חוזר בתשובה שאין לו מנהג קודם מביתו – מתי ידליק נרות חנוכה?
ת. אם הוא נוהג מנהג אשכנז שידליק בשקיעה או 10 דקות אחר השקיעה, ואם הוא נוהג מנהג ספרד – בצאת הכוכבים.

ש. מה הדין אם שכחתי לומר על הניסים בברכת המזון?
ת. אין צריך לחזור.

ש. מה הדין אם שכחתי לומר על הניסים בתפילה?
ת. אין צריך לחזור.

ש. מהו סדר ההדלקה בערב שבת? אילו נרות מדליקים קודם?
ת. קודם מדליקים הגברים נרות חנוכה ואח"כ מדליקות הנשים נרות שבת.

ש. מותר להדליק נרות חנוכה בשמן משומש?
ת. לא ראוי כך לכבד את המצוה.

ש. מתי מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת? האם מדליקים בברכה?
ת. כשמתקבצים בבית הכנסת. בשביל להדליק בברכה צריכים עשרה גברים. ואם אין ידליקו בלי ברכה.

ש. עד מתי מותר להדליק נרות חנוכה?
ת. כל זמן שעוברים אנשים ברחוב.

ש. עיוור – האם חייב בהדלקת נר חנוכה?
ת. כן

התפילין- תקשורת ישירה לאלוקים

 

יעקב לוסטיג

 

יצא לך פעם לחשוב איך אתה יכול לקיים בבת אחת שמונה מצוות? וכעבור רגע שמונה מצוות נוספות? וכך עוד ועוד במשך רבע שעה, ואולי גם במשך שעה, כל יום?

הנחת תפילין היא התשובה.

בהנחת תפילין אנו מקיימים שמונה 'מצוות עשה' בכל רגע שהתפילין מונחות עלינו, ארבע מצוות בתפילין של יד, וארבע נוספות בתפילין של ראש. זאת, בשל העובדה שמצוות הנחת תפילין כתובה בתורה לא פחות מארבע פעמים, ובכל פעם יש בה ציווי כפול, על תפילין של יד ועל תפילין של ראש.

התפילין מורכבות מבתים – ה'קופסאות' המרובעות של התפילין, הרצועות שמשתלשלות מהבתים ומשמשות לקשירת התפילין על הראש ועל היד, וה'פרשיות', אלו הן ארבעת הפרשיות הכתובות על גבי קלף, המקופלות ונמצאות בתוך ה'בתים'.

את התפילין צריך לקנות מסופר ירא שמים, או בחנות עם תעודת כשרות מוסמכת. זאת, משום שהלכות כתיבת והכנת התפילין הן מורכבות מאוד, ולפעמים אנו יכולים לראות תפילין רגילות ושגרתיות, שלמעשה הן פסולות משום שהכותב אותן לא ידע כללים בסיסיים בהלכה. בחלק מהמקרים גם אין דרך לדעת אם התפילין פסולות או לא, ורק מי שכתב אותן יכול לדעת, לכן חשוב מאוד לקנות אותן כאמור מגורם מוסמך הידוע כירא שמים.

מתחילים בהנחת תפילין של יד, מברכים "ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין", ומהדקים את הרצועות על הזרוע, כשה'בית' של התפילין צריך להיות מונח על הבשר השריר שבזרוע. את הרצועה כורכים על פי המנהג שבע פעמים על היד, ולאחר מכן מגלגלים אותה על כף היד מבלי לקשור אותה.

תפילין של יד מניחים על יד שמאל, ומי שהוא שמאלי יניח אותם על יד ימינו, ויש לזכור זאת כשרוכשים את התפילין להודיע למוכר שהמניח שמאלי, כדי שימכור לו תפילין המתאימות ליד ימין.

את התפילין של ראש מניחים כך שה'בית' יהיה מונח על השיער סמוך למצח, אך כנגד מרכז הראש – בין העיניים, ולא על המצח עצמו. המניח את התפילין על המצח לא יצא ידי חובתו, ויש להעיר לו שהוא צריך לסדר אותן כך שה'בית' יהיה מונח במקום בו גודל השיער. (מי שנשרו שערותיו מניח במקום שבו גדל שיער לפני שהחלה הנשירה).

הקשר של התפילין, צריך שיהיה מונח על העורף, בבסיס הגולגולת במקום הבולט מעט. שתי הרצועות משתלשלות כלפי מטה.

על הנחת תפילין של ראש, יש שמברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין", ויש שאינם מברכים ברכה נוספת. בדרך כלל בני עדות המזרח נוהגים כמו השיטה השניה ואינם מברכים, ואילו יוצאי קהילות אירופה נוהגים לברך גם על תפילין של ראש. (מי שאביו אשכנזי ואמו ספרדייה, או להיפך, נוהג על פי המוצא של אביו)

כשמניחים תפילין צריך לזכור שאנו מניחים אותן לזכר יציאת מצרים המוזכרת בפרשיות הכתובות בתוך התפילין. על היד אנו מניחים לזיכרון 'זרוע הנטויה' בה הוציא אותנו ה' ממצרים, ובמקביל ממוקמות התפילין שעל היד כנגד מקום הלב, ובזה אנו מכוונים שאנו משעבדים את תאוות ומחשבות הלב לעבודת הבורא יתברך שמו. התפילין שעל הראש – כנגד המח, משום שהמח הוא מקום משכן הנשמה, וממנו יוצאות הפקודות לכל הגוף, וכך אנו ממליכים עלינו את בורא העולם ומשעבדים אליו את הנשמה שלנו יחד עם כל החושים והכוחות שלנו.

יש שנוהגים להניח שני זוגות תפילין, אחד כשיטת רש"י והאחר כשיטת 'רבינו תם' (שנחלקו לגבי סדר מיקום הפרשיות בתוך הבתים), ומנהג יפה הוא, אך העיקר הוא הנחת תפילין של רש"י, והמהדר יניח גם תפילין כשיטת רבינו תם בלי לברך עליהם.

מומלץ לכל יהודי ללמוד ביסודיות את הלכות התפילין, משום שזו אחת ממצוות היסוד של הגבר היהודי, וראוי שנדע לקיים את המצווה כהלכתה.

עוד מהלכות תפילין: בזמן שהתפילין מונחות עליו, צריך להיזהר שלא לנהוג בקלות ראש, לזכור שהתפילין מונחות בזרוע ועל ראשו ולנהוג בהן בכבוד רב. אסור לישון כשאנו מניחים תפילין. מצוות הנחת תפילין נוהגת כל היום, מחצי שעה לפני זריחת החמה ואפילו קודם לכן, ועד צאת הכוכבים בלילה. עם זאת, מצווה מן המובחר להניח את התפילין בזמן תפילת שחרית, ולפחות בזמן אמירת 'קריאת שמע' ותפילת העמידה.

מי שלא הניח תפילין בשעות הבוקר, ומניח בהמשך היום, כדאי שיקרא בזמן הנחתן קריאת שמע.

חובה על כל יהודי להניח תפילין כל יום, וכדאי מאוד לזכות את החברים והקרובים במצווה זו כל עוד אפשר להשפיע עליהם בדרך נעימה, בדברי נועם ובצורה מכובדת.

בתי התפילין צריכים שיהיו מרובעים, ואחת לכמה שנים מומלץ לקחת את התפילין לבדיקה אצל סופר ירא שמים. הרצועות צריכות להיות צבועות מבחוץ בצבע שחור, ומצדן הפנימי אין צורך לצבוע אותן, אך אפשר לצבוע בכל צבע שירצה חוץ מאדום.

בשבת אסור להניח תפילין, כי שבת היא 'אות' (סימן) לקשר בין הקדוש ברוך הוא ובין בני ישראל שנאמר "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם", וגם התפילין הם 'אות', שנאמר "וקשרתם לאות על ידיך", והנחת התפילין בשבת מהווה מעין זלזול ב'אות' של שבת, כאילו היא אינה מספיקה וצריך לחזק אותה ב'אות' של התפילין.

בשעות הלילה אסרו חכמים להניח תפילין, כי בלילה בני אדם עייפים ועלולים להירדם עם התפילין בראשם ובזרועם. גם מי שאינו עייף אסור לו להניח את התפילין בלילה, כי הגזירה שגזרו חכמים בנושא זה אינה משתנה מאדם לאדם. כמו"כ חשוב לדעת שבזמן הנחת תפילין, יש לשמור על גוף נקי, וכן יש להימנע מביצוע מלאכות שאינן מכובדות כמו פינוי הזבל או סחיבת משאות כבדים. וכן יש להימנע משחוק וקלות ראש בזמן שהתפילין מונחות עליו.

ובזכות מצוות תפילין זוכה האדם להתקדש וזוכה לשכר רב, כמו שמובא בספרים הקדושים: וכל המניח תפילין מאריך ימים בעולם הזה, ומובטח לו שהוא בן עולם הבא, ואין אש של גיהנום שולטת בו, וכל עוונותיו נמחלים.

 

'ארוחת הבוקר' של אביב אלוש

הרשת רעשה וגעשה כשהשחקן והמוזיקאי אביב אלוש פרסם באינסטגרם שלו את תמונתו כשהוא מעוטר בתפילין, ומוסיף את הכיתוב: "ארוחת הבוקר שלי".

כי אכן, למי שמבין את משמעות התפילין, ואת חשיבות ההנחה שלהן יום יום, הן חשובות לא פחות מארוחת הבוקר, ואפילו יותר.

אביב אלוש כבר הצטרף למועדון, ומה איתך?

 

 

 

קנו תפילין עכשיו:

מידע אינפורמטיבי בלבד. מערכת האתר אינה אחראית לרמת הכשרות והמחיר של התפילין, ומביאה את המידע כשירות לקורא.

 

 

 

אמרת שמע ישראל היום?

שאלה: עד איזו שעה מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית?

תשובה: זמן קריאת שמע של שחרית, אמר רבי יהושע במשנה במסכת ברכות (דף ט:), שהוא עד סוף שלוש שעות מהיום. כלומר, מזמן תחילת היום, יש למנות שלוש שעות, ומסוף אותן שלוש שעות, עובר זמן קריאת שמע. הואיל ונאמר בתורה לגבי מצות קריאת שמע, "ובשכבך ובקומך", שהיא שעה שבני אדם שוכבים לישון בערב, ושעה שבני אדם קמים ממטותיהם בבוקר. וזמן זה נמשך בבוקר עד סוף שלוש שעות מהיום.

איך מחשבים שלוש שעות
ושלוש שעות שאמרנו, הם שעות זמניות, כלומר, שיש לחלק את היום מזמן עלות השחר ועד לצאת הכוכבים (ויש אומרים שיש לחשב מזמן זריחת החמה ועד שקיעתה), לשתים עשרה חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. כך שבימות הקיץ הארוכים, כל שעה מתארכת, ובימות החורף הקצרים, כל שעה מתקצרת. ובלאו הכי זמנים אלו מופיעים בלוחות השנה הנמכרים על ידי שומרי התורה בכל מקום שהם.

מאמתי מונים שלוש שעות
ונחלקו הפוסקים מאמתי יש למנות את אותן השלוש שעות. כי יש אומרים שיש למנותם משעה מוקדמת לפנות בוקר, מזמן עלות השחר, שהוא זמן קרוב לשעה קודם זריחת החמה, ומאז יש למנות שלוש שעות שאחריהם עובר זמן קריאת שמע. ושיטה זו ידועה בשם "שיטת המגן אברהם", המחזיק בשיטה זו יחד עם עוד רבים מהפוסקים.

ויש אומרים ששלוש שעות אלו יש למנותן מזמן זריחת החמה. וזו שיטת הרמב"ם בתשובה, ושיטה זו מפורסמת כשיטת הגר"א, המחזיק אף הוא בשיטה זו.

ולהלכה, לכתחילה נכון להחמיר בזה כדעת המגן אברהם, למנות שעות אלו מזמן עלות השחר, ומכל מקום בשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שיש להקל ולמנות שעות אלו מזמן זריחת החמה, וכשיטת הגר"א.

ובימים אלה בארץ ישראל, סוף זמן קריאת שמע הוא בשעה שמונה ואחת עשרה דקות לשיטת המגן אברהם. ולשיטת הגר"א, סוף זמן קריאת שמע הוא בשעה תשע ושש דקות. וכל ירא שמים, יקפיד מאד לקרוא קריאת שמע קודם סוף זמנה, הואיל והיא מצוה מן התורה, ואף על פי שמתאחר להתפלל אחר כך, יזהר לקרוא קריאת שמע בתחילת התפלה, לצאת ידי חובתה כתיקונה, ואחר כך יקראנה שוב בסדר התפלה, אף על פי שכבר יעבור זמנה.