אני רוצה שתתן לי סגולה שאשתי תמות..

אוהד אטינגר

זה יכול להתרחש אצל כל אחד, בני זוג חילוני לגמרי, ופתאום אחד מהם מגיע למצב שהוא מתחזק יותר, נדלקים באורות גדולים יותר רוצים לחזור בתשובה, ואז מתחיל בלאגן בין בני הזוג. לא פעם ולא פעמיים מגיעים למצבים של גירושין, כי השקפות העולם והאמונה בכלל הגיעה למצב הזה. מה הדרך הנכונה לנהוג במצב הזה?

הרב שלום ארוש בראיון מיוחד לקובי אפללו מסביר:
הבן זוג שלך צריך לראות שנהיה לו טוב מזה. אם זה יעשה לו רע, הוא ישנא את היהדות, הוא ישנא את התורה הוא ישנא את הכל. וזה הכל תלוי בך.
כשאתה בא לבת זוג שלך ואתה אומר לה, "אני אוהב אותך כמו שאת, את אשתי לעד ולנצח נצחים אני לא אוותר עליך אני אוהב אותך, אל תעשי שום מצווה, אם זה לא יועיל לך אל תעשי. אני יעשה דברים שלא יפריעו לך". אם היא תראה שהמידות שלך משתנות, היחס שלך משתנה, הדרך שלך, הדיבור שלך אליה משתנה, זה לא רק שאתה תשנה כמה מעשים, אפשר להגיע למקומות טובים.

מראיין: ומה קורה בשאלות יותר קשות כשזה באמת מתייחס לזוג עצמו.
הרב: בכל מצב הדרך שציינתי יעילה ועוזרת. היו זוגות שלא רצו אפילו ללכת לטבול, אין יותר גרוע מזה. בשבת אפשר למצוא דרך לראות איך היא לא שומרת שבת, נסתדר, אתה מבין, למרות שזה קצת קשה, אבל מסתדרים. כשרוצים, הוא אומר לה, אשתי, אני לא יפריע לך, אני אוהב אותך, אני נהנה עכשיו בדרך הזאת, טוב לי, אני לא יפריע לך, את רוצה, בואי נהנה קצת שבי איתי בשולחן, מה שטוב לך, מה שאת רוצה, באהבה אמיתית.
התשובה מתחילה בתיקון המידות. הטעות של העולם שמתחילים עם התשובה בשינוי של החיצוניות. הכל חשוב. בשום מצוה אני לא מזלזל. אבל אם אדם לא מתקן את המידות שלו ואת הדרך ארץ שלו, אז אין לו שום שייכות עם התשובה, הוא סתם מחלל שם שמים.
לכן כשאשה רואה שבעלה באמת משתנה כמו שכתבתי 'בגן השלום', יש דברים שאני לא יכול להגיד כי זה לגברים בלבד, והוא התנהג כמו שלימדתי את הגברים, איך אשה תרגיש? גן עדן. לא פעם באות נשים ואומרות, נכון בעלי הולך בדרך שלא רציתי אותה, אבל אין, אני לא יכולה להגיד כלום, הוא מכבד אותי, הוא מיטיב איתי, אני לא מכירה אותו, הבאתי לי בעל חדש ככה הן אומרות לי.
אז אפילו שלא טוב לה עם היהדות, אבל טוב לה עם הבן אדם! אז היא בסתירה, היא בקונפליקט. אני אומר לה, תראי, הוא טוב לך? הוא בעל טוב?
לא נלך רחוק – אני – התחתנתי בתור כבר חוזר בתשובה עם אשתי שהיא יראת שמים מקטנותה, הרבה דברים היא לא רצתה אותם, כי אני חוזר בתשובה. תמיד אמרתי לאשתי, תראי, אם הדבר שאת לא רוצה אותו זה על חשבונך את צודקת. אבל אם אני עושה דבר שזה לא על חשבונך, בכלל לא על חשבון הבית, לא על חשבונך, אני מעיר לך משהו? היא אומרת לא. אני לא מכבד אותך? היא אומרת לא, נכון אני אוהב אותך? נכון. אז אני יש לי תענוג מזה שאני עכשיו רוצה ללמוד ככה מתפלל ככה, מפריע לך? זה בזמנים הפרטיים שלי, זה מפריע לך? זה על חשבון הבית? תמיד הייתי משכנע אותה. והייתי אומר לה, זה גם ייטיב לך, תראי את זה. זה ייטיב לי, זה ייטיב לך.
התשובה לא מתחילה בזה שאני עכשיו רוצה לשנות, לא! תשובה, זה שתשנה את עצמך, ואז הבן זוג שלך ישתנה בעקבותיך.
תגיד לה: אני אוהב אותך תמיד. את אשתי תמיד. אני לא אעיר לך, לא אגיד לך כלום. וגם תתפלל עליה, או היא תתפלל עליו. אני אומר, ה' כבר חיכה כמה שנים עד שחזרת בתשובה, אתה לא תחכה לבת זוג שלך? אז איפה האמת שיש פה?
לכן אני אומר לך אפילו נשים שלא רצו ללכת לטהרת המשפחה, אמרתי לבעלים, תראה, נכון שיש פה מצב קשה מאד, אבל תדע לך, אם אתה תכבד אותה באמת, תאהב אותה באמת, תעבוד על פי הנקודות שכתבתי בגן השלום שזה לגברים בלבד, וגם תתפלל עליה, היא תראה שאתה כ"כ מטיב לה, אז אפילו בלי שתדבר אתה, רק טוב אני יעשה לך בחיים.
אדם שאתה עושה לו טוב, הוא לא יכול להחזיר לך רע. בא אלי יהודי חרדי עכשיו בנסיעה לאומן, אז הוא מספר לי שאשתו מתנגדת לו, אמרתי לו זה לא משם מתחיל, זה מתחיל מזה שאתה לא יודע לכבד אותה. הוא הסתכל עלי, ואמר כן, אתה עושה כמה דברים שאני לא יכול להגיד את זה עכשיו, שכתבתי בגן השלום, אתה לא לומד בגן השלום, זה לא מתחיל משמה, אתה בא לספר לי שהיא לא בסדר, זה בא בגלל שאתה לא בסדר.
אתה יודע, יש לי בדיחה שיש בזה מוסר השכל גדול: איזה אחד בא לרב, אמר לו, שמע, אני רוצה שתתן לי סגולה שאשתי תמות. הוא שואל אותו, שאשתך תמות? הוא אומר לו, כן! למה? אני סובל ממנה סבל רב. אומר לו הרב, תתגרש ממנה. הוא אומר, לא, זה לא ירגיע אותי, רק אם היא תמות אני אהיה רגוע. היא כזו רעה, עשתה לי את המוות.
הרב קלט אותו, הוא אמר לו: יש סגולה בדוקה ואני אפילו יתן לך את הזמן שהיא תמות, אם אדם נודר נדר ולא מקיים אותו, אשתו תמות. כך באמת כתוב. אסור לנדור נדרים אם הוא לא מקיים אותם. תנדור נדר שתבנה לנו מקוה פה בעיר ואל תקיים אותו, אבל תידור נדר על דעת אשתו שהוא לא יכול להפר, ואני אומר לך, מהיום תוך שלשה חדשים אשתך מתה. הוא אומר אתה בטוח, אומר הרב אני כותב לך את התאריך וחותם לך, אם היא לא מתה תבוא אלי. טוב. הוא אומר אני נודר נדר על דעתך שאני בונה מקוה.
הוא קם ללכת. אומר לו הרב, ממילא עוד שלשה חדשים היא מתה, לפחות שהיא תמות עם לב טוב עליך, תן לה ויזה פתוחה כספומט פתוח תפנק אותה, תדבר אליה יפה, ממילא היא תמות. אל תקלל אותה, תכבד אותה, תגיד לה מילים יפות, הסביר לו 'גן השלום'. אמר לו האיש אני מבטיח לך אני יעשה אותה מלכה. העיקר אני יודע שעוד שלשה חדשים היא מתה, הוא אומר לו, אין, עוד שלשה חדשים היא מתה.
אחרי חודש וחצי הרב רואה שהאיש הזה שוב אליו. שואל אותו, מה אתה רוצה, הרי אמרתי לך שלושה חודשים, עבר חודש וחצי אין לך סבלנות לחכות שהיא תמות?
הוא אומר, לא, באתי לבקש שהיא לא תמות! אני רוצה שהיא תחיה. שואל הרב למה? והוא אומר, היא כ"כ טובה אלי. איך אני יעשה שפיכות דמים ככה והיא תמות. אמר לו הרב, אז תבנה את המקוה והיא לא תמות.
אז מה קרה פה? כשהוא נהיה טוב, הוא נתן את הויזה פתוח דיבר אליה יפה… למה היא רעה? כי אתה רע.

מראיין: קובי אפללו. מתוך אתר הידברות.

"המאסטר של החיים – זה לימוד בישיבה קדושה!"

להורים ששואלים אותי כשהבן שלי מסיים בית ספר יסודי. למה כדאי שילך ללמוד בישיבה", אני עונה תשובה ברורה: ילד שמסיים כתה ח' בבית ספר יסודי. עומד בפתחם של שנות ההתבגרות. אלו שנים בהם מתעצבים אישיותו והתנהגותו למשך שנות חייו.

אנחנו כהורים צריכים לחפש עבורו את הטוב ביותר. הישיבה איננה רק מקום לימודים. הישיבה היא מקום חינוך. להבדיל מבית ספר בו התכלית היא הקנית ידע, הרי שבישיבה התכלית היא חינוך לחיי תורה עם דגש לערכים ומוסר. מקצועות חול הם אינם חלק מאישיותו של האדם. לעומת זאת שיעורי מוסר והשקפה מעצבים אישיות.

נכון וחשוב שיהיה לבן אדם מקצוע מפרנס, היות שכך, אנו ממליצים כי בשלב הראשון נתמקד בבניית אישיות ערכית ומוסרית. רק לאחר מכן נוכל להקנות ידע והשכלה.

אדם בעל ערכים הוא חכם יותר, מוסרי יותר וחושב יותר. לימוד התורה מעודד מחשבה עצמאית ומפתח את השכל להבדיל ממקצועות אחרים בהם המטרה היא רק צבירת ידע. לכן הוא יצליח ויהיה מבוקש בכל תחום שיעסוק. כמו מפתח מאסטר הפותח דלתות רבות. כך הישיבה היא המאסטר של החיים!

ולהורים המודאגים מתעודה ומקצוע ביד, אני אומר שכיום ישנם אפשרויות רבות ללימוד מקצוע ותעודת בגרות במסגרות חרדיות לאחר סיום תקופת הלימודים בישיבה.

אחוז המסיימים את בית הספר עם תעודת בגרות הוא הרבה יותר נמוך מאחוז המסיימים עם תעודה במכוני הלימוד השונים. זאת מכיון שבתיכון "מורחים" את לימודי הבגרויות על פני ארבע שנים בזמן שבפועל לא נדרשים לכך יותר מאשר מספר חודשים, אלא רוב הזמן מתבזבז על עניני משמעת וכו'. בעוד שבמכוני ההכשרה מדובר באנשים רציניים שיודעים מה הם רוצים מעצמם, וממוקדים בבחירת מקצוע. כך שמבחינה זו אנחנו לא מפסידים דבר. אנחנו מרוויחים שהילד שלנו נמצא בישיבה- בחברה ערכית, ועובר את גיל הטיפש עשרה במקום המוגן ביותר עבורו.

רוצה לדבר עם מישהו על ישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

פעם אני אוהב ופעם אני שונא

אבידור רענן

בימי האדם, ישנם ימים המוגדרים "ימי אהבה", בהם הכול זורח ומאיר וכל עשייה מניבה פרי. מרגע שאנו פוקחים את העיניים העולם מחייך אלינו. פתאום נראה את אותם שאינם נכללים בין אהובינו ואוהבינו באור רך יותר, מקרב ומפייס. חובות שהיו חייבים לנו כבר מספר שנים, בדיוק ביום זה יפַרעו, והכול ממש נראה וורוד. דומה כי כל דיבור על התמודדות לקוח מסיפור דמיוני הזוי.

יחד עם זאת, ישנם גם ימים אחרים הנקראים "ימי שנאה". בימים אלו הכול נראה שחור. אנו קמים בבוקר עם בחילות והולכים לישון עם כאבי ראש. במשך היום אנו פוגשים את האנשים הכי מרגיזים בחיינו, שהגדילו להכעיסנו דווקא ביום זה. בדיוק בזמן בו אנו כל כך מאוכזבים מעצמנו ומהסובבים אותנו, נזכר מנהל הבנק להתקשר ולהתריע שכדאי לנו למהר לכסות את האוברדרפט, ודווקא היום, שהוא יום קבלת המשכורת האמורה לפתור את הבעיה, הודיע לפתע הבוס היקר על איחורה ביומיים. הכול הולך ברגל שמאל. גם אותם דברים שהתחלנו לעשות וחשבנו שייטיבו עימנו, עולים על שירטון. בימים אלו אנו מתמודדים מול מציאות חיינו, ועם יכולתנו האישית לשרוד בעולם ולהישאר בריאים בנפשנו.

בנקודה זו מחלחל בארסיות הייאוש, והורס בנפשנו כל חלקה טובה. כאן הוא המקום לשנן לעצמנו ללא הרף ש"אין יאוש בעולם כלל". כיצד? על ידי שנזכור שימים אלו חולפים, וכפי שבאו כך ילכו. נקבל מכך כוח ונצליח לעבור אותם בשלום.

נוכל אף לנצל את אותם ימים קשים להבנה שהקב"ה נתן לנו גם ימים כאלה, בהם הכל הולך הפוך, על מנת שנכיר בכך שאנו רק בשר ודם ואיננו כל יכולים. כך יקל עלינו להתחזק באמונה שהקב"ה הוא זה שמנהל את חיינו (ולא אנחנו, כפי שנדמה לנו). מהבנה זו מתיירא היצר הרע מאד, משום שהוא יודע שכאשר אנו מבינים שגם לימים אלו יש משמעות, ואנו מנצלים אותם להתחזק בביטחון ואמונה, הוא קרוב להפסיד איתנו במאבק.

"שום דבר לא הולך לי"!!!

משה ויטמן

"בתקופה האחרונה קורים לי דברים נוראים" כותבת לנו קוראת מהצפון "תאונת דרכים, כאבי בטן בלתי פתורים, דרכתי על מזרק בים ועוד, מה עושים"?

החוויה הזו שתופסת אותנו פעמים רבות בחיים כשפתאום 'שום דבר לא הולך', 'הכול דפוק', 'אף אחד לא רוצה אותי', משותפת לרבים מאיתנו וכשהיא מגיעה אנחנו מצליחים לשכוח די בקלות את כל התקופות האחרות בחיינו, נשאבים אל תוך המציאות הכואבת ומרגישים מדוכדכים עם טעם מר של כישלון בפה.

האם זה באמת כך? האם אכן 'שום דבר לא הולך'? מדוע זה קורה לנו? מי עושה לנו את זה? אלו הן השאלות שמטרידות אותנו בימים מהסוג הזה, לכן התגייסנו להציע בפניכם את 5 התובנות היהודיות שיעזרו לנו להתעודד, לעבור את הגל ולהמשיך – עם חיוך – את חיינו.

1. למה אלוקים עושה לנו את זה.
אנחנו מאמינים שאלוקים ברא את העולם, נכון? אנחנו גם מאמינים שהוא עדיין חי וקיים ושהוא יהיה קיים תמיד, נכון? ובנוסף, אנחנו מאמינים שאין גבול לכוחותיו ויכולותיו, נכון? אם כך, המסקנה היא: אלוקים הוא המנהל את העולם והוא הוא שעשה לנו את זה. בתלמוד נאמר "אין אדם נוקף (שובר) את אצבעו מלמטה (בעולם הזה) עד שמכריזים עליו מלמעלה" כלומר: כל הדברים המעצבנים שמתרחשים בחיינו מגדול ועד מזערי, הכול נעשה על פי רצונו של אלוקים.

המחשבה הזו אמורה מאוד לעודד אותנו. מדוע? משום שאם אנחנו חיים, מתפקדים פחות או יותר, נושמים, אוכלים, שותים ומלאים בעוד אינספור טובות והנאות בחיים, שרק צריך קצת לשים לב כדי לספור אותן ולא לקבל אותן כמובן מאליו, ואת כל הדברים הטובים האלו אלוקים מביא לנו, המסקנה היא שהוא מאוד אוהב אותנו ומאוד רוצה בטובתנו. כעת נחשוב: אם מישהו שמאוד רוצה בטובתנו ואין גבול ליכולותיו לממש זאת, עושה לנו בכל זאת משהו 'מעצבן', האם זה לא אומר שגם המעצבן והמרגיז הוא לטובתנו?

אז נכון, קשה לנו לראות זאת, ודאי באופן מיידי, אבל קשה לנו לראות עוד המון דברים בחיים, כך שזה לא באמת אמור להשפיע על ההיגיון… ובקיצור, בואו נתחבר לעיקרון: "כל מה שעושה השם, לטובה הוא עושה".

מהי בדיוק הטובה? יכולות להיות הרבה סיבות מדוע זה טוב לנו. מכירים את הסיפור על הבחור שאיחר ברגע האחרון לטיסה ורק כמה שעות אחרי התסכול הענק שלו הוא זיהה אותה כטיסה שהתרסקה על התאומים? זוהי רק אפשרות אחת…

2. אלוקים רוצה להעלות אותנו
אחת הסיבות המרכזיות שבגללה מגיעים ייסורים לאדם בעולם הזה היא הרצון של אלוקים להעלות אותו רוחנית. חשוב שנבין – אין לנו אפשרות בעולם הזה, בעודנו חיים כאן חיים די חומריים, להבין מהו בדיוק המצב הרוחני שלנו ומהי משמעותו. אבל שיהיה ברור – המעשים הפחות טובים שאנחנו עושים אינם "עצבנת את אלוקים אז תקבל עונש", אדרבה, אלוקים כלל לא צריך את מעשינו עבורו. המעשים הלא טובים שלנו פוגעים רק בנו. לאדם יש נשמהשאמורה לחיות לאחר מות גופו. המעשים הטובים מועילים לנשמה והמעשים הפחות טובים מכתימים ומלכלכים אותה. לפעמים, אלוקים מתוך רצון להיטיב לנו לטווח הארוך והחשוב יותר, נדרש לעשות לנו "כביסה" לכן אנחנו חווים דברים קשים ומעצבנים שבכוחם לנקות את האדם ולטהר אותו מעוונותיו.

3. אלוקים רוצה שנתפלל אליו
ישנה עוד סיבה חשובה לא פחות ומעודדת הרבה יותר – התפילה שלנו. האם אפשר להשוות את כמות הפעמים שאנו 'נזכרים' באלוקים כשטוב לנו, לכמות הפעמים שאנו נזכרים בו כשאנו מרגישים לא טוב? ברור שלא… בדיוק בגלל זה, כשאלוקים אוהב מישהו במיוחד והוא רוצה שהלה יתקרב אליו, ישמור איתו על קשר יותר רציף ולא, חלילה, ישכח אותו וירד בדרגתו הרוחנית, הוא נדרש לעיתים להחסיר ממנו חלק מהדברים הטובים שהוא היה רגיל אליהם. כך, האדם נזכר באלוקים, מתפלל אליו ומתקרב אליו. המסקנה – קורים לך דברים קשים, מעצבנים ומאכזבים? קח/י סידור ביד ותתפלל/י!

4. אלוקים מנסה אותנו אם אנחנו בוטחים בו
אחד העקרונות החשובים ביהדות הוא "לא המדרש עיקר אלא המעשה". כשהכוונה היא שלא מספיק לדבר על דברים – מצוות או עבירות, להבין אותן ולחשוב עליהן, אלא העיקר הוא – ליישם אותן בשטח. רק היישום בפועל של המצוות או ההימנעות מעבירות יכול באמת לרומם ולגדל את האדם ולהגשים אצלו את מטרתן של כל המצוות. לכן, אלוקים נדרש לעיתים רבות "לנסות" את האדם. לבדוק – האם גם כשיידרש ממנו לממש בפועל את האמונות שלו, הוא יחזיק מעמד? או אולי לא כי הכול אצלו רק דיבורים? הדברים 'המעצבנים' שקורים לנו בחיים – כמו גם ייסורים אמיתיים המגיעים, השם ישמרנו, לעיתים על בני אדם – מטרתן היא לנסות אותנו. האם אנחנו בוטחים באלוקים שהכול לטובה? האם אנחנו נדע לסמוך עליו שזה בסוף יסתדר? האם אנחנו נמשיך לאהוב אותו? אם עמדנו בניסיונות הרווחנו הרבה יותר מהצער שנגרם לנו! הרווחנו לנצח נצחים!

5. ביחס לדברים הטובים האחרים, זה לא כל כך נורא…
לסיום, נגיע לתובנה חשובה לא פחות: לא הכול כל כך גרוע. האם באמת 'שום דבר לא הולך לך'? איך אתה חי? איך אתה נושם? איך אתה אוכל? את הדברים הטובים אנחנו מקבלים פעמים רבות כמובנים מאליהם, בכל זאת – אליהם אנו רגילים… אך בואו נעשה רגע חושבים – האם באמת הכול כל כך גרוע? אולי אנחנו לא רואים את כל התמונה? לעיתים קרובות, החלק המלא של הכוס גדול הרבה יותר מחלקה הריק ואנחנו יכולים בהחלט להירגע…

חיים שמחים לכולנו!

 

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19