אני מדבר עם אנשים שלא מכירים אותי בטלפון, והם מעצמם שואלים אותי, "תגיד, אתה חרדי?

אני מדבר עם אנשים שלא מכירים אותי בטלפון, והם מעצמם שואלים אותי, "תגיד, אתה חרדי?

ישראל וייס

 

העיתונאי החרדי ר' מאיר ברגר, מבלה רבות בין מסדרונות הכנסת. ככתב

פוליטי כבר שנים רבות, יש לו היכרות קרובה עם רבים מהמחוקקים בפרלמנט

הישראלי, ובאמתחתו סיפורים משעשעים ומרתקים אודות ההיתקלויות שלו

בח"כים ובשרי הממשלה, בזירות השונות. אבל לפני שהוא מגדיר את עצמו

ככתב פוליטי, ולפני שהוא מגדיר את עצמו כעיתונאי, ברגר מגדיר את עצמו

בראש ובראשונה כבוגר ישיבה.

"הישיבה משפיעה עליך לכל החיים", הוא אומר. "אתה יכול להיות עיתונאי או

נגר, אתה יכול להיות עורך דין או נהג משאית, זה לא משנה לאיזה כיוון תפנה

ובאיזו מלאכה תעסוק, אם באת לשם אחרי כמה שנות לימוד בישיבה, אתה

תעשה את זה בצורה שונה, עם גישה אחרת, יותר מעודנת, יותר איכותית,

יותר דתית…

  • מה בעצם נתנה לך הישיבה בחיים?

"לימודי ליבה יש בהם ערך חשוב", אומר הרב ברגר, "אף אחד לא מזלזל בלימודי

מתמטיקה או הנדסה, גם לא בלימודי כימיה ובלימודי היסטוריה. כל הלימודים

חשובים מאוד, ובזכות המקצועות הללו אנחנו נהנים מרפואה מודרנית, מתעשייה

מפותחת, מהייטק ברמה גבוהה ועוד ועוד.

"אבל התרומה של הלימודים בישיבה היא גדולה לאין ערוך, ובמיוחד בשנות העשרה,

ובתחילת שנות העשרים. גדולי ישראל מאז ומעולם ראו לנכון לייעד את השנים הללו

להיבט החינוכי, הלימודי, הרוחני. "בשנים הללו נפש האדם מתגבשת, הנער מגבש

ומלטש את זהותו. לכן גדולי ישראל מאז ומעולם חשבו שבשנים הללו נכון שצעיר יהיה

בישיבה שמוקדשת כל כולה לימוד רוח, לימודי יהדות, שם מתעצבת נפשו הרוחנית.

" אני באופן אישי, כעיתונאי, אני חשוף לרוחות המנשבות בחוץ, אני מקשיב לנאמר

במסדרונות הפוליטיים והחוץ פוליטיים, אבל אחרי הכל אני בן ישיבה, והגיבוש של

האישיות שלי שנעשה בשנות הישיבה, מאפשר לי להתמודד בצורה אחרת עם כל

מה שאני רואה ושומע".

 

  • אתה חושב שזה שלמדת בישיבה הפך אותך לעיתונאי אחר? אולי אפילו עיתונאי טוב יותר?

"אני לא מתייחס לחלק המקצועי שכמו כל מקצוע צריך ללמוד אותו

ולצבור ניסיון, אבל חלק מהעיתונאות, במיוחד בפוליטיקה, נוגע להרבה

מאוד יריבויות בין גושים פוליטיים ובין ח"כים ממפלגות יריבות או מאותה

המפלגה. "הדיווחים הפוליטיים נגועים לא פעם, ואולי אפילו ברוב המקרים

בלא מעט רוע, זלזול, לגלוג, תככים ומזימות, לשון הרע ורכילות. דברים

שלא קשורים בכלל לעבודתו של הח"כ או לרמת המסירות שלו לציבור. ובכל

זאת הדברים הללו מדווחים, לשם המציצנות והרכלנות. כבוגר ישיבה, אני

כמובן מסנן יותר את התוכן שמגיע אלי ובעיקר את זה שיוצא ממני. לא כל

דבר אכתוב, גם אם הוא יביא לי יותר רייטינג. כלומר, אני בהחלט חושב

שעובדת היותי בוגר ישיבה, תורמת לכך שאני מתנהג בצורה אחרת גם

עיתונאי, וזה נכון לכל מקצוע או מעמד אחר בחיים".

 

  • את הילדים שלך אתה שולח לישיבה?

"בוודאי. מה השאלה בכלל!!!

 

  • למה בעצם?

"יש כאלו שיגידו לך שהם שולחים את הילד לישיבה כדי שיהיה תלמיד

חכם מופלג ואולי יזכה להיות רב גדול או ראש ישיבה. הלוואי! זו משאת

נפשו של כל הורה, שהילד שלו יצליח בתורה ויגדל ביראת שמים. מי

ייתן ותתגשם המשאלה הזאת!!! "אבל אני רוצה לומר משהו מעבר לזה.

גם אם הבן שלי לא יהיה רב גדול, גם אם הוא לא יהיה תלמיד חכם מופלג,

אני עדיין רוצה שהוא יהיה בוגר ישיבה. כי בישיבה נפשו תתעצב, כמו

שאמרתי על עצמי, זה נכון גם לילדיי. "הנה, קח דוגמה אני מדבר עם

אנשים שלא מכירים אותי בטלפון, והם מעצמם שואלים אותי, "תגיד,

אתה חרדי?", אני שואל אותם איך אתם יודעים? מה התשובה שלהם?

שומעים עליך! מי שלמד בישיבה נשמע אחרת, הדיבור שלו מעודן יותר,

השפה שלו נקייה יותר. אני לא אומר את זה כדי להתנשא על אחרים חלילה,

ממש לא. אני אומר את זה כי אחרים הם אלו שאומרים לי את זה. זאת

מציאות קיימת. תנסו בעצמכם לנהל שיחה עם בוגר ישיבה ותשמעו שהוא

נשמע אחרת. "על אחת כמה וכמה שאני כבוגר ישיבה, יכול לזהות אדם ולדעת

אם הוא למד בישיבה או לא, ואפילו אם הוא אדם דתי ואולי גם חרדי עם כיפה

וזקן וציצית והכל, אם הוא לא למד בישיבה, אפשר לראות את זה עליו, לשמוע

את זה בסגנון הדיבור שלו, כי ישיבה זה לא רק מוסד לימודי, זה בראש ובראשונה

מקום שבו מעניקים לך נשמה של בן ישיבה, אישיות של בן ישיבה".

 

  • חלפו כשני עשורים מאז סיימת חוק לימודך בישיבה, יש איזה זיכרון
    שאתה מתרפק עליו גם היום, שנים רבות אחרי, שאתה ממש מרגיש
    געגוע לאותם רגעים בישיבה?

"קודם כל אני גאה לומר שאחרי שסיימתי את הלימודים בישיבה המשכתי ללמוד

בכולל אברכים במשך שש שנים, לצד עבודה חלקית. כשהמשפחה התרחבה

נאלצתי לצאת לעבודה אבל אני קשור לתורה הקדושה עד היום, זכיתי לסיים את

הש"ס פעם אחת ואני עכשיו עמל על הסיום השני בעזרת ה', בסדר קבוע ויומיומי

של לימודי 'הדף היומי'. הרגעים שלי עם הגמרא, הם רגעים מאושרים ושמחים מאוד

ואני לא מוותר עלים בשום מקרה "ולגוף השאלה אני לא אנקוב באירוע ספציפי שאותו

אני זוכר במיוחד, אני רק אומר שמה שנחרט בזכרוני זה ההווי.

"למדתי בישיבת בעלזא, ההווי החסידי היה מאוד מאוד חזק שם. רוחניות יש

בכל ישיבה, אבל במקרה שלי אני למדתי בישיבה עם הווי חסידי במינונים מאוד

מאוד גבוהים, יש לזה הרבה מאוד משמעויות. אני זוכר את ההשתתפות הקבועה

בטישים החסידיים, את הישיבה בצוותא עם החברים לשעות של שירת נשמה

ועוד ועוד. היום אני נשוי ועובד, יש לי פחות יכולת להשתתף בכל האירועים של

החסידות. אין ספק שבשנות הנעורים זה היה הווי בעצימות מאוד גבוהה, וזה

מה שזכור לי מאותם שנים כמשהו שבהחלט אפשר להתגעגע אליו בערגה של ממש".

אותי

 

כשדמעה קטנה ומתוקה גולשת מעיני, אני אומר לכם בהתרגשות רבה: רון הוא בחור מושלם

כשדמעה קטנה ומתוקה גולשת מעיני, אני אומר לכם בהתרגשות רבה: רון הוא בחור מושלם

 

 

מה ההבדל בין פגישה עם חבר ב'לייב' לפגישה בזום…? הרי אתה מדבר איתו ורואה אותו בדיוק אותו דבר…?!

מה ההבדל בין לאכול במסעדה לבין 'לקחת הביתה'….? סוף כל סוף אתה אוכל ושבע…?!

מה ההבדל בין משחק כדורגל על המגרש למשחק במחשב…? בשניהם אתה משחק ונהנה…?!

כולנו בוודאי מבינים היטב את ההבדל בין פגישה עם חבר בלייב לבין פגישה בזום,

וגם חשים היטב את ההנאה באכילה במסעדה על פני האכילה בבית, למרות שהאוכל

הוא אותו אוכל ותוצאת השובע, תהיה אותה תוצאה…

ולמה אני חותר? במשך שנים רבות אנו מלמד ומוסר שיעורים בישיבת 'אהבת אהרן'

לבעלי תשובה בבני ברק. ישנם הורים וצעירים רבים ששואלים אותי למה בעצם כדאי

לנו ללמוד בישיבה ומה ההבדל בין לימוד בישיבה קדושה לבין לימוד בבית כנסת ליד

הבית. ולהם אני מסביר שאכן, גם כשלומדים תורה ליד הבית, בבית מדרש או במדרשיה,

המצווה היא ענקית, וההנאה היא גדולה, ואם נעסוק בקיום מצוות לימוד תורה גרידא, אולי

באמת אין הרבה הבדל, אבל ישנם הרבה דברים נלווים שמרוויחים כשלומדים תורה בישיבה…

 

אז מה זה ישיבה?

 

הישיבה איננה רק אוניברסיטה ללימוד תורה, הישיבה היא בית היוצר של

היצור הנבחר ביותר עלי אדמות. מעבר לתורה שנלמדת שם ברמה הגבוהה ביותר,

לומדים שם כיצד להתפלל וכיצד ללמוד הלכה, איך שומעים שיחת מוסר ואיך מבינים

שיעור תורה. ולא פחות חשוב מכך, גם העניינים הגשמיים נלמדים שם, כי יהודי מנהל

את כל אורח חייו עפ"י התורה, ובישיבה תלמד כיצד לעשות זאת. איך אוכלים ואיך ישנים,

כיצד משחקים, כשצריך מעט לנוח מעמל היום, וכיצד משוחחים עם חבר בדברי חולין…

כאמור, זכיתי למסור שיעורים בישיבת 'אהבת אהרן' לבעלי תשובה, בזכרוני אין ספור

דוגמאות של בחורים שהשתנו מהקצה אל הקצה, אחרי שבאו לישיבה.

אבל שימו לב למשפט הזה: לא אגזים אם אומר שאפילו הפנים שלהם השתנו, ככל

שהם היו יותר זמן בישיבה, היה אפשר לראות על פניהם עדינות וטהרה מיוחדת,

כי התורה מעדנת, אבל כשעושים את זה בישיבה, זה קורה הרבה יותר מהר והרבה יותר איכותי…

מה קרה לרון?

 

קחו את 'רון', נער צעיר שחזר בתשובה באמצע התיכון, את כל זמנו הפנוי השקיע

בלימוד תורה במדרשיה ליד הבית. מיד אחרי הלימודים בבית הספר, קפץ הביתה

לאכול משהו ורץ ללמוד תורה, והיה האחרון שיצא מבית המדרש בלילה. גם את

שעותיו הפנויות בתוך בית הספר היה מנצל ללימוד תורה, פעם עם עצמו ומידי פעם

אף היה מארגן שיעורי תורה לחברה מהשכבה…

הוא למד כל כך הרבה תורה במשך היום, שהיה קשה לשכנע אותו לבוא ללמוד בישיבה.

הוא גם חשש שאם יעבור ללמוד בישיבה, לא יהיה מי שיחזק את החברים מהבית ספר

ומהשכונה, אבל כבחור ממושמע, שלמד בתורה שצריך לשמוע בקול הרבנים, הוא החליט

להקשיב להם ולנסות, ומכאן ניתן לו לדבר…

 

"אני לא צריך לספר לכם על הקשיים שעברתי כשהתחלתי להתחזק, עם ההורים, עם המשפחה

המורחבת ועם החברים, ככל שהתחזקתי הקשיים גברו… היום אני יכול לומר לכם שהשלב

שהקשיים החלו להיחלש, היה כאשר נכנסתי לישיבה. זה אמנם לא קרה בבת אחת, בתחילה

מאוד חששתי ואולי יותר מכך לא באמת הבנתי למה זה כל כך חשוב, הרי אני לומד תורה גם

בשכונה ואפילו מחזק את החברה, אבל רק אחרי שדרכתי על מפתן הישיבה חשתי את השינוי שמתחולל בי…

"בראש ובראשונה, נרגעתי! פתאום כל סדר יומי מתנהל במשותף עם קבוצה גדולה של

בחורים שעוברים בדיוק את מה שאני עובר, אני כבר לא מתמודד לבד… הלבטים שלי אינן

רק שלי, וכולנו כקבוצה מודרכים ע"י ראש הישיבה, שמכיר ומנוסה באתגרים מהסוג הזה…

 

 

"הרבה שואלים אותו: 'מה למדת בישיבה שלא למדת במדרשיה…?' קודם כל, אין

מה לומר, בלי המדרשיה והרבנים שם לא הייתי כלום, ולא היה לי מה לעשות בישיבה.

אני חייב את כל חיי לראשי המדרשיה. אבל כמו שאני מעריך מאוד את המורה שלימד

אותי לקרוא, אבל זה לא אומר שאני ישאר אצלו כל החיים, כי גם הוא רוצה שאני יתקדם,

כך הרב במדרשיה, הוא לימד אותי מה זו תורה, אבל גם הוא רוצה שאתקדם, ואת

ההתקדמות הזו אפשר לעשות רק בישיבה…

 

למה מקנאים בי? רון

 

"את ההתקדמות שאני חווה על עצמי, חווים גם הוריי, והם פשוט תומכים בי.

הביקורת שלהם הפכה למחמאות, ואת מקומה של האכזבה שלהם ממני תפסה

גאווה גדולה. כדאי לכם לראות אותם משתתפים במסיבות בישיבה, הם הולכים

שם כמו טווסים פרושי כנפיים וגאים בילד שלהם, ולא נשכח שלפני שהייתי בישיבה

הייתי הילד המאכזב, זה שלא ישרת בצבא כראוי וזה שלא ילמד באוניברסיטה…

"והחברים… כן, גם הם מפרגנים, נכון הם הפסידו אותי, אבל הם מבינים שהרווחתי

את עצמי. לפני שהגעתי לישיבה, הם נורא כעסו שהעדפתי את שיעורי התורה מהבילוי

איתם, כי בעצם הייתי חלק מהם, ובחרתי להתנזר מהם, סוג של גאווה כזו… אבל כשאני

בישיבה, הם כבר לא כועסים ולא מצפים שאבוא איתם, הם מבינים שאני באטמוספרה

אחרת, הם רואים לפניהם יצור חדש, משובח יותר איכותי יותר… אני מרגיש שחלקם אפילו מקנאים בי…"

עד כאן דבריו של רון… וכמי שהכיר את רון מעט לפני כניסתו לישיבה, ואף ליווה אותו

בתחילת דרכו בישיבה, ועתה זוכה ללוות אותו בדרכו לבנות את ביתו עם רעייתו, אני

אומר לכם בהתרגשות רבה, כשדמעה קטנה ומתוקה גולשת מעיני: "רון הוא בחור מושלם

מכל הבחינות, בתורה, ביראת שמיים ובמידות טובות… אני לא רוצה לחשוב כיצד רון היה

נראה בחתונתו אילולא היה בא לישיבה… סביר להניח שהוא היה שומר תורה ומצוות ואפילו

לומד הרבה תורה, אבל כיום הוא 'בחור ישיבה', הוא נזר הבריאה, הוא עונד על ראשו את

הכתר הנאה והמרשים ביותר בעולם, כתר תורה המונח בקרן זוית כל הרוצה יבוא ויטלנו….

אתה חייב לטעום את החוויה המדהימה הזאת

אתה חייב לטעום את החוויה המדהימה הזאת

צעירים רבים מצטרפים לספסלי הלימודים בישיבות קדושות
מה הם מרגישים שם, ומה זה עושה להם.
כנסו לסרט חובה
צעירים מספרים, וגם מבוגרים שחוו את החוויה המדהימה הזאת
הרב יצחק פנגר והרב אריה דרעי, ועוד

מי יכול לעזור לי בהמשך דרכי

אז זהו, אם גם אתם בהתחזקות, וחושבים על המשך דרככם, במוסד לימודים תורני
הכירו את ארגון 'אחינו' שמסייע ומכוון למוסדות תורניים, בכל רחבי הארץ
השירות הוא חינם

הארגון מעמיד לרשותכם קו טלפון חינם ליעוץ 1-800-20-18-19

בהצלחה

F0_0298_0000_CIZUK(3)

"כשתתחיל ללמוד תורה, תהפוך לאדם שמח"

"מי שעובד בשטח עם צעירים מתחזקים המתקרבים ליהדות, רואה בצורה מוחשית את השינוי שעושה לימוד התורה לאישיות שלהם", כך הרב אהרן ידלר, מרבני 'אחינו'. "מדובר על שינוי שמורגש בלי שום ספק. במגזר החרדי והדתי אתה לא יכול לראות את זה כל כך, כי הנערים לומדים תורה כבר מגיל קטן, ואתה לא יכול לראות את ה"לפני ואחרי".

"אבל כשאתה עובד עם חוזרים בתשובה, יש לך הזדמנות פז להיות עד לתמורות העצומות המתחוללות בנפש האדם שמתחיל ללמוד תורה בצורה רצינית ובעקביות.

הרב ידלר מחלק את השינוי בנפש האדם לשני מישורים: "יש את החלק של הקדושה. אתה רואה שהבחור פשוט הופך לעדין יותר, הוא נהיה יותר קשוב לאחרים, נותנן כבוד למבוגרים, להורים, מדבר בנחת עם החברים ולא נגרר לקטטות או עימותים מול אנשים אחרים. זה שינוי עצום, והוא מורגש בצורה ברורה על כל מי שמתחיל ללמוד בישיבה.

"אבל יש עוד שינוי בולט מאוד בנפשות הלומדים תורה. אתה רואה שפתאום הם הופכים לבחורים שמחים יותר. לא צריך מוזיקת ראפ או מזרחית כדי לשמוח. לא צריך מקצבים של דיסקו ודנס כדי להתחיל לרקוד. השמחה היא משהו פנימי, ומי שלומד תורה ברצינות, זוכה לחוות אותה באופן קבוע.

"אני נחשף לסיפורים כאלו מדי יום, אבל אספר לך כעת על אחד כזה ששמעתי אתמול מבחור בשם יונתן. מדובר בבעל תשובה בשנות העשרים לחייו, שלפני חודשים לא רבים החל את דרכו בישיבה. אתמול הצמדתי אותו לבחור חדש בישיבה, וביקשתי שילמד אותו קצת ויכניס אותו לעניינים בלימוד הגמרא.

"אמרתי ליונתן, 'תראה איך בתוך זמן קצר כל כך אתה כבר מסוגל ללמד תורה לאחרים'. הוא מאוד התרגש והתחיל לספר לי על השינוי שעבר עליו בחודשים האחרונים. לדבריו, הוא פתאום מרגיש שמחה, יש לו סיפוק עצום בלימוד, הוא מרגיש שזה גם אתגר שכלי חסר תקדים מבחינתו, וגם אחד הדברים הכי מחכימים שיש. ולא מדובר במישהו שאף פעם לא למד כלום. הוא בקי בלא מעט תחומים ומקצועות כמו פיזיקה ווכדו'. בידיו תעודת בגרות עם ציונים מעולים, אבל למרות הכל, כך הוא מסביר, שום דבר מכלך מה שלמד לא משתווה לעמוד אחד מהגמרא הקדושה".

"בצבא הבנתי שחסרה לי משמעות בחיים"

שניר כחלון (24), היה ילד ישראלי רגיל לכל דבר. הוא גדל בגבעתיים, קיבל חינוך איכותי במשפחה חמה ומסורה. ובכל זאת, כשהגיע לבגרות, החליט שניר לעשות 'סוויץ' בחיים, ולעבור צד. בשיחה שקיימנו אתו ניסינו להבין מה קורה לבחור ישראלי מהשורה לקום בבוקרו של יום בהיר ולהחליט שהוא רוצה להיות 'דוס'.

"זה התחיל בגיל מאוד צעיר", אומר שניר. "זה היה תהליך שנמשך שנים, ורק לקראת הסוף הבנתי מה המשמעות שלו. כל הזמן היתה לי הרגשה שאני לא במקום הנכון, שאני לא במקום טוב. לא היה חסר לי כלום, אבל תמיד רציתי משהו אחר. בגן חיכיתי לעלות לכתה א', בכתה א' רחיכיתי לכתה ב', בבית הספר היסודי חיכיתי לחטיבה, ובחטיבה חיכיתי לתיכון, ואחר כך חיכיתי לצבא. חשבתי שבצבא אני אמצא משמעות עמוקה יותר.

"אבל זה לא קרה. בחודשיים הארונים עוד הייתי בעננים הרגשתי טוב, אבל אחר כך התחושה הזאת התפוגגה ונשארתי עם טעם מר בפה. שוב התאכזבתי. הבנתי שבעצם אני הגעתי לשלב מאוד מתקדם במסע החיים, אני כבר עוד מעצב את חיי הבוגרים, ועדיין לא מצאתי את המקום שלי.

"מכאן היתה הדרך קצרה מאוד לחזרה בתשובה. עוד לפני כן התעניינתי בדת, שמרתי שבת באופן חלקי, קצת התפללתי ועוד, אבל כששוב התאכזבתי הבנתי שבעצם המקום היחיד שבו אני מרגיש טוב זה בבית המדרש.

"התחלתי תהליך אינטנסיבי של שינוי באורח החיים, החזקתי יותר ויותר, למדתי ברצינות רבה את ההלכות, ויצרתי קשר עם אנשים שעזרו לי להתקדם בדרכי החדשה. היום אני בישיבת 'נווה ארץ' ביישוב באר יעקב, כבר ארבע שנים בישיבה ואני מאושר. אני נמצא במקום טוב, יש לי ייעוד בחיים ואני מגשים אותו בשמחה רבה.

תראו מה התורה עושה להם

יעקב לוסטיג

"ת'שמע סיפור טרי מהיום. הבוקר הגיע תורם לישיבה שבה אני מלמד, ישיבת 'דובר טוב'. זו בעצם ישיבה לצעירים מתחזקים שפועלת בשכונת רמות בירושלים, אבל היא מרכזת בתוכה בחורים מכל רחבי הארץ.

"התורם הזה בא כדי לתת כסף, אבל לפני שהוא מוזיל מכספו למען הישיבה, הוא רוצה לוודא שזה אכן מקום שבאמת מחולל שינוי. התחלתי להסביר לו שבאים לכאן צעירים מתחזקים שלא מבינים מה זה לימוד תורה, אבל רוצים להיכנס לעולם הזה, לעולם הישיבות. הסברתי לו את התהליך שהם עוברים, את העבודה שאנחנו עושים אתם ועוד, אבל הוא מסתכל עלי כמו תרנגול על בני אדם, לא מבין באיזו שפה אני מדבר אתו.

"לא הלך לי בדיבורים, החלטתי להדגים לו בשטח. הוא נכנס בפנים, רואה בחורים עם אש בעיניים, בחורים שעד לפני חצי שנה לא ידעו מה זה גמרא או משנה, מתווכחים בסוגיות תלמודיות כאילו הם נולדו בתוך הישיבה. התורם מסתכל עלי ואומר לי: "יוסי לא צריך הסברים. כבר הבנתי מה אתם עושים כאן. הבחורים האלו אתה רואה שהתורה מחיה אותם".

"מה אומר ומה אדבר. התורם הזה הוא לא היחיד שרואה את זה. כל מי שרק נכנס לכאן רואה את האש שיש להם בעיניים. זו אש רוחנית, אי אפשר להבין אותה. אפילו מי שבא ממקום חרדי, לא יכול להבין את התהליך הזה שעובר על הבחורים היקרים הללו, דווקא בגלל שהם באו כביכול ממקום רחוק יותר, ההפתעה שלהם גדולה יותר וההתלהבות שלהם מרקיעה שחקים.

"אתן לך דוגמה הכי טובה. אצלנו בישיבה יש משחק כדורגל בכל יום רביעי בערב. ההשתתפות חובה. למה השתתפות חובה? כי אם לא יהיו חייבים לשחק כדורגל, הרבה מאוד בחורים לא יבואו בכלל למשחק, כי הם מעדיפים ללמוד תורה. אבל אנחנו כאנשי הצוות החינוכי רוצים שהם כן ישחקו קצת ויתאווררו, לכן אנחנו ,מחייבים אותם להשתתף במשחק.

"אתה יודע מה?" ממשיך הרב וייס, "בוא לא נדבר על לימוד תורה ולהבדיל משחק כדורגל. בוא נדבר על שיחה סתמית בין שניים או שלושה בחורים. בחורים שלפני חצי שנה התעסקו בריאליטי ובספורט, פתאום הכל מתחלף להם בנושאים אחרים, ערכיים ורוחניים יותר. אף אחד לא ינזוף בהם אם הם ידברו על כדורגל, לפעמים הם באמת מדברים קצת על כדורגל, אבל זה לא מה שמעסיק אותם. מה שבאמת מונח להם בראש זה נושאים רוחניים יותר. אפילו אם לא לימוד תורה ממש, אז הם מדברים על נושאים שנוגעים ללימוד התורה ושמירת המצוות. לא פעם יצא לי לשמוע בחור צעיר שנדהם מעצמו, איך הוא השתנה ופתאום כל מה שמעסיק אותו זה רק דברים העומדים ברומו של עולם.

"פעם הגעתי לאחת הישיבות שאני עובד איתן, ואני רואה שני בחורים פוצחים בריקוד קצת לפני השעה 12 בלילה. שאלתי אותם לשמחה מה זו עושה? מה זה הריקוד הזה? אחד מהם עונה לי "אני רוקד כי זכיתי להכיר את הספר ארחות צדיקים, ואני מרגיש שהוא נכתב במיוחד בשבילי".

קשה לעצור את המונולוג של הרב וייס. כשהוא מדבר על התלמידים שלו, ההתלהבות לא מצליחה להירגע: "עכשיו אני בנהיגה, בדרך לבקר בחור שהיה מבחן על שמונה דפי גמרא, והוא קיבל מאה במבחן. אתה לא מבין, הבחור הזה כשהיה בתיכון כולם צחקו עליו. הוא לא היה מהאליטה החברתית, הוא תמיד היה עצוב בגלל המעמד החברתי הנמוך שאליו הוא נזרק. הבחור הזה הגיע לישיבה והתחיל לפרוח כמו שהוא בחיים לא פרח. אתה רואה אותו היום הוא מלא מרץ, פצצת אנרגיה.

"השינוי שעבר עליו היה כל כך חזק, עד שבעקבותיו באו כמה חברים נוספים ללמוד בישיבה. הם אמרו אם הוא פתאום התמלא שמחת חיים, למה שלא ננסה גם אנחנו. היום הם כאן לומדים תורה יחד אתו.

"זה לא מקרה אחד ולא שניים. יש לנו ששה בחורים בישיבה שמתגוררים ברחוב אחד במודיעין, וזה לא רחוב דתי. אחד הגיע לישיבה וחזר מרוצה עד הגג. אחריו הגיע חבר שהביא בעקבותיו את אח שלו שהביא עוד חבר וכך יש לנו כאן ששה בחורים מאותו רחוב. בכל מודיעין מכירים אותם ויודעים שזה הרחוב שממנו יצאו הצעירים לישיבה. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. רואים אותם ברחוב ומיד יודעים שאלו בחורים שלומדים תורה. יש להם נעימות הליכות מיוחדת, עדינות השמורה ללומדי התורה. זה מדבר לאנשים. בחלק גדול מהמקרים הם גם משנים את הבית שלהם, ומקיימים בפועל את הפסוק "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", בזכותם גם ההורים מתחילים לשמור מצוות ולהתחזק".

"אמא אחת מתקשרת אלי ואומרת לי "הרב יוסי הפכת את המשפחה שלי". היא מתחילה לספר לי על קשיים שהיו לה בתוך הבית בין הילדים להורים ובין ההורים לבין עצמם. הילד בן ה-15, כל פעם שחוזר מהישיבה, אם יש מריבות וצעקות הוא מרגיע את כולם, מתמרן ביניהם מתווך ובסופו של דבר הוא משכין שלום ביניהם. הוא הפך לגורם המחבר והמאחד של כל המשפחה. זה ילד שבבית הספר היה ילד פרא אדם. כשקיבלנו אותו לישיבה היה אחד מאנשי הצוות החינוכי בבית הספר שצחק עלינו ואמר לנו "את הפרא אדם הזה אתם רוצים להושיב ליד התלמוד הבבלי, הוא לא יחזיק מעמד 20 דקות". אמרתי לו חכה תראה מה התורה תעשה לו, והנה ברוך ה', לא רק שהוא עצמו התשנה בזכות אור התורה, הוא אפילו שינה את כל הבית שלו".

ללמוד תורה, למה רק בישיבה?!

שלום כבוד הרב

רציתי לשאול שאלה כזאת, אני בתחילת דרכי בתשובה, כיוםן אני ב 17.5, הרבה אנשים אמרו לי שכדאי לי מאוד ללכת ללמוד בישיבה, שם אני יגלה עולם חדש של תורה.

האמת היא שאני קצת מתלבט, ובעצם למה ובשביל מה אני צריך ללמוד בישיבה, הרי אפשר ללמוד תורה גם מבלי להיות בישיבה?

תודה מראש

אופיר.

 

אופיר היקר, שאלתך אכן שאלה מעניינת שרבים מתלבטים בה.

ואסביר:

בתורתנו הקדושה כתוב: "החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה את וזרעך" (דברים ל', י"ט).

נצטוינו בזאת לבחור בכל רגע ורגע בדרך הטוב, בדרך התורה, שכן אלו הם החיים האמיתיים לכל מבין ויודע דבר.

מצוה חשובה זו, כדי לקיימה כראוי, חייבים להמצא בסביבה שמשפיעה יראת שמים וקדושה. בלא זה, כשנמצאים סביב אנשים הרחוקים מיראת שמים אמיתית, לא ניתן להמנע מהשפעה שלילית, והמצבים בהם אדם ימצא את עצמו מתרחק מדרכה של תורה ובוחר לעשות דברים הנוגדים את רצון השם יתברך, ירבו ויגדלו.

מכיון שאדם מחויב להמצא בסביבה שתחזק אצלו את היראת שמים והרצון ללכת בדרך התורה כאמור, ישנה נחיצות גדולה, לכל המסוגל לכך, ללמוד בישיבה קדושה, ושם להגות בתורה, במוסר, בתפילה, בחיזוק האמונה, בתיקון המידות ובכל מה שנוגע לעבודת השם.

צריך גם לדעת, שאיכות ורמת הלימוד שמגיעים אליהם על ידי לימוד בישיבה קדושה, גדולים ללא היכר מהאיכות והרמה שאליהם שמגיעים אם לא לומדים בישיבה. וכן, על ידי לימוד בישיבה אדם מסוגל להגיע לדרגה רוחנית הרבה יותר גדולה, ובהתאם לכך כמובן שגם ההנאה והעונג שיש לאדם מפריחתו בתורה ובעבודת השם גדלים ומתרבים.

הלימוד בישיבה זו רמה אחרת לחלוטין מכל מה שאתה מכיר.

אני רוצה גם להסבירלך, שהתורה נמסרת מאב לבנו ומרב לתלמידו במשך כל הדורות של העם היהודי

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. וככה ממשיכה ההיסטוריה המפוארת של מסירת התורה.
אתה יכול ללמוד לבד, אבל האם ההבנה שלך תהיה מכוונת לאמת?

תורה זה לא עוד מקצוע שאתה יכול לפתח בו תאוריה חדשה, תורה היא חכמה האלוקית שאלוקים נתן לנו בהר סיני, וכל מטרת הלימוד בתורה הקדושה היא לחקור את האמת שבתורה, מהי סברה נכונה ומה ההלכה עד הפרטים הכי קטנים שיש בכל סוגיא (דיון) שיש בגמרא.
כל דרך מסירת התורה היא רב ותלמיד, הרב קיבל מהרב שלו שקיבל מהרב שלו עד משה רבנו בהר סיני, על ידי לימוד מהרב אנחנו יכולים להתחבר לשורש האמת, וללמוד מהי החשיבה הנכונה בתורה, מה נקרא שאלה ומה לא נקרא שאלה, מה נקרא תשובה שעונה על השאלה ומהי תשובה שלא מספקת. המוטו של לימוד תורה זה לא לדעת לדקלם את מה שכתוב-לגמור לקרוא את החומר, אלא להבין ולהבין עד הסוף, זה אפשר ללמוד רק מרב שקיבל מרב כדרך מסירת התורה. לכן תורה לומדים דווקא בישיבה ששם שומעים שיעורים מרבנים, נמצאים בקשר רציף עם רב שאפשר לשאול ולקבל תשובות.

אני ממליץ לך שתי המלצות

המלצה ראשונה: תתעניין אצל מי שכבר היה וחווה לימוד בישיבה. אין חכם כבעל הנסיון, ותשמע מהם מה זו התעלות ומה המשמעות ללמוד בישיבה קדושה.

שנית: אני ממליץ מאוד לעשות ביקור בישיבה, ולהתרשם מקרוב במה מדובר.

כמובן שיש להתאים לכל אחד ישבה שמתאימה לאפיו וסגנונו.

בהצלחה רבה

מרדכי קורן

 

רוצה לשמוע עוד על ישיבות, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

לנצל את ה'חיוך' שקיבלת מאלוקים

אז מה הייתם אומרים אם למשל הייתם שומעים על צעיר ישראלי שהלך לאיבוד במדבר יהודה, ובעודו תועה ביער בליל חורף סוער וגשום מוצא הוא ברק ואור שמאיר את החשיכה, ובמקום לנצל את ההזדמנות ולנסות לגלות את השביל המוביל ליציאה, הוא מחפש עצים מיוחדים או אולי חפצי נוי שנשכחו במקום ע"י מטיילים אחרים…

סיפור זה אני נוהג לספר לאלו השואלים אותי "למה ללכת לישיבה?",

פעמים ספורות בחיינו אנו מרגישים כי ניתנים לנו כוחות מיוחדים להתמודד מול החברה, ולהתקרב לבורא עולם. באמת, הרגע הזה, זהו 'חיוך' שאנחנו מקבלים מהקב"ה! לא כל אחד זוכה למתנה מיוחדת זו. וגם כשזוכים צריך לדעת איך לשמר אותה.

למה דווקא בישיבה? בישיבה אתה בעצם משנה את נקודת הבחירה שלך. כשאתה ברחוב בחברה לא תורנית, המלחמות שלך הם על בסיס- כן תפילין לא תפילין, כן שבת לא שבת, ואילו כשאתה בישיבה אתה כבר בליגה אחרת אתה נכנס לאטמוספרה רוחנית מיוחדת, כאן המלחמות הם- באיזו כוונה התפללתי היום, האם נשמרתי מלשון הרע או לא. אדם נמשך אחרי החברה בה הוא חי. זו עובדה. מעבר לזה שיש בישיבה חברה שמרגישה וחושבת כמוני, אני מקבל הכוונה נכונה, אני מלא סיפוק.

כשבחור נמצא בישיבה גם ההורים שלו מרוצים ממנו. הורים אינם מפחדים שהילד יהיה "דתי", הם מפחדים מחוסר יציבות אצל הילד. גם אם ההורים מתנגדים בתוקף בהתחלה, אבל כשעוברת תקופה ראשונה והם רואים את האושר והחיוך על פני ילדיהם, הם שמחים ומאושרים על הצעד שבנם עשה. הישיבה בראש ובראשונה נותנת יציבות נפשית. ישנו תלמיד בישיבתנו לפני שנה, כשנכנס לישיבה הוריו מאוד התקשו לקבל את הרעיון, כעבור שנה הם פנו מיזמתם בבקשה שנקבל את בנם הצעיר, סרבנו בתחילה, אך לאחר שהשתנו הנסיבות צרפנו אותו כתלמיד מן המנין.

אותם הורים שלפני שנה היו מסויגים מדרכה של הישיבה ממש הפעילו מכבש לחצים שנקבל את בנם הצעיר. ההורים הם המעריצים הגדולים של הישיבה.

רוצה לדבר על יהדות, להתייעץ, לשאול, 1-800-20-18-19 שיחת חינם למוקד אחינו

או בשיחה אישית עם הרב שמעון – 052-7636278

או עם הרב אהרון – 050-4141386

מהיכן מגיע המושג ישיבה?

כך 'נולדה' הישיבה

מאת: אי"ש זכריש

תנו רבנן, האב חייב בבנו; למולו ולפדותו וללמדו תורה וכו'. (גמרא קידושין)

ומוסיפה הגמ'; ומי שאביו לא זכה ללמדו תורה מכל סיבה שהיא, הוא עצמו חייב ללמד את עצמו.

אנחנו רואים בפסוקי התורה ובדברי הגמרא שהתורה מצווה את האב ללמד את בנו תורה, חז"ל לומדים שגם מי שאביו לא זכה ללמדו תורה, חייב הוא עצמו ללמד את עצמו.

זהו הציווי שציוותה התורה; כל אדם מחויב ללמוד תורה. כשהוא צעיר לימים חיוב זה מוטל על אביו, אולם כאשר יגדל להיות לאיש על כתפיו מוטלת החובה להגות בתורה הקדושה בכל עת ובכל שעה.

בדורות הראשונים, כל אב יהודי לימד את בניו וגידלם לתורה ומצוות. אולם בהמשך הדורות התרבו אותם הורים שלא יכלו או לא ידעו ללמד את בניהם תורה, מה עשו?

הגמרא מספרת (במסכת בבא בתרא):

אמר רב יהודה אמר רב, זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא, נשתכחה תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה וכו', התקינו שיהו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים.

כך, לאור העובדה שהיו הורים שלא יכלו ללמד את ילדיהם תורה, קמו תלמודי תורה ישיבות ובתי מדרשות ללמד את הנוער תורה, שאם לא כן מניין ידעו הנערים ללמוד תורה כשיגדלו ויעמדו להיות אנשים?!

אבל, במבט שטחי נראה כאילו כל מהות לימוד הנוער באופן משותף בין כותלי הישיבה נוצר והוכרח כתוצאה ממצב רוחני ירוד של הורים רבים באומה הישראלית.

אולם טעות גדולה היא לחשוב כך, י ש י ב ה איננה רק מקום לקיבוץ ואיסוף בני נוער שלא שפר עליהם גורלם ואין מי שילמדם תורה. היא הרבה מעבר לכך,

הישיבה היא בית היוצר והזיכוך, כור ההיתוך של הנער היהודי. ונבאר את הדברים

עיצוב חשיבה, עיצוב הסברה העצמית הישרה והאמיתית.

– – – עקידת יצחק,

אברהם אבינו – אבי האומה התיר את בנו מחבליו, יצחק ירד מעל גבי המזבח. כשפנו לחזור לביתם שבבאר שבע מספרת התורה , "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע". רגע, היכן נ ע ל ם לו יצחק אע"ה?

"יונתן בן עוזיאל" בבואו לתרגם פסוק זה, מיסב את תשומת ליבנו לעובדה מפליאה – יצחק הלך ללמוד ב… ישיבה של שם ועבר (שמם של ראשי הישיבה באותה תקופה). לשם מה פנה יצחק ללמוד בישיבה, האם אביו, אבי האומה הישראלית ומורה דרכה לא לימד והדריך אותו בלימוד תורה וקיום מצוות?

התשובה היא, נכון, דבר ברור הוא שאברהם אבינו לימד והורה לבנו דרך ארץ תורה ומצוות, אולם בסיום מעשה עקידת יצחק, הבין אברהם אבינו שרצון הבורא הוא שבנו ילמד תורה בשלימות יותר ממה שלמד עד כה, ו.איזה לימוד תורה בשלימות יש בעולם יותר מללמוד מפי אברהם אבינו – נאמן ביתו של בורא עולם?

הגמרא אומרת (במסכת עבודה זרה):

כל הלומד תורה מרב אחד, אינו רואה סימן ברכה לעולם.

מדהים,

אנו למדים מכאן, שרב, ככל שיהיה גדול בתורה, אינו יכול להנחיל לתלמיד סברה ישרה בלימוד התורה הקדושה. רק ע"י לימוד בין כותלי הישיבה, תוך לימוד משותף עם נערים בני גילו ומגוון רבנים כלבבו [בכל שנה אצל רב אחר] יוכל הנער לגבש סברה נכוחה ואמיתית בלימוד כל חלקי התורה.

מה מיוחד בישיבה ? סדר וישוב הדעת !

– – – חטא העגל,

משה רבינו יורד מן השמיים ורואה את עם ישראל, העם אותו טיפח והדריך בשליחות אלוקית, מתהולל סביב עגל הזהב אשר עשו. מיד, שבר את הלוחות ופנה להשמיד את האליל המתועב מן העולם. כעת, כיצד מחזירים את עם ישראל חביבו של הקב"ה אל הדרך הנכונה?

סיגופים, תעניות, אסיפות בכיכר העיר, דרשות חוצבות אש וכו', כל הדברים הללו אינם פתרון א מ י ת י לפריצות וההוללות בה עם ישראל שרוי. הפתרון האחד והיחיד הוא;

"וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".

משה רבינו, כפשוטו, הקים י ש י ב ה !

מהו באמת הפתרון בהקמת ישיבה?

חטא העגל נבע כתוצאה מ"אי סדר ובלבול" ששררו במחנה.

ישיבה, זהו המקום האידיאלי לחנך ולהעמיד את הנוער וגם את המבוגרים יותר " הַ רְ חֵ ק מִ ן הַ מַּ חֲ נֶ ה " – אי של שקט וסדר, הרחק משאון העיר הגדולה קיים שלטון הישיבה. שלטון של ס ד ר .

בגמ' סוטה מ"ט א' מובא:

בישיבה יתחנך הנער לדרך ארץ, נקיון גופו וחדר מגוריו, סדר בזמני השינה, ארוחות. או אז ישכיל גם לקבוע סדר פנימי לכל ענייני חייו; הלימוד והעבודה הפנימית מקבלים סדר נאות, מה להקדים ומה לאחר, כמה ללמוד וכמה לחזור, כמה לאכול וכמה לנוח.

מגדלור לסביבה הקרובה והרחוקה

"וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד".

אין כאן שום כפייה או השפעה מבחוץ, כי אם חדוות הלב – כל אשר נפשו חשקה בתורה יצא אל ה י ש י ב ה ללמוד תורה אצל משה רבינו.

ומה עם שאר העם? אלו אשר נפשם עדיין לא חשקה בתורה?

"וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה". גם כל העם שעדיין היה שקוע בהוללות ופריצות, ברדיפה אחרי אליל הזהב, העם שרשמי מעמד הר סיני כהו אצלו; כאשר ראו את משה רבינו – ר א ש ה י ש י ב ה "יוצא אל האוהל" לעבר ה י ש י ב ה ה ק ד ו ש ה הניצבת הרחק מאי הוודאות והבלבול. מיד, מתעוררים בקרבם רגשי קודש ובעין קנאה וגעגועים הביטו אחרי משה רבינו עד בואו אל הישיבה – " וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה ".

כאשר רואים תלמיד, נער צעיר שנפשו חשקה ללמוד תורה, עוזב את המולת הרחוב ופיתוייו ופונה לעבר מבצר התורה – הישיבה הקדושה, כל השאר, אפילו אלו שהרגש היהודי כבר כהה אצלם, יקומו מתוך קנאה וגעגועים להביט אחרי בן הישיבה העולה ומתעלה, משהו ידבק בהם…

החינוך לאהבת הזולת מביא בכנפיו את השכינה.

"וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם משֶׁה" – כשמשה רבינו נכנס להיכל הישיבה הקדושה, השכינה שהסתלקה בעקבות חטא העגל, חזרה לשרות על כלל ישראל.

השראת השכינה שייכת אך ורק כאשר לומדים בצוותא עם חברותא או רב

ד ב ר י תורה מתהווים רק ע"י לימוד תורה ב מ ש ו ת ף . רק אז מתייחדת השכינה עם הלומדים.

וכל כך למה?

"מתיחות חברתית" הנוצרת כתוצאה מתחרות לימודית בין תלמידים, מקובלת בכל העולם כדבר מובן מאליו.

לפי דברינו, אמנם חז"ל מעודדים לימוד משותף מפני ש"קנאת סופרים תרבה חכמה". אולם כיון שבלימוד כזה אורב הניסיון של התנצחות וקנאה הדדית, החכמה היא, לעמוד בניסיונות הללו ולפתח מידות טובות והנהגות נעימות בין אדם לחברו.

המסגרת הישיבתית ת ח נ ך את הנער לראות באהבת התורה ערך עליון, אך יחד עם זאת תלמד אותו פרק מ ע ש י באהבת ודיבוק חברים.

זה הוא אתגר יומיומי – ההתמודדות בין הצורך ללחום מלחמתה של תורה עם חברו, ובין החובה שהיא זכות לכבד ולהוקיר את חברו לספסל הלימודים. בן ישיבה שעובר את המבחן הזה בהצלחה, זוכה ומביא את השכינה לבית המדרש.

בורא עולם מ ו ר ג ש כאן היטב

ונסיים במעלת הלימוד בישיבה מצד עצם ה מ ק ו ם .

חז"ל אומרים, "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים. יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין".

מקום מקום ואנשיו. אך טבעי הוא שבאדם ידבקו תכונות מסביבתו הקרובה.

כאשר נער עומד על דעתו, עליו לבחון היטב את תכונות מקומו וסביבתו ולשפוט מה יוכל לקבל מהן ומה לא.

הקב"ה נמצא בכל מקום, אין בזה שום הבדל בין ירושלים לניו יורק – "מלוא כל הארץ כבודו". אולם בכל זאת קיימים הבדלים, האוירה השונה בין מקומות מקודשים ומרוממים שכל מהותם חינוך ועיצוב האישיות, לבין הרחוב הסוחף שמהותו קלקול וחורבן האדם.

אין מקום בעל טבע עדין יותר מהיכל הישיבה הקדושה, המקום בו יוכל התלמיד לעצב את אישיותו ולבנותה ולהרגיש את הבורא יתברך יותר מכל מקום אחר בעולם.

[מיוסד ע"פ: הנצי"ב על בראשית כ"ב י"ט, כתבי ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל, "עלי שור" לר' שלמה וולבה זצ"ל.]
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

התורה מעדנת גם מי שלא מבין אותה

גדול הדור הגאון הרב שטיינמן הסביר פעם: "גם כשבחור לא מבין את התורה שהוא לומד, התורה משפיעה עליו ומעדנת אותו" * הרב אהרן ביטון, מהמדרשיה בחולון, מעיד שראה את הדברים בחוש בקרב נערים שעברו אצלו

 

הרב ביטון:

 

"הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א, אמר פעם שכאשר לומדים עם מישהו תורה, אפילו גמרא שלכאורה הוא לא תמיד מתחבר אליה בהתחלה, התורה משפיעה ישירות על הנשמה שלו. אני יכול להעיד שאכן רואים זאת בחוש, ואחרי שבחור מתחיל ללמוד תורה רואים את התוצאות, ורואים כמה שהוא מחפש להתקרב עוד ועוד. הרי בעצם, בבתי הספר התיכוניים והמקיפים של ימינו, אין הרבה דברים ערכיים להציע, וכשהנוער רואה את ההתנהגות והמצב החברתי בתוך הכיתות של בתי הספר הכלליים – הוא מחפש משהו יותר עמוק, עם יותר ערכים, ואת זה הנוער מוצא בתורה, בה הכל ערכי ואמיתי, ואין משהו שעושים או לא עושים בגלל אינטרס, אלא עושים רק את מה שהקב"ה אמר, ומה שאמר לא לעשות – לא עושים. כשאדם לומד תורה, הוא מרגיש שיש מישהו מעליו והוא מתרכך יותר ועובד על המידות שלו. הוא מבין שזו התכלית בחיים – להיות אדם יותר טוב, וזו העבודה האמיתית שלו והמהות של התורה, והוא מתחיל לעבוד עם עצמו על ה'תקנון' הזה".

הרב ביטון נזכר ומספר:

אצלי במדרשיה היה נער מאד רחוק, ממש בלי זיקה ליהדות, שנקלע למדרשיה על ידי חבר שהביא אותו. הייתה חבורה שהתעללה בו בבית הספר, אך גם הוא לא היה 'פראייר', ולפני שהוא הגיע למדרשיה באותו היום הוא חטף הרבה מכות והחליט להתנקם בהם בצורה ברוטאלית. כשהוא הגיע למדרשיה ראיתי שהוא מאד כעוס, אך בהתחלה לא דיברתי אתו, ורק מסרתי שיחה מוסרית כללית במדרשיה. כך, הוא בעצם ראה שיש דברים אחרים חוץ מאגו שחצנות וגאווה, שזה מה שהולך באמת בבתי הספר, והוא נמשך לדברים והרגיש שאם הוא ירסן את מידותיו – הוא ייחשב לגיבור האמיתי. כך הוא עשה, והוא החל להתנתק מהם ולבוא עוד ועוד למדרשיה. הוא התקדם המון והיה מגיע אליי אפילו ל'כולל' כדי ללמוד כמה שיותר, והיום הוא יושב בישיבה במודיעין עלית. הוא הגיע מאד רחוק. מהסיפור הזה אנחנו רואים בחוש איך שהתורה מעדנת את האדם, ממש כמו שהרב שטיינמן אמר: גם אדם שלא מבין את הגמרא – לימוד התורה משפיע עליו ומעדן אותו".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

לימוד תורה היא הדרך הנכונה היחידה למי שמבקש להתחזק

בשיחה מיוחדת ל'רב של האינטרנט", מסביר הרב משה מגידיש, מנהל רשת המועדוניות התורניות

המפורסמות לנוער מקרית גת, כי ישנה דרך אחת בלבד להתחזק נכון – והיא עוברת דרך לימוד התורה.

 

אבידור רענן

מדוע בחור שמתחזק חשוב שישב וילמד תורה?

"ברגע שבחור מתחיל להתחזק, אם הוא לא נכנס למסגרת לימודית שיש בה אברכים ושיעורים תורניים

יומיומיים שמבססים אותו ואת החזרה שלו בתשובה, הוא יכול לצמוח בצורה עקומה, משום שאינו יודע

כיצד עליו להתנהג ומה לעשות. ואכן, אלה שלא הולכים למסגרות תורניות או לישיבות, ברוב המקרים

הם מתייאשים וחוזרים בסוף לנקודות ההתחלה ו'יורדים' מזה, בגלל שהם מרגישים: 'ניסיתי, ולא הצלחתי'.

והם לא יודעים שהם אינם בשלים משום שעשות את הדברים בצורה לא נכונה. זה ממש כמו אישה

שטעמה אצל חברה שלה איזו עוגה מאד טעימה וביקשה ממנה את המתכון. וחברתה אומרת לה:

שימי ביצים, קמח תופח, קקאו, קצפת, אגוזים וכו'. היא רשמה את המצרכים, אך כשבאה להכין

אמרה לעצמה: במקום אגוזים, אשים בוטנים. במקום קצפת, אשים שוקולד וכו' ולבסוף שינתה

חצי מהמתכון, וכשהיא הכינה את העוגה יצאה לה 'על הפנים'. אז היא צלצלה לחברה ואמרה לה:

את לא מתביישת? מדוע הבאת לי מרשם שאינו נכון? אמרה לה החברה: תקריאי את המרשם

שיש לך. ואז היא אומרת: במקום קצפת שמתי שוקולד, במקום אגוזים – בוטנים, במקום קמח

תופח – קמח רגיל. אומרת לה החברה: ברור שלא יצא לך טוב, כי בשביל שיצא לך טוב היית

צריכה ללכת לפי המתכון ולא לשנות.

כך בדיוק בתהליך התשובה וההתחזקות

אם בחור נמצא עם חברים כמוהו שרוצים להתחזק, זה מה שיכול לקדם אותו. אצלנו במועדוניות

התורניות אנחנו עושים טיולים ביחד, ערבי גיבוש ועוד, וזה משלים את החלל החסר של הבחור

כאשר הוא מתרחק מהחברים הישנים שלא הולכים בדרך שלו, וכך תהליך הצמיחה שלו יותר טוב.

בנוסף, לימוד התורה מעדן את הבן אדם וגורם לו להוריד את המידות הרעות שלו, וכך הוא זוכה

לצמוח בעבודת ה'. וזה היתרון בללמוד תורה במקום מסודר, שאתה לומד עם אברכים המנוסים

בתחום, וכשהבחור נקלט שם הוא בעצם נכנס למשפחה גדולה שעוזרת לו בכל צעד במשך שנותיו

הבאות, ממש עד שהוא מגיע אפילו לחופה כשרה. כמובן, כל בחור ודרכו בעבודת ה' ומה שמתאים לו".

האם התורה משפיעה על הלומד? על התנהגותו?

"אנחנו כיום כמעט 8 שנים בתחום, וראינו עשרות רבות של בחורים שבזכות לימוד התורה הם

השתנו מהקצה אל הקצה, ואפילו נערים שהיו בעבר אלימים ולדבר איתם ברחוב זה היה סכנת

נפשות, בזכות הלימוד תורה הם פשטו צורה ולבשו צורה. היו לא מעט הורים שסיפרו על בניהם

שהיו תקיפים איתם והיה פחד להיות איתם בבית, ואילו אחרי שהם החלו ללמוד תורה ולמדו

על כיבוד הורים, כבר ההורה היה מספר לנו: כשאני נכנס לבית, הבן עומד לכבודי. הוא לא מאמין

לאיזו רמה הבאנו את הילד, ויש עשרות דוגמאות לכך".

מה צריך בחור לעשות בזמן הראשון בו הוא רוצה להתחזק?

"בשביל הצלחת הבחורים בעולם הישיבות, כדאי שיהיו חצי שנה במסגרת יומיומית של לימוד גמרא,

כך שיקנה כבר בסיס וידע כיצד לשבת וללמוד. כמובן שהרצון הוא להגיע לישיבה, וגם צריך לדעת

לאיזו ישיבה להגיע, כי כל בחור מתאים לסוג ישיבה אחרת. מדרשיה זה כמו 'אדנית' קטנה לפרחים

שנותנת שורשים, אבל המטרה היא להתפתח וללכת לישיבה".

מה בחור יכול לומר להורים שאינם מרוצים מכך שבנם יגיע לישיבה?

"יביא אותם לישיבה, והמנהל יראה להם. אצלנו למשל יש סנוקר, פינג פונג ועוד, ואנחנו מסבירים

להורים שאנחנו לא עושים אותם פנאטים, אלא מלמדים אותם קצת על כיבוד הורים ומוסר וזה המטרה שלנו".

 

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מהאופנוע לבית המדרש

אבידור רענן
יעקב נעימי, העובד לפרנסתו במשלוחים באזור המרכז באמצעות האופנוע שברשותו, מספר על השמחה שנותנת לו שעת הלימוד תורה בערב: "זה הדבר היחיד שממלא אותי בסיפוק"

אני עובד די קשה במהלך היום. את היום שלי אני מתחיל מוקדם בבוקר, ב-6 בבוקר, אז כבר ממתינים לי מספר שליחויות מהמשרד, והיום הזה נגמר מאוחר בלילה.

אני נוהג על אופנוע, ומעביר דברים (בדרך-כלל דחופים) ממקום למקום. זה יכול להיות משכונה לשכונה באותה העיר, או מעיר לעיר. מדובר בעבודה די קשה, שכן מלבד הנסיעות עצמן אני גם סוג של "סבל" ואני סוחב את הדברים שאני מניח בארגז האופנוע אל הנמענים, כשמדובר פעמים רבות במשלוחים שהם די כבדים.

אני עושה את זה כבר לא מעט שנים, ואולי אף התחברתי לעבודה הזו, במסגרתה אני פוגש אנשים רבים ויש לי חוויות רבות מהנסיעות, אבל אני יכול לספר שבכל היום שלי – אני ממתין בכל יום רק לדבר אחד: למפגש עם דף הגמרא בערב.

זו השעה היחידה שבאמת אני חש בה רגוע, ולא משנה אם תהיה לי עבודה אז או משהו אחר ששווה הרבה כסף – על זה אני לא אוותר. לימוד הגמרא, מכניס בי סיפוק ששום דבר אחר לא מכניס לי. אני פותח את הגמרא ונשאב ללימוד, ושוכח מכל העולם.

קשה לי לתאר במילים את מה שאני מרגיש אחרי הלימוד. זו תחושה נפלאה של סיפוק שמתפשט בתוכך, וממלא אותך בשמחה רוחנית אמיתית.

זה הדבר שבאמת מחזיק אותי יום יום מול העבודה הפיזית ומול שאר הדברים איתם הבן-אדם צריך להתמודד – שעת הלימוד הזו שמחברת אותי לריבונו של עולם ולתורה הקדושה שהוא נתן לנו.
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

24,000 תלמידי ישיבה נפטרו

מרים פיינשטיין

ספור עממי מספר על שני אנשים, במקרה שני קרחים, שפסעו בדרכם על פני אותו השביל.

זה בא מדרום וזה מצפון. מספר מטרים מבדילים בין השניים, לפתע באותו רגע ממש מבחינים

הם בחפץ המונח באמצע הדרך. "מעניין מה מונח לו שם על אם הדרך".

הדמיון הפרוע החל בעבודה מאומצת והלב בעקבותיו חומד, חושק…

באופן אוטומטי הרגליים החלו בריצה מהירה לעבר האוצר. אוהו, איזה "מזל", אף אחד מהם לא תפס

ראשון כי…כי שניהם תפסו בו זמנית בחפץ. קרח זה משך לכאן וחברו משך לשם, כך התפתחה לה

מריבה לא נעימה שסופה היתה משיכה קצת יותר חזקה שהעשירה ברגע את אחד הקרחים.

"זה שלי, אני תפסתי!" ."מה פתאום, צעק השני, אני ראיתי את זה ראשון!"

ומבלי לבזבז זמן יקר, הזוכה המאושר פתח את היד והופס…לא פחות ולא יותר התגלה לנגד עיניהם

המאוכזבות" מסרק עלוב" , מסרק שבעצם לא יהיה בו שימוש לא אצל זה ולא אצל האחר.

ימי "ספירת העומר" ימים של אבלות על פטירתם של 24,0000 תלמידי רבי עקיבא. סיבת הפטירה,

כידוע, שלא נהגו כבוד זה בזה.

הבה ננקוט במשנה זהירות כאשר אנו עוסקים בתלמידי חכמים, גדולי עולם, תנאים קדושים שכידוע

הקב"ה מקפיד איתם כחוט הסערה, ונתבונן במה שמביא בעל "השפתי חיים" (מועדים ג' – מה') על הנושא.

"הגמרא מציינת את הסיבה בגללה נענשו תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה לזה.

ורבי עקיבא גילה לתלמידיו שהגורם שלא כיבדו זה את זה הוא צרות עין!

צרות עין

צרות עין פירושו, שלא יכולים לסבול שלשני טוב, חוששים שמא הוא לוקח ממה שמגיע לי.

וזה גורם שלא יכבדו את השני כפי הצורך, כי כל הזמן חשים כמי שמתחרה ונוגס בחלקי". עכ"ל.

באו ונוריד את הדברים אלינו וניקח מהם צידה לדרך.

מכירים את השכן שלא יכול לסבול ששכנו יוציא מרפסת בטענה הכל כך "אנושית" "כי למה שלך

יהיה ולי לא?" פשוט כך, בלי כל בושה!

"טענה אנושית" אמרנו? כן! כי זו תכונה המאפיינת לא מעט בני אנוש. הקנאה, הצרות עין והתחרות.

נו, מה עושים? איך מתפטרים מרעה חולה זו? איך ממגרים את התופעה? ובכן באו ונשמע דבר חשוב

ויסודי. האדם מגיע לעולם ומציידים אותו כביכול עם "ערכה" הכוללת את כל הצרכים שיצטרך מיומו

הראשון ועד יומו האחרון – "ערכה" זו עוברת בדיקה ורענון מידי ראש השנה.

הבורא מוסיף ומוריך לפי הצורך – הבורא יתברך הוא ורק הוא יכול להחליט אם לתת או לקחת.

אם האדם יעמיק את הידיעה הזו בקרבו, ויבין "שאין אדם יכול לנגוע במוכן לחברו כמלא הנימה"

אז האדם יקבל מבט חדש על החיים, על מה שיש ועל מה שאין לו ולחברו.

השלווה והרוגע יהיו מנת חלקו – תיפסק הרדיפה המטורפת אחר כל מה שמיותר ואינו נצרך באמת,

והכוונה לא רק לרכוש כי אם גם להישגים בחיים, וביניהם הצלחות וכישלונות.

לא יקשה עלי לפרגן לשני כמה שהוא מוצלח, כי הצלחתו לא מורידה ממני מאומה ולא מעלה – כי

היא לא קשורה לחיים שלי כלל, כי כמו שאמרנו זה היה כלול "בערכה" שהוא קיבל לצרכים שלו,

ואינני יכול לנגוע במוכן לו… בדיוק כמו שהוא לא יכול לנגוע במוכן לי.

הבה נתמקד בעצמינו, בלא קשר והשוואה לחברינו, נפתח את המודעות העצמית שאנו כה זקוקים לה.

נכיר את המעלות שבנו וגם החסרונות. נכיר את הצרכים האמיתיים שלנו ונגלה שהם לא רבים,

ושהרבה מהם נמצאים כבר ברשותנו.

נלמד לוותר מראש על המיותר, ולפרגן את כל המיותר הזה לסובב אותנו נפתח עין טובה היודעת

להכיר במעלת חברנו ולא בחסרונם, כך בדיוק כמו שאמר רבי אלימלך מליזנסק זצ"ל בתפילתו המיוחדת.

 

רוצים לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתם מוזמנים להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

כך הפכה מסיבה ריקנית לאירוע בעל משמעות

דוד רוזנהיים

במסגרת המדרשיות שאני מנהל, אני מלמד קבוע ועובד עם כמה בני נוער מאזור אשקלון.

שבוע שעבר שוחחנו, ואז הם מספרים לי על מסיבה מתוכננת לל"ג בעומר. הם תכננו, ביחד עם

חברים וחברות להביא די.ג'יי. אל חוף הים, שישים שם מוזיקה שה' ישמור, וכל זה בתערובת

בנים ובנות וכמובן מתוך אווירה מתירנית – והכל בל"ג בעומר, היום הקדוש.

ביקשתי מהם שיספרו לי מה הם יודעים על ל"ג בעומר, וחלק מהם באמת ידעו שרבי שמעון

בר יוחאי נפטר ביום הזה, וידעו את הסיפור על כך שהוא התחבא במשך שנים במערה ולמד

שם תורה, מפחד השלטונות.

ישבתי איתם ביחד, הסברתי להם מהי המשמעות האמתית של ל"ג בעומר, איזה יום קדוש שזה

ואיך במחי מסיבה אחת הם הולכים להפוך ערב של קודש קודשים לערב של טומאה לא-עלינו.

אבל הם כל-כך כבר היו שבויים במסיבה שתוכננה, ששאלו: אתה אמנם צודק, אבל איך אפשר

לפספס דבר כזה?? והם אמרו לי: אם תעשה לנו משהו אחר במקום המסיבה, אנחנו מוכנים לבוא איתך.

וזה בדיוק מה שעשינו! ביום ראשון, ל"ג בעומר, אז אתמול אחה"צ לקחנו על לקחנו מנגל ושמנו באוטו.

שכרנו כמה זוגות אופניים והעמסנו גם אותם. אחרי התארגנות מדוקדקת יצאנו ב-12 בלילה צפונה, ל

קבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון. הבאתי איתנו גם גיטריסט, וכן 'בוקסה' עם שירים, לעשות חפלה קדושה.

וכך היה: נסענו למירון, והתפללנו שם שחרית. משם עשינו מסלול של אופניים על כל הר מירון, עד הצד השני,

בחזרה לקבר. בהמשך עצרנו ב'רמות נפתלי', תפסנו שולחן וערכנו ארוחת בוקר, תוך כדי שהגיטריסט פורט

על הגיטרה ואנחנו מדברים כולנו דיבורים של יראת שמים, דיבורים של קדושה.

והמדהים היה סוף הסיפור: באחד העיקולים עצר אותנו שוטר. הוא התחיל להעיר לי שהמראה לא תקינה,

שיוצא עשן רב מהאגזוז וגם שנסענו במהירות גבוהה. לא ידעתי מה לעשות. ואז הוא שואל אותי:

איך אתה קשור לחבר'ה הצעירים שאיתך? והסברתי לו שהם כעת מתחזקים. כשהוא שמע את זה,

הוא פשוט עזב הכל ואמר: תשמע, ה' איתכם! אתם עם-ישראל האמיתי, דרככם ימשיך ויפרח עם ישראל

במשך הדורות. סע. ה' איתכם, ולא צריך כעת דבר.

היה זה החיזוק האחרון בשרשרת החיזוקים של היום, אותם ראינו בעינינו.

כך הפכנו שוב את ל"ג בעומר ליום של קדושה.
מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו
1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278

מה הן ה"סליחות"?

הרב דוד שטרן:

 

אנחנו מתקרבים לראש השנה וליום הכיפורים שהם שני ימי דין, ובהם נחתם גורלו של האדם ושל העולם כולו למשך השנה שתבוא, ולכן, נהוג בימים שלפני ימי הדין הללו להרבות בתשובה ובתפילה.

עוד מתקופת ה"גאונים" (שהיו חכמי בבל לפני כ-1,300 שנים), החל המנהג להשכים בחצות הלילה או לפנות בוקר בכל יום ולומר תחנונים ("סליחות") בציבור. כבר אז היו בעניין זה מנהגים שונים, כאשר חלק היו משכימים בעשרת ימי תשובה בלבד, וחלק אחר – כבר מראש חודש אלול. ועד היום, בקרב יהודי צרפת ובאשכנז (גרמניה), כלומר – עדות אשכנז, התפתח מנהג להשכים לסליחות רק ממוצאי השבת שלפני ראש השנה, ואם ראש השנה חל בתחילת השבוע – ממוצאי השבת שלפני כן. ואילו בקרב יהודי ספרד – החל מראש חודש אלול.
מדוע אומרים י"ג מידות ("ה' ה' א-ל רחום וחנון") כל קטע קצר ב"סליחות"? מה העניין?

ובכן, כאשר משה רבינו ביקש מהקב"ה "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ", אמר לו הקב"ה שאמנם "לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", אך הוא יגלה לו את הגילוי העליון ביותר שהאדם יכול להשיג מדרכיו של הקב"ה. וכך נאמר שם בפסוקים (שמות ל"ד, ו'-ז'): "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם (כלומר, סבלן ואינו ממהר לכעוס) וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים (כלומר, זוכר את המעשים הטובים לאלפי דורות), נֹשֵׂא (כלומר סולח על) עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, וְנַקֵּה (כלומר מנקה את האדם מעוונותיו)".
בפסוקים האלו, מופיעות 13 "מידות" של רחמים, ואנו לומדים מהן שהרחמים והסליחה הן המידות העליונות ביותר בהנהגת ה' בעולם. ומשום כך, תמיד יש מקום לחזור בתשובה ולהתפלל לישועת ה'. הקב"ה גילה למשה רבנו שכאשר אומרים את הפסוקים הללו בציבור, הדבר מעורר את מידת הרחמים. משום כך בקטע המרכזי בכל נוסחי הסליחות, שחוזר על עצמו כמה פעמים ומתחיל במילים "א-ל מלך יושב על כסא רחמים", מוזכרים הפסוקים הללו.

בגרויות או ישיבה?

יוסי ליפשיץ

רבים מתלבטים אם כדאי קודם להשלים תעודת בגרות או תואר ורק אח"כ ללמוד בישיבה

לכולם אני אומר, שיש להבין בראש ובראשונה מה צריך וחייבים לעשות בגיל ההתבגרות. בנקודה הזאת, מסתבר שעד כמה שחשובה תעודת הבגרות, בסדרי העדיפויות צריך קודם כל חינוך.

שנות הבגרות השנים יפות מאד של האדם, אך גם סיכונים רבים טמונים בשנים אלו, בהן נקבעת עיקר אישיותו של האדם. ברור לכל העוסקים בחינוך שבשנים אלו יש להשקיע את הכל על מנת שאופי האדם יעוצב בצורה החינוכית והנכונה ביותר בשנים אלו.

עיצוב האישיות של האדם, הן מבחינת ההנהגה שלו והן מבחינת יכולת ההתמודדות שלו ובנין אישיותו נעשה טוב יותר בתוך היכל הישיבה, דבר זה מוכח וברור. החינוך, המשמעת העצמית ופיתוח החשיבה בכלל, נעשה בצורה הטובה ביותר בישיבה.

מעבר לזה, אין ספק כיום ואומרים זאת גדולי הפרופסורים, שלימוד הגמרא מקדם באופן דרמטי את יכולות החשיבה הלוגית וההעמקה בחומרים עיוניים עד כדי כך שלאחר הלימוד בישיבה, הוצאת תעודת בגרות הוא מעשה קל ביותר.

אם כן, ברור שגם אם תעודת בגרות מאד חשובה, סדר העדיפויות צריך להיות שקודם כל הולכים לישיבה ורק אחר כך מוציאים תעודת בגרות.

בפרט כיום, האפשרות להשלים בגרויות נגישה ביותר, אפשר לעשות זאת בשעות הערב, במקרים מסוימים אפילו תוך כדי הלימוד בישיבה בשלב מאוחר יותר, לאחר שהבחור יציב בלימודיו.

בכלל, הרבה חושבים שקשה להתפרנס בלי בגרויות, אבל באמת זה ממש לא כך. מצד אחד, יש מאות אלפי מובטלים בישראל, לחלקם הגדול יש תעודת בגרות ויש אפילו בעלי תואר אקדמי, נו, אז איך אין להם פרנסה, לא בדיוק מי שיש לו בגרות – יש לו פרנסה, כנראה שצריך גם סיעתא דשמיא.

גם לך יש שאלה?

להכוונה, התייעצות, שאלה ולכל מטרה, שיחת חינם למוקד אחינו פתוחה לשירותך:
1-800-20-18-19

או בשיחה אישית עם הרב שמעון וייס הפנוי לעזרתכם תמיד – 052-7636278

או עם הרב אהרון יאדלר – 050-4141386

קונפליקט: ההורים שלי והישיבה שלי

בעיה נפוצה היא מאד בקרב הצעירים הרוצים ללמוד בישיבה, שישנה התנגדות לכך מההורים, התנגדות שמונעת מהם לבצע את הצעד החשוב הזה של מעבר לישיבה. אם לבן עוד לא מלאו שמונה עשרה שנה, שאז על פי החוק הוא נחשב כקטין הנמצא ברשות הוריו, הבעיה עוד יותר קשה.

אמנם, מכיון שיהודים מאמינים אנו, ודאי שאמונתנו צריכה להביא אותנו לידי הבנה שהקב"ה בכבודו ובעצמו, הוא זה שיוצר את התנגדות ההורים ואי הסכמתם ללימוד בישיבה, שכן כל הקורה בעולם, הכל מגיע ממנו יתברך כידוע.

וכאן תמהים אנחנו, הרי הקב"ה רוצה שנעבוד אותו, הוא רוצה שנתקרב אליו, שנרבה בלימוד תורה ונזכה להיות תלמידי חכמים, אז כיצד יתכן שהוא יעשה עיכוב כה קשה עבורנו ללימודנו בישיבה?

התשובה היא שדוקא משום שהקב"ה כל כך אוהב אותנו, דוקא משום כך הוא נותן לנו לגדול בתנאים קשים מבחינה רוחנית, ואצל הורים שלא מסכימים לצעד היקר מכל, לעבור ללמוד בישיבה קדושה.

שכן הבורא יתברך רוצה לזכות אותנו להיות כמו אברהם אבינו. גם אברהם אבינו נולד למשפחה חילונית, הוא עוד נולד למשפחה ולסביבה כופרת, משפחתו הייתה עובדת עבודה זרה.

למרות זאת, אברהם אבינו, הבין שמה שנדרש ממנו זה ללכת בדרך האמת, להכיר את בורא העולם ולעבוד אותו. הוא דבק במטרה הזו ללא פשרות, הלך נגד דעת הוריו וכל הסביבה בה גדל, וזכה בזכות כך להיות גדול ישראל, אב האומה.

כל ילד שנולד למשפחה הרחוקה מהשקפת תורה אמיתית, והוא זכה להכיר באמיתות התורה ובהבנת מטרת החיים, ומכיר הוא בחשיבות לגדול בתורה ובעבודת השם, זה אומר שמשמים זיכו אותו להיות כמו אברהם אבינו, איזו זכות נפלאה היא זו!!!

אכן, הדבר דורש מהבן מסירות מיוחדת בשביל לדבוק במטרה, מסירות ללא פשרות וללא נסיגות, וברור גם שאין לוותר על לימוד בישיבה בגלל מניעות ועיכובים, קשים ככל שיהיו.

אין לשער את גודל השכר וההתעלות הרוחנית לה יזכה מי שעושה כזו מסירות בשביל ללמוד בישיבה. אשריו ואשרי חלקו!

בפועל, אם אתה מרגיש שנפשך נקשרת לישיבה, צריכים להסביר היטב להורים את החשיבות של הלימוד בישיבה ולהראות להם בכל דרך אפשרית עד כמה הדבר חשוב ושאין לי שום כוונה לוותר על התוכנית ללמוד בישיבה. יש להבהיר להם היטב ששום מסגרת אחרת חוץ מישיבה קדושה לא תתאים לי ולא תתן לי את המענה שנפשי זקוקה לו.

אתה חייב להבין שמנקודת המבט של ההורים הם רוצים אך ורק ותמיד את טובתך בלבד, הם מתנגדים שתלך לישיבה כי הם חושבים שזו טובתך, יכול להיות שיש דיעות קדומות ששוכנות בליבם, יכול להיות שהם פוחדים מעצם השינוי ובעיקר, הם פוחדים לאבד אותך, את היקר להם, הם פוחדים שהמהלך שאתה עומד לבצע יקח מהם את ילדם האהוב.

אתה חייב להחליט, וגם לשדר זאת להורים, מההורים לא מתנתקים, אף פעם, בשום אופן, אתה חייב להרגיע אותם, ההליכה לישיבה לא מנתקת אותך מההורים ואתה חייב בכבודם בכל מקרה ובכל מצב גם אם אתה בחור ישיבה והם חילוניים גמורים. אתה חייב לתת להם את התחושה שזה מה שהולך לקרות בכל השלבים של ההתחזקות שלך.

אתה חייב להדגיש לעצמך וגם להורים שללמוד בישיבה זה לפעמים אולי מרחק פיזי של נסיעה לעיר אחרת, אבל הקשר הנפשי והאישי מתחזק והולך ואף מתקבע באופן הראוי וההולם ביותר כי הליכותיו של בחור ישיבה הם הליכות אציליות ומיוחדות.

במקרים רבים ניתן לבקש מארגון אחינו נציג שיבוא לדבר עם ההורים ולהסביר להם את חשיבות הענין והרווח הגדול שיהיה ממעבר בנם לישיבה, רווח גדול, הן לבן והן להורים.

הניסיון מוכיח שברוב המקרים כשההורים חשים כמה טוב לבן שלהם וכמה שהוא מרוצה ושמח בישיבה, הם מתחילים גם בעצמם להיות מרוצים ושמחים מכך.

רוצה לשמוע עוד על לימוד בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

 

איך נראים חיי החברה בישיבה?

שאלה:

בסיפורים שאתם מביאים על הווי החיים בישיבה חוזר ונשנה הדגש על הקשר החברתי המיוחד הקיים בין תלמידי הישיבה, קשר שלפי דבריכם קשה למצוא כדוגמתו במסגרות החינוך הכלליות. נדמה לי שאתם קצת מגזימים בנקודה הזאת. האם התחרות הלימודית שבין תלמידי הישיבה לא אמורה דווקא לפעול בכיוון ההפוך – לחדד את ההבדלים ולהגביר את המתח ביניהם?

תשובה:

במובן מסוים אתה צודק. חז"ל לימדונו: "קנאת סופרים – תרבה חכמה". קנאה מהסוג הנכון ובמינון המתאים מסוגלת להמריץ את הלומד להצטיינות יתירה. ועם זאת כל מי שטעם אי פעם את טעם החיים בישיבה יספר לך שההווי השורר בה הפוך במאה ושמונים מעלות לאווירה הסנובית האופיינית למקומות לימוד אליטיסטיים.

איך זה קורה?

יש לכך כמה הסברים שכולם קשורים בסופו של דבר לאופיו הנאצל של לימוד התורה.

כבר הזכרנו במאמר קודם את הקשר שבין לימוד תורה לבין פיתוח מידות טובות. את התורה לומדים לא רק כדי לצבור ידע והשכלה אלא בראש ובראשונה כדי להפוך לבני אדם טובים יותר. תלמיד שעוסק באופן פעיל בתיקון המידות, שמפתח את מידת הענווה, מתגבר על תכונת הכעס, מדכא את רגש הגאווה השלילית, מטפח את אהבת הזולת וגמילות החסדים, תלמיד שכזה לא יכול להתנשא ולהתייהר על תלמיד אחר, גם אם קיימים ביניהם פערים לימודיים. אדרבא, חלק ממצוות גמילות חסדים אותה מטפחים בישיבה הוא לתת כתף ולסייע למי שמתקשה בהבנת הסוגיה. חז"ל מלמדים שההצלחה בלימוד התורה אינה נתונה בידי מי שמוכשר יותר אלא בידי מי שמשקיע את עצמו, מתייגע בה ומתמיד בלימודה לאורך זמן.

נקודה נוספת התורמת לדיבוק החברים בישיבה קשורה למטרת הלימוד. במוסד חינוכי רגיל המוטיבציה שמניעה את התלמיד להגיע להצטיינות היא אגואיסטית. הוא רוצה להצליח כדי שיהיו לו ציונים טובים יותר, כדי שיהיה פופולארי בחברה, כדי שמעמדו החברתי יתעלה ויתרומם, כדי להתקבל למוסד אקדמאי מובחר, כדי לבנות לעצמו קריירה מוצלחת וכו' וכו'. כל השאיפות הללו מעמידות אותו בתחרות כנגד שאר התלמידים המצטיינים שאף הם חושקים בהצלחה מסיבות אלו. נוצרת אפוא תחרות שבה כישלונו של תלמיד אחד היא הצלחתו של תלמיד אחר.

לעומת זאת בישיבה כל התלמידים, המוכשרים יותר והמוכשרים פחות, כולם מאוחדים סביב שאיפה אחת שהיא הסיבה האמיתית בגינה לומדים תורה: כולם רוצים לעשות רצון ה'. וכאשר זו המשימה וזאת המטרה אזי אין מקום ליריבות ולעוינות. נהפוך הוא, חלק מרצון ה' הוא לסייע לאחרים להצליח אף הם בקיום רצון ה', וכך יש לכל תלמיד אינטרס שכל חבריו יצליחו כמוהו.

 

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

 

מכירים תיכון עם שיעורים מסודרים בהתגברות על הכעס?

שאלה:

כמה פעמים יצא לי לשמוע את הטענה שלכם שלימוד בישיבה עושה את התלמיד לאדם ערכי, מוסרי ובעל מידות טובות יותר. אני יכול להבין שהלימוד בישיבה מרחיב את הידע התורני של התלמיד, אבל כיצד יש בכוחו לשפר את האישיות שלו? מה הקשר בין הכרת עוד כמה דינים והלכות לבין פיתוח מידות טובות?

תשובה:

אכן ברוב המקצועות איננו מצפים שהלימוד יחולל שינוי באישיותו של התלמיד. מי שלומד חשבונאות אינו נהפך על פי רוב לטופס שמאות מס, ומי שמצטיין בגיאומטריה לא הופך למחוגה. אבל תורה – זה משהו אחר. לימוד תורה בצורה הנכונה יש בכוחו לחולל שינוי מהותי באישיות האדם.

איך זה עובד?

יש לכך כמה הסברים. נתחיל בכך שסוגיות רבות בתלמוד מחדדות את המודעות של הלומד לכך שעליו לקחת אחריות על התנהגותו. אדם שלומד סוגיות העוסקות במצוות 'השבת אבידה' קולט שהתורה מטילה עליו אחריות לא רק להימנע מגרימת נזק לזולת, אלא לצאת מגדרו כדי להציל את רכוש חברו. מי שמתעמק בהלכות נזקים לא יכול להיות אדיש לגרימת נזק לרעהו.

מעבר לכך יש חלקים ניכרים בתורה שמוקדשים באופן ישיר לעבודת המידות. סדר הלימוד בישיבה כולל זמנים המוקדשים לעיון והתעמקות בתיקון המידות. מכירים תיכון שבו מתקיימים שיעורים מסודרים בהתגברות על הכעס? עושים תרגילי התמודדות מול מידת העצלות? לומדים להתגבר על הקנאה? בישיבה מתעסקים בכל הנושאים הללו, ועוד רבים אחרים. מיותר לפרט עד כמה הלימוד הזה תורם לפיתוח אישיותו של הנער בתקופה הקריטית של גיל ההתבגרות.

נקודה חשובה נוספת היא שעצם העיסוק בתורה יש בכוחה לרומם את הנשמה. בתורה צפון אור רוחני רב-עוצמה, ומי שמשקיע את עצמו בלימוד התורה בצורה טוטאלית זוכה לכך שהמאור של התורה מחלחל אל תוך נשמתו ומרומם אותו לדרגה גבוהה יותר. אולי נדמה לכם שהרעיון הזה הוא 'מיסטי' במקצת, אבל אתם יכולים לבדוק אותה במו עיניכם. שוחחו עם הורים לנערים שהלכו לישיבה. קראו כמה מהראיונות המתפרסמים באתר זה. אחד המכנים המשותפים החוזרים על עצמם הוא השינוי הדרמטי שהתחולל בעקבות הלימוד בישיבה. הם נעשו עדינים יותר, מתחשבים יותר, ו… כן, גם מכבדים יותר את ההורים.

זה לא קוסמות, זה לא מיסטיקה, זה פשוט לימוד התורה בפעולה. מי שמתעמל בקביעות בחדר כושר מפתח את השרירים, מי שלומד בקביעות בישיבה מפתח את הנשמה. זה עד כדי כך פשוט, וזה עובד.

 

רוצה לשמוע עוד על לימוד בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

לימוד בישיבה: אבל ממה הוא יתפרנס?

בואו נהיה גלויי לב. אין כל ספק שאחת החששות העיקריים שגורמים להורים לחשוב פעמיים לפני שהם מאפשרים לילדם ללמוד בישיבה הוא החשש מפני עתידו הכלכלי. לא קשה להוכיח, גם להורה הספקן ביותר, שיש לישיבה יתרונות מובהקים ובלתי ניתנים לערעור בתחום בניית אישיותו של התלמיד, הקניית מידות טובות וערכים משובחים, רכישת ידע תורני נרחב. אבל, וכאן בא ה"אבל" הגדול, מה יהיה עליו בעתיד? מנין יביא את לחמו? ממה יתפרנס ואיזה מקצוע הוא יוכל לעסוק?

אלו הן שאלות כבדות משקל שאין להקל בהם ראש, ואנחנו, בהתאם לכך, לא ננסה לטייח את הדברים אלא נתמודד אתם באופן חזיתי וכנה.

נפתח בעובדה פשוטה שלמרות פשטותה כדאי לזכור אותה כאשר משווים את הלימוד בישיבה ללימוד בתיכון: אף אחד לא מתפרנס מהדברים שלמד בבית ספר תיכון. הלימודים בתיכון אינם מטרה כשלעצמה אלא אמצעי שנועד להכין למבחני הבגרות. האם ההכנה הזאת אכן מועילה?

מאמר מערכת בעיתון 'הארץ' כותב: "בישראל הפכה תעודת הבגרות לפחות חשובה משהייתה ומבחני הפסיכומטרי הם שקובעים את סיכויי הקבלה למקצועות המבוקשים. גם השיטה של שיפור בגרויות אחרי הצבא מלמדת, כי התיכון נהפך בעיקר למכשיר לסוציאליזציה במקום כלי להקניית השכלה". כלומר המטרה העיקרית לשמה מגיעים התלמידים לתיכון היא חברתית, לא לימודית.

ואכן המציאות מלמדת שאין צורך בארבע שנות לימוד כדי להתכונן למבחן בגרות. באמצעות לימוד רציני ומרוכז ניתן להשלים את החסר בחודשים ספורים, דבר שיכול להיעשות אחרי תקופת הלימודים בישיבה או (בחלק מהמסגרות) גם תוך כדי הלימודים בישיבה. האם אין זה חבל לבזבז כמה מהשנים המכריעות ביותר בחיים, ולוותר על היתרונות הערכיים העצומים שיש בלימוד בישיבה, וכל זה עבור מטרה שאותה ניתן להשיג בתוך כמה חודשי לימוד ספורים?

בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו שהלימוד בישיבה משפר באופן משמעותי את כושר החשיבה של התלמיד, מה שאומר שאת הידע החסר יוכל תלמיד הישיבה להשלים במקרה הצורך בצורה קלה יחסית. מסקנה זו התבררה מתוך מחקר שערכו פרופ' איריס לוין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יורם דמבו ממשרד החינוך, ופרופ' רורברט סיגלר, פסיכולוג התנהגותי מאוניברסיטת קרנגי-טון בפיטסבורג, מהמומחים החשובים בעולם בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית. השלושה בדקו את יכולתם של 240 תלמידים לפתור בעיות בגאומטריה ובמתמטיקה, מהם 120 תלמידים חילונים ו-120 תלמידים חרדים. המסקנה: "התלמידים החרדים יודעים לפתור טוב יותר בעיות בגאומטריה ובמתמטיקה מחילונים".

מסקנה זו הייתה מפתיעה ביותר בהתחשב בעובדה שהחרדים כלל לא למדו את המקצועות הנ"ל. מנין אפוא ידעו את התשובות?

מסבירה פרופ' לוין: "נכון שהתלמידים החרדים לא לומדים ידע [הכוונה, כמובן, במקצועות הנ"ל]. אבל בגלל שיטת הלימוד שלהם וההתעמקות בתלמוד, הם מפתחים יכולת חשיבה לוגית שאינה נופלת ואף עולה על זו של התלמידים בבתי הספר הממלכתיים".

הרי לנו שהלימוד בישיבה אינו סוגר שערים בדרכו העתידית של התלמיד. נהפוך הוא, הלימוד בישיבה מחדד את שכלו של התלמיד, מקנה לו הרגלי למידה נכונים המבוססים על הפעלה מקסימלית של השכל הישר והתוצאה הישירה מכך היא שהתלמיד, אם יבחר בכך, לא יתקשה להדביק את הפער שנוצר גם בתחום הלימודים הכללים וזאת באמצעות מסגרות רבות ומגוונות שנועדו בדיוק למטרה זו.

רוצה לשמוע עוד על לימוד בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"הישיבה חישלה ובנתה אותי"

אבידור רענן
מהי החשיבות של לימוד בישיבה?

"אין דבר בעולם כמו ישיבה. ישיבה היא כמו מכונה, שאת התפוקה שהיא מביאה לך – לא תקבל בשום מקום אחר. בשום מקום אחר לא תקבל את ההווי של הישיבה, את השיחות של הישיבות, ואת סוג הלימוד והתפילות שיש בישיבה. חוץ מזה, בישיבות בדרך כלל יש פנימיה, וכך אתה יכול להתנתק מכל האזור הקשה שאתה לעתים נמצא בו, מה שאין כן בלימוד במדרשיה או שיעור יומי, שכל יום זו מלחמה בפני עצמה ללכת לשיעורים האלה".

מה הישיבה מוסיפה לבן אדם?

"לכל אדם היא מוסיפה ועוזרת בדברים מגוונים, אבל ככלליות ניתן לומר שישיבה עושה אותו בן אדם. שמעתי פעם בשם אחד מהרבנים הגדולים, שישיבה היא 'בית היוצר של האדם'. ישיבה עושה אותך לבן תורה אמיתי, בן ישיבה".

הרב ברלין מספר על עצמו, איך שהישיבה חישלה וחיזקה את אישיותו. "הישיבה לצעירים מאד עיצבה וחישלה אותי. עד לשנה השנייה בישיבה לצעירים הייתי עדיין כמו ילד כזה, אך עם הזמן והלימוד בישיבה, הרגשתי שבניתי את עצמי מאד חזקה בישיבה. בישיבה אדם מוצא את עצמו, את האישיות הפנימית שלו – כל אחד בסגנון שלו. אני עצמי יכול לומר שביטאתי את עצמי בשנים האלה".

מה ניתן לומר להורים ש'לא מתלהבים' מכך שבנם יילך לישיבה?

"זה מאד יחסי. להורים שיש להם כבר מושג מה זו ישיבה, אפשר להסביר שהתפוקה שהם יקבלו מבנם שילמד בישיבה, אינה דומה לתפוקה בשום מסגרת לימודים אחרת. בשום מקום אחר לא ייצא אותו דבר, כי אין דבר כזה כמו בישיבה. בישיבה הבחור לא חשוף לחברים לא טובים או לטכנולוגיה הרסנית. ישיבה היא כמו 'תיבת נח', היא בעצם התיבת-נח של העולם היהודי. ככל שהישיבה יותר שמורה, כך הבן חסין יותר מכל הפגעים שבחוץ והאווירה הרחובית.

"להורים שלא מבינים מה זו ישיבה, צריך להסביר שעל ידי הלימוד בישיבה הם יקבלו בחור עדין, עם דרך-ארץ. בחור ישיבה הוא עדין יותר, לא אגרסיבי כמו לעתים נערים אחרים שגדלים במקומות אחרים. ואם מפחיד אותם מושג של ישיבה, אומרים להם שישיבה זה לא גרוע ולא כל הישיבות הן כמו שהם מכירים, ויש בהחלט ישיבות עם יותר תמיכה וסובלנות והרבה יותר חוויות ופעילות חברתית".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"רק בישיבה מתפתחים נכון"

אבידור רענן
האם יש תחליף ללימוד בישיבה? מה חשוב לדעת בקשר עם הסביבה הישנה ובני המשפחה? כיצד יש להתנהג איתם?

הרב יחזקאל מנת, מחשובי הרבנים המצויים בעולם התשובה שהרצאותיו נחשבות לנצפות ביותר בהרצאות הוידאו באינטרנט, מתייחס בראיון מיוחד ל'אתר הרב של האינטרנט' לקשיים אותם עוברים צעירים מתחזקים:

מול אלו קשיים מתמודדים צעירים המתחזקים?

"הקושי הגדול של המתחזקים נובע מהעובדה שהם צריכים בבת אחת לשנות תפיסת חיים, לשנות הרגלי חיים וחברה, וזה נורא קשה. מכיוון שכשאדם בעצם חי עד עתה את החיים כשהוא מאד בטוח בעצמו שהוא עושה דברים נכונים ויעילים, וזה לא פשוט בשבילו להשתנות. בדרך כלל, מתחזקים רבים גם נמצאים במצב שהמשפחה והסביבה הקרובה לא תומכת במה שהם עושים, בלשון המעטה, והם מוצאים את עצמם נאבקים נגד עצמם ונגד הסביבה שלהם, שלא לדבר על התקשורת והאווירה הכלל הישראלית שרחוקה מלתת קרדיט חיובי לבני התורה והמאמינים, וכך הם מוצאים את עצמם גם בחזית שלישית.

"כל זה ביחד גורם שהם צריכים איזה שהוא מקום לקבל בו את המטען שהם זקוקים לו, ולהיות בחברה שעושה מסלול דומה, ומה שחשוב יותר מכל – לקבל הכוונה. הבעיה הכי גדולה, היא כפי שהנביא אומר 'הנה ימים באים… והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם – כי אם לשמוע את דברי ה". זו נבואה מפורשת שבעצם מדברת על המציאות שאנו רואים בעינינו, של הצמא לתורה. אלא שכשאדם רעב וצמא, אז בדרך כלל הוא אוכל ושותה מה שיתנו לו, גם אם זה לא בריא. כך בענייננו זה אותו הדבר: היום בעולם התשובה יש הרבה זרמים שלוקחים על עצמם את היומרה לכוון מתחזקים ובעלי תשובה, ולא תמיד הם עושים את זה נכון, ולא תמיד הם מובילים למקום הנכון, ולעתים הם יוצרים מצב שהתשתית של בעלי התשובה בצאתם לדרך – אינה מספיק ברורה ויציבה. לכן כל אדם הרוצה להתחזק – צריך לכוון את עצמו למקום שיהיה טוב עבורו".

איך ניתן להתמודד עם הקשיים מול החברה הקרובה?

"קודם כל להבין שהסביבה מקבלת אותך באופן מוזר, שהסביבה חושבת שאולי 'השתגעת', ולהבין שהסביבה גם מוזנת מכל כלי התקשורת והאווירה הישראלית, וממילא להשתדל מאד לא להתווכח ולא להיכנס לכל מיני דיונים, אלא פשוט להוכיח לסביבה דרך המציאות. דהיינו, שאם צעיר שמתחזק מתפתח לכיוון חיובי ומתייצב, וכולם רואים שהוא יותר טוב, יותר רגוע, והוא גם נכנס למטלות החיים עד כמה שאפשר בצורה נכונה – אז המשפחה והסביבה נרגעת ואפילו מעריכה. חשוב גם לא לנסות להחזיר בתשובה את כל המשפחה, מכיוון שכך הוא גורם נגדו התנגדות, וההורים עלולים לחשוב שהנה הוא הולך להחזיר לנו בתשובה את כל הילדים ואף אחד לא יישאר לנו. לכן יש להימנע מכך".

האם עדיף לבחור שמתחזק ללכת וללמוד בישיבה, עם צעירים מתחזקים כמוהו?

"בהחלט. עדיף לו בכל מקרה להיכנס לישיבה. מכיוון שזה המקום היחיד שבו הוא יוכל להתפתח נכון, ובו הוא יוכל לעבור את השלב הראשוני הרבה יותר בקלות, מכיוון שבישיבה הוא קצת יתנתק מהסביבה הקודמת ויצור לעצמו סביבה חדשה שמתאימה למקום בו הוא נמצא כעת. אחר כך, כבר יקל לו לחזור לכל המקומות שהוא היה מחובר אליהם, עם הרבה יותר וביטחון עצמי ומטען רוחני. במדרשיות ומקומות דומים, התהליך הרבה יותר איטי וישנן עליות וירידות, כי בעצם הוא לא מתנתק מהסביבה הישנה שלו".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"מה יותר אידיאלי מללמוד בישיבה?"

אבידור רענן

מול אלו קשיים מתמודדים צעירים המבקשים להתחזק?

"צעירים המתחזקים עומדים בפני כל מיני קשיים. יש כמובן דברים שמאפיינים אותם, שבניגוד למה שהם מכירים, כשהם מתחילים להתחזק אין להם תמיכה, משום שהמשפחה אינה דתית והחברים לא דתיים והם חשים לעתים מאד מאד לבד ומרגישים בודדים. דבר נוסף שהוא בעייתי, הוא שהם אינם יודעים הרבה מושגים. נערים שומרי מצוות שגדלו בסביבה מסוימת מכירים, ואילו צעירים מתחזקים אינם יודעים לעתים דברים שלשומרי מצוות יהיו פשוטים. הם כמובן גם אינם רגילים לכל הדברים המאפיינים חייו של אדם שומר מצוות, ואפילו נתונים לעתים להתקפות מבחוץ מצד החברים או המשפחה שמתקיפים אותם".
כיצד ניתן להתמודד מול אותם הקשיים?

"צעיר שמתחזק, יודע שהוא הולך בדרך מסוימת שהוא משוכנע בה מכל מיני בחינות, בשכנוע שכלי או שכנוע רגשי. אבל באמת, ההתקפות שהוא מקבל לעתים הן אכן התקפות. לא תמיד הבסיס שאותם צעירים בנו לעצמם הוא מספיק חזק, וכשהם מותקפים – יש להם קושי. יש שהם נשברים, שיש שקשה להם מאד, ויש גם כאלה שלהיפך – ההתקפות מחייבות אותם יותר לחפש את הבסיס של עצמם ולהגיע לאמת הפנימית שלהם. אין עצה כללית. זו באמת התמודדות וצריך לדעת שאלו הם קשיים שלעתים נמשכים.

"במישור המעשי, בנושא הקושי ליד אנשים שומרי מצוות שיודעים הרבה יותר מושגים, גם אותם מתחזקים מתחילים אט אט לרכוש עוד ועוד ידיעות. במישור מול בני המשפחה, אני אף פעם לא ממליץ לעשות מלחמה. זה אף פעם לא טוב".
מדוע כדאי לצעיר שמתחזק ללכת דווקא לישיבה?

"האידיאל בשביל כל אותם צעירים הוא שאם הם יכולים שילכו לישיבות, כמו שבחוגי שומרי המצוות כולם הולכים למקום לימוד כזה, כדי להימצא עם אנשים שכולם בני עליה ולהיות שקועים אך ורק בלימוד תורה. כמובן, יש לעתים שההורים לא תמיד נותנים לבחור והוא לא מספיק חזק כדי להתמודד מולם, וצריך כדאי לו בשלב הראשון להישאר לידם ולהשתתף בשיעורים במדרשייה. אך ברור שבסך הכל יהיה נפלא אם הוא יהיה במסגרת תורנית".
מדוע ישיבה עדיפה על מקומות אחרים?

"כי בישיבה אתה כל הזמן שם. אתה יום שלם בתוך חברה שרוצה להתעלות, אתה יום שלם שקוע בלימוד. מה יכול להיות יותר אידיאלי מזה? בכל מקום אחר זה שעה פה ושם, אבל אתה חוזר לחברים ולאווירה הלא טובה, ואילו בישיבה אתה נמצא באווירה הטובה והתורנית 24 שעות ביממה".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"ישיבה היא הרבה יותר מקורס ללימוד תורה"

הרב ישראל ליוש, מרבני ישיבת 'אהבת אהרן', חי את החיים של צעירים מתחזקים. הוא יודע מה הם עוברים מול בני המשפחה וכיצד עדיף להם להתנהג. בראיון מיוחד, הוא מסביר על מעלת הלימוד בישיבה וההסברה של הצעירים מול בני המשפחה.
מדוע חשוב ללמוד דווקא בישיבה?

"צריך לדעת שעולם הישיבות אינו רק 'בית מדרש ללימוד תורה'. אם אמנם היו הולכים רק 'ללמוד תורה', אז את אפשר היה לעשות במדרשיה או שיעור קבוע וכו', אלא צריך לדעת שבעצם המטרה של אדם שבא לישיבה, היא להיכנס לעולם התורה ולעולם הישיבות, לעולם הכולל בתוכו התנהגות של כל אחד ואחד, השקפה נכונה גם בשאר הדברים – לא רק בנושא ידע תורני. כל זה, זה רק בישיבה. בישיבה הוא גם לומד כיצד אוכלים, כיצד שותים או כיצד ישנים. בישיבה לומדים את כל סדר-היום של הבן-אדם, איזו שאלה שואלים איזה רב. כמו כן, בשלב מאוחר יותר, מי שלמד בישיבה יוכל להינשא ולהקים בית כזה שבו הוא יוכל לחנך את הילדים בחינוך הנכון. כלומר, ישיבה, היא אינה רק 'קורס לימוד תורה', אלא הרבה יותר מלימוד. בישיבה הבחור נכנס למנטליות של בן תורה ובן ישיבה".

הרב ליוש מבקש להדגיש, כי "בעניין הזה מאד חשובה התאמתה של ישיבה לכל בחור ובחור. דווקא מכיוון שישיבה היא לא רק בית ספר ללימוד תורה אלא מקום שמעצב את אישיותו של הבחור, אז כל בחור צריך לבחור ישיבה שהוא רוצה להיראות בדמותה, להיות מעוצב בדרך שהיא מתווה, משום שישיבה היא המעצבת של האישיות. ככל שהישיבה יותר מתאימה לבחור, כך אישיותו תהיה מעוצבת בצורה היותר מתאימה לו".
כיצד ניתן להרגיע את בני המשפחה הדואגים מכך שהבחור יילך לישיבה?

"דבר ראשון, זה מאד תלוי בסוג ההורים. אבל באופ כללי, אני דוגל בכך שאין לעשות דברים בצורה קיצונית. לא לבוא אליהם בהודעה דרמטית: אני הולך ללמוד בישיבה! אלא על הבחור להכין אותם לאט לאט. בתחילה לדבר על הרעיון, אחר כך יכול לספר שהוא הולך לשמוע שיעורי תורה, אחר כך יכול לומר ששמע על ישיבה ומידי פעם הוא הולך לשם. וגם תוך כדי שהוא אומר להם, הוא יכול לקשר בין אחד ההורים למישהו מצוות הישיבה. בדרך כלל", מסביר הרב ליוש, "אחת הסיבות שהורים מפחדים מעולם הישיבות, זה כי אינם יודעים בכלל מה זה. אצלנו בישבה אנחנו דוגלים בכך שראש הישיבה ייפגש עם ההורים בבית, וכך הם רואים שהוא נחמד ולא בא לגנוב להם את הילד אלא אדרבה – הוא מבין אותם ובא לעזור להם. הבחור לא צריך לדבר עם ההורים כאילו הוא החליט נגדם, אלא להיפך: עליו לשתף במה זו ישיבה ולשתף אותם בהחלטה ללכת לישיבה. ללכת ראש בראש מול ההורים זה לא טוב, וגורם בדיוק ההפך ממה שצריך להיות".

הרב ליוש נזכר בסיפור של בחור שהיה קרוב אליו: "היה לנו בחור שלמד בישיבה חצי יום, רק בשעות הבוקר, וכך הוא היה אצלנו כמה חודשים. אחרי כמה חודשים הוא הוצרך לעבור ניתוח קטן והוא אושפז בבית חולים. באתי לבקר אותו בבית החולים יחד עם עוד רב מהישיבה, וכשהוא ראה אותנו הוא מיד אמר לאמו שהייתה לידו: הנה שני רבנים מהסמינר שהייתי בו לפני חצי שנה. ואז הבנתי שאמו בכלל לא יודעת שהוא לומד בישיבה ושהוא משקר לה. לאחר מכן, הוא באמת סיפר לנו שאמו כלל אינה יודעת שהוא לומד בישיבה, והיא חושבת שהוא עובד בשעות הבוקר. אמרתי לו: מה אתה חושב? עד מתי זה יהיה כך? והוא אמר: עד שהיא תבשיל. אמרתי לו: למה נראה לך שכך יש סיכוי שהיא תבשיל? צריך לעשות זאת בצורה נכונה, ובטח לא כך. הוא שמע לדבריי, ופנה לאמו ואמר לה שהוא רוצה להזיז את שעות העבודה לערב, משום שהוא רוצה לשמוע שיעורי תורה באיזה מקום בשעות הבוקר. כמה ימים לאחר מכן סיפר לה שהשיעור נמצא בבני ברק. אחר כך סיפר שהשיעור מתקיים בישיבה, עד שסיפר לה שהוא לומד בכל יום בישיבה. הוא לא האמין עד כמה הא קיבלה זאת בקלות ובלי שום קושי, רק כי הוא היה כנה איתה ועשה זאת בצורה אמיתית".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

ללמוד ולבלות – בתוככי הישיבה!

אבידור רענן
איך נראה סדר היום בישיבה? מה קורה כשמאחרים לארוחת הצהרים? והאם יש זמן לטיולים?

מה נער צריך כדי שהחיים שלו יהיו יפים? לכאורה, כדי לשמוח בחיים צריכים חום, אהבה, סיפוק והבנה שיש לי דרך שאני הולך בה – שזה חלק מהסיפוק. כשאני נמצא בישיבה, אני מרגיש שאני חי! שאני לא רק אוכל ושותה וישן, שאת זה גם פרה עושה, אלא יש לי חיים איכותיים אמיתיים.

כשבחור לומד בישיבה, הוא חש שיש לו ייעוד והוא משלים את עצמו. בישיבה, אתה מרגיש שאתה מתקדם גם בבנייה האישית שלך בתור בן אדם. בגלל האירועים שהחיים הולכים להציב לך, שאתה מקווה שכולם יהיו שמחים, אדם מוכרח לגבש אישיות להכיר עצמו יותר עמוק ולדעת מהן המעלות שלו. כשהחברה שמסביבו יותר נעימה וטובה, יותר קל לבחור לגבש את הזהות העצמית שלו. כשאני מוקף באהבה וחום, אני יותר מבין למה גם אחרים צריכים את זה.

ואין כמו החיים בישיבה: לקום בבוקר לתפילה לקול צלילים של רמקול מנגן, ללכת בכיף לאחר מכן לארוחת הבוקר עם החברים ביחד, ובארוחה תמצא את כל מה שאתה אוהב. יש מקרר פתוח וחביתה חמה, וגבינה ממש כמו בבית. ואם איחרת לארוחה, לא נורא – מישהו מהחברים תמיד ידאג לך. תמיד תמצא חביתת עין כמו שאתה אוהב, או כל דבר אחר. לאחר מכן יושבים ללמוד. גם אם אף אחד לא מבקש ממך, אתה נהנה לשבת ללמוד עם החברותא שמחכה לך, וכשרוצים לפוש מעט מהלימוד, אפשר לצאת ולנוח, אולי אף עם כוס קפה.

בישיבה, אתה מבין בפעם הראשונה מבין מה זה לקיים מצוות בכיף, ולחוש אושר אמיתי. החברותא שואל ואני מתרץ, ושנינו יחד מנסים להבין מה התורה רוצה, ואיך הקב"ה מדבר אליי. אחרי זה יש שיעור, שמוסיף ומחדד את הפרטים.

בכל יום ישנה ארוחת צהרים בשרית חמה, כאשר אפילו בבית לא תמיד מחכה לנו ארוחה בשרית… ואם אני רוצה עוד – אז נשאר, ואפשר לבקש. אגב, אצלנו בישיבה יש מנהג, שמי שמאחר לארוחה אז מניחים צלחת על צלחת, ורושמים עליהן את השם שלו, כדי לשמור לו.

אחרי בוקר נעים ומעייף, הולכים לנוח. כל אחד והמנוחה שהוא אוהב: במיטה, לקרוא ספר, או לשחק כדורסל, והכל בתנאים נעימים מאד.

בכל ישיבה, וגם אצלנו, יש זמן לספורט. אצלנו, למשל, בכל יום שני, במקום סדר הלימוד בערב יש ספורט במגרש ליד הישיבה, וממש כולם הולכים לשחק. חייבים להשתחרר כדי לאגור כוחות לנפש.

וכמובן, אין כמו סוף השבוע. ב'ליל שישי' (יום חמישי בלילה), יש סיר טשולנט (חמין), וכולם יושבים לאכול ביחד, עם גיטרה ברקע ואורחים מבחוץ. ב'עונג שבת', שנערך בליל שבת, מצטרפים תמיד חבר'ה מהמושב שרוצים לשמוע דברי תורה, וישנה אווירה מיוחדת.

פעם בחודש יוצאים לטיול: פעם לקארטינג בצומת ביל"ו, או לסנפלינג במערות לוזית, טיולים במורד הכרמל ובנהרות הירדן, כדי להתאוורר. כל אחד דואג לשני והאווירה היא משוחררת ומלוכדת.

צריך לדעת: גם כשיש לנו כבר ב"ה דרך סלולה – עם חברים אוהבים ומחבקים הדרך היא הרבה יותר נעימה וקלה.

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

למה ישיבה? כל השאלות וכל התשובות.

פינתו של יוסי ליפשיץ

שנים ארוכות אני כיועץ חינוכי מסתובב ומשוחח עם הורים ותלמידים, וכשקיבלתי את הבקשה מאתר 'אחינו' לפינה שתסביר למה ללכת לישיבה, ממש שמחתי. עבורכם, היושבים על הגדר ומהססים אם לקפוץ למים, הכנתי מקבץ קצר של שאלות ותשובות. לא שלפתי את התשובות הללו מהשרוול. התייעצתי עם חברי המומחים, שמעתי את חוות דעתם של בעלי המקצוע, האזנתי לבעלי הניסיון. לכם לא נותר אלא לקרוא את התשובות, לקחת בחשבון את מכלול השיקולים, ולקבל את ההחלטה הנכונה…

בהצלחה!

ואם לאחר שתקראו את הטור, יהיו לכם שאלות נוספות אשמח לענות לכם דרך 'צור קשר' של האתר.

אז אוקי. אומרים לי הצעירים, אז השתכנענו שהישיבה היא המסגרת הלימודית הערכית והרוחנית הטובה ביותר עבור צעיר בגיל תיכון. אבל עדיין נותרו כמה פקפוקים וחששות. איך מתמודדים עם מבטי התימהון של החבר'ה בשכונה? מה נאמר לדודה מבת ים ולאחיין מקרית מוצקין? מה יהיה על פרנסה ומקצוע? מה יהיה על משחקי הכדורגל שכל כך אהבנו לשחק?

בתיכון הכללי רוכשים כלים למקצוע ועבודה. מה מקבלים בישיבה?

מקצוע ועבודה זה חשוב, אבל חשוב לא פחות להיות אדם ערכי ואיכותי. אם נשקיע את כל הזמן רק ברכישת ידע ומקצוע מתי נספיק לבנות את האישיות? היכן נעשה את זה? מי ייתן לנו את הכלים לכך?

רק בישיבה בונים אדם ערכי. את מה שהישיבה נותנת אי אפשר לקבל באף מקום אחר, לעומת זאת את מה שהתיכון הרגיל נותן בהחלט אפשר וניתן להשלים תוך כדי הלימוד בישיבה או אחר כך.

תחשבו שמישהו יציע לכם לקבל פרס של מיליון דולר עכשיו, ובתנאי שתדחו את לימודי המקצוע לכמה שנים, מה הייתם עושים? בוודאי שכל אדם נורמאלי היה בוחר במיליון דולר, כאן אנחנו מציעים לכם לא מיליון דולר ולא עשרה מיליון דולר, אלא לזכות בחיי נצח!!!!!! לימוד בישיבה יכול לזכות אותך בחיי נצח, אז לא שווה לדחות קצת את לימודי המקצוע?

הלימוד בישיבה מאפשר לאדם ליהנות משתי העולמות גם יחד, ואת הידע המקצועי ניתן להשלים גם לאחר תקופת הלימוד בישיבה ואז יהיה לנו "בעל מקצוע" עם הערך המוסף של אדם מיוחד מלא וגדוש בתורת הבורא.

אבל מה בכל זאת עם תעודת הבגרות?

בתיכון רגיל לומדים 4 שנים כדי להגיע לבגרות. כל מי שמכיר את המערכת יכול להעיד שחלק גדול מהזמן הזה מתבזבז על שטויות ויורד לטמיון. חבל על הזמן היקר הזה. השנים הצעירות הן יקרות מכדי שנבזבז אותם סתם. את עיקר הזמן צריך להשקיע בבניית האישיות הרוחנית שלנו. את הבגרות ניתן להשלים תוך כדי הישיבה או גם לאחר מכן. בשנים האחרונות הוקמו עשרות מגמות ותוכניות לימודיות בשעות אחר הצהרים והערב, שמאפשרות לבוגרי ישיבות להוציא תעודת בגרות בפרק זמן הרבה יותר מקוצר של כעשרה חודשים. אז למה להשקיע את השנים החשובות והרגישות ביותר של החיים על דבר שניתן להשלים אותו בהמשך בצורה מרוכזת ומקוצרת הרבה יותר?

האם לא קשה לנער צעיר ללמוד רצוף עד הלילה?

המסגרת הישיבתית אינה אחידה. קיימות מסגרות רבות ושונות, והחכמה היא להתאים לכל תלמיד את המסגרת המתאימה שבה הוא ימצה את היכולת שלו בצורה הטובה ביותר ויבנה את עצמו לכל החיים.

איך אפשר ללכת לישיבה בשעה שכל המשפחה אינם דתיים?

אתה נשאר חלק מהמשפחה גם אם תלך לישיבה. אדרבא, הדבר רק יביא כבוד, הערכה וחשיבות בעיני המשפחה הרחבה.

כל הכבוד לתלמידי ישיבות, אבל כמה כאלו צריך? מה, כולם ילמדו?

לא כולם ילמדו בישיבה עד זיקנה ושיבה אבל כולם צריכים להיות בעלי ערכים, אנשים איכותיים, אנשים שהשבת שלהם היא שבת, והחינוך שלהם חינוך, והמגדלים משפחה לתפארת. הישיבה היא האוניברסיטה היוקרתית ביותר שבה ניתן ללמוד את תורת האלוקים ובניית האישיות כמו שצריך כל יהודי. את הכלים לדברים האלו מקבלים רק בישיבה ודווקא בשנים הצעירות, כאשר הבחור מתפתח ומעצב את אישיותו. ממש חבל להחמיץ את השנים הנהדרות האלו!

למה לא מספיק ללמוד תורה חצי יום?

גם חצי יום זה מצוין, ולכל אחד צריך להתאים את האפשרויות המתאימות לו. אבל לזה צריך להתייעץ עם המומחים שמכירים את עולם הישיבות ועולם התורה, ולהכיר את התלמיד כדי להתאים התאמה מושלמת.

אבל תזכור תמיד שללמוד פה ושם לא בצורה מסודרת זה בדיוק כמו לחמם קומקום ולהפסיק באמצע. צריך לתת לאווירה בישיבה להרתיח את ליבו של הבחור ואז הוא מקבל עיצוב נהדר לכל החיים.

החברים הטובים שלי הולכים לתיכון, למה שאני אפרד מהחברים?

חברים זה אחד הדברים הנחמדים ביותר בגיל הנעורים אבל השיקול החברתי אינו השיקול היחיד. צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולקחת בחשבון את מכלול הנתונים. אם הגענו למסקנה שהישיבה היא הדבר הטוב והנכון ביותר לעשותו אזי למרות הקושי שבדבר, לא ניתן ל"חברים" להסיט אותנו מהטובה הגדולה ביותר שלנו. חוץ מזה ההכרעה לא צריכה להיות בין ישיבה לבין חברים. הניסיון מוכיח שכמה מהחברויות החזקות ביותר הן דווקא אלו שנוצרות תוך כדי לימוד בישיבה, וההווי החברתי המיוחד השורר בישיבה הוא אחד מהגורמים החזקים ביותר המשפיעים על בחורים להיכנס לישיבה.

למה ללמוד בישיבה דווקא בגיל צעיר, אולי עדיף לדחות את זה לגיל מבוגר יותר?

ככל שאנחנו יותר צעירים, אנו גמישים יותר, קולטים יותר ופתוחים יותר להפנמת דברים חדשים וחיוביים. בעוד כמה שנים אנחנו יותר "זקנים" במובן מסוים ואז כבר קשה הרבה יותר להתחיל לימודים בישיבה.

יש לך שאלה? לחץ כאן!

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"לימוד הגמרא עושה אותי הכי מאושר"

פעילי הקירוב נחשפים לארונה לתופעה חדשה ומעניינת, צעירים רבים המתעניינים ביהדות – דרך לימוד הגמרא, בו הם רואים לימוד מעניין ומהנה, מאתגר ומרתק. וכבר ידוע מאמר חז"ל 'מאור שבה מחזירו למוטב".

אמר מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א כי רק על ידי לימוד הגמרא, יש תכלית וקיום לחזרה בתשובה. הצימאון הגדול והרגשת התענוג בלימוד, היא ההזדמנות המיוחדת לקרב את הצעירים ובני הנוער – באמצעות לימוד הגמרא, בפרט בהיותו של לימוד זה התכלית והעיקר בתהליך קירובו וביסוסו של הנער הצעיר בעולמה של תורה.

בין אלה הנהנים מלימוד דף הגמרא, נמצא גם איש העסקים אבי כץ, הבעלים של רשת כפר השעשועים. בכנס שהתקיים לאחרונה למאות תלמידים מתיכונים שקיבלו על עצמם ללמוד מדי שנה 50 דפי גמרא שאינם נכללים בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, דיבר מר כץ באוזני התלמידים על חשיבות מתן הצדקה וריתק את התלמידים כשסיפר על ילדותו כיתום מאב. "היום לימוד הגמרא עושה אותי הכי מאושר" – אמר אבי כץ הילדים הנלהבים התרשמו מהעובדה שניצב מולם איש עסקים מצליח שמוצא זמן ורצון לעסוק בתורה ובהצלחה.

פעילי קירוב רבים, פועלים כיום בכל רחבי הארץ לקיומם וביסוסם של שיעורי גמרא כמו גם ארגון חברותות לתלמידים מתקדמים שחשקה נפשם בתורה והם מוצאים בה תענוג של ממש בירידה לעמקי נבכי הסוגיות והעיון בסברות ובתהליכי החשיבה היחודים של הגמרא.

 

רוצה לדבר על יהדות, להתייעץ, לשאול, 1-800-20-18-19 שיחת חינם למוקד אחינו

או בשיחה אישית עם הרב שמעון – 052-7636278

או עם הרב אהרון – 050-4141386

מה ההבדל בין אדם חי לאדם מת? ככה ההבדל בין ללמוד בישיבה או לא

שאלה: למה דווקא ישיבה למה לא מספיק לימודי ערב במדרשיה?

"ללמוד תורה במסגרת של שיעור או ללמוד במסגרת ישיבה זה כמו הבדל בין חי למת", כך מגדיר לנו הרב יהודה עמית את ההבדל בין שתי צורות הלימוד. "אין שום השוואה בין ההשפעה הרוחנית שיש לשיעורים הבודדים הללו לבין לימוד במסגרת מאורגנת ומסודרת של ישיבה".

"תבינו", הוא מסביר בסגנונו החביב, "יש היום צימאון גדול לשמוע את דבר ה'. אנשים נאחזים בכל פירור של רוחניות כדי להשביע בו את רעבונם. זהו מצב חיובי ביסודו, אבל הבעיה היא, כלשון הפסוק בספר משלי, "נפש רעבה – כל מר מתוק", כלומר עבור אדם רעב גם מאכלים מרים שאינם מזינים את גופו כראוי נחשבים למתוקים. אנשים מרווים את הצימאון הרוחני בתערובת של כל מיני דברים, אבל הבסיס האמיתי לצמיחתו האישית של בחור הוא רק על ידי לימוד שיטתי ומסודר ואת זה עושים רק בישיבה".

אבל הלימוד בישיבה, הוא מוסיף, חיוני לא רק לצורך הלימוד המסודר, זהו גם שלב הכרחי בבניית עולמו הפנימי של האדם.

שאלה: מה שונה לימוד בישיבה מלימודי מגמה באוניברסיטה?

"הישיבה זה לא פקולטה ללימודי תלמוד. הישיבה היא מקום שבו בונים בני אדם. באים אלינו לישיבה אנשים מוכשרים מאוד, כאלו שהתנסו בלימוד בכל מיני מסגרות אקדמיות, אבל זה בכלל לא מכין אותם לחוויית הלימוד בישיבה, כי ישיבה זה משהו שונה לגמרי. הישיבה נותנת לאדם לא רק ידע אלא את כל צורת החיים של תלמיד חכם. איך להסתכל על החיים, איך להגיב ולהתנהג בכל מיני מצבים, איך נראה סדר היום, איזה מידות טובות לפתח ובאיזה צורה. אלו קניינים שניתן לרכוש אותם רק במסגרת שמקיפה את הבחור עשרים וארבע שעות ביממה בקדושה ובתורה, ובחברתם של בחורים אחרים בני גילו המשתוקקים אף הם לעלות והתעלות,

מי שנשאר בחוץ ואינו לומד בישיבה פשוט מפסיד את כל המהות הזאת".

רוצה לדבר עם מישהו על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"בישיבה למדתי איך להסתדר בחיים"

"הלימוד בישיבה פותח עולמות"

אז למה בכלל ישיבה?

התובנות שמקבלים בבית המדרש, בישיבה, הם הבסיס לכל מה שעושים במהלך החיים. בישיבה למדתי איך להסתדר בחיים, איך לחשוב ואיך להתנהג", מספר בראיון לאתר, אברהם קרויזר, יועצו של ניר ברקת-ראש עריית ירושלים. "הלימוד בישיבה מחדד את יכולת המחשבה והניתוח, דבר בו אני נעזר כל העת, כאשר מלבד זאת, הלימוד בישיבה פותח עולמות של חשיבה, מוסר, ועבודת המידות שעוזרים לדעת מה הם הדברים החשובים באמת בחיים".
מה הישיבה תרמה לך להמשך החיים?

"כאדם אשר מתעסק בבניית אסטרטגיות ובבניית תוכניות עבור הציבור, אני חש שהלימוד בישיבה הכין אותי לקראת עבודתי. אני מרגיש שחוכמת התורה מלווה אותי בכל העת וההשפעה של לימוד התורה הינה בכל תחום בחיים, גם דברים שלכאורה אין להם קשר ללימוד".

"פעמים רבות אני נזכר בדרשות ובשיחות ששמעתי מרבנים בישיבה ואני אומר לעצמי "הנה עכשיו, אני מבין את המשמעות". במצבים רבים בחיי אני מרגיש שאני מגיע אליהם מוכן, היות ושמעתי את דעתו של הרב בישיבה לפני שנים רבות כשהוא מתבטא בדיוק בנושא הזה".

"עד היום אני מקפיד להישאר בקשר עם הישיבה באופן רציף. אני מגיע אחת לתקופה על מנת לשוחח הם הרבנים ולשמוע את דבריהם של ראשי הישיבה, היות והקשר עם הישיבה חשוב לי והוא משפיע עלי כל העת".

זיכרון קצר לסיום:

"זכור לי מקרה בו לפני תפילת נעילה ביום הכיפורים, קרא ראש הישיבה שמשמש כשליח ציבור בתפילה זו, לאחד הבחורים ולחש לו באוזנו. לאחר התפילה סיפר לי הבחור שראש הישיבה אמר לו: "בוא נתפלל יחד ונכוון שנינו שהשנה הבאה תהיה מוצלחת במיוחד עבורך". עצם זה שראש הישיבה, ברגע הקדוש ביותר בשנה, חשב על הבחור הזה, עשה עליו ועלי רושם אדיר והותיר את חותמו עלי. איך אדם גדול כמו ראש הישיבה חושב על צמיחתו הרוחנית של כל בחור ובחור, זהו דבר מרשים מאוד".
רוצה לדבר עם מישהו על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

בזכות הישיבה

"עבורי תקופת הלימוד בישיבה התאפיינה בכך שהאווירה הייתה סביב השהות במחיצתם של גדולי ישראל, ראשי הישיבה. השהות במחיצתם של אנשים כה גדולים אשר הייתה ועודנה מעוררת השראה עבורי. בזכות התקופה הזו חדרה לעצמותי התחושה שיש להידבק בגדולי ישראל ולשמוע את דעתם, דבר מאז עזבתי את הישיבה עד היום, אני מקפיד לעשות", מספר ל'אחינו' רבה של שכונת גילה, הרב אליהו שלזינגר אשר כל ענייניה ההלכתיים של הרבנות והעיר ירושלים נפסקים על פיו.

"להסתופף בצילם של ענקים כאלו, זהו דבר שלא יישכח. היה אפשר לראות וללמוד מהם מהו עמל התורה, איך הולכים בדרכי התורה, מהו מוסר ועוד דברים רבים המלווים אותי מאז ועד עתה".

"זכור לי שכאשר התחתנתי הרב שך זצ"ל סידר את החופה שלי. החופה התאחרה קצת ואני כחתן, חשתי לא בנוח שתלמיד חכם כמו הרב שך נאלץ להמתין עד לתחילת החופה. הרב שך, בחושיו החדים, שם לב לכך, ניגש אלי ואמר לי "אל תהיה מתוח, זה בסדר". כך במשפט קצר הוא הרגיע אותי. זוהי דוגמא קטנה למידותיהם של הרבנים הגאונים שזכיתי ללמוד מהם".

"בישיבה הפכתי ל'בן תורה' ממש, כך שלא משנה שעברו מאז תקופת לימודי בישיבה עשרות שנים ולא משנה שאני מכהן כרב בשכונה לא דתית הרבה שנים, בכל זאת נשארתי בן תורה כל חיי. זהו הדבר החשוב ביותר לדעתי, להיות 'בן תורה' זה הדבר שמאפשר להחזיק מעמד בכל מקום ובכל מצב".

רוצה לדבר עם מישהו על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

כל האופי והאישיות מתעצבים שם

ראובן העצני

שאלה: מה המיוחד בלימוד בישיבה?

"אצלנו בישיבה", הוא אומר בנוסטלגיה "כל הלימוד היה על מנת לעשות. כך שכיום, כאשר אני בלב העשייה, הלימוד בישיבה הולך איתי לכל מקום. העשייה שלי יונקת את כל כולה מהלימוד בישיבה".
שאלה: היום יש לך קשר לישיבה?

"כל מה שיש לי היום, מושפע מתקופת לימודי בישיבה. כל מעשה שאני עושה היום, עוצב בשנות לימודי בישיבה", מספר לאתר, סגן ראש עיריית ירושלים, הרב יצחק פינדרוס.

"בישיבה לומדים איך להתנהג בחיים, מה לעשות וכיצד לנהוג וכל האופי ואישיות מתעצבים שם".

"כל מהות החיים נלמדת בישיבה, את הכול ניתן ללמוד בתורה. כל פעולה שמבצעים בחיים ניתן ללמוד כיצד לעשות אותה באופן הטוב ביותר, באמצעות לימוד התורה. בכל יום אני משתדל להתבונן היטב בפעילותי ולבדוק האם היא מונעת מהלימוד שלמדתי בישיבה. כאשר אני מגלה שאכן הלימוד הוא המניע שלי, זה הופך אותי למסופק ולמאושר".
יש לך נקודה מעניינת לספר לנו?

"זכור לי שכאשר הייתי בן עשר, התארחו אצלנו בסעודת שבת חמישה בוגרי אוניברסיטאות מארצות הברית. במהלך הסעודה, אבי שאל אותם, כאנשים משכילים בוגרי אוניברסיטאות, מה היחס בין אלכסון לקו ישר. האורחים, האדימו ונבוכו כאשר הם לא ידעו את התשובה. אבי הסתכל עלי ושאל אותי את השאלה ומיד עניתי לו שהתשובה היא שני חמישיות, כפי שלמדתי באותו הזמן במסכת כלאיים. זוהי דוגמא לכך שבתורה יש את הכול וצריך רק ללמוד אותה ולנהוג על פיה".

רוצה לדבר עם מישהו על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

"בישיבה לומדים איך להיות יהודי"

אבידור רענן

שאלה: מה מיוחד ללימודים בישיבה?
"בישיבה לומדים מה המשמעות של להיות יהודי", אומר ד"ר משה רוטשילד נשיא ומייסד בית החולים 'מעיני הישועה' שבבני ברק בראיון מיוחד לאתר "'בן ישיבה' זו מהות אחרת מכל אדם. יש לו צורת מחשבה אחרת, הוא יודע לכבד את גדולי ישראל, הוא מסוגל להיכנע לגדולים ממנו. כאשר אני רואה אדם, אני מבחין מיד אם הוא בן ישיבה או אם הוא לא למד בישיבה".

"בן ישיבה' יודע שאפשר ללמוד את התורה עוד ועוד, לחקור ולחקור ואף פעם לא לסיים, היות והתורה היא בלי סוף, עמוקה עד בלי די. התורה היא הספר המיוחד ביותר בעולם היות וניתן ללמוד אותה שוב ושוב בכל גיל, בן חמש כמו בן שמונים וחמש והתורה תדבר לכל אחד בשפה שלו וברמה שלו כך שישנו תמיד חידוש עבור כל לומד".

שאלה: איך אחרי הלימוד בישיבה הצלחת להקים כזה מפעל חיים?

נהפוך הוא בעזרת הלימוד בישיבה, יכולתי גם ללמוד רפואה כמו שצריך. למדתי איך ניתן לראות בלימודי הרפואה את גדלותו של הבורא יתברך. בתור רופא אני מבחין בנפלאות הבורא שאין שום אפשרות לתאר אותן. רק בפעולת הלידה ישנן שבעים דברים שחייבים להתרחש ואם אחד מהם לא מתרחש אזי כל הלידה לא תצליח חלילה. כך רואים שהדבר הקטן ביותר אותו ברא הקדוש ברוך הוא, אין שום אפשרות שהמוח האנושי יוכל ליצור כמוהו. רק הקדוש ברוך הוא ברוב חסדו יכול להמציא דברים אדירים כל כך.

אחי… דבר איתנו…

הרב אהרון ידלר 050-4141386, הרב שמעון וייס 052-7636278 או שיחת חינם 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לדבר עם הרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

בוגרי ישיבות משתלבים טוב יותר בעולם הכללי

ראובן העצני
הרב משה גרילק הינו סופר, עיתונאי, מרצה בחסד, הוגה דעות ומשמש כעורך השבועון הגדול ביותר במגזר החרדי, השבועון 'משפחה', הזוכה לתפוצה שבועית של עשרות אלפי גיליונות בכל שבוע ופועל במספר מוקדים בעולם.

שאלה: על איזו נקודה היית מצביע שהיא הכי מסמלת בחור ישיבה מבחינתך?

"הלימוד בישיבה מחדד את יכולת החשיבה באופן מיוחד. דבר זה ניתן לראות כל העת, כאשר בוגרי ישיבות משתלבים בעולם הכללי, הם מסוגלים לעשות זאת טוב יותר מאחרים היות והם זכו בכלים מחשבתיים מיוחדים. בישיבה לומדים לחשוב ולבקר, לבנות ולפרק. צורת הלימוד באמצעות ויכוח, תורמת לחידודו של השכל יותר מכל דבר אחר. כאשר יוצאים מן הישיבה, לפתע מגלים שהכלים המחשבתיים שהתקבלו בישיבה, הם רבים וחזקים לעין שיעור מכלים אותם מקבלים במקומות אחרים. הישיבה מספקת גם זווית ראיה ועומק בחיים דבר ההופך את הלומד, לא לאדם שיש לו אוסף ידיעות, אלא לאדם שהידע מפתח אותו באופן אישי ובונה את אישיותו".

שאלה: יש דבר נוסף שאתה חושב שהישיבה נותנת הסתכלות שונה על החיים?
"ערך מוסף נוסף שישנו בישיבה הינו השהייה בצילם של אנשי רמי מעלה מבחינה רוחנית. כאשר אתה רואה את רבני הישיבה אשר חיים בעולם אחר, יפה יותר, טוב יותר, יש לך חשק אדיר להיות כמוהם. אתה רואה את טוב ליבם, את החסד שהם עושים ואת חוכמתם בכל תחום, שאיפותיך לצמוח גדלות. זכור לי שכאשר למדתי בישיבת פוניבז', הרב מפוניבז', ראש הישיבה, היה נוסע אחת לתקופה לחו"ל על מנת לאסוף כספים להחזקת הישיבה. בכל פעם שהוא היה נוסע, הוא היה עובר אחד אחד בין תלמידי הישיבה ומעניק נשיקת פרידה לכל תלמיד. היחס האישי והנשיקה אותה הוא היה מעניק לכל אחד, מהקטן שבקטנים ועד לגדול שבגדולים, זכורה לי עד היום. היכולת לאהוב את התלמידים ללא גבול, חקוקה בזיכרוני כל העת".

רוצה גם לטעום קצת מהפלא? בא דבר איתנו

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

סוד ההצלחה שלי בעסקים

אבידור רענן
כשאני אומר לך לימוד תורה על מה אתה חושב?
"ההנאה האמיתית שיש לי בחיי ומרכז החיים שלי זה לימוד התורה", מספר לאתר רפאל אבן דנן המשמש כאחראי על קשרים פיננסיים באחד מבנקי ההשקעות הגדולים והחשובים בארץ. "לימוד התורה זה העיקר בחיים היות וכך אדם לומד להכיר את בורא עולם ולהתחבר אליו".

אבן דנן, אב לשניים, רק בן 27 וכבר עובד כבכיר באחד מהמוסדות הפיננסיים היוקרתיים ביותר במדינה, כאשר בנק זה מחזיק בסניפים בכל רחבי העולם. אבן דנן גדל בעיר שטרסבורג שבצרפת והגיע לארץ ללמוד בישיבה בירושלים. שם הוא "נדלק".

איזו נקודה זכורה לך מהשנים שלמדת בישיבה?
"בישיבה זכיתי לחוויה של פעם בחיים. חוויה זו הינה החוויה של לעשות את מה שאני עד הסוף, בלי גבולות ובלי מיצרים", הוא מספר "במהלך שנות הלימוד בישיבה, ניתן להפוך את לימוד התורה וקיום המצוות לדבר העיקרי שקיים בחיים. כך, השנים שלאחר הלימוד בישיבה, השנים שלאחר נישואי ולאחר שיצאתי לשוק העסקים, ינקו את חיותם משנות הלימוד בישיבה".

"מאז שעזבתי את הישיבה, אני משתדל לקחת איתי את הלימוד בישיבה ולהפוך אותו למורה הדרך שלי בכל מה שאני עושה. לצערי, לא קל לשמור על הרמה הרוחנית שמגיעים אליה בישיבה, אולם אני משתדל כל העת להיות מושפע מהחוויה הנדירה של הלימוד בישיבה".

"לדעתי גם אם לומדים בישיבה מספר שנים, ניתן לאחר מכן להשתלב בכל תחום בו מעוניינים. שנות הלימוד בישיבה לא מגבילות את עתידו של הלומד, אלא בדיוק להיפך, הם מפתחות את הלומד ומכשירות אותו לאין סוף דברים".

רוצה לדבר על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

תחנת הכוח של העולם, הגנרטור הלאומי של עם ישראל.

אבידור רענן

שאלה: אז מה כל כך חשוב בלומדי התורה בישיבות?
יום אחד בהיר, ללא כל התרעה מוקדמת, משביתה תקלה מסתורית את תחנת 'רידינג-1', תחנת הכוח הראשית של מדינת ישראל. לפתע פתאום נפסקת אספקת החשמל בכל רחבי הארץ.

עצום את עיניך ונסה לדמיין את המחזה בעיני רוחך: אלפי אנשים ילכדו במעליות תקועות, רבבות נוספים ימצאו את עצמם יושבים או עומדים ברכבות שחדלו לנוע. רמזורים יחשיכו ופקקי תנועה ענקיים ישתרכו בכל צומת. מחשבים יקרסו, בנקים יתמוטטו, מערכות תקשורת יפלו, מוקדים פיננסים יכנסו לשיתוק מיידי. מטוסים לא יוכלו להמריא או לנחות. בתי חולים יתקשו לתפקד. הצבא יכנס למערך חירום, אבל בלי מחשבים לא יהיה ביכולתו לגייס כוחות מילואים, ובלי קווי תקשורת תקינים הוא לא יוכל לזמן אותם לנקודות ההתכנסות. אין רדיו, אין טלוויזיה, אין מיקרוגל לחמם את ארוחת הצהרים, אין אפילו טלפון בשביל לספר על כך לאימא. וכל זה בגלל שהתורן האחראי לא התעורר בזמן ושכח ללחוץ את הכפתור הירוק שמפעיל את הגנרטורים הענקיים….

המשל הדרמטי הזה מסייע לרב מיכאל חסין שליט"א, ראש ישיבת "למצוינים" ברחובות, להמחיש את חשיבותה המרכזית של הישיבה. "הישיבה", הוא אומר, "היא תחנת הכוח של העולם, הגנרטור הלאומי של עם ישראל. הגנרטור הזה מוכרח לעבוד 'נונ-סטופ', 24 שעות ביממה, אחרת התוצאה עלולה להיות הרת-אסון. אם לא יהיה גנרטור שיזרים אנרגיה רוחנית לעולם הרי שכל המערכות יתקעו והעולם לא יוכל להמשיך לתפקד".
שאלה: אז זה ההבדל בין מי שלומד תורה במסגרת שיעור לבין מי שנכנס לישיבה?

"בדיוק", אומר הרב חסין. "כשאדם לומד תורה באופן פרטי הוא מקיים בזה מצווה חשובה מאוד, אבל הישיבה היא הרבה יותר מזה. אחד ממטרותיה של הישיבה הוא להבטיח שישמר רצף של לימוד תורה בכל הזמנים ובכל התקופות, ללא הפסקה. זה לא רק ענין פרטי של אדם מסוים, אלא תנאי בסיסי לקיומו של עם ישראל. ברגע שעם ישראל מאבד את הקשר החיוני עם התורה, חלילה, הוא מאבד את יכולת הקיום המופלאה שלו. הוא הופך לעם ככל העמים ואז עלול להגיע חלילה למצב של הכחדה".
שאלה: מה עושה הישיבה באופן אישי לבחור שלומד בה?

"מלבד החשיבות הכללית של לימוד התורה לקיום העולם, יש ללימוד בישיבה ערך גדול מאוד עבור התלמיד הלומד בה. ישיבה היא לא רק מקום שבו רוכשים ידיעות בתורה, המטרה של הישיבה הוא להפוך אותך לבן אדם אחר ובשביל זה לא מספיק שתקפוץ לביקורים מזדמנים כשיש לך זמן פנוי. בשביל זה אתה צריך להיות מונח לגמרי בפנים".
"זה היופי וההזדמנות שהישיבה מעניקה לכל מי שבא בשעריה: ההזדמנות להשקיע את כל-כולך אך ורק בלימוד התורה. בלי עיסוקים מהצד. בלי טרדות והפרעות. בלי לימודים נוספים. רק תורה. הזדמנות כזאת לא חוזרת על עצמה בחיים. בחור שיש לו הזדמנות להיכנס לישיבה צריך לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיו ולא לוותר עליה".

רוצה לדבר על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר…

צעדים ראשונים בישיבה

האם יש מי שמדריך אותנו הצעדים הראשונים שלנו בישיבה? כיצד נראים כותלי הפנימיה מבפנים? מותר בכלל לשחק כדורסל? הרב יוסי וייס, רב בישיבת 'דובר טוב' בגבעת זאב, עונה לנו על כל השאלות.
הרב יוסי וייס:
בחור שנכנס לישיבה, כבר כשמגיע כאורח בתחילת דרכו, ישר כולם מקבלים אותו, הצוות והבחורים, בשמחה ואחווה, כאילו מכירים אותו כבר שנים, זאת למרות שהם מכירים אותו כמה דקות בלבד. מיד כשהוא מגיע הוא מקבל כיבוד ושתיה ועוד המון דברם גשמיים, והחשוב מכולם הוא שהוא מקבל את הדבר האמתי: האור של תורה, שבחיים הוא לא טעם ממנו, והוא מציץ ונפגע כבר בפעם הראשונה.

ברגע שבחור עוזב את התיכון ללמוד בישיבה, יש שני סוגי בחורים: יש בחור שמגיע ישר לישיבה עם פנימייה, וחוזר הביתה פעם בשבועיים ליום-יומיים, ויש בחורים שבאים לישיבה בבוקר וחוזרים הביתה בערב, אבל גם הם מחוברים לישיבה, עוזבים את החברים הישנים וההווי הישן ומחליפים אותו בהווי חברתי אמיתי וכשר, וקדוש יותר.

סדר היום-יום בישיבה, הוא כזה: יש את הלימודים וה'סדרים' (זמן לימוד) במהלך היום, אך פעם בשבוע משחקים כדורגל אחר-הצהריים, פעם בשבועיים הולכים לבריכה, טיול סנפלינג או טיול אופניים (בכל פעם מתאימים את האטרקציה כפרס תגמול לבחורים). פעם בשבועיים עושים שבתות בישיבה – דבר שמאד נותן לבחורים והוא המחבר האמתי של בחור לישיבה. בגלל שברגע שבחור אוכל ונהנה עם כולם ביחד, שר איתם ביחד וכו', אחרי שבת פעמים רבות הוא ניגש לומר לי: עכשיו הרגשתי שאני בחור בישיבה! מהשבתות האלה בחור לעתים ומקבל כל ה'אורות'. בליל-שבת בדרך כלל יש 'עונג שבת', במהלכו כל אחד מספר מאיפה הוא הגיע, מה עשה, ואיך מצא את הדרך לישיבה. אצלנו, למשל, יש בחורים מכל מקום בארץ שבאו אלינו לישיבה בגבעת זאב, כל אחד עם נס משלו כיצד הכיר הישיבה ומי שלח אותו אליה.

באופן קבוע, יש בכל מוצאי-שבת מסיבת 'מלווה מלכה', בישיבה שכולם מגיעים אליה. המסיבה נערכת תמיד בליווי גיטרות, פיצות וכו', ויש בה הווי מיוחד מאד.

האווירה בישיבה היא מאד קלילה ונוחה. אין כפייה להיכנס לבית המדרש. כולם עושים זאת מרצון, כי כל אחד שבא – הגיע כי הבין שזה מה שהוא רוצה, וכל אחד הוא ה'משגיח' של עצמו. ב-9 וחצי כבר בית-המדרש מלא כאילו מישהו 'דחף' כל אחד ואחד להגיע, אבל כל אחד מגיע מרצונו הוא. בסדר הלימוד בערב, יש לעתים מרצה אורח שמוסר הרצאה אקטואלית, והערב זהו גם הזמן בו באים בחורים ממדרשיות לבקר בישיבה. ביקורים אלו נותנים לבחורים הלומדים בישיבה 'גאוות יחידה': אנחנו כבר בישיבה, ומה איתכם?

המעניין הוא שבגלל שזו ישיבה בה לומדים בחורים מגיל 14 וחצי ועד אחרי צבא, הקשרים החברתיים מאד מעניינים: יכול להיות בחור שהוא אחרי צבא ויש לו רכב וכסף משלו, והוא ישן עם חבר חדר צעיר ממנו בהרבה באותו החדר והם מדברים על אותם הנושאים, כשרוב הנושאים המדוברים הם לא 'מה עשינו' ומה היה בעבר, אלא 'מה נעשה', כלומר על העתיד. יש יחסים מיוחדים מאד בין החברים: האחד מעביר לשני הרצאות בנגן ה-mp3, דואג לו וכו', ובכלל כל השפה ביניהם היא מכובדת, לא במילים מהרחוב. יש רגש גבוה האחד לשני: כשיש בחור שלא מרגיש טוב, הוא לא צריך לשלוח סמס לחבר: "תכין לי ארוחת צהרים", אלא החבר מעצמו כבר מעלה לו, בכלל בלי שיצטרך לבקש. החברים גם יילכו לראש הישיבה לבקש עבורו כדור אקמול, והראש ישיבה ישר יתעניין בשביל מי זה, מה מצבו ואף יבוא לבקרו.

תמיד אפשר לראות שבחור שיוצא למרכז מסחרי, תמיד ישאל את החברים אם מישהו צריך שהוא יקנה עבורו שם משהו, כי הוא יודע שאם החבר שלו ייצא לשם, גם הוא יציע לקנות עבורו. כלומר, יש הווי מדהים בין האחד לשני, וכולם חיים ממש כמו משפחה, כבר ההתחלה. כשהולכים לטיול, אף אחד לא עולה לאוטובוס אם מישהו אחד נשאר בחוץ. הקשרים החברתיים הללו הם משהו שמאד תורם לקבוצה המגובשת ביחד.

בישיבות לצעירים המתחזקים, מקפידים שיהיה צוות גדול בישיבה, וכך יוצא שאין בחור שאין לו קשר אישי לפחות עם 2 או 3 מהצוות, איתם הוא חש פתוח ויכול לדבר איתם על כל נושא שהוא. אם לעתים הוא חש דכדוך, הוא ידבר עם אחד מהרבנים וזה ייקח אותו למסעדה או למקום בו הם יכולים לדבר ביניהם בשקט. הצוות עצמו דואג מצדו גם לתת לבחורים את ההרגשה הכי טובה.

כל החברים הלומדים בישיבה, מספרים שהם מרגישים לא רק 'חברים', אלא ממש משפחה!
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

חבר הכנסת אורי מקלב בראיון

אבידור רענן

כיצד השפיע עליך הישיבה?

הישיבה זה הכל, כל החיים יונקים מהישיבה ומנותבים מהרוח ומהכלים שקבלתי שם, גם היום אני חש כבן ישיבה, שלצערו, הפסיק זמנית ללמוד בישיבה אולם ההרגשה היא כי זה דבר זמני בלבד, והשאיפה היא לשוב ולהיות בן ישיבה במלא מובן המילה.

התחושה שחש מי שזכה ללמוד בישיבה היא, כי הישיבה זו הפסגה הדבר החשוב והטוב ביותר שקיים בעולם, בישיבה מתקיימת המשך שלשלת מסירת התורה מסיני ועד היום עי" לימוד התורה שעובר ללא שינוי מגדולי ישראל מצוקי ארץ לתלמידיהם, מהישיבה קיבלתי את הרגש ואת תחושת השליחות כי בן תורה שיושב ולומד זה העיקר זה הדבר החשוב ביותר ששום דבר לא ידמה לו, ובשביל שבני תורה יוכלו לשבת וללמוד יש לעשות הכל! כי אין דבר שישווה לזה בחשיבותו, זהו קיום העולם זה הדבר היחיד שיש לו לקב"ה בעולמו.
איך אתה רואה היום את תקופת הלימודים בישיבה?

תקופת לימודי בישיבה ניתבה את דרכי והכניסה תובנה זו חזק לעצמותי, השיחות של רבני הישיבה, גדולי התורה שזכיתי לשהות במחיצתם בישיבה, השרישו בקרבי את רגש האחריות הזו, את הדאגה והרצון לשרת את בני התורה, ולאפשר להם ככל שיותר לשבת וללמוד במנוחת הנפש. זכיתי לשהות בישיבה במחיצתם של גדולי עולם, עקבתי אחר הליכותיהם, ענוותנותם, מידותיהם הנעלות, הנהגת ה"בן אדם לחברו" המיוחדת שנהגו עם זולתם קטון כגדול, רכותם והיותם מחד כאסקופה הנדרסת לפני כל, אולם כשנגע הדבר לטוהר ההשקפה ולמילי דשמיא עמדו על דעתם – דעת תורה כחומה בצורה. בוודאי שכל הדברים הללו השפיעו עלי רבות ואני מנסה ללכת בדרך זו גם בעשייתי הציבורית.

אין לי ספק, כי מי שצמח וגדל בישיבות הוא זה שיכול להיות נציגם של בני התורה, זר לא יבין זאת, בן ישיבה מבין את צרכיהם, חש ונושם את הווייתם, והוא רואה בתפקידו שליחות וזכות לעצמו להיות עבד לעבדי ד'. וכאמור השאיפה והרצון הפנימי שבוער ולא כבה מכח הצמיחה בישיבה היא לזכות ולשוב לדבר הטוב והחשוב ביותר, ללמוד כבן ישיבה.

רוצה לדבר עם מישהו על ישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

"המאסטר של החיים – זה לימוד בישיבה קדושה!"

להורים ששואלים אותי כשהבן שלי מסיים בית ספר יסודי. למה כדאי שילך ללמוד בישיבה", אני עונה תשובה ברורה: ילד שמסיים כתה ח' בבית ספר יסודי. עומד בפתחם של שנות ההתבגרות. אלו שנים בהם מתעצבים אישיותו והתנהגותו למשך שנות חייו.

אנחנו כהורים צריכים לחפש עבורו את הטוב ביותר. הישיבה איננה רק מקום לימודים. הישיבה היא מקום חינוך. להבדיל מבית ספר בו התכלית היא הקנית ידע, הרי שבישיבה התכלית היא חינוך לחיי תורה עם דגש לערכים ומוסר. מקצועות חול הם אינם חלק מאישיותו של האדם. לעומת זאת שיעורי מוסר והשקפה מעצבים אישיות.

נכון וחשוב שיהיה לבן אדם מקצוע מפרנס, היות שכך, אנו ממליצים כי בשלב הראשון נתמקד בבניית אישיות ערכית ומוסרית. רק לאחר מכן נוכל להקנות ידע והשכלה.

אדם בעל ערכים הוא חכם יותר, מוסרי יותר וחושב יותר. לימוד התורה מעודד מחשבה עצמאית ומפתח את השכל להבדיל ממקצועות אחרים בהם המטרה היא רק צבירת ידע. לכן הוא יצליח ויהיה מבוקש בכל תחום שיעסוק. כמו מפתח מאסטר הפותח דלתות רבות. כך הישיבה היא המאסטר של החיים!

ולהורים המודאגים מתעודה ומקצוע ביד, אני אומר שכיום ישנם אפשרויות רבות ללימוד מקצוע ותעודת בגרות במסגרות חרדיות לאחר סיום תקופת הלימודים בישיבה.

אחוז המסיימים את בית הספר עם תעודת בגרות הוא הרבה יותר נמוך מאחוז המסיימים עם תעודה במכוני הלימוד השונים. זאת מכיון שבתיכון "מורחים" את לימודי הבגרויות על פני ארבע שנים בזמן שבפועל לא נדרשים לכך יותר מאשר מספר חודשים, אלא רוב הזמן מתבזבז על עניני משמעת וכו'. בעוד שבמכוני ההכשרה מדובר באנשים רציניים שיודעים מה הם רוצים מעצמם, וממוקדים בבחירת מקצוע. כך שמבחינה זו אנחנו לא מפסידים דבר. אנחנו מרוויחים שהילד שלנו נמצא בישיבה- בחברה ערכית, ועובר את גיל הטיפש עשרה במקום המוגן ביותר עבורו.

רוצה לדבר עם מישהו על ישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

"הישיבה מתכון בטוח לעתיד הנער"

מדוע ראוי להקדיש את שנות הנערות כדי ללמוד בישיבה, האם לא ראוי יותר ללמוד לקבלת תואר?

השאלה נובעת מחוסר ידע בסיסי במהות הישיבה, גילאי ה'עשרה' על מורכבותם דורשים כר חינוכי נוח, כי גיל זה יבנה את עתידו של הנער, הישיבה בראש וראשונה הינה חממה חינוכית יוצאת דופן עבור גילאים אלו, כאשר הכלל 'לעולם יהא אדם' מנחה כל צעד ושעל של המחנכים ומתווי הדרך, עיצוב האישיות כאדם, כבוגר וכן כיהודי מתרחש בינות כתלי הישיבה, הלימוד בישיבה אינו לימוד שכלי ועיוני בלבד כבמוסדות האחרים לבני גיל זה אלא דגש מיוחד מושם על חינוכו של כל נער ונער באופן פרטני למען יעצב בה את אישיותו לעתיד, עיצוב זה משפיע על הנער חינוכית ומחשבתית כאחד.

כאשר אומר אתה חינוכית למה הכוונה?

כדי לענות על כך חובה עלי להבהיר מהו אופן הלימוד הנהוג בישיבות משום שסדרי הלימוד ומתכונתם, אלו המשפיעים על האדם ומחנכים אותו לבגרות ובשלות, לשם השוואה, במוסדות להשכלה גבוהה הידע הבסיסי נרכש על ידי האזנה למרצה אשר הוא מציג את עיקר הדברים ולאחר מכן פונים הסטודנטים להכנת שיעורי הבית (אלו שלא נרדמו במהלך ההרצאה…), לעומת צורת הקניית ידע זו בישיבות אין הדבר כך, בהיכל הישיבה יושבים התלמידים ושוקדים על לימודם באופן עצמאי כאשר זוגות זוגות עמלים להבין מה נאמר בספר הלימוד ובתורנות כל אחד ואחד מרצה הוא ולא מאזין פסיבי, כמובן שישנם אנשי צוות הקשובים לשאלות הבחורים ויענו לכל פניה, גישה זו היא המבשילה את הנער הצעיר ומבגרת אותו חינוכית כאשר רכון הוא על ספרו בדיוק כאותו רב המכין את שיעורו, טיפ נוסף אשר נותן לנו לימוד זה הוא שאין זה כרכישת ידע ותו לא אלא גם הרגש תופס מקום של כבוד במהלך הלימוד בעת הוויכוח עם החבר או ההסכמה עמו, למעשה רק בסוף השבוע כאשר הסוגיא הנלמדת נלמדה ונשנתה שוב ושוב יגיע ראש הישיבה ובשיעורו ייתן את ההיבט שלו וינתח את הנלמד מנקודת מבטו.

חדד לנו בבקשה מה התועלת המחשבתית בלימוד זה?

כפי שאמרתי, בהיות שהנער לא מקבל את הדברים על ידי מרצה העומד לפניו ומראה לו באצבע 'כזה ראה וקדש' אלא הידע נרכש על ידי ליבון הנושא בין הנער לבין בר שיחו דבר זה מרגיל את הנער להפעיל את כוח המחשבה שניחן בו ועל ידי כן יחדד את תפיסתו, כיוון חשיבה זה ילווה אותו בכל מהלך חייו.

ומה בדבר תכני הלימוד?

גם תכני הלימוד קשורים הם לסעיף הקודם, תכנים אלו מפתחים אצל הנער חשיבה לוגית ברמות גבוהות מגיל צעיר, עובדה היא כי בוגרי הישיבות בהגיעם להשלים בגרויות בשלב מאוחר יותר בחייהם נוחלים הם הצלחה הרבה מעבר לממוצע הארצי בבחינות אלו על כי חשיבתם הלוגית פותחה בגיל צעיר.

על פי האמור הישיבה הינה מתכון בטוח לעתיד האדם באשר הוא, מכשירה היא את הנער לקראת החיים, נותנת כלים להתמודדות עם כל האתגרים שיבואו עליו וזה עוד לפני הערך של לימוד התורה שהוא ערך עליון בפני עצמו.

לסיום נשאל מה תרמה לך הישיבה בבניין אישיותך?

הישיבה מעבר לכל הערכים שרכשתי בה הטביעה בי את הנתינה כערך עליון, חסד, נתינה ומחשבה על הזולת שם למדתי, הסיוע לתלמיד נחשל, העזרה לתלמיד שבא מבית בעל אמצעים דלים, הגמחי"ם הרבים הפעילים בין כתלי הישיבה מגמ"ח לדפי נייר וכלי כתיבה עד גמ"ח למקצץ ציפורניים או מגהץ דרך גמ"ח לכסף קטן לנסיעות, הישיבה היא אנטי תזה לישראליות ולמערביות אשר בתרבויות אלו כל אחד חושב על עצמו בלבד ומלמדת נתינה ומידות טובות מה הן.

רוצה לדבר עם מישהו על ישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

מה עושים בישיבות? התשובה המלאה!

מאיר אברהמי

7:00

להתחיל סדר יום בישיבה, הוא לא להתחיל סדר יום כמו בכל מקום אחר. ההרגשה כשקמים מהשינה היא נפלאה, קמים לעוד יום לעבוד את ה' מתוך שמחה! סדר היום בישיבה מתחיל בתפילת שחרית בבוקר. כשבחוץ הציפורים מצייצות והרחוב שקט, אנחנו קמים להתפלל לפני ה', ברוגע ובשלווה, מתוך שמחה, התלהבות והתרגשות. מתפללים על כל רגע ורגע בחיינו, ועל כל אחד מקרובינו היקרים. כל הבחורים מתפללים יחד, והתפילה היא פשוט שמימית…

אחרי התפילה, כש"הרעב לתורה" כבר מתחיל להציק, בדרך-כלל יש שיעור קצר בהלכה. במשך כמה דקות מתקבצים הבחורים ביחד, לשמוע עוד ועוד הלכות, כיצד להפוך את החיים לחיים אמיתיים ומאושרים לפי היהדות.
8:00

אחרי התפילה, אחרי שהתפללנו כולנו יחד לאלוקים מתוך הלב ומתוך התרגשות אמיתית, הבחורים נכנסים יחדיו לארוחת הבוקר, ארוחה בריאה ומזינה, שהיא כידוע כמו שכתוב בחז"ל חשובה ותורמת לחיזוק הגוף. וגם בחלק הגשמי אף בחור לא מרגיש חסר, הכל ממש כמו בבית! ארוחת הבוקר מגוונת וכוללת בין השאר דגני בוקר, סלט, חביתות למיניהן, חלב, יוגורטים, גבינות צהובות, כאשר בימים מיוחדים יותר, כמו ראש חודש או אף סופי-שבוע, מוסיפים עוד איזה משהו טוב לארוחה. הכל כדי שיהיה לבחור, כמה שיותר טוב וטעים! גם את ארוחת הבוקר הבחורים נהנים להפוך ל"ארוחה של תורה", ואחד הבחורים יגיד בדרך כלל איזו הלכה. אחר כך, לכל תלמיד יש זמן חופשי של 20 דקות, בהן אפשר לעשות מה שרוצים לפני תחילת היום: לסדר את החדר או כל משהו אחר ואישי שהבחור רוצה לעשות. יש כאלה שמרוב החשק לתורה, אפילו את הזמן הזה מנצלים לתורה, ובזמן הזה לומדים לימוד משלהם, כמו פרשת שבוע, חומש ונביאים. אין לנו גאווה גדולה יותר מלראות אותם יושבים בזמן הפנוי שלהם ולומדים, ויש לא מעט כאלה.
9:00

אחרי ארוחת הבוקר הדשנה, הבחורים כבר כל-כך רוצים להיכנס ללימוד, והם זורמים מיד לבית המדרש. הלימוד של היום מתחיל בסדר הלימוד של הבוקר (המכונה "סדר בוקר", או "סדר א'"), בו כל בחור יושב ולומד גמרא בסיוע של רב/אברך אישי שלומד אתו בחברותא. אח! אין כמו הלימוד הזה, מתוך הטעם הטוב והמתוק של לימוד הגמרא. האברכים איתם לומדים הבחורים, אלו הם אברכים שכבר יש להם טעם טוב בלימוד, ומצליחים להדביק את הבחורים בטעם הטוב הזה ולפתוח להם צוהר ללימוד הגמרא: הבחורים כל-כך נהנים לדעת בעצמם כיצד לפתוח גמרא, כיצד לומדים נכון. וכך הם לאט לאט הם בעצמם נהיים ה"מלמדים" של האברכים. הם שואלים שאלות, דנים ביחד, והלימוד המתוק נהיה משותף ומחבר את שניהם לתורת חיים שנתן לנו הקב"ה! לא ייאמן עד כמה הזמן של ה"סדר" הזה חולף ביעף, כך אומרים כל הבחורים. התלמידים כה רתוקים לאברך שלומד איתם, עד שהזמן עובר מהר מאד. הבחור הלומד, בונה את הלימוד והלימוד בונה את הבחור!
12:00

אחרי שמבינים את דף הגמרא הנלמד, ואתה חי את הרקע של הסוגיא בגמרא באופן חד וברור, הולכים לשמוע את השיעור. השיעור המסכם והמהנה שנסוב על מה שנלמד בסדר הלימוד שלפניו. הרב "חי" את השיעור, הוא תמיד מגרה את התלמידים בשאלה מרתקת, וכולם דנים ביחד, לדעת מה הקב"ה אומר לנו על השאלה הזאת. כל בחור מרגיש חלק בשיעור! כל בחור מרגיש שהוא רוצה לטעום את הטעם הטוב של התורה, ושואל ומתרץ כדי להגיע לאמת.
13:00

אחר כך מתקיימת ארוחת הצהרים, שתתן לנו כח להמשיך את היום, בלימוד התורה מתוך המתיקות האמיתית. ארוחת הצהרים היא בשרית, וזו ארוחה מזינה עם אוכל טעים וביתי, באווירה חמה ונעימה ובצוותא. החברים משוחחים ביחד, פוגשים אחד את השני, ולמרות שהם יכולים לדבר על כל נושא שבעולם, מרתק לראות כיצד הם מחליפים חוויות מהשיעור ומסדר היום בלימוד עד עכשיו. למה? כי הלימוד כל כך מתוק בעיניהם! זה נושא השיחה הכי מתוק בעולם!

אח"כ הולכים למנוחת צהרים, כשיש בחורים העושים אז כל מיני עיסוקים משלהם, כמו ספורט, לימודים לבגרויות וכו'.
15:30

אחרי מנוחה הצהרים, מתקיימת תפילת מנחה, ולפעמים אחרי התפילה אחד הרבנים מוסר דבר תורה קצר, להמשך המרץ של הבחורים וכדי 'לתדלק' את החבר'ה לקראת המשך הלימוד. הבחורים נהנים, ורוצים להמשיך וללמוד בגמרא שוב!
16:15-19:00

זמן הלימוד של אחר הצהרים מתחיל בשיעור נוסף, שיעור קליל מעט יותר ובצורה מהירה יותר ובהספק מהיר יותר, מבלי להיכנס לעומק ושורש הדברים אלא רק בשביל לתת רקע כללי על הנלמד, ואח"כ מתקיימת חזרה על השיעור הזה.

הבחורים יושבים יחד, שומעים את הרב, וכל כך נהנים לשמוע מושגים חדשים וללמוד עוד ועוד דברים.

מאוחר יותר, יקשיבו הבחורים גם לשיעורים במחשבת ישראל ובהלכה מרבני הישיבה או מרבנים חיצוניים ומרצים אורחים שבאים ומוסרים שיחה. אלו הן שיחות מרתקות שאף אחד מהם לא מוכן לוותר עליהן. לאחר מכן מתקיימת ארוחת הערב.

אחרי ארוחת ערב מתקיים 'סדר מוסר', בו כל אחד לומד בספר מוסר או מחשבה שבא לו, כדי להבין כיצד להיות יהודי טוב יותר, כיצד לשפר עוד ועוד את המידות, ואחרי זה מתפללים כולם יחד תפילת ערבית.
21:00

את יום הלימודים המהנה, מתוך מתיקות ואהבת התורה, חותם 'סדר שלישי', שהוא סדר די 'חופשי', לכל אחד לפי דרכו. בשלב הראשון של אלה המגיעים לישיבה, זה יותר סדר חופשי, ובזמן הזה הם עושים דברים שבא להם לעשות, כמו כושר וכו', אבל אנחנו מאד נהנים לראות כיצד ככל שבחור נמצא יותר זמן בישיבה, רוצה ללמוד גם בזמן הזה… הוא רוצה להספיק עוד ועוד תורת ה'! אתה פשוט נשאב לבד לבית המדרש, וכבר אין לך על זה שליטה… ואתה יושב ולומד ולומד, ולא מפסיק לרצות ללמוד עוד ועוד!

אגב, יש כמה שעות פנאי לכל בחור במהלך היום: בצהרים או בערב הוא יכול לעשות ספורט, וישנם חדרי כושר ברבות מהישיבות. כמו כן בחור יכול בשעות הללו לעשות השלמת בגרויות. בערב הוא יכול גם לעשות סיבוב בחוץ, להתאוורר ולהחליף כח, לעשות ספורט או לשחק עם החבר'ה כדורסל וכו'. זה עושה טוב לבחורים, כך שלמחרת הם אפילו ילמדו טוב יותר, ועם חשק גדול יותר. לפעמים אפילו יוצאים כל התלמידים ביחד לכדורגל או כדורסל לפנות ערב, למגרש ספורט או אפילו לבריכה. וגם המשחקים הללו נערכים מתוך אהבת חברים, באווירה שיש רק בקרב תלמידי הישיבות!

בכל ישיבה וישיבה ישנם רבנים מקסימים שממש אי-אפשר להשתחרר מהם, וכל שאלה קטנה אתה שואל איתם. הרב תמיד יתעניין בתלמיד, וישאל: מה שלום ההורים? הסבתא? הדודה? הבן-דוד?… ואם יש יומולדת לבחור, תמיד יחגגו לו אותו בישיבה. רק היום אני עצמי עשיתי במהלך שיעור שמסרתי בישיבה הפתעה לתלמיד שהיה לו יומולדת, שיבחתי אותו לפני כולם על הצעדים שלו, הבאתי לו איזו מתנה נחמדה, וכולם בירכו אותו. זה כל כך עושה את הבחור מאושר, ומחבר אותו לרב.

וזה לא ייאמן כמה סיפוק הלימוד בישיבה מביא לבחור: בחור שמגיע לישיבה ואומר בתחילה: איך אני אחזיק מעמד אפילו שעתיים ממהלך היום, הרי אפילו בשיעור תורה של שעה אני לא מחזיק מעמד? בסוף היום הוא אומר: וואי, לא הרגשתי בכלל שהזמן עבר… ולמה? כי השיעורים מעניינים ומגוונים, יש בהם סיפורים עם שאלות והם פשוט מרתקים, ממש כמו חידות שאנחנו מפצחים. וכל זה כשהוא יודע שהוא עוסק בתורת האמת, תורתו של הקב"ה!

וגם בישיבה, כשיש צורך – משחררים את הבחור, והרב לפעמים יכול לגשת לבחור ולומר לו: אני רוצה שתיסע קצת הביתה, תרגיש אווירה של בית. הרב, הוא ממש כמו האבא של הבחור לכל דבר.

וכמובן, העונג הגדול הוא בשבתות בישיבה, שהן עולם קסום ונפלא שאף בחור לא מוכן לוותר עליו. האווירה בצוותא של מרגוע ושלווה, השירה יוצרת אווירה קסומה, של שבת המלכה ואנחנו הנסיכים.

בקיצור, החיים בישיבה הם החיים הטובים ביותר!

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רוצה לשבור את הרף? להצליח יותר!!!

מה ההבדל בין חתול לבן אדם?

החתול הולך על ארבע ובן אדם על שניים.
ומה ההבדל בין קוף לבן אדם?

לקוף יש זנב.
ומה ההבדל בין פינגווין לבן אדם?

לפינגווין אין זנב…
התשובה האמיתית היא שלבעלי חיים אין השכלה, במקום זה יש להם תוכנה, שבה נמצא כל מה שצריך לעשות.
למשל אם אדם ייקח את עצמו וישקיע את כל חייו בחקר חיי החתול, האדם הזה יוכל להגיד לך בכל מצב נתון, מה יעשה החתול כשזה יקרה. הוא יכול לצפות מראש את ההתנהגות שלו בכל סיטואציה, כי זאת התוכנה של החתול.

לחתולה אין אפשרות להחליט לא לשרוט כשלוקחים לה את הגורים, בעלי חיים לא יכולים להעביר על המידות. בני אדם נתייחדו בנושא הזה, אמנם לכל אדם יש גם תוכנה של חתולים, אבל הוא יכול להשתחרר מהתוכנה הזאת, ולהיות בעל בחירה – אני יחליט מה לעשות. רוב בני האדם משאירים את התוכנה על ברירת מחדל, ונשארים חתולים כל החיים.
לדוגמא: יש רחובות צרים, ובכל זאת, משום מה, העירייה החליטה שמותר לחנות מצד אחד ובנוסף זה רחוב דו-סטרי. מגיע רכב מכיוון אחד, ומגיע רכב מהכיוון השני. וכל אחד מסמן לחבר שלו שייסע אחורה, הם יוצאים החוצה ומתחילים לצעוק, כל השכנים יוצאים – הצגה בחינם. ואז אחד מברך את אבא של חבר שלו ואת אבי אביו, והשני גם הוא מביע מה דעתו על הייחוס של החבר שלו…

מה בעצם הם צועקים? "אני חתול!", "גם אני חתול!".

למה? הם העמידו את ההתנהגות שלהם על התוכנה של החתולים, במקום להעביר על המידות ולקחת אחורה, הם מייללים, לא חבל על הזמן שלך? על העצבים שלך?
מי הם אלה שמשתמשים בתכונות שיש להם כבני אדם לבחור, להחליט להתעלות מעל האינסטינקטים שלהם?! הרבה אנשים. אבל מעט אנשים הם אלו שמסוגלים לדרגות בבחירה שאף אחד לא יכול להתחרות איתם, וכולם משתייכים אל עמלי התורה, רק אדם שכתש את עצמו בלימוד תורה יכול להעביר על המידות בצורה קיצונית. לא צריך להאריך בסיפורים על גדולי הדור, כולם יודעים. "אם בחוקותי תלכו…", בחוקותי, ולא בחוקות החתול…

תודה למערכת אפריון שלמה – המרכז הרוחני מבשרת ציון
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא ביהדות.

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רגע אחד בלי לימוד תורה והעולם חרב

"אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי".

הווה אומר: אם רגע אחד לא ילמדו תורה לא יהיה עולם! שמש לא תזרח, גשם לא ירד, חיטה לא תצמח. לא יהיה כלום. כך אומר הנביא ירמיהו, ואנחנו מאמינים בזה באמונה שלימה, כי כל דברי הנביאים הם אמת, ומי שאינו מאמין לדברי הנביאים הוא כופר בעיקרי האמונה ואין לו חלק לעולם הבא!

הוא יכול לשמור שבת, לחלק צדקות, חסד, לשים כיפה, ציצית, תפילין, אבל בעולם הבא הוא לא יהיה!
מי שחושב שמפקד טייסת בחיל האויר תורם לעם היהודי יותר מאברך כולל, לא יהיה בעולם הבא! נ-ק-ו-ד-ה. ומי שחושב שבני ישיבות צריכים להתגייס, כי זה לא שוויון בנטל הציבורי – גם הם צריכים לתרום… חולק על הרמב"ם שכתב בהלכות שכנים פ"ו ה"ו: "כל הדברים שצריכים לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר, ואפילו מן היתומים.." כולם צריכים לקחת חלק בנטל. "חוץ מתלמידי חכמים, לפי שאין תלמידי חכמים צריכים שמירה, התורה שומרתן", שמעתם?! צה"ל לא שומר בשטחים בשביל בני הישיבות, הם לא צריכים אותו בכלל. מי שצריך את צה"ל אלו עיתונאים גמדים שהולכים לחדר כושר ויושבים על קופת הזהב… אלו אנשים של כדורגל, שוחד וסיגרים… או שאולי הם לא צריכים את צה"ל אלא את השב"ס…

אבל על כל פנים, בני הישיבות לא צריכים שמירה כי כשאדם לומד תורה הוא מקיים את כל העולם כולו! הוא מחזיק אותו.

כמה אנשים יש בעולם? 7 מיליארד.

כמה יהודים יש בעולם? 15 מיליון.

כמה מתוכם שומרי שבת? 3 מיליון.

כמה מתוכם לומדי תורה לפחות שעה ביום? נניח מיליון. הלוואי.

אז המיליון הללו מחזיקים את כל ה-7 מיליארד האחרים. אז כמה כל אחד מחזיק? 7,000 אנשים.
ילד בתלמוד תורה, פותח את הגמרא: "אמר אביי…", מיד מגיעים 7,000 מלאכי השרת, מחברים אליו 7,000 צינורות חמצן, והוא ממשיך: "אמר אביי…". ואת ה-7,000 צינורות חמצן הללו הם מחברים ל-7,000 אנשים ברחבי העולם… או ל-7,000 סינים שאוהבים לאכול אורז, או ל-7,000 אמריקנים שאוהבים לאכול פיצה, או ל-7000 ישראלים שאוהבים לאכול חרדים…

הילד אומר "אביי", ובצד השני נושמים לרווחה, יש להם חמצן.. אז אם תגידו לא מאמינים, בבקשה. אבל זה אחד מעיקרי האמונה. זו האמת – בגלל לומדי תורה העולם קיים. אבל מצד שני יש אחריות כבדה, אם אחד לא מגיע לשיעור היום, אז 7,000 איש מתחילים להרגיש לא טוב. העולם מזדעזע…

תפוס לך אברך ותתחיל ללמוד, קח לך חלק בקיום העולם!
תודה למערכת אפריון שלמה – המרכז הרוחני מבשרת ציון

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה, ובכל נושא ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"בחור שרוצה להתחזק – חייב ייעוץ והכוונה"

דוד רוזנהיים

בחור שמתחזק, בהתחלה יש לו "אורות", הוא "נדלק". הוא נכנס למדרשיה ונסחף אחרי החבר'ה, אבל אין לו רב שמבין אותו ויודע לכוון אותו.

בהתחלה, הוא בעיקר "נתפס", "נדלק" ממשהו, אבל אין לו מישהו שיכול לכוון אותו, והוא חייב הכוונה וייעוץ מה ואיך לעשות. הוא צריך לדבר עם רב, שיכיר אותו וידריך אותו, כי אם לא תהיה לו הכוונה, ייתכן שהוא יעשה צעדים קיצוניים מידי, שגם זה לא דבר טוב. למה? ראשית, בגלל שאז ההורים שלו ילחמו בו, ושנית, גם עבורו עצמו זה לא טוב.
בחור שמתחיל להתחזק, צריך שיהיה לו רב שיכיר אותו וידריך איך לעשות את המהלכים לבד. למשל, בחור שלא נעזר בהכוונה מסודרת, יכול ביום אחד להתחיל להלביש כובע וחליפה, ואז ההורים ישתגעו איך ברגע אחד יש להם "שחור" בתוך הבית… וחוץ מזה, גם לבחור עצמו זה לא טוב, כי לפני הכל צריך לשנות את הפנימיות, ורק אחר-כך להגיע לחיצוניות.

לכן, חשוב שהצעד הראשוני בתהליך ההתחזקות, ייעשה עם רבנים שילוו את הבחור. בדרך-כלל, המומחים לכוון את הבחורים הללו, הם צוות רבני הישיבות לבעלי-תשובה, שעובדים עם המתחזקים ובעלי-התשובה כל הזמן, ויודעים גם איך לסדר את הדברים מול ההורים, שההורים לא יקבלו שוק ויתנגדו. אותם רבנים יכוונו אותו כראוי.
אף פעם אין לבצע צעד משמעותי של התחזקות ותשובה, מבלי רב שיעזור ויכוון את הצעדים.

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רק אבא ואמא חסרים לי

שלמה שטיין

במהלך השנה שעברה הייתי בקשר עם עדן נער צעיר תלמיד כיתה ח' שבקש להמשיך את לימודיו במסגרת תורנית קדושה. יחד עם הוריו והמחנך בבית הספר הגענו למסקנה כי הטוב ביותר עבורו שילמד בישיבה בירושלים.

יחד עם הוריו נסע עדן ביומו הראשון כתלמיד ישיבה את כל הדרך מנתניה לירושלים, ההורים הנרגשים לא האמינו כי הנה הם זוכים להגשים את החלום הגדול ובנם הופך להיות בן ישיבה! יחד הם סדרו את בגדיו בארון, עזרו לו לבחור את המיטה הנוחה ביותר, עלו לקומת הכיתות ובחרו מקום טוב בכיתה (חדר שיעורים בעגה הישיבתית), בבית המדרש שמחו ההורים לפגוש את רבני הישיבה- המורים של עדן.

שוחחתי עם ההורים של עדן בשעת ערב מאוחרת כשהיו בדרכם הביתה הם נשמעו מרוצים ב"ה הם אמרו אנחנו מרגישים שהוא בידיים טובות…. אנחנו רגועים.

כעבור יומיים התחלפה האידיליה בטלפונים מודאגים- לעדן היה קשה מאוד בלילה… הוא התקשר בוכה… אולי כדאי שהוא יחזור הביתה זה נראה לנו גדול עליו…. הבטחתי שאסע לבקר אותו בישיבה נשוחח מעט וננסה לעמוד על הקשיים וביחד נחליט מה עושים.

ואכן לקראת ערב עליתי לירושלים כשהגעתי לישיבה נאמר לי כי עלי להמתין עד לסיום השיעור אז אוכל לפגוש בעדן. ציפיתי לפגוש פנים נפולות ומבט כבוי…

הופתעתי! עדן היה מאושר ושמח, נכון הוא אמר באמת קשה לי בלילות אני מתגעגע להורים הכל נכון, אבל כשמגיע הבוקר אני מרגיש בתוך חלום אני לומד תורה כל היום! זה משהו מדהים… אולי אתה יכול לסדר שההורים שלי יעברו לגור בירושלים ליד הישיבה—–!

רוצה לדבר על יהדות, להתייעץ, לשאול, 1-800-20-18-19 שיחת חינם למוקד אחינו

או בשיחה אישית עם הרב שמעון – 052-7636278

או עם הרב אהרון – 050-4141386

איך פותחים את הבוקר בישיבה?

דוד רוזנהיים

לפתוח את היום באווירה מיוחדת…

מה כל-כך מהנה בישיבה?
איך נראה תחילת היום בישיבה?
מה גורם לבחורים לקום עם חיוך מהמיטה לעוד יום מיוחד?

אינו דומה הבוקר בישיבה לכל בוקר במקום אחר. כבר בשעה מוקדמת מאד, ישנם לא מעט מהבחורים שמבקשים כבר לקום ולהתחיל את לימוד התורה לאותו היום. קשה להם להתנתק מהלימוד של יום האתמול…

אחד הבחורים נוטל על עצמו את העול להעיר את שאר הבחורים, שגם הם, מיד כשהוא מגיע לחדרם, בדרך כלל קופצים וקמים. הם רוצים כל-כך להגיע לתפילה, להתפלל…

ואין כמו תפילת שחרית בישיבה. אי אפשר לתאר את האווירה המיוחדת והמרגשת. כשבחור אומר "מודה אני… שהחזרת בי נשמתי" ומכוון בכל מילה, וכשהוא מתפלל "רפאנו" וחושב על קרוב משפחה שחולה ומתפלל באמת לרפואתו. והתפילה עצמה… תפילה בישיבה היא תפילה עם כל ההתלהבות, מי שעומד מן הצד ממש מרגיש איך הבחורים חשים שהם כעת מתפללים לפני מלך מלכי המלכים. הבחורים מתפללים ומכוונים בכל מילה, איפה אפשר למצוא כזו תפילה יפה???

אחרי התפילה אמנם כבר יש ארוחת בוקר, אבל בגלל הרצון העז של הבחורים כבר ללמוד תורה, הם פותחים את היום בשיעור הלכה קצר, שמסביר להם כיצד צריכים להיראות חייו של היהודי.
כמובן, כדי לפתוח את היום כמו שצריך, יש ארוחת בוקר טובה. החבר'ה נוטלים ידיים על לחם או על לחמניות, יושבים אחד ליד השני בסדר מופתי ונהנים מארוחה כמו בבית, עם גבינות, חביתות סלט-ירקות וכל מה שצריך כדי לפתוח היום בצורה טובה ונכונה. החבר'ה כבר כל כך "חמים" על התורה, לפתוח את היום בלימוד הגמרא, שהרבה פעמים השיחות בארוחת בוקר הן על מה הולכים ללמוד במשך היום. מה למדו אתמול, מה ילמדו היום וכו'. הבחורים כל כך משתוקקים לפתוח כבר את דף הגמרא!
לאחר ארוחת הבוקר, מתקיים "סדר א'" – סדר הלימוד המרכזי של היום, שאליו נשואות עיניהם של כל הבחורים. סדר א' בישיבות הוא הסדר המרכזי, בו לומדים את הגמרא הנלמדת בעיון.

צריך לעבור בבית המדרש ב"סדר א'" כדי לראות את ההתלהבות שהבחורים נתונים בה בעת הלימוד. הם לא מרגישים שמדובר במשהו שנכתב לפני אלפי שנים, אלא הם חיים ממש כל מילה ומילה!

כל בחור מרגיש שכל סוגיה בגמרא קשורה בקשר חזק לימינו, והוא מבקש לדעת: מה ה' אומר לנו?! הלימוד הוא מתוך התלהבות. כמובן, זה עוד בוקר, והראש עוד פתוח ונקי, ואז יש כל הכח לעיין ולהבין את העומק בסברא שבלימוד הגמרא.
ומהי צורת הלימוד? ובכן, הוא בדרך כלל בשניים, ב"חברותא", פעמים רבות עם אברכים המסייעים לבחורים ולומדים ומכינים אתם את הסוגיא. ואז אתה שומע קריאות וצעקות מכל כיוון. ומה זה הצעקות הללו? אלו הם החברותא, שני החברים הכי טובים, שכל אחד מהם מנסה להסביר לשני שהכוונה בסוגיה בגמרא היא כמו שהוא חושב ושהשני טועה, והשני מנסה להוכיח אחרת, וכך כל מי שעומד מהצד מרגיש צופה ב"מלחמתה של תורה"… עוד רגע הם יחזרו להיות החברים הכי טובים ויתחבקו, אבל כעת בוער להם להבין מה הקב"ה אומר להם דרך דף הגמרא!

הייחודיות בסדר הראשון היא שהבחורים מגיעים בו לסברות, לעומק העניין. כל בחור מנסה לזהות את העומק של התורה, וכך הוא מגיע להנאה מיוחדת מאד. ההנאה מסדר א' היא במיוחד הנאה מאד מיוחדת. הסדר הכל כך מיוחד הזה נמשך בערך עד לשעה 12.

ב-12 מגיע השיא של היום: השיעור. זהו שיעור שנמסר על ידי הרב, שיעור שמחולק לפי הרמה של כל בחור, וכל הבחורים מתחברים אליו ומחכים לו בציפיה דרוכה. אין כמו הדינמיות של השיעור הזה: אפשר לשאול שאלות את הרב, החבר'ה מתווכחים, ויש "מלחמתה של תורה", והכל כמובן מתוך הנאה. לכל אחד חשובה ההבנה בגמרא, ובויכוח נראה שהם "שונאים זה את זה", אבל בסוף, אחרי השיעור, רואים איך שהם הכי אוהבים… אוהבים אחד את השני ואת לימוד התורה בישיבה!
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

רוצה ללמוד בישיבה

חיים הורביץ

הרב ישראל ליוש, רב בישיבת 'נזר יהושע' בבני ברק, והרב ישראל דחבש, רב מדרשיות ברחבי הארץ, מסבירים מדוע כה חשוב לקבל הכוונה וייעוץ בתחילת הדרך

הרב ליוש אומר: "עולם הישיבות הוא עולם מאד מגוון. יש הרבה סגנונות של ישיבות, יש ישיבות ששמות דגש על דברים מסוימים, ויש ישיבות ששמות דגש על דברים אחרים, ומאד חשוב להתאים כל בחור לישיבה שהוא צריך. חבל מאד שלפעמים בחור הולך למקום שלא הכי מתאים לו, ואז בסוף הוא רואה שיש לו קשיים והוא כבר בטוח שכל עולם הישיבות לא מתאים לו. בו בזמן שאם הוא היה הולך לישיבה שיותר מתאימה לו, הוא היה הרבה יותר מצליח".
הרב ליוש מוסיף ומסביר כי "בחור שלא מספיק מכיר את עולם הישיבות, בטוח שיש רק כמה ישיבות, שהוא מכיר, והוא אומר: אלו לא הכי מתאימות לי, והוא לא הולך לישיבה. מצד שני, אם הוא ייפגש עם רב שמכיר את הישיבות ויתייעץ אתו, הוא ישמע על הרבה סגנונות של ישיבות שהוא לא ידע שקיימות, באזור שלו או מעט רחוק יותר. כך הוא יוכל למצוא ישיבות שיתאימו לו, כי כאמור חשוב מאד שסגנון של ישיבה יתאים לבחור ולצרכים שלו".
גם הרב דחבש אומר: לא טוב שבחור מתחיל לעשות הכל על דעת עצמו מבלי הכוונה, "בגלל שאחר-כך הבחור יכול לעשות גם דברים שלא צריך לעשות. הוא יכול להחמיר על עצמו יותר מידי, ואז מרגיש שזה קשה לו יותר מידי ועוזב את הכל. ואז הבחור אומר: אם זה כל כך קשה, אני מתגעגע לעבר ורוצה לחזור חזרה. ולמה? סתם! כי הוא מחמיר בדברים שלא כתובים בהלכה. הוא כבר רוצה להחמיר על עצמו דברים שאפילו החרדים לא נוהגים, ואז זה מעיק לו על החיים. אז בהתחלה, הוא ב'אורות' ובהתלהבות, אך באיזה שהוא שלב הוא אומר: ניסיתי, זה לא מתאים לי, אז להתראות. כלומר, בגלל שיש לו שטויות – הוא סר מהדרך.
"בחור צריך ללכת לפי היכולות שלו, ולעלות אט אט בסולם. בסולם לא עולים מיד מהמדרגה הראשונה לאחרונה, וכל זה צריך להיות מלווה בייעוץ והכוונה צמודה".
אז למי צריך לפנות?

הרב ליוש: "בדרך כלל, כמעט לכל בחור שמתחזק יש איזה רב שמלווה אותו בתחילת הדרך. רב מהמדרשיה או מבית-הכנסת, או אברך שלומד אותו. אז קודם שייגש לרב שמכיר אותו וידבר אתו, ואם הרב מכיר ארגוני 'קירוב' שעוסקים בשיבוץ בחורים בישיבות, יתכן שהוא ישלח אותו אליהם. וגם אם הוא לא מכיר, בכל מקרה כדאי לפנות לארגונים מסוימים שעוסקים בהכוונה לישיבות. אבל כאמור, מה שלא יהיה – כדאי להתייעץ עם הרב של הבחור, שמלווה את ההתחזקות שלו".
מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו 1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278

רוצים ללכת לישיבה? הכי חשוב לברר מה מתאים!

מאיר אברהמי
לפעמים, בחור מתחזק ורוצה ללכת לישיבה מיד. מה נכון עבורו לעשות? האם ללכת לישיבה הכי קרובה? ישיבה שהוא מכיר? ישיבה שאחרים המליצו לו? הרב שמעון וייס ממליץ: לך לארגון שמתמחה בזה!

"בדרך כלל", אומר הרב שמעון וייס, "כשבחור חוזר בתשובה, אין לו כבר הרבה זמן. הרי חסר לו הרבה שנים שהוא לא למד בהן תורה, ויש לו כעת כמה שנים שבהן הוא צריך ללמוד ו'להשלים פערים'.
אחרי זה הבחור מתחתן, ואז הוא מתחיל ליישם את כל מה שהוא למד. ובואו נחשוב כמה חבל זה אם הבחור הזה יתחיל לבזבז בתחילת הדרך את הזמן היקר שלו על ישיבה שהיא לא מתאימה עבורו!

אנחנו, בארגון 'אחינו', מכירים את כל הישיבות בארץ, וכשבחור מגיע אלינו אנחנו מנסים לזהות איזו ישיבה תתאים לו יותר, ואיפה הוא יתחבר ויפרח, ולכן לבחור כזה שנכנס לישיבה דרכנו, בוודאי שיש הרבה יותר סיכויים שהוא ינצל את הזמן נכון בתקופה שנשארה לו.
אני יכול לספר שלפני שנתיים היה בחור שהתחזק ונכנס לישיבה מסוימת, שממש לא התאימה לו. בשלב מסוים הוא התקשר אליי בטלפון ושאל אותי איזו ישיבה יכולה להתאים לו. שאלתי אותו היכן הוא לומד כעת, ופשוט הייתי בהלם מהישיבה בה הוא היה. היא לא התאימה עבורו לחלוטין! הוא כלל לא היה קשור לישיבה בסגנון ההוא. אלא מה? כך הוא סיפר לי: מישהו אמר לו ש'אם ה' שלח אותך לשם -שם אתה צריך להיות'…

מובן שעזרתי לו, הבאתי אותו לישיבה בירושלים, ואחרי שבוע הוא צלצל אליי ואמר: אין לי מילים להודות לך! עד עכשיו אפילו לא הבנת על מה דיברת איתי, וכעת אני מבין כמה אני פורח בישיבה שמתאימה לי…

מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו 1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278

ללמוד תורה באווירה כיפית

אביאל בראון
מה נער צריך כדי שהחיים יהיו לו יפים? לכאורה, כדי לשמוח בחיים צריכים חום, אהבה, סיפוק והבנה שיש לי דרך שאני הולך בה – שזה חלק מהסיפוק. כשאני נמצא בישיבה, אני מרגיש שאני חי! שאני לא רק אוכל ושותה וישן, שאת זה גם פרה עושה, אלא יש לי חיים איכותיים אמיתיים.
כשבחור לומד בישיבה, הוא חש שיש לו ייעוד והוא משלים את עצמו. בישיבה, אתה מרגיש שאתה מתקדם גם בבנייה האישית שלך בתור בן אדם. בגלל האירועים שהחיים הולכים להציב לך, אדם מוכרח לגבש אישיות להכיר את עצמו יותר עמוק ולדעת מהן המעלות שלו. כשהחברה שמסביבו יותר נעימה וטובה, יותר קל לבחור לגבש את הזהות העצמית שלו. כשאני מוקף באהבה וחום, אני יותר מבין למה גם אחרים צריכים את זה.
אין כמו החיים בישיבה: לקום בבוקר לתפילה לקול צלילים של רמקול מנגן, ללכת בכיף לאחר מכן לארוחת הבוקר עם החברים ביחד, ובארוחה תמצא את כל מה שאתה אוהב. יש מקרר פתוח וחביתה חמה, וגבינה ממש כמו בבית. ואם איחרת לארוחה, לא נורא – מישהו מהחברים תמיד ידאג לך. תמיד תמצא חביתת עין כמו שאתה אוהב, או כל דבר אחר. לאחר מכן יושבים ללמוד. גם אם אף אחד לא מבקש ממך, אתה נהנה לשבת ללמוד עם החברותא שמחכה לך, וכשרוצים לנוח מעט מהלימוד, אפשר לצאת ולנוח, אולי אף עם כוס קפה.
בישיבה, אתה מבין בפעם הראשונה מה זה לקיים מצוות בכיף, ולחוש אושר אמיתי. החברותא שואל ואני מתרץ, ושנינו יחד מנסים להבין מה התורה רוצה, ואיך הקב"ה מדבר אליי. אחרי זה יש שיעור, שמוסיף ומחדד את הפרטים, והכל מתוך האווירה משוחררת ומלוכדת.
צריך לדעת: גם כשיש לנו כבר ברוך ה' דרך סלולה, – עם חברים אוהבים ומחבקים כמו שיש בישיבה הדרך היא הרבה יותר נעימה וקלה.

ללמוד בישיבה זה משהו אחר לגמרי

אבידור רענן

יש היום הרבה קהל וירטואלי שנוגע-לא-נוגע ביהדות. הוא שומע המון הרצאות וכו', אבל כמו בכל דבר חייבים לפעמים 'מסה קריטית' שתגרום לאיזה שינוי פנימי בתוך הלב, ואם יש לאדם את האפשרות הזאת לעצור רגע את שטף החיים ושנה שלמה ללכת ולטבול במקווה של תורה, בישיבה – זה אחרת לגמרי

רוני איילון, בעברו לוחם בסיירת מטכ"ל שחזר בתשובה ומנהל כיום את מרכז 'שמים' בתל אביב, בראיון מיוחד ל'רב של האינטרנט'.

מה מיוחד בעם ישראל, שלא מוכן לוותר על אף חייל ומה גורם לכל חייל להסכים למסור נפש על עם ישראל?

אני חושב שזה טמון אצלנו בדי.אנ.איי. כתוב הרי שהקב"ה, התורה ועם ישראל אחד הם, ולכן, כמו שספר תורה שחסר בו אות אחת הוא פסול, כך כשבעם ישראל חסרה נשמה אחת, הוא לא יכול להגיע לתכלית. כתוב 'ויחן שם (עם) ישראל נגד ההר' – כאיש אחד בלבד אחד. אם חסרה נשמה אחת מעם ישראל, אז הוא אבוד, בלי זה אי אפשר להגיע לחיבור הקדוש עם הקב"ה ועם התורה. אנחנו לא מוותרים על אף אחד, וצריך להגיע להכרה שרק כולנו יחד יכולים. כולם חשובים, וצריכים להתאמץ להגיע להכרה שלא משאירים חיילים בשטח, אלא שיש להתאמץ להתקרב לכולם, למצוא המכנה המשותף ורק אז נוכל להתקדם ולהיות אחד.

זה משהו שהוא בדי.אנ.איי. משהו עמוק. החייל לא מבין כלל בשכל למה הוא עושה זאת, אבל משהו פועם בו ברבדים הפנימיים של האישיות שלו. לכל אחד יש נשמה קדושה, והנשמה הזו מרגישה דברים שאפילו הוא לא חש, ומשם זה מגיע.

מה הביא אותך ליהדות? איך הגעת לדת בעודך בתפקיד בכיר בצבא?

"ה'ניווטי בדד'. יש משימות צוות, ויש משימות בדד. אני חושב שהמשימות שעשיתי לבד גרמו לי להכיר את אלוקים. זה היה אחד מהדברים העיקריים, כשאתה יוצא אל ה'ג'ונגל' מהביטחון של העיר, ואתה הולך לילות שלמים לבד, אתה מתוודע למציאות הזו של הבריאה, של אלוקים שאתה נמצא לבד אתו במשך שבועות, וזה פועל בנפש. פתאום אתה מתוודע למציאות אחרת, יותר גבוהה מהעולם הרגיל".

מה היית ממליץ לבחור שמבקש להתחזק?

"ללכת לישיבה, זה מאד חשוב. יש היום הרבה קהל וירטואלי שנוגע-לא-נוגע ביהדות. הוא שומע המון הרצאות וכו', אבל כמו בכל דבר חייבים לפעמים 'מסה קריטית' שתגרום לאיזה שינוי פנימי בתוך הלב, ואם יש לאדם את האפשרות הזאת לעצור רגע את שטף החיים ושנה שלמה ללכת ולטבול במקווה של תורה, בישיבה – זה אחרת לגמרי מאשר להיות אקסטרני ששומע מידי פעם שיעורים. והרצון של כולנו הוא להשתנות ולהשתפר, ולמי שיש את האפשרות ויכול לקחת פסק זמן מהחיים ולטבול במקווה של תורה ומצוות, כמובן שזה ה-דבר".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מה הם עושים בישיבה

יעקב  א. לוסטיגמן

 

גמרא – ספר התלמוד מכונה בפי בני הישיבות בשם "גמרא". המשמעות המילולית של "גמרא" בארמית היא "מסורת" אך השימוש הרווח במילה מיועד כאמור לתלמוד הבבלי (בדרך כלל) או הירושלמי (לעיתים נדירות).

 

בית מדרש – אולם הלימודים המרכזי של הישיבה. יש המכנים אותו 'היכל'. בנוסף לבית המדרש יש גם "חדרי שיעורים" – כיתות לימוד, חדר אוכל, ובישיבות רבות גם פנימייה המשמשת מעון לתלמידי הישיבה.

 

זמן – תקופת לימוד בישיבה, סמסטר. השנה מחולקת לשלושה 'זמנים': 'זמן אלול' המתחיל בראש חודש אלול ומסתיים בערב יום הכיפורים, 'זמן חורף' – מתחיל ברוב הישיבות ברוב השיבות בראש חודש חשוון ונמשך עד ראש חודש סיוון ו'זמן קיץ' שמתחיל במרבית הישיבות בראש חודש אייר, ונמשך עד ערב תשעה באב.

'בין הזמנים' – תקופת החופש בעולם הישיבות. במרבית הישיבות ישנן שלוש תקופות של 'בין הזמנים', אחת מיום כיפור ועד ראש חודש חשוון (עשרים יום שמהלכם חלים חגי תשרי – יום כיפור, סוכות ושמחת תורה). תקופת 'בין הזמנים נוספת והארוכה ביותר היא בחודש ניסן, מראשית החודש ועד סופו, כשבאמצעו חל כידוע חג הפסח, וחופשת הקיץ המכונה גם היא בין הזמנים מתחיל בערב תשעה באב ומסתיימת בראש חודש אלול. תקופות הלימוד בישיבות נקראות 'זמן' ומכאן נגזר שמן של תקופות החופשה 'בין הזמנים'.

 

סדר – יחידת לימוד. במרבית הישיבות מתחלק היום לשלושה סדרים, סדר א' בשעות הבוקר לאחר ארוחת הבוקר ועד לצהרי היום. סדר זה מוקדש בדרך כלל ללימוד עיוני של סוגיות גמרא. סדר ב', מכונה גם 'סדר בקיאות', בשעות אחר הצהרים ועד הערב, מוקדש בדרך כלל ללימוד פחות עיוני, עם הספק גבוה של כמה דפי גמרא לשבוע ואילו 'סדר שלישי' מתקיים בשעות הלילה אחרי תפילת ערבית ועד שעת השינה או קצת לפניה. סדר זה מוקדש בכל ישיבה ללימוד שונה, בחלק מהישיבות הוא מכונה 'סדר הכנה' ובו הבחורים לומדים את יסודותיה של הסוגיה בה יעסוק השיעור העיוני למחרת. בישיבות רבות, בעיקר במגזר החסידי קיים סדר לימוד נוסף לפני תפילת שחרית, הוא מכונה בדרך כלל 'סדר השכמה' ומיועד ללימוד עצמאי וחופשי בו כל תלמיד מחליט איזו מסכת ברצונו ללמוד בזמן זה.

סיום – חגיגה הנערכת לכבד סיום לימוד מסכת גמרא. כאשר הישיבה כולה מסיימת מסכת, נערכת בדרך כלל חגיגה גדולה הכוללת גם סעודת מצווה. כאשר אחד התלמידים מסיים מסכת שלמד באופן עצמאי, הוא בדרך כלל עורך סיום עם מספר מצומצם של חברים, ומחלק להם כיבוד קל.

 

תלמוד בבלי – מכונה בדרך כלל גמרא. זהו חיבור הכולל את דברי האמוראים שחיו בתקופה שאחרי חורבן הבית השני. התלמוד מבוסס על פי סדר של שישה סדרי משנה, כל אחת מהמשמניות מצוטטת בתוכו במלואה, ולאחריה מופיעים דברי האמוראים שדנים בדברי המשנה, מבקשים לדעת מה המקור לפסקי ההלכה המוזכרים במשנה, ומסבירים מה עומד מאחורי המחלוקות בין התנאים. הפסיקה ההלכתית במשך הדורות מבוססת על דברי הגמרא ואילו מי שפוסק הלכה על פי דברי המשנה מוזכר לגנאי ונקרא "מבלה עולם". התלמוד הבללי כתוב בארמית בלולה בלשון הקודש, הוא אינו מכיל ניקוד או פיסוק ונדרשת מיומנות רבה כדי לדעת כיצד ללמוד מתוכו. את התלמוד הבבלי סידר וערך רב אשי

תלמוד ירושלמי – חיבור דומה לתלמוד הבבלי, אולם בעוד התלמוד הבבלי מבוסס על דברי האמוראים שחיו בגלות בבל, התלמוד הירושלמי מורכב מדבריהם של האמוראים שחיו בארץ ישראל באותה התקופה. התלמוד הירושלמי מתאפיין בקיצור נמרץ של הדברים, ואפילו שמותיהם של האמוראים מוזכרים בו בקיצור. על אף שהוא מכונה 'תלמוד ירושלמי', רוב חכמי ארץ ישראל באותה תקופה התגוררו בטבריה ובגליל, ושם גם נכתב התלמוד הירושלמי.

 

אמוראים – תלמידי הישיבות בבבל או בארץ ישראל, שדבריהם מוזכרים בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. מוקבלנו מפי רבותינו הקדמונים, שכל אמורא שזכה ששמו יוזכר בתלמוד היה בכוחו להחיות מתים בגודל צדקותו. האמוראים מבבל מוזכרים בדרך כלל תוך אזכור שמם ללא תואר או בצירוף לתואר רב (רב אשי, רב הונא וכדומה). לעומתם האמוראים שגרו בארץ ישראל כמו גם התנאים המוזכרים במשנה, זוכים לשם התואר המלא 'רבי' (רבי יוחנן, רבי עקיבא וכדומה(.

 

תנאים – חכמי המשנה. ישנם תנאים ששמם מופיע עשרות ומאות פעמים בששת סדרי המשנה כמו רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי ועוד, ואילו תנאים אחרים מוזכרים רק פעם אחת או פעמים בודדות בכל ששת הסדרים. מרבית התנאים חיו בארץ ישראל, אחרי סיומה של תקופת הנביאים ועד לתקופה קצרה אחרי חורבן הבית השני.

 

משנה – ריכוז ערוך ומסודר של שישה סדרים. המשניות נאמרו בעל פה במשך מאות שנים על ידי התנאים, ותלמידיהם שיננו אותן ושימרו אותן בזיכרון, עד שהחליט התנא רבי היודה הנשיא לרכז את כל המשניות יחדיו וחלק אותן לשישה סדרים.

 

שישה סדרי משנה – חלוקת המשניות לפי נושאים. ששת הסדרים מחולקים לפי הסדר הבא:

סדר זרעים – כולל מסכתות משנה העוסקות בגידולי קרקע, וההלכות הנוגעות בנושא. כיצד מברכים על הפירות, מתי יש צורך לברך ברכה אחרונה, פרטי הלכות תרומות ומעשרות, מצוות פאה, דיני ערלה ביכורים שמיטה ועוד.

סדר מועד – כולל מסכתות משנה העוסקות בהלכות הנוגעות לשבת ומעודי ישראל. בסדר זה כלולה גם מסכת שבת העוסקת בהרחבה רבה בדיני המלאכות האסורות בשבת, וכן מסכתות על כל חג ומועד כמו מסכת סוכה, יומא (יום הכיפורים), פסחים ועוד.

סדר נשים – כולל מסכתות העוסקות בהלכות נישואין וגירושין, מסכת קידושין, גיטין, יבמות כתובות ועוד.

סדר נזיקין – כולל את 'שלושת הבבות', בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. מסכתות אלו עוסקות בדיני ממונות, בעלות על קרקעות, סכסוכי ירושה ועוד.

סדר קדשים – כולל את מסכתות המשנה העוסקות בדיני הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. לכל קרבן הלכות משלו, סדר השחיטה, קבלת הדם וזריקתו על גבי המזבח, חלק מהקרבנות נאכלים וחלקם נשרפים. המשנה בסדר זה מפרטת את ההלכות הללו בהרחבה.

סדר טהרות – כולל את מסכתות המשנה העוסקות בנושאי טומאה וטהרה, דיני טומאת המת, הזית אפר פרה אדומה, הלכות נידה, טהרת הידיים בזמן האוכל ועוד.

רוצה גם אתה לטעום ממתיקות התורה? אולי איזה שיעור תורה באיזור מגוריך?

בשביל זה אנחנו כאן!!!

רבני טוב-טוב ישמחו לתת לך מענה לכל מה שאתה מחפש!! חייג עוד היום 1800-20-18-19 (השיחה חינם)

או ישירות להרב שמעון  052-763-6278 ויש לנו גם את הרב אהרון 050-414138 הם מחכים לשמוע ממך!

עזבנו הכל והגענו לישיבה

נשמח תמיד לעזור גם לך אז התקשר עכשיו: 1-800-2018-19שיחת חינם
או להרב אהרן ידלר 050-4141386 או הרב שמעון 052-7636278

 

רוצים עוד? בואו לצפות מה יש לרב אריה דרעי לספר לכם מה הלימוד בישיבה עשה לו, למעבר לוידאו לחץ על התמונה

הרב אריה דרעי מדבר על חוויותיו, על השכלתו ועל כהונתו כמנכל משרד הפנים בגיל 26

 

רוצה לדעת עוד על לימוד בישיבה? לרב ישראל ליוש יש מה לספר לך… לחץ כאן

נשמח תמיד לעזור גם לך אז התקשר עכשיו: 1-800-2018-19 שיחת חינם

או בשיחה אישית עם הרב שמעון :052-7636278 או עם הרב אהרון 050-4141386 הפנויים לעזרתכם תמיד…

אני בטח רוצה אבל ההורים ההורים…

קשיים והתמודדויות, התנהגות אל מול המשפחה, חשיבות הלימוד בישיבה – הרב ינון מורי, מנהל רוחני בישיבת 'אור החיים' מדריך אותנו אחת לאחת

עד כמה חשוב שבחור שמתחזק יילך ללמוד בישיבה?

"אם בחור נמצא במצב רוחני גבוה ויכול ללמוד – אז ודאי שעדיף שילך לישיבה, והסיבה לכך כי הלימוד בישיבה הוא ייחודי: רק בישיבה הוא נמצא 24 שעות בתוך הקדושה, וההתעלות הרוחנית שלו היא ברמות גבוהות מאד מאד. כמו שנאמר על עם ישראל שהיו במדבר 40 שנה, שהיו אז מנותקים מהעולם – זו הישיבה. היא מביאה האדם לרמות גבוהות מאד שאי אפשר להגיע אליהן מחוץ לישיבה. לבד מכך, גם וגם הידיעות התורניות ודעת התורה שהוא יקבל בישיבה – הוא לא יקבל בשום מקום אחר".

מול אלו קשיים מתמודדים אלו שהחליטו כי פניהם ללמוד בישיבה?

"האמת היא שתלוי באיזה שלב הבחור החליט שהוא מגיע לישיבה. אם הוא מגיע לישיבה בשלב שהוא חזק בזה ומאד רוצה בכך – העולם קוראים לזה ב'אורות' ואני קורא לזה רצון חזק', אזי ההשתלבות שלו בישיבה היא קלה מאד. לעומתו, מי שבא לישיבה רק במטרה לבדוק ועדיין העניין לא חזק אצלו והוא לא יודע מה זו בכלל ישיבה, אז ההשתלבות שלו קצת יותר קשה, אך גם בחורים אלה משתלבים יפה, כמו אצלנו בישיבת 'אור החיים'. אצלנו, בכיתה הראשונה הם מתחילים מאפס, אבל אנחנו נותנים להם להמשיך ולעלות עוד ועוד ולהגיע עד לכיתות של הגאונים".

איך ניתן להתמודד מול קשיי ההתחלה והקשיים בדרך להתחזקות?

"כמובן, לבעלי-תשובה מאד מתאימה ישיבת 'אור החיים' פה יקבלו מענה לכל מצוקותיהם. ברמת העיקרון, יש כאלה שיש להם בעיות עם ההורים, והסיסמא אצלי בישיבה היא: מי רוצה להחזיר את ההורים בתשובה – שלא יחזיר! והסיבה לכך היא כי לא צריך לפעול כך, וגם אין צורך בכך, זאת משום שההתנהגות האישית שהבחור מקרין בבית אחרי מה שהוא לומד ומקבל בישיבה, היא כבר לבד עושה להם את כל הסוויץ' במח כלפי הדת. אם הוא יכבד אותם ויראה להם את זה, ההורים יתקרבו מעצמם, ויש לי אינספור סיפורים – מהם אפילו קיצוניים – על הורים שממש עשו שינוי בעקבות כך".

במישור המעשי כיצד אתה ממליץ לפעול?

"בדרך כלל אנחנו מציעים לבחורים לפנות לרבנים שמכירים את ההורים או כאלה שנמצאים בסביבתם, כדי שהם ידברו כבר עם ההורים, וידריכו אותם. ההורים הרי ניזונים על העולם החרדי מהתקשורת, בה מלמדים אותם שהחרדים אינם בני אדם. ולכן, כאשר שולחים אליהם רבנים שהם מכירים או חברים מסביבתם שידברו עם האבא, זה כבר עולם אחר. כמו שנאמר על רבקה אמנו 'ויתרוצצו הבנים בקרבה', וכתוב שהיא הלכה לשם ועבר לבדוק מה זה. והשאלה היא – מדוע לא הלכה ליצחק אבינו, בעלה? אלא התשובה היא שמאנשים זרים יותר קל לקבל. ולכן, אם תביא לא מישהו רשמי אלא מישהו שהם כבר מכירים, הם יותר יקבלו ממנו. כדאי להביא רב מהשכונה או חבר טוב של האבא שיכול להשפיע".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

התורה משגעת אותי

רוצה לדבר על ישיבה או על כל דבר אחר ביהדות? 

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

שבת ישיבה בקריית מלאכי

עשרה בני נוער משתלבים בימים אלו בעולם הישיבות בעקבות שבת ישיבה מרגשת בישיבת 'קריית מלאכי' בראשותו של הרה"ג רבי יהודה עמית שליט"א. אל שבת הישיבה המיוחדת שהתקיימה בשבת קודש פרשת קורח, הגיעו כחמישים צעירים מבכירי המדרשיות בהם פועלים פעילי 'אחינו'מרחבי הארץ, כשהמטרה הייתה לאפשר לבני הנוער להיחשף לעולמה העשיר של הישיבה.

הנערים שנבחרו להשתתף בשבת, הם אלו שראו בהם פעילי אחינו כבעלי פונטציאל גבוה במיוחד להיקלט בישיבה על פי רצינותם והתמדתם בהגעה למדרשיות כמו גם פעילות מיוחדת שנעשתה עימם לאורך כל התקופה האחרונה בתחום לימוד הגמרא, לימוד בחברותות והכנה מיוחדת להבנת האוירה המיוחדת של עולם הישיבה.

הצעירים הגיעו אל השבת מראשל"צ, בת ים, קריית גת, אשקלון ואור עקיבא וכבר בערב שבת הם היו לחלק מתלמידי ישיבת קריית מלאכי. לאחר תפילת ערבית וסעודת שבת מרגשים במיוחד התקיים עונג שבת אל תוך הלילה כשבליווי שירה אשר פרצה מהלבבות ההומים שוחח ראש הישיבה הרב עמית שליט"א עם הצעירים המתחזקים על נושאים שונים הנוגעים אליהם התלבטויות והתמודדויות כגון המשך לימודים, גיוס, התאקלמות בישיבה ושאלות בנושאים שונים.

את השבת סיימו הנערים בשעה מאוחרת של מוצאי שבת לאחר שבת גדושה בתפילות, שירה, לימוד משותף עם תלמדי הישיבה והאזנה לשיחות מרבני הישיבה. לאחר השבת, החלו פעילי 'אחינו' המלווים את הנערים בשנים האחרונות לספק מענה לשאלותיהם הסקרניות של הנערים אשר השבת הדליקה בהם ניצוץ שקרא להם להישאר בישיבה. פעילות נמרצת זו הובילה לכך שכאמור, עשרה צעירים החליטו על כך שביתם הוא הישיבה ובעקבות כך פעילי 'אחינו' עמלים על שילובם בישיבות התואמות את צרכיהם.

השבת התקיימה במסגרת מערך שבתות הישיבה אותו מקיים ארגון 'אחינו'. במסגרת שבתות אלו, מגיעים צעירים מכל רחבי הארץ לישיבות למשך שבת אחת אשר משנה את חייהם לצמיתות. במהלך השבת נחשפים הצעירים אשר גדלו במשפחות ובמוסדות חינוך הרחוקים מעולם היהדות כמטחווי קשת, לעולם העמוק והמרתק של התורה הקדושה, עולם הישיבות הקדושות. בעקבות השבתות הללו שהינן חלק ממערך הקירוב של 'אחינו', השתלבו במהלך השנים מאות בחורים אשר הוקסמו מעונג האדיר של הישיבה- בישיבות קדושות. עשרות אברכים יראי שמיים יכולים להעיד שאת משפחתם התורנית הם הקימו אך ורק בזכות אותה שבת לפני שנים, שבת מרגשת אשר בעקבותיה, ככדור שלג אדיר, הם שינו לחלוטין את אורח חייהם והשתלבו בחברה החרדית.