למה דווקא גמרא? מה זה הארמית הזו?
אוהד אטינגר
קוראים לו הרב ישראל היימן, והוא אברך חרדי פעיל של ארגון 'אחינו'
בעל נסיון רב בלימוד עם צעירים מתחזקים וחוזרים בתשובה. הפעילות
שלו כיום מתרכזת בישיבת 'אור החיים', בראשות הגאון רבי ראובן אלבז
שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה. לישיבה מגיעים צעירים מכל רחבי הארץ,
תלמידי תיכון וגם בוגרי סיירת, סטודנטים למשפטים ולרפואה, וגם כאלו
שעדיין לא התחילו את הלימודים האקדמאיים, ובחרו ללכת לישיבה במקום זאת.
"פעמים רבות שואלים אותי התלמידים החדשים, למה כל כך חשוב ללמוד דווקא
תלמוד בבלי, מה רע בלימוד פרשת שבוע? מה רע בלימוד של ספרי מוסר או הלכה.
למה צריכים ללמוד דווקא גמרא", אומר הרב היימן.
"והאמת היא שכל חלקי התורה חשובים, גם גמרא, גם פרשת שבוע, גם לימודי
נביאים וכתובים, גם מוסר וגם הלכה. הכל חשוב מאוד, אבל הבסיס להכל הוא
לימוד הגמרא שממנה אנחנו לומדים את צורת הלימוד לכל התורה והיא הופכת
את מחשבותינו מוחנו ליבנו ונפשנו ל'אנשי תורה', לכן ההשקעה בשנות הישיבה
היא בגמרא".
שאלה נוספת שעמה מתמודד הרב היימן, במקרים רבים, שואלים צעירים שהתחילו
ללמוד גמרא- תלמוד בבלי, ולא מצליחים לבין את ההגיון שבצורת הלימוד הזאת.
הרב היימן נותן כללים להבנה:
הגמרא מתחילה בלימוד משנה, לומדים הלכה פסוקה במשנה,
לאחר מכן עוברים ל'גמרא'. הגמרא היא בעצם תמצית הדיון שדנו בבתי המדרש של
התנאים והאמוראים, לגבי הנכתב במשנה. הגמרא שואלת שאלה ועונה עליה תשובה,
ואז תוקפת את התשובה ונאלצת לענות תשובה אחרת, ולאחר מכן מביאים סתירה בין
ההלכה הזאת להלכה אחרת שכתובה בגמרא אחרת, ואז מסבירה הגמרא פירוש או
מהלך חדש במשנה, ומביאה ראיה שתומכת בפירוש הזה, ולאחר מכן עוד פירוש ועוד
אחד, ולפעמים אפשר ללמוד במשך ימים ארוכים את השאלות והתשובות רק כדי להגיע
בסוף להסבר חדש ושונה מזה שהסברנו בהתחלה.
האמת, אומר לנו הרב היימן, אחרי שאני נותן את ההסבר הזה, "שואלים אותי התלמידים",
"למה אנחנו צריכים ללמוד את כל זה? עוד שאלה ועוד שאלה ואז תשובה ואז שאלה
על התשובה ואז תשובה אחרת… למה שלא נלמד ישר את המסקנה הסופית, ונדלג
על כל הוויכוחים והשאלות בדרך?…
"זו אולי השאלה ששמעתי הכי הרבה פעמים מנערים בתחילת הדרך", הוא אומר,
"ובתשובה לשאלה זו טמון היסוד להבין את כל ה'עסק' שאנחנו עושים מהלימוד בכלל
ומלימוד הגמרא במיוחד.
"וזה ההסבר:
ללימוד בכלל יש שתי סיבות, האחת לדעת איך להתנהג בחיים מה שנקרא
'ללמוד על מנת לעשות', אני לומד כדי לדעת איך שומרים שבת ואיך מניחים
תפילין ומה צריך להיות כתוב במזוזה ואיך בדיוק אני קובע אותה בפתח הבית…
"הסיבה השניה שבגללה אנחנו לומדים תורה היא לדעת מה 'רצון' נותן התורה
שנעשה, כלומר מה הכוונה העומדת מאחורי ההוראה למעשה.
הקדוש ברוך הוא הורה לנו לקיים מצוה, אבל למה? מה הוא רוצה? זה מאוד
רלוונטי לדעת למה הוא רוצה שנעשה כך, כי אז אנחנו יודעים לפי זה איך אנחנו
צריכים לקיים את המצווה.
"ואמנם בשביל לדעת בצורה 'יבשה' מה לעשות בכל תחום, אכן מספיק לכאורה
ללמוד ספרי הלכה ולא יותר. אין צורך ללמוד את המשנה ואת השאלות והתשובות
עד שאנחנו מגיעים למסקנה הסופית שכתובה גם בספרי ההלכה.
"אבל כדי שנדע את הסיבות של כל דבר, ואת יסודי הדין וההגדרות הדקות של כל
דבר אנחנו צריכים ללמוד כל דבר מן השורש וללכת את כל הדרך עד לפסיקת ההלכה
באופן סופי, ורק כך נדע את כל מה שעומד מאחורי ההלכה הסופית.
זו גם הדרך של כל רבני התקופות בכל הדורות של עם ישראל, להתמודד עם שאלות
משאלות שונות שזימנו להם התקופות והמקומות – שאלות שלא נידונות בשום ספר
לפניהם, אלא אחרי שלמדו את יסוד העניין והכירו את הסברות הדקות לשורשיהן ניתן
היה לפסוק בכל ענין אפילו שלא מוזכר במפורש.
"לסיכום: לימוד הגמרא הוא זה ש'מסדר' לך את הראש לחשוב בצורה של התורה עם
אמות מידה ומשקל של התורה וזה יביא אותך לחשוב כך בכל שטחי החיים ולכן זה כ"כ
חשוב ודווקא בצורה הזו".
הרב היימן ממשיך להסביר: "אחד המכשולים הראשונים של התלמידים החדשים,
זה מכשול השפה", אומר הרב היימן, "מתחילים ללמוד גמרא (תלמוד בבלי), וכבר
בדקות הראשונות נתקלים בצרור מילים ארמיות.
"מה זה הארמית הזאת?" הם שואלים, "איך אפשר להסתדר עם לימוד הגמרא,
אם אני לא מבין את השפה שלה בכלל…".
"אז התשובה היא שאפשר להירגע", הוא מחייך, "במשך אלפי שנים עם ישראל לומד
גמרא, ילדים מתחילים ללמוד גמרא בגיל שמונה בערך, וכולנו מסתדרים מצויין עם
השפה הארמית.
"למה? משתי סיבות. קודם כל רוב הטקסט בתלמוד הבבלי הוא בעברית, למרות
שיש נכוחות גבוהה מאוד למילים ארמיות, והסיבה השנייה היא שהשפה הארמית
עצמה מאוד דומה לעברית, ואחרי שמתרגלים אותה שוב ושוב, מבינים את העניין
והכרת השפה הופכת לקלה מאוד. במקרים שיש מילים קצת יותר קשות, רש"י מיד
מסביר אותן ומבאר למה הכוונה.
"כך למשל 'חמרא' זה חמור, ו'מיא' זה מים, ו'קשיא' זה קשה, ו'כורסא' זה כסא וכן
הלאה. צריך רק 'לתפוס את הקטע', ואחר כך זה כבר ממש ממש קל.
"עצה פרקטית לכך היא לעשות מחברת או פנקס קטן ולרשום שם כל מילה בארמית
שאתה לא מכיר עם התרגום שלה (ניתן לברר אצל חבר / רב) ומידי פעם לחזור על
זה, מהר מאד אפשר לעבור למשפטים שלמים ותרגומם – מניסיון של תלמידים רבים
שמגיעים לישיבה בלי שום רקע תורני קודם, תוך מספר שבועות קצרים יודעים ארמית
טוב מאד".
ולסיכום השיחה, הוא אומר: אני אומר תמיד לכולם, תשקיעו, תתאמצו, זה שווה
וכשתשקעו בגמרא ותגלו את האור שבה, לא תוכלו לעזוב את זה לעולם.
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
