מאה מיליארד דולר לבניית בית המקדש

דרוש מאה מיליארד דולר לבניית בית המקדש

הס הושלך בקהל, רבבות האנשים אשר השחירו את הכיכר המרכזית שתקו באחת,

עת אשר נשמע הקול מהדהד: "רבותי, הגיע הזמן בו ניתן לנו רשות לבנות את בית המקדש".

תרועות שמחה, התפרצות של רגשות, דמעות של אושר וללבות נמסים, האומנם?! הגיע הזמן המיוחל,

הזמן לו כולנו מצפים, מתחננים ומבקשים. "אבל" נשמע הקול בשנית והשקט חזר באחת,

"לצורך כך מוטל עלינו לגייס ביממה הקרובה סכום של מאה מיליארד דולר לצורך הבניין",

מאה מיליארד דולר? תוך עשרים וארבע שעות. הסכום אגדי הוא ממש בגדר חלום.

אבל כשמדובר בדברים העומדים ברומו של עולם נעלמים כל הספיקות.

בית המקדש! פסגת התקוות של עם ישראל בכל הדורות, התאבלנו על החורבן בימי בין המצרים,

צמנו וקוננו בתשעה באב והנה התקבלו התפילות, הגיע הזמן… הגבאים, העסקנים, וכל אחד מישראל

נרתמו להצלחת המשימה, פקסים בהולים נשלחו לארבע כנפות תבל, אנשים מכרו את ביתם בשמחה,

אף העניים וקשיי יום תרמו מעל ומעבר ליכולתם, ותוך פחות משעתיים נאסף הסכום כולו.

האם זה דימיון?

תיאור זה הינו דמיוני במעט, כי למדונו חז"ל שבית המקדש השלישי ירד באש מן השמים ואין צורך בממון כדי לבנותו,

אמנם אף שממון אין צריך יש דבר שצריך מאוד, ורק בנו הוא תלוי, ומעכב את בנין הבית והוא: ביטול שנאת חינם,

כי הרי אם שנאת חינם גרם לחורבן הבית, וודאי שבעוונותינו הוא מעכב את ביניינו.

וכך כותב רבינו החפץ חיים בספרו חובת השמירה: "ובודאי אילו היה לנו רשות בזה, היה כל אחד מישראל

רוצה להוציא מעות וכו' לסייע לבנות בית לשם ה' ואם כן וכו' שאין צריך להוציא מעות ואין צריך ליסע בעצמו

לירושלים בשביל זה רק להיזהר משנאת חינם, חנופה וכו' ולשמור פיו ולשונו שלא לפוגמו וכו'…" עיי"ש באורך.

הדברים נוקבים ומחייבים. נמצאים אנו בימי האבלות על החורבן. עם ישראל כולו בוכה ומקונן על חורבן הבית

ועל גלות ישראל, מה נורא הוא, אם ינהג האדם בכל מנהגי האבלות, ובאותו זמן ימשיך להרוס ולהחריב את בית ה',

ולמנוע בינינו ע"י שנאת חינם ומחלוקת ר"ל. אכן קשה הוא להעביר שנאה הטעונה בלב ומצטברת זמן רב אך אין מנוס!

בימים אלו חובתנו להשתדל בכל כוחנו להעביר השנאה ולהרבות שלום, להוסיף עוד ועוד אהבת חברים,

ויתור, זהירות מלשון הרע, כך נמלא את החסר. לבינה ללבינה תצטרף עדי נזכה לגאולה השלימה

וכפי שהבטיחנו בוראינו (סוף מס' ד"א זוטא) "בקשו שלום אתם נגאלים " בב"א.

מתוך אתר 'אחינו'

גבר, במקווה כבר טבלת?

גבר, במקווה כבר טבלת?

כל אשה יהודייה יודעת שאחרי שהיא מתנקה מדמי המחזור, היא צריכה לספור שבעה ימים נקיים

ולאחר מכן לטבול במקווה כדת וכדין. אבל מתי גבר צריך לטבול?

או שאולי יותר טוב שנשאל האם גבר צריך בכלל לטבול במקווה?

אז קודם כל התשובה היא לא! גברים אינם חייבים לטבול במקווה. ועכשיו בהרחבה:

בזמן שבית המקדש היה קיים והיה אסור להיכנס אליו כשאנו טמאים, היינו חייבים לטבול קודם במקווה.

כשהיינו רוצים לאכול את בשר הקרבנות, היינו חייבים להיות טהורים, ולשם כך לפעמים יש צורך לטבול במקווה.

הכהנים שאכלו תרומה, גם הם חייבים להיות טהורים והיו צריכים להקפיד על טבילה במקווה.
אבל בזמן הנוכחי, שאנחנו לא נכנסים לבית המקדש, ואפילו לא להר הבית,

וכשאנחנו לא אוכלים בשר קרבנות או תרומה, אנחנו לא חייבים לטבול במקווה.

עם זאת, חלק מפוסקי ההלכה סבורים שגם היום גברים חייבים לטבול במקווה בערב שלושת הרגלים,

לפני פסח, שבועות וסוכות, וכן בערב יום הכיפורים.

חכמנו זיכרונם לברכה הוסיפו גזרה מיוחדת וקבעו שמי שנטמא ב'טומאת קרי', כלומר שיצאה ממנו שכבת זרע,

אסור לו להתפלל וללמוד תורה עד שיטבול במקווה. להלכה לא נפסק כך, אבל למרות זאת,

אנו רואים מדברי החכמים עד כמה גדולה וחשובה היא הטבילה במקווה, אחרי שיצאה מהגוף שכבת זרע

, ולכן מי שרוצה לטהר את נפשו ביתר שאת, הולך למקווה וטובל גם באמצע השנה, ולא רק בערבי חגים ויום הכיפורים.

חשוב לדעת: למרות שמצווה לטבול בערב יום הכיפורים, יש לטבול לפני שתשקע החמה, ולא חלילה לאחר מכן,

כי ביום הכיפורים עצמו אסור להתרחץ או לטבול במקווה.

לגבי 'טומאת קרי' אין הבדל אם שכבת הזרע יצאה ברצון או בלי רצון, ואפילו אם זה היה במסגרת אישות ,

הטומאה היא אותה טומאה, ומי שרוצה להוסיף טהרה על נשמתו מומלץ שיטבול במקווה.

חכמי הקבלה הפליגו בחשיבות הטבילה בעיקר בערב שבת, ובשבת בבוקר,

ואפילו למי שלא נטמא ולא יצאה מגופו שכבת זרע.

צדיקים היו אומרים, שכתוספת לטהרה והצלה מן המזיקים, כדאי דבר ראשון בכל יום לטבול במקווה טהרה,

וכך אכן נוהג היום הציבור החרדי החסידי ברובו.

מי שלומדים קבלה ועוסקים ב'תורת הנסתר', חייבים לטבול במקווה אם נטמאו בטומאת קרי,

ובכלל לא ראוי לעסוק בתורת הקבלה אלא רק מי שכבר צבר עשרות שנות לימוד בתורת הנגלה,

וכבר הפך לתלמיד חכם מופלג יכול ללמוד גם קבלה לאחר התייעצות עם רבו.

יש שנוהגים לטבול במקווה מדי בוקר, ואפילו אם לא נטמאו בכלל, כדי להוסיף טהרה על טהרתם.

בזמן הטבילה יש להיכנס אל תוך המים ולהתכופף כך שהמים יכסו את כל הגוף, כולל השערות.

כמו"כ יש לסרק את השיער לפני הטבילה, ולשטוף כתמי בוץ או לכלוך אם יש כאלו על הגוף.

מאחר והטבילה במקווה גברים היא בעיקר ל'תוספת טהרה', ולא מעיקר הדין, אנחנו לא מקפידים

על הכנות ממושכות של ניקיון הגוף, ובדיקה על ידי מישהו אחרי ולפני הטבילה,

כמו שנוהגות הנשים שהטבילה שלהן היא מצווה מהתורה וחיוב גמור.

לסיכום: בשונה מנשים, גברים אינם חייבים בטבילה בזמן הזה, אך מי שרוצה לטהר את נשמתו

ולהוסיף טהרה יכול ואף כדאי שיטבול.