מה הכי חשוב להכין לחג הפסח המתקרב? ממה צריך להיזהר יותר מהכל? מדוע בכלל אנו חוגגים את חג הפסח?

מאת: אלעזר גולדברג

חג הפסח מתקרב וכל יהודי רוצה להתכונן אליו כראוי, אולם לא כל אחד יודע מה הם הדברים החשובים

שצריך לעשות וממה צריך להימנע ולהיזהר. נזכיר כאן על קצה המזלג את המושגים הבסיסיים שיעזרו

לכל אחד להיכנס אל החג בהרגשת חירות אמיתית ולצאת ממנו כשהוא יהודי מרומם ורוחני יותר.

  1. חג הפסח.
    את חג הפסח אנו חוגגים בכל שנה בזמן בו נגאלו אבותינו 'בני ישראל' משיעבוד מצרים,
    בתאריך ט"ו בניסן. בחג הזה אנו מודים להשם על הניסים שעשה לנו אז ועדיין עושה איתנו בכל דור ודור.
    החג נמשך שבעה ימים כשהיום הראשון וכן היום האחרון שנקרא 'שביעי של פסח' הם 'יום טוב' ואסור
    לעשות בהם מלאכה, שאר הימים נקראים 'חול המועד' ומותרים בעשיית מלאכה שהיא לצורך שמחת החג.
  2. חג האביב.
    בתורה נאמר שאת חג הפסח צריך לחגוג תמיד בתקופת האביב. לצורך כך תיקנו חכמים
    'לעבר' את השנה אחת לשלוש שנים, דהיינו שאנו מונים שני חודשי אדר (כמו בשנה הזו שהיה אדר א'
    ואדר ב'), זאת על מנת להשלים את הפער בין חודשי הירח אליו מתייחסים החודשים העבריים
    לחודשי השמש שקובעים את תקופות השנה.
  3. נקיון הבית.
    מנהג טוב נהגו עם ישראל בכל הדורות, לנקות את כל הבית לכבוד החג.
    מלבד הניקיון הכללי, מקפידים מאוד למצוא שאריות של 'חמץ' בפינות ובמקומות נסתרים
    שבני הבית עלולים להחביא בהם אוכל או ממתקים. "חמץ" הוא כל דבר שיש בו דגנים
    (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, שיפון) שתפחו (עם 'שמרים' או בלעדיהם).
  4. הכשרת והגעלת הכלים.
    לפני החג צריך להכשיר את כלי הבישול והאפייה. כל דבר שמשתמשים
    בו עם חמץ במשך השנה, צריך 'להגעיל' במים רותחים או 'ללבן' אותו באש. הכלל בזה הוא,
    שדבר שהשימוש שלו במים חמים, כמו סירים ומחבתות, מגעילים על ידי הטבלה במים רותחים
    יותר ממה שרגילים להשתמש בו, וכלי שהשימוש בו הוא באש, כגון כלי התנור, מלבנים על ידי
    העברה באש בוערת עד שהכלי נעשה אדום. יש רבים הנוהגים להשתמש בפסח עם כלים
    שמיוחדים לחג שלא השתמשו בהם אף פעם עם חמץ.
  5. ערב החג.
    בלילה שלפני ערב החג (ליל י"ד בניסן) יש מצוה לבדוק את כל הפינות בבית
    ובכל מקום שהוא ברשותינו ולוודא שלא נשארו בהם פירורי חמץ, ונהגו שבני הבית מחביאים
    לפני הבדיקה 10 פירורי חמץ קטנים כשהם עטופים היטב בשקית או נייר, במקומות נסתרים
    בבית, ובזמן הבדיקה מחפשים אחריהם ומוציאים אותם מהבית. לפני התחלת בדיקה מברכים:
    "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּיעוּר חָמֵץ", ועושים את הבדיקה
    לאור של נר. לאחר סיום הבדיקה אומרים נוסח 'ביטול חמץ' בו אנו מצהירים שאין לנו עוד חשיבות
    לחמץ שנמצא בבית ואינו ידוע לנו.
  6. ביעור חמץ.
    בבוקרו של ערב החג, אוכלים חמץ בשעות הבוקר המוקדמות, ואחר כך לוקחים
    את החמץ שמצאנו בבדיקת החמץ ואת שאר החמץ שנשאר לנו בבית או מחוצה לו, והולכים
    לקיים מצות 'ביעור חמץ' על ידי שריפתו במדורת אש ואחרי השריפה אומרים שוב את הנוסח
    של ביטול חמץ והפעם מבטלים גם את החמץ שאנו יודעים עליו. מאמצע יום י"ד בניסן (ערב החג)
    ועד סוף החג לאחר שבעה ימים, אסור מן התורה לאכול שום דבר שיש בו תערובת של חמץ.
  7. מצה.
    בחג הפסח יש מצוה לאכול 'מצה' העשויה מקמח חיטה ומים בלבד ונאפית תוך זמן קצר
    – פחות מ-18 דקות מתחילת הלישה עד האפיה. את החיטים שמיועדות למצה שומרים היטב
    מזמן הקצירה שלא יירטבו במים ולא יחמיצו. בליל הסדר יש מצוה מן התורה לאכול מצה בכמות
    של כמה "כזיתים", אך יש שכתבו שגם בשאר הימים של החג מי שאוכל מצה מקיים מצוה.
    את המצה עושים במכונה ('מצות מכונה' – מרובעות) או באפייה ידנית ('מצות יד' – עגולות).
    יש שנוהגים לאכול 'מצה רכה' ויש שמקפידים שיהיו קשות ופריכות.
  8. ליל הסדר.
    בכניסת החג הולכים לבית הכנסת ומתפללים תפילת ערבית ואומרים את תפילת ה'הלל'.
    לאחר מכן חוזרים הביתה ומתחילים בעריכת 'סדר ליל פסח'. מצוות רבות אנו מקיימים בלילה זה,
    והעיקריות שבהן: א) מצוות שתיית ארבע כוסות של יין, ב) אמירת ההגדה של פסח בה מוזכרים
    ענייני שיעבוד מצרים וניסי הגאולה, ג) אכילת מצה, ד) אכילת מרור, ה) סעודת החג, ו) אכילת אפיקומן,
    ז) ברכת המזון, ח) אמירת מזמורי ה'הלל'. את המאכלים שאוכלים ב'סדר' מסדרים בקערה גדולה
    ומיוחדת ומתחתיה מניחים שלוש מצות.
  9. תפילות החג.
    בפסח מתפללים כמו בכל 'יום טוב'. לאחר תפילת שחרית ואמירת ה'הלל',
    קוראים בתורה בענייני החג והקרבנות שהוקרבו אז בבית המקדש. בתפילת מוסף של היום
    הראשון, מפסיקים לומר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ומתחילים לומר 'מוריד הטל'.
  10. שביעי של פסח.
    ביום האחרון של פסח אנו חוגגים 'יום טוב' לזכר נס קריעת ים סוף שהתרחש
    ביום זה. בני ישראל היו אז במדבר סיני והגיעו לשפת הים כאשר המצרים רודפים אחריהם,
    הם זעקו אל ה' שיצילם ואז אירע הנס הגדול – הים נבקע לשנים עשר חלקים וביניהם היו 12
    שבילי יבשה בהם עברו שנים עשר השבטים. מיד לאחר שבני ישראל עברו את הים, הוא שב
    וכיסה את המצרים הרודפים וכולם מתו ובני ישראל התעשרו עושר רב מהרכוש שלקחו עמם
    המצרים ונפלט מהים.

נא לא להפריע! אני בשיחה חשובה!

מאת: יהושע כהן

תיקנו רבותינו, שחובה להתפלל שלש פעמים ביום. שחרית בבוקר, מנחה בצהריים, ערבית בלילה.

 

נשאלת השאלה,  למה בכלל להתפלל?:

על פניו זה נראה שהגשם יורד בכל מקרה, השמש עולה ושוקעת, לחמניות מסודרות במאפיה כל בוקר, הכל קורה לכאורה בלי שהיהודי

מתפלל.

אז למה צריך בכלל להתפלל ?

אך למעשה השאלה כלל לא מתחילה!

ונבאר:

א . בבריאת העולם כתוב בתורה בפרשת בראשית שלא היה גשם לפני שנברא האדם הראשון.

ומבאר רבי שלמה יצחקי (המכונה רש"י) שהרי הקדוש ברוך הוא יצר את האדם הראשון רק ביום שישי, את שאר הבריאה הוא ברא

בימים שלפני כן. ואם כן, לא היה מי שיתפלל על הגשמים ולכן לא ירד גשם!!!

כן! לא ירד גשם כי לא היה מי שיתפלל!

גם אם יש אדם שאינו מתפלל ובכל זאת לא חסר לו אוכל בבית, עליו לדעת שהוא מקבל את כל השפע בזכות היהודים שכן מתפללים.

כדי להוריד את השפע המוכן לנו בשמים , אנו חייבים להתפלל!!!

בספרים הקדושים מבואר שכל העולם כולו, גם אלו שאינם יהודים, כולם ניזון בזכות עם ישראל.

אנו בתפילותינו "מושכים" את השפע משמים לעולמנו.

ב .  נחשוב רגע! אם מישהו היה עושה למישהו טובה ממש רצינית, בפרט אם הוא אדם מכובד ועסוק מבוקר עד ליל והוא טרח לפנות

מזמנו בכדי לעזור לו, האם מקבל הטובה לא היה מוקיר לו טובה על כך כל ימי חייו?!

הרי אין ספק שהוא היה אסיר תודה אליו.

כל שכן כשמדובר על מלך מלכי המלכים שמנהל את כל העולם בכל רגע ורגע, דואג לנו וליתוש הכי קטן אי שם באמזונס, לאוכל,

למסתור מגשם, שהדם ירוץ בעורקים, למשפחה, נשימה בכל רגע, והגדול מכולם – על עצם זה שהוא בחר בנו מכל העולם להיות לו לעם

המיוחד והאהוב ביותר.

הוא נתן לנו את הזכות להיכנס אליו בכל יום ! שלש פעמים ולדבר אתו מה שאנו רוצים!!!

על עצם זה שיש לנו את הזכות להודות, כבר צריך להודות!.

ג . גם אם אנו לא מבינים את החסדים שהקב"ה עושה עימנו, אנו חייבים להתפלל אליו.

אנו יצורים מוגבלים ולכן לא תמיד אנו מבינים את שפתו של הקדוש ברוך הוא.

אנו צריכים להכיר בזה ולהחדיר זאת חזק חזק. הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב.\

ד. רק הקב"ה יכול למלאות את כל בקשותיו של כל אחד מאיתנו. הוא מושל בכל והוא ברא הכל ומחדש את הבריאה בכל רגע מחדש.

גם דבר שנראה לך כל כך רחוק, הקדוש ברוך הוא הוא כל יכול.

כל זה נותן לנו בהירות כשאנו ניגשים למושג תפילה.

זה נכון שיש חובה להתפלל, אך רבותינו מלמדים אותנו שחלילה לאדם להסתכל על זה בצורה כזו כאילו זה עול.

אסור לנו להסתכל על התפילה כאילו זה חוב שצריך "להפטר" ממנו.

כוונת ההלכה שאומרת שזה חובה להתפלל, שגם כשקשה לאדם או שהוא לא מבין מדוע הוא צריך להתפלל, עדיין הוא חייב להתפלל.

אך ודאי שעל האדם להתבונן במהות התפילה ולהבין שזה זכות עצומה בשבילו כפי שראינו למעלה.

עוד נקודה שראוי להתבונן.  כשעם ישראל מתפלל בכוונה, הקדוש ברוך הוא קורא למלאכים ומתגאה ומתפאר בנו.

הוא אומר להם, תראו את בני היקרים איך כך הם מעריצים אותי ומשבחים אותי.

איך זה לא יעשה לנו זעזוע. אם כל אחד מאיתנו ישים את הידיעה הזו מול עיניו שהקדוש ברוך הוא כל כך מתפאר בנו לעיני המלאכים,

נרוץ להתפלל אליו בכוונה. הרי כולנו רוצים לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

בואו נצא מעצמנו, לא נחשוב רק מה אנחנו מרוויחים מהתפילה. נתבונן מה כל העולם מרוויח מזה, נתבונן בזה שאבינו שבשמים שמח

מזה ונקפיד להתפלל בשמחה.

חובת התפילה:

תיקנו רבותינו שחובה היא להתפלל שלש פעמים ביום. שחרית בבוקר, מנחה בצהריים, ערבית בלילה.

לכל תפילה יש טווח של זמן מסויים שמשם והלאה כבר אי אפשר להתפלל את התפילה של אותה עונה מכיון שתם זמנה.

למשל, תפילת מנחה, זמנה מתחיל לאחר חצי שעה מחצות היום ונגמר בשקיעת החמה, שמשם ואילך איננו יודעים האם זמן השקיעה

הוא יום או לילה ולכן לא מתפללים בו לא מנחה ולא ערבית. לאחר צאת הכוכבים אנו רשאים כבר להתפלל תפילת ערבית.

כך, לכל תפילה יש פרטים ודינים וזמני תפילות שונים.

זמנים אלו מופיעים בלוחות שנה עם "זמני היום" ובאתרים ההלכתיים השונים.

מי תיקן את התפילה:

בתלמוד מבואר שהאבות הקדושים כבר התפללו את ג' התפילות. אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תיקן את תפילת מנחה, יעקב

תיקן את תפילת ערבית. ויתבאר יותר כדלהלן בכותרת הבאה.

נוסח התפילה:

במהלך הדורות, עד תקופת בית המקדש הראשון (ובכלל), כל אחד היה מתפלל בנוסח אישי משלו. כל אחד היה אומר את שבחיו של

הקדוש ברוך הוא ופורק את בקשותיו בהשתפכות לפני מלך מלכי המלכים ככל היוצא מליבו.

לאחר חורבן הבית הראשון, ראה עזרא הסופר (שהוא היה מנהיגו ונביאו של עם ישראל בתקופה זו) שהמציאות שהעם נמצא בה

מהווה סכנה עצומה לקיום הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא. האומות מתערבבות זו בזו, שפת עם אחד פתאום משמש לאומה אחרת,

מאבדים זהויות, וכמובן הגרוע ביותר – סכנות רוחניות נוראיות.

עם ישראל חייב משהו איתן בכדי להמשיך את שושלת הזהב!

קם עזרא הסופר ותיקן נוסח אחיד שבו כל עם ישראל יתפלל.

ועלינו לדעת שבנוסח זה יש סודות עמוקים ביותר וזה לא המלצה בלבד! גם אם אדם חושב שברכה אחת לא כל כך קשורה אליו, אסור

לו לדלג עליה בשום פנים ואופן.

תפילה חופשית באמצע היום:

התפילה כאמור היא דבר שלכל אחד יש את הקשר והשפה האישית שלו עם בורא עולם. לכן, חוץ מהתפילות שתיקנו לנו, כדאי שנרגיל

את עצמנו לדבר עם הבורא. קשה לך משהו? תתפלל להקדוש ברוך הוא, בצד, שאף אחד לא רואה, תפילה שבוקעת מהלב.

מבנה התפילה:

כתוב בתלמוד, "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל".

הכוונה, שלפני שאתה מבקש משהו מבורא עולם, אל תעשה זאת בצורה אינטרסנטית, אלא עליך לספר בשבחו ובגדולתו של הקדוש

ברוך הוא ורק אחר כך לבקש את בקשותיך.

כשאתה פותח בשבח בורא העולם, אתה פועל שתי דברים:

א.  אתה מעורר את רצונו של הקדוש ברוך הוא למלאות את משאלות ליבך על ידי שאתה מראה לו שאתה מודע לכך ומכיר בזה שהוא

בורא את הכל ורק בכוחו למלאות את כל משאלותיך.

ב. אתה מחדיר גם לעצמך את האמת שאף אחד אחר לא יכול לעזור לך. רק הבורא.

סדר התפילה:

כאמור, בתחילה אנו מספרים על גדולת הבורא כפי שהיא מתגלה בבריאה.

אנו מספרים על גדולתו על ידי אמירת "פסוקי דזמרה".

פסוקי דזמרה, אלו פסוקים מספר 'תהלים' שהם זמירות שאמר דוד המלך עליו השלום.

ספר התהלים נחשב לאחד מספרי הנביאים שהם חלק מהתורה.

בספרי רבותינו מבואר שיש כח מיוחד בפסוקים אלו להעלות את התפילה מעלה מעלה לבורא העולם בלי מניעות ועיכובים.

לאחר מכן אנו קורים קריאת שמע עם הברכות שלפניה ולאחריה.

עניינה של קריאת שמע היא "קבלת עול מלכות שמים", אנו מקבלים על עצמנו לקיים את כל מצוות השם, למלאות נאמנה את כל מה

שהוא מצווה אותנו.

לאחר מכן נעמדים לתפילת ה"עמידה" – "שמונה עשרה".

מה זה השם "שמונה עשרה":

בתפילת העמידה יש 19 ברכות.

כשתיקנו את נוסח התפילה היו 18 ברכות ובתקופה מאוחרת יותר כשהתחילה תופעה של אנשים המלשינים על אחיהם היהודים

ומוסרים אותם למלכות, וזה היווה סכנה עצומה לעם ישראל הנמצא בגלות שכך הוא מוכה ונרדף על לא עוול בכפיו, תיקנו את ברכת

"ולמלשינים"/"ולמינים" (תלוי בנוסחאות השונות).

הנוסחאות שלנו:

הנוסחאות שלנו מבוססות על פי מה שתיקן עזרא הסופר וברבות השנים נוספו קטעים שונים לתפילה על פי מה שתיקנו לנו רבותינו

ברוח קדשם וזה המקור לנוסחאות השונות, סידור נוסח עדות המזרח, אשכנזי, חסידי, תימני. אך לכל הנוסחאות יש מכונה משותף,

שכולם מבוססים על אותו נוסח מרכזי, וכל אחד יתפלל כמנהג אבותיו וממנו אין לזוז כנאמר למעלה שיש בנוסחאות אלו סודות

עליונים.

הודאה:

צריכים אנו לזכור תמיד להודות להקדוש ברוך הוא.

נכון. יש לנו צרכים והוא היחיד שיכול לתת לנו אותם ולכן אנו מבקשים ממנו את צרכינו.

אבל רק שלא נשכח להודות לו. גם בקשיים עלינו להודות לו. הכרת הטוב היא נושא מאוד מרכזי ביהדות.

נביא דוגמא אחת. כשעם ישראל היה במצרים, בגלות, כחלק מהדירבון שפרעה המלך ישחרר את עם ישראל, הקדוש ברוך הוא מצווה

את משה רבינו להכות את מצרים בעשרת המכות.

המכה הראשונה היתה "דם".

משה רבינו היה צריך להפוך את היאור לדם. היאור היה אגם עצום של מים והוא היווה כח מרכזי לכלכלה המצרית ולמחייתה.

משה רבינו העביר את הסמכות לאחיו אהרן הכהן בכדי ליישם את הציווי הזה.

מדוע? הרי מי שנצטווה זה משה רבינו?

הסיבה היא: משה רבינו לא רצה בעצמו להכות את היאור כיון שכשהוא היה תינוק הוא ניצל על ידי היאור וכהכרת הטוב הוא לא רצה

להכות אותו!!!

(לא נאריך בסיפור ההצלה במאמר זה אך לצורך הענין נזכיר שהמצרים רצו להרוג כל תינוק יהודי. )

היאור הוא לא בן אדם ואפילו לא חיה ובכל זאת היה למשה רבינו הכרת הטוב אליו.

כמה זה מלמד אותנו.

הקדוש ברוך הוא, הוא תכלית הטוב, כמה חסדים הוא עושה עימנו, כל שכן שאנו צריכים להיות אסירי תודה אליו כל חיינו.

יזכנו השם יתברך שנעבוד אותו בלב שלם ונודה לו תמיד ונזכה להתפלל בכוונה עצומה מעומק הלב ובקרוב בבנין בית המקדש

במהרה בימינו אמן.

 

 

 

 

חנוכה מגיע, בטוחים שאתם יודעים כל מה שאתם צריכים לדעת?

אוהד אטינגר

חנוכה הולך ומתקרב, וכולנו כאיש אחד מתכנונים ומתרגשים עם בואו. אבל השאלה אם אנחנו גם ערוכים

לקראתו ויודעים כל מה שאנחנו צריכים לדעת כדי לחגוג את חנוכה כהלכתו.

אז יאללה בואו נצא לדרך…

 

מתי זה בדיוק?

חנוכה מתחיל בתאריך כ"ה בכסלו ונמשך שמונה ימים עד ב' בטבת.

אבל, שימו לב, בלוח השנה העברי היממה מתחילה מהלילה, כך שחנוכה מתחיל ב-כ"ד בערב,

ומסתיים ב-א' בטבת בערב.

השנה, שנת תשפ"ג – 2022 יוצא חנוכה ביום ראשון ה-18 בדצמבר בערב, אז מדליקים את הנר הראשון

של חנוכה, וביום ראשון ה-25 בדצמבר מדליקים את הנר השמיני והאחרון.

 

באיזו שעה?

יש שני מנהגים מרכזיים בעם ישראל.

יש שנוהגים להדליק את הנרות עם תחילת שקיעת החמה. בארץ ישראל, בשעון שלנו החמה שוקעת

בערך בשעה 16:40 ואת הנרות צריכים להדליק זמן קצר לאחר מכן. מומלץ שכל אחד יבדוק בלוח השנה

או אפילו באינטרנט, את זמן שקיעת החמה בעיר מגוריו.

יש הנוהגים להדליק את הנרות לאחר צאת הכוכבים. בארץ ישראל, לפי השעון שלנו זה יוצא בערך בשעה 17:06,

ויש להדליק את הנרות לאחר מכן. גם כאן, מומלץ לבדוק את הזמן המדויק בלוח השנה או במרשתת.

ביום שישי – ערב שבת, יש להדליק את הנרות בזמן הדלקת נרות שבת, כלומר 20 דקות או 40 דקות

לפני שקיעת חמה – בכל עיר לפי המנהג שלה.

קודם מדליקים נר חנוכה ורק אחר כך מדליקים נר שבת.

אם חלילה פספסתם את הזמן והחמה כבר שקעה, אל תדליקו נרות! חילול שבת חמור יותר!!!

במוצאי שבת, עושים 'הבדלה' בזמן צאת השבת כפי שמופיע בלוח השנה לפי המיקום של העיר בה

אתם מתגוררים, ורק אחרי הבדלה מדליקים נר חנוכה.

בשום אופן לא מדליקים נר חנוכה לפני צאת הכוכבים כי פעולה זו אסורה בשבת, וכאמור חילול שבת חמור יותר!

 

כמה נרות מדליקים?

בעיקרן מספיר נר אחד לכל משפחה בכל אחד מלילות החנוכה. אבל המהדרים מדליקים ביום הראשון

נר אחד, ביום השני שני נרות, בשלישי שלושה וכן הלאה עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.

 

מי מדליק?

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, שרק אחד מבני הבית מדליק חנוכיה אחת עבור כל בני המשפחה.

מנהג האשכנזים שכל אחד ואחד מהגברים שבבית מדליק נרות בחנוכיה משלו.

אלמנה, גרושה, רווקה שמתגוררת לבדה או עם חברות – צריכות להדליק נר חנוכה,

כי המצווה היא גם לנשים ולא רק לגברים!

 

איזה נר מדליקים?

כל הנרות כשרים, נר משעווה או שמן עם פתילה וכדו'. מי שמדליק נר אחד יכול לשים שמן בכוס,

להניח פתילה (בזהירות שלא תיגרם שריפה), ולהדליק.

מי שרוצה להדליק בהידור, ביום השני שני נרות בשלישי שלושה נרות וכן הלאה – צריך להדליק

בחנוכיה או בשורה של פמוטות, כדי שהנרות יהיו מסודרים זה לצד זה בשורה ישרה.

צריכים להיזהר שיהיה זה נר, ולא מדורה. לכן נר של הבדלה שיש בו כמה פתילות

מחוברות – אינו כשר להדלקת נר חנוכה!

הנר צריך להיות כזה שמספיק לבעירה של חצי שעה לפחות. אפשר גם להדליק נר שדולק יותר.

שימו לב: הנרות צריכים לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. כך שמי שמדליק בצאת הכוכבים

יכול להסתפק בנר שדולק חצי שעה, אבלם מי שמדליק עם שקיעת החמה, צריך נר שידלק כשעה,

כדי שימשיך לדלוק עד צאת הכוכבים ולאחר מכן חצי שעה נוספת.

מצוה מן המובחר, במקרה שהדבר אפשרי ויש לכם את היכולת הכלכלית והטכנית, להדליק דווקא

עם שמן זית, כי הנס של חנוכה היה עם שמן זית.

 

מה עם 'שמש'?

בנוסף לנרות החנוכה מדליקים גם 'שמש' נר אחד נוסף. זאת, בגלל שנרות חנוכה הם קדושים

ואסור לנו להשתמש בהם וליהנות מהאור שלהם. לכן מדליקים נר אחד נוסף שאינו קדוש,

ואם יצא לנו להשתמש באור הנרות, יהיה זה באורו של השמש. השמש עומד בולט משאר הנרות,

גבוה יותר או נמוך יותר, או מחוץ לשורה של שאר הנרות, כדי להבדיל בינו ובין נרות החנוכה הקדושים.

 

איפה מניחים את החנוכיה?

בעיקרון צריכים להניח את החנוכיה לצד הפתח של הבית, הפונה לרשות הרבים. החנוכיה צריכה להיות

בסמוך מאוד לפתח, מצדו השמאלי, כך שהמדליק את החנוכיה עומד בפתח והוא מוקף במצוות – מצד

שמאל שלו נר חנוכה ומצד ימין המזוזה הקדושה הקבועה בפתח כל ימות השנה, המדליק עצמו לובש

בגד עם ציצית, וכך הוא מוקף במצוות.

בפועל, בימינו לרוב הבתים אין פתח הפונה לרשות הרבים, ולכן שאלת מקום ההדלקה משתנה מאוד.

מי שגר בקומה נמוכה, והחלון שלו הוא עד גובה של עשרה מטרים מקרקע הרחוב, ידליק את הנרות בחלון

כדי שייראו אותם מבחוץ. מי שגר בקומה גבוהה יותר, ידליק בתוך הבית, רצוי שיהיה זה בסמוך לדלת

של אחד מחדרי הבית, כך שיוכל להיות מוקף במצוות בין נר החנוכה לבין המזוזה.

אם הדבר לא אפשרי מבחינה טכנית, אפשר להניח את החנוכיה על השולחן בסלון או על השיש במטבח,

והדלקה הזאת כשרה לכל הדעות.

שימו לב! את החנוכיה צריכים להניח במקום המיועד לה לפני שמדליקים את הנרות! מי שהדליק

את הנרות במקום שאינו נכון מבחינה הלכתית, צריך לכבות את הנרות, להניח את החנוכיה במקום

הנדרש ולהדליק את הנרות פעם נוספת.

הערה חשובה: הכי חשוב מהכל, לשמור על הבטיחות. לא להדליק ליד וילון, לא ליד מיטה, לא מעל שטיח

שעלול להישרף חלילה. החכם עיניו בראשו! שימו לב שאתם לא מכניסים את עצמכם ואת הילדים שלכם לסכנה!

 

איך מדליקים?

את הנר הראשון שמים בקנה הימני של החנוכיה, את ה'שמש' קובעים משמאל לו, קצת יותר גבוה

או קצת יותר נמוך, כדי שיראו שהשמש אינו חלק מנרות החנוכה.

בלילה השני מוסיפים עוד נר משמאל לנר ה'ישן' שהדלקנו אתמול, ומתחילים להדליק משמאל לימין.

ביום השלישי מוסיפים משמאל להם נר שלישי, כך שיחד עם השניים הקודמים יהיו לנו שלושה נרות,

ושוב מדליקים משמאל לימין עד שבלילה האחרון מוסיפים נר שמיני ומדליקים משמאל לימין.

אחרי שמסיימים להדליק את כל הנרות, מדליקים את השמש.

 

מה מברכים?

לפני שמדליקים את הנר מברכים שתי ברכות. בלילה הראשון של חנוכה מוסיפים להן ברכה שלישית, 'ברכת שהחיינו'.

ואלו הברכות:

בָּרוּךְ אַתָּה אדני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה אדני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בערב הראשון בלבד מוסיפים: בָּרוּךְ אַתָּה אדני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

 

יש מצוה לאכול סופגניות?

כן ולא… אין מצווה לאכול סופגניה, אבל יש מנהג לאכול מאכלים שמטוגנים בשמן, כי נס החנוכה

היה עם שמן, ולכן אנחנו אוכלים מאכלי שמן לזכר הנס.

כמו כן היה בחנוכה מעשה יהודית שהיה עם מאכלי גבינה, ולכן יש מנהג לאכול בחנוכה מאכלי גבינה.

כמובן שמי שמאכלי חלב או השמן מזיקים לו, אינו צריך לאכול אותם, כי זה מנהג בלבד ולא מצווה.

מי שרוצה לדבוק במנהג, יכול לאכול חתיכה קטנה של סופגניה ולשתות מעט חלב (בתנאי שאינו אלרגי לחלב כמובן).

 

מה מברכים על סופגניה?

בָּרוּךְ אַתָּה אדני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת.

בתיאבון…

 

מה הכי חשוב בחנוכה?

הכי חשוב זה שנזכור את הניסים שעשה אתנו הקדוש ברוך הוא.

בשונה משונאי ישראל אחרים לאורך הדורות, היוונים לא רצו להשמיד את עם ישראל. הם לא הקימו

מחנות השמדה ולא טבחו ביהודים. כל מה שהם רצו זה לנתק את עם ישראל מהתורה.

הם אסרו על שמירת שבת, הם אסרו למול את התינוקות, ולקדש את החודש. הם אסרו על לימוד התורה

ודרשו מהיהודים לחנך את הילדים שלהם שאין להם חלק באלוקי ישראל חלילה וחס.

על זה התנהלה המלחמה, הניצחון היה ניצחון של היהדות, ניצחון של התורה ושל השבת.

לכן, כשאנחנו חוגגים חנוכה זכר לנס, אנחנו צריכים לזכור שעם ישראל קשור לתורת ישראל,

עם ישראל קשור לשבת, לברית מילה, לשמירת החגים והמצוות.

כי בלי התורה והמצוות – אנחנו לא שונים מהיוונים.

 

מה עושים בערב פסח

יעקב לוסטיג

 

חג הפסח הוא חג שמצריך הרבה מאוד הכנות מוקדמות. צריך לנקות את הבית, להכשיר את הכלים, לקנות ולערוך להכין ולטרוח. את רוב העבודה מסיימים עד 'בדיקת חמץ' שאותה אנחנו עורכים לילה לפני ליל הסדר. אבל חשוב לדעת גם מה צריך לעשות ביום האחרון, שבין 'בדיקת חמץ', לבין 'ליל הסדר'.

 

תענית בכורות

אז קודם כל אם אתה בן בכור לאביך או לאמך, אתה צריך לצום בערב פסח, כהודאה לקדוש ברוך הוא על כך שהוא הבדיל בין הבכורות של מצרים שאותם הוא הרג בליל פסח, ובין בכורות ישראל שנשארו ללא פגע.

עם זאת, אפשר להשתתף בסעודת מצווה שנערכת לרגל 'סיום מסכת', לטעום מהכיבוד המוגש בה ולאחר מכן אתה יכול להמשיך לאכול כל היום.

בת בכורה אינה צריכה לצום. ילד מתחת לגיל 13 אינו צריך לצום אבל נהוג שאביו צם במקומו או משתתף בסעודת מצווה. אגב, תוכלו למצוא בכל בית כנסת אחרי תפילת שחרית, מישהו שמסיים מסכת ומגיש כיבוד לקהל המתפללים.

 

שימו לב: אם עוד לא מכרתם את החמץ לגוי, עדיין לא מאוחר, הזדרזו ובצעו את המכירה באופן מיידי עד סוף זמן אכילת חמץ!

 

סוף זמן אכילת חמץ, וזמן שריפת חמץ

האיסור לאכול חמץ מתחיל עוד לפני חג הפסח עצמו, כמו שבזמן בית המקדש היו מתחילים לשחוט את קרבן הפסח החל משעות הצהרים של ערב החג.

אכילת חמץ מותרת בבוקר שלפני פסח עד השעה 9:50 בערך, בשנים שבהן כבר החליפו לשעון קיץ. לאחר השעה הזו אסור לאכול חמץ!

מיד עם סיום זמן אכילת חמץ, יש להיערך לשריפת החמץ שנשאר בבית. מי שאינו מוצא מקום בו הוא יכול להבעיר מדורה ללא חשש, וקשה לו לשרוף את החמץ, יכול לפורר אותו ולשטוף אותו באסלה, או לחלופין להתיז עליו כמות נכבדה של חומר הדברה ליתושים וכדו', אבל עדיף לשרוף את החמץ באש ולא לבער אותו בדרכים אחרות.

יש לסיים את שריפת החמץ עד השעה 11:10, ולוודא שהחמץ אכן שרוף ואינו ראוי למאכל כלב.

 

מוכנים לליל הסדר? בדקו את עצמכם!

יש לכם מצות בכמות שתספיק לחג הפסח?

יש לכם מרור (עלי חסה) לליל הסדר?

הכנתם כבר את החרוסת?

בישלתם ביצה לקערת ליל הסדר?

צליתם באש זרוע או חתיכת בשר אחרת?

הכנתם מי מלח להטבלת ה'כרפס' בליל הסדר?

הגדות של פסח כבר קניתם? אם לא, אתם יכולים להוריד הגדה מכאן (להוסיף כמובן לינק להורדה) ולהדפיס.

קניתם ממתקים ופרסים לילדים כדי לעודד אותם לשבת יפה ליד השולחן, לשאול את הקושיות ולהקשיב לסיפור יציאת מצרים?

כבר הסתפרתם לכבוד החג? לפני חג הפסח צריך להסתפר ולהתרחץ, אבל אסור להסתפר אחרי חצות היום!

 

מלאכות שאסור לעשות אחרי חצות היום

חצות היום בערב חג הפסח חל בערך בשעה 12:35. משעה זו אסור להסתפר, לכבס בגדים, או לעשות מלאכה אחרת כמו צביעה, שיפוצים, עבודות גרפיקה ועוד.

מה כן מותר לעשות בערב פסח אחרי חצות היום?

מותר לבשל לצורך החג, מותר לשטוף את הבית לכבוד החג אם התלכלך מעט, וכן מותר להדליק אור, לכבות אש ועוד. מותר גם לנסוע ברכב, לשמוע מוזיקה וכו'. אבל אסור לעשות שום מלאכה שמקבלים עליה שכר, או עבודה של איש מקצוע.

 

אסור לאכול מצה או לשתות יין

שימו לב: בערב פסח מהבוקר אסור לאכול מצות, כדי שבליל הסדר נאכל את המצה בתיאבון. מותר לאכול פירות, ירקות, ביצים, מאכלי חלב ועוד, אבל צריך להימנע מאכילה מרובה כדי שלא תתעייפו ותוכלו להישאר ערניים בליל הסדר.

צריך גם להימנע משתיית יין בערב פסח, למרות שיש אופנים שבהם מותר לשתות מעט יין, אבל יש בזה דעות חלוקות בין פוסקי ההלכה ולכן עדיף להימנע לחלוטין משתיית יין, ביום של ערב פסח.

 

הקפידו על מנוחה

חשוב מאוד לנוח היטב בשעות אחר הצהרים, כדי שבליל הסדר תהיו ערניים ותוכלו לקיים את המצוות הרבות והחשובות שמקיימים בלילה זה.

בעיקר צריך להקפיד שהילדים ישנו, כי מצוי מאוד שהילדים נמנעים מלישון אחר הצהרים, וכשמגיע הלילה הם מתעייפים ונרדמים, ובכך נמנעת מהוריהם האפשרות לקיים את המצווה החשובה "והגדתך לבנך", במסגרתה אנחנו צריכים לספר לילדים שלנו את סיפור יציאת מצרים.

 

הכינו מראש את השולחן לליל הסדר.

שולחן הסדר צריך להיות מוכן מערב החג, כדי שבליל החג נוכל מיד לערוך קידוש ולהתחיל באמירת ההגדה, מבלי להתעכב בהכנות אחרונות שעלולות להימשך זמן רב.

על פי תורת הקבלה, כדאי שבעל הבית יכין ויסדר בשעות אחר הצהרים, את הכסא עליו ישב, והכרית שעליה הוא יסב ויישען על צד שמאל בליל הסדר, בשעה שהוא ישתה את ארבעת הכוסות ויאכל את המצות.