מאת: הרב אלעזר גולדברג
פעמים רבות, כאשר הבחנתי בציפורים ובעופות שונים המשייטים מעל ראשי במעוף קליל, תהיתי ביני ובין עצמי מדוע רק הם זכו ליכולת מופלאה שכזאת ואילו בני האדם לא קיבלו אותה מאת הבורא יתברך.
כאשר התחלתי ללמוד את הנושא, מלבד מה שקיבלתי תשובה לשאלתי, הופתעתי לגלות פרטים מרתקים על יכולת המעוף של הציפורים למיניהן. גיליתי גם כמה חכמה אלוקית טמונה בתעופתם של העופות, להבדיל מהחכמה האנושית שהצליחה ליצור כלי טיס שונים.
בואו נתחיל.
*
יש המוני סוגים של ציפורים, גדולים וקטנים, החל מהנשר הענק ועד הציפור הקטנה הנקראת 'יונק הדבש' שאורכה אינו עולה על סנטימטרים בודדים. אלו ואלו נראים כמעופפים בלי כל מאמץ. איך הם עושים זאת?
לציפורים יש מספר מאפיינים המאפשרים להם לעוף. הכנפיים שלהם מעוצבות כמו כנפי אוויר, היוצרים עילוי כאשר האוויר זורם מעליהם. לציפורים יש גם שרירי חזה חזקים המחזקים את כנפיהם ועצמות קלות משקל שמקלות עליהם להישאר למעלה. וזו רק ההתחלה…
ציפורים יכולים להמריא שעות על גבי שעות, לתפוס טרף באמצע הטיסה ואפילו לעוף לאחור. מה הסוד שלהם? גורם מפתח אחד הוא השימוש שלהם בחוק הטבע הנקרא 'תרמיקה'. אלו עמודי אוויר חמים שעולים מהקרקע והציפורים מסוגלים לזהות אותם ולהשתמש בהם כדי לצבור גובה מבלי לבזבז אנרגיה רבה. על ידי סיבוב בתוך האויר ה'תרמי', ציפור יכולה לצבור גובה ואז לגלוש למרחקים ארוכים מבלי לנפנף אפילו בכנפיה.
לציפורים יש גם תחושת איזון וקואורדינציה מדהימה. המוח שלהם מסוגל לעבד מידע מהעיניים, מהאוזניים ומאיברי חישה אחרים, כדי לעזור להם לנווט באוויר. הם יכולים להתאים את מיקום הכנף והמהירות שלהם כדי לבצע פניות מהירות או להימנע ממכשולים, כל זאת תוך שמירה על שיווי המשקל והיציבות.
מדהימה העובדה שהציפורים יכולים לעוף בגובה של 20,000 רגל (כ-6 קילומטר!) ותועד אפילו מין אווז שהתעופף בגובה 29,000 רגל (כמעט 9 קילומטר!!). מדהים גם שיש ציפורים שיכולים לעמוד במהלך מעופם ואף לעוף לאחור! אלו הם 'יונקי הדבש', שגם מסוגלים לעוף כשהם הפוכים…
כאשר מדברים על עופות טורפים, מפליא לגלות שחלק מהם – כמו הנשר והנץ – מסוגלים לזהות טרף ממרחק של יותר מקילומטר, בזמן שהם עפים בגובה רב. אחדים מהם גם מהירים ביותר. כזה הוא 'הבז הנודד', שטס במהירות של קרוב ל-400 קמ"ש! במהלך צלילתו. עופות אחרים מתייחדים בכך שהם מסוגלים לשהות באוויר במשך חודשים מבלי לנחות. הם אפילו ישנים תוך כדי מעופם…
*
העובדות מדהימות, הנתונים מפעימים ופלאי הבריאה מתגלים באופן מיוחד במינו בתעופתם של הציפורים. אבל מה אנחנו, כבני אדם, יכולים ללמוד מכך?
קודם כל, עצם זה שלא קיבלנו את היכולת הזאת לעוף, היא עצמה מלמדת אותנו שלא היינו זקוקים לה. כי אחרי שראינו עד כמה כל פרט ופרט בבריאה מחושב ומתוכנן מאת הקדוש ברוך הוא, אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאין לנו צורך בתעופה כדי להתקדם בחיינו. ומן הצד השני, יש בכך כדי ללמד אותנו שמה שכן נברא בנו, צריך לשמש אותנו לעבודת הבורא יתברך.
הנה לדוגמה, לציפורים יש מערכת נשימה ייחודית המאפשרת להם להוציא חמצן בצורה יעילה יותר מהאוויר. זה עוזר להם לטוס בגבהים גבוהים שבהם האוויר דליל. הרי לנו שבורא העולם העניק להם בדיוק את התכונות שהם צריכים. אותו הדבר כבני אדם, כל אחד נברא עם הכוחות ועם היכולות שלו – ועל פיהם נדרש ממנו לעבוד את ה'.
ומעצם התעופה של הציפורים, אפשר לקחת מוסר השכל לחיינו. כאמור, הם משתמשים בטכניקות שונות שטבע בהם הבורא. כמו למשל היכולת לשמור על האנרגיה. ציפורים מסוגלים לעוף למרחקים ארוכים מבלי להתעייף, מכיון שהם משתמשים באנרגיה שלהם ביעילות. הם מנצלים את כוח ה'תרמיות', גולשים בכל הזדמנות אפשרית ומנופפים בכנפיים רק כשצריך. כדאי שגם אנחנו נלמד להשתמש בכוחות שלנו בצורה חכמה.