בס"ד
מאת: יהושע כהן.
כל נהג יודע שהכביש זה לא משחק. זה לא מגרש של "מכוניות מתנגשות". הכביש זה ענין של חיים.
התחבורה נותנת לנו אופציה מצוינת להגעה ממקום למקום,להתנייד בזריזות אך זה דורש זהירות,
ערנות ואכפתיות רבה.
לפני שמקבלים רישיון עוברים מספר לא מבוטל של שיעורים ועוד לפני כן מבחן תיאוריה.
וזה עוד לא מספיק. כל כמה שנים יזמנו את הנהג ל"רענון", ביטוחים על גבי ביטוחים, טסטים,
אבל הכל שווה למען החיים שלנו.
אם כך זה לגבי החיים הגשמיים, מה עם החיים הרוחניים שלנו ?
החיים הנצחיים, הנשמה, גם היא צריכה מענה, ביטוחים,
"נהיגה מונעת", דלק.
מה יתן לה את כל זה?—- מהו המנוע והדלק של הנשמה שלנו?
והתשובה לכך היא 'לימוד התורה הקדושה'.
אז מה זה מצות תלמוד תורה:
הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים וכדי לזכך אותנו ציווה אותנו ב 613 מצוות
הנקראות "תרי"ג מצוות" (תרי"ג בגימטריה 613). ישנם עוד 7 מצוות שחכמינו זכרונם לברכה
גזרו וביחד זה 620 מצוות כמנין "כתר" בגימטריה. מצוות אלו מורכבות משתי קבוצות
הנקראות "מצוות עשה" (248 מצוות) ו"מצוות לא תעשה" (365 מצוות).
במצוות עשה על האדם לפעול בעשיה טובה וחיובית (למשל לכבד את ההורים, להניח תפילין),
ובמצוות לא תעשה מוטל עליו לא להפר את הציוויים שהשם ציווה (למשל לא לחלל שבת).
אם ננסה להגדיר את המצוות ביחס לחיים שלנו, היכן זה תופס אותנו בחיי היום יום,
המשפט המסכם יהיה שזה חוקי התנועה שלנו.
כל תנועה ותנועה אמורה להיות לפי ספר ה"תיאוריה" – התורה הקדושה !
כמובן שבכדי לדעת את כל החוקים צריכים אנו ללמוד אותם היטב ולחזור עליהם לעיתים תכופות
כדי שלא נשכח את הדינים הכתובים בתורה.
חובה לציין ! המצוות לא נכתבו בספר התורה כהמלצה בלבד. עלינו לקיים את מצוות השם
כי כך הוא ציווה, הוא אבינו מלכנו שברא אותנו וחלילה לנו להתחכם ולנסות לעלות על הכביש
בלי לציית לתמרורים ולפקודות שציווה אותנו.
שורש השם "מצוה" בכללות:
מצוה היא מלשון "ציווי" וגם מלשון "צוותא" – חיבור .
וליתר ביאור, יש במצוות חלק אחד שזה הפקודה – הציווי.
יחד עם זאת מקבלים שכר על עשיית המצוות ועובדה זו שמקבלים על כל מצוה שכר מראה לנו את
הנחת שזה עושה להקדוש ברוך הוא וזה מאחד אותנו איתו וכאן בא הפירוש השני שזה מלשון "צוות".
מצות תלמוד תורה וחשיבותה:
חובה לציין ! אין לנו שום אפשרות לשער את רום מעלתן של מצוות השם ולכן אין אנו יכולים לקבוע
לבד איזה מצוה חשובה יותר ואיזו פחות ויש בזה כללים ברורים שנמסרו לנו בתלמוד מתי יש להעדיף
מצוה מסוימת על פני חברתה ובכל מצוה יש מיוחדות מסוימת.
והנה, מצות תלמוד תורה, חוץ ממה שהזכרנו, שצריכים אנו ללמוד תורה בכדי שנדע את הדינים
ולא נשכחם, לימוד התורה הינה מצוה בפני עצמה.
וליתר ביאור: במצוה זו יש שני פנים. הפן האחד שלומדים את התורה הקדושה על מנת לדעת
מה לעשות וממה להימנע. וכן אנו מתפללים בברכה שלפני קריאת שמע של שחרית, "ותן בליבנו בינה
להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".
הפן השני הוא עצם הלימוד, שעושים נחת רוח להקדוש ברוך הוא כשלומדים תורה גם בצורת לימוד
שהיא ללא מסקנות והוראות הלכה למעשה. עצם ההתעסקות בסברות העמוקות של התורה עושה
נחת רוח ומקבלים על זה שכר, וזה מצוה מיוחדת בלימוד תורה ואין זה "בדיעבד" אלא יש ענין מיוחד
בלימוד מסוג כזה של עיון בסברות העמוקות גם ללא מסקנות.
על מצות תלמוד תורה נאמר שהיא חשובה כנגד כל המצוות !
חלילה לחשוב שזו סיבה לזלזל במצוות אחרות בגלל זה !
וודאי שזה לא סיבה לא לעזור לזולת ולא לכבד הורים ורק ללמוד תורה, כי אם זה יגרום חלילה לזה
הפסדנו את כל הענין. הסיבה שיש בה מעלה כל כך גדולה היא דווקא בגלל שעל ידה אנו נקיים את כל המצוות.
איזה לימוד קודם ?:
מי שזמנו מועט ללימוד התורה או שהוא עדיין צריך לדעת הרבה מדיני התורה, לימוד הלכות פסוקות
למעשה קודם ללימוד שאינו הלכה למעשה !
מה נכנס תחת הכותרת "תורה":
ישנה חלוקה כללית באופן מסירת התורה.
האופן האחד נקרא "תורה שבכתב". זה מה שנמסר למשה רבינו ונכתב במלואו בספר התורה
שלנו (וזה ה"חומשים" שלנו המודפסים). בתקופות מאוחרות יותר נאמרו דברי נבואה מהשם
אל נביאי האמת. נבואות אלו הן דברי הימים, תולדות עם ישראל, חורבן הבית, גלות וגאולה ועוד.
כמו כן היו דברים שנאמרו על ידם בהשראת רוח הקודש ולאו דווקא מסרים שהיו צריכים לעבור
כמסר "נבואי" לאומה, למשל תפילות ומסרים לעם ישראל עד סוף כל הדורות כדי לחזקם, כולן נכתבו
בספרים הנקראים "נביאים וכתובים ".
החלק השני הוא הנקרא "תורה שבעל פה". אלו ביאורים / הרחבה של פרטים במצוות הנאמרו בתורה שבכתב
בכלליות ולא בשלל דוגמאות. בתורה שבעל פה נתנו דוגמאות מוחשיות כגון חילוקי דעות בין שכנים וכדו',
ירדו לשאלות המתעוררות על ידי ליבון הדינים ושאלות הצצות עקב התקופה המיקום וכדו'.
יש ברכה מיחדת לפני הלימוד ?:
בכל בוקר מברכים ברכה מיוחדת על לימוד התורה. נוסח הברכה הוא: "ברוך אתה השם, אלקינו
מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה השם נותן התורה".
כשעולים לקרוא בספר תורה מברכים ברכה זו לפני הקריאה, ולאחריה מוסיפים עוד ברכה
וזה נוסחה "ברוך אתה השם, אלקינו מלך העולם, אשר נתן לנו (תורתו) תורת אמת וחיי עולם
נטע בתוכנו, ברוך אתה השם נותן התורה".
תוכן ברכות אלו מבהירות את המסר שהתורה היא מורשת מיוחדת ובלעדית לאומה הקדושה,
עם ישראל. התורה היא גאוותה והיא נשמתה !
לא סתם נאמר בתלמוד שאחת מהסיבות לחורבן בית המקדש הראשון היא בגלל שלא ברכו ברכות
אלו לפני הלימוד. זה עשה רושם כאילו אין להם ערך לדבר הנעלה ביותר בעולם – התורה.
ולכן המקדש היה כביכול מרוקן מתוכן ויכל להישרף לצערנו על ידי הבבלים.
המיוחדות שבלימוד התורה:
בלימוד התורה ישנה מעלה עצומה. זה לא רק שהשכר על לימודה יבוא בעולם הבא.
אלא כבר עכשיו פה בעולם הזה בשעה שהאדם לומד, הוא מתאחד בתכלית היחוד עם ה'.
השכל של האדם נהפך כביכול לשכל של התורה הקדושה. רוממות ממקום אחר.
וכמו שאומר רבי שמעון בר יוחאי שהקדוש ברוך הוא, התורה הקדושה ועם ישראל הם מציאות אחת !
עובדה זו מחדדת לנו יותר את הרצון ללימוד התורה. הידיעה שאויר העולם מתבשם על ידי הלימוד שלנו,
הידיעה שהשם מאזין בעונג לתורה שאנו לומדים, נותנת לנו מרץ ורצון לשמח את אבינו שבשמים.
קביעות עיתים לתורה:
כל אחד מישראל חייב לקבוע איזה זמן ביום של לימוד התורה. הרצוי ביותר הוא להתחיל את היום
בלימוד בבוקר, אפילו כמה דקות, ורק אחר כך לצאת לשאר עיסוקי היום.
מי שאינו יכול לקבוע זמן זה לבוקר, יוכל לקבוע שעה אחרת ביום. והכלל והעיקר שהזמן שקבע לעצמו
יהיה קבוע ולא יחליף כל יום או יומיים, כיון שעל ידי כך ידחה את הקץ בכל מהלך היום ואולי יכנס לו
עיסוק שבאמת יהיה חייב לעשותו ואז יתאחר עד הלילה וישכח לגמרי שלא קיים את הקביעות ללימוד.
נזכור תמיד שהשם רואה את הרצון של כולם וכל התאמצות כל שהיא חשובה בעיניו מאוד מאוד !
גם אם לך היא נראית קטנה. גם אם יש משהו שהתאמצת וניסית להבין ועדיין לא הצלחת,
אל דאגה השם לא ישכח לך את זה.
לימוד התורה בחיי היום יום:
כל אחד עובר במסע חייו הרבה תחנות. ברוך השם, יש הרבה תחנות שהאדם זוכר משם
חוויות טובות. אך יכול לקרות שיש גם קשיים. ולפעמים הם ממש נראים מאיימים, בלתי ניתנים לכבישה,
כמו לטפס על קיר חלק. זה יכול להיות הן ברוחניות והן בגשמיות. בפרט במבול שיש בעולם כיום,
כמה צריכים אנו להתחזק, לשמור את עצמנו. כשיש ערפל סמיך, ברד עז ניתך ארצה, רוחות זרות
משתוללות, הדבר שיאפשר לך לא לסטות עם הרכב הוא, להתרכז בנקודה אחת מסויימת, זה העוגן !
כך זה גם התורה הקדושה, היא נותנת כוחות מיוחדים סיפוק פנימי, חווית התעלות שנותנת כוחות
למשך כל היום להתגבר על הניסיונות שהיצר הרע מפתה אותנו, הדלק של התורה שורף את המחשבות
השליליות שעולות בנו,וכמובן יחד עם זאת להמשיך ולהתפלל להשם שתמיד יזכה אותנו לעשות רצונו,
להתמיד בלימוד התורה הקדושה, שלא נבוא לידי ניסיון, ואם חלילה כן, שנצליח להתגבר ולא נבוא לידי בזיון .
אמן כן יהי רצון.