מאת: יהושע כהן
איש מאתנו לא דמיין שמשהו הולך להתרחש.
שבוע שלם של שמחה, חג הסוכות, תפילות, אחדות, איש מבקר את אחיו, אדם את חבירו.
והנה, הגיע החג האחרון.
הלכנו לישון באווירה חגיגית, ליל חג שמחת תורה. אך קמנו לשואה איומה.
צפירת האזעקות ברחבי הארץ הקפיצו אותנו והגבירו את דפיקות הלב. כששמענו פרטים מדויקים יותר,
כבר הדם קפא. כמה נטבחים, אוי ! אוי!!! לא נתפס!
אי אפשר לתאר את צעקת הקדושים השם יקום דמם, שנרצחו מסיבה אחת ויחידה! מפני שהם יהודים!
רגעי המתח, הדקות האיומות של אלו ששרדו ואלו שלא.. אי אפשר לתאר את חוסר האונים.
אוי! איזו השפלה! איך העמלקים הללו ביזו את גופותיהם של הקדושים, גופו של יהודי אשר אמר עליו
הרבי מצאנז זכותו תגן עלינו שגופו של יהודי שנפטר, קדוש בקדושת ספר תורה! כל שכן כשנהרג על קידוש השם.
מי יודע מה עושים הרשעים הללו ברגעים אלו לשבויים היהודיים שנמצאים ברשותם.
משפחות שכולות, משפחות שעלו כולם לשמיים.. משפחות שלימות. שבעת מדורי גיהנום.
המלחמה מורגשת בכל הארץ, השונאים שלנו רוצים להשמיד אותנו מכל הקצוות.
דוד המלך אומר בתהלים "עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה". כמה?! כמה אנו סובלים?!
איך נחזיק מעמד???
ממך אליך אברח!
רק על ידי אמונה ובטחון בבורא עולמים. זה הדבר היחיד.
נכון. יש דברים שאנחנו לא מבינים. יש שאלות קשות שזועקות מאליהם.
מתי תבוא הגאולה?! מה יחזיק אותנו עד אז?!
רבי אברהם וינברג (רבה ומנהיגה של חסידות 'סלונים') היה אומר שעל ידי שמדברים דיבורי אמונה,
גם אם עדיין לא אוחזים בדרגות גבוהות של אמונה, עדיין זה משפיע וחודר ללב. אם כן, אנו נשתדל
יחד להתחזק ונשנן את מה שמלמדים אותנו רבותינו. להקדוש ברוך הוא יש את התכניות שלו,
גם אם אנו לא מבינים, אצלו הכל מתוכנן.
מה שנשאר לנו זה להחזיק חזק בחבל, להתחזק באמונה ובמעשים טובים למען זירוז הגאולה,
לשמירה על כל עם ישראל, נתפלל על החיילים וכל כוחות הבטחון שיחזרו שלמים לביתם.
בחורים צעירים שנשלחים לחסל רוצחים שפלים! אוי! ריבונו של עולם, שיחזרו בשלום הביתה.! כולם!
נתפלל על החטופים שישובו גם הם, כולם, בריאים בגופם ונפשם ושיתן השם כח לכל המשפחות
השכולות להתנער מההריסות. אין לנו שום אפשרות לתפוס קצת ממה שהם עוברים, השם ירחם,
שאף אחד לא ידע מצרות יותר. נתפלל שוב ושוב שיהיה להם המון כח ושבעל הרחמים ינחם אותם
נחמה אמיתית ושלימה בקרוב. להבין אותם, אף אחד לא יכול. אך ליבנו איתם. כולנו מתאבלים
עימם על הריגת הקדושים הללו.
המסר ממחנות העבודה:
לפני 30 שנה, נפטר הצדיק, הגאון והקדוש הרב יקותיאל יהודה הלברשטם המכונה 'הרבי מקלויזנבורג',
זכותו תגן עלינו (הקים מוסדות תורה וחסד גדולים, 'קרית צאנז' שבנתניה וביניהם את בית החולים 'לניאדו').
הרבי היה במספר מחנות עבודה בשואה האיומה. הרבי איבד את אשתו ואת כל ילדיו ! 11 במספר !.
הרבי בעצמו כמעט ונהרג שם מספר פעמים לאחר שהכו בו במוחו עד זוב דם והיה על סף מוות.
כמו כן, איימו עליו בהריגה מוחלטת. הנאצים ימ"ש ידעו שהוא רב גדול וזה נתן להם מרץ להתעלל
בצדיק יותר ויותר. לאחר השואה הרבי נישא בשנית והקים את משפחתו מחדש, בנה מעפר ואפר
דור חדש של תורה, תפילה, גמילות חסדים ומשפחה מפוארת שממשיכה את דרכו. בשואה, לאחר
שהנאצים ימ"ש הפגיזו את גטו ורשה, הם ציוו את הקבוצה שאליהם השתייך הרבי לפנות את כל ההריסות.
מיותר לציין מה הכילו ההריסות…
אל הרבי ניגש קאפו ממוצא יהודי ושאל אותו בהתרסה, "רבי, אומרים בתפילות החג 'אתה בחרתנו
מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו' וכו'. האם גם עכשיו במצב השפל שאתם נמצאים בו תאמר כך?!".
ענה לו הרבי, "בוודאי! עכשיו אני יגיד את זה בשמחה עוד יותר מתמיד! אני כל כך שמח שאני משתייך
לעם היהודי ולא לעם שפל שמתנהג כחיות טרף"!
הרבי מלמד אותנו להיות מודעים למעלה העצומה שאליה זכינו. אנחנו לא יכולים לתפוס איך מהלך
על שתיים עושה מעשים שכאלו כיון שבאמת לעולם לא נבין. אנחנו עשויים מחומר אחר! חומר זך וטהור!
תפילת לחיזוק האמונה:
ישנה תפילה שכתב הרבי מאפטא. נביא כאן טקסט מתחילת התפילה הנפלאה הזו.
מומלץ לקרוא מילה במילה ולהתבונן:
"ריבון העולמים. ידעתי כי הנני בידך לבד! כחומר ביד היוצר. ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי, מבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה!
ואם חלילה יחפצו כולם להרע, אז אתה בחמלתך תשים עיניך עלי ותשקיף עלי לטובה ממעון קדשך" וכו'.
אין מילים! כך, הרבי מאפטא מקפל כל כך הרבה חוויות, רגשות, ניסים, חסדים, תסכולים
ואסונות במילים ספורות אלו. כמה סמכנו על עצמנו, על הפיתוחים שלנו, על החוזק שלנו,
הידע הטכנולוגי. בוקר אחד והכל התפוצץ. כל מה שסיפרנו לעצמנו פשוט נשרף.
אנו בידיים של הקדוש ברוך הוא בלבד! גם אם נעשה את כל ההשתדלויות שבעולם, סוף סוף
הוא בעל הבית.
מבלעדיו, אין עזרה וישועה.
בואו כולנו נתחזק בענין הזה.
נכון. צריך לעשות השתדלות וברוך השם יש אחדות נפלאה, לוחמים שמוכנים למסור את נפשם,
כפשוטו, בשביל עם שלם! אפילו מהעולם יש לנו סיוע. אך את זה נפנים כולנו חזק – אין לנו על מי
להישען אלא על אבינו שבשמים! כמו שאמרנו בתפילה היפה הזו, שעם כל הגבורה האנושית
שחייבים להשתדל, עדיין אנו חייבים את חסדיו של ריבון העולמים.
אנו רק בידיו בכל רגע נתון. לא נסמוך על אף אחד. לא אמריקה תושיע אותנו. רק ריבונו של עולם!
תהילים:
לאורך כל הדורות, אמירת פרקי תהלים ידועה כפעולה שכוחה רב לפעול ישועות.
פרקי התהילים מוצפים בתיאורים של רדיפות, הריגות, אכזבות, אנשים שהיה מהם ציפייה
לעזרה וגם הם הפכו לאויבים.
כל זה לא אמר דוד המלך רק על עצמו. רבותינו מלמדים אותנו שדוד ראה ברוח קדשו את כל
הצרות שיעברו על עם ישראל במשך הדורות וכשהתפלל את כל הבקשות הללו להצלה מאויבים,
הוא כלל גם את כל מה שאנו עוברים במשך כל הדורות.
אם כן, כשאנו מתפללים את פרקי התהילים שדוד חיברם ברוח הקודש (וספר זה נחשב לחלק
מספרי הנביאים וכתובים), אנו מתפללים ומשתמשים בנשק של המלך דוד!
בנוסף לזה נוסיף ונתפלל כל אחד בנוסח האישי שלו. אך כאמור מאוד מומלץ לומר בנוסף
כמה פרקי תהלים.
ברכות קריאת שמע של שחרית (אלו הברכות הנאמרות לפני קריאת שמע של הבוקר כחלק
מסדר התפילה) עוסקות בסיפור שבחיו של הקדוש ברוך הוא.
ב"פסוקי דזמרה" (אלו המזמורים שאומרים בתחילת התפילה) אנו עוסקים גם כן בסיפור
שבחיו של הבורא ובגדולתו, אך ההתמקדות היא יותר בחלקים המוכרים לנו בבריאה,
העולם שלנו, האדם, הצמחים, החיות. בברכות קריאת שמע אנו מספרים איך שכל המלאכים
מהללים את הבורא כל אחד כפי השגתו.
בברכות אלו ישנו קטע המתחיל במילים "תתברך לנצח צורנו". בהמשך הקטע כתוב
"ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם" וכו'.
רבותינו מלמדים אותנו שראשי התיבות של המילים "משרתים ואשר משרתיו", (האותיות המודגשות),
יוצרות צירוף של שם קדוש משמותיו של הקדוש ברוך הוא, מ'ו'מ'. שם זה אסור לאמרו בשום פנים
ואופן ובשעת אמירת מילים אלו יש לכוין את ראשי התיבות וזה סגולה שלא ינזק כל אותו היום.
ישנה עוד סגולה, בשעת אמירת "עלינו לשבח" (תפילת הודאה ושבח להשם שזכינו להיות
העם הנבחר ולהיות מעבדיו ולא כגויי הארצות שמשתחווים לפסילים שאינם מועילים.
תפילה זו נאמרת בסיום כל תפילה משלשת התפילות, שחרית, מנחה וערבית).
בקטע השני של תפילה זו, אנו אומרים את המילים "ועל כן, נקוה לך השם אלקינו,
לראות מהרה בתפארת עוזך".
מילים אלו כמובן רלוונטיות תמיד, אך לא תמיד אנו זוכרים לבקש בקשה זו בכוונה ומעומק הנשמה.
בתקופה קשה זו, מילים אלו נשפכות מהלב, ריבונו של עולם, אנו רוצים כבר לראות אותך,
את החוזק שלך, שתנקום נקמתנו ונזכה לביאת גואל צדק. לראות את תפארת יופי עוזך וגבורתך.
סופי התיבות של המילים "מהרה בתפארת עוזך" יוצרים גם הם שם קדוש ה'ת'ך' שאסור לאמרו
והוא מסוגל לשמירה לפני שיוצאים לעיסוקי היום. לפני שנצא מהבית, נניח את היד על המזוזה
ונאמר "אדנ-י ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם", וגם זה מסוגל לשמירה.
ונדגיש! למרות הסגולות הללו, חייבים אנו לזכור תמיד שמעל כל הסגולות יש את התפילה
הפשוטה של כל יהודי שבוקעת את כל הרקיעים.
וכך פירש הרב רבי ברוך ממז'יבוז', את הפסוק בתהילים "כי הגדלת על כל שמך אמרתך":
על כל כוונות שמות הקודש שראוי לכוונם, עולה עליהם "אמרתך" האמירה והבקשה הפשוטה
והאמיתית של האדם מעומק לב, גדולה יותר מ"שמך", מכוונות של שמות הקודש.
אני יהודי גאה:
אברהם אבינו היה הראשון שפרסם את ריבונו של עולם בראש חוצות.
בתורה אברהם אבינו מכונה "אברם העברי".
חכמינו מסבירים שהכינוי הזה בא לבטא את מהותו של אברהם שכל כולו היה חדור מטרה,
לפרסם את האלוקים על אף שכל העולם היה בצד השני. כל העולם מצד אחד של הנהר
והוא לבדו בצד אחר. אברהם מ"עבר הנהר".
אברהם אבינו הוריש את הכוח הזה גם לבניו, אנו, עם ישראל. כוח הגבורה ומסירות הנפש,
זה יהודי. ומבארים רבותינו שמסירות נפש נחלקת לשניים:
א. למות על קידוש השם. על כך שאני יהודי. כמו הקדושים שנהרגו. כל הקדושים לאורך
כל שנות הגלות שמסרו נפשם. עצם זה שסיבת הריגתן היא על כך שהם יהודים, בין אם זה
יהודים שהגנו על ארצם, בין אם פשטו צווארם להריגה כבימי השואה, בין ביודעין ובין בשלא יודעין,
כולם נהרגו על קדושת שמו יתברך. כולם כקרבנות לפני האלוקים.
ב. לחיות על קידוש השם! זה שברוך השם אנו חיים כיהודים, מתגברים על היצר הרע אפילו
שקשה לנו, זה גם כן מסירות נפש של ממש. אנו מוסרים להשם את הרצונות שלנו, הורגים
את היצר הרע ועושים רצון אבינו שבשמים. וזה מה שהשם רוצה מאתנו. שנחיה על קדושת שמו.
על פי היהדות אסור לאף אחד להרוג את עצמו בכוונה ולומר שזה על קדושת השם, כיון שאנו
היהודים מייקרים את החיים שנתן לנו השם יתברך בשביל שנעשה לו נחת רוח פה בעולם
על אף שיש בנו את היצר הרע.
יחד ננצח:
בואו כולנו נשתדל למסור נפש במה שקשה לנו, נזהה איזו שהיא נקודה, קטנה, שמפילה אותנו.
איזה שהוא ניסיון מתמיד שהיצר הרע מנסה לדחוף לנו כל הזמן ונמסור עליה נפש. נתאחד כולנו
באהבה וכבוד אחד לשני. ראינו שלאויבים שלנו אין הבדל באיזה דעות מחזיק המיועד למטרה, השם ישמור.
הוא לא שואל לפני כן לאיזה קבוצה הוא משתייך.
זה מלמד אותנו שבאמת אנו צריכים להיות מאוחדים, באהבת ישראל, בתפילה, באמונה,
ובעזרת השם, יחד ננצח ונזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש!
אמן כן יהי רצון.