אוהד אטינגר
לפני 50 שנה דרכו רגליו של הרב אליהו מירב, על סף מפתנה של 'ישיבת הנגב'. המחזה שבה את לבו, עשרות צעירים, בחולצות לבנות מכנסיים שחורים, יושבים בבית המדרש, או עומדים ונשענים על ה'סטנדרים', ומנהלים מלחמה! לא פחות.
זאת לא מלחמה עם רובים וחרבות, גם לא עם שלטים של 'פלייסטיישן'. זאת מלחמה שמתנהלת בדיבור בלבד. דיבור עם המון המון מחשבה. הם מתווכחים, מתנצחים, שואגים את כאבם, לפעמים מוחאים כף מרוב התלהבות.
'מלחמתה של תורה'.
במקרא כבר כתוב 'לכו לחמו בלחמי', וחז"ל הקדושים כבר אמרו לנו שהכונה ל'מלחמתה של תורה', כי דרכם של הלומדים תורה היא להילחם זה בזה עם סברות, עם רעיונות, עם ראיות, הוכחות, שאלות, סתירות, קושיות ועוד ועוד.
"זה היה מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים", מספר הרב מירב, שאז כינו אותו 'אלי מירב'. הוא היה טייס בחיל האוויר, בן קיבוץ, מלח הארץ.
"אני זוכר את האופוריה שהיתה כאן בארץ אחרי מלחמת ששת הימים. הרגשנו שאנחנו נמצאים על פסגתו של כדור הארץ. ההרגשה היתה שעוד רגע אנחנו כובשים את וושינגטון, אם רק נרצה בכך. מי יכול עלינו? מי מסוגל לעמוד בפנינו? אנחנו בלתי מנוצחים!
"אף אחד, אף אחד! לא העלה אז את הרעיון שהניצחון הגיע בעזרתו של הקדוש ברוך הוא, לפחות לא אצלנו בקיבוץ, ולא בשום מקום שאינו דתי או חרדי.
"זה היה ברור לכולם שצה"ל הוא הצבא החזק ביותר בעולם, עם החיילים הכי חכמים והכי אמיצים, ועם התחבולות הכי מוצלחות שנראו אי פעם בשדה הקרב. עובדה! כבשו חצי סוריה, את כל חצי האי סיני, את כל שטחי יהודה ושומרון… כל זה בתוך שישה ימים. משהו לא הגיוני בעליל!!!
"ואז, כשהגיעה מלחמת יום הכיפורים, חטפנו כזאת מכה כואבת, שהותירה אותנו מצולקים וכאובים. התברר שאנחנו לא כאלו מוצלחים, שצה"ל הוא צבא סביר, אפילו בינוני משהו, נכון שבסוף הצלחנו להדוף את המתקפה של האויב, אבל באיזה מחיר!!! זה היה כאב לב נורא. שבר עמוק ובלתי ניתן להכלה.
"פתאום התברר לנו שהניצחון בששת הימים בעצם לא היה כזה טבעי, אם אנחנו לא בלתי מנוצחים, אז איך הצלחנו לנצח כזה ניצחון ענק? אולי בגלל שמישהו נסתר ובלתי נראה עזר לנו???
"וכך, מתוך החושך הנורא שהכה בנו אחרי מלחמת יום הכיפורים, רבים רבים זכו לראות את האור. תנועת התשובה החלה לפרוח, ואני זכיתי להיות אחד הראשונים שפרצו את הדרך והובילו רבים אחריהם. לא חיכיתי יותר מדי, מיד אחרי שהסתיימה מלחמת יום הכיפורים, אני כבר התחלתי לגשש את דרכי בעולם התשובה. נשאבתי אליו במהירות, ומאז אני פה, בתשובה. נהנה מכל רגע.
"ב"ה הקמתי בית, הקב"ה העניק לי משפחה, ילדים, נכדים, נינים. כולם בדרך התורה והיראה. חטפנו מכות, אם זה היה החתן שלי שנרצח בפיגוע, אם זה היה הבן החורג שלי, בנה של זוגתי יוסי שאהבתי אותו כבן והייתי לו לאב, שנפל במלחמה על מערכות ישראל, אבל אנחנו תמיד מרימים את הראש. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה! לא מפחד! כשכואב בוכים, צועקים, אבל זוכרים שעוד מעט יבואו ימים טובים יותר. אנחנו לא מבינים חשבונות שמים, אבל אנחנו כן יודעים שגם מאחורי הדברים הקשים שעוברים עלינו – נמצא השם יתברך!
"וזה המסר שלי לעם ישראל בימים קשים אלו. חברים, אנחנו עוברים עכשיו תקופה לא קלה. מלחמת 'חרבות ברזל' בעיצומה. 138 חטופים עדיין מוחזקים בידי ארגון הטרור חמאס. אנחנו מקבלים מדי יום בשורות קשות משדה הקרב על חיילים יקרים, קדושים וטהורים, שנפלו בשדה הקרב בהגנה על עם ישראל.
"הלב כואב, קשה להכיל כל כך הרבה כאב. אבל אנחנו יודעים בוודאות ובלי שום פקפוק! גם שם נמצא השם יתברך, הוא לא עוזב אותנו אפילו לרגע. אנחנו צריכים להידבק בו, לצעוק אליו, אבא תרחם! אבא תושיע! אבא תקרב אותנו אליך בטוב, בחסד וברחמים.
"זה מה שמוטל עלינו לעשות, וזה מה שאנחנו כיהודים עשינו לאורך כל הדורות, גם כשהיה לנו מאוד קשה.
"בסופו של דבר ראינו שלמרות כל הרדיפות, ועל אף שכל העמים היו נגדנו וניסו להשמיד אותנו, בסופו של דבר הקב"ה מצילנו מידם. כך היה אז, וכך יהיה גם הפעם! בוודאות!!!".