השוקולד שאכלנו ברגעי העצבנות ישאיר אותנו נרגזים פי כמה על חוסר השליטה שלנו, על הדיאטה שהלכה לאיבוד ועל הסיבה המקורית לעצבנות, שהשוקולד לא פתר בכלל.

הרב ד"ר עוז מרטין על אושר במילוי נוגט

בואו נדבר על שוקולד.

לאכול שוקולד – זו הנאה או לא?

תלוי את מי אתם שואלים.

אם תשאלו, למשל, חייל אמריקני משנת 1937, הוא יעווה את פניו בסלידה. שוקולד? שוקולד הוא מוצר עבה,

קשה ולא טעים בכלל.

הוא צורך שוקולד, כן. יש לו ברירה? צבא ארצות הברית של השנים ההן ראה בשוקולד מנת קרב רבת אנרגיה.

חיילים, כידוע, זקוקים לאנרגיה רבה כדי להילחם, והשוקולד נתפס כחטיף אידיאלי בשדה הקרב.

ובכן, הלך קולונל פול לוגאן לפגוש את הנשיא והכימאי של חברת 'הרשי', יצרנית השוקולד הגדולה ביותר בצפון אמריקה,

וביקש: הכינו לי שוקולד שיתאים לתנאי השטח של שדה קרב. שיהיה קל, עמיד בחום ובעל ערך אנרגטי גבוה.

"אבל", הוסיף הקולונל דרישה רביעית, "אני רוצה שטעמו של השוקולד יהיה רק מעט טוב יותר מטעמם של תפוחי אדמה

מבושלים. אל תכינו לי ממתק משובח. אני לא מעוניין שהחיילים יאכלו אותו להנאתם, ויגמרו אותו לפני הזמן שבו הם יזדקקו לו באמת".

וכך, בין 1937 ל-1945, צרכו חיילי צבא ארצות הברית מיליוני טבלאות של שוקולד לא טעים בעליל,

אבל חיוני לתפקודם העֵר בשדות הקרב.

ובכן, האם לאכול שוקולד זו הנאה?

חייל אמריקני של אז יאמר שלא. אנחנו, צרכני מותגי שוקולד משובחים, נאמר כנראה שכן.

עכשיו שאלה אחרת: מי מאתנו מאושר יותר כשהוא אוכל שוקולד – הוא או אנחנו?

"מה ההבדל?" אולי אתם תוהים, ובצדק. כי הנאה ואושר מתערבבים אצלנו לעתים קרובות.

בואו נגדיר את המונחים:

הנאה היא תמיד זמנית. היא מקסימה, מענגת – אבל חסרת סבלנות כרונית. רגע כאן, וכבר נעלמה.

אושר, לעומת זאת, הוא נאמן הרבה יותר. לא תמיד הוא נוצץ כמו ההנאה, אבל הוא נשאר אתנו לאורך זמן.

את ההנאה קל לזהות. את האושר – פחות. לפעמים הוא מגיע יד ביד עם אתגרים סבוכים, מה שעלול בהחלט לבלבל.

דרך טובה לזהות אותו, היא לשאול 'למה'.

למה אכל החייל האמריקני שוקולד? כדי למלא פקודה. כדי לקבל אנרגיות. כדי לנַצֵח ולחזור הביתה בשלום.

השוקולד שלו לא היה הדבר המהנה בעולם, אבל היתה לו משמעות ומטרה. ולאכול מתוך ידיעה שאני עושה

את המעשה הנכון – גורם לנו להרגיש נפלא עם עצמנו.

לעומתו, נסו רגע להתרכז בהרגשה שלכם כאשר אתם טועמים שוקולד. נסו לחשוב על רגע שבו אתם משועממים

או עצבניים, ולכן קמים אל הארון, שולפים ממנו חפיסה מתוקה ושוברים ממנה שורה. טעים?

או שטעם הלוואי הקצת מריר מקלקל את הטעם?

ועכשיו תחשבו על אותו שוקולד ממש, כשאתם צורכים אותו בתור מנת מרץ קטנה כדי שיהיה לכם כוח להמשיך להתרכז

בלימוד, או כהפוגה ממלאת כוחות להמשך אחר צהריים עם הילדים. טעים? מממ.

זה, בתמצות מדויק, ההבדל בין הנאה נטולת חזון, שזמינה לנו כאן ועכשיו ומיד נמוגה – לבין אושר,

שהוא תוצר של חזון ארוך-טווח.

ועכשיו לאבחנה מעניינת: למרות הניגודים ביניהם, לאושר ולהנאה יש גם תכונה משותפת – אף אחד מהם

אינו מבטיח לנו את השני. הנאה לא מבטיחה אושר. אחרי שהיא תלך, בדרך כלל נרגיש מרוקנים, לא מאושרים.

השוקולד של רגעי העצבנות ישאיר אותנו נרגזים פי כמה על חוסר השליטה שלנו, על הדיאטה שהלכה לאיבוד

ועל הסיבה המקורית לעצבנות, שהשוקולד לא פתר בכלל.

גם אושר, מצדו, לא מבטיח הנאה. ממש לא. יש לו להציע דרך ארוכה, עבודה מפרכת ומהמורות. אנחנו לא ניהנה

בדרך אל האושר. נצטרך לוותר על הרבה קוביות שוקולד כדי להשיג את הרגע המאושר שבו נגלה שהגענו למשקל

היעד שלנו. וכמובן שמשקל היעד והשוקולד הם רק משל לדברים אמיתיים יותר.

השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו מוכנים לקבל את תנאי האושר הללו? האם אנחנו מוכנים לסבול, כדי לטעום אושר

בסופה של דרך מייגעת? או מעדיפים את החיים הקלים, המהנים והזמניים?

אפשר לומר בזהירות, שרבים מבני הדור הזה הוטעו לחשוב שהנאה היא אושר. סגנון החיים שלנו מנסה לקצר תהליכים,

ומשכנע אותנו להעדיף תוצאות מהירות. זה מהנה יותר, ללא ספק.

אבל כמה אנחנו סובלים מההנאה הזו!

רוב הבעיות האנושיות של דכדוך, נחיתות, חוסר התמדה, יחסים מעורערים ויתר מכאובי העת הזו – הן תוצאות

של חוסר אמון בכך שהאושר מחכה דווקא בדרכים הארוכות.

אם חפֵצי אושר אתם, עליכם להאמין שהוא לא יוכל להיות מיוצג על ידי הנאה. הפנימו: אושר הוא תוצר של תהליכים

מכווני מטרה; גם אם התהליכים הללו מתישים, קשים ולא מסבירי פנים בכלל.

הגדירו את המטרה שאותה אתם רוצים להשיג. הֱיו מכוונים אליה בכל פעולותיכם, גם אם הן דורשות מאמצים גדולים.

עם הזמן תגלו, בעזרת השם, שזכיתם: אתם מאושרים.

 

מילון מונחים:

אושר – מצב רגשי-שכלי, הקשור לחוויית החיים עצמה. בחוויה זו יש לאדם בהירות לגבי מקומו בעולם כאדם ערכי.

האושר מבטא חיבור למשמעות החיים.

הנאה – תוצאה של חוויה נעימה.

 

משהו לקחת לדרך:

כשאתם שואלים 'איפה נמצא האושר', סמנו לכם קודם כל איפה הוא כנראה לא נמצא: הוא לא קיים במקום שבו נמצאת ההנאה.

אחרי שאתם מסכימים לא ליהנות, תיפתח בפניכם הדרך לחפש ולמצוא, בעזרת השם, את האושר

 

משפט כוח

מטרה היא תנאי לאושר. התקדמות אל המטרה היא האושר בעצמו.

 

(פרק מתוך הספר 'רגעים של כוח'. ד"ר עוז מרטין פסיכותרפיסט בעל שם שספריו יצאו בהמדורות רבות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית ניתן להתקשר : 058-7676321)

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.