הגמרא מספרת לנו שבתקופתו של מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, עם ישראל קיבל על עצמו מחדש את התורה.
במעמד הר סיני, שם הייתה קבלת התורה הראשונה, אמנם עם ישראל קיבל על עצמו על התורה בשלמות, אך שם הם הוכרחו לקבל את התורה, כפי שכתוב (שמות י"ט, י"ז): "ויתיצבו בתחתית ההר", וחז"ל לומדים במסכת שבת (דף פ"ח ע"א) מפסוק זה: "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם"
בימי הפורים, עם ישראל שוב פעם קיבל התורה, אך הפעם קבלת התורה הייתה מתוך אהבה ורצון מושלמים, וכך נאמר שם בהמשך הגמרא: "אמר רבא, אף על פי כן, הדור קבלוה (חזרו וקיבלו אותה) בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט', כ"ז) 'קימו וקבלו היהודים' – קיימו מה שקיבלו כבר".
מה גרם לעם ישראל לקבל את התורה מחדש בפורים ומה הביא אותם לידי דרגה כה גבוהה של קבלת התורה באהבה?
הגורם לכך היה השתלשלות העניינים המוזכרים לאורך המגילה. פרטי סיפור המגילה רבים וארוכים, אך באופן כללי רואים שני מהלכים לאורך הסיפור. המהלך האחד הוא התעוררות התשובה שהייתה ליהודים באותו זמן, והמהלך השני, שבא בעקבות ומחמת המהלך הראשון, הוא הניסים הגדולים שהתרחשו להם באותה עת וההכרה באותם ניסים.
לגבי המהלך הראשון של התעוררות בתשובה, חז"ל מספרים במסכת מגילה (דף י"ב ע"א) שגזירת השמד הנוראה שנגזרה אז בשושן, באה בעקבות חטאם של עם ישראל אשר נהנו מסעודתו של אחשוורוש. למרות שמבואר שלא היו בעיות כשרות באותה סעודה, מכל מקום החיבור הזה לתרבות של הגויים לא אמור להיות בגבולנו. ליהודים יש דברים אחרים מהם הם צריכים להנות, לא להנות מסעודות של מלכים.
אכן, עם ישראל עשה על כך תשובה גדולה, ואף צם שלושה ימים ולילות, התפללו והתחננו לה' יתברך, ובזכות כך זכו לנס ההצלה הגדול.
לגבי המהלך השני, רצף ההתרחשויות שארעו ביום הפורים היה כה מיוחד וכה גדול, עד שראו בחוש את הנהגת ה' המופלאה שיש בעולם, ולא זו בלבד, אלא אף ראו שה' מנהיג גם את כל ההתרחשויות הטבעיות. הטבע נשלט ונעשה רק ע"י הבורא יתברך.
הגמרא אומרת (מסכת חולין דף קל"ט ע"ב) ששמה של אסתר רמוז בתורה בפסוק (דברים ל"א, י"ח): "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". אסתר מגלמת את תקופת ההסתר של הקב"ה. כשעם ישראל גילה שגם בתוך ההסתר הכפול והגדול הזה "אין עוד מלבדו" ואין שום מקרה בעולם כלל, הוא זכה לעליה רוחנית גדולה עד מאד ולדבקות עצומה בקב"ה.
בסופו של דבר, עם ישראל הגיע למצב שמרוב "אהבת הנס שנעשה להם" (לשון רש"י שם), הם קיבלו את התורה מחדש בדרגה כה עילאית וגבוהה.
עלינו להדבק בדרך אבותינו ולקבל אף אנו על עצמנו את התורה באהבה ובשמחה גדולה.