מתי יבוא משיח? ואיך אנחנו יודעים שזה יקרה בקרוב?

בואו נעיף מבט במשנה שבה נכתבו הדברים שקורים לנו היום, לפני כאלפיים שנה.

מתי יבוא משיח? ואיך אנחנו יודעים שזה יקרה בקרוב?

יעקב א. לוסטיגמן

 

פעמים רבות אנחנו שומעים רבנים ומרצים, או סתם אנשים ברחוב או ברשת,

שטוענים שאנחנו נמצאים בתקופה המכונה 'עקבתא דמשיחא', כלומר התקופה

האחרונה שלפני בוא המשיח וגאולת עם ישראל באחרית הימים.

איך באמת אנחנו יודעים את זה? ומתי בדיוק יבוא המשיח?

אז קודם כל אנחנו לא יודעים מתי יבוא המשיח. חכמי התלמוד אומרים שיעקב אבינו

רצה לגלות לבניו מתי יבוא משיח לפני פטירתו, אבל כשהם התאספו סביבו כדי לשמוע

זאת מפיו, 'נסתלקה ממנו שכינה', כלומר הוא איבד את הכח לחזות נסתרות, כי הקדוש

ברוך הוא לא רצה שהם ידעו מתי יבוא משיח ויגלו זאת לבניהם אחריהם.

למה באמת?

כי הסיבה שבגללה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם זה כדי להציב אותנו, בני אברהם

יצחק ויעקב, במצב של בחירה. אנחנו יכולים לבחור בטוב או לחלופין לבחור ברע חלילה,

ועל ידי זה שאנחנו בוחרים בטוב אנחנו משמחים את הקדוש ברוך הוא ומצדיקים את הסיבה

שבגינה הוא ברא את העולם.

אם כולנו נדע בדיוק מתי יבוא משיח, חופש הבחירה ייפגע. חלק מהניסיון שעומד בפנינו הוא

כשאנחנו לא רואים את הסוף, ולא יודעים מתי הוא יגיע. ובכל זאת, אנחנו יודעים שזה יקרה

בקרוב. מה זה אומר 'קרוב'? אנחנו לא יודעים. אולי שעתיים, אולי יומיים, אולי שנתיים, ואולי

200 שנה. ביחס לתקופה של 6,000 שנות קיום העולם, 200 שנה זה בהחלט זמן לא רב,

וזה נקרא 'בקרוב'. אבל איך אנחנו יודעים שזה יקרה בקרוב?

בואו נסתכל מה כתוב במשנה, ונבאר את הדברים בעברית בת זמנינו כדי שכולנו נין על

מה מדובר שם. בעקבתא דמשיחא, חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, והמלכות תיהפך למינות,

ואין תוכחה. בית ועד יהיה לזנות, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהיה

נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו,  זקנים יעמדו מפני קטנים,  בן מנבל אב, בת קמה באמה,

כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, וסר מרע משתולל. הבן אינו

מתבייש מאביו. ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים".

וזה הפירוש של הדברים:

 

בסוף תקופת הגלות, לפני שיבוא המשיח, החוצפה תתרבה ותתגבר, יוקר המחיה

יהיה גבוה, הממשלה שתשלוט בעם ישראל תהיה ממשלה של כפירה במלכות שמים,

לא יהיה מי שיוכל להוכיח אחרים על חטאיהם כי כולם יהיו חוטאים והחוטא אינו יכול

להוכיח את החוטא האחר, מקום ההתכנסות של מנהיגי העם יהיה בזוי בעיני העם

וייעשו בו מעשים של זנות, תלמידי החכמים יהיו מאוסים ומבוזים בעיני המו העם,

אנשים שיש להם יראת שמים יהיו מאוסים על כל השאר, האמת תיעלם לה וכולם

יתעסקו עם שקרים קונספירציות ו'פייק ניוז', נערים יזלזלו בזקנים, והזקנים יאלצו

לקום בפני הצעירים כי כבודם יהיה למרמס, בן יבזה את אביו, בת תתחצף לאמא שלה,

כלה תתחצף לחמותה, אנשים יבגדו במשפחה הקרובה להם ביותר, פני הדור כפני

הכלב – החוצפה והגסות תשלוט בכל ומי שמשתדל שלא לעשות מעשים רעים יהיה

לבוז בעיני רוב העם.

אחרי שביארנו את המשנה הזאת, בואו ננסה לבדוק אם כל הדברים הכתובים בה

לא מתקיימים בימינו…

חשוב לקחת בחשבון שלפני 100 שנה, כשאבותינו למדו את המשנה הזאת, הם

לא האמינו שייתכן דבר כזה שבן יתחצף לאביו. הם לא האמינו שבת תוכל להתחצף

לאמא שלה. שכלה תוכל לזלזל בחמותה. לפני 400 שנה, מישהו יכול היה להאמין

שביום מן הימים אנשים לא יכבדו תלמידי חכמים ורבנים?

על אחת כמה וכמה לפני אלפיים שנה, כשהמשנה נכתבה, הדברים הללו היו כמו

נבואה שקשה היה להאמין שהיא תתקיים אי פעם, והנה אנחנו רואים כיום שהמשנה

חזתה את התקופה הנוכחית בצורה מדויקת, וגם יודעים לזהות לפי הזמנים הללו

שאנחנו אכן נמצאים בתקופה האחרונה שלפני בוא המשיח וגאולת עם ישראל.

חשוב לזכור, שלמרות האמור, אין בכך שום הצדקה למעשים מעין אלו חלילה

וחלילה. כל אחד ואחד חייב לעשות את החשבון האישי שלו ולהתרחק ממעשים

של חוצפה וזלזול ביראי שמים ותלמידי חכמים חלילה וחס.

ובעזרת ה', נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.