יוסי ברקאי
הייתי בדרך לירושלים, נוסע במכוניתי המקרטעת.
טוב, היא לא כל כך מקרטעת, אבל היא נראית ישנה מאוד.
למה?
כי היא באמת ישנה.
קיצור, כשאני עובר את שער הגיא, עומדת בצד ניידת של משרד התחבורה, ולצדה ניידת משטרה.
מכירים את זה?
הם תופסים מכוניות באופן אקראי, ומעבירים אותן בדיקת בטיחות.
אח שלי, שנתן לי במתנה את המכונית הישנה שלו, תמיד מזהיר אותי מפניהם.
"אם הם עוצרים אותך", הוא אומר לי בביטחון רב, "הם פשוט משביתים לך את האוטו. אין מצב שהם מאשרים לך להמשיך לנסוע עם הגרוטאה הזאת על הכביש".
לכן, כשאני רואה אותם, הלב שלי מחסיר פעימה.
אני משתדל לקחת את הנתיב השמאלי ביותר, ואם בדיוק עוברת משאית גדולה באזור, אני מאט מראש את קצב הנסיעה שלי, ומתחבא מאחוריה.
כמובן שאני מקפיד לא להסתכל לכיוונה של הניידת, למקרה שהם כן יראו אותי וינסו לעצור אותי.
אם לא שמתי לב שאמרו לי לעצור, לא עשיתי שום דבר רע כשהמשכתי לנסוע.
לא ככה?
בקיצור, הלב שלי החסיר פעימה.
אולי אפילו שתי פעימות.
ברוך ה' הם לא עצרו אותי. הרווחתי עוד כמה ימים על הכביש עם הרכב הישן. בואו נקווה שגם בפעם הבאה לא יעצרו אותי לבדיקה…
במשך כמה דקות, הם כבר הרחק מאחורי, אבל הלב שלי עדיין דופק בחוזקה.
לא נעים בכלל!
תכל'ס אולי באמת הגיע הזמן לשלם קצת ולעבור לרכב חדש יותר.
אני בכלל לא בקטע של כלי רכב חדישים.
אין לי שום משיכה למכונית יפה או חדשה.
אבל אני לא רוצה לחשוש כל כך בכל פעם שאני עובר ליד ציידי המכוניות הללו.
למה אני מספר לכם את זה בכלל?
בגלל שהיום עברה לי מחשבה מאוד מאוד חזקה בראש.
חשבתי לעצמי, תגיד, רק ממשרד התחבורה אתה פוחד?
מתי הפעם האחרונה שבה הלב שלך דפק ככה חזק בגלל שפחדת מהקדוש ברוך הוא?
מתי בפעם האחרונה הרגשת צורך עז לשפר את המעשים שלך כדי שבביקורת הרוחנית הבאה שתיערך לך, תוכל לעבור בשלום ולא 'ישביתו' אותך לחלוטין??
אה?
תענה לי!!
מתי??
בכל ערב אתה הולך לישון והנשמה שלך עולה לשמים, שם היא עוברת בדיקה מקיפה ויסודית.
מחברים לה כבל USB למחשב של הקדוש ברוך הוא, כביכול, והוא עובר על כל הנתונים.
שעת קימה, כמה זמן לקח לך להתלבש, האם זכרת לנעול קודם נעל ימין ורק אחר נעל שמאל ואז לקשור שמאל ואחר כך ימין.
זה נקרא להתפלל????
קצת מלמלת עם השפתיים… ביג דיל!
איפה הלב? איפה הכוונה??
וואו… אני אומר לכם, לא נעים בכלל.
בעיקרון הקדוש ברוך הוא יכול 'להוריד מהכביש' כל אחד מאתנו, ותאמינו לי שיש לו מספיק סיבות טובות לעשות את זה.
אבל הוא מרחם עלינו, אוהב אותנו, נותן לנו הזדמנות שניה, שלישית, עשירית, ואפילו בפעם המיליון הוא נותן לנו עוד הזדמנות.
אבל אולי הגיע הזמן לעשות לנשמה שלנו טיפול עשרת אלפים… לתקן את מה שצריך, כדי שבבדיקה הבאה לא יהיו ליקויים, ואם יהיו ליקויים, לפחות נראה לו, לאבא שבשמים, שאנחנו עובדים על זה ומנסים לתקן…
אז יאללה
שיהיה לכם בהצלחה
מחר נתראה שוב בעזרת ה'.
אם הוא לא יוריד אותי מהכביש….
יוסי