כל מה שאתם חייבים לדעת על ליל הסדר שחל במוצאי שבת!

מדריך הלכתי מפורט ומבואר לכל דיני ערב פסח וליל הסדר בשנה שבה חל ליל הסדר במוצאי שבת, מפיו של הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א, רבה של שכונת 'גילה' בירושלים.

כל מה שאתם חייבים לדעת על ליל הסדר שחל במוצאי שבת!

יעקב א. לוסטיגמן

 

חג הפסח הוא חג מיוחד במינו, מעבר לחלק הרוחני שלו כחג הגאולה,

והזמן שבו יכול כל אדם לצאת מעבדות מחשבתית לחירות אמיתית,

הוא גם חג שמצריך הכנות אינטנסיביות מאוד כדי שנוכל לקיים כראוי

את מצוות החג. הניקיונות, החיפוש אחר כל פירור של חמץ, ביעור החמץ

בפועל, הבישולים לליל הסדר וההכנות הרבות לקראת החג, כל אלו מהווים

חלק נכבד ואפילו עיקרי בכל הקשור לקיום חג הפסח כהלכתו.

כשחל ליל הסדר במוצאי שבת, הכל מסתבך לכאורה. מתי שורפים את החמץ?

בשבת? חס וחלילה! אז בודקים חמץ יומיים קודם ושורפים יום קודם? ואחרי

ששרפנו את החמץ ביום שישי מותר לאכול חמץ בשבת? ומה קורה עם ההכנות

לליל הסדר, צריך לבשל הכל מערב שבת? זה לא תמיד קל ולא תמיד אפשרי.

בקיצור… מורכב למדי… אבל אם נמשיך לקרוא עד הסוף הכל יהיה יותר קל

בעזרת ה'. הבעיה הגדולה היא שלא תמיד אנחנו נערכים מראש כראוי, ולכן

עלולים להסתבך כשמגיע רגע האמת.

השנה, שנת תשפ"א, (2021)זה קורה! חג הפסח מתחיל במוצאי השבת, וערב

פסח עצמו חל בשבת. זה מאוד נדיר שזה קורה, הפעם הבאה שזה יקרה צפויה

בעוד ארבע שנים, והפעם שלאחריה תהיה רק כעבור 20 שנה! במניין לוח השנה

הלועזי זה יוצא בשנת 2045.

לכן פנינו לגאון רבי אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים, וביקשנו שייתן

לנו הדרכה מעשית, איך מתכוננים ואיך חוגגים את ליל הסדר שחל במוצאי שבת קודש.

הרב שלזינגר נענה בשמחה, ולהלן הדברים שזכינו לשמוע מפיו:

 

בישולים בחג

 

קודם כל צריך לדעת שבשונה משבת, שבה אסור לבשל בשום פנים ואופן, בחג, אם הוא

חל ביום חול, מותר לבשל מאכלים, אבל אסור להדליק אש לשם כך, וההלכות קצת מורכבות.

אנחנו לא נעסוק הפעם בהלכות בישול בחג, ורק נציין שמי שלא הספיק לצלות את הזרוע

בערב החג או לא יכול היה לבשל את כל מאכלי החג מלפני השבת, יכול לבשל גם בחג,

אבל צריך להתייעץ לפני כן בפרטות עם רב מורה הלכה וללמוד היטב את הדינים התלויים

בזה, כדי שלא להיכשל באיסורים חמורים. מי שלא למד את ההלכות הללו כראוי, מוטב

שלא יתקרב לכיריים בחג, ויתייחס לחג כאילו היה שבת, וכך יינצל מאיסורים חמורים.

אחרי שהקדמנו את ההקדמה הזאת, נחזור לעסוק בכל העניינים של ההכנה לחג הפסח

ועריכת ליל הסדר במוצאי השבת.

 

שבת הגדול

 

'שבת הגדול' זה כינוי לשבת שלפני חג הפסח. בדרך כלל, כשחג הפסח חל באמצע השבוע,

יש הפרש של כמה ימים בין שבת הגדול ובין 'חג הפסח', ולכן זו שבת שמוקדשת לדרשות

של רבנים, בכל תפוצות ישראל. הרבנים נושאים דברים בבתי הכנסת ומכינים את הציבור

לקראת פסח, כשבכל פעם הם עוסקים בהלכות אחרות הנהוגות בחג הפסח ושצריך לדעת

אותן בערב הפסח כדי להתכונן לחג כראוי.

השנה, שבת הגדול היא שבת הצמודה ממש לחג ואין שום הפרש בינה ובין החג, ולכן זה

מועד מאוחר מדי לעסוק בהלכות הנצרכות במהלך ההכנות לחג. בשל כך נוהגים להקדים

את דרשות 'שבת הגדול' לשבת אחת קודם. שמונה ימים לפני חג הפסח.

כמו כן נוהגים לומר בשבת הגדול את החלק המרכזי מתוך 'הגדה של פסח', והמנהג הזה

מקיימים אותו גם השנה בשבת הגדול למרות שהיא צמודה לחג הפסח, משום שכמובן שאין

כל מניעה לומר את ההגדה כנהוג, גם בשבת.

 

תענית בכורות

 

לפי ההלכה, כל בן בכור במשפחתו, צריך בעיקרון לצום ביום שלפני חג פסח,

היום המכונה בהלכה 'ערב פסח'. נדגיש שלא מדובר על הלילה, ליל הסדר,

אלא ביום שלפני החג, שהשנה כאמור יחול ביום שבת. בגלל שהצום קשה

מאוד לאנשים בזמן הזה, הקלו גדולי הפוסקים בכך כי ההלכה הזאת מקורה

במנהג שהשתרש בעם ישראל ואינה חובה מעיקר הדין.

המנהג הוא שהבכורים אינם צמים בפועל כל היום, אלא קמים בבוקר, לא אוכלים

ולא שותים, הולכים לבית הכנסת לתפילת שחרית, ולאחר התפילה מסיימים מסכת

או שומעים סיום מסכת מפי אדם אחר שסיים מסכת, ואז הם טועמים מהכיבוד שהוא

מביא לכבוד הסיום, כי זאת 'סעודת מצוה', ולאחר שכבר שברו את הצום אינם צריכים

לצום ויכולים להמשיך ולאכול כל היום.

עם זאת, השנה היום של 'תענית בכורות' הוקדם ליום חמישי כי אסור לצום בשבת ועדיף

להימנע מצום גם ביום שישי, ערב שבת. לכן גם את סיום המסכת צריכים הבכורות לעשות

ביום חמישי שלפני חג הפסח, בתאריך העברי זה יוצא י"ב ניסן, ובתאריך הלועזי 25 במרץ.

 

בדיקת חמץ

 

את 'בדיקת החמץ' צריך לעשות לאור הנר, בשבת אסור כמובן להדליק נרות ואפילו

לא להחזיק נר דולק ביד, ולכן את בדיקת החמץ צריכים לעשות לילה קודם, בחמישי

בלילה, מצאת הכוכבים, שזה כ-20 דקות אחרי שהחמה שקעה. לפני בדיקת חמץ

מברכים, וגם לאחריה אומרים את הנוסח שכתוב בהגדות 'כל חמירא וחמיעא' או

בתרגום שלו ללשון הקודש 'כל חמץ ומחמצת שיש ברשותי' וכו'.

את פתיתי החמץ שנמצאו במהלך הבדיקה צריך לקשור בתוך שקית ולהניח במקום

שבו הם לא יתפזרו ולא יהיו בהישג ידם של ילדים וכדו', להבדיל שלא יהיו מאכל

לעכברים כי העכברים עלולים לפזר את החמץ, ואז יהיה צרוך לבדוק שוב מחדש

את כל הבית. מי ששכח או לא הספיק לבדוק את החמץ ביום חמישי בלילה, יבדוק

ביום שישי לאור היום. אם שכח לבדוק ביום שישי, יבדוק במוצאי השבת לאור הנר

לפני שהוא מתחיל לערוך את סדר הפסח בליל הסדר. כמובן שאסור להדליק נר עם

גפרור או מצית וכדו', אלא צריך להעביר לו אש שכבר דולקת בנר אחר או בכיריים,

עוד מלפני השבת. וייזהר לא לכבות את הנר, וגם אחרי שבדק יניח את הנר בצד

שייכבה מעצמו, כי אסור לכבות אותו בחג.

 

שריפת חמץ

 

למרות שבכל שנה שורפים את החמץ בי"ד בניסן, ערב חג הפסח, השנה שורפים את

החמץ יום קודם, ביום שישי י"ג בניסן, כי בשבת אסור לשרוף חמץ כמובן. זמן השריפה

הוא מהבוקר ועד השעה 11:28 לפי שעון הקיץ שיונהג בישראל לילה קודם לכן.

עם זאת, צריך להשאיר חמץ שלא שורפים בכמות שתספיק לסעודות השבת, הן לסעודת

ליל השבת, שהוא בשישי בערב, והן לשתי סעודות שצריך לאכול בשבת בבוקר, כפי

שנפרט בהמשך. כמובן שאת החמץ שמשאירים צריך לשמור במקום סגור, שלא יתפזר

בבית ולא יגע חלילה בכלי הפסח.

 

אחרי שריפת חמץ

 

מותר לאכול חמץ ביום שישי ובליל שבת וכן בשבת בבוקר עד השעה 10:11. אבל כדאי

מאוד להצטייד במוצרי מזון שאינם מתפוררים, פיתות עדיפות, ואם אין אפשר גם לחמניות.

בכל מקרה חלות מפוררות מאוד בדרך כלל, ולכן עדיף להימנע משימוש בחלה ולמצוא

תחליפים שפחות מתפוררים.

 

הכנת צורכי הסדר ביום שישי

 

כבר הקדמנו והזכרנו את האיסור 'להכין משבת לחול', ועכשיו נרחיב קצת כדי

שהנושא יובהר כראוי. יש איסור להכין דברים, כל דבר, משבת ליום חול ואפילו

משבת לחג. כמו כן אסור להכין דברים מחג ליום חול, ומותר להכין רק מחג לשבת

בתנאי שעשה קודם 'עירוב תבשילין', אבל זה כבר נושא נפרד ולא נעסוק בו כרגע.

כשחל חג במוצאי שבת, במיוחד ליל הסדר שמצריך הרבה הכנה מראש, צריך לקחת

את זה בחשבון ולהתכונן כראוי, וחשוב להכין את הכל עוד מלפני השבת, כי בשבת

עצמה אסור להכין למוצאי השבת כאמור. לכן, מה שאפשר להכין מערב שבת מכינים,

ומה שאי אפשר, מכינים רק אחרי צאת השבת כשכבר הגיע ליל החג.

במסגרת זו לא נפרט את כל ענייני ההכנות, כי הם כבר מפורטים בהרחבה בפרסומים

אחרים שפרסמנו בנפרד ושמתאימים לכל חג פסח בכל שנה ושנה. אנחנו רק נפרט

בקצרה מה צריך לעשות לפני שבת ומה אחרי צאת השבת.

ביום שישי צריך לזכור לפתוח את חבילות המצות, אם צריך להפריש מהן חלה יש לעשות

זאת ביום שישי, צריך להכין 'מי מלח' לליל הסדר', וכן 'חרוסת'. צריך לצלות 'זרוע' על האש,

ולשטוף חסה אבל לוודא שהעלים יישארו בלי מים במהלך השבת כדי שלא יהיו בגדר

'כבוש' וייפסלו לשימוש למרור. מותר לשמור אותם במקרר אבל לא במקפיא, מאותה הסיבה

כי זה יהפוך אותם ל'כבושים'. מי שנוהג לאכול תמכא ('חריין') מגורד למרור, צריך

לרסק אותו לפני שבת, ולשמור בקופסה אטומה וסגורה היטב שלא תתפוגג החריפות

עד צאת השבת. חשוב מאוד לזכור להדליק נר שדולק 26 שעות או יותר, לפני כניסת

השבת, כדי שנוכל להשתמש ממנו להדלקת נרות בליל החג, לאחר צאת השבת.

כמו כן מדליקים נרות שבת כרגיל כמו בכל ערב שבת, ומי שרוצה לטלטל את המגש

של הנרות מהשולחן של החמץ לשולחן של ליל הסדר וכדו', צריך להניח מערב שבת

גם חפץ נוסף שאינו 'מוקצה' בשבת, על המגש יחד עם הפמוטים, כמו מחזור של פסח,

הגדה, חומש, או אפילו תפוח או תפוז או בננה וכדו'.

 

סעודות שבת

 

בשבת אנחנו צריכים לאכול שלוש סעודות, אבל יש לנו בעיה, כי בערב פסח אסור

לאכול מצות, ורק בליל הסדר אנחנו יכולים להתחיל לאכול מצות. לכן אנחנו חייבים

לאכול לחם, פיתות, לחמניות וכדו' בכל סעודות השבת. בליל שבת זו לא בעיה, כמו

שאמרנו מומלץ לאכול חמץ שאינו מתפורר כל כך, אבל בשבת בבוקר יש בעיה גדולה

כי אנחנו צריכים להספיק לאכול שתי סעודות שבת, לפני 'סוף זמן אכילת חמץ', ואחרי

השעה 10:11 בבוקר, אסור בכלל לאכול חמץ וגם לא מצה.

לכן צריכים לקום בשבת בשעה מוקדמת יותר, וברוב בתי הכנסת גם מקדימים בהתאם

את זמן התפילה. כששבים מהתפילה עושים קידוש, נוטלים ידיים ואוכלים סעודה אחת,

פת לחם עם דג או מאכלי שבת אחרים. לאחר מכן מברכים ברכת המזון, קמים מהשולחן

ויוצאים החוצה לטיול קצר של עשר דקות או רבע שעה, כדי להסיח דעת מהסעודה הקודמת,

שההמשך יהיה סעודה נפרדת ולא יצטרף אליה, ולאחר שהסחנו דעת חוזרים הביתה, נוטלים

שוב ידיים ואוכלים שוב פיתה או לחמניה וכדו' עם בשר או חמין, כל משפחה כמנהגה וכהרגליה.

את שתי הסעודות הללו צריכים לסיים לפני השעה 10:11!

מי שלא הספיק לאכול שתי סעודות בבוקר, או שאינו מסוגל לאכול שתי ארוחות

בזו אחר זו, מכל סיבה שהיא, יכול במקום זאת לקיים את מצוות סעודה שלישית,

באכילת בשר, דגים או פירות וירקות. אבל לכתחילה עדיף לאכול שתי סעודות עם פת.

חשוב לזכור! לא נוכל לשטוף את הכלים אחרי הסעודות, וכמובן כמובן שלא נוכל

להשתמש בהם בפסח. לכן כדאי לאכול בכלים חד פעמיים. משפחות רבות מבשלות

את מאכלי השבת בכלים של פסח, ומעבירות לכלים חד פעמיים, אבל צריך זהירות

רבה שהכלים של פסח לא יגעו בחמץ או במשהו שנגע בחמץ ולא עבר שטיפה יסודית.

במיוחד צריך להיזהר בבישול החמין, שיש בו גריסים בדרך כלל והוא חמץ גמור,

וצריך להיזהר שלא לבשל בכלי פסח חס וחלילה, ואפילו בכלי חמץ ראוי שלא לבשל

כזה חמין לשבת זו, כי דרכו של תבשיל החמין שהוא נדבק לתחתית הסיר ונשאר בו

מאכל שעשוי מחמץ, ואי אפשר לשטוף אותו בשבת כראוי, כי זה נכנס לאיסור של

'מכין משבת לחול', ולכן נחזור ונדגיש שמוטב להכין אוכל של פסח בכלים של פסח,

ולהגיש לשולחן בכלים חד פעמיים, כך נחסוך את כל הבעיות שעלולות להיווצר כתוצאה מכך.

כמו כן, צריך לאכול בפינה צדדית, עדיף במרפסת או בחצר, ועל גבי שולחן מתקפל

שנוכל אחר כך לקפל ולהניח בצד, או לפחות לכסות את השולחן במפת ניילון עבה

שנוכל לוודא במאת האחוזים שלא עוברים פירורים.

יש משפחות שכדי להוריד מעט מהלחץ נוטלות ידיים אוכלות רק כזית פת ולאחר מכן

מקפלות את המפה שמושלכת מיד לפח. לאחר מכן שוטפים את הידיים והפה, פורסים

מפת ניילון חדשה ואוכלים את המשך הסעודה עם מאכלים של פסח, בנחת וברוגע

בלי חשש של חמץ שמתפזר בכל האזור.

 

החמץ שנותר אחרי סעודת השבת

 

אחרי שמגיעה השעה 10:11 דקות, כבר אסור לאכול חמץ, בשום אופן. אבל מה עושים

עם החמץ שנשאר? להשאיר אותו בבית אי אפשר כי בערב כבר יהיה חג הפסח, וגם

לשרוף אותו אסור, כי בשבת אסור כמובן להדליק אש או להכניס משהו לאש דולקת.

לכן צריך לבער את החמץ, אבל לא על ידי שריפה. יש שנוהגים לפורר אותו לתוך

האסלה ולהוריד את המים, יש שמעדיפים לא להכניס אוכל לשירותים, אפילו לא כדי

לבער אותו, כי יש בזה ביזוי לאוכל. עדיף להכין עוד מלפני שבת, פח או דלי עם אקונומיקה

או נפט ולהכניס את שאריות הלחם פנימה, כדי לפסול אותם מאכילה. אם אין אפשרות

כזאת, אפשר לקחת את הלחם למקום הפקר ולזרוק אותו שם, אבל לא במקום ששייך

לאדם כלשהו ואפילו לא במקום ששייך לכמה אנשים ביחד.

חשוב לזכור לנקות את האזור שבו אכלו את הסעודות, אבל עדיף שלא לעשות זאת עם

מטאטא כי הפירורים נדבקים בו וקשה להיפטר מהם לאחר מכן. מומלץ לעשות זאת עם

מגב ולאחר מכן לשטוף אותו באמבטיה, כדי שהפירורים שנדבקו בו ירדו לביוב.

אחרי שמבערים את החמץ, חוזרים ומבטלים בלב את כל החמץ שנשאר, שייחשב כאילו

הוא עפר ואין לו שום חשיבות, ואומרים שוב את הנוסח שכתוב בהגדות לומר אחרי

שריפת חמץ "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי", או בלשון הקודש כפי שמופיע בהגדות.

 

שבת אחר הצהרים

 

כמו שכבר הזכרנו, אסור להכין שום דבר משבת לחג שאחרי השבת, ומדובר לא רק על

מלאכות שאסור לעשות בשבת, אלא אפילו דברים המותרים לעשות בשבת, אין לעשותם

לצורך החג שאחריה. למשל, אסור לסדר את הכיסאות סביב השולחן לצורך ליל הסדר.

אם הכיסאות מפוזרים בבית ומפריעים, מותר לסדר אותם כי זה לצורך השבת, כדי

שהבית יהיה מסודר בשבת. אבל אסור לסדר אותם לצורך החג. כמו כן אסור לפרוס

מפה מיוחדת לליל הסדר, לפני שיוצאת השבת, ובוודאי שאסור לשטוף חסה בשבת

לצורך ליל הסדר וכדו'.

מותר לשכב לנוח בשבת אחר הצהרים, גם אם בדרך כלל לא עושה זאת והפעם הולך

לנוח כדי שיהיה לו כח בליל הסדר להישאר ער עד שעה מאוחרת, אבל לא ראוי לומר

בצורה מפורשת: "אני הולך לישון כדי שיהיה לי כח בליל הסדר", אלא "אני הולך לנוח

לכבוד שבת".

 

צאת השבת: נרות והבדלה

 

בשנים רגילות, אנחנו מקבלים את חג הפסח לפני שקיעת החמה, 20 דקות לפני

השקיעה או 40 דקות לפני השקיעה, כל מקום כפי מנהגו. אבל כשהחג מגיע במוצאי

השבת, אנחנו צריכים להיזהר מאוד שלא להוציא שבת לפני שהיא באמת יוצאת.

אדם שהדליק נרות של חג הפסח לפני שיצאה שבת, לא רק שלא קיים מצוה אלא גם

עבר על חטא חמור מאוד של חילול שבת רחמנא ליצלן.

לכן חשוב לדעת: שבת יוצאת רק בשעה 19:32. לא קודם לכן! רק אחרי השעה הזאת

אפשר להתחיל להתכונן לליל הסדר, אבל צריך קודם לומר 'המבדיל בין קודש לקודש',

כי זה מעין הבדלה וכך בעצם אנחנו מוציאים את השבת והחג נכנס ממילא.

אחרי שיצאה השבת ואחרי שאמרנו 'המבדיל בין קודש לקודש', אפשר וגם צריך להתחיל

להתכונן לחג. נשים תדלקנה נרות חג, אבל הפעם לא מדליקים חס וחלילה בגפרור

מהקופסה וגם לא מצית. אלא רק מעבירים אש, מנר שכבר דולק מערב שבת! אם

כבה הנר, יש לקחת מהשכנים ואם אין ממי לקחת אש, עדיף שלא להדליק נרות בכלל,

וכמובן אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, חס וחלילה. אנחנו הרי רוצים לכבד את החג,

והדלקת אש בחג לא רק שלא מכבדת אותו אלא מבזה אותו ויש בה חטא חמור מאוד.

בתפילת ערבית בבית הכנסת, מוסיפים בתפילת העמידה של החג עוד קטע אחד:

'ותודיענו', זה מופיע בכל המחזורים והסידורים, ואומרים את הקטע הזה במקום

'אתה חוננתנו' שאומרים בכל מוצאי שבת.

נשים שנוהגות לומר 'שהחיינו' בהדלקת הנרות בכל החגים, תאמרנה גם הפעם,

אבל צריכות לזכור שלא לומר שוב כשמקדשים על היין בתחילת ליל הסדר, ואפילו

אין לענות אמן על ברכה זו שנאמרה מפי הבעל, אם הוא מוציא את האשה ידי

חובתה בקידוש, או שהיא אומרת את הקידוש יחד אתו. אבל מי שלא בירכה

שהחיינו בהדלקת נרות, תאמר בקידוש, או תשמע מפי בעלה ותענה אחריו 'אמן'.

נשים שרוצות לבשל מאכלים לליל הסדר בחג עצמו, יעשו זאת רק לאחר צאת

השבת ורק לאחר שאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', ורק על ידי אש שדלקה

מערב שבת או הועברה מאש שדלקה מערב שבת, ולא על ידי הדלקת אש בחג

עצמו חלילה וחס.

 

בקידוש של מוצאי שבת שחל בחג, יש סדר מיוחד לאמירת הברכות והוא מכונה

על ידי חכמי התלמוד 'יקנה"ז'. כלומר יין (ברכת 'בורא פרי הגפן'),

קידוש (ברכת 'אשר בחר בנו מכל עם… מקדש ישראל והזמנים),

נר (ברכת 'מאורי האש', על נר שדולק מערב שבת או שהועברה לו אש מנר הדולק מערב שבת),

הבדלה ('ברכת המבדיל בין קודש לקודש')

זמן (ברכת 'שהחיינו… לזמן הזה).

בהבדלה המיוחדת של ליל חג הפסח, לא מברכים על בשמים כמו בהבדלה רגילה של כל מוצאי שבת.

 

הכי הכי חשוב!

 

אחרי שפרטנו את כל ההלכות המיוחדות לליל הסדר שחל במוצאי שבת, נאמר

ונזכיר שהמצוה החשובה ביותר בלילה זה היא לספר לילדים וגם למבוגרים ואפילו

כל אחד לעצמו את סיפור יציאת מצרים. לכן חשוב מאוד מאוד לשמור על סבלנות,

להתנהג עם הילדים באהבה רבה בלילה הזה, כדי שהסיפור הזה של יציאת מצרים

ייכנס בעצמותיהם והם יזכרו אותו כל ימי חייהם, מאחר ובסיפור הזה טמון סוד הקיום

של העם היהודי, והוא הבסיס לכל היהדות בכללותה.

תגובות:

  1. אסף ארנון says:

    יישר כוח גדול לרב.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.