מאת: יוסי איזק – כתב אחינו
לחזור בתשובה זו מטלה ענקית. איך עושים את זה?
"דבר ראשון צריך לדעת שתשובה אמיתית מתחילה מתהליך מסודר ומבוסס. גדולי המוסר תמיד היו מזהירים את תלמידיהם שלא "לקפוץ לשמים". מי שקופץ למעלה סופו שייפול חזרה ארצה תוך כדי ספיגת חבטה עזה. הדרך הנכונה בתשובה היא כמו טיפוס על סולם – שלב אחר שלב, בתהליך הדרגתי התואם את כוחותיו ואת דרגתו האמיתית של האדם".
ממה מתחילים?
"החכמה היא להתחיל מדבר מציאותי שהוא בתחום יכולותיו של האדם. ההתעלמות מעקרון יסודי הפילה בעלי תשובה רבים. צריך לזכור שכאשר אדם יוצא לדרך חדשה יש לו בהתחלה התלהבות מרובה. אבל מה קורה כאשר ההתלהבות דועכת? מה יחזיק אותו אז? החכמה היא לתפוס דבר שאדם יהיה מסוגל לעמוד בו גם בחלוף ההתלהבות הראשונית".
אבל איך אפשר להסתפק בדבר כה קטן, הרי התשובה צריכה לשנות את כל אופיו של האדם?
"צריך להבדיל בין שאיפה לבין ביצוע. מבחינת השאיפה וודאי שאדם צריך לשאוף לתקן את כל מעשיו ולהגיע למדרגה הגבוהה ביותר. הבעיה היא שמי שמסתפק בשאיפה הכללית הזאת אך אינו מתרגם אותה לתוכנית פעולה מסודרת עלול למצוא את עצמו חופן רוח. לכן, לצד ההתעלות והתרוממות שאדם חווה למשל בימי ראש השנה ויום כיפור ומעשרת ימי תשובה כשבידו "קבלה" מוגדרת, דהיינו החלטה מעשית, ריאלית וברת ביצוע עליה הוא ישקיע את כוחותיו בתקופה הקרובה. לאחר שאדם יפנים ויתרגל לדרגה החדשה שרכש לעצמו בדרך זו, רק אז יחתור הלאה לדרגה הבאה".
אדם שחוזר בתשובה אבל יודע שגדולים הסיכויים שבהמשך הוא ישוב לסורו. האם יש ערך לתשובה שלו?
"חז"ל אומרים שאדם העובר עברה מתוך מטרה שלאחר מכן יחזור בתשובה ובכך יתחמק מהעונשים הצפויים לו משמים לא יניחו לו לחזור בתשובה. אבל כל זה רק ביחס למי שנוקט בדרך זו כחלק ממדיניות ערמומית ומכוונת. לעומת זאת אדם שחוזר בלב שלם ומגיע לחרטה כנה על מעשיו השלילים הרי שברגע זה חזרתו שלמה ומתקבלת לרצון. העובדה שהוא בשר ודם וקיים חשש שהיצר עוד יצליח חלילה להפילו באחת ממצודותיו הרבות איננה גורעת מערך התשובה שלו. נהפוך הוא, ככל שלהט התשובה יתגבר בקרבו ויביאנו למעשים טובים יותר משתפר הסיכוי שתשובתו תכה שורשים ושוב לא יגלוש באותה מידה לפסים השליליים".