1/44

רוצים לצאת לטייל בשטח

ארבעה מדריכי טיולים לשרותכם

אבידור רענן

 החלטתם לצאת לטייל עם החבר'ה בשטח? לנצל את החופש הגדול?

מיוחד לאתר 'הרב של האינטרנט', ארבעה מדריכי טיולים מוסמכים מעניקים טיפים ועצות לזהירות, וגם: ההמלצות הכי טובות על טיולים בשטח הארבעה הם: נוי כוכבי, מדריך טיולים מזכרון יעקב, יהודה אטיאס מחשמונאים, יצחק אלנברג מתל אביב ורמי חמד, מדריך טיולים מאשדוד.

אלו כללי בטיחות וזהירות בטיולים תוכלו לציין לטובת הגולשים?

נוי כוכבי: "קודם כל, להוריד מהרשימה מקומות כמו נחל הזאכי או בריכת הג'ילבון. כן אפשר לטייל בעיקרון במקומות עם מים נמוכים, אבל צריך לזכור שהג'ילבון למשל, הוא עם 9 מטר עומק של מים, וזה מסוכן. רק לא מזמן אדם מירושלים נכנס לשם, השתנק מהקור, איבד את ההכרה וזה הגיע מהר מאד לדום לב והוא פשוט נפטר, וזה קורה לצערנו לא פעם. שוכחים שמדובר במים מאד קרים ועמוקים, ורבים לא יודעים לשחות, וכשאחד כזה מתחיל לטבוע ואין מציל – זה פשוט נורא. לא כדאי בכלל להתקרב למקומות כאלה. עדיף ללכת למקומות עם מים יותר נמוכים, שאי אפשר לטבוע בהם. עדיף גם ללכת למקומות שמשרד החינוך מאשר אותם ולהיצמד לכללי משרד החינוך (אפשר לשאול אנשי הוראה או לבדוק באתר משרד החינוך). צריך מראש לדעת: אם לא נכנסים לסכנה – אז אין סכנה, ואם נכנסים – יכול מאד להיות שיהיה אסון, ולכן יש להישמר. כלל חשוב נוסף הוא שבתחילת מסלול, תמיד צריך להקפיד על מים, כובעים ואפילו על משקה עם סוכרים ומלחים כמו קולה או מיץ ענבים. אם קורה ומתייבשים, אנחנו מנסים עוד לפני העירוי לתת לאדם שהתייבש את השתיה הזו, ותמיד עד כה זה עזר. כל 10 דקות יש לעצור ולשתות, כי לעתים שוכחים מזה".

יהודה אטיאס: "צריך לדעת, שכשאנו יוצאים לטיול – אנו לא מטיילים במרכז העיר ירושלים, וזה לא שיש בשטח ברזים מצויים, וגם השמש מצדה לא פוסחת על אף אחד. לכן חשוב מאד כשיוצאים לטיולים, לא לומר "אני הולך לטייל בעזרת-ה'". ברור שה' תמיד יעזור, אבל צריך גם עזרה שלנו, מה שכולל לקיחת מים וכובעים לשטח. מעבר לזה, אם יש מסלול מסוים, לא לחשוב שאתה שמשון הגיבור וללכת במה שלא מסומן, כי אף פעם לא יודעים מה מחכה שם ויכולים ליפול מצוקים, וכבר קרו דברים. גם אחרי שעוזבים טיולים יש להקפיד לא להשליך אשפה לרצפה, כדי שגם לבאים אחריך יהיה כיף. יש לקחת אחריות על הלכלוך".

יצחק אלנברג: "כשיוצאים לטיול, הכלל הראשון הוא להכין את עצמך לטיול, שתדע למה אתה יוצא: ללמוד קודם את המסלול טוב, את דרכי הגישה, הצבעים בשטח (המסומנים על הסלעים וכו'), כמה זמן לוקח לעשות אותו, האם מומלץ לעשותו בעונה הזו, כמה מים מומלץ לקחת לאותה עונה, ואיזה ציוד נלווה לקחת למסלול. בקיצור, לצאת מוכנים. טיול זה דבר מסוכן, וכמו שצריך לדעת לנהוג על רכב, צריך לדעת לטייל. לא צריך לעבור קורס בשביל לטייל, אך יש לדעת להכין את עצמך לטיול, להכיר את המסלול טוב, את דרכי הגישה, האורך והתוואי. יש הרבה משפחות שיוצאות לצימר בצפון, ובבוקר חושבות 'לאיפה הולכים כעת'. אז אחד אומר ששמע המלצה על מסלול מסוים, מתקשר לשאול איך מגיעים, וכבר יוצאים – מבלי לברר בכלל כל מה שדיברנו, וזה הבסיס לכל האסונות, ההתייבשויות ומכות החום".

רמי חמד: "הכלל הראשוני הוא 'דע את המסלול'. לדעת לקראת מה אתה הולך, בהתחשב בתנאי השטח, בכושר הגופני, ובמזג האוויר והאקלים של אותו יום. אפשר כמובן גם להתייעץ עם מדריכי טיולים שמכירים את השטח, ולקבל מהם חוות דעת מדויקת לגבי השטח. כמובן, כמו שאמרו קודמיי, יש להרבות בשתייה מרובה לאורך כל הזמן, לחבוש כובעי שמש, להודיע לבני המשפחה לפני שיוצאים לשטח שיידעו את זמני ההגעה והיציאה מהשטח, להשתדל להיות בקשר במידת הצורך, ולהיזהר מכל קיצור דרך במהלך השטח".

אחרי כללי הזהירות, הגיע הזמן להמלצה על מסלול טוב.

כוכבי: "יש מסלולים נחמדים מאד. לחבר'ה רציניים הייתי ממליץ על נחל חנזורי ברמת הגולן, במבואות החרמון. זהו מסלול בן 3 שעות שמתאים לבני 15 עד 18. הוא קשה, אבל אם יודעים איך להיזהר בו – שום דבר לא מסוכן ואין שום בעיה. רק צריך להישמר על הכללים. לצעירים יותר הייתי ממליץ על נחל צלמון, יש בו שתי בריכות מים לא גבוהות, וזה מסלול של שעה בלבד".

אטיאס: "יש מסלול שלא הרבה מכירים, מסלול קצר ולא ארוך בסביבה נגישה, והוא 'נחל כפירה' המוביל לעין כפירה (-מלשון כפיר). בכדי להגיע למסלול עולים בכביש שמוביל מאבו גוש למעלה-החמישה, ופונים שמאלה ליישוב נטף. זהו כביש ללא מוצא. באמצע הכביש רואים רחבת כורכר מצד ימין, כשלזיהוי – בצד שמאל ישנה אנדרטה לנספי השואה. פונים כאמור ימינה ומחנים באזור. יורדים מעט והולכים במסלול הירוק עד שמגיעים. מתחת לדקלים יש מעיין מאד יפה. זה מקום מאד מומלץ, רק צריך, כאמור, לשמור על המקום".

אלנברג: "יש כמובן את המסלולים בתשלום, היום, לצערנו, על כל דבר נחמד גובים כסף ולעתים זו הוצאה גדולה, אבל אם אנו רוצים להגיע למקומות יפים הקרובים לרכב, אז יש את הקטע של החצבאני מתחת לגשר של מעיין-ברוך. יש שם נקודה יפה של מים, החצבאני שם עוד יחסית רדוד ובדרך-כלל לא סוחף, למעט אחרי גשמים, וגם זה לא בתשלום. מסלול יפה נוסף הוא נחל כזיב בגליל המערבי. יש בו המון כניסות ויציאות ואפשרויות, משעתיים וחצי-שלוש, עד 6 שעות ויותר למטיבי לכת. יש שם מים וצל".

חמד: "יש את נחל חדרה, שהוא מסלול נחמד וסולידי, בלי הרבה בלגן. הדובדבן שבקצפת שם, הוא שמסיימים את המסלול בחוות חפציבה, ויש אפשרות לתאם עם חברת החשמל סיור במקום. חשוב רק לעשות את המסלול מהצד המערבי למזרחי ולא להיפך, כדי שכשמסיימים אותו, יסיימו במקום ממוזג ולא בתנאי השטח, שחם שם. אמליץ גם על מסלול נוסף באזור: מערת המים שבזיכרון יעקב, זו מערת עטלפים ומסלול יפה ומאד עדין מצד אחד ומצד שני כולל הליכה על סלעים, וכן אמליץ על מסלול 'נחל שיח' שבאזור חיפה, זהו מסלול עירוני מאד יפה, שמזכיר מסלולי הליכה ברמת הגולן. המסלול הזה מסתיים בבריכת שמחיה עם מים וגם באמצע ישנה בריכה נוספת, והוא מאד חוויתי".

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.