3/20

כיצד ניתן לדעת אם המעשה אותו אני חושב לעשות הוא באמת מעשה טוב?

מאת: הרב יעקב שטיר

לכל יהודי יש שני יצרים, היצר הטוב והיצר הרע. אם רוצים לדעת האם המעשה אותו אנו חושבים לעשות הוא מעשה טוב, יש לבחון לעומק האם הרצון לעשות את אותו מעשה נובע מתוך היצר הטוב או מתוך היצר הרע.

אם המניע למעשה הוא היצר הטוב, נחשיב את המעשה למעשה טוב, ואם המניע למעשה הוא היצר הרע, אנו נחשיב את המעשה למעשה לא טוב.

בספר "מעלות התורה" כתוב: "צריך להתבונן ולשקול דעתו על כל מה שחפץ לעשות, אם הוא מצד יצר טוב או מצד יצר הרע. ואם יבין שהוא מצד יצר הרע, ירגיז עמו ויעשה כנגד עצתו, ועל זה נאמר (משלי ד', כ"ו) 'פלס מעגל רגליך'".

הדברים שאמרנו ברורים למדי. אכן, בכדי ליישם את הדברים למעשה, צריכים עדיין להבין, כיצד נוכל לזהות בוודאות מאיזה יצר נובע המעשה אותו אנו באים לעשות? ליצר הרע יש יכולת להופיע לבן אדם בחזות של "צדיק" והאדם בטוח שהעומד מולו ומביא את המחשבות למוחו זה היצר הטוב, בעוד שבאמת היצר הרע הוא זה שפועל כעת את פעולתו.

הרמח"ל זצ"ל כותב בספרו "מסילת ישרים" (פרק כ') את הדברים הבאים: "הרבה דברים טובים יכול היצר לרחק כאילו הם רעים, והרבה חטאים לקרב כאילו הם מצוות גדולות".

אם כן, כיצד באמת נוכל לדעת האם העומד מולנו הוא היצר הטוב או היצר הרע?

בספרים מצאנו כמה דרכים בהן אנו יכולים להשתמש בכדי לנסות ולזהות איזה יצר עומד מאחורי כל מעשה.

הרמח"ל עצמו כותב שם בהמשך דבריו: ובאמת שלא יוכל איש להצליח במשקל הזה, אלא בשלושה דברים, שיהיה לבו ישר שבלבבות, שלא תהיה פניתו אלא לעשות נחת רוח לפניו יתברך ולא זולת זה כלל, ושיהיה מעיין על כל מעשיו עיון גדול, וישתדל לתקנם על פי התכלית הזה. ואחר כל זאת, יהיה משליך יהבו על ה', שאז יאמר בו (תהילים פ"ד) 'אשרי אדם עוז לו בך וגו' לא ימנע טוב להולכים בתמים'". עיין שם עוד שמאריך בעניין.

בספר "מכתב מאליהו" לרב דסלר זצ"ל (חלק ג', עמ' 133) נאמר: הנה ידוע שאחד מכלי זייניו הגדולים של השטן הוא כח ההטעאה, שהאדם מטעה את עצמו, אבל יש בזה עיקר גדול מאד, והוא יסוד גדול בעבודת ה' – ההטעאה אפשרית רק כנגד החיצוניות. כלומר, נגד אותן המידות, המעלות ומהעשים שהם פרי חינוכו, אבל במה שנקנה ונקבע בפנימיותו של האדם, לא תתכן הטעאה כלל.

למשל, אם ההתעוררות לקום ממטתו וללכת להתפלל עם הציבור באה מצד החינוך, אז שייך שיטעה את עצמו בחשבו שבוודאי היה ראוי ללכת ולהתפלל, אלא שראוי לחשוש היום לבריאותו וכדו', וזה משום שבפנים הלב חפצו שלא ללכת לתפילה בציבור, אבל אם ההתעוררות לתפילה בציבור באה מפנים לבבו ממש, הרי כבר אין שורש וסיבה אל ההטעאה, כי הרי זה חפצו האמיתי.

אולם, כשהרצון הפנימי הוא לרעה, והוא נגד מה שקיבל על ידי חינוכו, מתבייש האדם קצת, וכדי להתחבא מבושתו, הוא מטעה את עצמו וממציא כל מיני אמתלאות.

נבדוק נא את מעשינו לאור בחינה זאת, ואל נחשב מפלט בתירוצים מדומים, אלא נרכז את כל מאמצינו לשאוף לפנימיות אמיתית בעזהש"ית". עד כאן דברי הרב דסלר.

הלומד תורה בקביעות, וודאי תהיה לו סיעתא דשמיא לזהות את המקומות בהם היצר הרע טומן את ידו ולהתרחק מהם, וכדברי ה"חפץ חיים" זצ"ל הבאים: "ודע אחי, שכל הדברים… שהיצר הרע מרמה את האדם, הוא הכל כשאדם מסלק עצמו מן התורה, שאז הוא ממש כמי שניטל המאור מעיניו, וכמו שכתוב 'מצות ה' ברה מאירת עיניים'. שמזה מוכח שבלתי התורה הוא כמי שיש לו עיניים בלתי מאירים, שאיש כזה יוכלו הרמאים לרמותו ולהוליכו על כל המכשולים והמעקשים והבורות והפחתים, ולהפקיר את נפשו העלובה. אבל מי שיש לו אור בעיניו, לא יוכלו לרמותו. ועל כן, העיקר שיראה האדם להתחזק ולקבוע עיתים לתורה בכל יום, שעל ידי אור הבהיר ידע את אשר לפניו ולא יכול היצר לרמותו, ואז אשריו וטוב לו". ("שם עולם", חלק ב', פרק ג')

בספר "לקט אמרי פנינים" מובא כך: "שמעתי ממורי (הבעל שם טוב הקדוש) זלה"ה שם הרמב"ן, שציוה לבנו 'אם יסתפק לך באיזה דבר מצוה איך לעשותו, כשיש בו דרכים לצדד לכאן ולכאן, או שיש לך ספק אם הוא מצוה או לאו, ואם יש לך לעשותו או למנוע ממנו, אז תראה קודם לסלק כל הנאה או כבוד שלך מעסק דבר זה, והכל לשם שמים, ואחר כך תראה לצדד לכאן ולכאן, ואז ה' יתברך יודיעך האמת ותלך לבטח. והוא כלל גדול בתורה ובכל ענייני הנהגה בעולם הזה, לעשות במתון הרבה ובמשקל, אם לדבר דבר זה או לא, אם לעשות דבר זה או לא, והכל לשם שמים".

עצה נוספת נמצאת ב"בספר חסידים (אות קנ"ה), וזה לשונו: "זה יסוד לימוד היראה, יסוד יראי אלוקים, כשתבוא לעשות שום דבר, תחשוב אם היה אדם אחר עושהו, אם היה שואל לך עצה, מה היית משיב לו, וכן אמר 'ותפארת לו מן האדם' – כאשר פללת לאחרים תראה לך".

ובשם רבי ישראל מסלנט זצ"ל מוסרים שאם אדם מסתפק בדבר אם לעשותו או לא, עליו לחשוב כיצד הוא היה נוהג בשאלה כזו  אם היה היא הייתה באה לפניו ביום כיפור בזמן תפילת נעילה.

כמובן שכמו על כל דבר, גם על עניין זה צריכים אנו להתפלל ולבקש מה' יתברך שיורה לנו את הדרך הנכונה, וכתפלתו של דוד המלך עליו השלום: "הורני ה' דרכך, אהלך באמתך, יחד לבבי ליראה שמך" (תהילים פ"ו, י"א).

 

 

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.