3/181

יש'ך תעודת כשרות?

למה צריך הכשר? מה ההבדל בין ההכשרים השונים? האם מספיק הכשר של הרבנות או שצריך דווקא חותמת של בד"ץ כלשהו? כל התשובות במאמר שלפניכם.

אוהד אטינגר

 

כמעט כל מוצר מזון שנמכר בישראל נושא על אריזתו חותמת כשרות. חלק גדול מהמוצרים כשרים בהשגחת הרבנות הראשית לישראל, רבים אחרים בהשגחת רבני ערים ויישובים, ולא מעט מוצרים זוכים להתהדר בחותמת כשרות של בד"ץ כזה או אחר, המאשר בצורה ברורה שהמוצר כשר לכל הדעות ולכל השיטות.

למה באמת הכשרות היא המצווה הראשונה שעליה מקפיד כל מי שרק מתחיל לחזור בתשובה, ואפילו אנשים רבים שאינם שומרים מצוות בכלל מקפידים על אוכל כשר. יש הרבה מאוד מצוות ביהדות, מדוע הכשרות קודמת לכולן?

חכמנו זיכרונם לברכה רוצים להבדיל בין 'מומר להכעיס' ו'מומר לתיאבון' – כלומר בין מי שרוצה לקיים מצוות אבל קשה לו לעשות זאת, לבין מי שבכלל לא רוצה לקיים מצוות ולא מעניין אותו בכלל מהתורה ומהקדוש ברוך הוא.

ומהי היא ההגדרה המבדילה בין שני ה'מומרים' האלו? אוכל כשר. אדם שיש לפניו אוכל כשר ואוכל לא כשר, והוא בוחר לאכול את האוכל הלא כשר, מראה בכך שהוא לא מקיים מצוות כי זה פשוט לא מעניין אותו. בכך הוא מנתק את עצמו מתורת ישראל, מרחיק את עצמו מהקדוש ברוך הוא בצורה קשה במיוחד.

חכמנו אומרים עוד: מי שאוכל מאכלי טריפה, מטמטם את מוחו ושכלו. הוא הופך אטום לדברי תורה וקדושה, הוא מרחיק את עצמו מהקדושה ומטמא את עצמו במאכלות אסורים.

ההבנה הזאת ליוותה ועדיין מלווה את עם ישראל במשך מאות דורות, וזו הסיבה שעד היום, יהודים רבים שאינם מקיימים בכלל מצוות, מקפידים לאכול רק אוכל כשר.

מה זה בכלל אוכל כשר? למה בכלל צריך חותמת כשרות על כל מאכל? מה ההבדל בין ההכשרים השונים? ומה כבר יכול להיות לא כשר ביין שהוכן מענבים למשל, או בסופגניה שהוכנה מקמח ושמן שהם כידוע מוצרים כשרים בדרך כלל.

אוכל כשר זה מזון שאין בו שום איסור מהאיסורים שאסרה התורה בדברי מאכל כאלה ואחרים. התורה אסרה עלינו לאכול בשר חיות, בהמות ועופות שאינם נושאים סימני כשרות. בשר חזיר הוא הדוגמה המוכרת ביותר למאכל טרף (שאינו כשר) אבל גם בשר סוס או עכבר, חתול או גמל אסורים באכילה.

גם אם אנחנו אוכלים בשר פרה, הנחשבת לבהמה טהורה, עדיין צריך לוודא שהיא נשחטה כדת וכדין על ידי שוחט ירא שמים, בסכין כשרה (חלקה) ובשחיטה במקום ובצורה הנכונה.

אחרי שהבהמה נשחטה עדיין לא הסתיימה המלאכה. צריך לבדוק את הריאות ולוודא שהיא לא היתה 'טריפה', כלומר בהמה שסבלה מכשל ריאתי או 'מום' אחר שאמור היה לגרום למותה בתוך 12 חודשים, גם אם לא היינו שוחטים אותה.

לאחר שהסתיימה הבדיקה צריך למלוח את בשר הפרה במלח גס כדי להוציא מהבשר את הדם הבלוע בתוכו, שהרי התורה אסרה עלינו לאכול דם, ולאחר מכן יש להוציא את 'גיד הנשה' מירך הבהמה, כמו גם את חתיכות ה'חֵלֶב' האסורות באכילה. ואחרי כל אלו, צריך להיזהר שלא לבשל את הבשר בכלים חלביים, כי אז כל הטרחה שטרחנו לא הועילה כלום והבשר הפך טרף בשלב הבישול.

גם במוצרים מהצומח יש לא מעט הלכות שאנו צריכים לפעול על פיהן כדי שהמוצר יהיה ראוי לאכילה על ידי יהודים. צריך להפריש 'מתנות עניים' מהשדה, לאחר מכן צריך להפריש 'תרומות ומעשרות'. אסור גם לאכול פירות מעץ צעיר שעדיין לא עברו שלוש שנים מאז נטענו אותו באדמה.

ומעל לכל אלו, צריך להקפיד שהאוכל התבשל על ידי יהודי ולא על ידי גוי, לוודא שלא מתבלים אותו עם תבלינים שאינם כשרים, שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות וכדו', צריך להימנע מלהשתמש בירקות שעלולים להיות בהם תולעים וחרקים, או בביצים שעלול להיות בהם דם.

ההלכות הקשורות בכשרות המזון הן רבות, הרבה מעבר למה שאפשר לכתוב ולסכם בפוסט אחד או שניים. אפילו מי שלמדו בישיבה כמה שנים, לא תמיד יודעים ומכירים את כל ההלכות הללו, על אחת כמה וכמה מי שלא זכו לחינוך תורני, ולא השקיעו מספר שנים מהחיים שלהם ללימוד תורה והלכות.

לכן, בדיוק כמו שבנושא בריאות אנחנו סומכים על משרד הבריאות שיעשה את הבדיקות וידאג שלא ימכרו לנו מוצרי מזון עם חיידקים מסוכנים, כך בנושא כשרות אנחנו סומכים על הרבנים המעניקים הכשר למוצרי המזון, וכל מוצר שאין עליו חותמת כשרות – אנחנו לא משתמשים בו.

יין בלי הכשר לדוגמא, עלול להכיל ענבים שנקטפו בשלוש השנים הראשונות של העץ, ובכך נעבור חלילה על איסור אכילת 'ערלה'. כך גם ייתכן שגוי נגע ביין לפני שהוא הגיע לבקבוק ונסגר הרמטית, ובכך הוא הפך ל'יין נסך' שאסור לשתות אותו. כך גם לגבי כל מוצר אחר כמו חלב למשל שחייב גם הוא הכשר משתי סיבות: א. כדי לוודא שזה אכן חלב פרה או עיזה או בהמה טהורה אחרת. ב. כדי לוודא שהחלב נחלב על ידי יהודי, או אפילו על ידי גוי אבל תחת השגחתו של יהודי.

הדברים נכונים שבעתיים כשמדובר במזון תעשייתי, המכיל בתוכו חומרים שונים ומשונים, שחלקם מופקים מעצמות או משומן של חיות ובהמות טמאות, ועלינו לוודא שהמזון שאנו אוכלים אינו מכיל את המרכיבים הללו.

מה ההבדל בין סוגי הכשרות שונים?

למעשה כל אוכל שיש עליו חותמת כשרות של הרבנות או של גוף כשרות מוסמך אחר – הוא כשר ואפשר לאכול אותו.

עם זאת, מטבע הדברים יש רמות שונות בכשרות, כמו שבמזון בריא יש דרגות שונות. יש מזון עם סוכר ויש בלי, יש מזון עם צבע מאכל ויש בלי, יש מזון מקמח מלא ויש מקמח לבן. רבים מאתנו יסכימו להתפשר על מזון שדרגת הבריאות שלו ממוצעת, לחלקנו לא יפריע לאכול גם ג'אנק פוד שברור שהבריאות ממנו והלאה, ואחרים יקפידו לאכול רק מזון בריא בתכלית הבריאות.

כך גם לגבי כשרות. מוצרים בהשגחת הרבנות לדוגמה, הם כשרים. הם אינם טרפים חלילה וחלילה. אך רמת הכשרות שלהם אינה גבוהה כמו זו המקובלת בבד"צים. הרבנות פועלת מתוך עיקרון המנחה אותה לכל אורך הדרך, לפעול לפי השיטות המקלות בכל מקום. אם יש מחלוקת בין הפוסקים לגבי הלכה כזאת או אחרת, הרבנות בדרך כלל תפעל לפי השיטה הקלה יותר, ותאפשר להכניס למוצרי המזון את המוצר שרבים מהפוסקים סבורים כי הוא אסור באכילה.

הבד"צים לעומת זאת, מחמירים יותר, ומציבים רף הלכתי גבוה יותר. גם הם לא תמיד יפסקו לפי השיטה הכי מחמירה, אבל הם יתחשבו בדעות מחמירות יותר, וישתדלו לצאת ידי חובת כל הדעות כשהדבר אפשרי.

מעבר לכך, הבד"צים גם יותר מדקדקים, הם מציבים יותר משגיחים, עורכים יותר בדיקות פתע ופועלים כל העת כדי לוודא שאכן האוכל עליו מופיעה החותמת שלהם – כשר בתכלית ההידור. יש לציין שגם בין הבד"צים יש שמקפידים יותר ויש שמקפידים פחות, וכל אחד שרוצה להדר ולהקפיד על מזון כשר בהידור רב, יתייעץ עם רב או עם מי שבקי בנושאים אלו כדי לקבוע לעצמו מהי רמת הכשרות שהוא רוצה להנהיג בביתו, ועל אלו סוגי כשרויות כדאי להקפיד יותר.

 

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.