1/68

השעון היהודי: מזריחת החמה ועד לצאת הכוכבים

נץ החמה, שקיעת החמה, צאת הכוכבים, עלות השחר וגם...''בין השמשות''. מושגים ששווה להכיר

משה ויטמן

אם לא נדע את הזמנים נאבד מעשים רבים
אין ספור מצוות ומנהגים ביהדות תלויים ומותנים בזמן. מגוון עצום של מעשים שאם עשית אותם מעט לאחר שעבר הזמן או מעט לפני שהוא הגיע – לא עשית כלום. רק בזמן שנקבע עבורם הם נחשבים למצוות. מעשים כמו: תפילות היום, קריאת שמע, הנחת תפילין, שמירת שבתות וחגים והרשימה עוד ארוכה, תלויים ועומדים בגורם משמעותי אחד: הזמן בו יש לקיים אותם, כל אחד בזמן שנקבע עבורו. תפילין – ביום ולא בלילה, קריאת שמע של היום ביום ושל הלילה בלילה וכן הלאה. זמני היום והלילה ביהדות מוגדרים בצורה שונה מהמקובל אז בואו נערוך היכרות עם מונחי הזמן שקובעים אותם. אם לא נדע נכון את הזמנים נוכל לאבד מעשי מצוות רבים.

צאת הכוכבים
ביממה היהודית הלילה קודם ליום וכך נספרות היממות – לילה ויום, לילה ויום. תחילתו של הלילה מגדירה את תחילתו של יום חדש, כמו צאת השבת, חגים או צומות תשעה באב יום כיפור וכדומה. הלילה מתחיל בעת "צאת הכוכבים" – השעה בה יוצאים (נראים) בשמיים שלושה כוכבים בינוניים, היא רגע תחילתו של הלילה. קריאת שמע של ערבית ותפילת ערבית יש לומר לאחר צאת הכוכבים כי זמנם הוא – הלילה.

עלות השחר
סופו של הלילה ותחילתו של היום הוא זמן "עלות השחר". זמן זה הוא הרגע בו אור השמש נראה על פני השמים למרות שעדיין אינו נראה באופק והוא משמעותי לכמה מצוות חשובות במיוחד – אמירת קריאת שמע של שחרית, עטיפת טלית והנחת תפילין, אמירת ברכות השחר ועוד… את תפילת העמידה של תפילת שחרית, מתפללים רק כאשר החמה זורחת בעת "זריחת החמה". החל מזמן התלמוד הרגע המדויק נקבע באופן יחסי לזמן זריחת החמה – זמן הילוך 4 מיל לפני זריחת החמה. באיזה שעה זה? תראה בלוח השנה…

זריחת החמה
זריחת החמה או בשמה החלופי "נץ החמה" הוא הזמן בו אור השמש נראה באופק והיום מתחיל באופן סופי. את תפילת העמידה של תפילת שחרית ניתן להתפלל החל מנץ החמה והזריזים, שבלשון הגמרא נקראים "ותיקין" מקפידים להתפלל את תפילת השחר מיד עם נץ החמה ולא לאחרה עוד, לכן תפילה בזמן הזה נקראת "תפילת ותיקין".

חצות היום (וגם הלילה)
אם תיקח את היום מתחילתו בזריחת החמה עד לסופו בשקיעתה ותחלק אותו לשניים – תקבל את חצות היום. אם תיקח את הלילה מתחילתו בצאת הכוכבים ועד סופו בעלות השחר ותחלק אותו לשנים – קיבלת את חצות הלילה. חצות היום מפריד בהלכה בין הבוקר לבין הצהרים, הפרדה המשמעותית במיוחד ביחס לזמני תפילות שחרית ומנחה. שחרית ניתן להתפלל רק עד לחצות היום ומנחה ניתן להתפלל רק כחצי שעה אחריו.

שקיעת החמה
שקיעת החמה היא הרגע הקובע כי היום נגמר לו ואת הנחת התפילין, תפילת המנחה ועוד מצוות היום לא ניתן יותר לעשות (במקרים מסוימים ניתן לאחר עד 13 דקות מזמן שקיעת החמה שבלוחות). "שקיעת החמה" הוא הזמן בו השמש נראית כשוקעת ומתכנסת מעבר לאופק והיא, כמו שאר הזמנים, משתנים ממקום למקום בהתאם לאופק של אותו אזור ועל סמך חישובים שונים. לכן, זמן כניסת שבת שנקבע לזמן שקיעת החמה (את הסיבה לכך נראה בהמשך) משתנה ממקום למקום ומעיר לעיר. זמני כניסת השבת ויציאתה בעשרות ערים ברחבי ישראל מתפרסמים באתר "טוב טוב" ובעמוד הפייסבוק שלנו אליו אתם מוזמנים להצטרף.

בין השמשות
"בין השמשות" הוא הזמן היחידי ביום שאינו מוגדר. זאת משום שבין השמשות הינו "ספק יום ספק לילה". בין השמשות הוא משך הזמן בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים ובפועל מחמירים לנהוג בו לשני הכיוונים – לא לקיים בו כבר את מצוות היום שהיה (תפילת מנחה) אך להתחיל בו, לחומרא, את מצוות היום הבא (כניסת שבת). לכן, יציאת השבת, החגים והצומות היא בצאת הכוכבים שבו בוודאות הסתיים היום והתחיל היום הבא, אך כניסת השבת והחגים מתרחשת בשקיעת החמה, הזמן בו מתחיל "בין השמשות" ויש לנהוג בו ליתר ביטחון כאילו שכבר השבת נכנסה.

זמני היום והלילה מחושבים באופנים שונים ועל פי מגוון שיקולים והם מודפסים בלוחות השנה לכל אזור בישראל בפני עצמו.

 

רוצים לקבל זמני כניסת ויציאת השבת למייל בכל שבוע?
רוצים לקבל מידי פעם ניוזלטר מרתק לתיבת המייל שלכם?
הכניסו את כתובתיכם בתיבה הבאה  

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.