הכלי להשפעה גדולה על התת מודע…

שאלה

שלום,

א. רציתי לשאול איך אני אמורה לדעת איזה שירים זה בריא לנפש לשמוע ואיזה לא ואם יש הבדל אם הזמר חילוני או לא.

ב. ואם יש סתם שירים שלא יותר מידי עמוקים ואולי הפך אבל כיף לשיר אותם בגלל הקצב שלהם האם יש עם זה בעיה? ולמה?

אודה לתשובה מפורטת או למקורות שאוכל לעיין בהם בנושא.

תודה רבה.

 

תשובה

שלום וברכה

אני שמח מאד על השאלה, וזה הזדמנות ללמוד יחד נושא חשוב מאין כמוהו.

המוסיקה הוא אחד הכלים המשפיעים עלינו ביותר בתת מודע.
כיון שההשפעה היא בתת מודע אנחנו לא מודעים לכוחות שהיא נותנת לנו, או במקביל חס ושלום להרס שהיא זורעת בקרבנו.

כשאנחנו עושים אח"כ מעשה טוב בשמחה בכיף ומוכנים להשקיע בכך, או לחלופין חס ושלום עומדים בפני נסיון ולא מבינים מדוע כל כך קשה להתגבר, אין סיכוי שנתלה את הדברים במוזיקה ששמענו לפני חודשיים, אך זה בדיוק מה שקורה.

כידוע בעולם הפרסום לג'ינגל יש משמעות מאד חזקה. ניקח לדוגמא מוצר כמו קוקה קולה, מי שמכור על המשקה הזה פחות זקוק לפרסום, אך החברה לא מוותרת גם על:

מי שיש לו טעם בחיים קצת יותר מכוס קולה.
מי שהבריאות חשובה לו, ולא מבין איך ניתן לשתות 6 כפות סוכר בכוס אחת.
מי שלא מסוגל לשתות שתיה מרה שצריך 6 כפות להמתיקו.
מי שבכלל אוהב שהשתיה שלו חלקה ואין גזים שקופצים לו.
מי שמעדיף שתיה בצבע עדין או מושך ולא הכל שחור.

לכל האנשים הללו אין סיכוי שבזמן שהם חושבים בהגיון הם עוד ישלמו על פחית קולה. כאן בדוק מגיע תפקידו של הג'ינגל. ג'ינגל קליט מחדיר מסר לחלק התת מודע של המח, לחלק הלא חושב של המח.

וכך אדם שבאופן הגיוני היה מתרחק מהמקשה הזה גם עם היו משלמים לו, כאשר הוא שומע ג'ינגל שקוקה קולה זה טעם החיים, הוא לא חושב על כך האם זה הטעם שלו בחיים, אך בתת מודע שלו מונחת ידיעה שקוקה קולה זה דבר חיובי ומועיל. כאשר הוא מגיע לקיוסק ורוצה לבחור לעצמו שתיה, ככל שהוא יותר רגוע שליו, הוא יעשה החלטה יותר מושכלת, אך ככל שיותר חם, הוא צמא, אין לו כח להקדיש מחשבה למעשיו, הוא ימצא את עצמו נוטל פחית קולה, ואח"כ הוא אפילו ינסה לשכנע את עצמו שהוא עשה מעשה טוב.

וזו הסיבה שההלכה כל כך מחמירה שלא לשמוע את מה שההלכה קוראת לו 'שירי עגבים', כלומר שירים המעוררים חשק ויצרים שחשוב שהם יהיו בשליטה מלאה, ולא בתת מודע.

מצד שני שירת הלוי היה המקור העיקרי ליראת שמים בימי המקדש.

כשאתה רוצה לשמוע שיר, אני ממליץ לחשוב 2 שניות על משמעות המילים, אם אתה מתחבר למילים תקדיש להם 5 שניות של מחשבה, ועכשיו כשהמוזיקה מנגנת תעמיק ותתחבר לתוכן בצורה מופלא, זה כח נפלא להחדיר את מה שהנך מעריך במודע לתת מודע.

מצד שני אם התוכן דוחה תעבור הלאה.

למעשה האופי של הזמר מופיע בכל שיר, זמר חילוני ששר פסוק, יבטא בתת מודע את רגשותיו לפסוק, הטון ההדגשה החיבור או הדחיה מורגשים היטב ע"י התת מודע שלנו במוזיקה.

נקודה נוספת היא המקצב, התורה מספרת שהעולם התחלק לשני בני נח, כל אחד מייצג תפיסה אחרת של העולם. בני חם מייצגים את החלק החושי של החיים. בני יפת מייצגים את החלק היפה בלי תוכן מאחורי היפה, בלשון חכמים 'פרחים ללא פירות', הערכת היופי בלי תכלית, הערכת יצירה בלי מטרה. בני שם מייצגים את התכלית והמטרה. התורה אומרת יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם. כלומר המעלה של בני יפת של היופי והאומנות הוא רק כשהוא מגיע לתכלית ומטרה.

המקצב חושי מתאים לאופי של בני חם מקורו משם, והוא מחבר אותנו לתרבות זו. המוסיקה הקלאסית מייצגת תרבות זו, ומקורה משם. השירה היהודית אמורה להחדיר לנו מסר בצורה של מחשבה, ואח"כ לחזור על המסר בצורה של הטמעה המסר לכל חלקי המחשבה, המודע הלא מודע, החלק הספונטני של המחשבה, והחלק המעמיק, וכו'.

יש לי ילד אוטיסט, עליו הדבר בולט מאד, כיון שילד אין מחסומים של מודע שיש לנו, המוזיקה משפיעה עליו מיידית, לאחר מוזיקה פרועה חושית, ההתנהגות שלו בהתאם, מאידך כשהוא בהתפרצות ואני נותן לו לשמוע שירי נשמה איכותיים, הדבר מהוה תרופת פלאים.

למעשה מומלץ להיות בררנים מאד איזה מוסיקה לתת לנו לזרום, אולם בימינו יש שפע רב כל כך שניתן למצוא כמות עצומה גם של מוסיקה יהודית טובה ואיכותית.

בהצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א