למה מדליקים נרות שבת?

שאלה:
למה מדליקים נרות שבת?

 

תשובה:

אחת מהמצוות המיוחדות, אותה מקפידה לקיים כבר דורות רבים כל משפחה יהודית,

אף אם היא בעלת זיקה מסורתית, היא מצות הדלקת נרות שבת.

מצוה זו מקורה עוד בימות משה רבנו, והיא עברה מאז מדור לדור, כפי שחז"ל לימדונו:

"קבלה היתה לישראל מימי משה רבינו להדליק את הנרות לשבת". (פסיקתא זוטרתא)

את חשיבות ההקפדה על קיום מצוה זו, ניתן לראות גם מדברי ה"שולחן ערוך" שפסק:

"אפילו אין לו מה יאכל, שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר". (סימן רס"ג, ב')

ובמשנה במסכת שבת שנינו: "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות

בנדה, בחלה ובהדלקת הנר". בטעם המצוה, כותב ה"חפץ חיים" זצ"ל בספרו "משנה ברורה":

"עיקר הדלקת הנר הוא חובה משום מצות עונג שבת". (סימן רס"ג, סק"א)

בחז"ל מבואר שהעונג שבת שישנו בנרות שבת, נובע מהאור שהנרות מאירים בבית, אשר על

ידי אור זה ניתן לראות את המאכלים אותם אוכלים, וזה לשונם של חז"ל: "אין שביעה אלא במראית

העין, לפיכך אמרו הדלקת נר בשבת חובה, שיתענג במאכל ובמשתה". (פסיקתא זוטרתא)

בנוסף לעונג שבת שיש בהדלקת הנרות, יש בזה גם כבוד שבת, וכפי שאומר ה"ילקוט שמעוני":

"נרותיה הן כבודה". (פרשת בהעלותך) וברמב"ם כתוב: "ויהיה נר דלוק, ושולחן ערוך לאכול,

ומטה מוצעת, שכל אלו לכבוד שבת הן".

על ידי האור של נרות השבת ישנו שלום בבית, כפי שמסבירה הגמרא במסכת שבת (דף כ"ה ע"ב,

שהפסוק "ותזנח משלום נפשי" מדבר על הדלקת נר בשבת. ורש"י מבאר שם ש"במקום שאין נר,

אין שלום, שהולך ונכשל, והולך באפילה".

בזכות קיום מצות הדלקת נרות שבת, זוכים לבנים תלמידי חכמים, כמבואר בגמרא שם (דף כ"ג ע"ב)

ש"הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים". רש"י מסביר שלומדים זאת מהפסוק "כי נר מצוה

ותורה אור", אשר מפסוק זה רואים ש"על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה, בא אור דתורה".

בטור (סימן רס"ג) כתוב: "יהא זהיר לעשות נר יפה, דאמר רב הונא, הרגיל בנר שבת להשתדל

בו לעשותו יפה, הויין ליה בנים תלמידי חכמים".

על גודל השכר שיקבלו המדליקים נרות שבת לעתיד לבוא, אומרים חז"ל: "אם שמרתם נרות של

שבת אני מראה לכם נרות של ציון, שנאמר 'והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות'. ואיני

מצריך לכם לראות באורה של חמה, אלא בכבודי אני מאיר לכם, שנאמר 'לא יהיה לך עוד השמש

לאור יומם, ולנוגה הירח לא יאיר לך, והיה לך ה' לאור עולם'. האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם,

שנאמר 'והלכו גוים לאורך'. ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל? באור הצדקה, שנאמר 'וזרחה לכם

יראי שמי שמש צדקה'. וכל כך למה? בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת". (ילקוט שמעוני, פרשת בהעלותך)

מדוע הנשים מדליקות נרות שבת ולא הגברים?

מדוע הנשים מדליקות נרות שבת ולא הגברים?

שאלה:

מדוע הנשים מדליקות נרות שבת ולא הגברים?

 

תשובה:

מנהג ישראל עתיק יומין, הוא שנשים מדליקות את נרות שבת. גם ב"שולחן ערוך" נפסק ש"הנשים מוזהרות בו יותר". (או"ח סימן רס"ג, ג')

נשאלת השאלה מדוע זה כך?

ובכן, שאלה זו נשאלה כבר במדרש (בראשית רבה י"ז, ח'), וכך נאמר שם: " שאלו את רבי יהושע… מפני מה ניתן לה מצות נר שבת?" והתשובה שענה על כך רבי יהושע היא: "על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון, לפיכך ניתן לה מצות נר שבת".

כוונת המדרש היא שהדלקת נר על ידי הנשים היא תיקון מיוחד עבורן על כך שחוה, אשת אדם הראשון, גרמה לבעלה לאכול מעץ הדעת ועל ידי כך נקנסה עליו מיתה. לולא אכילת אדם הראשון מעץ הדעת הוא היה חי לעולם.

נשמה קרויה נר, ומכיוון שחוה כיבתה את נרו של אדם הראשון, דהיינו את נשמתו, לכן כתיקון לכך, כל הנשים במשך הדורות משתדלות להדליק בעצמן את נרות השבת ולא להשאיר זאת לבעליהן.

גם בתלמוד ירושלמי (דף כ' ע"א) כתוב: "אדם הראשון נרו של עולם היה, שנאמר 'נר אלקים נשמת אדם', וגרמה לו חוה מיתה, לפיכך מסרו מצות הנר לאשה".

הרמב"ם לימד אותנו טעם אחר, מדוע נוהגים שנשים מדליקות נרות שבת, וזה לשונו: "נשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים, לפי שהן מצויות בבתים, והן העסוקות במלאכת הבית". (הלכות שבת, פ"ה, ה"ג)

אומר ה"זוהר הקדוש: "צריכה האשה בלב שמח ובכוונה להדליק נר של שבת, שהרי כבוד העליון הוא לה, וזכות גדול לעצמה לזכות ע"י הדלקת הנרות לבנים קדושים, שיהיו נרו של העולם בתורה וביראה, וירבו שלום בעולם, ונותנת לבעלה חיים ארוכים. ומשום זה צריכה להזהר בהדלקת הנרות, שתהיה בכוונה גדולה". (תרגום מהזוהר בראשית מ"ח, ע"ב)

בספרים מבואר שהזמן בו אשה מדליקה נרות שבת, זהו זמן מסוגל להתפלל עבור בנים תלמידי חכמים, וכך כותב ה"חפץ חיים" זצ"ל: "ראוי שתתפלל האשה אחר שתגמור ההדלקה והברכה, שיתן לה הקב"ה בנים זכרים מאירים בתורה". (משנה ברורה, סימן רס"ג, סק"ב)

אבא שלי יכול להדליק נרות שבת?

חכמינו זכרונם לברכה תיקנו תקנה לפיה חובה על כל בית יהודי שידלקו בו נרות בשבת קודש, ובחגי ישראל. זאת, כדי לכבד ולענג את השבת והחג, ולאפשר לבני הבית לסעוד את סעודתם בנחת, מבלי שיצטרכו להסתדר בחושך ויריבו זה עם זה בגלל חוסר הבנה וחוסר שיתוף פעולה ביניהם.

עד כדי כך החשיבו חכמים את מצוות הדלקת נרות השבת, שקבעו שהיא קודמת אפילו לרכישת יין לקידוש והבדלה, או לחלופין לרכישת נרות להדלקת נר חנוכה.

המצווה אינה מוטלת דווקא על הנשים, אלא על בני הבית באופן כללי, ובעיקרון יכולים גם גברים להדליק נרות שבת. עם זאת, המנהג הוא שעקרת הבית מדליקה את הנר, ואין לשנות מהמנהג, אלא אם כן עקרת הבית מרותקת למיטתה או סיבות אחרות מונעות ממנה לקיים את המצווה. בבית שבו מתגוררים רק גברים, או שגבר מתגורר בו בגפו, ידליק הגבר את נרות השבת.

במקרה שבבית אחד נמצאות שתי משפחות, או מספר נשים המבקשות להדליק נרות, עדיף שהאורחות ידליקו ראשונות, ובעלת הבית תדליק אחרונה את הנרות שלה. כך גם כשילדות ונערות מבקשות להדליק נרות לצד האמא שלהן, עדיף שהן תדלקנה קודם, ורק אחר כך תדליק האמא.

בני עדות המזרח והתימנים נוהגים שמברכים על הדלקת הנר, ורק אחר כך מדליקים את הנרות. לעומת זאת נוהגים האשכנזים שקודם מדליקה האשה את הנרות, ורק לאחר שהיא מכבה את הגפרור היא מברכת את הברכה.

ברכת הדלקת נרות: ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת

(בחגים שאינם חלים בשבת יש לברך: ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב, ובמקרה שהחג חל בשבת מברכים: להדליק נר של שבת ויום טוב).

חשוב מאוד להקפיד שהדלקת הנרות תתבצע לפני זמן כניסת השבת שמופיע בלוחות השנה. אחרי זמן שקיעת החמה אסור בשום אופן להדליק נרות וזה חילול שבת גמור.

חשוב לסיים את כל ההכנות לשבת לפני הדלקת הנרות, כי עם הדלקת הנרות האשה מקבלת על עצמה את קדושת השבת, ואסור לה לעשות מלאכות עד צאת השבת. כמו"כ ראוי להדליק את הנרות בבגדי שבת נאים, כיאה וכיאות לכבודה של שבת המלכה.

בחגי ישראל שאינם חלים בשבת, כמו פסח, שבועות, סוכות וראש השנה, יש שמדליקים את הנרות בליל החג עצמו, אבל לשם כך יש להשתמש באש שדולקת מערב החג, כי בחג מותר להעביר אש אבל אסור בשום אופן להדליק אש חדשה, או לכבות אש. ולכן יש לנהוג במשנה זהירות שלא לכבות את הגפרור אחרי הדלקת הנרות, ושלא לכבות בטעות את הנר שממנו אנחנו רוצים להעביר אש לגפרור. מי שאינו בטוח שהוא ידע איך לנהוג, עדיף שידליק את הנרות מערב החג כמו בערב שבת.

 

כמה נרות מדליקים?

המצווה היא להדליק נר אחד, ובעיקרון לא חייבים להדליק יותר. עם זאת, נהגו בכל קהילות ישראל שנשים מדליקות לפחות שני נרות. במקומות רבים נהוג להדליק מספר גדול יותר, יש שמדליקים שני נרות ועם כל ילד נוסף שנולד למשפחה מוסיפים עוד נר, יש שמדליקים בקביעות שבעה נרות, ויש עוד מנהגים שונים.

 

איזה סוג נרות מדליקים?

הנרות יכולים להיות מכל סוג שהוא ובלבד שהם דולקים היטב ואין חשש שנצטרך להדליק אותם שוב במהלך השבת. נרות שמדיפים ריח רע – אסור להשתמש בהם כנרות שבת. יש שמהדרין להדליק דווקא בשמן זית, אבל אין בכך חובה. כדאי גם לוודא שהנרות יהיו כאלו שדולקים מספיק זמן עד אחרי סעודת ליל שבת.

 

איפה מדליקים את הנרות?

עדיף להדליק את הנרות בחדר שבו אוכלים את סעודת ליל השבת. יש שמניחים את הנרות על השולחן עצמו, אבל אם עושים כך, צריך להקפיד שלא להסיר את הנרות מהשולחן עד אחרי השבת, וכן צריך להקפיד מאוד שלא להזיז את השולחן בשעה שהנרות דולקים כי הם עלולים להיכבות, ואסור לכבות אש בשבת.

במקרה שאי אפשר להדליק בחדר בו אוכלים את הארוחה, או שיש חשש שהדבר יגרום לשריפה חלילה, אפשר להדליק את הנרות במטבח או בחדר הסמוך, ולהשאיר את הדלת פתוחה כדי שנוכל לראות את הנרות בזמן הארוחה. כמו"כ כתוב בספרים הקדושים שכדאי להביט בנרות לפני שעושים קידוש על היין, וזאת סגולה מיוחדת לבריאות העיניים.

כשאי אפשר להדליק את הנרות גם בחדר הסמוך, אפשר להדליק גם בחדר אחר.

 

ובעזרת ה', בזכות הדלקת הנרות נזכה שיקויים בנו במהרה מה שאמר הקדוש ברוך הוא לבני ישראל: "אם אתם משמרים נרות של שבת, אני מראה לכם נרות של ציון".