מאת: הרב ישראל היימן

 

את אותו שבוע קובי לא ישכח כל החיים, מרתון של פגישות ומרוץ בין יועצים, בסופו של דבר

הוא החליט לקנות את חנות הנעליים שעומדת בפאתי השכונה, הסיבה המרכזית לכך הייתה

שמועה שגונבה לאוזניו על תכנית עירונית להפוך את האיזור הנידח והשכוח לשדרת חנויות

שתאכלס את כל המי ומי בעולם האופנה והביגוד.

עוד חודש וקצת של סחבת מול הבנק וההלוואה שהוא ביקש אושרה, הוא נכנס לשיפוץ מאסיבי

וקנייה של סחורה בשווי של עשרות אלפי שקלים, עכשיו צריך רק עזרהמשמים כדי שההשקעה

הגדולה תתברר כנכונה ותניב את התשואה המיוחלת.

רב השכונה שהגיע לחנוכת העסק החדש והסרת הלוט משלט המיתוג הנוצץ לחש לו בסוף האירוע

הקצר, אם אתה רוצה 'סייעתא דשמיא' שתלווה אותך תמיד, כל מה שאתה צריך לעשות, קובי יקירי,

זה לקבל על עצמך לא לוותר ולהקפיד על מעשרות בצורה עקבית ולא מתפשרת,כמו שדורשים חז"ל:

'עשר בשביל שתתעשר', קובי הנהן בראשו, ואכן ההודעה לרואה החשבון נחתה עוד באותו היום

בתיבת המייל של זה האחרון, כשבה הוראה חד משמעית שהמעשר מכל ההכנסות, אבל ממש

מכל הכנסה שהיא, אפילו שקל קטן, יוגשו כל תחילת חודש לקובי בעצמו והוא יעביר את הצ'ק

לרב השכונה שיעשה בו כטוב בעיניו.

ההסדר הוכיח את עצמו מעבר למצופה, תוך שנה וחודשיים השדרה המתוכננת קרמה עור

וחנויות כשבמקום מרכזי באמצע השדרה ניצבת וגם פורחת חנות הנעליים היוקרתית שהפכה

להיות שוקקת חיים בכל שעות הפעילות כל ימות השנה.

סניף נוסף לחנות היה דבר שהתבקש מאיליו, הסניף נפתח במרכז העיר כשבעקבותיו נפתחים

תוך תקופה קצרה עוד ועוד סניפים בכמה ממרכזי הערים, עד מהרה הפך קובי לבעל רשת חנויות

נעליים משגשגת ומצליחה, וכל חודש, ממש כל חודש, סכום המעשרות שמועבר לרב השכונה

הלך וגדל, טפח וטיפס.

מעולם קובי לא בדק מה נעשה עם כסף המעשרות שלו, הוא סמך בעיניים עצומות על הרב

שאותו הוא הכיר כאדם מורם מעם, בוודאי הוא עושה עם הכסף את הצדקות הטובות ביותר שיש.

חודשים ושנים נהדפים להם לאחור בלוח השנה, הרשת גדלה, נוספות להם חנויות ביגוד לגברים

ולנשים, לילדים ולמתבגרים, קובי כבר הספיק להחליף רכב ולעבור לדירה המתאימה למעמדו החדש.

דבר אחד לא זז ממקומו, השליח החודשי שמעביר את הצ'ק לרב השכונה, הסכום כבר עמד

על אלפים רבים כל חודש של מעשר כספים, קובי ידע שזה הקמע שלו, הוא האמין בכל ליבו

שזה מה שמביא לו את ההצלחה.

עוד קניה מוצלחת של עוד רשת חנויות, עוד השקעה במקומות שהתבררו כנכונים, כשסכום

המעשר חצה את רף הארבעים אלף שקלים בחודש אז התחיל הסיפור.

לא משנה מי זה היה, מישהו שידע על הסוד, אותו ידיד מינה את עצמו ל'יועץ פיננסי רוחני'

מטעם עצמו ויום אחד הוא נכנס למשרדו המפואר של קובי בפנים עוטות ארשת סוד.

קובי, אתה יודע שיש לך אפשרות להרוויח עוד עשרות אלפי שקלים בחודש בלי להשקיע כלום,

קובי נדרך, למה אתה מתכוון, הוא שאל, יועץ המצוות התיישב בנוחות על אחת מהכורסאות

הרכות הפזורות בחינניות על פני המשרד, בתנוחה של ידיד ועל כוס קפה משובח הוא הכניס

את קובי לעולם של קומבינות… תראה, הוא פרס את משנתו, את התשלומים על הלימודים

של הילדים שלך שלומדים בבית הספר הדתי, אתה יכול להוריד מחשבון המעשרות כל חודש,

זו הרי גם הוצאה ללימוד תורה וגם פרנסה למורים והמורות שבדרך כלל פרנסתם דחוקה,

את דמי החבר בבית הכנסת אתה יכול לתת מהמעשרות, זו צדקה מהודרת, אולי גם

את הקניות לשבת ולחגים אתה יכול להוציא מהמעשרות, זה צרכי מצווה ופרנסה ברווח

לבעל המכולת המסכן…

בקיצור קובי, חבל, אתה מבזבז הרבה מאד בחודש בכפילויות, יש הרבה דברים שאתה יכול

להוריד מהמעשרות ורק להרוויח, וזה כשר וישר, אין בזה שום פיקפוק.

קובי סבר וקיבל, הוא ערך תרשים מדויק של כל המצוות שעלו כסף בחודש האחרון והורה

לרואה החשבון להפחית את הסכום מהצ'ק החודשי אותו הוא שלח לרב כמו בכל חודש.

הרב לא שאל מאומה, הוא קיבל את הצ'ק בתודה כרגיל, זה היה מוזר בעניו שהצ'קים

שהיו קבועים פחות או יותר עם עליה מתונה ועקבית כלפי מעלה החלו להגיע בסכומים

משתנים ומצומצמים משמעותית, כל חודש סכום אחר, הרבה פחות ממה שהוא היה

רגיל לקבל בתקופה האחרונה.

הרב חשש לעסקיו של קובי, אבל שמועה גונבה לאוזניו מאי מי על היועץ החדש ש'פוסק'

לקובי כל חודש איזה הוצאה אפשר לכלול במעשר וכמה אפשר עוד להעמיס על החשבון

המידלדל, הרב לא שאל וקובי מצידו לא טרח לדווח, כך כמה חודשים עד שבאחר צהרים

מהביל אחד, קובי דפק על דלתו של הרב וביקש לשוחח בארבע עיניים.

הוא סיפר לרב בקצרה את השתלשלות העניינים, מאותה פגישה במשרד עם הידיד שמינה

את עצמו ליועץ לענייני דת ומעשרות ולאורך החודשים האחרונים, את כל החשבונות המסובכים

אני אחסוך מהרב, הוא אמר, קיצורם של דברים הם, שהתחלתי לראות הפסדים, חד וחלק,

אני לא צריך יותר מידי הפסדים ובסכומי עתק בשביל להבין את הרמז, ברור לי מה מי שאמר

והיה העולם, ההוא שלו הכסף ולו הזהב מנסה לומר לי, והריני חוזר בי בזאת, קובי הוציא

תוך כדי דיבור סדרת צ'קים כמנין החודשים בהם הוא החסיר את המעשר, אבל דבר אחד

אני מבקש שהרב יסביר לי.

למה? איך זה עובד? בשביל מה כל המערכת הזו של הצדקה והמעשר? למה אלוקים תולה

את ההצלחה שלי במעשר? שייתן לי את מה שמגיע לי ולעניים את מה שמגיע להם,

למה כל הסירבול הזה?

כל כך הרבה שאלות, נאנח הרב, אני אנסה לענות על כולם בבת אחת.

למה אלוקים עשה עניים ועשירים זה כבר מפורש בחז"ל, אלוקים רצה לזכות את העשירים,

והעניים צריכים לעבור איזה תיקון, זה לא קשור אלינו, אבל לשאלתך למה ההצלחה שלך

תלויה בנתינה שלך, אני אסביר לך כך:

הקדוש ברוך הוא מחפש בנקאים הגונים, הוא אכן נותן לך את מה שמגיע לעניים, אלא

שאתה מקבל את זה כבנקאי, אם הקב"ה רואה שאתה בנקאי הגון הוא יכול לתת לך להתעסק

עם סכומים גדולים יותר, אם אתה מצליח לעשות את התפקיד שהוא מטיל עליך ולהעביר

את הכספים המופקדים אצלך למקומות הנכונים בנאמנות וביושרה הפיקדונות השמימיים גדלים,

ברגע שהעסק מתחיל לחרוק, כשבנקאי כבר עושה חשבונות אישיים בכסף לא לו ,אוטומטית

הנאמנות האלוקית פוחתת, הוא כבר לא כל כך סומך על הבנקאי שלו, ממילא הסכומים יורדים.

קובי שמע והפנים, הוא לא צריך הוכחה שזה נכון, הוא כבר הרגיש בחוש את תנודות עסקי

הבנקאות האלוקית.

 

כל אחד מאיתנו יכול לפנות למדור דרושים ולחפש את הצעת העבודה השמיימית,

כל אחד מתקבל שמה, לא צריך פרוטקציות, "ובחנוני נא בזאת", נסו ותיווכחו.