כמה שדים ורוחות יש מסביבנו?

אוהד אטינגר
אז אם אתם מסתפקים בשאלה הזאת, שימו לב התשובה היא ברורה: השדים והרוחות אכן קיימים, והם מוזכרים פעמים רבות במקורות היהודיים.
השדים מוזכרים גם בדברי חכמינו זכרונם לברכה, בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי.
בין היתר מביא התלמוד הבבלי במסכת ברכות (דף ו') את דעותיהם של תנא אחד ושלושה אמוראים שמספרים על השדים:
התנא אבא בנימין אומר: אילו נתנה רשות לעין שלנו לראות את השדים, אף אחד לא יכול היה לעמוד בפניהם.
שימו לב לדברים שהוא מסביר: אלוקים הציל אותנו שאנחנו לא רואים את השדים, כי אם נראה אותם לא נוכל לעמוד מהבהלה הגדולה שתאחוז בנו.
האמורא אביי מוסיף על דבריו: "אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא", כלומר, הם מרובים מאיתנו, והם מקיפים אותנו כמו חפירה שחופרים מסביב לעץ כדי להשקותו במים.
האמורא רב הונא מוסיף עוד ומציין את מספרם: כל אחד ואחד מאיתנו מוקף בשדים רבים, אלף שדים מימינו, ורבבה (עשרת אלפים) משמאלו.
האמורא רבא משלים את דבריהם ומסביר שלפעמים מרגישים החכמים שיש דוחק רב בשיעור התורה, וזה בגלל השדים שנמצאים ביניהם למרות שאנחנו לא רואים אותם. כך גם הסיבה שבגדי התלמידים בבית המדרש נשחקים ונקרעים במהרה, זה בגלל השדים שמתחככים בהם, וזאת גם הסיבה לכאב הברכיים של הלומדים.
השדים מוזכרים במקומות נוספים, הם מוזכרים בתורה בכינוי 'שעירים', והתורה מזהירה אותנו לא ללכת בעקבות הגויים שזובחים קרבנות לשדים הללו.
וכן הם מוזכרים על ידי תנאים ואמוראים.
חשוב לדעת, האמוראים הקדושים, ובוודאי שכך גם התנאים שקדמו להם, לא היו ממציאים המצאות, וגם לא האמינו באמונות תפלות. כתוב בספרים הקדושים שכל אחד מהאמוראים ששמו מוזכר אפילו רק פעם אחת בתלמוד, היה צדיק כזה קדוש, עד שהיה יכול בכח קדושתו להחיות מתים. על אחת כמה וכמה אמוראים כמו אביי, רבא ורב הונא, שהיו מגדולי האמוראים, ושמוזכרים אלפי פעמים ברחבי התלמוד הבבלי.
מה זה אומר לנו בפועל?
בפועל זה לא אומר לנו כלום. צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם, והוא שולט גם בשדים וברוחות הרעות. אם אנחנו עוברים על רצונו והוא רוצה להעניש אותנו חלילה, יש לו מיליוני דרכים כדי לעשות זאת, והשימוש בשדים ובמזיקים הוא רק אחד מהם. האדם צריך לחיות באמונה ובתמימות, לעבוד את ה' יתברך ולא לחפש עיסוקים עם שדים וכוחות על טבעיים, גם אם הם קיימים.
עם זאת, חכמים נתנו לנו כמה אזהרות שנדע להיזהר מה'מזיקים', שזה בעצם כינוי לשדים ולרוחות רעות. למשל, תלמיד חכם שנושא במשרה רבנית, אסור לו ללכת לבדו בלילה, כי הם יכולים להיטפל אליו בלילה ולהזיק לו.
כך גם יש שנזהרים לא לגור בבית שהיה ריק מאדם במשך שבע שנים, מחשש שהוא הפך מקום משכן לשדים והמזיקים.

קריאת שמע שעל המיטה

קריאת שמע שעל המיטה להורדה

להורדת קריאת שמע – לחץ כאן >

לפני שהולך לישון, אומר כל יהודי את "קריאת שמע שעל המיטה", הכוללת הודעת מחילה לכל מי  שהכעיס אותנו במשך היום, פרקי תהלים ופסוקים נוספים.

בנוסף קריאת שמע היא סגולה לשמירה מפני מזיקים בלילה.

הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶֹה. וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי:

 שְׁמַע יִשְֹרָאֵל. ה' אֱלֹהֵינוּ. ה' אֶחָד:

בלחש – בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי. אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ. מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה. צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַר לָיְלָה. מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ. מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ. אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט. וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה ה' מַחְסִי. עֶלְיוֹן שַֹמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה. וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּאוּנְךָ. פֶּן תִּגּוֹף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ. תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. אֲשַֹגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ. עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְֹבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי: אֹרֶךְ יָמִים אַשְֹבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

ה' מָה רַבּוּ צָרָי. רַבִּים קָמִים עָלָי: רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים. סֶלָה: וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי. כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי: קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא. וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ. סֶלָה: אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה. הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי: לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם. אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי: קוּמָה ה'. הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי. כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי. שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ: לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:

הַשְׁכִּיבֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם. וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים וּפְרוֹשֹ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן. וְהָסֵר שָֹטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

בָּרוּךְ ה' בַּיּוֹם. בָּרוּךְ ה' בַּלָּיְלָה. בָּרוּךְ ה' בְּשָׁכְבֵנוּ. בָּרוּךְ ה' בְּקוּמֵנוּ: כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַֹר אִישׁ: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד. וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְֹמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת. בֶּאֱמוֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים. וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק. וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶֹה. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו. כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַֹמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִֹים עָלֶיךָ. כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּטָן. יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּטָן. וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלַיִם. הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְֹרָאֵל: כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵֹם לְךָ שָׁלוֹם. ג"פ:

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְֹרָאֵל. ג"פ:

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. קִוִּיתִי ה' לִישׁוּעָתְךָ. ה' לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי. ג"פ:

בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְֹרָאֵל. מִימִינִי מִיכָאֵל. וּמִשְּמֹאלִי גַּבְרִיאֵל. וּמִלְּפָנַי אוּרִיאֵל. וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל. וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל. ג"פ:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה'. הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִּי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן. וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ. שָׁלוֹם עַל יִשְֹרָאֵל:

רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ. אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. ג"פ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְשָׁלוֹם. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. כִּי אַתָּה הַמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

קריאת שמע מעל המיטה - כל מה שצריך לדעת

דיני קריאת שמע שעל המיטה

מצוות קריאת שמע שעל המיטה הינה למעשה המצווה האחרונה שאדם עושה במהלך היום טרם ישכב לישון. קריאת שמע נחשבת לאמירה המרוממת והרוחנית ביותר המעידה על קבלת עול מלכות שמיים, דבקות בבורא העולם ובייחוד שמו על עם ישראל. אמירת הנוסח על המיטה מעידה כי האדם מקבל על עצמו קדושת אורח החיים הרוחני כיהודי ישראלי, ובכך סוגר מעגל ומשלים את הגלגל היומי שמתחיל בבוקר באמירת "מודה אני" וכלה בהצהרת האמונה לאלוקי ישראל.

 

קריאת שמע שעל המיטה – פירוט העניינים

למעשה מקובל לקרוא את כל הנוסח הכולל את שלושת הפרשיות של קריאת שמע הנאמרות מדי יום בתפילת שחרית ובערבית, החל מהפסוק "שמע ישראל", המשך ב"ברוך שם" ואז מפרשת "ואהבת את ה' אלוקיך". בנוסח המקובל בסידורים ובברכונים מקובל לומר סמוך לקריאה עצמה את ברכת שמע שעל המיטה. היא נקראת גם "ברכת המפיל" שאחריה אסור לדבר דברי חולין כלל, ושלמעשה מסמלת את תחילת השינה של האדם וסיום היום.

  • קריאת שמע שעל המיטה נוסח ספרד – בנוסח זה אומרים בנוסף מספר של פרקי תהילים ופסוקים בעלי סגולה לשמירה רוחנית. אמירת ברכת המפיל נאמרת בסוף.
  • שמע ישראל במיטה יכולה להיעשות עם בגד לילה (פיג'מה) ולא צריך ללבוש בגד מכובד אחר, כל עוד האדם נקי ויש כיסוי לראשו (כיפה).

חרטה על העבר וקבלה לעתיד

לפני קריאת שמע במיטה מומלץ לחשוב על היום שעבר ולהתחרט חרטה גמורה על כל החטאים והשגגות שנעשו באותו היום, לסלוח לכל מי שפגע בנו ולקבל על עצמנו להיות אנשים טובים יותר ביום שלמחרת. נהוג לעשות וידוי בעמידה בדיוק כפי שנהוג לעשות בתפילת שחרית ומנחה לאחר תפילת עמידה, אך כמובן בלי אמירת 13 מידות של רחמים הנאמרות במניין בלבד. את הווידוי אומרים רק בימים שבהם אומרים וידוי בתפילות, להוציא שבתות, ימים טובים וחגים.

 

קריאת שמע שעל המיטה סגולות לשמירה

קריאת שמע הינה מנהג הלכתי שרצוי מאוד שכל אדם שומר תורה ומצוות ידבק בו. מלבד הסגולה הרוחנית שיש באמירת הפסוקים ובברכות, מעשה זה  משרה על האדם תחושת ייעוד מרוממת רוח, המלאות במטרה ובחיוניות ליום הבא. לא בכדי חז"ל הפליגו בשבח הקריאה כמסוגלת לשמירה חזקה מפני המזיקים ובברכות וישועות רבות אחרות החלות על האדם האומר אותה.