מגילת אסתר ב-60 שניות

מגילת אסתר ב-60 שניות

 

פרק ראשון – ובו יסופר על משתה אחשוורוש.

  1. מסיבה ראוותנית, שנמשכת ששה חודשים רצופים(!) חותמת את השנה השלישית למלכותו של אחשוורוש, מלך פרס.
  2. המלכה ושתי מסרבת להיענות לבקשת המלך, להופיע במסיבה ולהציג את יופייה לראווה, בפני הנאספים.
  3. יועצי המלך ממליצים לו להחליף את ושתי במלכה אחרת.

פרק שני – ובו יסופר, כיצד אסתר הנערה, הופכת למלכה.

  1. שליחים יוצאים בהולים, אל כל רחבי האימפריה הפרסית, לאתר מועמדות יפות, שיתחרו על ליבו של המלך.
  2. נערה יהודיה ושמה אסתר, אחייניתו של מרדכי, נלקחת אל בירת פרס, כאחת מן המועמדות.
  3. מרדכי מדריך את אסתר להסתיר את מוצאה היהודי.
  4. אסתר נבחרת מבין כל המועמדות והיא מוכתרת למלכה.
  5. מרדכי שומע על מזימה להרוג את המלך. הוא מדווח לאסתר, שמספרת על כך למלך ומתכנני ההתנקשות מתגלים ונתלים.

פרק שלישי – ובו יתואר, מהלך עלייתו של המן הרשע.

  1. אחשוורוש ממנה את המן להיות ראש השרים – המשנה למלך. כולם "מכרכרים" סביבו ומשתחווים לו ביראת כבוד.
  2. מרדכי מסרב בעקשנות להשתחוות להמן.
  3. המן כועס ונשבע להתנקם ולהרוג את כל היהודים בפרס.
  4. המן משכנע את אחשוורוש להשמיד את כל היהודים.
  5. צו הרג מלכותי מופץ ברחבי פרס. י"ג באדר הוא תאריך היעד, להשמדת היהודים ולביזת רכושם.

פרק רביעי – ובו מתבררת, משימתה הגורלית של אסתר.

  1. מרדכי קורע את בגדיו ולובש על גופו שק ואפר, כסימן לאבל ציבורי.
  2. מרדכי שולח העתק של הצו המלכותי לאסתר ומבקש ממנה להשתדל אצל המלך.
  3. אסתר עונה לו, כי כל מי שניגש אל המלך ללא הזמנה, מסתכן במוות.
  4. מרדכי משיב, שאין לה כל ברירה.
  5. אסתר פונה אל מרדכי, שיבקש מבני עמה, לצום ולהתפלל להצלחתה, במשך שלושה ימים, בטרם תיגש אל המלך.

פרק חמישי – ובו נלמד, על האסטרטגיה של אסתר וכעסו של המן.

  1. המלך אחשוורוש מקבל את אסתר בסבר פנים יפות ומבטיח למלא את משאלותיה.
  2. בקשתה של אסתר: לערוך משתה פרטי למלך ולהמן.
  3. לאחר המשתה, המן שוב פוגש במרדכי, אשר אינו משתחווה לו.
  4. לאחר שזרש – אשתו של המן – מציעה שיתלו את מרדכי, המן יוצא ומכין את הגרדום.

פרק ששי – ובו יסופר, על ראשיתו של המהפך.

  1. המלך סובל מנדודי שינה ומבקש את ספר הזיכרונות המלכותי.
  2. המלך קורא לראשונה, על ניסיון ההתנקשות שנמנע בזכות מרדכי ועל כך שמרדכי לא זכה בשום תגמול.
  3. באותו לילה בדיוק, המן בא אל המלך על מנת לבקש ממנו לתלות את מרדכי.
  4. לפני שהמן מספיק לדבר, הקערה מתהפכת על פיה והמלך מצווה עליו להלביש את מרדכי בבגדי מלכות, להושיבו על סוס המלך ולהובילו ברחובות שושן הבירה.

פרק שביעי – ובו יסופר איך מתהפך הגלגל.

  1. במשתה השני שעורכת אסתר, היא מגלה את דבר יהדותה ומצהירה שהיא עצמה ועמה כולו, עומדים להירצח.
  2. היא מצביעה על המן כעל "המוח" שמאחורי תכנית ההשמדה.
  3. המלך כועס ותולה את המן על אותו גרדום שהכין עבור מרדכי.

פרק שמיני – ובו יתואר המהפך המושלם.

  1. מרדכי ממונה כמשנה למלך במקום המן.
  2. צו מלכותי נוסף נשלח ומתיר ליהודים בכל מקום, להלחם ולהרוג את כל מי שינסה לפגוע בהם.

פרק תשיעי – ובו יסופר על ימי הפורים.

  1. בי"ג באדר, היום שיועד להשמדת העם היהודי, נחגג ניצחון גדול על אויביהם.
  2. עשרת בניו של המן נתלים.
  3. הימים י"ד וט"ו באדר, נקבעים לחגיגת נס ההצלה. אלו הם ימי הפורים.
  4. מרדכי קובע את מנהגי הפורים – סעודה חגיגית, משלוחי מנות ומתנות לאביונים.

פרק עשירי – ובו נתוודע לשלטונו של מרדכי.

  1. פרס פורחת כשמרדכי בשלטון.
  2. תקופת כהונתו והשפעתו של מרדכי על ההיסטוריה הפרסית, מונצחים בספר דברי הימים של המלך.

[מאתר: אש התורה]

מגילת אסתר

אחי, פורים עשית? קריאת המגילה שמעת?

אחי, פורים עשית? קריאת המגילה שמעת?

 

חג פורים, חג פורים, חג גדול ליהודים. מסכות? רעשנים? אלו הם הדברים

הקטנים והפחות חשובים.

אז מה כן חשוב בפורים?

ארבע מצוות עלינו לקיים ביום זה: קריאת מגילה, מתנות לאביונים, משלוח

מנות ומשתה ושמחה.

הפעם נתמקד דווקא בקריאת המגילה, ונרחיב מעט בפרטי המצווה הזאת, כדי

שנוכל לקיים אותה כהלכתה.

מי חייב לשמוע את קריאת המגילה?

גברים ונשים כאחד. החיוב מוטל על כולנו בשווה, בנים חייבים מגיל 13

ובנות מגיל 12, כמו בכל המצוות האחרות.

עם זאת, ראוי להרגיל גם את הילדים היותר קטנים לשמוע את קריאת המגילה,

כדי לחנך אותם לקיום המצוות.

מתי קוראים את מגילת אסתר?

פעמיים. פעם אחת בליל הפורים, ופעם נוספת ביום הפורים.

איך ואיפה צריך לשמוע את קריאת המגילה?

מומלץ מאוד להגיע לבית הכנסת, ולשמוע את קריאת המגילה יחד עם הציבור.

זאת משתי סיבות: קודם כל יש הידור מצווה מיוחד בשמיעת המגילה יחד עם

הציבור כי נאמר "ברוב עם הדרת מלך", ואנחנו רוצים למקסם את הרושם של

קריאת המגילה על ידי שמיעתה יחד עם הציבור.

בנוסף, בקריאת המגילה יש הלכות רבות, וצריך לקרוא מתוך מגילה כשרה

מבלי לטעות בקריאה. לפעמים טעות בביטוי המילים בצורה הנכונה, עלולה לגרום

לכך שהשומעים לא יצאו ידי חובה, ולכן מומלץ מאוד לשמוע את הקריאה דווקא מפיו

של שליח הציבור בבית הכנסת, שהתכונן היטב לקראת המעמד המיוחד הזה, והציבור

כולו עוקב אחריו ומתקן אותו במקרה שהוא טועה.

מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת, יכול לקרוא את המגילה בביתו, ובתנאי שיקרא אותה

כראוי, מבלי לטעות בקריאתה. כדאי מאוד לבקש מבני הבית שיקשיבו לקריאה ויעיינו

בתוך ספר בו מודפסת המגילה עם הניקוד, כדי שאלו יתקנו אותו במקרה שהוא טועה.

חובה לשמוע את המגילה ממי שקורא אותה ממגילה כשרה, או לחלופין לקרוא

באופן עצמאי ממגילה כשרה. מי שקורא מתוך ספר מודפס או ממגילה פסולה –

אינו יוצא ידי חובתו.  כמו כן, יש לשמוע את הקריאה באופן בלתי אמצעי ממי שקורא

אותה מתוך מגילה כשרה. האזנה לקריאת המגילה דרך הרדיו או הטלפון, אינה נחשבת

על פי ההלכה לשמיעת קריאת המגילה, ומי שהאזין כך לקריאה, אינו יוצא ידי חובתו.

אפשר לשבת או לעמוד כששומעים את קריאת המגילה. רק שליח הציבור בבית הכנסת

צריך לעמוד כשהוא קורא, מפני כבוד הציבור.

אילו ברכות מברכים לפני קריאת המגילה?

מברכים שלוש ברכות. מי שקורא את המגילה הוא זה שגם מברך את הברכות,

והקהל עונה 'אמן' ויוצא ידי חובה בשמיעת הברכות. מי שקורא את המגילה בביתו

באופן עצמאי, צריך לברך בעצמו את שלושת הברכות.

ואלו הן הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה:

בָּרוּךְ אַתָּה אדוני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה אדוני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בָּרוּךְ אַתָּה אדוני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

כששומעים, או מברכים את הברכות ביום הפורים, אנחנו מתכוונים בשמיעת ברכת

'שהחיינו', לברך גם על הזכות שנפלה בחלקנו לקיים את מצוות הפורים הנוספות:

משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה.

מה עוד צריך לדעת לפני שאנחנו ניגשים לשמוע את קריאת המגילה?

כדי לצאת ידי חובת קריאת המגילה, אנחנו צריכים להקשיב לקריאתה מתחילתה

ועד סופה, מבלי להפסיק באמצע בדיבור. יש לכבות את הטלפון ולהכין מראש את הילדים

שידעו שבזמן קריאת המגילה לא מדברים, אפילו לא בעניינים דחופים, ומי שמדבר יצטרך

לאחר מכן לשמוע שוב את המגילה מתחילתה. אם איבדתם ריכוז לרגע, ולא הקשבתם למה

ששליח הציבור קורא, עדיין לא מאוחר. אפשר להשלים פסוקים בעל פה, אם שמעתם את

הקריאה של תחילת המגילה וסופה מאת שליח הציבור הקורא מתוך מגילה כשרה. אתם

יכולים לעיין בספר שלפניכם ולהשלים את החסר, עד שתדביקו את הפער ותגיעו למקום בו

קורא שליח הציבור. עם זאת, ההלכה הזאת נאמרה רק אם שמעתם את רוב המגילה מתוך

הקלף, ורק מיעוט מהמגילה נאלצתם להשלים בעל פה.

מתי מפוצצים חזיזים?

אף פעם! זה מסוכן.

נוהגים 'להכות את המן' בזמן קריאת המגילה, בכל פעם ששליח הציבור מזכיר את

שמו של המן הרשע. זהו מנהג ישן ומקובל בקהילות רבות, אך בשנים האחרונות הוא

התפתח לכיוונים לא רצויים והפך ל'פסטיבל של פיצוצים'. שימו לב, משחקים מסוכנים

אינם רצויים לא בבית הכנסת ולא בשום מקום, וכדאי להרחיק את הילדים מהם. אפשר

להכות את המן באקדח קפצונים בטיחותי שאינו מסוכן, אם לאנשים בבית הכנסת אין

התנגדות לכך. אפשר גם להסתפק בהכאה עם הרגל על הרצפה, ולכוון בכך שאנחנו

מתכוונים למחות את עמלק ואת המן הרשע שהיה מצאצאיו של עמלק. מדובר באקט

סמלי, שיש לו חשיבות ביהדות, אך הוא אינו בגדר חובה, ובוודאי שאין לבצע אותו

ב'מסירות נפש', באמצעות שימוש בנפצים ובחזיזים.