בימים אלו עם ישראל כולו מתחיל לעסוק בהכנות לקראת חג הפסח וניקיון הבית צובר תאוצה.

עם כל יום שעובר וככל שאנו מתקרבים לחג, כך הבית נקי יותר מהחמץ ומוצריו האסורים באכילה בפסח.

אך מהו הסוד שגורם ל'חמץ' להיות אסור באכילה ואפילו בהחזקתו ברשותנו בפסח? ובכלל, מה נקרא 'חמץ'

בזמנינו שכמעט כל המאכלים שאנו אוכלים הינם תעשייתיים עם עירוב של חומרים רבים בתוכם?

מהו 'חמץ'?

שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שמאכל ייחשב ל'חמץ' האסור באכילה ובהנאה בפסח:

1. שהוא מכיל בתוכו חמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, וכוסמין.
   (שאר דגנים, כגון אורז, דוחן וכדומה, אינם מחמיצים).
2. שאותו דגן התערב עם מים.
3. ששהה יחד עם המים כ-18 דקות בלי לישה במקום מוצל, או אפילו זמן קצר במקום
   חם או אם בא במגע עם דברים חריפים.

 

ולחדשות בהרחבה:  איסור 'חמץ' בפסח

התורה אסרה באיסור חמור לאכול או ליהנות מ'חמץ' בחג הפסח. כמו כן, חובה להוציא מרשותנו

את ה'חמץ' טרם החג ומי שאינו עושה כן עובר בכמה איסורי תורה.

אמנם ישנם כמה חילוקים במיני החמץ האסורים בפסח:

1. מאכל שהחמיץ וראוי עדיין לאכילת כלב, נקרא 'חמץ גמור' ואסור באכילה ובהנאה בפסח.
   איסור זה הוא מן התורה.
2. מאכל שהיה ראוי לאכילה ולאחר מכן החמיץ מאוד עד שיכול להחמיץ מאכלים אחרים,
   כעין 'שמרים', נקרא 'שאור' ואפילו אם אינו ראוי לאכילת כלב הוא אסור באכילה ובהנאה
   בפסח מן התורה.
3. כל דבר שמתחילת עשייתו אינו ראוי למאכל כלב אלא בדוחק, כגון: דבק שעושים מתערובת
   של קמח ומים, שאינו ראוי לאכילה מתחילתו אך בעל חיים יכול לאוכלו לפעמים, נקרא 'חמץ נוקשה'
   ואיסור אכילתו אינו מהתורה אלא מגזירת חכמים.
4. באופן שהעיסה נפסלה לגמרי מאכילת כלב לפני ערב חג הפסח, אין עליה שם מאכל ולכן
   אין איסור ליהנות ממנה בפסח.
5. מאכל שאינו חמץ אך התערב בו חמץ, אם התערובת נוצרה לפני חג הפסח, אזי ניתן לבטל
   את החמץ על ידי ביטול בשישים (שיהיה בתערובת פי שישים מהדבר שאינו חמץ לעומת החמץ),
   אך אם התערובת נוצרה בתוך חג-הפסח – אפילו כמות מזערית של חמץ אוסרת כל מה
   שנתערב בה, ואין בזה דין של 'ביטול בשישים'.

כלי בישול שבישלו בהם חמץ

סירים ומחבתות וכלי אפייה שנעשו בהם מאכלי חמץ, אסורים לשימוש בפסח, אלא אם נעשה בהם

'הכשר' כראוי, מלבד כלים העשויים מחרס שלא ניתן להכשירם. הסיבה לאיסור היא, שדופן הכלי בולע

מהמאכל ובבישול שלאחר מכן הכלי פולט את אותה בליעה, לכן אם יבשלו בכלי חמץ בפסח, יתערב

החמץ הנפלט מהדפנות במאכלי הפסח.

 

אופן הכשרת הכלים:

כל דבר שהשימוש שלו במים חמים, כמו סירים ומחבתות, יש להגעיל על ידי הטבלה במים רותחים יותר

ממה שרגילים להשתמש בו, וכלי שהשימוש בו הוא באש, כגון כלי התנור, מלבנים על ידי העברה באש

בוערת עד שהכלי נעשה אדום. יש רבים הנוהגים להשתמש בפסח עם כלים שמיוחדים לחג שלא השתמשו

בהם אף פעם עם חמץ.

 

ביעור חמץ או מכירה לגוי

כל דבר האסור באיסור 'חמץ' בפסח, יש לבערו על ידי שריפה בערב החג וכן לבטלו בפה ובלב

(לומר שאינו מחשיב את הדבר ובטל כהפקר ועפר), או למוכרו לגוי למשך ימי הפסח. כיום עורכים

מכירת חמץ על ידי מינוי הרב המקומי לשליח שימכור את החמץ של אנשי הקהילה.

מי שמשאיר ברשותו חמץ בפסח, עובר בשני איסורים: 'בל יראה' ו'בל ימצא'. ואם אוכל אותם, עובר

באיסור אכילת חמץ.

 

מוצרים שונים הקיימים בזמנינו ומכילים 'חמץ':

חמץ גמור: להלן הרשימה לדוגמה (יש יוצאים מן הכלל וכמובן ישנם עוד פריטים שלא מנינו):

קמח מחיטה, שעורה, שיפון או כוסמין (אלא אם כן צוין אחרת על האריזה). לחמים, לחמניות ופיתות.

פיצות. מאפים (רובם). מלאווח, ג'חנון ושניצל תירס (רוב המוצרים, לא בהכרח). עוגות ועוגיות (רובן).

פסטה ואטריות. ביסקוויטים, וופלים וקרקרים (רוב המוצרים). פריכיות חיטה. פתיתים. גביעי גלידה.

קוסקוס, בורגול וסולת. בירות. משקאות אלכוהוליים שונים (רובם, בשנים האחרונות ניתן להבחין

בוודקה כשרה לפסח ובמשקאות אלכוהוליים נוספים כשרים לפסח). קוואקר שיבולת שועל.

גרנולה לעיתים יכולה להיות כשרה לפסח (יש לשים לב לתווית בנוגע לכשרות). דגני בוקר

(רובם, יש יוצאים מן הכלל). שקדי מרק. קרמבו. קבוקים (הציפוי מכיל קמח). ממתקי חיטה כגון ביסלי.

מוצרים אלה – יש לבער לקראת הפסח, או למכרם כדין 'מכירת חמץ' לגוי, באמצעות רב המקום,

כדי שלא לעבור ב"בל ייראה ובל יימצא", שאסרה התורה שיהיה חמץ בבעלותנו בפסח.

מוצרים שעלולים להכיל מרכיבי חמץ:

ממרח חרדל, מיונית, שימורי בשר ונקניקים (עמילן חיטה), תחליפי קפה, תה נמס, אבקות מרק,

אבקות פלאפל, פצפוצי אורז ודומיהם, מזון תינוקות (לתת שעורים), תבלינים שונים, תמציות טעם

(שימוש בכוהל חמץ), תאנים מיובשות, מלח דיאטטי, ממתקים, משקאות חריפים וקלים, גלידות

ושלגונים ועוד. כל המוצרים הללו טעונים הכשר מוסמך מיוחד לפסח, ואם אין הכשר כזה –

אסור להשתמש בהם בפסח, ויש לכלול גם אותם ב'מכירת החמץ' הנ"ל.

 

תרופות:

יש תרופות, במיוחד סירופים, המכילות חמץ. תרופות שאין משתמשים בהן, רצוי להכלילן

ב'מכירת החמץ', ואם עשויים להזדקק להן בפסח, יש לבדוק ברשימת התרופות של קופות החולים

המתפרסמות מדי שנה אם הן כשרות לפסח.

 

חומרי ניקוי ומוצרי קוסמטיקה:

חומרי ניקוי וכן משחת נעליים, אפילו אם יש בהם תערובת חמץ, מותרים לשימוש בפסח ללא כל חשש,

שהרי כלב אינו יכול לאוכלם ואין צורך בשום כשרות לפסח. אולם דברים שנהנים ממנו על גבי הגוף,

כגון: איפור, אודם, בושם, משחת שיניים, סיגריות וכדומה, אם יש בהם חשש תערובת חמץ,

יש שאסרו להשתמש בהם בפסח, וכיום מצויים מוצרים אלו עם הכשר לפסח.

 

סוד ה'חמץ' וה'מצה'

מדוע אסרה התורה לאכול 'חמץ' בפסח? בזוהר הקדוש מובא הטעם לכך, שהחמץ שתופח ומתמלא

באויר רומז על אדם שיש בו מידת הגאוה המגונה וחש שהוא אדם מכובד יותר מכפי שהוא באמת.

מאידך – המצה שאין בה שמרים ואינה תופחת כלל, רומזת למידת הענוה. לפני שמגיע חג הפסח

אנו מבערים את החמץ מביתנו ויחד עמו את החמץ השוכן בליבנו – האנוכיות והגאווה, כך נוכל להיכנס

אל החג כשאנו שלמים וטובים יותר.

הנה מתכון מיוחד של פיצה שתעשה לכם את חג הפסח מעניין יותר!

מצרכים:
1. מצה שלמה.
2. שתי פרוסות גבינה צהובה.
3. רסק עגבניות / קטשופ [עדיף רסק עגבניות, וכמובן- כשר לפסח]
4. תבליני פיצה רגילה, אורגנו [כשר לפסח]
5. וניתן להוסיף עגבניה, זיתים, וכל מיני תוספות כרצונכם.

(כמובן שהכל חייב להיות כשר לפסח)

אופן ההכנה:
1. לוקחים את המצה, מרטיבים מעט במים, מחכים 3 דקות וחותכים אותה לחצי.
2. על המצה מורחים את רסק העגבניות / קטשופ בכמות נדיבה.
3. לאחר מכן, שמים את שתי פרוסות הגבינה הצהובה, כך שהם יכסו את כל שטח המצה.
4. שמים שוב כמות נדיבה וקלילה של רסק עגבניות / קטשופ מעל הגבינה צהובה.
יש לציין, כי אם אין גבינה צהובה, ניתן לשים כתחליף גבינה צפתית, זה אולי לא אותו טעם אך זה גם טעים.
5. לאחר מכן ניתן להוסיף את התוספות.
6. מכניסים לתנור על 160-180 מעלות ל-8 דקות.
(ואם אין לכם תנור – אפשר גם במחבת חלבי למשך 10 דקות בערך).

וכמובן לא נשכח לברך ברכת המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון.

ללוח הברכות המלא לחצו כאן