אוהד אטינגר על האיש עם 'קרסולי הזכוכית', שנפצע פעם אחר פעם ונחשב לשחקן כושל, שהצליח להפוך למלך הבלתי מעורער של ה-NBA, רק בזכות כח הרצון • מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו.

קוראים לו סטפן קארי, והוא שחקן כדורסל, רכז בקבוצת גולדן סטייט ווריורס בליגת ה-NBA ובנבחרת ארצות הברית שנחשב לאחד השחקנים הטובים בעולם.
הוא צובר 'שלשות' בקצב מעורר השתאות. הוא עדיין צעיר לימים, רחוק מסיום הקריירה שלו, ובכל זאת הוא מחזיק בשיא של הזמנים מבחינת מספר השלשות שהוא צבר וידוע בזכות הקליעה האבסולוטית גם ממרחק רב. הוא מצטיין גם בשליטה בכדור, במסירה ובאסיסטים.
"בעונת 2011/12 סבל קארי מפציעה חוזרת בקרסול והחמיץ את רוב המשחקים", כותבים אוריאל דסקל ורון גורדון במוסף 'כלכליסט'. "בפגרה עבר שני ניתוחים ועלה חשש שהקריירה שלו תסתיים מוקדם מהצפוי. אף על פי כן באוקטובר 2012 האריכה גולדן סטייט את חוזהו בארבע שנים תמורת 44 מיליון דולר. זה אמנם הרבה פחות מהארכה לחמש שנים תמורת 80 מיליון דולר, שלה היה זכאי לפי התנאים המקוריים, אך גם כך הגדירו הפרשנים את החוזה החדש הימור גדול, שטוב יותר לקארי מלקבוצה. הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, בוב מאיירס, אמר בשעתו: "נדע רק במשך הזמן אם זה נכון, אבל מבחינתנו שמנו 44 מיליון דולר על השולחן כדי להראות את האמון שלנו בו. זה מראה על האמונה שלנו בבריאות שלו".
לקארי היה חלום להפוך לכוכב בכדורסל, אבל התנאים הפיזיים שלו לא התאימו. ב-NBA הכוכבים הם ענקים מארץ הנפילים, כשאתה אינך מתנשא לגובה של שני מטרים ויותר אתה בבעיה. התברר גם שהגוף שלו אינו מסוגל לשאת את המאמץ הרב, ומכאן הפציעות החוזרות והנשנות. אבל קארי לא וויתר, הוא חרק שיניים והחליט שהוא יהיה כוכב בכדורסל ויהי מה. הוא התאמץ, חזר, שינן, ביצע תרגילים, הלך למומחים שייעצו לו ולאורך כל הדרך המשיך לעבוד קשה עד שהגיע לתוצאה המדהימה.
"קארי שוקל 86 ק"ג, המתפרשים על 1.91 מטר", כותבים השניים ב'כלכליסט'. "הוא האנטיתזה לאבטיפוס של כוכב ה־NBA של שנות ה־2000: נמוך מהשחקן הממוצע ב־15 ס"מ ושוקל בערך 20 ק"ג פחות ממנו. הוא לא התקבל לקבוצת הקולג' של וירג'יניה טק ונאלץ לשחק עבור דיווידסון, מכללה לא מוכרת יחסית. ל־NBA הגיע כגארד השלישי שנבחר בדראפט (בחירה מס' 7). הוא הבין שהוא לא יוכל להתחרות באתלטיות של רוב השחקנים, אז הוא מצא לעצמו נישה שבה הוא היה יכול להיות הכי טוב: זריקה מקו השלוש אגב תנועה. בשנתיים האחרונות התבסס מעמדו של קארי כזורק השלשות הטוב בהיסטוריה.
"לפי "ESPN סיינס", קארי צריך רק 0.3 שניות כדי לעצור בזמן ריצה ולעלות לזריקה — המהיר בליגה. הוא גם משחרר את הכדור מהר הרבה יותר מכל שחקן בהיסטוריה — 0.4 שניות, שזה 0.6 שניות לפני שיגיע לשיא הקפיצה שלו. לכן הכדור משתחרר בזווית של 50־55 מעלות, גבוה בהרבה מהממוצע של 45 מעלות. הסיבה לשחרור הזה היא שקארי נמוך מיריביו, וזה עובד לטובתו. הקשת היפה והגדולה שהוא מייצר מגדילה את סיכויי הקליעה ב־19%. זה המון.

"לשם השוואה, קארי נמוך, חלש ואפילו אטי יותר מלברון ג'יימס. בשיאו ג'יימס מגיע למהירות של 32 קמ"ש. קארי מסתפק ב־30. לכן המשחק שלו תלוי בקבלת החלטות ובזריזות. בזמן שהוא משחרר את הכדור ב־0.4 שניות, לברון אפילו לא מתייצב לזריקה. לכוכב קליבלנד לוקח 0.56 שניות לשחרר את הכדור, פער של 40%. קארי גם עושה קרוס־אובר (הטעיה עם כדור) בפחות מרבע שנייה — ונהנה מהיכולת לייצר לעצמו קליעה ברמות שלא נראו בעבר".
מה חושבים הפרשנים?
"קארי המציא כדורסל חדש, בזכות יכולות קליעה לא נורמליות ומטווחים לא נורמליים", אומר גילי מוסינזון, כדורסלן עבר ופרשן בהווה. "מעולם לא היה שחקן שקלע באחוזים כאלה מטווחים מטורללים כאלה, ואף שחקן לא הפך את זה לנשק העיקרי שלו. היכולת לקלוע ממקומות שאיש לא חשב שאפשר לקלוע מהם היא נשק שמשנה את המשחק. זה גם מאפשר לקבוצה שלו, גולדן סטייט, לשחק כדורסל עם נמוכים ולשנות את הליגה שבמשך שנים התבססה על עוצמות ואתלטיות. קארי זה הכדורסל החדש".
אז זהו אנחנו לא במדור הספורט, ועם כל זה ברגע אחד שחשבתי עליו אמרתי וואווו, זהו: קארי הוא הרבי שלי…
וכל זה למה?
כי אמרתי לעצמי, רגע אחד, תסתכל מה אפשר ללמוד על חשיבותו של כח הרצון, ולא פחות מכך על
חשיבותה של הדבקות במטרה.
פתגם עממי ידוע קובע ש"אין דבר העומד בפני הרצון". ובכן, לא בטוח עד כמה הפתגם הזה מדוייק במאת האחוזים, אבל ללא ספק ברוב המקרים הוא די מוכיח את עצמו, וכשאנחנו באמת רוצים משהו בכל הכח, אנחנו גם משיגים אותו.
בשבוע שעבר פגשתי את אורן, שסיים את הצבא והחליט יום אחד, שנמאס לו מהעולם החומרי הזה, נמאס לו מהבלאגן של הרדיפה אחרי הכסף, התאוות והחיים ה'כאילו' יפים, והוא אמר לעצמו בוא נתחזק קצת ביהדות.
ואז הוא אומר לי: האמת, רציתי להתחזק ואולי אפילו ללכת קצת ללמוד בישיבה, להרגיש קצת 'רוחני' אבל פתאום הרגשתי שבעצם אין לי כח.. לאן, אני יכול כבר להגיע? לאילו הישגים? 'עזוב אותך', אין לי סיכוי…
ואז נזכרתי בכח הרצון של סטפן קארי, ואת ההישגים שלו, אמרתי לו 'אורן' תלמד מקארי, וזה יתן לו את הכח לשנות את חייך ולהקדיש את חייך ללימוד התורה. תתחיל לשקוד בתלמוד, אל תתחשב בכך שהכישרון שלך אולי לא מספיק חזק, שהזיכרון לא משהו, ושהיצר הרע מאיים לגבור עליך בנוק אאוט. תיצמד לספרים הקדושים, תלמד תלמד ותלמד עד שתהפוך לגאון עצום, כי לא הכישרונות, ואפילו לא הנתונים הפיזיים הם שיקבעו לך כמה תצליח. רק כח הרצון הוא זה שיכתיב לך את מהלך החיים. והוא הקשיב, הפנים, והתחיל..
לכן, סטפן קארי הוא ה'רבי שלי'.

צילום: מתוך ויקפדיה