נפלתי במשחק כדורגל, איך אחזק את האמונה שהכל מהקב"ה?

נפלתי במשחק כדורגל, איך אחזק את האמונה שהכל מהקב"ה?

 

שאלה

שלום וברכה.

אני בן 19 בישיבת הסדר ארבעה חודשים לפני גיוס לקרבי ולפני שבוע נפלתי 

במשחק כדורגל ונחבלתי בחוזקה ביד ובברך. ברוך ה זה לא שבר רק מכה חזקה

ובברך אני צריך לעשות השבוע בעז"ה mri לזיהוי חומרת הפציעה. אם יתברר חס 

וחלילה שמדובר במשהו רציני כנראה שייקח שיקום ארוך ולא אוכל להתגייס כמו שחלמתי.

אני חייב לציין שאני מחכה ומתאמן כמה שנים כבר לגיוס וזה החלום שלי. אני רוצה להאמין

ב100 אחוז שהכל מהקב"ה בכל מקרה ומה שהוא ירצה זה הדבר הנכון והטוב עבורי.

לפעמים קשה לחשוב ככה ועולות תהיות..

איך מחזקים את האמונה בקב"ה ?

 

תשובה

שלום

אתה צודק, זה ברור שכל מה שקורה לנו בחיים מגיע מאת הקב"ה, וכל מה שהוא עושה לנו,

זה רק לטובתנו. הבעיה היא שקשה לנו להרגיש זאת, משום שהמוח שלנו רגיל לחשוב באופן אחר.

כדי שנצליח לקיים את הנאמר "וידעת היום והשבותך אל לבבך" – להרגיש את מציאות השם יתברך

והטבתו איתנו בכל רגע ובכל עניין ועניין, עלינו להרבות במחשבות של אמונה ובטחון. ככל שנרבה

יותר במחשבות שכאלו, כך הדברים יחדרו יותר פנימה ללבנו ונצליח לחיות על פיהם.

גם תפילה עם כוונה מועלת מאד לחיזוק האמונה. בתפילה אנו הרי מבטאים באופן חזק ביותר את

היותנו תלויים רק בחסדו יתברך, ושום גורם אחר לא יכול לשנות את מצבנו.

חשוב גם להבין שהשכל שלנו בנוי באופן שהוא כל הזמן מטעה אותנו ונותן לנו לחשוב ולהרגיש שהטבע

פועל ומשפיע, ושיש דברים רעים בעולם שאין בהם תועלת. השכל שלנו מקשה עלינו להרגיש

ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", ו"שכל מה דעביד רחמנא, לטב עביד".

הקב"ה בכוונה נתן לנו שכל כזה, משום שעיקר מטרת ביאתנו לעולם היא לגלות את הקב"ה בתוך

אותו הסתר ולהאמין בו באמונה שלמה. ברגע שנבין שהשכל שלנו בטבעו קולט, משיג ומבין את

ענייני הנהגת העולם באופן מוטעה, נבין גם שלא כדאי להתייחס למחשבות ההגיוניות שהשכל

מביא לנו. במקום שההיגיון מסתיים שם מתחילה האמונה, כלומר, האמונה היא מעל ההיגיון.

צריכים כביכול לסתום את השכל שלנו לגבי דברים שסותרים את האמונה הזכה ולחשוב רק מחשבות של אמונה.

אנחנו וודאי לא יותר חכמים מהקב"ה ולא מתחילים להתקרב אפילו לאפס קצהו של חכמתו

והבנתו מה הכי טוב לאדם. לכן הטוב ביותר הוא לא להתייחס לשכל שלנו ולחיות עם מחשבות והרגשות של אמונה.

במבט של אמונה, גם הייסורים הכי קשים שלא עלינו שישנם בעולם, הם אך ורק לטובתנו,

ועלינו להודות לשם יתברך עליהם ואף לשמוח בהם. את זאת לימדונו חז"ל באומרם במשנה:

"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", והגמרא מסבירה שיש לברך על הרעה

באותה שמחה שבה מברכים על הרעה.

 

בברכה

יעקב

 

עליתי לליגת העל!

משה בק

מגיל 14 הוא מזנק בעליה, ומעלה את הקבוצה בה הוא משחק; קבוצת ביתר ירושלים – לשלוש שנים רצופות באליפות הנוער, נבחרת חיל האוויר – לאליפות צריפין, את מכבי יבנה הוא מעלה מהליגה הארצית ללאומית, ואחריה את ביתר ירושלים ללאומית ואחר כך לאליפות המדינה.

עיתונות הספורט מכריזה עליו כתגלית, ובמשחקי גביע אירופה הוא נבחר כשחקן המצטיין. ומה השלב האחרון? הוא עצמו עונה: עליתי לליגה אחרת! עם חזרתו בתשובה אילן אלהרר עלה מליגה של תרבות הגוף לליגה של תרבות הנפש.

 

החיים מקבלים משמעות אחרת. תראו, הוא אומר, שמעתי שהחפץ חיים אמר, כי מי שמאמין – אין לו קושיות, ומי שאינו מאמין – לא יועילו לו כל התירוצים. אני ראיתי בבירור שכסף של חילול שבת אין בו ברכה. הכדורגל .שוחק את האדם, ורוב השחקנים מסיימים את הקריירה הקצרה בחוסר כל. מרוויחים הון תועפות ושקועים בחובות. כשחשבתי על פרישה מהכדורגל הכרוך בחילול שבת, אשתי היססה.

פחדה בנקודה הזאת של הפרנסה. אבל במבט לאחור, לא זו בלבד שאנו מתפרנסים יפה, אלא שאני חושב שהיא זו שהרוויחה הכי הרבה מהחזרה בתשובה. היא הרוויחה שבתות נפלאות עם בעל רגוע, ובכלל, חיי המשפחה משתנים כליל עם החזרה בתשובה. השכינה שורה בבית, וזו לא מליצה. יש אושר, הרמוניה ושלוה. אין כמו חזרה בתשובה לאיחוד המשפחה ולאושרה. .אם תשאלו אותה ואותי – מומלץ.

ויתרתי על הכל לשמור שבת

יעקב לוסטיג

"הייתי מגיע עם הכיפה עד המגרש, מכניס אותה לכיס ומשחק בשבת. לא היה לי טלפון, לא טלוויזיה, שום דבר, רק נסעתי למגרש. חוץ מזה לא חיללתי את השבת בכלל, ובכל זאת הרגשתי שמשהו עוצר אותי, שאני לא מצליח לתת מאה אחוז מעצמי על המגרש, בזמן שאני יודע שאני מחלל שבת ופועל נגד רצון ה'".

את הדברים הללו אמר שניר גואטה בראיון ל-ONE במהלכו ניסה להסביר את הצעד הלא מובן שלו, לרדת לליגה הלאומית אחרי שהצליח להעפיל אל ליגת העל.

"אני אמשיך לשחק כדורגל", הוא אמר אז כשכפה שחורה מקשטת את ראשו. "אם לא אמצא מקום בלאומית, ארד לליגה נמוכה יותר. אני אמשיך לשמור שבת וגם לשחק כדורגל".

מעשה הגבורה של שניר גואטה אולי כבר נשכח מלבם של רוב הישראלים, אבל בשמים הוא רשום באותיות של זהב על מגילת ההיסטוריה הארוכה כל כך של העם היהודי. בחור צעיר, מלא שאיפות ואמביציה, שכל משפחתו עברה דירה מאילת לכיוון המרכז כדי לאפשר לו להתקדם בכדורגל הישראלי, מצליח לעשות את הצעד שכל כדורגלן חושק בו ולעלות לליגת העל, אבל עושה סטופ, עוצר הכל ופונה לחזור לליגה הלאומית. ולמה??? כי הוא רוצה לשמור שבת!

גואטה התראיין כעבור שנה לערוץ 'הידברות', וסיפר את סיפורו. הוא הסביר בהמשך: "אני מאוד רוצה לראות את עצמי בטווח הקרוב מאוד, בסדר גודל של חצי שנה עד שנה, אברך. אני מוכן לוותר למען זה באופן סופי, למרות כל הקושי, על חלום הכדורגל".

הנה לכם אדם שאחרי שכבר הקריב את עצמו פעם אחת לטובת השבת, בוחר להקריב את עצמו פעם נוספת לטובת התורה, ובדרך הוא מוותר על החלום שהוביל אותו כל החיים.

"איך הגיבו חבריך למקצוע?", נשאל גואטה בראיון ל'הידברות'. "האם נשארתם חברים מאז חזרתך בתשובה?"

"עוד כשהתקרבתי לתורה הקדושה התחלתי להתנתק מכולם באופן טבעי", הוא מספר. "כבר לא הייתי יוצא איתם, והתחלתי להתחזק עם החברה שלי, שהיא כיום אשתי, ברוך השם. אגב, עד היום חלק מחבריי לכדורגל אומרים לי תחזור לליגת העל, אל תעזוב. אתה שחקן מצליח. הרב אמנון יצחק, אמר לי דבר חכם מאוד שחיזק אותי: בכל מקרה שחקן פורש בסביבות גיל 35, ואז יורדת כל תהילת העולם. גם אם יחליט אז לחזור בתשובה זה טוב, אבל אז זה יהיה כקרבן נחושת להשם, הסביר לי הרב אמנון. אם אני חוזר בתשובה עכשיו בגיל צעיר, זה עושה הרבה יותר נחת רוח לבורא עולם ונחשב כקרבן זהב".

ומה לגבי ההישגים שהוא יכול היה להרוויח והפסיד בגלל חזרתו בתשובה? גואטה לא מצטער עליהם. "זכיתי להיות ולעשות את מטרתי האמיתית בעולם, ולא את המטרה שאני חשבתי או רציתי להגשים". חשבתם שהוא אומלל ומסכן? טעיתם! "החיים שלי כיום שקטים ואמיתיים ומתנהלים בדרך הנכונה", הוא אומר. "והכי חשוב, זכיתי באישה צדיקה. אשת חיל אמיתית".