נתקלתם פעם במושג 'יראת שמים'?

‫שלום כבוד הרב

יש לי שאלה

אני שומע הרבה פעמים בהרצאות את המשפט 'יראת שמים' מה זה יראת שמים, לפחד מהשמים? מה ההגדרה של 'יראת שמים'?

 

תודה,

קובי. ראש העין.

 

קובי, שלום וברכה

יראת שמים במובן המילולי הוא שתהיה לנו יראה מבורא עולם השוכן בשמים, ונרגיש בחוש שהוא רואה ומשגיח על מעשינו.

הפחד ברמתו הנמוכה הוא משום שיש בעולם הבא שכר ועונש, אך ברמתו הגבוהה יותר הוא מעצם התחושה שאלוקים נמצא עמנו לידנו, בוחן את מעשינו, ומייחל שנבחר בטוב ושיהיה לנו טוב.

אני יקדים לך הקדמה כדי שתבין מושג זה יותר טוב

החיים שלנו משולים לכרטיס אשראי, אנחנו נהנים מבלים וקונים עכשיו ומקבלים את ההנאות במיידי, ורק בסוף החודש משלמים את המחיר, וגם אז מקבלים הצעות לדחיית התשלום בריבית מטורפת. אולם חברות האשראי אינן טיפשות, על כל בזבוז בלי חשבון, בסופו של דבר נשלם את המחיר וחברת האשראי תמצא את הצורה הכואבת לגבות זאת מאיתנו עם ריבית והצמדה.

מה שחברות האשראי עושות, הן מנצלות את העובדה שאנחנו חווים את ההווה בצורה מוחשית, ובצורה טבעית אנחנו יודעים היטב מה זה אומר בעתיד, אך אנחנו לא חווים את מה שמצוי אי שם בירכתי המידע המאוחסן שבמח.

 

הפתרון שלנו אמור להיות שבזמן שבא לנו לבצע קניה חסר תועלת מיותרת נחווה לא את רגע הקניה, אלא את הרגע לאחר הקניה, האם אכן יש לנו תועלת בקניה זו, ונחווה כעת את רגע התשלום האם באמת יש לנו כיסוי לקניה זו, או שזה הולך לסבך אותנו בצורה שהמוצר אינו שווה את המחיר.

אנשים מוצלחים הם אנשים שהשכילו לחוות את העתיד כבר עכשיו.

היהדות העמידה את יראת שמים – להרגיש ולחוות כל הזמן בחוויה ולא רק בידיעה – כיסוד מרכזי ביהדות, כדברי משה רבינו (דברים י, יב): 'וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ'.

הצלחתנו בכל תחום ובפרט בעבודת השם תלויה כמה נצליח להחדיר בעובדה מתמדת את המושג של יראת שמים לא רק לידיעה אלא גם לחוויה, כאשר נחווה כי בקיום המצוה מצפה לנו שכר עצום, ומאידך בעבירה אנחנו גורמים לעצמנו נזק, נזק שנראה אותו בחוש באשראי בהמשך הדרך.

וברובד הגבוה יותר יראה הוא מלשון ראיה, כאשר נחיה תמיד בתחושה שהאלוקים נמצא לצדנו רוצה ומסייע לנו להתגבר ולהצליח.

 

אסיים בדוגמא של הרב שמשון פינקוס שהביא דוגמא משעשעת מהו יראת שמים:

שוטר שאהבתו לחובשי כיפה היתה "ידועה", עקב אחר זוג שומרי מצוות שנסעו על אופנוע, לאחר שעתיים של מעקב כשלאכזבתו הם לא ביצעו שום עבירת תנועה. הוא עוצר אותם ומודיע להם בתסכול רב, ואומר להם תראו שעתיים אני עוקב אחריכם ולא הצלחתי למצוא שום תירוץ לכתוב לכם דו"ח, השניים השיבו בבטחון מלא: ברור, אלוקים איתנו על האופנוע, והשוטר מיהר לרשום להם דו"ח – אתם 3 נוסעים על אופנוע…

התפקיד שלנו בעולם שנגיע לרמה זו של מוחשיות.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

 

 

ואם אני רוצה לשמור מצוות בלי כיפה?

יעקב לוסטיג

 

מבין כל המצוות וסממני הדת היהודית, דווקא הכיפה נתפסת כמאפיין עיקרי שבאמצעותו מגדיר האדם את עצמו: האם אני דתי ושומר מצוות, או שמא חלילה פורק עול שאינו מרגיש חובה כלשהי לציית לקדוש ברוך הוא?

בחבישת הכיפה אנחנו מצהירים בצורה ברורה – בנים אנו לה' אלוקינו,  וחובתנו לשמור את מצוותיו ולקיים את תורתו. מי שאינו חובש כיפה, מונע מעצמו את ההצהרה הזאת.

במילים אחרות: הכיפה היא כמו הטבעת שעונדת אשה נשואה על אצבעה. כל זמן שהטבעת מחושקת סביב אצבעה, היא מצהירה בצורה ברורה שהיא נשואה, ושהיא אינה פנויה לניהול קשר עם גבר זר. באותה המידה הכיפה מלמדת כי החובש אותה נאמן לבורא העולם, ואינו יכול לעשות או לפעול כנגד רצון הבורא.

את הכיפה צריך לחבוש בין כשנמצאים בתוך הבית, וגם כשיוצאים החוצה. אסור ללכת ארבע אמות (שני מטרים בערך) כשהראש מגולה. מנהג יפה שנוהגים רבים הוא לחבוש כיפה גם במהלך הלילה, בזמן שנשכבים לישון.

מי שאינו חובש כיפה לראשו, אסור לו לומר ברכה, או להתפלל בראש גלוי. אי לכך בשעת ברכה ותפילה לא מספיק לכסות את הראש עם כף היד, וצריך שהראש יהיה מכוסה עם כיסוי שאינו חלק מהגוף של המברך. ניתן למתוח את השרוול שעל היד ולכסות איתו את הראש, להניח מגבת או מפית, ואפילו ממחטת נייר יכולה להועיל. אפשרות נוספת היא לבקש ממשהו אחר שיכסה את ראשך עם היד שלו – כך יכולים שני חברים לכסות זה את ראשו של זה ולברך ביחד, אך כאמור, גם כשלא מברכים ברכה או מתפללים צריך לכסות את הראש, ולכן ראוי לחבוש כיפה במשך כל היום ולהוסיף יראת שמים.

מי שמתבייש מחבריו, או נמצא במקום בו שכיחה האנטישמיות, והוא חושש לחבוש כיפה לראשו, יכול לחבוש כובע אחר, מכל סוג שהוא.

נתן גושן והכיפה – לצפיה לחץ כאן!

הכיפה לא חייבת לכסות את כל הראש, ולמעשה אפילו כיפה קטנה מאוד נחשבת לכיסוי ראש בגברים. עם זאת, כדאי מאוד להקפיד שהכיפה תהיה מספיק גדולה כך שכל מי שמסתכל על החובש אותה, מכל צד, יראה מיד שיש כיפה לראשו, וכך בעצם אנחנו מחזקים את ההצהרה: ה' הוא המלך ואנחנו עבדיו.

החיוב לחבוש כיפה הוא על כל גבר יהודי וכל ילד מגיל חינוך (גיל 6). עם זאת, המנהג בכל תפוצות ישראל הוא לחבוש כיפה לראשי הילדים כבר מגיל 3, כשגוזרים את שערותיהם בטקס ה'חלאקה'.

למרות שקיימים סוגים שונים ומגוונים של כיפות, החל מהכיפה השחורה הקלאסית, דרך הכיפה הסרוגה וכלה בכיפה הבוכרית הססגונית והענקית, אין הבדל של ממש בין הכיפות מההיבט ההלכתי. כלומר: אתה יכול לחבוש כיפה שחורה או סרוגה, ססגונית או לבנה, מקרטון ומבד, כל הסוגים כשרים וכל הסגנונות מותרים, ובלבד שהראש יהיה מכוסה.

חז"ל מספרים שחבישת הכיפה זו סגולה נפלאה ליראת שמים, מעבר לעצם החיוב לחבוש כיפה. ראוי אם כן, שכל אחד יהדר בכך ויקפיד לחבוש כיפה כל שעות היממה. ובזכות קיום המצווה הזו כהלכתה, נזכה לפחד מהקדוש ברוך הוא, ולשמור את מצוותיו.

 

האזינו לדבריו המרתקים של הרב אליהו שלזינגר שליט"א, רבה של שכונת גילה ירושלים:

 

 

 

הכיפה כסגולה ליראת שמים

חז"ל מספרים לנו סיפור שמלמד אותנו שני דברים חשובים, האחד הוא שעם ישראל הוא מעל המזל, ואנחנו לא כפופים למזלות השמים וההשפעה שלהם על בני האדם. המסר השני והרלוונטי יותר לעניינינו הוא שחבישת הכיפה היא סגולה מובהקת ליראת שמים.

וכך מובא הסיפור במסכת שבת מהתלמוד הבבלי: אמו של האמורא רבי נחמן בן יצחק, שמעה מהחוזים בכוכבים שהבן שלה יהיה גנב כשיגדל.

כדי להציל את הבן שלה מהעבירה החמורה של גזל, הקפידה האם שראשו תמיד יהיה מכוסה, ואף היתה מזהירה אותו בכל עת מצֹא ומזכירה לו לכסות את ראשו כדי שתהיה לו יראת שמים.

הילד הקטן לא הבין למה אמו מזהירה אותו כל כך על הנושא הזה, אבל עשה כדבריה כשראה שהדבר כל כך חשוב לה.

יום אחד היה רבי נחמן בן יצחק יושב מתחת עץ דקל, ועוסק בלימוד התורה. בלי ששם לב, נפלה הגלימה שכיסתה את ראשו, ובפעם הראשונה נשאר רבי נחמן כשראשו מגולה. באותו הרגע הוא הרים את עיניו וראה את התמרים העסיסיים הצומחים על עץ הדקל שמתחתיו ישב.

למרות שהתמרים לא היו שלו, ואסור היה לו לאכול מהם, התגבר עליו היצר הרע, ורבי נחמן טיפס על העץ, חתך אשכול תמרים בעזרת שיניו, וקטף את התמרים.