המדריך הקצר לחג הסוכות

אז החלטת לבנות סוכה…

  1. במהלך כל שבעת ימי חג הסוכות צריכה הסוכה להיות מקום המגורים העיקרי של האדם. במילים אחרות, כל מה שהיית עושה בבית – עשה בסוכה.  בכלל זה: אכילה, שינה, מנוחה, לימוד, קריאה או כל פעולה ביתית אחרת.  מפאת קדושת המצווה אין לעשות בסוכה שימושי גנאי. אכילה עראית מותרת גם מחוץ לסוכה (בכלל זה אכילת מיני מאפה עד שיעור 'כביצה', וכן אכילת פירות ללא הגבלה או שתית מים).
  2. סוכה כשרה זקוקה לדפנות יציבים וקבועים, דבר המחייב תשומת לב מיוחדת לבעלי סוכות העשויות בד ('סוכות נצח'). בנסיבות מסוימות גם סוכה שאין לה ארבע דפנות כשרה,  רצוי לקבל הדרכה מפוסק הלכות מוסמך. הסוכה חייבת לעמוד תחת כיפת השמיים. גג, מרפסת או עץ פוסלים את הסוכה שנמצאת מתחתם. מטיילים שימו לב: מלונות, מסעדות, וקיוסקים רבים מעמידים סוכה לרשות אורחיהם, אלא שסוכות אלו בנויות לעיתים בצורה רשלנית ואינם עומדים תמיד באמות מידה הלכתיות. רצוי לבדוק את הנושא מראש.
  3.  גודלה של הסוכה צריך להיות לפחות 60 ס"מ על 60 ס"מ  בגובה 80 ס"מ.
  4. גג הסוכה צריך להיות מכוסה בסכך כשר. כל סוגי הצמחים כשרים לסכך אך רצוי להימנע מצמחיה המתייבשת ומתפוררת. קיימים בשוק סוגים שונים של מחצלות סכך ורצוי לקבל חוות דעת הלכתית לפני שקונים. שים לב מאיפה מגיע הסכך שלך: סכך גזול – פסול, ובכלל זה גם גיזום פיראטי של עצים ציבוריים.

סליחה, מה ההבדל בין אתרוג ללימון?…

  1. מצווה ליטול ארבע מינים בכל אחד מימי חג הסוכות, פרט ליום השבת. השנה חל היום הראשון של סוכות בשבת ועל כן אין נוטלים בו ארבעה מינים.  את ארבעת המינים חשוב להראות לאדם בקי בהלכות אלו כדי שיקבע את כשרותם.
  2. האתרוג: אתרוגים המורכבים בעץ לימון שכיחים מאוד אך הם פסולים לחלוטין. יש לוודא שהאתרוג קיבל הכשר מגורם אמין ומוסמך.
  3. חשוב לוודא שהאתרוג אינו פגום, ושהוא בגודל המתאים. כמו כן יש לוודא שלא מצויים עליו כתמים הפוסלים אותו. מסיבות אלו מוטב להראות את האתרוג לפוסק מנוסה כדי שיאשר את כשרותו.
  4. הלולב: יש לוודא שהוא ישר, שהוא אינו יבש, ושראשו אינו קטום. העלה העליון של הלולב נקרא 'תיומת'. יש לוודא שעלה זה לא נפתח בשיעור העולה על טפח (8-10 ס"מ), אך רבים מחמירים אף בפחות מכך. פסול זה שכיח מאוד, בין היתר משום שאגב 'הבדיקה' נפסלים לולבים רבים.
  5. ההדס: צריך להיות 'משולש' היינו שהעלים יהיו מחולקים לקבוצות של שלוש היוצאים באותה נקודה לאורך הגבעול. אם תנאי זה אינו מתקיים לכל אורך ההדס יש לשאול רב.
  6. הערבה: ענפי ערבה מתייבשים במהירות על כן יש להקפיד שיהיה לח ושמרבית עליו לא נשר.
  7. כדי למנוע מארבעת המינים להתייבש או להינזק מומלץ לעטוף אותם במגבת לחה או לאפסן אותם בנרתיק פלסטיק אטום המיועד לכך.

איך נוטלים לולב?

  1. הנטילה נעשית רק בשעות היום. אוחזים את האתרוג  ביד שמאל ואת שאר המינים ביד ימין. בתחילה אוחזים את האתרוג הפוך, דהיינו, כשהפיטם (השפיץ) מכוון למטה, רק לאחר אמירת הברכה '…על נטילת לולב' הופכים את האתרוג כך שיהיה מכוון למעלה.
  2. מנענעים את ארבעת המינים לכל רוחות השמיים. ישנם מנהגים שונים בסדר הנענועים ואופן ביצועם, על כן מומלץ לקבל הדרכה מאדם בקי בהלכה.
  3. נשים רשאיות ליטול ארבעה מינים אך הן אינן מחויבות בכך.
  4. בפעם הראשונה שנוטלים לולב (השנה ביום ראשון) מוסיפים גם ברכת 'שהחיינו' קודם הנטילה.
  5. ביום השבת המינים הם מוקצה ואסורים בטלטול.

מה עושים בחג?

  1. חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו'. מצווה להתענג ולשמוח בו מתוך שמחת התורה. במקומות רבים מתקיימים אירועי 'שמחת בית השואבה' המוניים (ההשתתפות מומלצת) ברוב שירה וזימרה, זכר למעמד ניסוך המים שהיה נוהג בימי בית המקדש.
  2. שמחת חג הסוכות וקיום מצוות החג יש בכוחם לרומם את האדם למעלות גבוהות ומרוממות. נסיים בתפילה ששמחה זו תלווה אותנו בכל ימות השנה ונזכה בקרוב לראות בבניית סוכת דוד.

הערה חשובה: מאמר זה מיועד לעורר את לב הקוראים בלבד ואינו מהווה תחליף ללימוד ההלכות במקורותיהם. בכל מקרה של ספק יש לפנות לפוסק הלכות מוכר.

כל השאלות לחודש אלול

ש. האם לעשות תשובה וקבלה לעתיד – הר ייתכן שעוד הפעם יפלו באותו חטא?

ת. צריכים למצוא לחפש ולפשפש מה הדבר המרכזי שבו האדם לקוי, ובדבר הזה למצוא את השורש, ולקבל דבר קטן ביותר, שממנו יצא שינוי בכל התהליך עד עשיית התשובה המושלמתוהגמורה בסייעתא דשמיא.מהקבלות הגדולות לא יוצא מאומה.

ש. כיצד מבקשים מאדם סליחה על חשד שחשדו בו?

ת. כל מקרה לגופו, האם באמת מותר לחשוד בו, יש כללים מתי מותר לחשוד ומתי אסור לחשוד.במקרה שרק חשדו ולא דיברו לשה"ר, לא תמיד יש לבקש ממנו סליחה על כך, וצריכים לדון בכל מקרה ומקרה לגופו, מתי יצא שכרו בהפסדו ומתי לא.

ש. לפני חודשיים חבר הזיק לי וגם קבלתי ממנו מכות, הוא פגע בי קשות וקשה לי לסלוח לו. מה אני עושה?

ת. אכן, באמת קשה לסלוח על דברים כאלו.

אולם הגמרא אומרת כי כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, יש לך זכות עצומה ונוראה ליום הדין שלא כל אחד זכאי לה, אם תצליח להתגבר ולסלוח לו, אזי כל פשעיך מחולים ואתה נקי לשמים.

אשריך! כמה שאני מקנא בך, הלואי הייתי במקומך. תברך אותי כי ברגע זה נהפכת לצדיק גמור על ידי התגברות ומחילה לשני.

דבר נוסף, למעשה לא מרויחים כלום ממה שלא מוחלים לשני, אפילו לא כסף, ולכן במבט שכלי לא שוה לא למחול.

ש. מה קורה אם קשה למישהו לסלוח לך או לך לו? האם זה עוון?

ת. יש לפייסו ג' פעמים ובכל פעם ריצוי אחר, ובכל פעם יקח עמו ג' אנשים, ואם אינו מתפייס אינו זקוק לו.והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול, דכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, ואם הוא לא ירצה למחול, גם לא ימחלו לו.

ש. אני אשכנזי אבל מעוניין לומר סליחות כמנהג הספרדים מר"ח אלול, האם מותר לי?

ת. מותר. רק תתנה שזה יהיה בלי נדר, ולא תחוייב בכך לתמיד.

ש. אני נמצא בחו"ל בלי מנין, האם כשאני שומע סליחות דרך האינטרנט, אני יכול לומר איתם י"ג מידות?

ת. לא, אי אפשר לומר י"ג מדות אם לא מתפללים ביחד ממש בבית הכנסת.

ש. האם אומרים סליחות בליל שבת – הלילה שבין שישי לשבת?

ת. לא אומרים סליחות בליל שבת. שבת אינה הזמן המתאים לזעוק ולבקש תחנונים וכמו שכתוב: 'שבת היא מלזעוק'.

ש. האם אני יכול להתפלל סליחות לבד? ואם כן באיזה שעה?

ת. אפשר לומר סליחות לבד מלבד י"ג מדות שזה אין לומר ביחידות.

הזמן המובחר ביותר לאמירת סליחות הוא בסוף הלילה קודם עלות השחר, אולם ברוב המקומות אין מקפידין על כך, ומכל מקום ביום הראשון משכימין קצת.

אם לא אמרו קודם עלות השחר יאמרו לאחר מכן, וכן מי שקשה לו לומר בעלות השחר יכול לאמרו מחצות, אולם לא קודם לכן, ועדיף במצב כזה לומר סליחות קודם מנחה ולא בלילה קודם חצות [ויש שהקילו לומר שעה קודם חצות]

ש. האם אשכנזי יוצא ידי חובת סליחות בנוסח ספרדי או להפך?

ת. יוצא, אולם עדיף שכל אחד יאמר כמנהגו וכמנהג אבותיו, משום אל תטוש תורת אמך, אלא אם כן הוא לומד במקום שנוהגים אחרת, ויש בהלכה זו שינוים לפי השואל ולפי המקום והזמן.

ש. האם גם בנות חייבות לומר סליחות?

ת. נשים אינם חייבות באמירת סליחות, אולם אם באפשרותם בקלות ולא על חשבון תפקידם בבית, ראוי שיאמרו ג"כ סליחות. ישנם נשים רבות שאומרות סליחות לכל הפחות ביום הראשון, ובערב ראש השנה, ובערב יום הכיפורים.

ש. האם מותר להיות עם תפילין בסליחות?

ת. מותר, ויש שהידרו לעשות כך.

וכמובן כל זה רק אם אומר את הסליחות בבוקר לאחר שכבר הגיע זמן הנחת תפילין. וכמו כן זהו רק אם גופו נקי, ושלא תבוא הנחת תפילין זאת במקום הנחת תפילין בשעת ק"ש ותפילה.

ש. האם מותר לומר סליחות אחרי התפילה?

ת. מותר, אולם עדיף והמנהג ברוב המקומות לומר קודם התפילה.

ש. האם מותר לישון בשבת בצהרים יותר מהרגיל כדי שיהיה כח לסליחות במוצ"ש?

ת. מותר.

אולם יש להקפיד שלא לומר בפיו בא נלך לישון כדי שיהיה כח בלילה, משום שכך זה נחשב הכנה מקודש לחול.

ש. האם מותר ללכת לישון לאחר אמירת הסליחות ורק אח"כ להתפלל שחרית?

ת. מותר

ש. האם עדיף לומר את הסליחות בלילה או בבוקר?

ת. יש המקפידים לומר בלילה וכנוסח בסליחות בזעקם בעוד ליל, ורצה עתירתם בעמדם בלילות, במוצאי מנוחה, והראוי ביותר הוא בסוף הלילה קודם עמוד השחר.

ישנם המקפידים לא לומר בלילה, משום שבלילה זהו רק בכדי לצאת ידי חובה קודם שהולך לישון, ועיקר תפקיד הסליחות הוא להתגבר ולעבוד על מדת העצלות, ולכן הקפידו לומר בבוקר.

אם נמצאים בישיבה וכיוצא בזה, יש לכל בן ישיבה לעשות כפי הנהוג בישיבה וכהוראת רבותיו.

ש. האם עלי לומר סליחות באותו הזמן בכל הימים, רק בבוקר מוקדם או רק בלילה?

ת. אפשר לומר פעם כך ופעם כך, כמובן שיש מעלה של כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו.

ש. האם ראוי שתלמידי ישיבות יקומו לסליחות, או שיש לשמור על שעות השינה שלהם?

ת. תלמיד ישיבה צריך לנהוג כפי איך שרבותיו בישיבה מורים לו לנהוג, והרבנים משתדלים לאזן בין שעות השינה לבין החיזוק המיוחד של הסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה.

ש. הלכתי כמה ימים ברציפות לסליחות, אם פתאום אני מפסיק ללכת אז הפרתי נדר?

ת. אכן ראוי לעשות התרת נדרים, כלומר תקח שלש חברים מחר בבוקר והם יאמרו לך מותר לך מותר לך מותר לך שלש פעמים.

כי ראוי למי שעושה דבר שלש פעמים ברציפות לומר ולהתנות שעושה כן בלי נדר.

אגב, אינך צריך ללכת לסליחות כל יום, חכמינו אמרו כי טוב מעט בכוונה מהרבות בלי כוונה, קח לך יום אחד בשבוע שבו תאמר סליחות במתינות ומתוך כוונה, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים.

ש. לוקח לי זמן לומר את פיוטי הסליחות ואני לא מספיק לומר יחד עם החזן את 13 ההמידות, מה אעשה?

ת. חשוב יותר לומר עם כולם את י"ג המדות, ואח"כ להשלים את כל הפיוטים.

ש. מה לעשות אם אמרתי בטעות את הסליחות ליום הלא נכון?

ת. אין חובה לחזור, ויצאו ידי חובה.

אולם ראוי לחזור ולומר את הפזמונים העיקריים השייכים לאותו יום.

ש. מתי אומרים הספרדים והאשכנזים סליחות?

ת. הספרדים מתחילים בראש חודש אלול, והאשכנזים מתחילים ביום ראשון שלפני ראש השנה.

ש. האם אני חייב לסלוח – אם מישהו עשה לי משהו והוא אומר לי 'סליחה'?

ת. המוחל לא יהיה אכזרי מלמחול, דכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, ואם הוא לא ירצה למחול, גם לא ימחלו לו.אם הוציאו שם רע א"צ למחול, אולם מדת ענוה למחול גם בזה.

ש. האם עלי לבקש סליחה מגוי כמו מיהודי?

ת. בדברים שאסורים לעשות לגוי, יש לבקש מחילה גם מגוי.

ש. כיצד עלי לבקש סליחה מסבא שלי שלא נהגתי כלפיו כראוי ונפטר?

ת. מביאים עשרה בני אדם על קברו ואומר חטאתי לאלקי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו בחטא פלוני כי צריך לפרט החטא, והם ישיבו לו מחול לך מחול לך ג' פעמים.

ש. האם יש איסור להתחתן בחודש אלול?

ת. לא, אין איסור. רבים נהגו לישא אשה גם בימים אלו.

ישנם גדולי עולם שהנהיגו לא לישא אשה בימים אלו, באשר הוא החודש המיוחד והמיועד לתשובה, והנהגת שמחה בימים אלו גורמת הפרעה לחיזוק המיוחד הקיים בישיבות בימים אלו. להתנתק מכל עניני עולם הזה ולהיות דבוק רק ברוחניות, בשקיעות בלימוד, וביראת שמים.

ש. האם יש עניין שכאשר לא מתפללים בציבור בחודש אלול (בזמן מחלה וכדו') לתקוע בשופר ביחידות?

ת. המנהג לתקוע בשופר הוא בציבור, אולם מותר לתקוע בשופר גם כאשר מתפלל ביחידות.

ש. איך בנות אמורות לעשות תשובה ולהגיד סליחות?

ת. תשובה צריך לעשות כל יהודי ולא משנה אם הוא איש או אשה. כל אדם צריך לעזוב את החטא, להתוודות, ולקבל על עצמו שלא לחטוא עוד.

אמירת הסליחות של כל אחד היא על עצמו. אשה אינה חייבת בסליחות, כי יש לה מטלות אחרות, אולם אם בקלות יכולה לומר וזה לא על חשבון דברים אחרים שזו תפקידה, ראוי שתאמר. זו אחת הסיבות שגם פטרו אשה ממצות עשה שהזמן גרמא.

כמו כן אשה יכולה לומר את הסליחות לבד, אולם את י"ג המדות אומרים רק בציבור.

 יש לכם שאלה על כל נושא ביהדות? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם 

3397
ראשון, 08 דצמבר 2013 00:00

שבת הגדול או שבת הגדולה?

משה ויטמן

שמחת חג הפסח לא מתחילה רק בי"ד ניסן בערב, אלא כבר מהשבת הקרובה, השבת האחרונה לפני חג הפסח, מתחילה שמחת חג החרות בציון השבת הנקראת "שבת הגדול". על פי המנהג, בשבת זו אומרים בבתי כנסת רבים חלק מההגדה של פסח לאחר תפילת מנחה וכמו כן נהוג שהרב דורש בבית הכנסת דרשה מיוחדת לקראת חג הפסח – "דרשת שבת הגדול".

מה קרה בשבת זו? מדוע יש לציין אותה במיוחד?

על פי המקורות, שרשרת הנסים הגלויים שנעשו בעת יציאת ישראל ממצרים, אותם אנו חוגגים ומציינים בחג הפסח, לא החלו רק בי"ד ניסן, היום בו עם ישראל יצא ממצרים, אלא ארבעה ימים קודם לכן, ביום י' בניסן, שבאותה השנה חל בשבת.

שבועיים טרם יציאתם ממצרים התבשר עם ישראל בבשורת הגאולה שתתרחש בי"ד ניסן והצטוו על תהליך מיוחד אותו היה עליהם לעשות לקראת היציאה ממצרים. נקרא בפסוקים:"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב". – לעם ישראל הובטח כי ייצא ממצרים ברכוש גדול ולשם כך היה עליהם "לשאול" משכניהם המצרים, שעדיין לא יודעים כי לא יראו את פניהם שוב, כלי כסף וכלי זהב רבים ככל האפשר, כלים שבסופו של דבר נשארו ברשותם.

כחלק נוסף מהתהליך אותו היה עליהם לעשות לקראת בוא הגאולה, הצטוו עם ישראל להתכונן להקרבת קרבן פסח ביום היציאה ממצרים – "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" על פי הציווי, היה על העם לקנות שה לכל משפחה ומשפחה ביום י' בניסן ולשמרו אצלם במשך ארבעה ימים עד י"ד ניסן, בו ישחטו אותו בשעות הערב.

שחיטת הקרבן אגב שימשה לשתי מטרות, כפי המתואר בתורה, האחת, אכילת קרבן פסח – מצוה שהיתה תקפה למשך כל ימי בית המקדש, השניה, מריחת הדם על המשקופים לצורך הבדלת בתי ישראל מבתי מצרים בשעת מכת בכורות:

"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם:  וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהו…. וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

מצוה זו של לקיחת שה להקרבה, אומרים חכמינו, היתה התחלת הניסים הגלויים בשרשרת ניסי יציאת מצרים, משום שהעם המצרי סגד באותה תקופה לצאן ולקיחת שה להקרבה על ידי היהודים היתה כמו סדין אדום בעיניהם, ללא נס גלוי הארוע לא היה עובר בשלום.

 

את הנס הזה שבשנה ההיא התרחש בשבת,עד היום אנו משמרים וזוכרים ולכן מייחדים את אותה שבת בה התרחש הנס וקוראים אותה שבת הגדול על שם הנס הגדול שהתרחש בה.

לכן אגב, נקראת שבת זו "שבת הגדול" ולא "שבת הגדולה" כפי שהיה צריך להיות…