-"למה אתם, לא יכולים להתגמש קצת עם ההלכה??… אל תרחיקו כל כך את החילונים…"

באחת מנסיעותי לחוץ לארץ, נזדמן לי מקום מושבי שבמטוס, ליד יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, ואדם זה, כפי שסיפר לי בתוך הדברים, היה מהנדס גדול, וגם פרופסור לא קטן… ובקיצור- איש מדע, שחושב שיודע הכל ומבין בהכל. גמישות

היה חסר לו ב'השכלתו' רק למצוא יהודי כמוני שנראה רב גדול, עם זקן גדול, ולהטיח בו את טרוניותיו על הרבנים, ושאלותיו על התורה וההלכה.

-"למה אתם, הרבנים!" פנה אלי הפרופסור, "לא יכולים להתגמש קצת עם ההלכה??… מה יש? קצת גמישות… ולא תרחיקו כל כך את החילונים…"

עניתי לו- "שאלתך דורשת, אכן, הסבר, אך קודם, נניח מעט את שאלתך וספר לי: מה מקצועך?"

-"אדריכל ומהנדס", השיב. "וכעת אני בדרך לחו"ל, להביא תכנית של בנין רב קומות, שהוא פרויקט מיוחד".

-"התוכל בבקשה להראות לי את התכניות שנמצאות בוודאי בתיק הנמצא לידך?"

-"בבקשה… אבל מה כבר יוכל כבוד הרב להבין במבט חטוף על תכנית מורכבת ומסועפת?"

-"אמת היא שלא אוכל להבין הרבה, אבל להתרשם קצת מעבודתך, עם קצת תוספת הסברים אוכל להבין משהו".

 

גמישות בהנדסה

האיש התרצה, והוציא בהנאה גלויה צרור ניירות. הוא פרס לפני דפים על גבי דפים. הוא מתאר ומסביר, ואני מגלה התעניינות מעמיקה בתכניות. משתפסתי מעט במה המדובר, בקשתי ממנו: "כעת תן לי שקט בבקשה שנים שלושה רגעים להתבונן בתוכניות".

קימטתי את מצחי, כאדם שמבקש לעיין בעיון נמרץ… ונטפלתי לאחד מהקווים המסמנים אחד מיסודות הבניין, שהלכו ובאו בקווים לא ישרים.

אחר כמה רגעים הרמתי את ראשי ושאלתי- "תאמר לי בבקשה מדוע הקו התחתון שנמצא בפינת דרום מזרח, לא יכול לנוע מעט לכיוון מזרח…" וכשיהיה ישר, גם יהיה יפה יותר, ופחות מסורבל?? מה יש, קצת גמישות פה, וקצת גמישות שם, והכל יראה יותר טוב?"

-"ממתי רבנים מבינים בהנדסה?!".. השיב לי בלגלוג, הרי כל הכח והחוסן של הבניין תלוי בעיקר באותם קווים, וכל תזוזה של מילימטר אחד מסכנת את הכל!"

חוקי ההנדסה חדים וברורים ואין לסור מהם ימין ושמאל כמלא נימה- סיים את תוכחתו הנוקבת…

-"וממתי מהנדסים מבינים בהלכה?! השבתי לו כגמולו, הרי כל קיום העולם תלוי בקיום התורה, וכל חוקי התורה שניתנה משמים מיד ה', מלאה חוקים ברורים, ואיך מלאך לבך לתמוה למה אין גמישות פה ושם…

כשאני מבקש גמישות בסך הכל על בניין אחד, ורק על חכמה של מהנדס בשר ודם אחד, ששבועות מספר, או חודשים בודדים עמלת על תכנונם, הנך כה סר וזועף, ותורתנו שניתנה לפני אלפי שנים, כאן אתה מבקש מהרבנים המופקדים על שמירת ההלכה שיתערבו בחוקי ה' ויגלו 'גמישות'"…

 

הנעל והרגל

עוד אמרתי לו: "אספר לך סיפור":

פעם היה ילד בן עניים שאסף פרוטה לפרוטה עד שהגשים את חלומו שיוכל לקנות נעליים חדשות לכבוד חג הפסח. כשצרור מטבעות בידו, הלך אל השוק הערבי שבו הייתה סחורה בזול, ומצא נעליים כלבבו, אלא שלמרבה הצער, רק נעל אחת התאימה אל הרגל ואילו השנייה מאנה להתלבש על הרגל.

הסוחר הערבי שהבחין בצערו של הילד ניסה את כל האפשרויות להתאים את הנעל, ומשלא הועילו כל הדברים, אמר לבסוף לילד: "יש לי פתרון עבורך: אם תרשה לי אחתוך מעט מהאצבע של הרגל והנעל תתלבש היטב"…

לכך נדמו כל השוטים המבקשים להתאים את התורה לרוח הזמן, ואינם מבינים שצריך להתאים את הזמן לרוח התורה, כשם שצריך להתאים את הנעל אל הרגל ולא את הרגל לנעל.

כבוד בית הכנסת ניצח במשפט

קוראי העיתונות היהודית בארצות הברית, מתאריך ערב שבת קודש פרשת משפטים תשי"ג, הופתעו לקרוא את הידיעה הבאה:

"בשבוע שעבר נסתיים בבית משפט בפילדלפיה משפט שתחילתו עוד לפני שלוש שנים. בשנת תש"י נשכר צעיר דתי בשם הרשל פישר על ידי גבאי בית כנסת בפילדלפיה לעבור לפני התיבה בימים הנוראים. אולם על אף ששני הצדדים חתמו על חוזה, לא התפלל פישר בבית כנסת זה בימי החג…

היות שכך, סרבו גבאי בית הכנסת לשלם לו את המשכורת שהוסכם עליה מקודם, אולם הצעיר דרש אותה בטענה שהגבאים אחראיים להפרתו של החוזה. הוא דרש מגבאי בית הכנסת לבוא עמו לדין תורה. לאחר שאלו לא נענו להזמנות התכופות הגיש את תביעתו בהסכמת הרבנים לבית משפט אזרחי, וכאמו נסתיים המשפט בשבוע שעבר.

פסק הדין המנומק שהוצא על ידי שופט גוי נוצרי ממוצא אירי היה לטובת הצעיר, והוא עורר סערה בקרב יהודי ארצות הברית…".

את הסיפור המרתק העומד מאחורי כתבה זו פרסם הרב משה שרר, נשיא 'אגודת ישראל' בארצות הברית, בגליון השני של ירחון 'דאס אידישע ווארט', שיצא לאור בחודש שבט תשי"ד. הרי הוא לפניכם:

הרשל פישר לא היה רב ולא גאון, אלא איש מכירות פשוט. חבר מן השורה בסניף 'אגודת ישראל' בבואו פארק. מעולם לא ראוהו דוחק עצמו לשררה. תמיד היה הוא מתפלל בפינתו, נחבא אל הכלים אך בהגיע השעה ביצע ר' הרשל פישר מעשה אמיץ של קידוש ה' המהוה דוגמא מופתית למסירות נפש יהודית.

פניה של היהדות הדתית באמריקה בשנות התש"י היו שונות לחלוטין מפניה היום. אולם דוקא באותה תקופה חומרית ומגושמת כאשר ה'דולר' השתלט על הנשמה ושיחד אותה עד כדי התכחשות עצמית לזהותה, התרחש אותו הסיפור. ומעשה שהיה כך היה:

היה זה בקיץ תש"י. ר' הרשל פישר שהיה מפרנס יחיד במשפחתו, מצא עצמו באותם ימים מחוסר עבודה. מתוך שניחן בקול נעים, ביקש לנצל את כשרונו כדי להשלים את הכנסותיו. המזל האיר לו פנים ובשלהי הקיץ של אותה שנה חתם על חוזה עם בית כנסת בפילדלפיה כחזן לימים הנוראים תמורת שכר שלא אלפים ומאה דולר – סכום עצום באותם ימים.

כיהודי חרדי ברר מראש שמדובר בבית כנסת אורתודוקסי הנוהג לפי כל המנהגים המקובלים. אלא שחודש לאחר חתימת החוזה, נודע לפתע לר' הרשל פישר כי גבאי בית הכנסת נסחפו אחר המרוץ החולני של המודרניזם שפשה אז בארצות הברית, והחליטו לבטל את המחיצה שהיתה קיימת עד אז בבית הכנסת, כך שהחל מראש השנה ישבו בו גברים ונשים יחד.

ר' הרשל פישר היה נסער כולו, אך הוא לא רץ לחפש התרים וגם מנע עצמו מלהיות מושפע מחשש אבדן הפרנסה. הוא אף לא הושפע מפתויי היצר המקובלים שזו אפילו מצוה להתפלל שם כדי לקרב רחוקים. דרכו היתה ברורה לפניו; כיהודי חרדי אסור לו בתכלית לשמש חזן בבית כנסת כזה.

בתחילה ניסה להאבק. הוא התקשר לגבאי בית הכנסת וניסה להשפיע עליהם לשנות את החלטתם; מלבד טענותיו כלפיהם על עצם שינוי אופיו של בית הכנסת, העלה בפניהם אף טענה משפטית, לפיה שינוי אופי בית הכנסת משמש הפרה של החוזה שנחתם עמו. ובפרט שהיות שהוא התודע לכך רק בערב ראש השנה אפסו סיכוייו להשיג לעצמו מקום אחר לתפילה תמורת שכר הוגן.

משנפלו בקשותיו על אוזניים אטומות, ניסה להזמין אותם לדין תורה, אלא שגבאי בית הכנסת סרבו בשאט נפש ללכת לבית הדין, ותחת זאת בחרו להוציא לפועל את תכניתם.

נקל לתאר מה התרחש בלבו של ר' הרשל; נשארו ימים ספורים עד לראש השנה. חובותיו לחצו והעיקו, בשעה שעליו לפרנס אשה וילדים וכבר מתקרב החורף… אך בהיותו חדור אמונה פשוטה חיזק עצמו ושינן את הפסוק בתהילים (נ"ה, כ"ג): "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".

לכך לאחר השתדלויות מרובות קיבל משרת חזנות בבית כנסת צדדי, תמורת שכר מגוחך של מאה דולר בלבד.

אף כעבור הימים הנוראים התקשה ר' הרשל פישר לעבור לסדר היום. הוא היה משוכנע כי מדובר בפרשה שאסור להחריש עליה; מלבד הנזק הכספי, היה כאן ענין עקרוני של פריצת מוסכמות מסוכנת: בית כנסת זה אף לאחר שהנהיג ישיבה מעורבת של גברים ונשים בשעת התפילה, המשיך להציג עצמו כבית כנסת אורתודוקסי, והסיכון כי בתי כנסת אחרים ילכו בעקבותיו היה גדול.

תהליך מסוכן זה של טשטוש ושל סילוף דמותה של היהדות החרדית עורר כאב עמוק בנשמתו הרגישה של ר' הרשל פישר והוא החליט לעשות מעשה:

כאמור, לאחר שגבאי בית הכנסת התעלמו מכל הזמנותיו לדין תורה, באישור רבותיו תבעם ר' הרשל לערכאות.

המשפט שנמשך לאורך כשנתיים תמימות התנהל סביב טענתו של פישר, שאף הביא רבנים חשובים כעדים לכך, כי בית כנסת אורתודוקסי שמכניס מנהגים אסורים מאבד את זכותו להקרא אורתודוקסי. והואיל וכך הרי שאותו בית כנסת הפר את החוזה שנחתם עמו.

לעומתו טענו הגבאים כי למרות הנהגת התערובות, נשאר בית הכנסת בגדר אורתודוקסי; הפרדה בין גברים ונשים – ניסו הגבאים ה'למדנים' לטעון – אין לה יסוד בתורה, ולפי זה דוקא פישר הוא שהפר את החוזה לאחר שסרב לשמש כשליח ציבור בבית כנסת אורתודוקסי.

המשפט נמשך למעלה משנתיים ובסיומו פרסם השופט סמיטה, נוצרי ממוצא אירי, את החלטתו הברורה. מקריאתה עולה כי בשכלו הגויי הפשוט הבין אותו שופט את העיקרון הבסיסי שאותו ניסו גבאי בית הכנסת לטשטש.
החלטתו היתה כי פישר צדק בסרובו להתפלל שם, וכי גבאי בית הכנסת חייבים לשלם לפישר את אלפים הדולרים שהפסיד בעטים. מלבד זאת בחר השופט להדגיש את נימוקים שעליהם ביסס את פסק דינו, כשבין הדברים כתב את דעתו הנחרצת:

"היהדות האורתודוקסית מחייבת מחיצה בין גברים לנשים בבתי הכנסת. מקור החיוב הוא בתורה, ברמב"ם ובדיני ההלכה של הרב יוסף קארו. חזן אורתודוקסי איננו יכול אפוא בשל צו מצפונו להתפלל בבית כנסת 'טרפה', כלומר בית כנסת המחלל את ההלכה היהודית".

דבר המשפט ופסק הדין היו לשיחת היום בקרב יהודי ארצות הברית והעולם, והשפיע רבות על עתידה של יהדות ארצות הברית, אשר נפעמה לראות כי גם שופט גוי מבין בהגיונו הפשוט כי בית כנסת שמתכחש להלכה ברורה נהפך ל'טרף'.

'מוסף שב"ק' מקץ תשנ"ח

וכל מאמינים // גליון 259 פרשת שמות

 

מותר להתפלל מול מראה ?

שאלה:

קראתי באיזשהו מקום שאסור להתפלל מול מראה, האם זה נכון? והאם הכוונה היא לגבי כל התפילות (ברכות השחר, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה וכו')? וכן רציתי לשאול האם מותר לי להתפלל כשאני מפנה את הגב אל המראה? או להתפלל כשמראה היא מהצד שלי ואני לא מסתכלת עליה?

תודה רבה על העזרה

 

תשובה:

שלום רב

אכן אסור להתפלל מול מראה, משתי סיבות: כי זה נראה שהאדם משתחווה לעצמו, ובגלל שאם יראה את עצמו מתפלל, זה יבלבל אותו ויסיח את דעתו מהתפילה.

אבל האיסור הוא רק להתפלל תפילת עמידה (שמונה עשרה) מול המראה.

מותר לומר קריאת שמע או ברכות השחר מול מראה ואין בכך שום איסור.

גם תפילת שמונה עשרה מול מראה אסורה רק כשהמתפלל עומד ממש מול המראה. אבל היא מאחוריו או מצדדיו אין בכך איסור ויכול להתפלל ללא כל חשש.

בהצלחה רבה

מכירת חמץ – למי למה ומתי?

 

משה ויטמן

למה מוכרים חמץ?

בחג הפסח, חג הגאולה ממצרים, ציוותה אותנו התורה לזכור את יציאת מצרים ואת הנסים הגדולים שנעשו באותו מאורע, בכך שנאכל "מצה" ונמנע מ"חמץ", לזכר אבותינו שבעת יציאת מצרים, לא הספיק בצקם להחמיץ והם אכלו אותו כמצה. התורה לא הסתפקה באיסור רק על אכילת החמץ, אלא אסרה גם את החזקתו ברשותנו – בבית, בעבודה, ברכב ובכל מקום השייך לנו. איסור זה מכונה "בל ייראה ובל יימצא" ונלמד מהפסוק "לא ייראה לך חמץ ולא יימצא לך שאור בכל גבולך". לאור זאת, חלה חובה על כל אחת ואחד מאיתנו לסלק מרשותו את החמץ לפני הפסח, כדי שבהגיע חג הפסח לא יימצא ברשותו שום דבר חמץ.האפשרויות העומדות בפנינו הן שתיים: האחת, לשרוף את החמץ – פעולה המכונה "ביעור חמץ" והשנייה, למכור את החמץ לגוי שאינו מצווה על החזקת החמץ. יודגש, כי חמץ שהוחזק ברשותו של יהודי במהלך הפסח ולא נמכר או נשרף, אסור בשימוש כל שהוא גם לאחר חג הפסח, לכן גם בעבור חג הפסח עלינו לשים לב כי אנו רוכשים או מקבלים דברי מאכל שנמכרו כהלכה.

מה זו בעצם מכירת חמץ?

מכירת חמץ, אפוא, נועדה לפתור את איסור החזקת החמץ ברשותנו במהלך הפסח, על ידי מכירתו מבעוד מועד לגוי. במעשה המכירה, אנו מוכרים לגוי כל שהוא את כל דברי מאכל החמץ הקיימים ברשותינו, לרבות כלים שהשתמשו בהם לבישול ואכילת חמץ והם מוגדרים על פי ההלכה כבלועים מחמץ ואסורים לשימוש בפסח, בעד תמורה כספית. בכדי שהחמץ אכן יהיה מכור, עליו להיות מרוכז במקום מוגדר ומסומן ואל לנו להשתמש במקום זה במהלך הפסח. לאחר ביצוע המכירה, החמץ בעצם שייך לגוי ולכן אין בהמשך החזקתו ברשותנו בעיה כל שהיא, משום שהאיסור נאמר דוקא על חמץ השייך לנו.

מה צריך למכור?

כאמור, עלינו להוציא מרשותינו את כל החמץ ולכן יש צורך למכור את כל דברי המאכל החמציים, בין אלו העשויים מחמשת מיני דגן והם חמץ בעין ובין תערובות חמץ, כלומר, דברי מאכל שונים שמעורבים בהם רכיבי חמץ ואפילו כלים שהתבשל בהם או נאכל בהם חמץ, משום טעם החמץ הבלוע בהם. חשוב: עלינו למכור את כל החמץ השייך לנו ואין הבדל במיקומו- אם הוא בבית, במשרד, ברכב או בכל מקום אחר.

למי מוכרים את החמץ?

את החמץ עלינו למכור כמובן לגוי שאינו מצווה על החזקת חמץ. בימינו נהוג ומקובל שכל בעל בית פונה אל הרב שבמקומו ומייפה את כוחו למכור עבורו את החמץ. הרב ימכור במרוכז לגוי אחד את החמץ של כולם ויוודא שאכן המכירה נעשית כהלכה.

מתי מוכרים את החמץ?

את החמץ יש למכור קודם לחג הפסח כדי שבהגיע חג הפסח כבר לא יהיה קיים ברשותינו חמץ ולכן יש לעשות זאת במהלך הימים שלפני החג.הרב מוכר את החמץ לגוי רק בערב פסח ממש ובכך מתאפשר לנו להספיק ולקיים קודם לכן בדיקת ושריפת חמץ בזמנן.

איך מקבלים אותו בחזרה?

אם קראת את הנאמר עד עתה, בודאי את שואל את עצמך: האם אכן כל החמץ עובר להיות של הגוי? התשובה היא: כן ולא. במהלך הפסח החמץ שייך לגוי אך עם סיומו חוזר החמץ לרשותו של היהודי ואינו עובר לרשות הגוי. כיצד? במעמד מכירת החמץ מסוכם בין הרב לבין הגוי כי בעת המכירה ישלם הגוי תמורה בתור דמי קדימה על החמץ ובכך חלה המכירה והחמץ נעשה שלו. אך עם זאת, מסוכם ביניהם, כי הגוי ישלם עד סיום החג את כל שווי החמץ שנמכר לו ובאם לא יעשה זאת החמץ יוחזר ליהודי ודמי הקדימה יוחזרו לגוי, מכיון שהגוי לא יעמוד בזה ולא ישלם את כל שווי החמץ, נוצר המצב כי מיד בסיום החג החמץ חוזר לרשות היהודי והמכירה מתבטלת.

איזה חמץ נכלל במכירה?

במכירת חמץ נכלל כל דברי החמץ הנמצאים במקומות סגורים ומסומנים כמכורים. לכן, חשוב לרכז מראש את החמץ בארון או במגירה מסויימת ולסמן אותו. קיימת כמובן גם האפשרות למכור באופן כללי את כל הבית או כל המטבח, אלא שבאופן כזה נצטרך אכן לעזוב את הבית למהלך החג.

היכן אפשר לבצע את המכירה?

את מכירת החמץ ניתן לבצע במשרדי הרבנות או במשרדי ובתי הרבנים השונים שבכל עיר ועיר ובכל שכונה ושכונה.

איזה דגים כשרים?

כשרות דגים

השאלה:

שלום כבוד הרב,

איזה דגים נחשבים כשרים ואיזה נחשבים כלא כשרים?

 

הרב של האינטרנט עונה:

שלום רב.

נאמר בתורה (ויקרא פרק יא) 'את זה תאכלו מכל אשר במים, כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו.

וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת, בימים ובנחלים, מכל שרץ המים, ומכל נפש החיה אשר במים, שקץ הם לכם.

ושקץ יהיו לכם, מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו. כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים, שקץ הוא לכם'.

מפסוקים אלו אנו למדים כי "סנפיר וקשקשת" הם הסימנים המובהקים של דגים טהורים ובמשנה נאמר כי כל דג שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר.

מהם סנפיר וקשקשת? 'סנפיר' הם אלו ששט בהם, 'קשקשת' אלו הקליפות הקבועים בו.

למעשה כדאי לרכוש דגים עם כשרות מפני שדגים שהסירו מהם את העור יש צורך בחותמת כשרות בכדי שנוכל לדעת שלפני הסרת העור והקשקשת ווידא משגיח כי הדג היה עם קשקשת.

קיימים גם דגים בהם יש חשש טפילים, בדגים אלו לא מספיקה נוכחות קשקשת ויש צורך בידיעה שאין בהם טפילים.

בהצלחה רבה.

אם גם לך יש שאלה תוכל ללחוץ כאן ו'הרב של האינטרנט' ישמח לענות לך!

כמה זמן לוקח לכם להגיד מודה אני בבוקר?

אהרן הלוי

בכנס של נוירולוגים מכל העולם, שהתקיים בארה"ב, נדונה התופעה של התעלפויות המתרחשות בשעות הבוקר, מיד לאחר הקימה מן השינה. פרופ' לינדה מק'מרון נוירולוגית בריטית, נשאה נאום ארוך, בו פירטה את תוצאות המחקר רב השנים שערכה בסויגה זו.

לאחר כל המחקרים פרופ' מק'מרון הגיעה למסקנה שההתעלפויות נגרמות כתוצאה מן המעבר החד שבין שכיבה לעמידה. פרופ' מק'מרון אמרה, שלוקח לדם 12 שניות להגיע מן הרגליים אל המוח. כאשר מתבצעת קימה מהירה, הדם "נזרק" למוח במהירות רבה מידי והוא מגיב בתגובת שרשרת שגורמת להתעלפות.

היא הציעה לכל אדם, גם אם אינו נוטה להתעלף, שלאחר קומו משנתו ישב על המיטה, יספור לאט עד 12 ורק אז יקום.

אז קם פרופסור יהודי, שומר מצוות וביקש את רשות הדיבור. וכך אמר:
אצלנו היהודים יש מנהג עתיק, בן אלפי שנים, לומר תפילת הודיה מיוחדת לבורא עולם, על שזכינו להתעורר בבוקר בריאים ושלמים.

התפילה הזאת נאמרת בישיבה, מיד כשמתעוררים. יש בה 12 מילים ואורך לומר אותה, לאט ובכוונה שתים עשרה שניות. וכאן הוא קרא לאט ובהטעמה את: מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך.

איך קושרים שרוכים בשבת?

משה ויטמן

זכריה הביט אל הים בעיניים כלות. הים היה סוער במיוחד, גלים גבוהים נשברו בחזקה על קו החוף, הרוחות נשבו במהירות והוא ראה את תוכניותיו יורדות לטמיון. כבר שעות שהוא מנסה לדוג חלזונות לצבע התכלת ליריעות המשכן, עם ישראל כולו ממתין בכיליון עיניים לרגע שיחזור למחנה עם החלזונות בידיו ויהיה אפשר לצבוע בדם התכלת שלהם את יריעות בד המשכן וכעת מזג האוויר הסוער מאיים לקרוע את המצודה שפרס באזור. הוא המתין עוד קצת, אולי הרוחות תתמתנה ואז, פרץ עז של גלים קרע את החוט הראשי של המצודה והיא איימה להתפרק. לא איש כזכריה ייתן לה לרדת לטמיון. ברגע של תושייה וזריזות ידיים, נזכר זכריה בקשר המיוחד שלימדו אביו במיוחד למצודות דיג ,תפס את קצוות החוט הקרוע וקשר אותם זה לזה בחזקה בקשר חזק ועמיד והמצודה ניצלה מהרס. כעת, גם אם יחזור למחנה בידיים ריקות, לפחות לא יהיה צורך לתפור מצודה חדשה בתנאי המדבר הקשים…

סיפורו של זכריה לא הסתיים אז, בדור בו הלכו עם ישראל במדבר בואכה ארץ ישראל. הוא משמעותי ורלוונטי עד ימינו. התורה קבעה כי כל הפעולות שנעשו לצורך הקמת המשכן, אסורות לביצוע בשבת וכתוצאה מכך גם מעשהו של זכריה בקשירה של מצודת הדיג נקבעה כאיסור שבת ו "מלאכת קושר" נקבעה כאחת מאבות מלאכות שבת. האמת, לא רק "מלאכת קושר", אלא גם הפעולה ההפוכה לה – "מלאכת מתיר" גם היא נאסרה כתוצאה ישירה מכך בשבת.

העיקרון: אסור לקשור קשר עמיד ובר קיימא בשבת ואם קיים קשר כזה, אסור להתיר ולשחרר אותו. כל קשר שאסור לקשור בשבת אסור גם להתיר ולכן פעולות אלו חופפות זו לזו בהלכותיהן.

חכמים הרחיבו את האיסור וקבעו כי כל קשר גם אם אינו בר קיימא ואינו מתוכנן להישאר לאורך זמן, אסור לקשירה והתרה בשבת, אבל גם לפי דבריהם, קשר שאינו מיועד להישאר ליותר מ24 שעות, אינו קשר ומותר לעשותו בשבת, בתנאי אחד: שהוא לא יהיה חזק מדי, מה שעשוי להכליל אותו בהגדרה של "מעשה אומן" – קשר מקצועי, האסור בכל מקרה בקשירה והתרה בשבת.

לאור זאת, עלינו להימנע בשבת מקשירת והתרת: קשר נעליים כפול, קשר נעליים יחיד המתוכנן להישאר ליותר מ24 שעות, קשר של חוט עם עצמו שהוא חזק מדי מכדי שישתחרר מאליו וכל קשר המתוכנן ליותר מ24 שעות. חשוב להדגיש, כי גם אם אתה אישית מתכנן לפתוח את הקשר בתוך היממה הקרובה, אם בדרך כלל רוב בני האדם משאירים אותו קשור, כמו קשר שנועד לתיקון או לחיזוק דבר מה ובדרך כלל נהוג להשאירו כך ורק אתה מעוניין להימלט מאיסור שבת ומתכנן לפתוח אותו – זה לא יעזור. מדוע? כי "בטלה דעתו אצל כל אדם".

לא רק לקשור את הקשר אלא גם לחזק ולהדק קשר קיים אסור בשבת ולאור זאת דנו הפוסקים בשאלה מעניינת: האם מותר ללפף חוט ברזל בשבת? מחד גיסא, לא נעשה כאן שום קשר, מאידך, נעשה כאן הידוק של שני הדברים זה לזה, כך שישנן דעות לכאן ולכאן…

 

מעשר צריך לתת גם מהמשכורת?

מעשר צריך לתת גם מהמשכורת?

שלום וברכה כבוד הרב

ברצוננו לשאול על החשיבות במתן מעשר מידי חודש. האם חייבים להפריש בדיוק מעשר מהשכר?

תשובת הרב

שלום רב.
החיוב ליתן מעשר כספים, יש סוברים, שיש חיוב לתת מעשר כספים, כמו שיש חיוב לתת מעשר עני מיבול ארץ ישראל, ודיניהם שווים בכמה דברים. אמנם הסכמת רוב הפוסקים היא שאינו חיוב מצד מצוות מעשר, לא מהתורה ולא מדרבנן, אלא שיעור בינוני במצוות צדקה וכפי שהרבה בני אדם נוהגים.

ומצוה מן המובחר ליתן חומש ואסמכוהו חז"ל על הפסוק 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' שני פעמים מעשר עולה חומש, ואם ידו משגת ויודע שיש בעיר אלמנות ויתומים שאין ידם משגת להושיע את עצמם חייב מצד הדין להפריש חומש. ויש הסוברים שבכל מקרה הוא חיוב גמור.

בכל מקרה הפרשת מעשר כספים היא מעלה גדולה מאד, והיא סגולה לעושר ושיזכו בניו לרשת נכסיו אחריו. והגר"ח מוולאז'ין (בספר כתר ראש סי' קכג) מביא בשם הגר"א שהמפריש מעשר מובטח לו שלא יבוא לידי הפסד, והמפריש חומש מובטח לו שיתעשר.

ומצוה מהמובחר להפריש מכל הכנסה מיד, אבל ניתן גם לרשום כל הכנסה וכן כל פעם שנותנים צדקה, ואחר כך לעשות חשבון פעם בשנה כמה נשארים חייבים לתת לצדקה.

לדוגמא: מהכנסה של 1040 ש"ח יש להפריש 104. כאמור, אפשר לתת 100 ולרשום 4 ש"ח חוב.

תוכל לקרוא כאן עוד על דין הפרשת מעשר כספים.

גם לך יש שאלה? לחץ כאן!

שאלות נפוצות ליום כיפור

ש. מתי כניסת הצום ליום כיפור תשפ"ב 2021?

ת. תחילת וסיום הצום:

ירושלים
תחילת הצום: 18:19
סיום הצום: 19:22

תל-אביב
תחילת הצום: 18:17
סיום הצום: 19:24

חיפה
תחילת הצום: 18:19
סיום הצום: 19:24

באר שבע
תחילת הצום: 18:18
סיום הצום: 19:23

 

ש. מהו המקור ליום הכיפורים?

ת. הקדוש ברוך הוא בעצמו כתב בתורה הקדושה בחומש ויקרא בפרשת אחרי מות פרק ט"ז פסוק כ"ט ל' ל"א כך: "והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם. כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו. שבת שבתון היא לכם ועיניתם את נפשותיכם חקת עולם. …והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה".

וכן הוא מוזכר בעוד כמה מקומות בתורה.

חכמינו בתורה שבעל פה קבעו על זה מסכת שלימה והיא מסכת יומא, לרמז על הלשון יום א' המיוחד ביותר בכל השנה שנועד לכל באי עולם לשוב בתשובה. והגמרא הקדישה על יום הכיפורים פרק שלם בירור כל הדינים של יום הכיפורים.

ש. אני אישה בהריון, האם עלי לצום את צום כיפור?

ת. כל איש וכל אשה אפילו מעוברת אפילו מניקה צריכה לצום ביום כיפור שהוא צום מהתורה.

מחובתך לדאוג לשתיה מרובה קודם הצום, ולהיות במקום ממוזג בצום לנוח כדת ולקיים את הצום כמו שצריך.

במצב של סכנה או חשש של סכנה הדבר שונה.

ולכן אם הכל תקין צריך לצום, אולם אם זה גורם לצירים מוקדמים או לחששות אחרות יש להתייעץ עם רופא מומחה ואחראי בין לגבי הרפואה בין לגבי ההלכה.

ש. האם אישה בווסת צמה ביום כיפור?

ת. כן, גם אישה במצב כזה צריכה לצום.

ש. האם בכיפור מותר להשתמש במכשיר התמי4 או במיחם שבת להכנת אוכל עבור תינוקת?

ת. קדושת יום הכפורים היא כמו קדושת שבת ואסור לחללו.

השנה יום הכפורים חל בשבת, והקדושה כפולה, גם קדושת יום הכפורים וגם קדושת שבת.

יש להשתמש רק במיחם שבת שהוא באישור המכון הטכנולוגי לבעיות בהלכה שמאשר שאין בזה בעיה של חילול שבת.

ש. מהם פרטי המנהג לעלות לבית קברות בערב יום כיפור?

ת. יש מקומות שנוהגין ללכת לבית הקברות בכדי להתפלל, דבר זה הוא מנהג המופיע להלכה בשולחן ערוך סימן תר"ה ברמ"א.

וכמובן לא מתפללים אל המתים, אלא להקב"ה אלא שזה מעורר רחמים מקום כמו בית הקברות.

ישנם רבים שנוקטים שנשים לא תלכנה לבית הקברות אם לא במקום צורך גדול, בפרט אם האשה אינה טהורה שבודאי לא תלך.

ש. האם לאישה בווסת (במחזור) מותר להיכנס לבית הכנסת?

ת. יש בזה מנהגים שונים. אולם נהגו להקל בזה – שאישה כן תיכנס לבית הכנסת, אלא שבזמן שמגביהים את הספר תורה שלא תסתכל בספר תורה.

ש. עלי לקחת תרופה, אנטיביוטיקה במשך שבוע רצוף, מה אעשה בכיפור?

ת. מבירור שעשיתי אצל מומחים אפשר לקחת פעם אחת ממש סמוך ליום כיפור ולדלג ביום כיפור ולקחת פעמיים במוצאי יום כיפור ולא יקרה כל נזק.

באופן כללי אם אתה חייב לקחת את התרופה ולא יכול לקחת מיד לפני יום כיפור ומיד אחרי יום כיפור – כמובן שאם אפשר לקחת את התרופה בלי מים יש לעשות כך.

אם אין ברירה, יש לשים קצת מים מרים עם מי מלח או לבשל מים בקליפה של רימון ולשתות את התרופה.

לצפיה ברשימת מספרי טלפונים שאפשר להתקשר היום: מקומות שיושבים רופאים ביחד עם רבנים ועונים: לחצו כאן 

ש. האם מותר ביום כיפור לקרוא ספרים?

ת. ראוי לעסוק בתפילות ווידויים ולקיים את התענית כמו שצריך.

מלבד זאם אם יש זמן, יש לנוח כדי לעבור את הצום כמו שצריך, ואם יש עוד זמן לעיין בספרים העוסקים בעניני יום הכפורים או דביקות בצדיקים והשתנות המעשים לטובה.

ש. איזו מגילה קוראים ביום כיפור?

ת. קוראים במנחה בספר יונה בו נאמרת נבואת יונה לאנשי נינוה שיחזרו בתשובה ואם לא נינוה נהפכת.

וכן וזה העיקר שאי אפשר לברוח מהשם כמו יונה שחשב לברוח מהשם וברח מהשם ונטבע בים ונבלע בדג והיה במעיו כמה ימים, ובסוף נתקיים רצון השם. ואותו דבר כל אדם בא לעולם הזה על מנת לתקן, ואם הוא חושב שהוא יכול לברוח ולא לתקן, לא יעזור לו שום דבר, הוא יבוא עוד פעם ועוד פעמיים לעולם הזה עד שהוא יתקן הכל.

ש. האם מותר להתחתן בעשרת ימי תשובה?

ת. מותר להתחתן בעשרת ימי תשובה.

יש שנקטו שזה מוסיף זכויות שהרי מתעסק במצות פרו ורבו ועוד מצוות.

אולם רבים לא נהגו כן, משום שבימים אלו הם ימי יראה ופחד שבימים אלו נגזר עם האדם ולא מתאימים לניהוגי שמחה.

ש. האם יום הכיפורים דוחה את השבת או לא?

ת. כשיום כיפור חל ביום השבת: השבת עצמה קדושה בקדושת יום כיפור ואין עושים קידוש גם מי שחולה שצריך לאכול, לא אוכלים ולא שותים, כי הדין של יום כיפור הוא שהוא קדוש עד כדי שהוא מקדש גם את השבת.

ש. האם יש שם מיוחד לסעודה שלאחר צום יום הכיפורים? ומה מיוחד בסעודה זו?

ת. לא ידוע לי על שם מיוחד של הסעודה הזאת, אולם מהות הסעודה היא 'לך אכול בשמחה לחמך כי רצה האלקים את מעשיך' סעודת שמחה והודאה להשם על שמחל לנו את העבירות ומקרב אותנו אליו, ואנחנו זכים וטהורים.

ש. האם מותר לבקש בקשות אישיות ביום כיפור שחל על שבת? אם כן – איפה בתפילה?

ת. אפשר לבקש, כן הקילו רבותינו הפוסקים כיון שזהו פיקוח נפש וזה המקום והזמן.

ניתן לבקש בתפילץ שמו"ע אחרי אלוקי נצור – לפני "יהיו לרצון".

וכן בתפילות שבין כה אומרים כמו שבענו מטובך או ותן חלקנו בתורתך אפשר לכוון את כל הבקשות בין בגשמיות בין ברוחניות.

ש. האם מותר לילדים לנסוע בקורקינט ובסקטים/רולר בליידס ביום הכיפורים?

ת. אם אין בזה חשמל או בטריה או אורות מותר ויש שמחמירים, אבל העיקר להלכה שמותר ובודאי שבבית מותר, כי גם מי שמחמיר זה בחוץ ולא בבית פנימה.

ש. השנה יחול יום כיפור בשבת איך מדליקים את נרות השבת ויום הכיפור?

ת. כמו בכל שבת. ומברכים "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים", ואח"כ ברכת שהחיינו.

לשליחת שאלה ישירה לרב של האינטרנט בכל נושא לחץ כאן!

אפשר לשנות את ההלכה?

אוהד אטינגר

 

גדול פוסקי ההלכה בכל הדורות, רבי משה בן מיימון – הרמב"ם, סיכם את עיקרי האמונה היהודית ב-13 כללים, הנקראים י"ג עיקרי אמונה. מי שאינו מאמין באחד מהעיקרים הללו, כופר בחלק מהותי מהתורה הקדושה, ואינו זוכה לקום בתחיית המתים יחד עם שאר היהודים.

להלן ציטוט של אחד מאותם שלושה עשר עיקרי אמונה: "אני מאמין באמונה שלמה, שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו".

התורה הקדושה שניתנה לנו בהר סיני, היא אותה התורה הקיימת בידינו היום, ללא שום שינוי, וללא שום עיוות. למרות שעם ישראל גלה לחלקים שונים של כדור הארץ, חלקנו חיו בתימן, חלקים מאיתנו חיו בצפון אפריקה, אחרים באירופה וכולם שמרו את אותה התורה, עם אותו טקסט בדיוק שהועתק מאות אלפי פעמים ונכתב במאות ספרי תורה, ללא שום שינוי! ברגע שנמצאת טעות אחת בספר התורה, אות אחת שהוחלפה או נמחקה – הוא נחשב לספר תורה פסול ואסור לקרוא בו בציבור עד שיתקנו אותו. עד כדי כך מקפידים בני העם היהודי שלא לעשות שום שינוי בתורה הקדושה.

כך גם לגבי ההלכה, שהיא למעשה התורה שבעל פה. היא אינה יכולה להשתנות. גם אם מאוד מאוד נרצה לשנות את ההלכה, ולקבוע למשל שאשה תוכל לשמש דיינת בבית דין רבני – אנחנו לא יכולים. זה לא עניין של רצון, אלו הוראות היצרן שקיבלנו מבורא העולם, ואנחנו לא יכולים לשנות אותן בשום פנים ואופן.

אז למה אנחנו רואים שהרבנים פוסקים הלכות חדשות? ובכלל, אם התורה אינה משתנה וההלכה נשארה כמו שהיתה במעמד קבלת התורה בהר סיני, איך זה שאסור להדליק חשמל בשבת? הרי באותה העת בכלל עוד לא מצאו את החשמל?

התשובה פשוטה מאוד, ומי שצבר מעט שעות לימוד תורה, יודע לענות אותה.

ההלכה אינה ממציאה דברים חדשים, הכללים אף פעם לא השתנו, אבל המציאות השתנתה ובהתאם לכך נפסקו הלכות חדשות, תואמות את המציאות.

אתן לכם דוגמה פשוטה מאוד ל'שינויים בהלכה':  מותר לפתוח מכונית בשבת מבלי לנסוע בה?

לפני ארבעים וחמישים שנה פסקו כל הרבנים שאין בכך שום בעיה. אם אתה לא מתכוון להתניע את המנוע, אלא רק להוציא מהרכב חפץ כלשהו, אין בכך שום איסור בשבת.

אבל הטכנולוגיה התפתחה, והיום כדי לפתוח מכונית צריך ללחוץ על השלט, הלחיצה על השלט מדליקה אורות, פתיחת הדלק מדליקה נורה נוספת, ולצד כל אלו עלולה להידלק גם האזעקה. במצב כזה, בוודאי שאסור לפתוח מכונית בשבת, אלא אם כן לפני השבת כבר ביטלנו את האזעקה ונטרלנו את השלט.

הרי לנו דוגמה פשוטה וברורה שמסבירה את ה"שינויים בהלכה". על פי דוגמה זו תוכלו להבין ולהסיק לגבי ה"שינויים בהלכה" בכל תחומי ההלכה.

אבל מי שחושבים שיש להם כח וסמכות לשנות את ההלכה, כמו ה'רבנים' הרפורמיים לדוגמה, מוכיחים בכך שלא רק שהם אינם מאמינים בעליונות ההלכה על האידיאולוגיות שלהם, אלא בכך שהם בכלל לא מאמינים בקיומה של ההלכה, ובכך שהתורה ניתנה מהשמים. מבחינתם היהדות היא מסורת נחמדה שאפשר לקחת ממנה דברים טובים לחיים, ערכים נעלים ונשגבים. הם מוקירים ומכבדים את המסורת, כל עוד היא נשארת במקום הראוי לה מבחינתם – במוזיאון. כשההלכה לא מסתדרת להם עם ערכי הליברליות, הם משנים אותה בלי לחשוב פעמיים.

זכותם לא לקיים את המצוות ואת ההלכה ככתבה וכלשונה. מי שלא רוצה לשמור מצוות, בידו הזכות להחליט אם הוא בוחר בדרך התורה או בדרך ההפוכה חלילה. בבוא העת כולנו נעמוד לפני בית דין של מעלה ונשלם על ההחלטות שלנו, אבל בעולם הזה, לכל אחד יש זכות בחירה מלאה וחופשית.

הבעיה היא שלא רק שהם מסירים מעל עצמם את עול התורה והמצוות, אלא שהם עוד רוצים שנכיר בסמכות שלהם לעשות זאת. שנאפשר להם לקבוע את התנהלות אורח החיים היהודי במדינת ישראל. זאת כבר חוצפה חסרת גבולות, ובה יש להילחם ללא פשרות.